פורום אוצר החכמה

שאלתיאל כתב:הניח אחריו בן ובת.

לייטנר כתב:השקפת עולמו ידועה (והיא חלק מהסיבה שלא התפרסם).
ספריו ההודרו מחדש ע"י חתנו ואח"כ ע"י נכדו (רבו של היישוב בית חג"י) רבינוביץ'.
היה ת"ח צנוע וענו, בעל שאר רוח.
ספרייתו העשירה נתרמה לישיבת הר עציון.

אש דעת כתב:

לייטנר כתב:השקפת עולמו ידועה (והיא חלק מהסיבה שלא התפרסם).
ספריו ההודרו מחדש ע"י חתנו ואח"כ ע"י נכדו (רבו של היישוב בית חג"י) רבינוביץ'.
היה ת"ח צנוע וענו, בעל שאר רוח.
ספרייתו העשירה נתרמה לישיבת הר עציון.

מהי השקפת עולמו?

מעיקר הדין, "הרואה בתי ישראל ביישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה". בשאלה אם הלכה זו נוהגת רק בארץ ישראל או גם בחו"ל, אם הכוונה רק לבתי כנסיות או לכלל בתי ישראל, חלוקים ראשונים (בעיקר רי"ף ורש"י). זאת ועוד, דיון פרשני התפתח סביב לשון רש"י: "כגון ביישוב בית שני". הבית יוסף מבאר שמדובר בבתי ישראל של מנהיגים ועשירים שיושבים בתוקף ובגבורה, בלא שטן ובלא פגע רע. בשל כלל המחלוקות, היו לא מעט מהפוסקים דרי חו"ל שהורו לא לברך ברכה זו, ודאי לא בשם ומלכות (משנה ברורה, שם). ואולם, לאור שיבת ציון של העת החדשה וקימום ריבונות עם ישראל בארצו, כתב הרב חיים דוד הלוי זצ"ל כי אמנם "לא היה מקום לברך ברכה זו עד הקמת מדינה ישראלית... אבל כאשר זכינו לשלטון ישראל בארץ ישראל, ניתן לברך ברכה זאת", וציין שכך נהג רבנו הרצי"ה הלכה למעשה. כך גם כתב הרב יששכר תמר: "ונ"ל פשוט שבזמננו שיש לנו מדינת ישראל... שהעיקר בזה שיש שלטון ישראל. והבית יוסף כיוון בזה שאמר אבל בזמן הזה לא, מפני שבימיו בארץ ישראל היה שלטון הערבי מציק, וכן נראה מלשון רש"י כגון ביישוב בית שני".

חכמת האוצר כתב:

אש דעת כתב:

לייטנר כתב:השקפת עולמו ידועה (והיא חלק מהסיבה שלא התפרסם).
ספריו ההודרו מחדש ע"י חתנו ואח"כ ע"י נכדו (רבו של היישוב בית חג"י) רבינוביץ'.
היה ת"ח צנוע וענו, בעל שאר רוח.
ספרייתו העשירה נתרמה לישיבת הר עציון.

מהי השקפת עולמו?

גם בלי הציטוט שהביא לייטנר מכך שספרייתו נתרמה לישיבת ההסדר הרב עציון", אפשר להבין מהי השקפת עולמו...

שאלתיאל כתב:מי יעלה כאן תמונתו היפה?

חיס כתב:רק שאלה קטנה שצריך בירור

רבי יששכר תמר זצ"ל חתן רבי אברהם צבי זילברמאן אבד"ק פארשקא הי"ד ראה כאן תמונתו
http://namesfs.yadvashem.org/YADVASHEM/ ... 20_105.JPG

בנו לפי שמופיע בעלי תמר של הגאון שאול משה זילברמאן אבד"ק וויערשוב (ואח"כ תל אביב) בעמח"ס "אבני שהם" ב' חלקים.

אמנם בספרים "חידושי רבי שאול משה" על מס' ב"מ, וספר "פרדס שאול" על התורה. ושו"ת רבי שאול משה מופיע בהקדשה אחי הנ"ל אבד"ק פארקשא וצ"ב.

חלמישצור כתב:חתימתו היא: ישכר תמר. יש לקרוא את שמו: Temer.

והנה שתי תמונות ממנו

הרב תמר בצעירותו.png

הרב תמר.png

חלמישצור כתב:חתימתו היא: ישכר תמר. יש לקרוא את שמו: Temer.

והנה שתי תמונות ממנו

הרב תמר בצעירותו.png

הרב תמר.png

לייטנר כתב:שוחחתי היום עם נכדו, וסיפר לי שסבו כלל לא חשב להוציא לאור את חידושיו, וחתנו (שהיה ממוצא אנגלי ואהב סדר ודיוק) נחשף למאות מחברות שבהם חידושים גאוניים לא מסודרים, וכך התחילה הפיכת החידושים שבמחברות לספרים. קוריוז מעניין: בתחילת העבודה היו אברכים שעבודתם היתה להקליד את החומר הכתוב, בחוצפתם הם השמיטו דברים שלא מצאו חן בעיניהם...

חלמישצור כתב:בינתיים חשבתי על לפחות שלוש השמטות מעניינות...

אכן דודת אמי הצדקנית ביילא יוטא ע"ה מזדונסקאוולא בפולין היתה לובשת טלית קטן מתחת לבגדיה ובלי ספק ראתה כן אצל אשה צדקנית או צדקניות אחרות. ונראה שהחשש על יוהרא הוא רק כשהיא מתעטפת בטלית ממעל בגדיה וכן משמע מלשון השו"ע. אבל כשהיא לובשת מתחת לבגדיה אין חשש בזה. וכן נראה שאין בזה משום לא יהיה כלי גבר על אשה. ודע שיתכן שאלו נשים שלבשו ציצית יתכן שחששו למאן דסובר שהוא מצ"ע שאין הזמן גרמא כמ"ש לקמן בפ"ג ה"ג ובמנחות מ"ג" (ברכות ב, ג, עמ' סה)

צדיק כתב:העיקר שכחו לציין:

ספריו מלאים בקיאות נוראה בלי גבול ומידה.

יזכר על טוב הגרי"ח סופר שליט"א שעשה לתורתו אזניים ומזכירו הרבה מאוד


חושבני, שהגרי"ח סופר "הביא" אותו לספריה בעשירם שנה האחרונות עוד טרם עידן האוצר.

נחלי אפרסמון כתב:עוד סיפרה לה שהי' שקדן גדול . .

לבי במערב כתב:

נחלי אפרסמון כתב:עוד סיפרה לה שהי' שקדן גדול . .

לכאו' צ"ל סיפרה לי, או סיפר לה.

בברכה המשולשת כתב:

לבי במערב כתב:

נחלי אפרסמון כתב:עוד סיפרה לה שהי' שקדן גדול . .

לכאו' צ"ל סיפרה לי, או סיפר לה.

האמא סיפרה לבת, הבת סיפרה לו

שתי תמונות שליוו את ילדותי ואת נעוריי צפות לנגד עיניי: האחת של סבי, הרב יששכר תמר, יושב בחדרו המכיל רק חלק מאלפי ספריו, רכון על השולחן המרובע שלו, ספר פתוח לפניו והוא לומד. לצדו צנצנת הדיו, קסת נתונה בידו, והוא כותב במחברת חומה ופשוטה את חידושי התורה שלו, שלימים יהיו פירושו הגדול על הירושלמי – "עלי תמר". השנייה היא קולו של אבי, הרב אברהם צבי רבינוביץ (שימש כרב הראשי של חיל האוויר בשנים הקשות של מלחמת יום הכיפורים ועסק רבות בסוגיית התרת עגונות. כתב ספרים העוסקים במחשבת חז"ל ובתרי"ג מצוות), שר בדבקות ובעיניים עצומות: "הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים". אני שומעת את המילה "מתוקים" מתגלגלת בפיו וזוכה לדגש מיוחד. אני שומעת אותו עולה חצי טון ושר בשנית, עולה עוד חצי טון ושר בשלישית וחוזר חלילה (יעל שלוסברג, לצאת מעמדת הצופה, מקו"ר).