מיהו רבי שלמה קליין - מח"ס עטרת שלמה - זקנו של י. לפיד

[אורייתא!]

מצו"ב ספרו מתוך היברובוקס. ספר נפלא בתקנת עגונות...
הידוע לכם פרטים נוספים אודותיו

אודות היחס [כפי שבדקתי]:
י. לפיד
אמו - שולמית לפיד [אשת יוסף טומי לפיד].
אביה - דוד גלעדי - (קליין) נולד כ' אלול תרס"ח (16.9.1908)
אביו - רבי שלמה זלמן קליין - מח"ס עטרת שלמה

עטרת שלמה קליין.pdf

(4.07 MiB) הורד 1160 פעמים

אביו - רבי משה קליין אב"ד סילאדיטשעה
אביו - רבי שמואל שמעלקא קליין - מח"ס צרור החיים
צאצא להשל"ה ולבעל ההפלאה.

[גוראריה]

אולי תפתח אשכול לרבנים סבם של חכי"ם...
ר"י ליצמן נכד של המגיד מדובנא
רי"י אייכלר נכד של הדברי משפט והמנחת חינוך
נתניגו נכד לר' נתן מיליקובסקי
וכו' וכו'...

[שם האשכול כמובן "סבא שלי היה רב"...]

[גלאגוזים]

אם כבר העלו את יחוסו של לפיד,
יש לציין כי אשתו היא נינת הגרמ"א עמיאל זצ"ל.

[שומר]

שיתפללו עליו בשמים שיחזור בתשובה ולא יעשה להם ביזיונות

[יגל]

רי"י אייכלר נכד של הדברי משפט והמנחת חינוך

הוא נכד של העבודת יששכר מוולבארז'.

[שאלתיאל]

אשכול הזוי.

אגב, חה"כ הרב מוזס בנאומו אמר כי ספר צרור החיים של הרב מסעליש, נלמד בכל הישיבות בעבר, וילמד בכל הישיבות בעתיד?

אם תאסוף את כל בני הישיבות ממכון הסמיכה שע"י תומכי תמימים דמוריסטון, ועד תלמידי ישיבת גרודנא אשדוד, ובינהם ישיבות ויז'ניץ למקהלותיהם, אין מנין ומסתמא גם לא חצי מנין, ששמע על הרב מסעליש וספרו.

לצערינו כמובן. שכן היה גאון עצום מאד.

[חיס]

מצו"ב ספרו מתוך היברובוקס. ספר נפלא בתקנת עגונות...
הידוע לכם פרטים נוספים אודותיו
אודות היחס [כפי שבדקתי]:.

ראה על כל הנ"ל תולדותיו בהקדמת ספר ליקוטי שלמה ספר האסיף הוצאות דוד גלעדי הנמצא כאן באוצר.

[גוראריה]

אשכול הזוי.

אגב, חה"כ הרב מוזס בנאומו אמר כי ספר צרור החיים של הרב מסעליש, נלמד בכל הישיבות בעבר, וילמד בכל הישיבות בעתיד?

אם תאסוף את כל בני הישיבות ממכון הסמיכה שע"י תומכי תמימים דמוריסטון, ועד תלמידי ישיבת גרודנא אשדוד, ובינהם ישיבות ויז'ניץ למקהלותיהם, אין מנין ומסתמא גם לא חצי מנין, ששמע על הרב מסעליש וספרו.

לצערינו כמובן. שכן היה גאון עצום מאד.

לך שאל נא את ר' אביגדור ליבערמאן שנולד וגדל בסעליש על ברכי ההערצה לדמותו של רבי שמעלקא זי"ע.

[בית שביעי]

גבהו דרכי מדרכיכם, ידוע הסיפור מה שאמר הגה"ק ר' שמעלקא סעלישער זצ"ל בדיוק מ' שנה לפני קום המדינה, מה שחזה על גלגולי נשמות שיתקנו במ' שנה הבאות. הפלא ופלא, אין מלים.

[אורייתא!]

גבהו דרכי מדרכיכם, ידוע הסיפור מה שאמר הגה"ק ר' שמעלקא סעלישער זצ"ל בדיוק מ' שנה לפני קום המדינה, מה שחזה על גלגולי נשמות שיתקנו במ' שנה הבאות. הפלא ופלא, אין מלים.

איזה סיפור מדובר יודיענו מר

[שומר]

אין לי ספק שכל חילוני שיודע שאבותיו היו יהודים חשובים בתחום הרבני באיזה נקודה בליבו יש השפעה בענין מי יותר ומי פחות

[אביר]

אם כבר העלו את יחוסו של לפיד,
יש לציין כי אשתו היא נינת הגרמ"א עמיאל זצ"ל.

כיצד?

[שלום]

זהו (מקצת) תולדותיו של סבו של לפיד - אבי אמו שולמית. נלקח מהאנצ' של תדהר.

===
דוד גלעדי (קליין)נולד בכ' אלול תרס"ח (16.9.1908) בעיירה סילאג'-צ'ה במחוז סילאג' שבהונגריה (מסוף 1918 ואילך צ'הול סילוואניאי במערב-טרנסילבניה שברומניה) לאביו ר' שלמה זלמן קליין (שימש ברבנות בעיירה זו 63 שנה וגם אביו
לפניו, בן לשושלת-רבנים ארוכה, מצאצאי השל"ה, מחבר ספרים בהלכה ובחכמת ישראל בנוסח הישן, מהרבנים המעטים בהונגריה שהעיזו להגות אהדה גלויה לתנועה הציונית הדתית וחינך את 12 בניו ובנותיו ברוח הציונות, ואף בנותיו למדו עברית ואח"כ לימדו בהתנדבות; בניו, מהם שהיו רבנים, מחזיקי ישיבות, משוררים סופרים עורכים ועסקנים צבוריים ולאומיים) ולאמו פייגה בת הרב יקותיאל שווארץ מקאפולנוק-מונושטור ומגזע רבנים (נסחבה בשנתה ה-81 לכבשני אושווינצ'ים, הי"ד). נתחנך בבית הוריו וברוחם ולפי הוראות אביו לימדוהו מלמדיו גם נ"ך ברוח לאומיות חיה, אותו ואת חבריו. מגיל בר מצוה נשלח ללמוד בישיבת הרב שאול בראך בקרולי, שהיה נודע כאש-להבה בקנאותו הכללית וביחוד באנטי-ציונות ; שם החזיק מעמד שלש שנים והשתתף ב"מחתרת" של בחורים לקריאת ספרות ועתונות ציונית בסתר. עבר לישיבת באנפי-הוניאר, ומשם גורש אחרי שבועות מספר בגלל השתתפות בקבלת-פנים לנחום סוקולוב בתחנת הרכבת. בתקופת הבטלה עד סוף ה"זמן" (כי באמצע ה"זמן" אי אפשר להתקבל לישיבה אחרת וגושפנקת הגירוש מישיבה אחת אינה המלצה טובה אפילו לבנו של רב זקן ונשוא-פנים, להתקבל בישיבה אחרת) החל מפרסם שירים בהונגרית בשבועון הציוני לנוער, בשבועונים כלליים ואף בעתונים יומיים. אביו עשה עוד נסיון להצלת המשך מסורת הישיבות בבניו ושלח אותו לישיבת מישקולץ שבהונגריה, בה למדו גם לימודי חול ולפי טבעה זה היתה כשרה לקליטת בחור מסוגו ש"הציץ ונפגע". אך הנטיה הציונית שלו היתה כבדה מנשוא אפילו לישיבה "מודרנית" כזו, כי בלימוד ההשכלה הכללית ההונגרית בקצה המזלג ראו מחזיקי הישיבה לא פתח לשינוי אורח החיים והמחשבה, אלא כעין "מנחה לעשו", "למצוא חן בעיני אדוני" ולא ש"אדוני" ימצא חן בעיני... לתחוב לפינה אחת במוח גם מהידיעות ההן ולשמור אמונים ליהדות האורתודוכסית, ולהסתגר מפני כל רוח מבחוץ, ואפילו מפני משב רוח התחיה הלאומית היהודית. בתמיכה החמרית של אחיו הרב יקותיאל ז"ל, שהיה ר"מ בישיבה הנ''ל, עבר ללמוד אק ורק לימודי חול ליד הגימנסיה היהודית בבודפשט, אך מחוסר זכות ישיבה בהונגריה בתור נתין רומניה הוכרח להפסיק את לימודיו בגיל 18 ולחזור לרומניה.

[נטיעות]

מצו"ב ספרו מתוך היברובוקס. ספר נפלא בתקנת עגונות...
הידוע לכם פרטים נוספים אודותיו

אודות היחס [כפי שבדקתי]:
י. לפיד
אמו - שולמית לפיד [אשת יוסף טומי לפיד].
אביה - דוד גלעדי - (קליין) נולד כ' אלול תרס"ח (16.9.1908)
אביו - רבי שלמה זלמן קליין - מח"ס עטרת שלמה

עטרת שלמה קליין.pdf

אביו - רבי משה קליין אב"ד סילאדיטשעה
אביו - רבי שמואל שמעלקא קליין - מח"ס צרור החיים
צאצא להשל"ה ולבעל ההפלאה.

הוא איננו לא מצאצאי השל"ה ולא מצאצאי בעל ההפלאה!

[ר_חיים_הקטן]

האם מישהו יודע יחוס משפחת אב של אותו האיש (משפחת לפיד\למפל)?

[זלמניו]

אבותיו של טומיסלאב למפל השתייכו מזה כמה דורות לקהילה הניאולוגית.

[שלום]

לך שאל נא את ר' אביגדור ליבערמאן שנולד וגדל בסעליש על ברכי ההערצה לדמותו של רבי שמעלקא זי"ע.

לפי ויקיפדיה ליבערמאן מוצאו וגידולו בקישינב ולא בסעליש אשר בקרפטורוס.
אגב, סעליש (בה ביקרתי) היתה עירו של ה"חקל יצחק" מספינקא, ובעיר זו קבור אביו של בעל התניא - ר' ברוך.

[עתניאל בן קנז]

זהו (מקצת) תולדותיו של סבו של לפיד - אבי אמו שולמית. נלקח מהאנצ' של תדהר.

===
דוד גלעדי (קליין)נולד בכ' אלול תרס"ח (16.9.1908) בעיירה סילאג'-צ'ה במחוז סילאג' שבהונגריה (מסוף 1918 ואילך צ'הול סילוואניאי במערב-טרנסילבניה שברומניה) לאביו ר' שלמה זלמן קליין (שימש ברבנות בעיירה זו 63 שנה וגם אביו
לפניו, בן לשושלת-רבנים ארוכה, מצאצאי השל"ה, מחבר ספרים בהלכה ובחכמת ישראל בנוסח הישן, מהרבנים המעטים בהונגריה שהעיזו להגות אהדה גלויה לתנועה הציונית הדתית וחינך את 12 בניו ובנותיו ברוח הציונות, ואף בנותיו למדו עברית ואח"כ לימדו בהתנדבות; בניו, מהם שהיו רבנים, מחזיקי ישיבות, משוררים סופרים עורכים ועסקנים צבוריים ולאומיים) ולאמו פייגה בת הרב יקותיאל שווארץ מקאפולנוק-מונושטור ומגזע רבנים (נסחבה בשנתה ה-81 לכבשני אושווינצ'ים, הי"ד). נתחנך בבית הוריו וברוחם ולפי הוראות אביו לימדוהו מלמדיו גם נ"ך ברוח לאומיות חיה, אותו ואת חבריו. מגיל בר מצוה נשלח ללמוד בישיבת הרב שאול בראך בקרולי, שהיה נודע כאש-להבה בקנאותו הכללית וביחוד באנטי-ציונות ; שם החזיק מעמד שלש שנים והשתתף ב"מחתרת" של בחורים לקריאת ספרות ועתונות ציונית בסתר. עבר לישיבת באנפי-הוניאר, ומשם גורש אחרי שבועות מספר בגלל השתתפות בקבלת-פנים לנחום סוקולוב בתחנת הרכבת. בתקופת הבטלה עד סוף ה"זמן" (כי באמצע ה"זמן" אי אפשר להתקבל לישיבה אחרת וגושפנקת הגירוש מישיבה אחת אינה המלצה טובה אפילו לבנו של רב זקן ונשוא-פנים, להתקבל בישיבה אחרת) החל מפרסם שירים בהונגרית בשבועון הציוני לנוער, בשבועונים כלליים ואף בעתונים יומיים. אביו עשה עוד נסיון להצלת המשך מסורת הישיבות בבניו ושלח אותו לישיבת מישקולץ שבהונגריה, בה למדו גם לימודי חול ולפי טבעה זה היתה כשרה לקליטת בחור מסוגו ש"הציץ ונפגע". אך הנטיה הציונית שלו היתה כבדה מנשוא אפילו לישיבה "מודרנית" כזו, כי בלימוד ההשכלה הכללית ההונגרית בקצה המזלג ראו מחזיקי הישיבה לא פתח לשינוי אורח החיים והמחשבה, אלא כעין "מנחה לעשו", "למצוא חן בעיני אדוני" ולא ש"אדוני" ימצא חן בעיני... לתחוב לפינה אחת במוח גם מהידיעות ההן ולשמור אמונים ליהדות האורתודוכסית, ולהסתגר מפני כל רוח מבחוץ, ואפילו מפני משב רוח התחיה הלאומית היהודית. בתמיכה החמרית של אחיו הרב יקותיאל ז"ל, שהיה ר"מ בישיבה הנ''ל, עבר ללמוד אק ורק לימודי חול ליד הגימנסיה היהודית בבודפשט, אך מחוסר זכות ישיבה בהונגריה בתור נתין רומניה הוכרח להפסיק את לימודיו בגיל 18 ולחזור לרומניה.

שמעתי לא מכבר, איזה סיפור. שדוד גלעדי הנ"ל - בתקופת התפקרותו, היה בקשר עם הרב שבתי שעפטיל ווייס אב"ד שימאני זצ"ל. ובין הדברים שהזהירו שימנע מדרכו, אמר לו שידע שתחילת ההתדרדרות אי אפשר לדעת מה יצא בסופה, ואם הוא עדיין שומר תורה ומצוות אז ידליו כבר יתפקרו לחלוטין, ונכדיו כבר ישנאו וירדפו את הדת...

[אמסטרדם]

אולי תפתח אשכול לרבנים סבם של חכי"ם...
ר"י ליצמן נכד של המגיד מדובנא
רי"י אייכלר נכד של הדברי משפט והמנחת חינוך
נתניגו נכד לר' נתן מיליקובסקי
וכו' וכו'...

[שם האשכול כמובן "סבא שלי היה רב"...]

אני מניח שאם אערוך חיפוש אחר הודעות גוראריה אגלה שהוא מן המבהילים הסוברים שכניסה לכנסת הוא ביהרג ואל יעבור - כי אם לא כן למה מערב בין קודש לחול????

[לייטנר]

.

[פלגינן]

נו נו...

[דוד נ.א.]

אשכול הזוי - בטח, ולכן הוא כה פופולרי.

ואף אחד לא זכר להזכיר כאן שר"י.

[לייטנר]

.

[דוד נ.א.]

אופס, שגיאה קלה בחישוב התאריכים והשעות...

[נחום וואהלינער]

גבהו דרכי מדרכיכם, ידוע הסיפור מה שאמר הגה"ק ר' שמעלקא סעלישער זצ"ל בדיוק מ' שנה לפני קום המדינה, מה שחזה על גלגולי נשמות שיתקנו במ' שנה הבאות. הפלא ופלא, אין מלים.

רבי שמעלקא סעלישער נפטר הרבה יותר ממ' שנה קודם קום המדינה

[שי אבי דוד]

https://zitomirbooks.bidspirit.com/html ... 28~catalog

ספר 'רבי שמעלקא', סיפור תולדותיו של רב גאון (רבי שמעלקא מסעליש, בעל 'צרור החיים', מאת הרב שלמה ז. קליין. עריכה והערות: ז. גלעדי (אבי אמו של הרשע"מ יהיר לפיד). תל-אביב, תשט"ז. הקדשת נכד המחבר.

[גביר]

בזמנו העברתי שיעור לקבוצת ישישים [רובם ככולם נלב"ע זה מכבר] ברחובות, כמעט כולם יוצאי הונגריה והסביבה, כמובן שמדי פעם הוצאתי מהם סיפורים על קורות חייהם, השואה, וכו'. פעם אמרו לי שחמיו של לפיד [אז היה מפורסם אביו של רוה"מ דהאידנא] היה יהודי בשם גלעדי והיה 'יהודי חשוב', אבל לא הסבירו לי מה חשיבותו.
הבנתי מהם שכן שמר תומ"צ, אכן כך או שרק נותרה בו לחלוחית כלשהי?

[אראל]

גר אצלינו יהודי חשוב תלמיד חכם ידוע בעירי וויליאמסבורג הסאטמורית... ונושא את שמו של הצרור החיים מסעליש [והוא רב בביהמ"ד נושא שמו 'צרור החיים סעליש'], שהוא קרוב משפחה עם לפיד זה [האיך ה'למפל' התלהב ל'לפיד'?...., לעמפל זה נורה קטנה, ולפיד אש אבוקה גדולה...],
וכמדומני שגלעדי הנ"ל היה דודו או בן דודו

[מן הדרום]

בזמנו העברתי שיעור לקבוצת ישישים [רובם ככולם נלב"ע זה מכבר] ברחובות, כמעט כולם יוצאי הונגריה והסביבה, כמובן שמדי פעם הוצאתי מהם סיפורים על קורות חייהם, השואה, וכו'. פעם אמרו לי שחמיו של לפיד [אז היה מפורסם אביו של רוה"מ דהאידנא] היה יהודי בשם גלעדי והיה 'יהודי חשוב', אבל לא הסבירו לי מה חשיבותו.
הבנתי מהם שכן שמר תומ"צ, אכן כך או שרק נותרה בו לחלוחית כלשהי?

דוד גלעדי (קליין) (16 בספטמבר 1908, כ' באלול תרס"ח, סילאג'צ'ה, טרנסילבניה, אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום רומניה – 18 במאי 2009, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, עורך ומתרגם ישראלי.

קורות חיים
גלעדי נולד בשם דוד קליין בעיירה סילאג'צ'ה(אנ') שבטרנסילבניה, שהייתה אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית (מ-1918 צ'הו סילבאניי (Cehu Silvaniei) ברומניה),[1] אביו, הרב שלמה זלמן קליין, שימש רבה של סילאג'צ'ה במשך חמישים שנה והיה נכדו של הר' שמואל שמעלקא קליין, רבן של חוסט וסעליש ומחבר ספר "צרור החיים".[2] לגלעדי היו שבעה-עשר אחים ואחיות. רבים מבני משפחתו נספו בשואה.

למד שלוש שנים בישיבתו של הרב שאול בראך בקרולי. משם עבר ללמוד בעוד ישיבות ולבסוף בגימנסיה היהודית בבודפשט. בגיל 18 גורש לרומניה עקב חוסר באזרחות הונגרית.

החל לכתוב בעיתון בשפה ההונגרית "אוי קלט" בשבועון "עמנו". בהמשך עבד ככתב עבור היומון ההונגרי (לא-יהודי) "מאי וילאג", ושם החל לחתום בשם העט "גלעדי", שלימים היה לשמו.

עלה לארץ ישראל ב-1934 והתגורר תחילה בכפר סבא, שם עסק בחקלאות. בהמשך עבר לגור בתל אביב. עם ייסוד העיתון "הצופה" ב-1937 היה הכתב הראשון שלו, ולאחר מכן היה עורך לילה בעיתון. הצטרף ל"ידיעות אחרונות", וב-1948 נמנה עם מייסדי "מעריב" ושם עמד בראש המערכת בירושלים לאחר מכן שימש שליח "מעריב" בצרפת. בשנת 1975 פרש מ"מעריב".

גלעדי היה איש "תנועת המזרחי", ומונה על ידי השר חיים משה שפירא כאחראי עלייה בשגרירות ישראל בבוקרשט.

דיבר הונגרית, רומנית, צ'כית, יידיש ועברית. תרגם שירה משפות אחדות: שירים מ"ספר התמונות" מאת ריינר מריה רילקה מגרמנית; שירי שארל בודלר מצרפתית; לקט מהשירה הרומנטית הצרפתית; ותרגומים מהשירה ההונגרית.

גלעדי היה נשוי להלן (לאה) עד למותה ב-1974. בתם של הזוג היא הסופרת שולמית לפיד, אשר תיעדה את סיפור חייו של אביה (כמו גם את ימי ילדותה בתל אביב) בספרה "ואולי לא היו" (כתר, 2011). חתנם הוא שר המשפטים לשעבר, יוסף לפיד. נכדם הוא ראש ממשלת ישראל ה-14, יאיר לפיד.

דוד גלעדי נפטר ב-18 במאי 2009 בגיל 100. נקבר בבית העלמין קריית שאול.