הרב אריה ליב יפה וואלערשטיין אבד"ק האלשיץ

[פלוני אלמוני]

לכבוד הרבנים והידענים הנכבדים חברי אוצר החכמה כל א' בשמו [בניק] הטוב יבורך
אני מחפש מידע אודות הגה"צ רבי אריה ליב יפה וואלערשטיין אבד"ק האלשיץ זצ"ל.
מוזכר באיגרת הידוע של בעל מראה יחזקאל מדעשש, אודות הרבי ר' מענדל'ע מרימינוב, בתוארים יפים כרב גאון עשיר ונכבד.
כנראה חי בין השנים ת"צ - תק"ע
כמו כן יש תשובה ממנו אודות עגונה בשו"ת השיב משה.
כל פיסת מידע יתקבל באהדה
תודה מראש

[חיס]

האם הוא לא נפטר בשנת תקס"ח ? כמו שכתוב בספר דור ודור ודורשיו כאן

[חיס]

ראה הסכמתו לספר בחינות עולם ע"פ ויפרש משה עמוד 5=6

[פלוני אלמוני]

אכן כן כתב שם אבל כיון שלא מצאתי עוד סמוכים לזה כתבתי בערך. בשנת תקע"ד כבר נפטר ממלא מקומו הוא חתנו הרב יעקב מנאראל, ראה בספר נחלת מאיר להאדמו"ר מנאראל ב"ב.

מתוכן המכתב של המראה יחזקאל נראה החשיבות של ר' אריה ליב, כיון שמשתבח שהוא מסתופף בצל הרה"ק מרימנוב, וז"ל "ובמשך זמן היותי אצלו, היו שם כמה רבנים וגדולי ארץ קצתם אני מכיר ה"ה הרב הישיש הגאבד"ק האלשיץ, והגאבד"ק לאנצוט וכו'
ובסוף המכתב כשרוצה לשכנע את אביו לבא להתבשם ברימנוב כ' שם "ואף אם לא יעשה כולו יעשה מקצתו, כי כמו כן הגאבד"ק האלשיץ שהוא זקן ונכבד ועשיר ומופלג בתורה שהייתי עמו במלון א' בק"ק פריסטעק, והרבה חידוש תורה פשטים וחילוקים שמעתי מפיו והוא חתנו ורבו של הרב הגדול היניק האברך המופלג אבד"ק ראדיחוב (ואח"כ בנאראל) וספר לי שזה ימים לא כביר שנתחבר לחבורתא קדישתא הדין.

לא ידוע לי כעת מתי נולד אבל זאת אדע כי המכתב נכתב בשנת תקס"ה בתיאור ישיש
גם בשו"ת השיב משה מתאר נשאלתי מהגאון הישיש אבד"ק האלשיץ ז"ל והתשובה הוא משנת תקנ"ב, אבל אולי התיאור ישיש כתב כיון שאח"כ היה ישיש ואין זאת אומרת כי כבר בשנת תקנ"ב היה ישיש
כנראה נולד לפני שנת ת"ק כי נפטר בשנת תקס"ח או קצת אחריו ואם לא היה קרוב לשבעים שנה לא היה מתואר בשני מקומות בתואר ישיש

בשנת תקס"ז עדיין היה בין החיים כי נתן הסכמתו על ספר נתיבות עולם

[פלוני אלמוני]

לפי עצת ידידים ארחיב קצת את הדיבור

כמו כן יש תשובה ממנו אודות עגונה בשו"ת השיב משה

בשו"ת השיב משה [לבעל הישמח משה] סי' ס"ג יש תשובה ארוכה אודות עגונה מתחילה העתק את לשון השואל "נשאלתי ע"ז מהגאון הישיש אבד"ק האלשיץ ז"ל והוא גם כתב אלי חוות דעתו בזה וז"ל... ומעתיק והולך תשובה ארוכה ממנו [ר' ארי' ליב] המשתרע על ד' וחצי עמודים בת שני טורים באותיות צפופות. שוב מעתיק תשובת הגאון בעל בית שמואל אחרון להגאון הנ"ל ומסיים [הבית שמואל אחרון] "נ"ל להיות סניף וטפל לעושי מצוה לכבוד הרב המאה"ג החריף המפורסים האבדק"ק האלשיץ".
אח"כ כותב ההשיב משה תשובה ארוכה בנידון, כשבע דפים ארוכים, ומפלפל בדבריו, ובריש כ' בין השאר "ופתחתי וקריתי ושניתי ושלשתי דברי קדשו דמר ונתמלא כל הבית כולה אורה ותעלוזנה כליותי וראיתי בעלי תריסין מנגחין זה לזה בהלכה וקול ענות מלחמה במלחמתה של תורה שמעתי במחנה העברים ויראתי לגשת כי מי אנכי לעמוד במקום גדולים הורים ומורים, ורעיוני הרהיבוני לא ניתנה תורה למלאכי השרת כי אם גם לחוטבי העצים ולשואבי המים כמוני היום, וענותי תרבני לחות דעתי גם אני ואין מסרבין לגדול כי"ב"....
ועוד בא"ד שם "אחר בקשת המחילה אלף פעמים מכ"ת"

[פלוני אלמוני]

נתבקשתי להבהיר ולהוסיף

מוזכר באיגרת הידוע של בעל מראה יחזקאל מדעשש, אודות הרבי ר' מענדל'ע מרימינוב, בתוארים יפים כרב גאון עשיר ונכבד.

בשו"ת מראה יחזקאל סי' ק"ד נדפס מכתב לאביו הרב יוסף ובו מבאר את דרך החסידות בכלל ואת דרכו של הרה"ק ר' מענדל'ע מרימינוב [אז בפריסטיק] המכתב נכתב כחסיד על רבו ורבות יש ללמוד ממנו.
המכתב במלואו נדפס בס' דברי מנחם ובשאר ספרי הרבי ר' מענדל'ע. המו"ל שם כ' שהרה"ק בעל דברי חיים היה מנהגו לומד את התשובה ועיניו זולגות דמעות ביום ל"ד בעומר יומא דהילולא. כבר ביקרו עליו דהתשובה נדפסה בשנת תרל"ה והד"ח נפטר תרל"ו שלא היה יכול להיות יותר מפעם א'. כמדומה לי שבקובץ אור ישראל היה מדובר על זה מהרב שמעון אופמן מאוסטרליה, ואינו נמצא תח"י.

[פלוני אלמוני]

תולדות הגאון הנ"ל והגהותיו על חו"מ מקובץ עץ חיים כ'