פורום אוצר החכמה

דבר בעתו מה טוב להעלות זכרונות מהאי צדיק נשגב ביומא דהילולא דיליה - היום יום י' מרחשון.
שמעתי סיפור נאה המראה את אמיתותו של האי צדיק.
ביום שבת אחד אחר הסעודה הלך הטשעבינער רב לנוח במקצת על מטתו, והנה לאחר זמן קצר הוא שומע דפיקות על הדלת. מישהו דופק על הדלת ולא מפסיק מלדפוק, בדלית ברירה קם הטשעבינער רב ממטתו ונגש לבדוק מי הוא הדופק. כשפתח את הדלת ראה ילד עומד שם ושואל אם הוא יכול לשאול את הרב שאלה בחומש.
הטשעבינער רב שואלו, ילד יקר האינך יודע שבשבת בצהריים לא דופקים בדלת, אנשים נחים אז.
ענהו הילד בתמימות, לא עלה כלל על דעתי שהרב הולך לישון בשבת בצהריים.
בשמוע הטשעבינער רב את תשובת הילד, קיבל ע"ע מהיום והלאה לא ללכת לישון ביום השבת, כי אם ילד מבין שהוא לא צריך לישון האיך הוא ילך לישון.
גיוואלדיג!!!

הסיפור מפורסם, מלבד החלק שקיבל על עצמו כו', שאינה אלא הוספה בעלמא

קצת יש לשאול ממה נפשך. שהרי ברור שהוא לא הלך סתם לישון אלא כדי שיהיה לו כח ללמוד לאחר מכן וכו', וא"כ מה חידש לו הילד? ודו"ק

הסיפור ישנו בשאל אביך ויגדך.

וכן ב'שר התורה' עמ' 404, ובהמודיע בשבת שעבר בראיון עם בעל המעשה ר' אברהם יוסף ליזרזון
וסיום הסיפור שלמחרת אמר לזקינו ר' חיים ליב נכדך ניצחני אתמול
ותו לא

חבר פורום אוצר החכמה כתב:וכן ב'שר התורה' עמ' 404, ובהמודיע בשבת שעבר בראיון עם בעל המעשה ר' אברהם יוסף ליזרזון
וסיום הסיפור שלמחרת אמר לזקינו ר' חיים ליב נכדך ניצחני אתמול ותו לא

ייש"כ גדול על ההפניות המדויקות, ועל תיקון הסיפור.
אני כתבתי כפי ששמעתי זאת מאחרים.
ולך התודה.

דרומי כתב:קצת יש לשאול ממה נפשך. שהרי ברור שהוא לא הלך סתם לישון אלא כדי שיהיה לו כח ללמוד לאחר מכן וכו', וא"כ מה חידש לו הילד? ודו"ק

ישנו סיפור דומה עם מרן החתם סופר שלא היה עושה קידוש ביום בבית אלא בבית הכנסת, ומשום מעשה שהיה התחיל לעשות קידוש שנית אף בבית.

לא הבנתי. לעשות קידוש עוד פעם זה בגדר חומרא, אולם לוותר על שינה בזמן מסויים - כשמטבע הדברים יצטרכו להשלימה לאחר מכן (שהרי לא נחשד הגאון מטשעבין שהלך לישון סתם כדי להעביר את הזמן) - איזה 'ריווח' יש בזה.

"פעם הגיע אל הרב מטשעבין זצ"ל הסופר ש"י עגנון לביקור, וסיפר לו כי הוא כותב ספר על עיר
הולדתו בוטשאטש. והוסיף:
'שמעתי שאביכם היה אמור לכהן ברבנות בוטשאטש.
ענה לו רבינו: אין זה מסתבר, הרי ישנה תשובה בספר מחנה אברהם מהגאון מבוטשאטש והתאריך
שם לאחר פטירתו של אבא.
המשיך הסופר באומרו, שמי שמואל יוסף ונכד אני לרבי יצחק לייב שצקס.
כאן זרחו פניו של הגאון ואמר לו:
אומר לך משהו, הדורות אצלכם פוחתים והולכים, לסבא שלך יש תשובה אליו בבית יצחק מהגאון רבי
יצחק שמלקיש ושם מוכתר הסבא שלך בתואר: 'הגאון הצדיק', לאביכם רבי משה יש תשובה בחלק
השני של 'הרי בשמים' ושם מוזכר התואר : 'הגאון' בלבד.
אז המשיך רבינו לשואלו בחביבות: 'איהר האט עפעס א תשובה צו אייך אין א ספר'? (האם לכם גם
יש איזו תשובה שכתבו אליכם באחד הספרים?)
אחר כך דיבר הסופר עם הגאון לשכנעו שטוב הדבר שבני ישיבה יקריבו משהו למדינה, קצת שירות
צבאי או בדומה.
השיב לו רבינו: דור כזה שצריך את לומדי הישיבות בכדי שהם יעמדו בחזית להגן עלינו, אפשר כבר
להתמסר לאוייב".

[מוסף שבת קדש לך לך תשע"ו]



מי זה בעל הספר מחנה אברהם מהגאון מבוטשאטש ??


אגב, הכותב לא דק כי אביו של הסופר אין שמו משה לפי ויקיפדיה שמו שלום מרדכי.

עוד שאלה ביטע שיין,

"שמי שמואל יוסף ונכד אני לרבי יצחק לייב שצקס".

לא הצלחתי למצוא שום מידע על אותו סבא שזכה לתואר: הגאון הצדיק מהבית יצחק.

מישהו יודע משהו עליו? האם כיהן כרב עיר?

בחופה ירושלמית (תמונה מאתר קדם https://www.kedem-auctions.com/he/node/28786):

יישר כח, תמונה יפה, מעניין מי החתן

מתפעל כתב:"פעם הגיע אל הרב מטשעבין זצ"ל הסופר ש"י עגנון לביקור, וסיפר לו כי הוא כותב ספר על עיר
הולדתו בוטשאטש. והוסיף:
'שמעתי שאביכם היה אמור לכהן ברבנות בוטשאטש.
ענה לו רבינו: אין זה מסתבר, הרי ישנה תשובה בספר מחנה אברהם מהגאון מבוטשאטש והתאריך
שם לאחר פטירתו של אבא.
המשיך הסופר באומרו, שמי שמואל יוסף ונכד אני לרבי יצחק לייב שצקס.
כאן זרחו פניו של הגאון ואמר לו:
אומר לך משהו, הדורות אצלכם פוחתים והולכים, לסבא שלך יש תשובה אליו בבית יצחק מהגאון רבי
יצחק שמלקיש ושם מוכתר הסבא שלך בתואר: 'הגאון הצדיק', לאביכם רבי משה יש תשובה בחלק
השני של 'הרי בשמים' ושם מוזכר התואר : 'הגאון' בלבד.
אז המשיך רבינו לשואלו בחביבות: 'איהר האט עפעס א תשובה צו אייך אין א ספר'? (האם לכם גם
יש איזו תשובה שכתבו אליכם באחד הספרים?)
אחר כך דיבר הסופר עם הגאון לשכנעו שטוב הדבר שבני ישיבה יקריבו משהו למדינה, קצת שירות
צבאי או בדומה.
השיב לו רבינו: דור כזה שצריך את לומדי הישיבות בכדי שהם יעמדו בחזית להגן עלינו, אפשר כבר
להתמסר לאוייב".

[מוסף שבת קדש לך לך תשע"ו]



מי זה בעל הספר מחנה אברהם מהגאון מבוטשאטש ??


אגב, הכותב לא דק כי אביו של הסופר אין שמו משה לפי ויקיפדיה שמו שלום מרדכי.

מחזה אברהם אלא שהרב מבוטשטאטש נסתלק הרבה יותר לפני אבי הרב מטשעבין

חמרא, המחזה אברהם הסתלק בתרפ"ח הרבה אחרי הכוכב מיעקב. וגם לא היה רב בבוטשאטש.

הדעת קדושים הסתלק הרבה לפני בתר"א.

השאלה היא מי היה רב בבוטשאטש בשנות תרמ"א עד אחרי תרנ"ד , שנת פטירתו של הכוכב מיעקב.

בתרמ"א עזב המהרש"ם את בוטשאטש לטובת בערז'אן.

מתפעל כתב:"פעם הגיע אל הרב מטשעבין זצ"ל הסופר ש"י עגנון לביקור, וסיפר לו כי הוא כותב ספר על עיר
הולדתו בוטשאטש. והוסיף:
'שמעתי שאביכם היה אמור לכהן ברבנות בוטשאטש.
ענה לו רבינו: אין זה מסתבר, הרי ישנה תשובה בספר מחנה אברהם מהגאון מבוטשאטש והתאריך
שם לאחר פטירתו של אבא.
המשיך הסופר באומרו, שמי שמואל יוסף ונכד אני לרבי יצחק לייב שצקס.
כאן זרחו פניו של הגאון ואמר לו:
אומר לך משהו, הדורות אצלכם פוחתים והולכים, לסבא שלך יש תשובה אליו בבית יצחק מהגאון רבי
יצחק שמלקיש ושם מוכתר הסבא שלך בתואר: 'הגאון הצדיק', לאביכם רבי משה יש תשובה בחלק
השני של 'הרי בשמים' ושם מוזכר התואר : 'הגאון' בלבד.
אז המשיך רבינו לשואלו בחביבות: 'איהר האט עפעס א תשובה צו אייך אין א ספר'? (האם לכם גם
יש איזו תשובה שכתבו אליכם באחד הספרים?)
אחר כך דיבר הסופר עם הגאון לשכנעו שטוב הדבר שבני ישיבה יקריבו משהו למדינה, קצת שירות
צבאי או בדומה.
השיב לו רבינו: דור כזה שצריך את לומדי הישיבות בכדי שהם יעמדו בחזית להגן עלינו, אפשר כבר
להתמסר לאוייב".

[מוסף שבת קדש לך לך תשע"ו]

אגב, באגרות הראי"ה א, אגרת רצט מופנית לעגנון, ועניינה שאלות הלכתיות.
לא שבוודאות הטשעבינר רב היה צריך לדעת על שאלה זו (אף שהספר כבר הודפס בזמן השיחה הנ"ל), אך הסיפור קצת מאבד מעוקצו...

אולי הכוונה לספר מנחת עני שחיבר הגאון רבי שמואל ישכר שטארק זצ"ל ראב"ד בוטשאטש
(נמצא באוצר https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?193914&)

יציב פתגם כתב:אולי הכוונה לספר מנחת עני שחיבר הגאון רבי שמואל ישכר שטארק זצ"ל ראב"ד בוטשאטש
(נמצא באוצר https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?193914&)

מנחת עני אינו דוקא שו"ת אך הוא חיבר עוד כמה ספרים
viewtopic.php?f=7&t=12728&hilit=%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%AA+%D7%A2%D7%A0%D7%99+%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C#p118650
וד"א הסופר הנ"ל מביאו בספריו כמ"פ

יישר כח, אימתי כיהן כראב"ד בבוטשאטש?

מתפעל כתב:יישר כח, אימתי כיהן כראב"ד בבוטשאטש?

ע"פ ההסכמות לספרים כיהן כמו"צ בבוטשאטש לפחות משנת תרנ"ה ובשנת תרס"ח היה ראב"ד ויזניצא

מתפעל כתב:"שמי שמואל יוסף ונכד אני לרבי יצחק לייב שצקס".

לא הצלחתי למצוא שום מידע על אותו סבא שזכה לתואר: הגאון הצדיק מהבית יצחק.

מישהו יודע משהו עליו? האם כיהן כרב עיר?

שם משפחתו היה כנראה צ'אצ'קעס [אולי טשאטשקעס?]

מי כאן עם הגאון?

מתפעל כתב:מי כאן עם הגאון?

604.jpg

מימין הגראש"ב סופר, הגאון מסעבען, הגר"ז סורוצקין, הגר"ע סופר מפרשבורג נואם, הטשעבינער רב והגר"מ קרליץ

חזק וברוך ר' מיללער הידען

מתפעל כתב:מי כאן עם הגאון?

604.jpg

הבחור העומד מאחוריהם נראה כרא"ש שיק מהיכל הקודש ברסלב
(עפ"י השוואה לכאן viewtopic.php?p=129070#p129070)

מתפעל כתב:מי כאן עם הגאון?

דעת סופר.jpeg (134.26 KiB) נצפה 11539 פעמים

עוד תמונה מהמעמד

בתמונה העליונה שני מימין הוא הגר"ד יונגרייז זצ"ל, ואחריו רמ"ז שיק מטאקאי זצ"ל

יציב פתגם כתב:בתמונה העליונה שני מימין הוא הגר"ד יונגרייז זצ"ל, ואחריו רמ"ז שיק מטאקאי זצ"ל

ומשאל לימין, רבי מאיר קרליץ, הרב מטשעבין, רבי עקיבא סופר מפרשבורג, ורבי זלמן סורוצקין.
בתמונה השניה הנואם הוא רי"מ לוין.

אחר הגר"ז סורוצקין הוא הגר"צ קינסטליכר אב"ד סעבען

הבחור העומד מאחוריהם הוא הרא"ש שיק מברסלב (בנו של הרב מטאקאי)

לרגל יומא דהילולא דיליה החל עתה ליל שישי אור לי' מרחשון
ברצוני לברר האם זה נכון שהוא היה השדכן של כ"ק האדמו"ר מטשערנאביל שליט"א???
יש מקור ידוע לכך??

שמעתי לאמר שהרבה תשובות שכתב בספרו דובב מישרים בעת ישבו בגלות בוכארא ולא היה לו ספרים אתו,
ומצטט מזכרונו קטעים שלימים מספרים שאח"כ בדקו ומצאו שממש כן הוא כתוב בספרים!!
עומק זכרונו האדיר סייע לו בכתיבת התשובות ביושבו בגלות אע"פ שאין עמו ספרים.

מכתב משנת תשי"ט אל (הזייפן) הר' חיים בלאך:
http://www.archive.org/stream/chaimbloc ... 2/mode/1up
"דברים שנאמרו בשמי אינם נכונים, ואין להם כל יסוד וטעות מעיקרא"

מארכיון המדינה: מש' רבי דב בריש וידנפלד הגאון מטשבין במפקד התושבים תש"ז (כאן, עמ' 15)

קניתי בחנות ספרים ספרון קטן ומרתק בשם בלבנת הספיר, זכרונות שסיפר יהודי בשם טייטלבוים על הרב מטשעבין. אותו יהודי שהה כילד עם הרב בבוכארה וגם אח"כ המשיכו הקשרים ביניהם. ספר נפלא. אעתיק כאן סיפור קטן, ששמע המספר מהרב מט':

במקום רבנותו של אביו בהרמילוב, היתה אלמנה אחת שהיה לו חוב לאחד מהגבירים שבעיירה, החוב דיכא את רוחה מאד, עד שאביו הגאון ר' יעקב היה מפציר באותו גביר שיוותר על החוב. אך הוא סירב לכך. וכך ר' יעקב היה מפציר והוא מסרב. יו"ט אחד, עת החזן עמד לפתוח בפייט הנאמר לפני קדושה, קרא הגביר לבנו של ר' יעקב, הוא רבינו שהיה ילד, ואמר לו בהלצה שיש בה מן ההקנטה, לך אמור לאביך, שאני מבקש שיוותר על אמירת הפיוט, כשהעקיצה ברורה. הילד מילא שליחותו והעביר את דברי הגביר לאביו. מששמע ר' יעקב את הדברים, לא הסס לרגע, דפק על העמוד וקרא בקול, נקדישך ונעריצך, לאמור, מדלגים על הפיוט! כמובן שהקהל השתומם מאד. אחר התפילה ניגש הגביר אל אביו ר' יעקב, ואמר, אין כאן לא חוב ולא כלום. הכל מחולים לה שרוים לה וכו'...!

איש_ספר כתב:קניתי בחנות ספרים ספרון קטן ומרתק בשם בלבנת הספיר, זכרונות שסיפר יהודי בשם טייטלבוים על הרב מטשעבין. אותו יהודי שהה כילד עם הרב בבוכארה וגם אח"כ המשיכו הקשרים ביניהם. ספר נפלא. אעתיק כאן סיפור קטן, ששמע המספר מהרב מט':

במקום רבנותו של אביו בהרמילוב, היתה אלמנה אחת שהיה לו חוב לאחד מהגבירים שבעיירה, החוב דיכא את רוחה מאד, עד שאביו הגאון ר' יעקב היה מפציר באותו גביר שיוותר על החוב. אך הוא סירב לכך. וכך ר' יעקב היה מפציר והוא מסרב. יו"ט אחד, עת החזן עמד לפתוח בפייט הנאמר לפני קדושה, קרא הגביר לבנו של ר' יעקב, הוא רבינו שהיה ילד, ואמר לו בהלצה שיש בה מן ההקנטה, לך אמור לאביך, שאני מבקש שיוותר על אמירת הפיוט, כשהעקיצה ברורה. הילד מילא שליחותו והעביר את דברי הגביר לאביו. מששמע ר' יעקב את הדברים, לא הסס לרגע, דפק על העמוד וקרא בקול, נקדישך ונעריצך, לאמור, מדלגים על הפיוט! כמובן שהקהל השתומם מאד. אחר התפילה ניגש הגביר אל אביו ר' יעקב, ואמר, אין כאן לא חוב ולא כלום. הכל מחולים לה שרוים לה וכו'...!

המעשה מופיע גם בספר שר התורה כמעשה שסופר ע"י הרב מטשבין, בשינוי כמה פרטים קטנים, וביתר ביאור: האלמנה לא שילמה את שכירות הדירה, והגביר איים להוציאה מהבית. הכוכב מיעקב שלח לו שכבעל דירות רבות לא יקשה עליו לדחות שכירות מדירה אחת. ע"ז באה הלצת הגביר ביו"כ, הרי יש כ"כ הרבה יוצרות, האם א"א לוותר על א' מהם?

תמונה לא ידועה מהגאון, עם תלמידו ר' מרדכי (מוטל) מונשיין ז"ל (כזכור)

יישר כח


בדוק שתמונה זו לא נמצאת בשר התורה? דוקא נראית לי תמונה מוכרת.

זכרוני שקראתי על הרב מטשעבין שהיה מגיע לשיעורו סוחר דגים והיה ממנו ריח, והיה נידון מה לעשות, איני זוכר את ההמשך.
אשמח למי שיחזיר אבידתי. (אולי זה בפריו מתוק).

יוסף חיים אוהב ציון כתב:זכרוני שקראתי על הרב מטישבין שהיה מגיע לשיעורו סוחר דגים והיה ממנו ריח, והיה נידון מה לעשות, איני זוכר את ההמשך.
אשמח למי שיחזיר אבידתי. (אולי זה בפריו מתוק).

https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=622547

מתוך פניני פרשת השבוע(מקבץ עלונים) גליון מספר 25, פרשת אמור / משיעוריו של הרה"ג אשר קובלסקי שליט"א

כשנפטר הרב מטשעבין בי' חשון תשכ"ו, היו חילוקי דעות בישיבת פוניבז' אם להורות לבחורים ללכת ללויה. הרב מפוניבז' אמר שעל כולם ללכת (אמרו שרצה להראות בזה כמה הוא מחשיב בקיאות והיקף וכו') אבל ר' חצקל לוונשטיין התנגד, הוא טען שתחילת הזמן כבר הופרעה עם הבחירות שהיו בתחילת חשון שנה זו, והוא חשש מהפרעה נוספת. אחרי שיחה בינהם, הרב הודיע, שהישיבה לא מורה כלום, ומי שרוצה יסע ומי שלא רוצה שלא יסע. ר' חצקל שמע את דברי הרב ואמר, ואני אומר, מי שלא רוצה שייסע ומי שרוצה שלא יסע. ודפח"ח. (מפי ר' אליער קיסטר ז"ל).