הרב מטשעבין זצוק"ל

[מה שנכון נכון]

יישר כח מה שנכון,

אני חשבתי שזה סיפור מהרב מטשעבין.

אז מה הסיפור עם הרב מטשעבין?

מצו"ב כל הענין מהמשמה"ל.

משמר הלוי סוכה.PDF

(468.34 KiB) הורד 390 פעמים

[חייפענער]

שמעתי סיפור שאיני יודע עד כמה הוא מוסמך, אך בכל אופן הרעיון נכון. סיפרו שמרן הבריסקער רב זצ"ל שוחח פעם בלימוד עם הטשעיבינאי, אשר זה האחרון הפליא כדרכו בבקיאות מבהילה בכל חדרי התורה בראיות והוכחות מהכא ומהתם, בסיום השיחה חש הבריסקער רב חלישות הדעת מעוצמת הבקיאות והחריפות שנגלתה לעיניו והחליט להסגר בחדר והתחיל מאימתי מיט א פרישקייט, אך לאחר זמן קצר יצא ואמר כל אחד בדרכו ילך, כי הוא לא היה מסוגל ללמוד בדרך זו, כמובן.

בעניין הספר הנפלא שר התורה, דומני שאם כי אי אפשר לצפות ממחבר ליטאי להדגיש יתר על המידה אצל אישיותה של דמות הנערצת בעיניו, צדדים שלטעמו אינם דווקא אינם מחמיאים לו... אך בכל זאת יש כאן חוסר הגינות מסויים, בכל זאת הטשיבינער רב היה חסיד ולא יעזור שום דבר, והיה מצופה להיפגש בזה מעט יותר ברחבי הספר. מי שלא שמע על הטשיבינער רב יכול להתרשם מהספר כי הוא היה אוהד חסידות ותו לא, וזה פשוט לא נכון כידוע. תארו לכם שמאן דהו יוציא ספר ביוגרפיה על החפץ חיים ויספר שם רק על הערלכקייט והקדושה וכו' בלי להזכיר את גדלותו בתורה...

[לא ידען]

הנה דוגמא לסיפור אופייני שהושמט, וחבל.

סיפר לי ת"ח שליט"א, מקורב מאד למרן זצ"ל:
יהודי ירושלמי נכבד חיבר ספר על אי השימוש בחשמל בשבת. הרב מטשעבין כתב לו הסכמה נלהבת.
מצד שני הוא עצמו השתמש בחשמל בשבת.
כמובן לא שאלתי אותו דבר.
והנה הגיעה ההזדמנות.
מישהו הביא לרב כזה 'טרנסופרמטור' קטן (=שנאי) לשימוש בשבת.
או אז שאלתי את הרב מה באמתדעתו בעניין החשמל בשבת .
והשיב לי:
אני לכשעצמי חוכך שמא צריך להחמיר ולא להשתמש בחשמל בשבת. אבל כל זמן שהרבי מבעלז היה חי, חשבתי שזו יוהרא לנהוג כך. כעת משנפטר הרבי זי"ע אני שמח כי יש לי אפשרות להשתמש בחשמל חילופי.
עד כאן.
ומוסיף המקורב: רק מי שיודע ומכיר את חרדתו העצומה של הרב זי"ע לכל שיטה בהלכה ולכל דעה ובייחוד שסבר כמוה, מבין עד כמה אינו משיג בעוצם ביטולו של הרב זי"ע לצדיקים.

[טעמו של הרבי מבעלז, איני יודע. כשמועה שמעתי שאמר בשם אביו שמכיון ויש יולדות וחולים מותר לשאר העם.]

מישהו הלך ושאל את המחבר מדוע לא הביא סיפור זה.
השיב: כי יש לזה כמה שינויי גירסאות 'ובכלל זה לא מתאים כל כך ולא מובן'. כך שמעתי.

[מתפעל]

הסיפור הזה דוקא כן נמצא שם, והפרטים שם מעט שונים ממה שסיפרת אתה.
עיין בעמוד 310, ד"ה:
"בשנים הראשונות השתמש בחשמל וכו'

[מתפעל]

אגב,
הגברת רות בן דוד ע"ה מספרת שבזמן הפולמוס הגדול של העדה נגד נישואיה עם הצדיק ר' עמרם ז"ל, הם בכל זאת התחתנו ועברו לבני ברק, ולאחר שבעה חודשים חזרו לירושלים ושוב התחילו הפגנות נגדם, יום אחד בחול המועד פסח תשכ"ו, בהפתעה נכנס אליהם הרב מטשעבין זצ"ל לחזק אותם והגאון גם אמר לגברת רות איזו מילה טובה. היא כותבת שם שכמה חודשים לאחר מכן הסתלק לבית עולמו.

דא עקא שהם התחתנו בבני ברק באלול תשכ"ה, והרב מטשעבין נלב"ע כידוע בי' חשוון תשכ"ו.

לא מסתדר.

[חובב_ספרים]

הנה דוגמא לסיפור אופייני שהושמט, וחבל.
...
מישהו הלך ושאל את המחבר מדוע לא הביא סיפור זה.
השיב: כי יש לזה כמה שינויי גירסאות 'ובכלל זה לא מתאים כל כך ולא מובן'. כך שמעתי.

הסיפור הזה דוקא כן נמצא שם, והפרטים שם מעט שונים ממה שסיפרת אתה.
עיין בעמוד 310, ד"ה:
"בשנים הראשונות השתמש בחשמל וכו'

זה דוגמא מאוד אופייני למה שקורה הרבה היום, כשאנשים אינם מרוצים מדבר הם מתקיפים זה שכתב עליו כאילו הוא סילף הדברים. פעמים יש סילופים באמת, אבל לא חסר דוגמאות שדוקא התוקף הוא זה שסילף. הרבה פעמים ע"י שקרים יותר גסים מזה שהם מאשימים אחרים בו, כמו כאן.

...
[טעמו של הרבי מבעלז, איני יודע. כשמועה שמעתי שאמר בשם אביו שמכיון ויש יולדות וחולים מותר לשאר העם.]
...

אביו של הרבי מבעלז לא היה בא"י מעולם, וקצת קשה להאמין שהוא אמר דעתו על שימוש בחשמל בשבת.

[לא ידען]

הסיפור הזה דוקא כן נמצא שם, והפרטים שם מעט שונים ממה שסיפרת אתה.
עיין בעמוד 310, ד"ה:
"בשנים הראשונות השתמש בחשמל וכו'

לזה בדיוק התכוונתי.
הסיפור שם מובא הלכתי נטו וללא כל ההנהגה החסידית והביטול של רבינו כלפי הרבי מבעלז.
ללא החלק והנשמה החסידית שבו. ללא המשפט ה'חביב' כאן: בסוד קדושים מי יעמוד.

חובב_ספרים. בראשית כתבת שיש בדבריי שקרים וסילופים גסים ולבסוף סיימת ב'קצת קשה להאמין'. קבע עמדתך במטותא.

מכיוון ולא אני ולא כב' תורתו הרמה של חובב ספרים וכו' העניין כאן,
כתבתי ששמעתי שמועה על סיבה זו. ואדרבה נשמח שיבואו חסידי בעלז ויעמידו דברים על דיוקם.

[חובב_ספרים]

הסיפור הזה דוקא כן נמצא שם, והפרטים שם מעט שונים ממה שסיפרת אתה.
עיין בעמוד 310, ד"ה:
"בשנים הראשונות השתמש בחשמל וכו'

לזה בדיוק התכוונתי.
הסיפור שם מובא הלכתי נטו וללא כל ההנהגה החסידית והביטול של רבינו כלפי הרבי מבעלז.
ללא החלק והנשמה החסידית שבו. ללא המשפט ה'חביב' כאן: בסוד קדושים מי יעמוד.

חובב_ספרים. בראשית כתבת שיש בדבריי שקרים וסילופים גסים ולבסוף סיימת ב'קצת קשה להאמין'. קבע עמדתך במטותא.

אין לי שום טענה על השמועה בשם אביו. לא נראה שהיה בזה שקר בזדון או נסיון לסלף שום דבר. רק שזה קשה להאמין.
כוונתי היה על הצגת הדברים כאילו מחבר הספר הודה שהשמיט הסיפור בזדון משום שזה לא התאים לו כ"כ, שהוא בודאי שקר גס מאחר שהוא כן הביא הסיפור. עכשיו כבודו טוען שזה לא היה כוונתו אלא שהושמט פרט של הסיפור. אם זה היה כוונתו אני מתנצל על הביטוי שקר גס, הגם שעדיין לא יצא לגמרי מכלל סילוף מאחר שזה היה משמעות מש"כ. אולי זה נעשה בתום לב אבל המשמעות כפי שהובא בתחלה היה שהמחבר השמיט סיפור שלם לגמרי למרות שהוא ידע שקרה באמת, משום שלא נשא חן בעיניו. לפי גרסה המתוקנת הוא השמיט רק פרטים שהיו שנוים במחלוקת. וא"כ כבר אפשר לפרש דבריו - 'ובכלל זה לא מתאים כל כך ולא מובן' שמלבד עצם הסתירות בגרסאות המטיל ספק על אמינותו, מצטרף לזה גם מה שאינו מתאים ומובן.

[איש_ספר]

אם מדברים על חסידותו של הרב מטשעבין אכתוב דבר פלא ששמעתי מרמ"ד אברבוך ששמע מר' מיכל זילבר ששמע מפי בעל המעשה.

איש יהודי היה בשם ר' יששכר קאפה, מחסידי סוכטשוב, ועסקן בת"א התורתית. היה פעם (ואולי יותר מפעם) שהוא זכה להתלוות לאדמו"ר ר' ישראל מהוסיאטין בטיולו (היומי?) בשעלי ת"א. כידוע האדמו"ר היה שתקן גדול, (גם בשולחן שהיה עורך לא היה פוצה את פיו, וסיפרו שהרב מטשעבין שהיה ביסודו חסיד הוסיאטין אף שנסע גם לטשורקוב היה יושב זמן ארוך בשולחן ומתבונן באדמו"ר, אע"פ שלא נשמע קולו) וגם בשעת הטיול לא פצה את פיו והיה אחוז בשרעפיו ובמחשבותיו, תוך כדי עישן הרבי סיגר, ולפתע פנה אל מלווהו ואמר לו, סיגר זה הינו משובח, אתה יודע למה? משום שאינו זורק את האפר. (כנראה שהאפר לא מתפזר ממנו מיד). כחסיד הבין ר' יששכר שאין כאן דברי הבאי בעלמא ולכן שתק ולא הגיב. לימים נזדמן ר' יששכר אל הרב מטשעבין, וכיון שידע גודל הערכתו לאותו צדיק, שאל אותו מה פשר דבריו הסתומים. הטשע' השיב שאינו יודע, ולמרות הפצרותיו של ר' ישכר, חזר ואמר שאינו יודע. כעבור איזה זמן ביקש הרב משט' מר' ישכר שיסדר עבורו משהו שהיה חשוב מאד אצל הרב מטש', והלה סידר את הדברים לשביעות רצונו המלאה של הרב מטש'. בשעה של קורת רוח, אמר הטש' לר' יששכר, במה אגמול לך על חסדך עמי, ר' ישכר אמר לנצל את ההזדמנות שנקרתה לפניו, וביקש, נא יבאר לי הרב שיחתו החתומה של ההוסיאטינער, אך גם הפעם הטש' התמיד בסירובו, אך לרצות את ר' ישכר שחזר ודחק בו, אמר לו כך: הטעם שאיני מבאר לך הענין, משום שיש לי בו כחמישה מהלכים שונים, ואני ירא איפוא לפרש הענין שלא לאשורו, והרי זה כמגלה פנים בתורה שלא כהלכה ---!


=====

אם מישהו יש לו מבוא לר' מיכל זילבר אשמח אם יאמת אצלו את הדברים.

[מתפעל]

יישר כח איש ספר,
קראתי פעם סיפור זה או שמעתיו, אבל כמדומני שהסיום היה שונה.
מ"מ, לא ממש ברור למה לא יכול הגאון להציע כל המהלכים שלו, ולהדגיש שאינו אומר ההסברים אלא רק על דרך אפשר.

[מתפעל]

לא ידען,
כתבת:

"כעת משנפטר הרבי זי"ע אני שמח כי יש לי אפשרות להשתמש בחשמל חילופי".

זהו הבדל משמעותי בין הסיפור שלך ולבין הסיפור שבשר התורה.
שם מביאים ביאור שלא יתכן שיכתוב הסכמה ולא ינהג כך בעצמו, ומואת גמרא לסיוע, ואף שלח לבעלזער רב ז"ל את ר' שלום בראנדר להודיעו כי התחיל לנהוג חומרה זו בחשמל בשבת.

ולעצם הענין,
לא הבנתי את ענין המצברים, האם יש אופן כזה שמייצרים חשמל ע"י מצברים רק לדירה אחת?
או שהיה גנרטור בשערי חסד?

[בן_אליעזר]

איני יודע באם סיפור זה יודע מכבר, אבל שמעתיו פעם מבני-משפחתו של הרה"ח ר' אברהם הערש כהן ז"ל מיקירי קרתא דירושלים - אודותיו (נפטר לפני כב' עשורים. מדמויות הוד של חסידי חב"ד):

אאמו"ר התפלל בשכונת שערי חסד בבית הכנסת חסידים, כמו כן התפלל שם הרב מטשעבין, דער טשעבינער רב, פעם אחת בחג הסוכות ראה אבא איך שהאגד העליון בלולבו של הרב אגוד למעלה מן השדרה, לגשת אל הרב ולומר לו שאין לאגדו אלא למטה יותר, בכדי שטפח מן השדרה יהיה למעלה מן הטבעת כפי שמבואר בשו"ע, אינו לפי כבודו של הרב, לכן במקום שיאמר לו, לקח שו"ע אדמוה"ז ופתחו בהלכות לולב, והתחיל ללכת ממקומו שהיה במערב בית הכנסת לכוון מזרח מושבו של הרב, עוד טרם שהגיע לרב הרגיש הרב שהוא מתקרב להראות לו דבר מה, מיד הבין כוונתו, והוריד את הטבעת מן הלולב, ואמר נכון צדקת.

[גימפעל]

איני יודע באם סיפור זה יודע מכבר, אבל שמעתיו פעם מבני-משפחתו של הרה"ח ר' אברהם הערש כהן ז"ל מיקירי קרתא דירושלים - אודותיו (נפטר לפני כב' עשורים. מדמויות הוד של חסידי חב"ד):

אאמו"ר התפלל בשכונת שערי חסד בבית הכנסת חסידים, כמו כן התפלל שם הרב מטשעבין, דער טשעבינער רב, פעם אחת בחג הסוכות ראה אבא איך שהאגד העליון בלולבו של הרב אגוד למעלה מן השדרה, לגשת אל הרב ולומר לו שאין לאגדו אלא למטה יותר, בכדי שטפח מן השדרה יהיה למעלה מן הטבעת כפי שמבואר בשו"ע, אינו לפי כבודו של הרב, לכן במקום שיאמר לו, לקח שו"ע אדמוה"ז ופתחו בהלכות לולב, והתחיל ללכת ממקומו שהיה במערב בית הכנסת לכוון מזרח מושבו של הרב, עוד טרם שהגיע לרב הרגיש הרב שהוא מתקרב להראות לו דבר מה, מיד הבין כוונתו, והוריד את הטבעת מן הלולב, ואמר נכון צדקת.

מודפס בספר על תולדותיו 'ר' אברהם הערש' בעמ' 130.

[מתפעל]

אם מדברים על חסידותו של הרב מטשעבין אכתוב דבר פלא ששמעתי מרמ"ד אברבוך ששמע מר' מיכל זילבר ששמע מפי בעל המעשה.

איש יהודי היה בשם ר' יששכר קאפה, מחסידי סוכטשוב, ועסקן בת"א התורתית. היה פעם (ואולי יותר מפעם) שהוא זכה להלוות לאדמו"ר ר' ישראל מהוסיאטין בטיולו (היומי?) בשעלי ת"א. כידוע האדמו"ר היה שתקן גדול, (גם בשולחן שהיה עורך לא היה פוצה את פיו, וסיפרו שהרב מטשעבין שהיה ביסודו חסיד הוסיאטין אף שנסע גם לטשורקוב) היה יושב זמן ארוך בשולחן ומתבונן באדמו"ר, אע"פ שלא נשמע קולו) וגם בשעת הטיול לא פצה את פיו והיה אחוז בשרעפיו ובמחשבותיו, תוך כדי עישן הרבי סיגר, ולפתע פנה אל מלווהו ואמר לו, סיגר זה הינו משובח, אתה יודע למה? משום שאינו זורק את האפר. (כנראה שהאפר לא מתפזר ממנו מיד). כחסיד הבין ר' יששכר שאין כאן דברי הבאי בעלמא ולכן שתק ולא הגיב. לימים נזדמן ר' יששכר אל הרב מטשעבין, וכיון שידע גודל הערכתו לאותו צדיק, שאל אותו מה פשר דבריו הסתומים. הטשע' השיב שאינו יודע, ולמרות הפצרותיו של ר' ישכר, חזר ואמר שאינו יודע. כעבור איזה זמן ביקש הרב משט' מר' ישכר שיסדר עבורו משהו שהיה חשוב מאד אצל הרב מטש', והלה סידר את הדברים לשביעות רצונו המלאה של הרב מטש'. בשעה של קורת רוח, אמר הטש' לר' יששכר, במה אגמול לך על חסדך עמי, ר' ישכר אמר לנצל את ההזדמנות שנקרתה לפניו, וביקש, נא יבאר לי הרב שיחתו החתומה של ההוסיאטינער, אך גם הפעם הטש' התמיד בסירובו, אך לרצות את ר' ישכר שחזר ודחק בו, אמר לו כך: הטעם שאיני מבאר לך הענין, משום שיש לי בו כחמישה מהלכים שונים, ואני ירא איפוא לפרש הענין שלא לאשורו, והרי זה כמגלה פנים בתורה שלא כהלכה ---!


=====

אם מישהו יש לו מבוא לר' מיכל זילבר אשמח אם יאמת אצלו את הדברים.

[לעומקו של דבר]

הנה דוגמא לסיפור אופייני שהושמט, וחבל.

סיפר לי ת"ח שליט"א, מקורב מאד למרן זצ"ל:
יהודי ירושלמי נכבד חיבר ספר על אי השימוש בחשמל בשבת. הרב מטשעבין כתב לו הסכמה נלהבת.

...

מישהו הלך ושאל את המחבר מדוע לא הביא סיפור זה.
השיב: כי יש לזה כמה שינויי גירסאות 'ובכלל זה לא מתאים כל כך ולא מובן'. כך שמעתי.

הסיפור הזה וגלגוליו ממש מתסכל אותי (וחבל לי שמונדשיין ע"ה אינו בינותינו בשביל לנתח את הסיפור)
על סאגת הגאון מטשעבין והגנרטור יש לי לפחות 3 גירסאות שקראתי:
ולפני זה אקדים עובדות שכנראה מוסכמות: 1. הרב מטשעבין החליף בשלב כלשהו מחברת החשמל למצבר. 2. כמו"כ הוא נתן הסכמה לספר האוסר שימוש בחשמל של הגרי"נ קופרשטוק זצ"ל

והנה הגירסאות:
1. צדקותו של הרב מטשעבין, שאמר פעם שהסכמה עלתה לו כך וכך לירות, כי היה צריך לתת הסכמה לרינ"ק שהיו מקורבו ולתת הסכמה לספר כזה ולהשתמש בחשמל זה ממש חוכא ואיטוללא לכן חיכה עם ההסכמה עד שהחליף למצבר, וכ"ז בשביל ההסכמה ולא בשביל עיקר הדין
2. גאונות של רינ"ק, שבגלל שהטשעבינער רב קרא את ספרו הוא השתכנע שאסור חשמל והחליף והכל כנ"ל
3. חסידותו של הרב מטשעבין, שאע"פ שדעתו להחמיר ואע"פ שנתן הסכמה לספר הנ"ל לא החליף מפני חסידותו למהר"א מבעלזא

ואגב נראה לי שראיתי באיזה מקום השלמה לאחד מהסיפורים (כנראה לגירסא 2) שהוא שלח להודיע למהר"א שהוא מחליף כדי שיותר ידע לא להסתמך עליו או לא לומר שמסתמך עליו

ולכן אם אמר רוזנטל 'יש כמה גירסאות' בזה ודאי הוא צודק

[לעומקו של דבר]

עוד בעניין הרב מטשעבין

יש בספר שר התורה שני קטעים:

אחד שהרב מטשעבין היה בידידות עם הרה"ר ויו"ר ועד הישיבות הרב הרצוג, ושהוא סייע לו בעלייתו ארצה והוא הכיר לו טובה על כך

ואחד שבמסגרת מאבקו החריף בשירות לאומי לבנות, הקפיד מאוד על רב מסויים (לא נזכר שם) שקלקל המערכה נגד שירות לאומי, ולמרות שלפני כן היה בידידות עמו, ולמרות שהייתה לו הכרת הטוב אליו על שסייע לו בעליה לארץ, ולמרות אצילותו הידועה של הרב מטשעבין, הרי שמאז שאותו רב קלקל את המערכה כנ"ל, הוא ניתק עימו את כל היחסים בצורה חריפה ומאן דברו לשלום

הצושטעל בין שני הקטעים הוא דמיון פרוע שלי? (הרב הרצוג סירב בשעתו לחתום על איסור שירות לאומי בשונה משירות צבאי לבנות)

[לייטנר]

עוד בעניין הרב מטשעבין

יש בספר שר התורה שני קטעים:

אחד שהרב מטשעבין היה בידידות עם הרה"ר ויו"ר ועד הישיבות הרב הרצוג, ושהוא סייע לו בעלייתו ארצה והוא הכיר לו טובה על כך

ואחד שבמסגרת מאבקו החריף בשירות לאומי לבנות, הקפיד מאוד על רב מסויים (לא נזכר שם) שקלקל המערכה נגד שירות לאומי, ולמרות שלפני כן היה בידידות עמו, ולמרות שהייתה לו הכרת הטוב אליו על שסייע לו בעליה לארץ, ולמרות אצילותו הידועה של הרב מטשעבין, הרי שמאז שאותו רב קלקל את המערכה כנ"ל, הוא ניתק עימו את כל היחסים בצורה חריפה ומאן דברו לשלום

הצושטעל בין שני הקטעים הוא דמיון פרוע שלי? (הרב הרצוג סירב בשעתו לחתום על איסור שירות לאומי בשונה משירות צבאי לבנות)

http://www.archives.gov.il/NR/rdonlyres ... rzog08.pdf
נייר עמדה מטעם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בעניין חוק שירות לאומי לבנות; בלא תאריך ( כנראה – 1953)
ארכיון המדינה, חט' 72.102, פ-4251/8
מסביר את עמדתה הרשמית של הרבנות הראשית המשלבת בין התנגדות עקרונית לחוק השירות הלאומי לבין השלמה מעשית עם הצבעה של נציגי המפלגות הדתיות-לאומיות בעדו אם יתברר שהצבעה כזו היא תנאי הכרחי להישארותן בממשלה. ההתנגדות לחוק נובעת מ'החששות המוסריות שהוא מעורר' ומהקרע בעם שהוא גורם לו, אך הוא מודה שאין במקורות ההלכתיים בסיס להטלת איסור בעניין זה.

[לעומקו של דבר]

אוקי
אבל זו סטיה מהנושא, עיקרו של דבר היה שהרב הרצוג אכן לא הצטרף למערכה נגד שירות לאומי ושתיקתו הייתה אבן נגף להחזו"א והגרי"ז והגרדב"ו והגרצפ"פ והגראז"מ והגררז"ב והגרי"ס והגרמ"פ והגרימ"ח וכו' וכו' שנאבקו במסירות נפש כנגד שירות לאומי
ולפי הנראה לי מבין שורות הספר הדבר גרם לשינוי חד ביחס הגרדב"ו אליו

(תוכל להעלות את הקובץ?)

[עתניאל בן קנז]

הנה דוגמא לסיפור אופייני שהושמט, וחבל.

סיפר לי ת"ח שליט"א, מקורב מאד למרן זצ"ל:
יהודי ירושלמי נכבד חיבר ספר על אי השימוש בחשמל בשבת. הרב מטשעבין כתב לו הסכמה נלהבת.

...

מישהו הלך ושאל את המחבר מדוע לא הביא סיפור זה.
השיב: כי יש לזה כמה שינויי גירסאות 'ובכלל זה לא מתאים כל כך ולא מובן'. כך שמעתי.

הסיפור הזה וגלגוליו ממש מתסכל אותי (וחבל לי שמונדשיין ע"ה אינו בינותינו בשביל לנתח את הסיפור)
על סאגת הגאון מטשעבין והגנרטור יש לי לפחות 3 גירסאות שקראתי:
ולפני זה אקדים עובדות שכנראה מוסכמות: 1. הרב מטשעבין החליף בשלב כלשהו מחברת החשמל למצבר. 2. כמו"כ הוא נתן הסכמה לספר האוסר שימוש בחשמל של הגרי"נ קופרשטוק זצ"ל

והנה הגירסאות:
1. צדקותו של הרב מטשעבין, שאמר פעם שהסכמה עלתה לו כך וכך לירות, כי היה צריך לתת הסכמה לרינ"ק שהיו מקורבו ולתת הסכמה לספר כזה ולהשתמש בחשמל זה ממש חוכא ואיטוללא לכן חיכה עם ההסכמה עד שהחליף למצבר, וכ"ז בשביל ההסכמה ולא בשביל עיקר הדין
2. גאונות של רינ"ק, שבגלל שהטשעבינער רב קרא את ספרו הוא השתכנע שאסור חשמל והחליף והכל כנ"ל
3. חסידותו של הרב מטשעבין, שאע"פ שדעתו להחמיר ואע"פ שנתן הסכמה לספר הנ"ל לא החליף מפני חסידותו למהר"א מבעלזא

ואגב נראה לי שראיתי באיזה מקום השלמה לאחד מהסיפורים (כנראה לגירסא 2) שהוא שלח להודיע למהר"א שהוא מחליף כדי שיותר ידע לא להסתמך עליו או לא לומר שמסתמך עליו

ולכן אם אמר רוזנטל 'יש כמה גירסאות' בזה ודאי הוא צודק

כל הקורא את הסכמתו של הרב מטשעבין על הספר 'מאורות נתן' של הרינ"ק. ורואה ומדייק כמה היא אנמית, ואין שם שום מילת הסכמה על תוכן הספר, אלא רק תמיכה במחבר, יודע על נכון שהגירסא השניה ממש לא מסתברת. כמו"כ הגירסא השלישית, שדעתו היתה להחמיר, ורק מחמת חסידותו הוא נמנע, נשמעת לא הגיונית, וכי חסידותו והתבטלותו למהר"א מבעלזא נעלמה בגלל איזה צורך לתת הסכמה לתלמיד על ספר??? / הגירסא הראשונה היא הסבירה ביותר. (שאגב אותה שמעתי מכמה מתלמידי הרב מטשעבין, הנאמנים עלי [למי שזה משנה...]).

ההסכמה מופיעה פה.
http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... t=&pgnum=3

[לעומקו של דבר]

הגירסא השלישית ראיתי כאן למעלה וכוונתה שלא החליף את הגנרטור גם אחרי שנתן את ההסכמה בגלל חסידותו וכו'

[מתפעל]

לעומקו

"1. צדקותו של הרב מטשעבין, שאמר פעם שהסכמה עלתה לו כך וכך לירות, כי היה צריך לתת הסכמה לרינ"ק שהיו מקורבו ולתת הסכמה לספר כזה ולהשתמש בחשמל זה ממש חוכא ואיטוללא לכן חיכה עם ההסכמה עד שהחליף למצבר, וכ"ז בשביל ההסכמה ולא בשביל עיקר הדין
2. גאונות של רינ"ק, שבגלל שהטשעבינער רב קרא את ספרו הוא השתכנע שאסור חשמל והחליף והכל כנ"ל".

למה אלו 2 גירסאות? שניהם יכולים לחיות זה עם זה בשלום ורעות.
לגבי מה שהבאת ששלח שליח למהר"א מבעלזא שהפסיק להשתמש בחשמל, זה מופיע בשר התורה שם בהערה.

לגבי הביטוי: 'מסרו את הנפש' שכתבת,
שוב ושוב אני נתקל באנשים שבקלות משתמשים בביטוי הזה והופכים אותו לחסר ערך.
אתה יודע מה פירוש למסור את הנפש?
אכן אצל מרן החזו"א עוד ניתן לשמוע ביטוי זה בהקשר למערכה ההיא, כי אכן יש טוענים שזה הביא אותו להתקף לבו, לב הארי, וכתוצאה מכך נלב"ע, ולכן הביטוי מתאים. אמנם, אין איתנו יודע עד מה לידע שבאמת זה היה הגורם.

[מתפעל]

עותניאל,
אני לא חושב שאתה צודק כי ההסכמה אנמית, היא דוקא מאד חמה ומרשימה.
הרבה מחברים היו שמחים מאד לקבל כזו הסכמה מהגאון זצ"ל.

והוא גם מדבר שם על דברי תורתו, איתמחי גברא ואיתמחי קמיעא וכו'

[לעומקו של דבר]

לעומקו

"1. צדקותו של הרב מטשעבין, שאמר פעם שהסכמה עלתה לו כך וכך לירות, כי היה צריך לתת הסכמה לרינ"ק שהיו מקורבו ולתת הסכמה לספר כזה ולהשתמש בחשמל זה ממש חוכא ואיטוללא לכן חיכה עם ההסכמה עד שהחליף למצבר, וכ"ז בשביל ההסכמה ולא בשביל עיקר הדין
2. גאונות של רינ"ק, שבגלל שהטשעבינער רב קרא את ספרו הוא השתכנע שאסור חשמל והחליף והכל כנ"ל".

למה אלו 2 גירסאות? שניהם יכולים לחיות זה עם זה בשלום ורעות.
לגבי מה שהבאת ששלח שליח למהר"א מבעלזא שהפסיק להשתמש בחשמל, זה מופיע בשר התורה שם בהערה.

לגבי הביטוי: 'מסרו את הנפש' שכתבת,
שוב ושוב אני נתקל באנשים שבקלות משתמשים בביטוי הזה והופכים אותו לחסר ערך.
אתה יודע מה פירוש למסור את הנפש?
אכן אצל מרן החזו"א עוד ניתן לשמוע ביטוי זה בהקשר למערכה ההיא, כי אכן יש טוענים שזה הביא אותו להתקף לבו, לב הארי, וכתוצאה מכך נלב"ע, ולכן הביטוי מתאים. אמנם, אין איתנו יודע עד מה לידע שבאמת זה היה הגורם.

לחלוטין לא, גירסא 1 אומרת

וכ"ז בשביל ההסכמה ולא בשביל עיקר הדין

ז"א שהטשעבינר רב לא השתכנע שאסור להשתמש בחשמל
וגירסא 2 הפוך כמובן

אם אמנם שאפשר לומר ששני הסיפורים האלו נחלקים רק בפרשנות (למרות שכמדומה שמביאים שהוא אמר זאת מפורש) אך כמובן שהפרשנות היא מן הקצה אל הקצה

לגבי שר התורה, מה מופיע שם למעלה? כלומר למה הטשעבינר רב הפסיק להשתמש בחשמל?

עניין המושג מסירות נפש, אבוהון דכולהו הגמ' בברכות כ. ששם לא מדובר כלל על עניין נטילת נשמה וגם לא יסורים גופניים אלא כנראה רק מעשה שהיה כרוך בבזיונות (אא"כ תדחוף כל מיני אוקימתות)
והגמרא מביאה מעשה זה כאב מלאכה: "קמאי הוו קא מסרי נפשייהו אקדושת השם אנן לא מסרינן נפשין אקדושת השם [ומהיכן לנו?] כי הא דרב אדא בר אהבה" וכו'

[לעומקו של דבר]

הנה דוגמא לסיפור אופייני שהושמט, וחבל.

סיפר לי ת"ח שליט"א, מקורב מאד למרן זצ"ל:
יהודי ירושלמי נכבד חיבר ספר על אי השימוש בחשמל בשבת. הרב מטשעבין כתב לו הסכמה נלהבת.
מצד שני הוא עצמו השתמש בחשמל בשבת.
כמובן לא שאלתי אותו דבר.
והנה הגיעה ההזדמנות.
מישהו הביא לרב כזה 'טרנסופרמטור' קטן (=שנאי) לשימוש בשבת.
או אז שאלתי את הרב מה באמתדעתו בעניין החשמל בשבת .
והשיב לי:
אני לכשעצמי חוכך שמא צריך להחמיר ולא להשתמש בחשמל בשבת. אבל כל זמן שהרבי מבעלז היה חי, חשבתי שזו יוהרא לנהוג כך. כעת משנפטר הרבי זי"ע אני שמח כי יש לי אפשרות להשתמש בחשמל חילופי.
עד כאן.
ומוסיף המקורב: רק מי שיודע ומכיר את חרדתו העצומה של הרב זי"ע לכל שיטה בהלכה ולכל דעה ובייחוד שסבר כמוה, מבין עד כמה אינו משיג בעוצם ביטולו של הרב זי"ע לצדיקים.

[טעמו של הרבי מבעלז, איני יודע. כשמועה שמעתי שאמר בשם אביו שמכיון ויש יולדות וחולים מותר לשאר העם.]

מישהו הלך ושאל את המחבר מדוע לא הביא סיפור זה.
השיב: כי יש לזה כמה שינויי גירסאות 'ובכלל זה לא מתאים כל כך ולא מובן'. כך שמעתי.

לפי מה שכתוב כאן למעלה, לגירסת ספר שר התורה ההחלפה מגנרטור לחשמל הייתה בחיי הבעלזר רב!
ז"א שרוזנטל קבע בספרו גירסא הפוכה מהסיפור הנ"ל.

[עתניאל בן קנז]

עותניאל,
אני לא חושב שאתה צודק כי ההסכמה אנמית, היא דוקא מאד חמה ומרשימה.
הרבה מחברים היו שמחים מאד לקבל כזו הסכמה מהגאון זצ"ל.

והוא גם מדבר שם על דברי תורתו, איתמחי גברא ואיתמחי קמיעא וכו'

התכוונתי מבחינת ההתיחסות לתוכן הספר (שזהו נושא המדובר). כלומר שאין שום התייחסות על התוכן שהוא נכון, או שכיון לאמיתה של תורה, או שבא לעורר על דברים נכונים וכיוצ"ב. ההתייחסות הוא כמעט אך ורק למחבר. נראה מתוך הדברים, שהוא בעצם לא הסכים לתוכן, ובוודאי לא למסקנה היוצאת...

[מתפעל]

לעומקו, אתה צודק, פיספסתי את ההבדל בין הגירסאות. אני חושב שקשה מאד לומר שהגאון יתן הסכמה לספר ויתחבר למצבר מבלי להשתכנע שכך הדין.
אמנם, גם מי שסובר שלא לצריך להחמיר למעשה, בודאי מי שמחמיר תבוא עליו ברכה. למה לא. אין ספק שזה הידור רצוי.

עתניאל, יש משהו בדבריך, ומצד שני, הגירסא של הספר שר התורה מביאה שהגאון בהחלט הסכים עם מסקנת הספר ולא נתן את ההסכמה לפני שהזמין מצבר כדי לנהוג למעשה כפי פסק הספר.

בעזרת ה' בלנ"ד אמצא זמן להתקשר ליהודי שהיה מאד מקורב לגאון זצ"ל ואשאלנו מה ידוע לו בענין זה.

א גוט שבת

[לעומקו של דבר]

לעומקו, אתה צודק, פיספסתי את ההבדל בין הגירסאות. אני חושב שקשה מאד לומר שהגאון יתן הסכמה לספר ויתחבר למצבר מבלי להשתכנע שכך הדין.
אמנם, גם מי שסובר שלא לצריך להחמיר למעשה, בודאי מי שמחמיר תבוא עליו ברכה. למה לא. אין ספק שזה הידור רצוי.

הסיפור מתמקד על בין אדם לחבירו
הרינ"ק (מחה"ס) היה מקורבו
הרב מטשעבין היה נוהג לתת הסכמות, ולכן אי מתן הסכמה היה נחשב כפגיעה
ואילו נתינת הסכמה כשהוא עצמו משתמש במצברים (בשעה שמסקנת הספר החלטית לאיסור) הייתה חוכא ואיטלולא
(אגב מעניין לברר האם הרינ"ק עצמו בירר עם הטשעבינר רב את דעתו תוך כדי כתיבת הספר)

[מתפעל]

יישר כח, אולי יש להרב קופרשטוק זצ"ל בנים שניתן לברר אצלם?

לגבי מה שכתבת:
"עניין המושג מסירות נפש, אבוהון דכולהו הגמ' בברכות כ. ששם לא מדובר כלל על עניין נטילת נשמה וגם לא יסורים גופניים אלא כנראה רק מעשה שהיה כרוך בבזיונות (אא"כ תדחוף כל מיני אוקימתות)".
יישר כח, אתה מעלה נקודה מעניינת.
אמנם תמיד הבנתי בפשוטו שיש כאן מסירות נפש כי הרי אותה אשה לא תשתוק על כזה דבר, ויתכן שיש שם עוברים ושבים שיבואו לעזרתה ויתנו לו מכות, והרי מלקות נחשב כבר למסירות נפש. זו לא אוקימתא רחוקה.

[לעומקו של דבר]

יישר כח, אולי יש להרב קופרשטוק זצ"ל בנים שניתן לברר אצלם?

לגבי מה שכתבת:
"עניין המושג מסירות נפש, אבוהון דכולהו הגמ' בברכות כ. ששם לא מדובר כלל על עניין נטילת נשמה וגם לא יסורים גופניים אלא כנראה רק מעשה שהיה כרוך בבזיונות (אא"כ תדחוף כל מיני אוקימתות)".
יישר כח, אתה מעלה נקודה מעניינת.
אמנם תמיד הבנתי בפשוטו שיש כאן מסירות נפש כי הרי אותה אשה לא תשתוק על כזה דבר, ויתכן שיש שם עוברים ושבים שיבואו לעזרתה ויתנו לו מכות, והרי מלקות נחשב כבר למסירות נפש. זו לא אוקימתא רחוקה.

(דבר ראשון ירדנו למלקות)
אבל לפי זה יוצא שהעיקר חסר מן הגמרא(כי לא שהביאו סיפור וכתבו שהוא מסירות נפש, אלא סיפור זה הוא הראיה היחידה לכך שדורות ראשונים מסרו נפשם)

[מתפעל]

עיקר חסר? נו נו

בא תנסה אתה להגדיר לפי גמרא זו מה זה מסירות נפש.

אם גדולי ישראל חתמו על קול קורא נגד גיוס בנות, והלכו לפגישה עם בן גוריון,
זה מסירות נפש?

[לעומקו של דבר]

עיקר חסר? נו נו

בא תנסה אתה להגדיר לפי גמרא זו מה זה מסירות נפש.

אם גדולי ישראל חתמו על קול קורא נגד גיוס בנות, והלכו לפגישה עם בן גוריון,
זה מסירות נפש?

דווקא אשמח לעשות ככל אשר ציותני בל"נ
אבל חבל לסטות, יש ע"ז לדעתי כבר אשכול.

[מתפעל]

צודק
תוכל רק ליתן לינק לאשכול?

[לעומקו של דבר]

צודק
תוכל רק ליתן לינק לאשכול?

viewtopic.php?f=17&t=12464&p=126202&hilit=%D7%A9%D7%9C%D7%90+%D7%9B%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%9D+%D7%A9%D7%9C+%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D#p116558
הדיון שם לא כ"כ ממצה אבל מכל מקום לכאן זה לא שייך...

[מתפעל]

יישר כח

אכניס תמונה מהגאון מטשעבין זצ"ל:

[מתפעל]

נתקלתי בקטע זה במעילו של שמואל, ומשמע ממנו שכבר בשנת תשי"ד הרב מטשעבין התקין מצברים לחוש לחשמל בשבת בעקבות ספרו של הרב יודלביץ .

[מתפעל]

הנהגה מעניינת של הגאון מטשעבין זצ"ל:
"מעולם לא נתן שישמשו אותו אפילו תלמידים שומעי לקחו. פעם כשהסע ברכבת הפציר בו תלמיד שיניחנו לשאת מזוודתו ולא הסכים: "אינני צריך לכיבודים, ואם מפני כובד המשא, מי זה אומר שכוחך יפה מכוחי". [מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ח', עמוד ע"ד]

[מתפעל]

העירני יהודי נכבד שזה סותר לכאורה לגמרא מפורשת שגם נפסקה ברמב"ם הלכה למעשה,
הנה דברי הגמרא בכתובות:
"אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המונע תלמידו מלשמשו כאילו מונע ממנו חסד שנא' {איוב ו-יד} למס מרעהו חסד. רב נחמן בר יצחק אומר אף פורק ממנו יראת שמים". [כתובות, צ"ו ע"א] .
ופסק כך הרמב"ם הלכה למעשה בהלכות ת"ת פ"ה ה"ח וז"ל:
"וכל המונע תלמידו מלשמשו מונע ממנו חסד ופורק ממנו יראת שמים".

[מה שנכון נכון]

העירני יהודי נכבד שזה סותר לכאורה לגמרא מפורשת שגם נפסקה ברמב"ם הלכה למעשה,
הנה דברי הגמרא בכתובות:
"אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המונע תלמידו מלשמשו כאילו מונע ממנו חסד שנא' {איוב ו-יד} למס מרעהו חסד. רב נחמן בר יצחק אומר אף פורק ממנו יראת שמים". [כתובות, צ"ו ע"א] .
ופסק כך הרמב"ם הלכה למעשה בהלכות ת"ת פ"ה ה"ח וז"ל:
"וכל המונע תלמידו מלשמשו מונע ממנו חסד ופורק ממנו יראת שמים".

מדובר ברבו מובהק, מה שכמעט ואין בימינו. ראה בשו"ע יו"ד רמב סעיפים יט ל.

[מתפעל]

אבל איפה מבואר בגמרא שם שמדובר ברבו מובהק?

[מה שנכון נכון]

לדעת הכס"מ שם ה,א סתם רבו שנאמר בתלמוד הוא רב מובהק. וע"ע ברמב"ם בה"ט שאל"ה הוא נקרא תלמיד חבר.
בכל אופן אחרי שנפסק כך מפורש בשו"ע מה השאלה על הרב מטשבין?
כמדומני שלא עיין מר בשו"ע שצינתי.