הגר"י נויבירט זצ"ל

[קרית מלך]

אכן

[אינגערמאן]

התמונות הם מר' שלמה גוטפריד ז"ל מירושלים מחשובי חסידי באיאן שנפטר השנה והיה מגדולי תומכי תורה ומקוואות בפרט

[מעט דבש]

בקובץ שהועלה כאן:

הגר''י נויבירט - ירקות שנזרעו בששית.PNG (81.78 KiB) נצפה 5510 פעמים

אמנם יש להעיר, מדברי הגרשז"א (והגרשז"א עצמו מעיד שלא התקבלה ההוראה כמוהו):

מנחת שלמה חלק א סימן מט

בירקות שנזרעו בששית ונלקטו בשביעית פסק הרמב"ם בפ"ד הי"ב שהולכים אחר לקיטה גם לענין איסור ספיחין, והר"ש סיריליאו בשביעית קמ"א ע"ב דחה דעת החולקים ופסק להלכה כהרמב"ם, גם המבי"ט בח"ג סימן מ"ה כתב: "והירקות אין שום דרך לאכלם בשביעית משנה ששית דאזלינן בהו אחר לקיטה אלא שמסתפקים בירקות של גויים בקדושת שביעית", אולם הפאה"ש ועוד גדולי אחרונים הכריעו דלענין ספיחין דרבנן יש לסמוך על הר"ש והרמב"ן והרא"ש שכתבו דאם צמחו בששית אף על גב דלענין קדושת שביעית אזלינן בתר לקיטה מ"מ לענין איסור ספיחין הו"ל כספיחי ששית ולא ספיחי שביעית, והיה נלענ"ד פשוט דכמו שלענין תבואה מודו כו"ע דאם הביאה שליש בשביעית אסור משום ספיחין, כך גם בירקות נהי דלענין קדושת שביעית אזלינן בתר לקיטה מ"מ לענין ספיחין סגי בעונתן למעשר שחייבין בין גדולים ובין קטנים, ולכן אותן הירקות שדרכן להאכל עלין סגי במה שצמחו מעט בששית, ואלה שמוציאים פירות כמו קשואין ודלועין בעינן דוקא שיצא תחלת הפרי בששית, ורק אז הו"ל כהבאת שליש בתבואה אבל לא בפחות מזה, וכן הובא בקיצור בשמי בכרם ציון פ"ט הל' ה'. אך היות ורבים העירו לי שכל הרשימות המתפרסמות מדי פעם בפעם בנוגע לספיחין בירקות, מתחשבין רק עם תחלת הצמיחה שקוראים נביטה ואינם מצריכים כלל שום שיעור, לכן אמרתי לבאר יותר מה שכתבנו שם...

[כדכד]

איפה?

בהלכות חול המועד יש הבדל בין השב ממדינת הים כשהלך לטיול לבין השב מטיול בא"י. למה זה?
בסוכה מצינו ש"מטייל בסוכה" זו אחת הפונקציות של "בסוכות תשבו" ואין שום סיבה לחלק בין א"י לסוכה בענין זה.
גם פשוט שישוב א"י כולל הן לדור בה והן לשהות בה כך שטיול נכלל בזה
חוץ מה אמר הקב"ה לאברהם אבינו "קום התהלך בארץ"וזאת כדי שתהא נוחה ליכבש לבניו וזה שייך גם היום לבניו אלא אם נתעקש לומר שרק א"א היה צריך וקידשה לעתיד לוא וכהיום אין נפק"מ בזה.
יש גם את ההמדרש לילך ד' אמות בא"י

[דרומי]

הציטוט שהביא הרב מעט דבש כאילו המחמירים בירקות שנכנסו לשביעית היא 'דעת יחיד' הוא מוזר מאוד.

יצא לי פעם ללמוד קצת את הסוגיא, ואיך אפשר לומר על דעת הרמב"ם, שהוא הפוסק הגדול בענינים אלו שאין בהם שו"ע וכו', היא דעת יחיד? ובפרט שנראה מנושאי כליו שהסכימו עמו ואף אחד לא חולק עליו ואף לא מזכיר שיש דיעה אחרת.

ואכן, בדברי הגרשז"א שם רואים שהוא תמה מאוד על המנהג הנפוץ כיום (אלא שמכיון ש'כבר הורה זקן' לכן וכו', אבל דעתו עצמה די ברורה), ומעניין לדעת כיצד הוא נהג בפועל בביתו.

ואכן, מורי הוראה חשובים מעדת הספרדים - הגר"מ אליהו והגרב"צ אבא שאול - פסקו שירקות אלו הם ממש ספיחין. וגם בקרב האשכנזים נראה שהוא מהחידושים של הדור האחרון ולא נהגו כך בירושלים מאז ומקדם.

[כתבתי בקיצור נמרץ ולכן לא דייקתי באיזה פרטים].

[מה שנכון נכון]

בהלכות חול המועד יש הבדל בין השב ממדינת הים כשהלך לטיול לבין השב מטיול בא"י. למה זה?
בסוכה מצינו ש"מטייל בסוכה" זו אחת הפונקציות של "בסוכות תשבו" ואין שום סיבה לחלק בין א"י לסוכה בענין זה.

בחוה"מ הטעם הוא שטיול הוא רשות והיתר, וגם מטייל מחו"ל לחו"ל מותר לו לגלח, ורק מי שיצא מא"י לחו"ל אסור לו לגלח כיון שלא יצא ברשות.
על משמעות טיול בסוכה ראה כאן.

[חלמישצור]

תודה למתקנים החשובים וטל"ח (מתלבט אם למחוק את שתי התמונות לעיל, שלא תורמות לרב, נשוא האשכול).

פניתי אל ת"ח מגוש קטיף שליווה את הרב נויבירט באותו יום ובכמה אירועים נוספים. הוא באמת ציין שקשה לייחס לרב עמידה 'בפוזה' לתמונה, וכן שלרב היה מעיל קצר. והוסיף, "אני רק זוכר שהתפללו מנחה ושאלתי אותו אם הוא מעונין להתפלל. הוא התבונן בי בתמיה: אתה חושב שיצאתי מירושלים לפני שהתפללתי מנחה??". והוסיף עוד מעשה מעניין, ביקור של הרב במקווה בישוב קטיף: "הרב הגיע לביקור במקוה. הייתי משוכנע שהוא יתענין בנושאים ההלכתיים. הוא נכנס והתפעל מהסדר והניקיון. בקש לקרוא לבלנית ושיבח אותה. לאחר מכן יצא מבלי שהתענין כלל בנושאים ההלכתיים".

ובכן נראה שהתמונה בה מצולם הרב מאותו אירוע היא זו: נואם הנדיב גוטפריד, מימין לו הרב יוסף אלנקוה וראש המועצה דאז שה' ישלח לו רפואה שלימה; משמאל לו הרב, הרב שמחה קוק והרב יגאל קמינצקי.

חנוכת מקווה בתל קטיפא2.jpeg (174.76 KiB) נצפה 5460 פעמים

[שיף]

אכן כאן יושב הרב זצ"ל ליד הגר"ש קוק שליט"א

[כדכד]

דבר חידוש לגבי מצות יישוב ארץ ישראל

הרב אומר שאם הוא בא לפקח על מקוה במקום מסויים, ואינו גר שם, אזי בעת שהותו שם אינו מקיים מצות יישוב ארץ ישראל.

וכי מצות יישוב ארץ ישראל זה רק כשגר בביתו? לכאורה, גם כשאדם מטייל בכל רחבי הארץ ואינו בביתו, מקיים המצוה.

359.jpg

שאלתי את הרב יהושע ואן דייק בעל השמועה (שמספרו נלקח הציטוט) והוא הסכים עם השאלה של מר אלא אמר שכתב מה שסיפר לו הרב נויבירט.
לעצם הענין העליתי בפניו אפשרות לתרץ והוא הסכים עמי והוא שיש סיעתא דשמיא מיוחדת לאדם שמוסר נפשו על דבר מסוים כמו אלישע בעל כנפים ולכן מתיישבי גוש קטיף שמסרו נפשם על כך יש להם סיעתא דשמיא והגנה מיוחדת ואילו הוא שאינו גר שם סבר בענוותו שאינו ראוי להגנה הזו מעבר לזמן הנצרך

[יתר10]

ריבית רי נובירט.PNG (630.31 KiB) נצפה 3902 פעמים

מארכיון המדינה

[חרט]

ריבית רי נובירט.PNG

מארכיון המדינה

האם זה מה שהתפרסם כאן:
viewtopic.php?f=7&t=52765&p=661906&hilit=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%AA%D7%A0%D7%95#p656081

[יתר10]

כנראה שכן.

[מן הדרום]

יש לרב אחות בקיבוץ סעד שמלאו לה עכשיו יום הולדת 100
ויצא ספר לכבודה, אם יש למישהו גישה ויכול להעלות דברים מעניינים משם, ודאי יועיל

[יבנה]

יש לרב אחות בקיבוץ סעד שמלאו לה עכשיו יום הולדת 100
ויצא ספר לכבודה, אם יש למישהו גישה ויכול להעלות דברים מעניינים משם, ודאי יועיל

https://fliphtml5.com/ayvpf/mmvs/basic

[איש_ספר]

יש לרב אחות בקיבוץ סעד שמלאו לה עכשיו יום הולדת 100
ויצא ספר לכבודה, אם יש למישהו גישה ויכול להעלות דברים מעניינים משם, ודאי יועיל

בנה, ר' אליהוא שנון שיח' בעל הסידור המקורי "ושננתם", מצוי באוצר.

יש לרב אחות בקיבוץ סעד שמלאו לה עכשיו יום הולדת 100
ויצא ספר לכבודה, אם יש למישהו גישה ויכול להעלות דברים מעניינים משם, ודאי יועיל

https://fliphtml5.com/ayvpf/mmvs/basic

יש"כ!

[מן הדרום]

כמובן שצ"ל "שמלאו לה עכשיו מאה"
יש כוח על העלאת הספר
עיינתי קצת בספר הדיגיטילי-
דברים על הרב נויבירט בעמודים 116-120

[איש_ספר]

אגב ר' אליהוא שימש כסופר סת"ם, כתב מספר מופלג של ספרי תורה.
שמעתי ממנו כי ספר אחד הוזמן ממנו ע"י דודו הרב נויבירט.
ויהי היום הוא יושב במרכז ביתו וכותב, כשגבו אל הדלת. והנה נקישה בדלת
יבוא, מכריז ר' אליהוא, ולתדהמתו הוא שומע את קולו של הרב נויבירט.
הרב הטריח את עצמו לבוא מירושלים, ובהפתעה דווקא, כדי לראות את הסופר בשעת מלאכתו...

[חיימקה]

יש לרב אחות בקיבוץ סעד שמלאו לה עכשיו יום הולדת 100
ויצא ספר לכבודה, אם יש למישהו גישה ויכול להעלות דברים מעניינים משם, ודאי יועיל

https://fliphtml5.com/ayvpf/mmvs/basic

חסום - היוכל אי מי להעלותו?
ייש"כ

[מן הדרום]

בנה, ר' אליהוא שנון שיח' בעל הסידור המקורי "ושננתם", מצוי באוצר.
צ"ל חתנה ולא בנה

[האויצרניק]

כיון שעלה שוב לסדר היום, אגלה את אוזני הציבור שבקרוב בעז"ה יודפס "שמירת שבת כהלכתה - חלק ב'", ואין צורך להאריך בחשיבותו

[לבי במערב]

חסום - היוכל אי מי להעלותו? ייש"כ

בספר יש 347 עמודים... מצו"ב העמודים הרלוונטיים:

דברים על הרב נויבירט בעמודים 116-120

116־117.JPG (124.43 KiB) נצפה 1735 פעמים

118־119.JPG (116.7 KiB) נצפה 1735 פעמים

120.JPG (40.08 KiB) נצפה 1735 פעמים

כיון שעלה שוב לסדר היום, אגלה את אוזני הציבור שבקרוב בעז"ה יודפס "שמירת שבת כהלכתה - חלק ב'", ואין צורך להאריך בחשיבותו

(אף ש)מְֽאוֹר־עֵ֭ינַיִם יְשַׂמַּֽח־לֵ֑ב (מ"מ, גם) שְׁמוּעָ֥ה ט֝וֹבָ֗ה תְּדַשֶּׁן־עָֽצֶם!

[איש_ספר]

יש לרב אחות בקיבוץ סעד שמלאו לה עכשיו יום הולדת 100
ויצא ספר לכבודה, אם יש למישהו גישה ויכול להעלות דברים מעניינים משם, ודאי יועיל

https://fliphtml5.com/ayvpf/mmvs/basic

חסום - היוכל אי מי להעלותו?
ייש"כ

קבלתי פידאף, אבל לדעתי לא ראוי לעלות כאן. יש שם תמונות ממש לא צנועות.
ובכלל, התמונות האלה מוציאות את הרוח מכל הדיבורים היפים על חלוציות והגשמה וכו' וכו', במיוחד כשמשווים עם הילדים של שני האחים. בקרוב, אמחוק את דברי כאן, שלא יגיעו ח"ו לידי נשואת הספר...

[סגי נהור]

אגב הדיון בבני משפחתו. הכרתי לפני מספר שנים בחור ישיבה אמריקאי בשם נוּאֶרְת' (כך בערך הגיית השם). רק כעבור זמן נודע לי שמדובר בצורה אמריקאית של השם נויבירט (Neuwirth), ושהוא בן משפחתו של בעל השש"כ. משמע מזה לכאורה שהיה אח נוסף באמריקה?

[איש_ספר]

אגב הדיון בבני משפחתו. הכרתי לפני מספר שנים בחור ישיבה אמריקאי בשם נוּאֶרְת' (כך בערך הגיית השם). רק כעבור זמן נודע לי שמדובר בצורה אמריקאית של השם נויבירט (Neuwirth), ושהוא בן משפחתו של בעל השש"כ. משמע מזה לכאורה שהיה אח נוסף באמריקה?

מקופיא לא ראיתי כאן אח נוסף בארה"ב

אני מצרף את החלק החשוב (לענין אשכול זה) שבספר

האחים והאחיות למשפחת נויבירט ושרשיהם

משפחת נויבירט.pdf

(3.14 MiB) הורד 77 פעמים

[ישעיהו לוריא]

לפני כ15 שנה, מצאתי בירושלים יהודי זקן שהיה נראה לי גלמוד וערירי, שמו היה ר' יצחק לסדון אם איני טועה.

במשך תקופה נכבדה באתי לבקרו וללמוד עמו בבית האבות ברחוב פנים מאירות שם התגורר ושהה.
הוא היה אישיות יקרה ואצילית, בן יהדות הולנד.
אחרי תקופה קצרה, נודע לי מפיו שמכריו וחבריו הקרובים ומי שטיפל בו ונהג בו כאח, היה הגר"י נויביריט, הוא זצ"ל ובניו יבדל"ח. משם היה לי קשר עמו ועם אחד מבניו לתקופה קצרה (בתקופה שהר"י לסדון היה באשפוז וכדומה)
הוא נפטר בלא בנים, הוציא לאור חוברת שנתנה לי בהקדשה חמה, אולם איני מוצאה כיום.
אחר פטירתו, התקיים הספד בחדר השני של בית הכנסת אחווה שול והגר"י כמובן היה הדובר העיקרי ואולי היחיד.
כשהוזמנתי לכנס, הבנתי כי כנראה הרבה מכירים את האיש היקר הזה, אבל כשהגעתי, היו שם בערך שוב, משפחת נויבירט ועוד אולי בודדי בודדים...

מצווה לשמור זכרו, דומני ששמו היה ר' יצחק צבי לסדון והוא עבר מאורעות איומים באמשטרדם הולנד בשואה. כאמור, נפטר בלא זש"ק ומשפחת נויבירט שמרה על קירבה עמוקה עמו וכנראה גם עם זכרו.

אודה לכל מי שיוסיף לי עליו פרטים או ירענן את זכרוני.

[איש_ספר]

לפני כ15 שנה, מצאתי בירושלים יהודי זקן שהיה נראה לי גלמוד וערירי, שמו היה ר' יצחק לסדון אם איני טועה.

במשך תקופה נכבדה באתי לבקרו וללמוד עמו בבית האבות ברחוב פנים מאירות שם התגורר ושהה.
הוא היה אישיות יקרה ואצילית, בן יהדות הולנד.
אחרי תקופה קצרה, נודע לי מפיו שמכריו וחבריו הקרובים ומי שטיפל בו ונהג בו כאח, היה הגר"י נויביריט, הוא זצ"ל ובניו יבדל"ח. משם היה לי קשר עמו ועם אחד מבניו לתקופה קצרה (בתקופה שהר"י לסדון היה באשפוז וכדומה)
הוא נפטר בלא בנים, הוציא לאור חוברת שנתנה לי בהקדשה חמה, אולם איני מוצאה כיום.
אחר פטירתו, התקיים הספד בחדר השני של בית הכנסת אחווה שול והגר"י כמובן היה הדובר העיקרי ואולי היחיד.
כשהוזמנתי לכנס, הבנתי כי כנראה הרבה מכירים את האיש היקר הזה, אבל כשהגעתי, היו שם בערך שוב, משפחת נויבירט ועוד אולי בודדי בודדים...

מצווה לשמור זכרו, דומני ששמו היה ר' יצחק צבי לסדון והוא עבר מאורעות איומים באמשטרדם הולנד בשואה. כאמור, נפטר בלא זש"ק ומשפחת נויבירט שמרה על קירבה עמוקה עמו וכנראה גם עם זכרו.

אודה לכל מי שיוסיף לי עליו פרטים או ירענן את זכרוני.

מעניין. בספה"ל רשומים שני פרסומים של יצחק שמואל לסדון. הגיון לבי על התורה, אמונתך בלילות, סיפור חייו.
חיפש באוצר מלמד שאחת התשובות הידועות של הגרשז"א במנח"ש, על פתיחת פקקים בש"ק, מופנית אליו.

[ישעיהו לוריא]

לפני כ15 שנה, מצאתי בירושלים יהודי זקן שהיה נראה לי גלמוד וערירי, שמו היה ר' יצחק לסדון אם איני טועה.

במשך תקופה נכבדה באתי לבקרו וללמוד עמו בבית האבות ברחוב פנים מאירות שם התגורר ושהה.
הוא היה אישיות יקרה ואצילית, בן יהדות הולנד.
אחרי תקופה קצרה, נודע לי מפיו שמכריו וחבריו הקרובים ומי שטיפל בו ונהג בו כאח, היה הגר"י נויביריט, הוא זצ"ל ובניו יבדל"ח. משם היה לי קשר עמו ועם אחד מבניו לתקופה קצרה (בתקופה שהר"י לסדון היה באשפוז וכדומה)
הוא נפטר בלא בנים, הוציא לאור חוברת שנתנה לי בהקדשה חמה, אולם איני מוצאה כיום.
אחר פטירתו, התקיים הספד בחדר השני של בית הכנסת אחווה שול והגר"י כמובן היה הדובר העיקרי ואולי היחיד.
כשהוזמנתי לכנס, הבנתי כי כנראה הרבה מכירים את האיש היקר הזה, אבל כשהגעתי, היו שם בערך שוב, משפחת נויבירט ועוד אולי בודדי בודדים...

מצווה לשמור זכרו, דומני ששמו היה ר' יצחק צבי לסדון והוא עבר מאורעות איומים באמשטרדם הולנד בשואה. כאמור, נפטר בלא זש"ק ומשפחת נויבירט שמרה על קירבה עמוקה עמו וכנראה גם עם זכרו.

אודה לכל מי שיוסיף לי עליו פרטים או ירענן את זכרוני.

מעניין. בספה"ל רשומים שני פרסומים של יצחק שמואל לסדון. הגיון לבי על התורה, אמונתך בלילות, סיפור חייו.
חיפש באוצר מלמד שאחת התשובות הידועות של הגרשז"א במנח"ש, על פתיחת פקקים בש"ק, מופנית אליו.

תודה רבה.
על התשובה בהלכה, לא ידעתי. וזה שוב כנראה בשל הקשר החם מאוד עם הגר"י נויבירט, נשוא אשכולנו.
את הספר 'הגיון לבי' קיבלתי ממנו אחרי תקופה ארוכה בה למדנו משניות וקצת גמרא במעון ההורים שם, כשנחלש וכבר לא יכל ללמוד יותר, עם הקדשה חמה ועם פתק בכתב יד רועד ונרגש שאזכור ללמוד משניות לע"נ גם הלאה...

הוא נפטר ביום שישי נדמה לי בחורף. י"ט כסלו או אולי בחודש טבת.
הכל כתוב בפתק, שמו ושם אביו ואמו שכתב לי, ותאריך פטירתו שהוספתי, אבל הספר הזה עצמו 'קבור' באיזה מקום..

ייש"כ.
זכות גדולה ללמוד לעי"נ יהודי ערירי זה, בטח משפחת נויבירט היקרה, משמרת זכרו הלאה.

[לבי במערב]

הוא נפטר ביום שישי נדמה לי בחורף. י"ט כסלו

מצבת קבורתו.jpg (84.4 KiB) נצפה 1447 פעמים

[ישעיהו לוריא]

יישר כוחו.

יהי זכרו ברוך ונצור.

[ישעיהו לוריא]

מכתב הגר"י נויביריט על מפגעים רוחניים בשכונת בית וגן.
בראשו, ברכות לעסקני אגודת ישראל בעיריית ירושלים.

[מטה עז]

זכרונות מהגרי"י נויבירט זצ"ל

1. בחדר לימודו היה ספר תורה, ירושה מהשואה, כבד עד מאוד, יחידים הצליחו להגביהו, הרב היה קורא בו שנים מקרא ואחד תרגום בליל שבת. בכל שבת (לאחר השיעור) היה מניין למנחה גדולה בביתו, עם אמירת ברכי נפשי ופרקי אבות, וכבר כילד זכורני שהתפעלתי מתפילתו החרישית בדבקות גדולה בפינת החדר ליד הכניסה, כשהוא דבוק בסידור 'שפת אמת' הקטן שלו, כמנהג יוצאי גרמניה. כך גם את הקדיש היה אומר כמונה מעות ממש, והדגיש בנעימה את המילים: "דאמירן בעלמא".

2. אבי מורי שליט"א היה מסיע אותו לאחד השיעורים, והיינו ממתינים לו ליד ביתו, והיה מגיע ומקיש על החלון, ורק לאחר מכן נכנס פנימה.

3. פעם שאלתיו האם בשעת הדחק, מוטב לקרוא קריאת שמע בזמן מגן אברהם ללא תפלין, מאשר בזמן השני עם תפלין, ומאוד לא אהב את השאלה, וסירב לענות.

4. דרשות שבת הגדול שלו היו מעמד מכובד מאוד בשכונה, בבית כנסת הגר"א, והיה פותח בדברי מוסר, ובפרט היה כואב בכל פעם מחדש על כך שנוסעים ברחובות השכונה לאחר הצפירה והיה מעורר על כך.

5. בכל שבת היה מתמסר להרבצת תורה, ורק בשבת עצמה היה מוסר שלושה שיעורים בבית כנסת הגר"א, אצל ההונגרים, ובביתו.

6. ילדים רבים בבית וגן, נולדו בזכות עידודו לזוגות להמשיך לקיים מצוות פו"ר.

7. בבדיקת לולבים לא עלה מעולם בדעתו להשתמש בזכוכית מגדלת, וראשית כל היה מטה את הלולב לבחון את ישרותו, ועל לולב שנפתח מעט היה פוסק: "להדביק".

8. ביתו היה פשוט עד מאוד עד לשנותיו האחרונות ממש, בצורה בולטת שהיתה מגדלור של סמל לפרוזדור העולם הזה. וזכור לי מאוד המטבח הפשוט והישן, והתריס החורק בחדר לימודו (בחלון שהיה משמש כעמוד לחזן) שהיינו סוגרים מחמת השמש הקופחת. גם הופעתו היתה פשוטה מאוד (אך מוקפדת), בכובע צר שוליים ובחליפה קצרה (בדומה לגר"ג אייזמן זצ"ל שהיה גר בסמוך לו, וכילדים היינו רואים אותו צועד לישיבה בשעת בוקר כשהוא שקוע בתלמודו ומנופף בידיו, כמו דן בינו לבין עצמו בסוגיה כלשהי).

9. בכל מוצאי יו"ט ראשון היה ממהר להקדים פני רבו הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, והיינו מצטרפים אליו, ומצטופפים בחדר לימודו של הגרש"ז או בסוכתו, לנוכח המנורה הטהורה: פניו המאירות של הגרש"ז. והיה הגרי"י שוטח ודן בפניו שאלות הלכתיות (זכור לי כילד שהביא פעם מוט-זרחני משטרתי, ודנו על שימוש בו בשבת).
הגרי"י החל בנסיעותיו ברכבו של פרופ' סופר אברהם, ואמר שכדברי חז"ל: "אל ישנה אדם מאכסניה שלו", ולכן התמיד כל השנים להמשיך ולנסוע דווקא ברכבו הקטן והישן של הנ"ל, ועמו שיירה קטנה של כמה רכבים עם בני משפחה ותלמידים.

10. לכשנודע לי שנישא בגיל מבוגר, הערכתיו עד למאוד ביתר שאת, שכידוע קשה לבחורים מבוגרים להמשיך לפרוח ולהעלות בלימודם, והנה הגרי"י זכה והתעלה כמורה הוראה כה מובהק.

11. היה מיוחד בניצול הזמן, אם הגיע לברך בשלום זכר, לא היה משתהה יותר מדקותיים, וסיפר לי אבי מורי שליט"א כיצד הוא כבחור צעיר התפעל והתרשם מהגרי"י, שהגיע לפני כ45 שנה למסור שיעור הלכה לסטודנטים בהדסה, והיה זה מחזה בלתי נשכח, לראות אותו מגיע עם ספר בידו בניצול כל רגע פנוי.

12. הגרי"י היה בעל כוחות ויוזמה ומעוף, והעמיד על תילם מוסדות רבים שכל אחד מהם דורש עמל עצום, ובפרט בבית וגן: המקווה (שעשרות שנים היה כמעט היחיד בשכונה), העירוב המהודר, תשב"ר לילדים, כתיבת ספרו "שמירת שבת כהלכתה", שיעורים רבים בישיבה, בסמינר, ובשכונה, השחיטה המהודרת, פתיחת מניין אברכים וישיבה קטנה וגדולה, גמ"ח הכספים הידוע, קבלת קהל לשאלות.

13. היה מתפלל ב'קול תורה' בימים נוראים (ובכל בוקר), אך למנחה ונעילה היה צועד לישיבתו, כשהוא יחף ברגליו, מלבד כמין סקאי דק שהגן על גרביו, והיה נעמד בפינתו במזרח, ונושא דברים קצרים לפני נעילה בהתרגשות גדולה, ומבקש מכל אחד ואחת לקבל דבר טוב על עצמו לפני גמר החתימה.

14. בהלווייתו הספידו ידידו מאנגליה הגרי"ט וייס זצ"ל מהעדה החרדית, ואמר אודות זכותו העצומה בספרו ובשיעוריו, על פי מה שאמרו חז"ל: "כל המלמד בן חבירו תורה, כאילו ילדו", ולכאורה למאי נפקא מינה שכאילו ילדו, יותר מעצם הלימוד? ותירץ הגרי"ט שהרי ההלכה היא: "ברא מזכה אבא", ולכן גילו לנו חז"ל שכאילו ילדו, שתלמידים כבנים, ואנו תלמידיו מזכים אותו כבנים לאב, במעשינו הטובים שלמדנו ממנו.

15. סיפר לי מדען חרדי שהיה אצלו בהתייעצות רפואית כלשהי, והוגשו לשולחן עוגיות קטנות יחסית, ותוך כדי הדיון טעם המדען עוגייה אחת. בסוף הדיון כשקם ללכת, העיר לו הגרי"י ומה עם ברכה אחרונה? ותמה הנ"ל וכי אכלתי כשיעור? וענה הגרי"י בנחרצות, בוודאי שעוגייה אחת זה כשיעור, תברך על המחיה.

16. (מאחי) בתור בחור, ביקשתי ממנו שיבחן אותי בתור תמריץ ללמוד, ואכן בחן אותי בערבים, בערך 3 פעמים נראה לי. פעם אחת תוך כדי המבחן, נשלח אליו איזה פרחח מהישיבה לנזיפה, אז הגרי"י שאל אותו אם גם בדעתו עולה להבחן כמוני...

17. בשבת אחת, אחד הנכדים הקטנים שיחק בלגו, ופתאום בערה לאחד מהנוכחים איזו שאלה הלכתית, לגבי היתר בניית לגו בשבת, והלך הלה לבקש מהילד שיזרוק את המבנה שבנה, כדי לראות כמה זה בר קיימא או משהו כזה... וצעק עליו הגרי"י שזה צער בעלי חיים, ואיך עלה בדעתו לצער כך את הילד

18. כשלא היה רוצה להשיב, היינו אומרים לו: "לא, אני סתם שואל", אז הוא היה עונה: "כן, אני גם סתם עונה"...

19. פעם בשבת אחת, הסתובב בבית הלוך חזור, חתן צעיר שהיה קשור איכשהו למשפחה, ואמר לו הגרי"י: "חתן... , מותר גם ללמוד".

20. כאשר שאלתיו על הלכות נקיון הספרים לפסח, הזכיר שאצל החזון איש ראה שהיה ארון הספרים כולו מכוסה בווילון לבן.

21. לעתים היה נכנס להאזין לשיחתו השבועית של הרב וולבה זצ"ל ב'קול תורה' במוצאי שבת. וזכורני שהשתתף בהספדים על רבי שלמה זלמן מן ההר זצ"ל, רב השכונה, בבית כנסת 'המגדל'.

22. בחור צעיר שאל אותו אם יש טעם לפגם לבוא לישיבה בחליפה עם כפתורי זהב... והשיב הגרי"י בהומור שזו שאלה שצריכה להישאל בישיבת חברון.