פורום אוצר החכמה

אני מעונין בפרטים אודות רבי אליקום געציל מאיר ב"ר יצחק פאדראביניק זצ"ל אב"ד ור"מ ביאליסטאק, בעל בית אליקום ותורת אליקום, נלב"ע בשנת תר"י.
כיהן ברבנות ביאליסטאק ככל הנראה אחרי רבי משה זאב יעב"ץ בעל מראות הצובאות.
תלמידו של מי היה ועוד פרטים.
יש היום משפחה בשם פודרביניק, האם הם מצאצאיו.

ספריו בהיברו בוקס
בית אליקום http://www.hebrewbooks.org/22106
תורת אליקום http://www.hebrewbooks.org/1967

אגב באוצר ראיתי שסימנו (כנראה בטעות) את ספרו תורת אליקום בשם בית אליקום ח"ב, כאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?9437&
http://www.otzar.org/wotzar/otzar.aspx

נמצאו ממנו הסכמה על הספר רחובות עיר (בסוף הספר)

מצאתי עוד הסכמה ממנו משנת תקצ"ג על אבות דרבי נתן <שני אליהו, בן אברהם> בעיר סיסלעווויץ.

חיס כתב:מצאתי עוד הסכמה ממנו משנת תקצ"ג על אבות דרבי נתן <שני אליהו, בן אברהם> בעיר סיסלעווויץ.

והנה עוד הסכמה משם (שוויסלאץ) משנת תקצ"ד:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=3

מוזר שבספר יזכור לסויסלוץ לא ידעו על רבנותו בעיירתם.

זאגער ישן כתב:מוזר שבספר יזכור לסויסלוץ לא ידעו על רבנותו בעיירתם.

לפי הנראה בהסכמות הנ"ל הוא לא חותם אב"ד וכו' ,רק החונה פה ...כנראה לא היה שם בתואר רב או אב"ד.

כמו"כ הוא נזכר בספר עטרת צבי משנת תקצ"ד

חיס כתב:לפי הנראה בהסכמות הנ"ל הוא לא חותם אב"ד וכו' ,רק החונה פה ...כנראה לא היה שם בתואר רב או אב"ד.[/url]

תמיהני עליך רבינו חיס הידען העצום, הרי "חונה פה" הכוונה בלא ספק לתואר אב"ד, וכבר ידועה התשובה ממרן בעל דברי חיים שמי שאינו אב"ד בעירו אסור לו לחתום בתואר החונה פה, ובדרך אגב מסופרת הלצה בשם בעל ערוך השלחן שאמר מדוע חותמים הרבנים 'חונה פה', וזאת משום שאינם בטוחים ברבנותם, ויראים שמא יום אחד יבואו תקיפי הקהל ויסלקום מן הרבנות, לפיכך הם רק 'חונים' בעיר זו.

מחולת המחנים כתב:

חיס כתב:לפי הנראה בהסכמות הנ"ל הוא לא חותם אב"ד וכו' ,רק החונה פה ...כנראה לא היה שם בתואר רב או אב"ד.[/url]

תמיהני עליך רבינו חיס הידען העצום, הרי "חונה פה" הכוונה בלא ספק לתואר אב"ד, וכבר ידועה התשובה ממרן בעל דברי חיים שמי שאינו אב"ד בעירו אסור לו לחתום בתואר החונה פה, ובדרך אגב מסופרת הלצה בשם בעל ערוך השלחן שאמר מדוע חותמים הרבנים 'חונה פה', וזאת משום שאינם בטוחים ברבנותם, ויראים שמא יום אחד יבואו תקיפי הקהל ויסלקום מן הרבנות, לפיכך הם רק 'חונים' בעיר זו.

לא מצאתי תשובה זו בדברי חיים רק בשו"ת בית יצחק חו"מ סימן ס"ט אות ג'
אבל לענ"ד בשנת תקצ"ד אולי חתמו החונה פה בלא תואר אב"ד

חיס כתב:

מחולת המחנים כתב:

חיס כתב:לפי הנראה בהסכמות הנ"ל הוא לא חותם אב"ד וכו' ,רק החונה פה ...כנראה לא היה שם בתואר רב או אב"ד.[/url]

תמיהני עליך רבינו חיס הידען העצום, הרי "חונה פה" הכוונה בלא ספק לתואר אב"ד, וכבר ידועה התשובה ממרן בעל דברי חיים שמי שאינו אב"ד בעירו אסור לו לחתום בתואר החונה פה, ובדרך אגב מסופרת הלצה בשם בעל ערוך השלחן שאמר מדוע חותמים הרבנים 'חונה פה', וזאת משום שאינם בטוחים ברבנותם, ויראים שמא יום אחד יבואו תקיפי הקהל ויסלקום מן הרבנות, לפיכך הם רק 'חונים' בעיר זו.

לא מצאתי תשובה זו בדברי חיים רק בשו"ת בית יצחק חו"מ סימן ס"ט אות ג'
אבל לענ"ד בשנת תקצ"ד אולי חתמו החונה פה בלא תואר אב"ד

בלינק הקודם שהבאת לס' עטרת צבי יש שם רשימה של רבנים ובתוכם ר' אליקום מסוויסלוץ, א"כ ברור שהיה רב שם.

עוד הסכמה ממנו מביאליסאטק על אשד הנחלים על מדרש

טעיתי בלינק הקודם שכתבתי שכנראה שלא היה אב"ד בסיסלעוויץ. עקב החתימה "החונה פה" בסיסלעוויץ ולא כתב אב"ד וכו'.

מכיון שחתם את עצמו גם בביאליסטאק על המדרש רבה הנ"ל "החונה פה" ושם היה אב"ד ור"מ וכו'

ואתכם הסליחה...

חיס כתב:

מחולת המחנים כתב:

חיס כתב:לפי הנראה בהסכמות הנ"ל הוא לא חותם אב"ד וכו' ,רק החונה פה ...כנראה לא היה שם בתואר רב או אב"ד.[/url]

תמיהני עליך רבינו חיס הידען העצום, הרי "חונה פה" הכוונה בלא ספק לתואר אב"ד, וכבר ידועה התשובה ממרן בעל דברי חיים שמי שאינו אב"ד בעירו אסור לו לחתום בתואר החונה פה, ובדרך אגב מסופרת הלצה בשם בעל ערוך השלחן שאמר מדוע חותמים הרבנים 'חונה פה', וזאת משום שאינם בטוחים ברבנותם, ויראים שמא יום אחד יבואו תקיפי הקהל ויסלקום מן הרבנות, לפיכך הם רק 'חונים' בעיר זו.

לא מצאתי תשובה זו בדברי חיים רק בשו"ת בית יצחק חו"מ סימן ס"ט אות ג'

ראה גם כאן "בדבר המנהג של הרבנים לחתום א"ע בלשון חונה פה"
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 41&hilite=

בעיר ביאליסטאק היה גם מגיד מישרים בשם רבי אליקים געציל שחיבר ספר מחזה עינים, בה"ב ציינו שם המחבר כ 'ר' אליקים געציל מאיר לעוויטאן' האם צדקו בזה? והאם היה בן משפחה או נכד נשוא האשכול?

ר' אליקים געציל הזה שימש מקודם כמ"מ בעיר דווינסק, בה חיבר ספרו רמת שמואל, הספד על ר' שמואל מוהליבר.

מיללער כתב:בעיר ביאליסטאק היה גם מגיד מישרים בשם רבי אליקים געציל שחיבר ספר מחזה עינים, בה"ב ציינו שם המחבר כ 'ר' אליקים געציל מאיר לעוויטאן' האם צדקו בזה? והאם היה בן משפחה או נכד נשוא האשכול?

ר' אליקים געציל הזה שימש מקודם כמ"מ בעיר דווינסק, בה חיבר ספרו רמת שמואל, הספד על ר' שמואל מוהליבר.

צריך לבדוק במהד’ החדשה, מהודרת, מנוקדת ומפוסקת מחדש ובתוספת כמה מאות מראה מקומות ומפתח מפורט, מהד’ ד. ירושלים תש"ס ‬ בתחילת הספר נוסף החיבור: תולדות המחבר. ‬

מיללער כתב:בעיר ביאליסטאק היה גם מגיד מישרים בשם רבי אליקים געציל שחיבר ספר מחזה עינים, בה"ב ציינו שם המחבר כ 'ר' אליקים געציל מאיר לעוויטאן' האם צדקו בזה?

אכן טעו בזה.
הנה תמונתו, מובאת כאן עם תולדותיו.

חיס כתב:צריך לבדוק במהד’ החדשה, מהודרת, מנוקדת ומפוסקת מחדש ובתוספת כמה מאות מראה מקומות ומפתח מפורט, מהד’ ד. ירושלים תש"ס ‬ בתחילת הספר נוסף החיבור: תולדות המחבר. ‬

עשיתי כמצוותו של הרב חיס ובדקתי בספר בהוצאה החדשה בתולדות המחבר, שם אכן נכתב שמו רבי אליקים געציל בלבד ולא הוזכר קשר לנשוא האשכול, וכפי שכבר העיר הרב מזאגער ישן.
אמנם ראיתי ששם החליפו אותו עם רבי אליקום געציל מאיר, שכתבו שם שרבי אליקים געציל מ"מ דבריסק וביאליסטאק חיבר ספר מחזה עינים גיא חזיון ושו"ת תורת אליקים, ואינו שספר זה נתחבר ע"י רבי אליקום געציל מאיר דנן.

מיללער כתב:ר' אליקים געציל הזה שימש מקודם כמ"מ בעיר דווינסק, בה חיבר ספרו רמת שמואל, הספד על ר' שמואל מוהליבר.

הרב מיללער, אמנם רבי אליקים געציל מ"מ דבריסק וביאליסטאק היה בתחילה מאוהדי חבורת חובבי ציון ואף פרסם הספד על ר' שמואל מוהליבר כמו שהבאת, אמנם לאחר מכן נהפך למתנגד חריף של הציונות, כנראה בהשפעת מרן הגר"ח מבריסק, שבצילו היה.
אודות כך ועוד חומר על רבי אליקים געציל ראה בספר קהילת זומברובה-זעמבראווע עיר הולדתו, וכן בספר קהילת בריסק דליטא עמ' 335, ולפי זכרוני נכתב עליו גם בספר קהילת גרודנה אשר גם שם כיהן כמ"מ.

וכאן מעיתון המודיע פאלטאווא המודיע על הסתלקותו של רבי אליקים געציל מ"מ דביאליסטאק ובריסק, מיום י"ג שבט תער"ב, לפי היוצא מהדברים נראה שנלב"ע ביום שב"ק א' שבט תער"ב.

תודה רבה וייש"כ להרב מחולת המחנים שליט"א על כל הנ"ל.

רק להוסיף שהרב אליקים געציל לעוויטאן זצ"ל הדפיס עוד ספר : מאמר דבר תורה בלי שם המחבר, רק בסוף הספר (עמוד יח) כתב א.ג.ל. [ר"ת שמו בלי מאיר]
ולאחר פטירתו הדפיסו זאת מאמר דבר תורה באידיש.

מחולת המחנים כתב:אני מעונין בפרטים אודות רבי אליקום געציל מאיר ב"ר יצחק פאדראביניק זצ"ל אב"ד ור"מ ביאליסטאק, בעל בית אליקום ותורת אליקום, נלב"ע בשנת תר"י.
כיהן ברבנות ביאליסטאק ככל הנראה אחרי רבי משה זאב יעב"ץ בעל מראות הצובאות.
תלמידו של מי היה ועוד פרטים.
יש היום משפחה בשם פודרביניק, האם הם מצאצאיו.

ספריו בהיברו בוקס
בית אליקום http://www.hebrewbooks.org/22106
תורת אליקום http://www.hebrewbooks.org/1967

אגב באוצר ראיתי שסימנו (כנראה בטעות) את ספרו תורת אליקום בשם בית אליקום ח"ב, כאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?9437&
http://www.otzar.org/wotzar/otzar.aspx

נוסח מצבתו בקונטרס אבני זכרון (בכת"י)
http://rosetta.nli.org.il/delivery/Deli ... IE10038432

נפטר ביום י"ג ניסן תר"י

עי' בספר הזכרון "זכרון בנימין" [לז"נ הגרב"ב קורלנסקי זצ"ל מיוצ"ח] ח"א עמ' תקכה