המקובל רבי אהרן שלמה מהרי"ל זיע"א

[מקובלים]

שלו'
האם נכתב באיזה מקום תולדותיו של רא"ש מהריל זיע"א?
ושאלה קטנה - האם השם 'מהריל' נכתב בראשי תיבות או לא.
תודה לכל המשיבים

[חיס]

הגאון הצדיק המקובל הליטאי-ירושלמי רבי אהרן שלמה מהריל, נולד בזאגר שבליטא. תלמיד חבר של המקובל הידוע בעל ה"לשם".
עלה לירושלים בשנת תרס"ט, ונודע כאחד מזקני המקובלים הגדולים בירושלים ומראשי ישיבת "שער השמים".
בעל מחבר ספרי "טועמיה חיים זכו" ג' חלקים (ביאור על ספר עץ חיים לרבי חיים ויטאל) "בירורי המדות" ועוד ספרים הנמצאים באוצר.
נפטר בירושלים כ"ג חשון תרצ"ט ראה תמונת מצבתו

[איש_ספר]

הגה"צ ר' שריה דבליצקי שליט"א יודע לספר עליו כמה עובדות מעניינות. כמדומה שגם היה מרואי פניו. היה מכונה בירושלים: המגריל. (כנראה משום שה"א וגימ"ל אצל הרוסים וכו')
בנו היה רב בעכו או רב של עכו והיה אומר את הוידוי עם הרוגי המחתרות.

[גלאגוזים]

אם אני לא טועה, הוא עצמו התגורר תקופה בעכו.
לפני כעשרים שנה לערך, בנסיעה מארה"ב חזרה לארה"ק,
ישבו לידי בני משפחה חילונית, ואם המשפחה התפארה בסגנון
הידוע "סבא שלי היה רב", שאלתיה מה שמו והיא השיבה מהרי"ל,
מתוך בירור הפרטים נמצא שהיא אכן נכדתו של ר' אהרן שלמה זצ"ל.

[הליכות עולמים]

ב"ה

נקבר בסמוך לרבו המובהק בבית הקברות בהר הזיתים.

חיבוריו:
אישה לה' - פירוש על "שער רוח הקודש" לרבי חיים ויטאל. נכתב בשנת תרע"ב. הוצאה נוספת יצאה בשנת תרל"ד.
מנחה לה' - ביאור על ספר "מסילות חכמה" לרבי מאיר הכהן פופרש. יצא לאור בשנת תרע"ד.
ספר בירורי מידות - יצא לאור בשנת תרפ"ג.
טועמיה חיים זכו - פירוש וביאור על ספר עץ חיים. בספר יש שלושה חלקים, הראשון נדפס בשנת תרפ"ד, השני בתרפ"ו והשלישי בתרפ"ז.
פאה בקמה פירוש על מסכת אבות. יצא לאור בשנת תרפ"ט (1928).

כתב יד ממנו שהוצע למכירה פומבית: http://kedem-auctions.com/Items/%D7%9B% ... 7%99%D7%9C
מכתב ממנו שהוצע למכירה פומבית: http://kedem-auctions.com/Items/%D7%9E% ... 7%9B%D7%95

[הליכות עולמים]

ב"ה

עובדה עליו ב"בינו שנות דור ודור: של הרב דבליצקי: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?142285&&page=48&

[גלאגוזים]

הגה"צ ר' שריה דבליצקי שליט"א יודע לספר עליו כמה עובדות מעניינות. כמדומה שגם היה מרואי פניו. היה מכונה בירושלים: המגריל. (כנראה משום שה"א וגימ"ל אצל הרוסים וכו')
בנו היה רב בעכו או רב של עכו והיה אומר את הוידוי עם הרוגי המחתרות.

אכן, שם המשפחה של חלק מצאצאיו היה מגריל.
ראה כאן:
http://www.zanhanim.org.il/info/n_show.aspx?id=1410

[איש_ספר]

שוחחתי היום עם נינו, איש יקר ונעים מר יגאל מגריל (יגאל בן משה בן צבי הירש בן ר' אהרן שלמה) והוא אחיו להבחל"ח של שלמה המוזכר בתגובת גל אגוזים.
לדבריו, שמו של הבן שהיה בעכו היה ר' נחמיה, הלה לא היה רב אלא ככל הנראה איש של ההגנה שהיה מוסווה כרב, ובאמצעות תפקידו היה משמש כאיש קשר עם האסירים בכלא עכו.
עוד הוא מספר כי אשתו השניה של רא"ש, התגוררה בגפה במאה שערים, ונפטרה אחרי שחרור ההר בתשכ"ז, ואז נקברה בסמיכות לו.
הצאצאים מחפשים כל מידע על משפחת הסב, ויכירו טובה על כל ידיעה.

[לייטנר]

.

[לייטנר]

ביום שלישי כ"ה בניסן (15 באפריל) העבירו הבריטים במפתיע ארבעה מהנידונים למוות: גרונר, אלקחי, דרזנר וקשאני - מכלא ירושלים לכלא עכו. ההעברה נעשתה בחשאיות רבה, תוך פיזור רמיזות על-ידי השלטונות כי אין להם כל כוונה לבצע את גזר-הדין בזמן הקרוב. כאשר פנה עורך-הדין מקס קריצמן אל שלטונות בית-הסוהר בעכו וביקש הבהרות בקשר להעברה, נאמר לו כי: "...המנהל לא קיבל כל הוראות בדבר ההכנות לביצוע גזר-דין המוות, והנוהג הוא שהנהלת בית-הכלא מקבלת הוראות כאלה ימים מספר לפני הביצוע".

למחרת היום, בשעה 2:45 לפנות בוקר, הגיעו שלושה שוטרים בריטיים ושוטר ערבי אחד אל דירתה של משפחת נחמיה כתריאל מגריל, המשפחה היהודית היחידה שהתגוררה אז בעכו. מגריל היה תלמיד חכם; הוא נהג לשמש כשליח ציבור לפני האסירים היהודיים בכלא עכו והיה עובר לפני התיבה בשבתות ובחגים. כתריאל מגריל לא הוסמך לרבנות, והיה ידוע בקרב הערבים בכינויו "חכם אבו מוסה". (עיתון "הארץ" מיום 17.4.47)

השוטרים העירו את מגריל משנתו וביקשוהו לבוא עימם לבית-הסוהר. הם סרבו לגלות לו את סיבת בקשתם והאיצו בו שימהר, באומרם כי אין להם פנאי. כששאלם מר מגריל לכמה זמן הוא דרוש להם, השיבוהו "לשעתיים בערך". אז הבין מגריל את פשר הדבר והשיב לשוטרים הבריטיים: "אני מסרב ללכת אתכם. עליכם להתקשר בעניין זה עם הרבנות הראשית בחיפה". והשוטרים חזרו כלעומת שבאו. על הוצאתם להורג של דב גרונר וחבריו נודע למר מגריל רק מקץ כמה שעות, משידור רדיו ירושלים.

ואכן, בשעה ארבע לפנות בוקר העירו את דב גרונר משנתו והוא הובל אל תא הגרדום. בתא נכחו מנהל בתי-הסוהר בארץ, מנהל כלא עכו, רופא וכן שישה קצינים בריטיים. כנהוג בבריטניה ובמושבותיה, שימש מנהל בית-הכלא כתליין, אולם שלא כנהוג - לא נכח במקום רב יהודי. דב גרונר עלה לגרדום ללא וידוי וכך גם יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני ומרדכי אלקחי. הארבעה נתלו תוך מחצית השעה, וכל אחד מהם, בהגיע תורו, שר את "התקווה" עד שהעניבה חנקה את גרונו. אל השירה הצטרפו החברים שחיכו לתורם.

כאשר שירת המוצאים להורג נשמעה במעומעם בין כותלי בית-הכלא, קמו כל האסירים היהודיים על רגליהם ושרו בקול גדול את ההמנון.

ע"פ זכרונותיו של יהודה לפידות

[חיס]

בנו הרב כתריאל נחמיה מגריל מספר:

[הליכות עולמים]

בנו הרב כתריאל נחמיה מגריל מספר:

מהיכן הידיעה וממתי?

[גלאגוזים]

כפי שכתבתי לעיל, פגשתי בטיסה לארץ נינה של הרא"ש.
שם משפחתה היה אלחדיף. [בעלה ממשפחת אלחדיף הטבריינית]

אאל"ט להרא"ש היה קשר משפחתי עם משפחות: רקובסקי ראם ורוזנטל הירושלמיות.
[אולי דרך אשתו השניה]

[לייטנר]

בנו הרב כתריאל נחמיה מגריל מספר:

מהיכן הידיעה וממתי?

מעריב לפני 45 שנה.
הנ"ל נפטר 7 שנים מאוחר יותר ונקבר בטבריה.

[איש_ספר]

כפי שכתבתי לעיל, פגשתי בטיסה לארץ נינה של הרא"ש.
שם משפחתה היה אלחדיף. [בעלה ממשפחת אלחדיף הטבריינית]

אאל"ט להרא"ש היה קשר משפחתי עם משפחות: רקובסקי ראם ורוזנטל הירושלמיות.
[אולי דרך אשתו השניה]

בטבריה מתגורר אהרן מגריל שיח', בעל בית חרושת לקפה, והוא נכדו של ר' נחמיה.

[הליכות עולמים]

בנו הרב כתריאל נחמיה מגריל מספר:

מהיכן הידיעה וממתי?

מעריב לפני 45 שנה.
הנ"ל נפטר 7 שנים מאוחר יותר ונקבר בטבריה.

קיבלתי בפרטי לועזי מדויק והעברי הוא כ"א בתמוז תשכ"ח.

[מקובלים]

רבי מנדל פרוש ז"ל כותב בספר "בתוך החומות" משפט תמוה: "הרב רבי אהרן שלמה מהריל זצ"ל היה מגדולי המקובלים בזמן הזה, הרב [קוק] ז"ל בצעירותו היה נוסע אליו לקבל ממנו ידיעת חכמת הקבלה והנסתר".
האם יש ביסוס לכך? נשמע לי מוזר שהרב קוק ז"ל כיתת את רגליו לזאגר בשביל ללמוד עם מקובל אלמוני! מה גם שהרב קוק נודע אז כפוסק הלכתי ורב קהילות בליטא, ומהיכן היה לו פנאי ליסוע למקובלים ואנשי שם??

[בברכה המשולשת]

אולי יש כאן החלפה עם מרנא הלשם זיע"א (יעויין בשיחות הראי"ה לגרמ"צ נריה בהרחבה)