עובדיה חן כתב:ישנו סיפור שבהיותו יושב בספריה הקשיבה אשה אחת על ברכת המזון והעירה לו על הנוסח שבירך שאינו נכון,הרב בקש את כתובתה ואמר לה שהוא יבדוק את הדבר לאחר זמן הוא מצא את מקור הנוסח ושיגר לה מכתב,ואז היא אמרה לו שלאחר שהיא קיבלה זה השפיע עליה לא להתחתן אם גוי.
עוד שמעתי בסוף ימיו,הוא היה מבוסס כלכלית ונסע ברכב מפואר,והוא אמר בכוונה אני רוצה לנסוע בכזה רכב כדי לומר אמירה שת"ח סופם מתקיים מתוך עושר.
הייתי רוצה מקור לסיפורים.
לייטנר כתב:עובדיה חן כתב:ישנו סיפור שבהיותו יושב בספריה הקשיבה אשה אחת על ברכת המזון והעירה לו על הנוסח שבירך שאינו נכון,הרב בקש את כתובתה ואמר לה שהוא יבדוק את הדבר לאחר זמן הוא מצא את מקור הנוסח ושיגר לה מכתב,ואז היא אמרה לו שלאחר שהיא קיבלה זה השפיע עליה לא להתחתן אם גוי.
עוד שמעתי בסוף ימיו,הוא היה מבוסס כלכלית ונסע ברכב מפואר,והוא אמר בכוונה אני רוצה לנסוע בכזה רכב כדי לומר אמירה שת"ח סופם מתקיים מתוך עושר.
הייתי רוצה מקור לסיפורים.
הסיפור הראשון הוא על 'ולא ניכשל' של עגנון, וכבר השתעשע ר"י מונדשיין בגלגוליו של סיפור זה.
כעבור זמן קצר התברר למונדשיין שהמעשה המקורי היה ונברא (אולי לא לכל פרטיו ודקדוקיו), והוא אפילו הכיר את אותה בחורה, שלזקנתה עבדה גם היא באותה מחלקה שבבית הספרים הלאומי, ונקרא שמה בישראל גב' קיטי שטיינשניידר.
היא סיפרה זאת לאחד מעובדי המחלקה (ואף הראתה לו את תדפיס הסיפור שקיבלה מעגנון עם הקדשתו האישית), ואותו עובד סיפר זאת ברבים על קברה בשעת הלווייתה לפני שנים ספורות.
כלבאשבוע כתב:הוא היה אחד משלושת השופטים של פרס ירושלים לספרות תורנית ע"ש הרב קוק של עיריית ירושלים.
יש לי חוברת של שנת תשל"ג שבה מופיע יחד עם הגאון רבי חיים צימרמן זצ"ל [שהיה יו"ר] והגאון רבי ז. דרוק זצ"ל.
נ.ב. יש למישהו מושג אם יש איזה הקלטה מטקס הענקת הפרס?
עובדיה חן כתב:עוד שמעתי בסוף ימיו,הוא היה מבוסס כלכלית ונסע ברכב מפואר,והוא אמר בכוונה אני רוצה לנסוע בכזה רכב כדי לומר אמירה שת"ח סופם מתקיים מתוך עושר.
הייתי רוצה מקור לסיפורים.
ברמן כתב:שלשה סיפורים על ההערות שכתב רבי משה הרשלר לספרי הראשונים שההדיר:
1. שמעתי מרבי דוד שולביץ שליט"א שהיה עובד עמו בההדרת הספרים והתקנתם לדפוס – כי פעמים רבות קרה שהיו חסרות הערות למטה – כאשר בטקסט למעלה הופיע מספר לציון הערה. ורבי משה ברוב גאונותו ובקיאותו היה ממלא את ההערות במקום (בבית הדפוס) מן הזכרון בלא לפתוח ספרים והיה אומר לו למשל: "תרשום בהערה 19: עירובין י"ח עמ' ב'" וכדומה.
2. שמעתי מבנו רבי חיים בן ציון (בני הרשלר) שליט"א ברוב בריאות. על הדפסת המהדורה הראשונה של חידושי הרשב"א על מסכת כתובות, שנדפסה ללא הערות למטה.
הספר היה מוכן לדפוס כבר באלול תשל"ג בשורות עופרת (לינוטייפ), כולל ההערות למטה. אך דא עקא כי פרצה המלחמה ביום הכיפורים תשל"ד, ועובדי הדפוס גוייסו למלחמה. את מקומם בבית הדפוס מילאו ילדים-נערים מ"קרית נוער – מרום ציון", שעשו בלגן גדול בבית הדפוס והמיסו בטעות את העופרת של שורות ההערות, שלא היה להם רשימות גיבוי במקום אחר.
החליט רבי משה להדפיס את הרשב"א בלי ההערות, והושיבו עובדים שימחקו במפסלת מן שורות העופרת של הטקסט למעלה את ציוני המספרים להערות שהיו למטה. מה שקרה שחלק מן המספרים נותרו במהדורה הראשונה, ואילו מאידך נמחקו אותיות מתוך הטקסט של דברי הרשב"א עצמו.
לדברי הרב חיים בן ציון, מהדורה זו שהיתה המהדורה הראשונה שנדפסה מחידושי הרשב"א לכתובות – נדפסה שוב תוך גניבת זכויות יוצרים ע"י הוצאת "זכרון יעקב", שהדפיסו כביכול עפ"י הכת"י, אך למעשה העתיקו את המהדורה של הרשלר על טעויותיה והאותיות החסרות שנמחקו בטעות בשנת תשל"ד.
3. הערותיו החשובות של ר"מ הרשלר היו אב-טיפוס לכל סגנון הההדרת ספרי ראשונים. הערותיו הלמדניות נדונות עד היום בבתי מדרשות (בפרט הערותיו ל"עליות דרבנו יונה"). תורתו משוקעת ברבים מספרי המראי מקומות (לפעמים כולל טעויות הדפוס – זכורני כי פעם הראיתי לידידי האהוב ובלתי נשכח רח"י גוטפרוינד זצ"ל, על הערה שכתב בספר שיטה מקובצת המבואר, שהיתה בה טעות דפוס של החלפת ד' בכ', ולאחר שהוא הודה לי על תיקון הטעות, העמדתיו על כך שטעות זו הופיעה גם בדברי רבי משה הרשלר שהיה הראשון לטעות ולכתוב ד' במקום כ'...
עובדיה חן כתב:ברמן כתב:2. שמעתי מבנו רבי חיים בן ציון (בני הרשלר) שליט"א ברוב בריאות. על הדפסת המהדורה הראשונה של חידושי הרשב"א על מסכת כתובות, שנדפסה ללא הערות למטה.
הספר היה מוכן לדפוס כבר באלול תשל"ג בשורות עופרת (לינוטייפ), כולל ההערות למטה. אך דא עקא כי פרצה המלחמה ביום הכיפורים תשל"ד, ועובדי הדפוס גוייסו למלחמה. את מקומם בבית הדפוס מילאו ילדים-נערים מ"קרית נוער – מרום ציון", שעשו בלגן גדול בבית הדפוס והמיסו בטעות את העופרת של שורות ההערות, שלא היה להם רשימות גיבוי במקום אחר.
החליט רבי משה להדפיס את הרשב"א בלי ההערות, והושיבו עובדים שימחקו במפסלת מן שורות העופרת של הטקסט למעלה את ציוני המספרים להערות שהיו למטה. מה שקרה שחלק מן המספרים נותרו במהדורה הראשונה, ואילו מאידך נמחקו אותיות מתוך הטקסט של דברי הרשב"א עצמו.
לדברי הרב חיים בן ציון, מהדורה זו שהיתה המהדורה הראשונה שנדפסה מחידושי הרשב"א לכתובות – נדפסה שוב תוך גניבת זכויות יוצרים ע"י הוצאת "זכרון יעקב", שהדפיסו כביכול עפ"י הכת"י, אך למעשה העתיקו את המהדורה של הרשלר על טעויותיה והאותיות החסרות שנמחקו בטעות בשנת תשל"ד.
3. הערותיו החשובות של ר"מ הרשלר היו אב-טיפוס לכל סגנון הההדרת ספרי ראשונים. הערותיו הלמדניות נדונות עד היום בבתי מדרשות (בפרט הערותיו ל"עליות דרבנו יונה"). תורתו משוקעת ברבים מספרי המראי מקומות (לפעמים כולל טעויות הדפוס – זכורני כי פעם הראיתי לידידי האהוב ובלתי נשכח רח"י גוטפרוינד זצ"ל, על הערה שכתב בספר שיטה מקובצת המבואר, שהיתה בה טעות דפוס של החלפת ד' בכ', ולאחר שהוא הודה לי על תיקון הטעות, העמדתיו על כך שטעות זו הופיעה גם בדברי רבי משה הרשלר שהיה הראשון לטעות ולכתוב ד' במקום כ'...
בקשר להערה 2 אין כאן לשה"ר?
בקשר להערה 3 האם הרב סופר על המאירי לא קדם לספריו?
מבקש חכמה כתב:הרב יוסף לייכטר פרסם רשימה יפה בגליון שבת בשבתו
http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160&ArticleID=6718 :
מפענח צפונות הראשונים / הרב יוסף לייכטר
הרב משה הרשלר, כפר סבא, י בטבת תרפ"ב – ירושלים, ל בניסן תשנ"א (1922-1991)
הזיכרונות הראשונים שלי מהרב משה הרשלר הם מלילות כל נדרי בישיבת הכותל. אחרי תפילת ערבית, היה הרב הרשלר מרצה שיעור מעמיק במסכת שנלמדה בישיבה, או בהלכות עבודת יום הכפורים. עברו מספר שנים, התקבלתי לעבודה כספרן בבית אריאל בבית וגן שבירושלים. שם נפגשתי עם ר' משה, כמעט מדי יום, בשעות אחר הצהרים. בענוותנותו הרבה קרבני אליו ושיתפני בנושאי עיסוקיו, הרבים והמגוונים. סדר יומו החל לפני עלות השחר, שיעור לפני התפילה ושיעור מיד לאחריה. בשעת בוקר מוקדמת כבר ישב ליד שולחנו ב'יד הרב הרצוג', שם עמד בראש מפעל ה'תלמוד הישראלי השלם', ועסק בחשיפת ספרי הראשונים. בשעות אחר הצהריים הדריך קבוצת אברכים צעירים ומוכשרים בההדרת ספרי ראשונים ובכתיבת מאמרים תורניים. בשעות הערב עוד ישב והגה בתורה בביתו במשך שעות רבות.
יגדיל תורה ויהדיר
בשנות חייו הוציא הרב הרשלר כ-50 ספרים, רובם הופיעו לראשונה מכתבי יד, בהם: ספרי ראשונים מפורסמים כרבינו יונה, הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, הרא"ש, הר"ן והמאירי. ולצידם ספרי ראשונים שלא היו מוכרים בציבור הלומדים כמו: רבי דוד כוכבי, רבי משולם מבדרש, רבי ישמעאל בן חכמון, רבי וידאל קרשקש, רבי שלמה בן שמשון מגרמייזא, רבי משה חלואה ורבי פרץ מקורביל. ספרים על הש"ס וספרי הלכה של הראשונים כמו: 'קרית ספר' על הלכות ספר תורה לרבינו המאירי, 'תורת הבית' להרשב"א, ספרי ה'אגור' וה'חזון' לרבי יהודה לנדא. פירושים על התפילה כפירוש הרוקח על התפילה וסדור רבי שלמה מגרמייזא. כמו כן היה העורך הראשון של כתב העת התורני 'מוריה'.
הרב הרשלר נתן דעתו גם לענייני הלכה אקטואליים. הוא ערך 5 כרכים של קבצי 'הלכה ורפואה'. ובהם מאמרים חשובים שכתב בנושאים אלו. כתב עם חתנו הרה"ג אליהו רפאל היישריק ספר שימושי להלכות רבית בשם 'תורת רבית'. בשנותיו האחרונות עמל על 'סדר גט' מעודכן, הוא סיפר לי שבהרבה בתי דינים ברחבי תבל מתקשים הדיינים להתמודד עם בעיית השמות של האנשים והנשים הבאים להתגרש. כמו כן ישנם ספקות רבים ביחס לשמות המקומות השונים, צורת כתיבתם, תיאור מקומם ביחס לימים ולנהרות הסמוכים אליהם. מידע רב הצטבר בספרים שונים, חלקם העוסקים בהלכות גיטין וחלקם כתשובות בודדות מתוך ספרי שו"ת וספרי פוסקים. חלומו היה לרכז את הכל בספר גדול שיעמוד לרשותם של בתי הדין. תוכנית זו לא יצאה עדיין לפועל.
ובלכתך בדרך
מפעם לפעם נסע לספריות שונות ברחבי העולם, במטרה למצוא כתבי יד לא ידועים. במסעותיו עבר על פני קהילות יהודיות רבות ולמד מקרוב את הבעיות ההלכתיות שעל סדר היום. מספר שנים שימש כראש ישיבה בבית מדרש לתורה בשיקאגו. שם רקם קשרים עם משפחת רגנשברג שעזרה לו במימון פעולותיו. באחד הימים הראה לי צילום של כתב יד. ותוך כדי דיבור התחיל לפענח את הכתוב. מייד התיישב להעתיקו ולציין את מראי המקומות. אחרי מספר שבועות מסר לי ספר מודפס וכרוך של תוספות רבינו פרץ על מסכת ברכות. יום אחד התגלגלה שיחה על הש"ס המוקלט שהחל בו אז הרב שבתי סבתו שליט"א. להפתעתי סיפר לי שרכש לעצמו את הש"ס המוקלט, שאלתיו לאיזה צורך? ובתמימות ענה לי: 'אני יכול להקשיב לשיעורים בזמן שאני נוהג במכוניתי'.
ספרא וסייפא
ר' משה נולד בכפר סבא, בגיל צעיר הבחינו הוריו בכישרונותיו הברוכים ושלחו אותו ללמוד תורה בירושלים. הוא התגורר בבית הסב, בשכונת שערי חסד. הסבא ,הרב ברוך מרדכי אטינגר היה מלמד בישיבת 'עץ חיים'. הילד הצעיר למד בתלמוד תורה של 'שערי חסד'. לאחר מספר שנים עבר ללמוד בישיבת 'עץ חיים', אצל מורו ורבו רבי איסר זלמן מלצר. כאשר הגיע לארץ ראש ישיבת מיר רבי אליעזר יהודה פינקל, שלח הרב מלצר קבוצת בחורים מצטיינים ובהם ר' משה ללמוד אצלו בישיבת מיר. בתקופת מלחמת העצמאות עסק בביצורה של ירושלים בגדוד בני הישיבות שנקרא 'גדוד טוביה'. כשתוך כדי עבודת הביצורים המשיך לשנן דפי גמרא. נשא לאישה את מרת רחל בת הרב אלתר יהודה יברוב, זוגתו הייתה מחנכת ומפקחת בבית יעקב, ויחדיו הקימו בית לתפארת. בניהם, בנותיהם וחתניהם ממשיכים בלימוד והפצת התורה בעם ישראל.
אשמח לשמוע עוד על חכם זה.
לבי במערב כתב:צ"ל רבי יעקב [אביו הי' קרוי ר' יהודה. ושמא ראשי־התבות הזהים (ר"י) הטעוהו].
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 117 אורחים