פורום אוצר החכמה

אין צורך להכביר במילים על מבצר התורה ישיבת מיר המעטירה המתנוססת לתפארה כבר קרוב למאתיים שנה, הישיבה העתיקה בעולם אשר יסודתה במצוקי ארץ וגדולי ומאורי האומה שעמדו בראשותה במהלך השנים, והצמיחה פארות תלמידים ותלמידי תלמידים אדירי התורה שהאירו בכל העולם היהודי, ועד היום מתנוססת בתפארה ישיבת מיר המעטירה - מרכז התורה הגדול בתבל בהנהגת ראשי הישיבה שליט"א, כן יעזור ה' גם להלאה לפריחתה ושגשוגה בגשם וברוח עד ביאת גואל צדק בב"א.

לגבי שנת ייסודה נמצאת קצת מבוכה, כי בעוד שבישיבה מקובל שנוסדה בעיירה מיר בשנת תקע"ז, וכך מצוין במסמכים הרשמיים של הישיבה, הרי שבעולם המחקר רווח לומר שהישיבה נוסדה שנתיים קודם בשנת תקע"ה, בספריו של ר' משה צינוביץ כתב את שנת ההקמה כשנת תקע"ה ללא ציון מקור (ראה ספר זכרון לקהילת מיר עמ' 99, תולדות ישיבת מיר עמ' 1), וכמו כן בויקיפדיה ובאתר 'דעת' נכתב שהישיבה נוסדה בשנת תקע"ה.
לגבי שתי הגירסאות עדיין לא הצלחתי למצוא מסמך מהשנים ההם המאשש בבירור את שנת ייסוד הישיבה, תקע"ה או תקע"ז.

מצו"ב ה'בלאנק' הרשמי של ישיבת מיר, בו נדפס "נוסדה במיר בשנת תקע"ז", ולוח זכרון התלוי בהיכל הישיבה לזכר קדושי קהילת מיר ובראשם רבה הגאון רבי אברהם צבי קומאי ומשפחתו הי"ד, בו נכתב בין השאר "עם חורבנה של הקהלה הקדושה מיר, שזכתה להיות אכסניא לתורה לישיבת מיר המפורסמת במשך מאה עשרים וחמש שנה", קהילת מיר נחרבה בחודש מרחשון תש"ב, ולפי זה יוצא ג"כ ששנת ייסוד הישיבה היה בשנת תקע"ז.
כפי הנראה נכתבה שנת ייסוד הישיבה בשני מקורות אלו על פי ראש הישיבה ומייסדה בירושלים הגאון רבי אליעזר יהודא פינקל זצ"ל, וכנראה שקבלה היתה בידו שנוסדה בשנת תקע"ז.





האם יכולים חו"ר הפורום לעזור במציאת מקור מוסמך לשנת ייסוד הישיבה.

תפנה למיודענו משכבר [ועזר כבר כמ"פ בפורום]
yossifinkel@gmail.com
מן הסתם יכול וישמח לעזור.

בראשון לשושלת בריסק יש איזכור על ייסוד מיר, אולי משם ניתן להוציא משהו.

מכל העדויות והמסורות המאוחרות הללו (אפשר להוסיף את מאמרו של הרי"ד עפשטיין בספר מוסדות תורה באירופה, שגם הוא נוקט תקע"ה למרות שפותח בדבריו ששנת ייסוד הישיבה המדוייקת לוטה בערפל), הייתי סומך יותר על האמור בספר הקטן לתולדות רח"ל טיקטינסקי (תרס"ב, עמ' 7), שהישיבה אכן נוסדה בשנת תקע"ה. וקרוב לוודאי שזהו גם מקורו של ר"מ צינוביץ'.

אבל עוד יש לדון מהו בדיוק "ייסוד הישיבה", מה נקרא במושגים של אז לייסד ישיבה. אצל וולוז'ין אנו יודעים, אבל במקומות אחרים באותו דור ולאחריו היה קיים בעיקר מה שמכונה היום (ע"י החוקרים) "בית מדרש קהילתי", דהיינו קיבוץ בחורים סביב (בד"כ) הרב דמתא בבית המדרש בלי שום מסגרת המרכזת אותם יחד מחוץ לעצם הלימוד בביהמ"ד. ורגלים לדבר שגם ישיבת מיר בתחילתה לא היתה אלא באופן הזה, שכך נכתב בספרון הנ"ל על ר"ש טיקטינסקי אבי הרח"ל: "ועשה קבוצים לתורה בעירו והגיד שיעור לפני גדולי תורה ח' שנים עד שנת תקפ"ג".
רק ההבדל בין מה שנוסד במיר לבין שאר בתי מדרש מסוג זה שהיו נפוצים, הוא שבמשך הזמן נתארגנה ממנו ישיבה של ממש, כמה שנעשה לימים המושג המוכר של ישיבות ליטא; ותהליך זה ראשיתו כפי הנראה בימי ר' אברהם בר"ש טיקטינסקי (תקפ"ג-תקצ"ה) כשהתחילו לשלוח שלוחים לאסוף תמיכה לישיבה, כמנהג וולוז'ין - ובכך החל מתן מעמד כלכלי לתלמידי הישיבה.

תוך כדי דיבור כתב:מכל העדויות והמסורות המאוחרות הללו (אפשר להוסיף את מאמרו של הרי"ד עפשטיין בספר מוסדות תורה באירופה, שגם הוא נוקט תקע"ה למרות שפותח בדבריו ששנת ייסוד הישיבה המדוייקת לוטה בערפל), הייתי סומך יותר על האמור בספר הקטן לתולדות רח"ל טיקטינסקי (תרס"ב, עמ' 7), שהישיבה אכן נוסדה בשנת תקע"ה. וקרוב לוודאי שזהו גם מקורו של ר"מ צינוביץ'.

אבל עוד יש לדון מהו בדיוק "ייסוד הישיבה", מה נקרא במושגים של אז לייסד ישיבה. אצל וולוז'ין אנו יודעים, אבל במקומות אחרים באותו דור ולאחריו היה קיים בעיקר מה שמכונה היום (ע"י החוקרים) "בית מדרש קהילתי", דהיינו קיבוץ בחורים סביב (בד"כ) הרב דמתא בבית המדרש בלי שום מסגרת המרכזת אותם יחד מחוץ לעצם הלימוד בביהמ"ד. ורגלים לדבר שגם ישיבת מיר בתחילתה לא היתה אלא באופן הזה, שכך נכתב בספרון הנ"ל על ר"ש טיקטינסקי אבי הרח"ל: "ועשה קבוצים לתורה בעירו והגיד שיעור לפני גדולי תורה ח' שנים עד שנת תקפ"ג".
רק ההבדל בין מה שנוסד במיר לבין שאר בתי מדרש מסוג זה שהיו נפוצים, הוא שבמשך הזמן נתארגנה ממנו ישיבה של ממש, כמה שנעשה לימים המושג המוכר של ישיבות ליטא; ותהליך זה ראשיתו כפי הנראה בימי ר' אברהם בר"ש טיקטינסקי (תקפ"ג-תקצ"ה) כשהתחילו לשלוח שלוחים לאסוף תמיכה לישיבה, כמנהג וולוז'ין - ובכך החל מתן מעמד כלכלי לתלמידי הישיבה.

יישר כח, הרב תוכ"ד.
כנראה אכן היתה ישיבת מיר בתקופותיה הראשונות מעין "קלויז ישיבה", בשונה מישיבת וואלאזין שהביאה עמה חידוש גם בצורת הישיבה, באופן שהתקבל אח"כ בכל הישיבות.

בספר הזריחה בפאתי קדם על תולדות ישיבת מיר בחל א' ג"כ נדפס שנת תקע"ה כייסוד הישיבה

הזריחה בפאתי קדם לא נכתב ע"י הסטוריון, ולא ע"י מישהו ממשפחת הישיבה, ונדפס בעשור האחרון. כך שקשה לסמוך על זה בתור מקור למידע.

שם בספר צילום מכתב בכת"י בעל ה"שרידי אש" מג' טבת תרפ"ו שם כתב שהישיבה קימת יותר ממאה ועשרה שנים [לכה"פ שנת תקע"ה]

בתמונת תלמידי הישיבה הקדושה דמיר משנת תרפ"ט מצוינת שנת הקמת הישיבה כשנת תקע"ז.

במרכז התמונה מתנוססת דמותם של ראשי וקברניטי הישיבה, המשגיח רבי ירוחם זצ"ל, אב"ד ור"מ דמיר הגר"צ קמאי זצ"ל הי"ד, וראש הישיבה הגרא"י פינקל זצ"ל.

לאחרונה ישיבת מיר ירושלים חגגו בארה"ב את אירוע מאתיים מייסוד הישיבה.