פורום אוצר החכמה

מחולת המחנים כתב:מיד כשהעלית את האשכול על רבי ברוך אב"ד ביאלא חתן הפנים מאירות, viewtopic.php?f=19&t=15411 עלתה בדעתי כי אולי הכוונה לרבי ברוך מארץ יון.
ולגבי האיש, רבי ברוך היה מחותנו של הגאון יעב"ץ ועמד לימינו במאבקיו השונים, כפי שכתב אודותיו הרבה בספרי הפולמוס שלו.

ישבב הסופר כתב:זכורני שבספרו של מצ'ייקו על הפרנקיסטים יש מידע על ר"ב זה.

ייתכן ששם המשחק טומן בחובו סוד היסטורי בן מאות שנים. ייתכן שהקריאה שהתגלגלה אל משחק הילדים נטועה בזיכרון הקולקטיבי של אחד מן הפוגרומים האיומים ביותר בתולדות העם היהודי. על פי תיאוריה שהועלתה על הכתב בעבר, בין היתר על ידי פרופ' דוד אסף, ד"ר רוביק רוזנטל, ודור סער-מן, הקדרים המדוברים הם לא אחרים מאשר הטטרים מפילי האימה.

מי היו הטטרים? איך התגלגלו אל המילה קדר? ננסה להסביר בקצרה. הפוגרום האיום שזכרו ההיסטורי התקבע במשחק החצר הוא הפוגרום שקיבל את השם פרעות ת"ח-ת"ט, על שם השנים העבריות בו התרחש, או פרעות חמלניצקי, על שם האיש שהוביל את הפורעים. הרקע הוא מרד שהוביל בוגדן חמלניצקי (חמי"ל בכרוניקות היהודיות), ובו מרדו איכרים אוקראיניים נגד הפולנים ששלטו בשטח. זה גם הפוגרום שהכניס לזיכרון הקולקטיבי היהודי את המושג "קוזאקים", שמם של הכוחות האוקראיניים המורדים. הקוזאקים האוקראיניים כרתו ברית עם הטטרים המוסלמים שחיו בגבול בין אוקראינה לאימפריה העות'מאנית, ושתי הקבוצות שיתפו פעולה נגד הפולנים השליטים. בין מתקפה למתקפה, שתי הקבוצות לא בחלו בהתנפלות על עיירות יהודיות.
כדי להבין את הקשר בין הטטרים לקדרים, נחזור עוד קצת אחורה – השם קֵדר, או קידר, מופיע בתנ"ך ככל הנראה כשמו של שבט נוודים, שעל פי הכתוב התגוררו באוהלים. יש המשערים ששמו המקורי של המשחק היה "הקידרים באים" על שם אותם שוכני אוהלים. ייתכן שזהו באמת שיבוש כל כך פשוט, אבל בכל זאת למה דווקא ששבט בודד יאיים כל כך על ילדי ישראל? נמשיך להתחקות אחרי השם. קידר מוזכר גם בספר בראשית כאחד מבניו של ישמעאל, ומכאן, ובעקבות מדרשי ימי הביניים, השתמשו היהודים בשם זה לתיאור מוסלמים.

אז מה בין שבט נוודים מחצי האי ערב לאותם טטרים שפרעו ביהודים בערבות אוקראינה? מי שהצמיד את הכינוי הזה לטטרים תושבי חצי האי קרים היה הרב והסופר נתן נטע הנובר. נתן נטע הנובר כתב את הספר "יוון מצולה" בו תיאר את הזוועות של פרעות ת"ח-ת"ט (1648-1649). אבל למה המרד האוקראיני לווה בפוגרומים נגד יהודים, איך היהודים קשורים לכאן? היהודים נחשבו בעיני כוחותיו של חמלניצקי לבני בריתם של הפולנים, משום שיהודים רבים ניהלו את האחוזות בשם האצילים הפולנים שהעבידו את האיכרים האוקראיניים. את הקוזאקים האוקראיניים כינה הנובר בספרו "יוונים", משום שהם נוצרים בני הכנסייה היוונית-אורתודוקסית (ויש אומרים בשל הצליל הקרוב לשם הנפוץ "איוון"). הטטרים, מצידם, היו ממוצא אתני טורקי ומוסלמים, ועל כן קרא להם הנובר בספרו "קדרים" או "בני קדר".
על פי דור סער-מן, שכתב על המשחק כאן, הטטרים שהתנפלו על הקהילות היהודיות העדיפו לשבות כמה שיותר יהודים ולא להמיר את דתם או לרצוח אותם, כפי שביקשו הקוזאקים. נתן הנובר מספר בספרו שהיו מקרים בהם בחרו יהודים במודע לרוץ לעבר הטטרים משום שהעדיפו את השבי – ממנו רבים נפדו בעזרתן של קהילות היהודים המכובדות בקונסטנטינופול ובשאר רחבי טורקיה.

האם סביר שזכרון מאורעות איומים כאלו התגלגל דווקא למשחק ילדים? פרופ' דוד אסף חושב שכן. בשנת 2008 הציג אסף את השערתו – שאותה הציג כ'דרשה' – בפני ידידו המנוח יהושע מונדשיין, חסיד חב"ד וחוקר תולדותיה, שעבד אז בספרייה הלאומית. מונדשיין הסכים להשערה זו ואגב כך גם סיפר לאסף על משחק ששיחקו בנותיו הצעירות בירושלים:

"ניכרים דברי אמת. וביותר מפני שגם לי יש דרוש דומה, והוא על המשחק (שנתוודעתי אליו רק ממשחקיהן של ילדותיי בקטנותן בירושלים), שהייתה ילדה אחת במרכז המעגל, "קתרינא", והיו הילדות שואלות אותה: "קתרינא הקדושה, למי את משתחווה?". היא משיבה: "לאבינו שבשמים!, והן משיבות לה במכות…

יום אחד הייתי קורא באנציקלופדיה "אוצר ישראל" בערך "פולין", ומצאתי שם: "וההיסטוריון ביעלסקי מספר על אודות גיורת מבנות עם הארץ מקראקא ושמה קאטארינא מאלכער שנשרפה על קדוש השם". רעדה אחזתני באותה שעה, כיצד מתגלגל לו אירוע היסטורי עתיק למשחקי הילדים, ואפשר שמשחק זה עצמו נמשך והולך אצל ילדי ישראל במשך מאות בשנים?

ברבות השנים נפלו בי הרהורי כפירה בעתיקותו של המשחק, וחשבתי אולי באחד מבתי הספר עשו הצגה על הנושא הזה, והילדות שחזרו את אחת התמונות. אבל עדיין איני בטוח שאין זה משחק יהודי עתיק יומין".

תולדות כתב:מענין לענין בענין דומה,

אודות משחק: קדרים באים,
נכתב לאחרונה בבלוג של הספריה הלאומית