פורום אוצר החכמה

ברזלים כתב:כהמשך לסיפור לעיל על שהסנדלר השאיר מכתב לפותחו לפני מחמת ששת הימים, יש שמועות עקשניות ממקורבי "החלבן", וכן הופיע באחד העיתונים לפני כמה שנים, שה"סנדלר" השאיר בידו מכתב סגור לפותחו לפני פרוץ מלחמת עולם שלישית.

יכול מאוד להיות. למה הוא עדיין לא פתח? וכי הוא יודע מתי היא תפרוץ?

רבים מגדולי הדור שליט"א אומרים, שהמלחמה כבר משתוללת בכל עוז.

הרב מרדכי דב זוהר [זוכמן] זצ"ל - הצדיק מבית וגן, היה ממקורביו ותלמידיו הגדולים

שלמה בן חיים כתב:אבי זצ"ל הכיר היטב את הסנדלר ר' יעקב משה, הוא הכירו כילד גר, כשגר בסמיכות אליו, והיה יושב אצלו הרבה מאד, כילד לא ידע מגדולתו מה שכן ידע שהוא היה בחבורת המקובלים שהיו מתפללים יחד בראש השנה יחד עם הרב נפתלי הערץ הלוי [אם אינני טועה בשם] והיו טובלים במי ים התיכון קודם התפלה
...

וראו בהקדמה כאן: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?159791&

ברזילי כתב:

שלמה בן חיים כתב:אבי זצ"ל הכיר היטב את הסנדלר ר' יעקב משה, הוא הכירו כילד גר, כשגר בסמיכות אליו, והיה יושב אצלו הרבה מאד, כילד לא ידע מגדולתו מה שכן ידע שהוא היה בחבורת המקובלים שהיו מתפללים יחד בראש השנה יחד עם הרב נפתלי הערץ הלוי [אם אינני טועה בשם] והיו טובלים במי ים התיכון קודם התפלה
...

וראו בהקדמה כאן: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?159791&

מה קורה שם בסיפור, הוא תכנן לדוג את המשיח?

עקביה כתב:

ברזילי כתב:

שלמה בן חיים כתב:אבי זצ"ל הכיר היטב את הסנדלר ר' יעקב משה, הוא הכירו כילד גר, כשגר בסמיכות אליו, והיה יושב אצלו הרבה מאד, כילד לא ידע מגדולתו מה שכן ידע שהוא היה בחבורת המקובלים שהיו מתפללים יחד בראש השנה יחד עם הרב נפתלי הערץ הלוי [אם אינני טועה בשם] והיו טובלים במי ים התיכון קודם התפלה
...

וראו בהקדמה כאן: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?159791&

מה קורה שם בסיפור, הוא תכנן לדוג את המשיח?

כפי הנראה אין כוונת המספר לסיפור שקרה ממש, אלא רק לספר את התחושות הדמיוניות שהיו לו בתור ילד כשהלך עם ר' משה יענקל לים, תחושות אלו שהיו לו בתור ילד בשהותו עם ר' משה יענקל נבעו מהדמות שביטא בעיניו ר' משה יענקל דמות של אדם שכל מה שמעניין אותו בעולמינו הגשמי זה מתי תיפסק הגלות ומתי יבוא המשיח, ואיזה פעולות בידינו לעשות בכדי להחיש את הגאולה.רק מי שקורא את כל הספר העמוק מאד של המחבר יכול להבין מה התכווין בסיפור הזה אשר בו כוונה עמוקה.

זה אתה ראיתי בכ"ע סקירה קצרה על נשוא האשכול, ובו גילויים מרתקים:
לפי הכתוב, החזו"א הוא שהורה לסנדלר להתגלות ולברך את עמ"י, היה זה כאשר החזו"א הביא לסנדלר נעלים לתיקון ביום רביעי, הסנדלר ציפה שהחזו"א יבוא ביום חמישי ליטול את נעליו ולשלם את שכרו ובכך יהיה לו מעות לצרכי השבת, אך החזו"א התעכב מלבוא עד יום שישי באמרו לסנדלר כי התעכב בכוונה בכדי שירבה בתפילה שיהיה לו את הוצאות השבת, אגב כך זרזו החזו"א להעתיר בתפילה על כלל הציבור הזקוקים לישועה ולברך את משחרי פניו.

עוד נכתב שם כי הקשר של הגר"י אדלשטיין שליט"א עם הסנדלר החל רק לאחר פטירת החזו"א, היה זה כאשר אחד מילדיו של הגר"י הוזקק לרפואה ונלאו הרופאים למצוא מזור לבעייתו, הלך הגר"י אצל הצדיק רבי אליעזר מנדלוביץ [מלומדי ישיבת פונוביז'] להתברך, ר' אליעזר הנ"ל סירב לברכו ותחת זו הפנה אותו אל הסנדלר, באמרו בשם החזו"א כי ברכותיו של הסנדלר הם מצד הקדושה ולא ח"ו להיפך.

השבוע חל היארצייט הנני שולח כתבה שנתפרסמה השבוע במוסף יתד נאמן

גוראריה כתב:

איש_ספר כתב:בזמן האחרון הוציאו ספר מתורתו, שכחתי את שמו ושם מבוא עליו.
תיאור קצת שונה תמצא באנצ' לחלוצי הישוב ובנויו של תדהר המצויה באוצר.

הלום ראיתי את הספר המדובר ואת הנאמר בהקדמתו. ועדיין כגון דא צריכנא למודעי:
א. מופיע שם שהחזו"א היה מבקר אצלו עם ר' דוד זימלביץ' זצ"ל.
מישהו כאן יודע מי הוא ר' דוד זה?
ב. כמו"כ נאמר במבוא שהגרמ"י ליפקוביץ שליט"א ביקר אצלו ויצא אחוז התפעלות. מישהו יכול לאשר?

הרב דוד זימלביץ זצ"ל היה פליט שואה תלמיד חכם גדול נפטר בט"ו תמוז תשל"ז
היה גלמוד לא השאיר זש"ק היה נשוי לביתו ע"ה של הגאון ר' ראובן סילבר זצ"ל חתנו של הסבא מנוברדוק
היה מבאי ביתו של הגאון ר חיים סרנא זצ"ל
הנני מצרף מאמר שכתב לזכרו בעתון המודיע ר' דוד זריצקי זצ"ל

הכתיבה של ר"ד זרצקי ! מי ידמה לו ומי ישווה לו !
צריך להיות רד"ז כדי להעריך כתיבה כזו !

מעשה ששמעתי מידיד, תלמיד הגר''ש פוברסקי שליט''א,

פעם היה הגרש בבית הסנדלר, ולמול עיניו הביאו נער אלם לא יפתח פיו, לברכה וישועה. נתן לו הסנדלר תפוח, והורה לנער -האלם- לברך בקול רם, ואכן כך עשה הנער לעיני רבים.

לגודל השתוממתו, שאל הגרש את הסנדלר לפשר נס גלוי זה, ענה לו הסנדלר, כל אחד שמברך מעומקא דליבא את חבירו ברכתו תעשה פרי. אני, העיד על עצמו, אכן אוהב ישראל בכל לבי, וברכתי מעומק הלב באה.

כך גם ענה מו''ר הגרמ''ש שפירא למקורב ששאל איך ברכתו פעלה לפרי בטן אחרי 15 שנה של עקרות, ואמר לו הגרמש אי''צ לזה דרגה מיוחדת, רק לברך עם כל הרצון.

ואף אם דברי ענוה שמענו, מ''מ אין מקרא יוצא כו'

שמעתי שהסנדל הקדוש אמר שיש לו סימנים ברורים שגוג מגוג יתחיל מהמזרח הרחוק [צפון קוראה]

זה מופיע בספר באש ובמים של תלמידו.

כמו שסיפרתי באשכול לפי כחצי שנה: https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=21640#p317503
שיצא ספר מרבי משה אהרן הכהן יהודי זקן כבן 100 צדיק נסתר בשם "כי פרחה השושנה", ושם הוא כותב מפורש שהוא קבל הרבה דברים מהסנדלר הקדוש. שם הוא כותב כמה גילויים מהעתיד לקרוא בעולם בזמן הקרוב, ובין השאר הוא מדייק מהזוהר הק' שבשנת השבעים לקום המדינה תהיה מלחמה עולמית במזרח הרחוק שתתפשט לכל העולם, ומוסיף שגם פה בארץ ישראל תהיה מלחמה עם הפרסים שנמצאים בגבולינו. ה' ירחם שנזכה לגאולה ברחמים.

נבואה מהרב לוי סעדיה נחמני על צפון קוריאה

קליפ מהציון
https://drive.google.com/file/d/0B84IPc ... sp=sharing

שלמה בן חיים כתב:בזמנו סיפרו עליו שהניח מכתב בו הוא מבשר את הניצחון שבמלחמת ששת הימים. [לימים שמעתי שאת המכתב הפקיד בידו של הגאון ר' גדליה הערץ זצ"ל ראש ישיבת חידושי הרי"מ אך חתנו הכחיש לי שמועה זו].

הסיפור של המכתב הוא מיתוס שקרי שפורסם בשעתו ע"י אנשי המזרחי, והוא הובא גם בספרם "מלחמת המגן והישועה".
שמעתי מאחד מתלמידיו ה"נסתרים" של הסנדלר - כי הוא בירר בשעתו אצל כל ידידיו תלמידי הסנדלר את הסיפור, וכל אחד ממספרי סיפור המכתב אמר לו שהוא לא ראה את המכתב אבל הוא שמע מפלוני...
לבסוף התברר לו שהכל שקר, שכן נסגר אצלו מעגל - כאשר התברר שראובן שמע משמעון ושמעון מלוי, ולוי שמע מיהודה ששמע מיששכר, עד שהתברר שהסיפור הגיע מבנימין ששמע מראובן ששמע משמעון... א"כ התברר שאחד ממעגל המספרים הנ"ל היה שקרן -ולא היו דברים מעולם!!

אני ראיתי אי פעם שהסנדלר היה תלמיד של הלשם, או לפחות הסתופף בצלו. אני רואה שאף אחד כאן לא הזכיר את זה. מישהו יכול להכחיש או לוודא? לצערי לא זכור לי כרגע איפה ראיתי את זה. אולי ביתד לפני כמה שנים. והנה עכשיו ראיתי את זה גם ברשת.

לפי ויקיפדיה אביו היה נקרא יוסף ואמו מרים. אשתו רבקה לאה. גם היה לו בן סופר בשם יוסף ועוד שלש בנות, כולם מעולם לא נישאו. יש לאחד מחברינו מה להוסיף? ומי היה חמיו, יהודי פשוט מליטא?

ברמן כתב:

שלמה בן חיים כתב:בזמנו סיפרו עליו שהניח מכתב בו הוא מבשר את הניצחון שבמלחמת ששת הימים. [לימים שמעתי שאת המכתב הפקיד בידו של הגאון ר' גדליה הערץ זצ"ל ראש ישיבת חידושי הרי"מ אך חתנו הכחיש לי שמועה זו].

הסיפור של המכתב הוא מיתוס שקרי שפורסם בשעתו ע"י אנשי המזרחי, והוא הובא גם בספרם "מלחמת המגן והישועה".
שמעתי מאחד מתלמידיו ה"נסתרים" של הסנדלר - כי הוא בירר בשעתו אצל כל ידידיו תלמידי הסנדלר את הסיפור, וכל אחד ממספרי סיפור המכתב אמר לו שהוא לא ראה את המכתב אבל הוא שמע מפלוני...
לבסוף התברר לו שהכל שקר, שכן נסגר אצלו מעגל - כאשר התברר שראובן שמע משמעון ושמעון מלוי, ולוי שמע מיהודה ששמע מיששכר, עד שהתברר שהסיפור הגיע מבנימין ששמע מראובן ששמע משמעון... א"כ התברר שאחד ממעגל המספרים הנ"ל היה שקרן -ולא היו דברים מעולם!!

בספר "ממעין חרוד עד ירושלים" שהוציא ר' יורם שיאון בשנת תשס"ז, הוא מקדיש פרק לסנדלר עמו היה בקשר . יש שם כמה סיפורי מופתים. כמו כן הוא מספר שבאזכרה הספיד ר' אריה לוין . שם הוא דבר על הפתק המדובר, ופנה לציבור בבקשה שמי שיודע היכן הפתק נמצא שיגלהו ויזכה בכל הברכות

בן ירושלים כתב:

ברמן כתב:

שלמה בן חיים כתב:בזמנו סיפרו עליו שהניח מכתב בו הוא מבשר את הניצחון שבמלחמת ששת הימים. [לימים שמעתי שאת המכתב הפקיד בידו של הגאון ר' גדליה הערץ זצ"ל ראש ישיבת חידושי הרי"מ אך חתנו הכחיש לי שמועה זו].

הסיפור של המכתב הוא מיתוס שקרי שפורסם בשעתו ע"י אנשי המזרחי, והוא הובא גם בספרם "מלחמת המגן והישועה".
שמעתי מאחד מתלמידיו ה"נסתרים" של הסנדלר - כי הוא בירר בשעתו אצל כל ידידיו תלמידי הסנדלר את הסיפור, וכל אחד ממספרי סיפור המכתב אמר לו שהוא לא ראה את המכתב אבל הוא שמע מפלוני...
לבסוף התברר לו שהכל שקר, שכן נסגר אצלו מעגל - כאשר התברר שראובן שמע משמעון ושמעון מלוי, ולוי שמע מיהודה ששמע מיששכר, עד שהתברר שהסיפור הגיע מבנימין ששמע מראובן ששמע משמעון... א"כ התברר שאחד ממעגל המספרים הנ"ל היה שקרן -ולא היו דברים מעולם!!

בספר "ממעין חרוד עד ירושלים" שהוציא ר' יורם שיאון בשנת תשס"ז, הוא מקדיש פרק לסנדלר עמו היה בקשר . יש שם כמה סיפורי מופתים. כמו כן הוא מספר שבאזכרה הספיד ר' אריה לוין . שם הוא דבר על הפתק המדובר, ופנה לציבור בבקשה שמי שיודע היכן הפתק נמצא שיגלהו ויזכה בכל הברכות

ומה התגלה??

הסיפור של המכתב הוא מיתוס שקרי שפורסם בשעתו ע"י אנשי המזרחי, והוא הובא גם בספרם "מלחמת המגן והישועה".
שמעתי מאחד מתלמידיו ה"נסתרים" של הסנדלר - כי הוא בירר בשעתו אצל כל ידידיו תלמידי הסנדלר את הסיפור, וכל אחד ממספרי סיפור המכתב אמר לו שהוא לא ראה את המכתב אבל הוא שמע מפלוני...
לבסוף התברר לו שהכל שקר, שכן נסגר אצלו מעגל - כאשר התברר שראובן שמע משמעון ושמעון מלוי, ולוי שמע מיהודה ששמע מיששכר, עד שהתברר שהסיפור הגיע מבנימין ששמע מראובן ששמע משמעון... א"כ התברר שאחד ממעגל המספרים הנ"ל היה שקרן -ולא היו דברים מעולם!![/quote]
בספר "ממעין חרוד עד ירושלים" שהוציא ר' יורם שיאון בשנת תשס"ז, הוא מקדיש פרק לסנדלר עמו היה בקשר . יש שם כמה סיפורי מופתים. כמו כן הוא מספר שבאזכרה הספיד ר' אריה לוין . שם הוא דבר על הפתק המדובר, ופנה לציבור בבקשה שמי שיודע היכן הפתק נמצא שיגלהו ויזכה בכל הברכות[/quote]

ומה התגלה??[/quote]
לצערי כלום. שוחחתי בזמנו עם ר' יורם שיאון, הוא חזר על סיפורו אך לא יכול היה להוסיף פרטים על מה שכתב

ברזלים כתב:נבואה מהרב לוי סעדיה נחמני על צפון קוריאה

שבת קוריאה.pdf

הרב נחמני מדבר על סיאול שהיא מוקד המלחמה ולא פיונגיאנג.
שמא בין צפון לדרום נתחלף לו?

ברזלים כתב: . . בשנת השבעים לקום המדינה תהיה מלחמה עולמית במזרח הרחוק שתתפשט לכל העולם, ומוסיף שגם פה בארץ ישראל תהיה מלחמה עם הפרסים שנמצאים בגבולינו. ה' ירחם שנזכה לגאולה ברחמים.

תקוותנו שיצאנו י"ח בסבבים האחרונים, שכידוע נוהלו (בעיקרם) ע"י איראן היא פרס.

באחד האתרים פורסם צילום מכתב שנמצא בביתו של הסנדלר מחבירו רבי צפניה הלוי.
ספר של חכם זה, מחכמי תל אביב דאז, ובו עניינים על דרך הקבלה, נמצא באוצר.

היתה תקופה בבחרותי שהיתה לי קביעות ללמוד כל ליל ששי עם הרבי מראחוב זצ"ל, בביתו הצמוד לבית מדרשו ברמת גן, ליד יהודה הנשיא.
דומני שהוא היה חתנו של הרבי מנדבורנא.
עכ"פ יצא לנו פעם לשוחח על הסנדלר, והוא אמר לי - בתקוה שאני לא טועה ברבות השנים, זה היה בתשמ"ג - שנשארו ממנו כתבים בקבלה (כנראה לא מה שיצא בספר) וזה לא להדפסה, אבל צילמו וחילקו לכמה אנשים, וגם לו נתנו, הוא הצביע על ארון ששם זה מונח, באומרו שהוא לא מבין ולא לומד קבלה, אבל שומר זאת ככתבים קדושים, אולי סגולה או טעם דומה.
אולי אפשר לברר אצל בנו ממלא מקומו אם יודע מזה. אולי מצא זאת ואינו יודע מה זה בכלל.

הרבי הזה זכאי להעלות כמה זכרונות על דמותו. בל"נ בהזדמנות. צריך רק למצוא את האשכול המתאים.

או כמובן לפתוח אשכול לזכרו

.השוחט כתב:הרבי הזה זכאי להעלות כמה זכרונות על דמותו. בל"נ בהזדמנות. צריך רק למצוא את האשכול המתאים.

מחכים.

ראיתי לציין תופעה מעניינת, והיא ה'כח המושך' שיש לבני המשפחה הזו, לקרב לבבות ישראל. הן הרבי הקודם זצ"ל, שלא הכרתי אותו, אבל כידוע לי הוא אבי בית המדרש המעניין הזה בבני ברק ע"ג ר"ג שמושך אליו טיפוסים מטיפוסים שונים, הן בנו שליט"א המנהיג ביד רמה את הקהילה הזאת, שילוב של פרומע חסידישע בית מדרש עם 'חרדים מודרניים' שבמודרניים ושאר נפשות, החיים יחד באחווה ורעות. בנו של הרבי הנוכחי (מכונה: מעז'בוז') שדרך כוכבו בשנים האחרונות (מישהו אמר לי שקוראים לו בחיבה 'חארדקאער רבי', כי מוצא מסילות גם ללבות שננעלו בפני כל מנהיגות חרדית... ויש לו מהלכים גם אצל הציבור הדת"לי וכו'). ונכד נוסף לראחובר זצ"ל, ר' מענדל ראטה, אשר שמו הולך מקצה העולם ועד קצהו....

חרסון כתב:

.השוחט כתב:הרבי הזה זכאי להעלות כמה זכרונות על דמותו. בל"נ בהזדמנות. צריך רק למצוא את האשכול המתאים.

מחכים.

ראיתי לציין תופעה מעניינת, והיא ה'כח המושך' שיש לבני המשפחה הזו, לקרב לבבות ישראל. הן הרבי הקודם זצ"ל, שלא הכרתי אותו, אבל כידוע לי הוא אבי בית המדרש המעניין הזה בבני ברק ע"ג ר"ג שמושך אליו טיפוסים מטיפוסים שונים, הן בנו שליט"א המנהיג ביד רמה את הקהילה הזאת, שילוב של פרומע חסידישע בית מדרש עם 'חרדים מודרניים' שבמודרניים ושאר נפשות, החיים יחד באחווה ורעות. בנו של הרבי הנוכחי (מכונה: מעז'בוז') שדרך כוכבו בשנים האחרונות (מישהו אמר לי שקוראים לו בחיבה 'חארדקאער רבי', כי מוצא מסילות גם ללבות שננעלו בפני כל מנהיגות חרדית... ויש לו מהלכים גם אצל הציבור הדת"לי וכו'). ונכד נוסף לראחובר זצ"ל, ר' מענדל ראטה, אשר שמו הולך מקצה העולם ועד קצהו....

במחילה. מישהו כאן מתלהב יתר על המידה מתופעות אזוטריות ממש והופך אין ליש. מבחינת פרסום והשפעה.
הרבי הקודם זצ"ל, כמעט ולא מוכר. בקרב בני המשפחה הרוממה, הוא הכי פחות מפורסם.
בית הכנסת על גבול רמת גן, משווע למנין בכל יום מימות השנה.
הנכדים שהוזכרו, נו נו...

למותר לציין כי תגובתי נכתבה בהלצה קלה... אף כי עיקר הדברים הוא נכון. יש להם במשפחה כריזמה רבה, במשמעות החיובית של המושג הזה.

בית הכנסת הנ"ל שוקק חיים בשבתות (לפחות בתקופה שהכרתי אותו, עד לפני שנים ספורות). ואני מכיר יותר מיהודי אחד, ומדובר על חרדים מבטן, שהקהילה והעומד בראשה מהווים עבורם את הקשר האחרון המשמעותי ליידישקייט, פשוטו כמשמעו.

אזרום עם הדיון המשעשע:

כריזמה במשפחת נדבורנה, זה אכן מצרך מצוי ביותר. דווקא בענף הזה, הרבה פחות.
שני רעביס' חדשים וכריזמטיים ביותר מגזע קדוש זה, בשנים האחרונות:
הרבי מביטשקוב יפו והרבי החדש ממש מזוטשקא.
הם עונים על ההגדרות שכתבת ומעלות רמות נוספות.

נכנעתי..

חרסון כתב:נכנעתי..

אם יהודים נכנעים אליי בקלות, אולי אפתח 'רעביסטעווע' ואשאף להכניעם לרצון שמים...

במידה שאתה כמובן מהמשפחות (בעלות התכונות) הנכונות...

איידי שהוזכר על כתבי הסנדלר ביד הרבי מראחוב זצ"ל, נימא ביה מילתא.

א.
תחילת ההיכירות שלי עמו, היתה על ידי ידי"נ הרב יששכר דב רובין זצ"ל, בעל הטללי אורות, להבחל"ח, שהיה לו חוש ריח מיוחד למצוא אנשי מעלה שאין רעש סביבם, וחן מיוחד להתחבב ולהתקרב לשכמותם, והשתתפתי עמו מעט מעט בגיחות כאלו. הוא ע"ה התקרב מאד לרבי משה מרדכי מלעלוב, ולר' יוסף ליפוביץ, ועוד רבים רבים. ממש לא יאומן כי יסופר.

עכ"פ פעם הלכתי איתו, אולי עם עוד חבר, לבקר אצל הרבי מראחוב. בילוי כשר במרחק הליכה קצרה מהישיבה. משום מה מצאתי איתו שפה משותפת, ובאתי לבדי עוד פעם פעמיים, ובסופו של דבר קבענו פחות או יותר ללמוד בליל ששי.

ב.
בדרך כלל הוא היה מדבר איתי על כמה עניינים שנשארו לו תמוהים בלימודו במשך השבוע והיינו מעיינים לברר וליישב.
לרוב הוא היה גם אומר לי את התורה שאמר בסעודה שלישית בשבוע שעבר.
אני זוכר שהצעתי לו שיאמר לי מה הכיוון לשבוע הבא, אולי אוכל להוסיף משהו וכדומה. הוא אמר לי שהוא לא נוהג להכין בדרך כלל. אלא את אשר ישים ה' בפיו אותו ידבר.
כל שיחתו היתה בענווה ותמימות מפליאים.
לפעמים הוא היה שואל אותי פשט בעין יעקב, ובכל פעם חשבתי הרי הוא יכול להראות לי את הקטע הזה בגמרא עצמה.. מסתמא לא עלה על דעתו הגאונות הזו. עד שהעמקתי להכירו וקלטתי שלא שזה לא עלה על דעתו, אלא הוא מהלך בתמימות וביושר בכוונת מכוון.

ג.
פעם, כד הוי בדיחא דעתיה, הוא שאל אותי אם אני יודע ללמוד תוס' בכוחות עצמי.
איזה עלבון...
הוא אמר לי אראה לך תוס' קטן באגדה במסכת ברכות, ונראה אם אתה באמת יכול ללמוד תוס' לבד.
הוא מגיש לי ברכות (ו.) שם כתוב בגמרא דבתפילין דקודשא בריך הוא כתוב "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", וכותבים תוס' על אתר בזה הלשון "זהו שייסד הפייטן (ביום א' דפסח) טוטפת כלילו גדלי".
ובכן, אם אתה יודע להבין תוס' לבדך, אנא באר לי תוס' זה...
ואנכי לא ידעתי.

[הוא אמר לי שמבארים כוונתם, שבאו להוסיף ביאור בגמרא על פי הפייטן. כי מנא להו להש"ס שפסוק זה הוא הכתוב בתפילין דמרי עלמא, אלא משום שמי יכול לומר פסוק זה, לא הקב"ה, פונים אליו, מי כעמך, ולא עם ישראל, שהרי לא נאמר מי כמונו, וע"כ מישהו שלישי, וכוונת הגמרא לומר שכביכול התפילין הם המה האומרים זאת, זו המשמעות שזה כתוב בתפילין. וזו כוונת הפייטן, וממנו ניתן להבין את ההבנה הזו, כי המשפט המלא בפייט הוא "טוטפות כלילו גדלי מי כעמך ישראל", רצונו שהטוטפות הם משבחים ואומרים מי כעמך ישראל].

ד.
עבד את בוראו בתמימות ובצדקות, ממש לב טהור מלא רגשי קדש. אולי לא בעמקות גדולה, אבל לב טהור כזה דומני שלא ראיתי עוד כמוהו. הוא הצליח להביא אותי פעם אחת לסעודת שבת איתו, ופעם אחרת להדלקת נר חנוכה. היה מה לראות.

הוא סיפר לי שבצעירותו הוא היה נחשב בעל ראש ברזל, אך לאחר איזו תאונה שעבר וקיבל מכה חזקה בראשו, איבד את ראשו הטוב. [חזקה עלי שאני לא זוכר טוב את הפרטים, אבל כנראה יש שיידעו טוב ממני. אני מסתפק בזה שאני מזכיר למי שיודע, לספר את זה נכון].

הוא היה מסוגל לספר על עצמו בנשימה אחת, שבח וגנות באותה המנגינה, הכל בפשיטות ותמימות ללא כחל וסרק במין השתוות מיוחדת.

אני כבר לא זוכר הרבה משיחו ושיגו. רק את רוח הדברים, איך שהיה שם הכל על השולחן. סיפר לי לפי תומו שבית מדרשו היה פעם במקום אחר, דומני רחוב מודיעין, ואז היו באים אצלו הרבה, והיה עושה טישים גם בלילות שבת, אבל מאז שעבר לאיזור החדש, (אלוף שמחוני או יהודית, כבר לא זוכר את זה טוב), בקושי יש בסעודה שלישית, והאנשים לא ברמה הרוחנית וכו', אבל הרבה מוצאים אצלו אוזן קשבת וקצת אידישקייט, והוא מתלבט כל הזמן אם לחפש לעצמו מגרש בבני ברק וכו' כי לעצמו זה היה טוב, אבל איך יעזוב את הבודדים שמדברים איתו שם.

אמר לי לפי תומו וכנ"ל, שהוא מאד בודד שם, אין עם מי ללמוד ועם מי לדבר ברמה, ולכן הוא אמר לבני ביתו שאם אני מגיע, נא לקרוא לו גם אם הוא אוכל או ישן. לישון אני יכול תמיד, אבל ביקור של מישהו שאפשר ללמוד איתו ולשוחח איתו זה כמעט אין לי ואיני רוצה להחמיץ. [הוא אמר שבנוהג שבעולם, מלמדים את המשב"ק שאם הרבי אוכל, לא אומרים כך, אומרים רק הרבי עפעס טועם משהו. ואם הרבי ישן, אומרים "דער רבי האט זיך האן געשפארט"... וכן על זו הדרך. אבל הוא אומר לי את האמת לאמיתה, שאם לפעמים אני בא ולוקח רגע עד שהוא מגיע, יכול להיות שזה בגלל שהוא ישן ומעירים אותו כבקשתו. פעם הוא הצביע על הספה בחדרו שהיתה עדיין שקועה במקצת, ואמר לי ראה נא, נחתי כאן טרם שבאת, ולכבודך קמתי].

אני תוהה אם אני מצליח "להעביר" את רוח הדברים. אין ענין בדיבורים עצמם. רק לנסות להמחיש את הסגנון האמיתי והתמים ביודעין, משהו שהולך ונעלם מדורנו המתוחכם שאמת פחות יקרה לו.

ה.
אני נזכר שפעם באתי אליו והוא היה קצת נרעש.
יש לו קושיא על כמה בחורי ישיבות, והוא לא מצליח למצוא כף זכות. וזה כואב לו מאד לחשוב לא טוב על בני תורה.
הוא היה ממש ממש נסער מכך.
מה קרה? לפעמים הוא רואה או שומע שני בחורים נכנסים לבית מדרשו מסתובבים קצת ויוצאים. לא מתפללים או לומדים. לא מחפשים אותו וכדומה.
בעיקר הוא חושש שאם פעם יחסר משהו והוא יחשוד חלילה והוא לא רוצה להגיע למצב הזה.
אז אנא ברחמים גדולים שאנסה למצוא לימוד זכות.
אמרתי לו שבחורים עושים הליכות, לבריאות או סתם להשתחרר, והולכים ברחובות שקטים בגלל שמירת העיניים,
ואיך אפשר לעבור בשויון נפש ליד בית מדרש ולא להיכנס,
בפרט מגדלור בחוף שומם,
אולי רוצים מעט מים או להשתמש בבית הכסא,
אז נכנסים, אבל הרי הם באמצע ההליכה אז לא מתעכבים רק מסתובבים ויוצאים כלעומת שבאו.
אמרתי זאת בפירוט ותיאור עד שנשתכנע לגמרי.
הוא ממש חיבק אותי והודה לי שגלותי היום הזה אבן גדולה מעל ליבו (התמים)...

ו.
אקורד קצת צורם, לצערי, לסיום.
כשבאתי בברית האירוסין, עמדתי להיכנס כרגיל, וידעתי שישמח עמי עד השמים.
אבל החילותי לחשוב חשבונות, שבטח ירגיש מחותן גדול בחתונתי
ויבוא עם בגדי הצבעונים ויישב זמן רב,
וחבריי ובפרט משפחת חמי לא יידעו איך לאכול את זה,
אולי חששתי מעט גם לכבודו, אבל בעיקר למה יאמרו ומה יחשבו עלי,
לבקש ממנו לא לבוא, לא ידעתי אז איך עושים זאת בלי לפגוע,
אז פשוט הפסקתי להגיע ולא התקשרתי. היום חברים הכי טובים, מחר נעלמתי.

עברו כעשר שנים, ואני כבר אברך ותיק, חוזר יום אחד מעבודתי, דרך רחוב שפת אמת,
ורואה בבית מדרש שומרי אמונים, שלטים ואורות של שמחה.
בר מצוה לנכד האדמו"ר. (היה לי מעט קשר גם איתו, אבל אכ"מ).
עליתי לרגע לומר מז"ט, ואני רואה שהסבא מהצד השני הוא מיודעי משכבר הימים, הראחובער רבי.
ניגשתי אליו ואני שואל אותו "הרבי זוכר אותי"?
הוא אומר לי "כבר עשר שנים אני זה ששואל אם אתה זוכר אותי"...

ח.
בשולי הדברים. מענדי רוט הנזכר לעיל הוא נכדם המשותף, ובבחרותו היה משתתף תקופה מסויימת בזיצים שלנו.
יש לנו אחוז מסויים במה שנהיה ממנו.
נקוה שיהיה שליח טוב לקרב יהודים לאביהם שבשמים בדרך רצויה והיה זה שכרינו.

יישר כח גדול על התיאורים האותנטיים ואפילו חשיפות אישיות מביכות... (הזדהיתי מאוד עם התחושות של בחור צעיר שיום אחד מחליט לנתק קשר, אני בוש להודות שגם אני עשיתי כך לכמה אנשים שהיה לי קשר טוב אתם (כמובן בסגנון אחר ומסיבות שונות). מעניין באמת לדון בתופעה זו).

מעניין ומחכים.

יישר כח גדול.
אמנם איננו יודעים את דרך הרוח (קהלת יא, ה) אבל כמדומני שכת"ר מעביר אותה הפלא ופלא.

גזירה על המתים שיישכחו מן הלב, עד שבא השוחט ושוחט את מלאך המוות עם שר השכחה.

הפלא ופלא. שפתיים יישק.

אחרי שהארת דמות זאת, שהייתה צנועה וטמירה, מעניין אם גם הכרת את האדמו"ר 'הבן החורג' רבי אלטר פולק מבערגסאז.
גם הוא היה בלי מניין ודי המעיטו בערכו, מלבד אלו שהיכרוהו מקרוב.
מחכים גם לתיאוריך המעניינים על הרבי משומר אמונים.

יישר כוח.

אשתומם כשעה חדא, לאחר קריאת הדברים המתוקים יוצאים מעטו עט סופר של הרב השוחט, שוחט משום מאי מחייב, מתי חייב השוחט, משום צובע, אם צובע את הדברים, אבל השוחט דמתא אינו צובע, ללא כחל וללא סרק, שפתים ישק!

יזכה להמשיך להנות ולהחיות אותנו באמרותיו המפיקים נוגה, ונאה זיום, לאויט"א.

יישר כח לכל המברכים, כאן ובאישי.
ובמיוחד נפעמתי מההתייחסות של אבד"ק סקרענטאן שליט"א, ממרום קדשו.

לגבי השו"א זצ"ל, הוא היה איש מוכר וכתבו עליו הרבה, באמת לא אוכל להוסיף יותר מכל אדם שנכנס אצלו ושוחח עמו קצת.
קדושתו ועבודתו במסי"נ היו ניכרות לכל באי בית מדרשו.
מדברי התורה שלו יצאו כרכים רבים. וגם תולדותיו ותיאורים יש למכביר.
אני הייתי נכנס לעיתים עוד בבחרותי, בלילות ששי בשעות מאוחרות מאד ביושבו בחדרו ספון על התורה ועל העבודה.
הוא היה איש מאויים. בוער ביראה. היה נדיר לראות בת שחוק על פניו, למרות הנעימות.

אמנם זכיתי יחסית לסבר פנים מיוחד, בגלל היותי נכד של זקני מת"א,
אצלו היה מתאכסן בילדותו בבואו עם אביו הרה"ק ר' אהרן לשבות אצל מוהר"א מבעלז.
ואח"כ בבואו בבחרותו לבד.
דומני שהוא היה עורך שולחן קטן בבית זקני, לאחר שובו מבעלז.
ובתחילה אף לא האמין לי שייתכן שאני נכד ממש ולא נין, עד שהוכחתי באותות ומופתים.

ומכל מקום מעולם לא שוחח ולא סיפר כלום.
רק דיבורים בענייני חיזוק ויר"ש וקדושה.
(כמו שלא לחינם חקוק על כותלי פוניבז' הפסוק ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש,
כי ציון בגי' "יוסף", יסוד, וצריך להיות נגד עיני הבחורים תמיד שביוסף תהיה פליטה, ובכך יזכה לקדושה.
וכן על זו הדרך).

עדיף לענ"ד לכתוב על דמויות שסיפרו ודיברו ועדיין לא כתבו עליהם די.
את הרב פולק לא הכרתי אישית.
אבל זקני הנ"ל היה מקורב מאד למוהר"א עצמו.
הוא וזקנתי היו השושבינין שלו בזיוו"ש, ללמדך מדת הקירבה.
ועל כך בלי נדר אספר מעט מזכרונות אאמו"ר הכ"מ, כפי שקיבלתי.

בן ירושלים כתב:חי איתנו כיום יהודי יקר בשם ר' יורם שיאון שעבר הרבה גלגולים בחייו. בין היתר הוא היה מחסידיו של ה"סנדלר". בספרו "ממעיין חרוד עד ירושלים" הוא מייחד כמה עמודים לזכרו של הסנדלר. הוא מציין שהרב קוק שכנעו לעבור ליפו. שם הוא מספר באריכות על גם על "מופת" שהיה נוכח בו. יש שם תיאור של הספד שנשא ר' אריה לוין ביארצייט הראשון. שם מסופר שר' אריה גם סיפר על הפתק שהשאיר הסנדלר ובו בישר על נצחון במלחמת ששת הימים בתשכ"ז. ור' אריה בקש שמי שהפתק ברשותו שיביאו אליו.
בשיחה בע"פ האריך ר' שיאון בשבחיו של הסנדלר וסיפר שהיה לו "בנק" - ארגז מלא בכספים שאנשים הפקידו אצלו והיה ידוע שמי שרוצה יכול לבוא לקחת משם הלואה כמה שרוצה מבלי שום רישום, ולהחזיר כשיוכל. קצת פקפקתי בסיפור והוא עמד על כך בבחינת מראה עיניים

היום בצהרים הייתה הלווייתו של ר׳ יורם שיאון ז״ל

חמותי ע''ה היתה מספרת שתיקון הנעליים שהחזיק הכי הרבה היה אצל הסנדלר (הקדוש)
ולא ידעה יותר, אלא שמשאו ומתנו באמונה.

שמעתי שהגר''י אדלשטיין זצ''ל ביקר אצל ''הסנדלר'' מאתיים פעמים.