הרב יעקב הכהן שכביץ - גדרה

[מחולת המחנים]

ערכו בויקיפדיה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7% ... 7%99%D7%A5
יעקב שכביץ
יעקב הכהן שכביץ (א' בניסן תר"ד, 1844, חרקוב - ט"ו בטבת תרצ"ג, 1933, חיפה) היה מראשוני גדרה, פרסם מאמרים רבים והיה יוזם רעיון הקונקורדנציה לתלמוד של חיים יהושע קוסובסקי.
שכביץ נולד בחרקוב בשנת 1844 למשפחת כהנים המתייחסת אל הרב שבתי כהן (הש"ך). הוא למד בחדר ולאחר מכן בישיבת וולוז'ין. בשנים 1865-1866 לקח חלק בחבורה שביקשה לעלות לארץ ישראל כדי להתפרנס בה מחקלאות. במכתבו מאותה תקופה ליהודה לייב פינסקר הוא כתב על ההתיישבות:
"במטרה לקנות אדמה בארץ הקדושה, מקום אפשר יהיה, מלבד אהבתנו לערש מולדת עמנו, גם להשתחרר מחיי המותרות הפסודות"‏[1].
אולם התוכנית לא יצאה אל הפועל ושכביץ נסע ללמוד כימיה באוניברסיטת ברלין כתלמיד שלא מן המניין ולאחר מכן שב לחרקוב, בה הקים בית חרושת לסבון ועבד כמלמד תינוקות. לאחר פרעות הסופות בנגב הוא סייע לאנשי ביל"ו שהקימו את גדרה ורכש במקום שטח אדמה. בשנת 1888, עוד טרם עלה לארץ ישראל, קיבל רישיון ביחד עם אנשי גדרה לבנות בית במושבה. בשנת 1893 עלה לארץ ישראל והתיישב בגדרה. את ילדיו לימד בביתו בגלל שלא היה מרוצה מהחינוך החילוני בבית הספר. שאף להכין קונקורדנציה למשנה, דרבן את חיים יהושע קוסובסקי לעשות את המלאכה ואף ביקש לתמוך בו כלכלית‏[2].
אהרן חרמוני תיאר אותו‏[3]:
"גם בעל הבית הזה, שכביץ, מתבודד היה. הוא לא השתייך לבילויים ולא התערב בענייני המושבה. ולא מפני שגאותן היה חלילה. אחד מענוי ארץ היה, אדם יקר. אלא משונה במקצת, חביב ומוזר. תורני עמקן, בקי בש"ס ובספרות הרבנית."

תמונתו מארכיון מוזיאון גדרה
http://www.gedera-m.org/archive/viewart ... 3&searchQ=

הרב יעקב הכהן שכביץ - גדרה.jpg (63.62 KiB) נצפה 3965 פעמים

רבי יעקב הכהן שכביץ בן רבי נחום הכהן נולד בחרקוב שבאוקראינה א' ניסן 1844. נפטר בחיפה ט"ו בטבת תרצ"ג הובא לקבורה בגדרה ע"פ צוואה, עלה לישראל ב-1893 וקנה את אדמותיו בגדרה 1884.

האם אכן עלה רק בשנת תרנ"ג (1893).
האם השתתף בפולמוס השמיטה? ומי כיהן כרבה של גדרה באותן השנים, אם בכלל?

[חיס]

קוים לדמותו מגנזי ירושלים
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 7&pgnum=20

[מחולת המחנים]

הרב יעקב שכביץ - דיוקן. צילום של ציורו של הרמן שטרוק אשר היה תלמידו של יעקב שכביץ. מארכיון מוזיאון גדרה.

הרב יעקב הכהן שכביץ - דיוקן.jpg (73.62 KiB) נצפה 3909 פעמים

האם השתתף בפולמוס השמיטה? ומי כיהן כרבה של גדרה באותן השנים, אם בכלל?

כרבה של גדרה בין השנים תרפ"ה-תש"י בערך, כיהן הרב יהודה לייב גולומב, בסוף ימיו עלה להתגורר בירושלים ושם נפטר.

[יתר10]

כאן תמונה של הרב ד'גדרה' בשנת תרצה

[חיי נר]

כרבה של גדרה בין השנים תרפ"ה-תש"י בערך, כיהן הרב יהודה לייב גולומב, בסוף ימיו עלה להתגורר בירושלים ושם נפטר.

מסמך ממנו מארכיון המדינה

הרב הודה ליב גולומב.png (2.48 MiB) נצפה 3507 פעמים

[יתר10]

.

[לייטנר]

מצאתי ברשת:

יעקב שכויץ מוזכר באגרת תתסה מט"ו בטבת תרע"ח, אגרות הראיה ג, עמ' קמב. וכן באגרת תתעד, שם עמ' קסב. על שכביץ, ראה בערכו באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א, 1947, עמ' 388. ראה גם בקובץ אור חדש 12, בת ים, תשע"א, עמ' 31 מכתבו של שכביץ המתייחס להכשר אתרוגים ע"י הראי"ה.

[חלמישצור]

ג"א מצאתי בעבודת המוסמך של יהודית כהן, 'גישתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק לחינוך ביפו, בשנים תרס"ד-תרע"ד', תשע"ג, בפרק על תחכמוני (הערות השוליים מסודרות מחדש):

בשנת תרס"ו (1906) במקביל להתרחבות המוסד (כארבעים ושניים תלמידים), הוקמה ביפו גימנסיה שלימודיה היו על בסיס תפיסה פדגוגית חילונית. אנשי 'חדר האחוה' ראו בה מגמה של התרחקות מהדת והאמונה ודעתם לא הייתה נוחה מכך. היא פגעה מבחינה דתית בילדים רבים שהוריהם רצו לתת להם חינוך מודרני ואיכותי. אחד מידידי המוסד, ר' יעקב שכויץ מגדרה, הגה את הרעיון שה'חדר' צריך להתפתח לבית-ספר תיכון בעל רמת-השכלה מושלמת, במגמה לאומית מובהקת, והכול על טהרת הקודש, וזאת בכדי להציל את הנוער בישוב החדש מניתוק מהאמונה הטהורה ומאורח-החיים הדתי-ישראלי למען ההשכלה הדרושה לחיי המעשה בדורנו. מתוך קריאה בעיתונות הוא ידע שקיים מוסד דומה בשני מקומות באירופה, אחד מהם בקראקוב שבמערב גליציה ומנהלו היה הרב ד"ר יוסף זליגר. ר' יעקב שכויץ הגה את הרעיון להזמין את הרב ד"ר זליגר לנהל את ה'חדר' ולפתח אותו לבית-ספר תיכון חרדי לשם ולתפארת, לפי תכניתו של זה האחרון.[1] שכן ד"ר זליגר פרסם באותם ימים מאמר, כיצד יש לדעתו להקים גימנסיה דתית שתשלב לימודי יהדות ולימודי חול ברמה גבוהה.[2] ר' יעקב פנה בהצעתו אל הרב קוק ואל חברי הוועד, וההצעה שנתקבלה הייתה להחליף עם ד"ר זליגר מכתבים בדבר הגשמת חלומו להקמת גימנסיה דתית. בשלב זה חזר הניסיון לאחד בשנית את התלמוד-תורה וה'חדר' ולבקש מהרב ד"ר זליגר לפקח על שניהם יחד. אך ניסיון זה נותר על גבי הנייר.[3] ד"ר זליגר נענה להזמנתם של הרב קוק וחברי הוועד, ובראשית שנת תרס"ז (1906) החל לנהל את 'חדר אחוה'. תחילת מהפכתו במוסד הייתה שינוי שמו 'מחדר אחוה' ל'בית הספר 'תחכמוני', ואף שינוי זה נעשה בהסכמתו של הרב קוק.[4]
----
[1] כהנא אליהו אהרן, פרשה מקורות הישוב, תל אביב: דפוס מל"ן, תשי"ח, עמ' 20¬-21.
[2] ברנד ישראל, 'יסוד התחכמוני ביפו- בית-הספר הלאומי-דתי הראשון', בתוך: רז שמחה (עורך), קובץ הציונות הדתית – מאה שנות חינוך ציוני דתי, ירושלים: המחלקה לחינוך – הסתדרות המזרחי, תשס"ז, עמ' 48.
[3] כהנא תשי"ח, עמ' 22.
[4] שם, עמ' 22.

[חלמישצור]

מעט מפליא בעיני, אבל זהו לא אחר ממיודענו ר' יעקב ז"ל בימי זקנותו (המקור הוא ארכיון א"ז לוין-אפשטיין בספרייה הלאומית).

1.png (509.81 KiB) נצפה 3014 פעמים

ולמסתפקים, הנה תמונה דומה, אולי אפילו מאותו יום, באוסף שבדרון.

[גביר]

הגיע לכאן הספר- יעקב שכביץ : (תר"ד-תרצ"ג) : איש העלייה הראשונה כחרש תרבות / שרה זיו ; ‏ הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תש"ף 2020.

תקציר - יעקב שכביץ (תר"ד-תרצ"ג) איש העלייה הראשונה שהתיישב בגדרה, הוא אישיות שנעלמה מהשיח ההיסטורי על תקופתו ודמות של הפכים. את הניגודים התרבותיים שתודעתו הכילה ביקש להפוך למשנה אחידה חדשה; איש חרדי משכיל וציוני זה ראה בציונות מצווה וחובה הנגזרת מן הדת וההיסטוריה היהודית. כ'איכר תלמודי' ראה בעבודת כפיים חקלאית משולבת בלימוד במקורות היהודיים דרך אוטופית להגשמת הציונות. שכביץ, כותב ודובר דו-לשוני - יידיש ועברית, ביקש לייצר מרחב תרבות משותף לשתי השפות דווקא בתקופה של יחסים מתוחים ביניהן, בימים של תחייה לאומית שבחרה לבטא עצמה רק בעברית. כמי שביקש להיות מכונן פעיל של התרבות הלאומית בארץ ישראל, והציע 'עבודת קולטורא' שלא תחליף ישן בחדש, אלא תשמר את המסורות היהודיות בתוך חברת החלוצים בארץ ישראל בעת שהיא שעוברת שינויים דרמתיים, ניתן לאפיינו כ'חרש תרבות'. הודות לעבודת ליקוט מסמכים ביידיש ובעברית והעמדת ארכיון אד-הוק של מכתביו וכתביו, שרובם אבדו ומיעוטם שרדו במצב קשה לקריאה עקב פגעי הזמן, שנעשתה בידי ד"ר שרה זיו, מחברת הספר, ניתן לקורא העברית בימינו להתוודע לדמות ולתקופה מרתקות.

תוכן העניינים - פתח דבר -- מבוא: יעקב שכביץ - דמות נבנית מתוך ארכיונים. 1. איש מעש ורוח -- 2. מרחב הפעולה של 'חרש תרבות' -- 3. חומרארכיוני כבסיס לבניית דמותו של יעקב שכביץ -- 4. הארכיונים וארגונם -- 4.1 ארכיונים אד־הוק -- 4.2 ארכיונים רשמיים -- 4.3 רשימת מפתחות וסימונים -- פרק א: פרקי חיים. 1. יעקב הכהן שכביץ (פוניבז', א' ניסן תר"ד 1844 — חיפה, ט"ו ניסן תרצ"ג 1933) -- 2. ‘בית הגידול' המזרח אירופי - הבסיס המשולש: פוניבז', ווֹלוז'ין -ברלין - חרקוב -- 2.1 ילדות בפוניבז' - בסיס תלמודי -- 2.2 נעורים בישיבת ווֹלוז'ין -- 2.3 בגרות - השיבה לפוניבז', הסביבה המשכילית בברלין, הפעילות הציונית בחרקוב -- 3. ממזרח אירופה למזרח התיכון -- 4. ‘הבועזי' - איש ‘חיבת ציון' במושבת הביל"ויים גדרה -- 5. רשות היחיד ורשות הרבים - מול מנהיגי היישוב -- 6. 'והגדת לבנך' - המחנך ואיש הרוח במצפה שבחיפה -- פרק ב: יעקב שכביץ - ‘האיכר התלמודי’ בארץ ישראל. 1. אורח חייו של 'איכר תלמודי' -- 2. ‘האיכר התלמודי' על פי הנובלה Der Talmudbauer - דמות בדיונית או השתקפות של יעקב שכביץ?: -- 2.1 על הנובלה ומחברה, היינריך יורק־שטיינר -- 2.2 הנובלה והדמויות הפועלות בה -- 2.3 בין גיבורי הנובלה ליעקב שכביץ -- 3. ‘איכר תלמודי' - הרעיון במכתביו של יעקב שכביץ -- 4. האם התפיסה של ‘איכר תלמודי' בראשית ההתיישבות ייחודית ליעקב שכביץ? פרק ג: יעקב שכביץ ‘משוחח תרבות’ עם העלייה הראשונה. 1. 'עבודת הקולטורא' של יעקב שכביץ -- 2. ‘שיח התרבות' בעלייה הראשונה -- 3. התרבות היהודית כבסיס עבודתו התרבותית של יעקב שכביץ - בין שכביץ לעמדות האידאולוגיה הציונית: -- 3.1 'השיח הציוני' בדברי יעקב שכביץ -- 3.2 בין 'שיח התרבות היהודי' לבין 'שיח התרבות הציוני' -- 4. התרבות היהודית־הלאומית בארץ ישראל - הרעיון והשיח במכתביו של יעקב שכביץ: 4.1 המפעל הציוני כחוליה ברצף ההיסטוריה היהודית -- 4.2 תרבות 'ארצות המוצא' ותרבות 'ארץ היעד' כבלתי נפרדות בכינון 'תרבות לאומית' -- 4.3 הדת והמקורות היהודיים כבסיס לתרבות הלאומית -- 4.4 חינוך יהודי כתנאי הכרחי להצלחת המפעל הציוני -- 4.5 יידיש כשפת תרבות יהודית בתרבות הלאומית -- 5. מאפייני השיח במכתביו של יעקב שכביץ -- פרק ד: יעקב שכביץ - ‘חרש תרבות’ בהדרה. 1. ‘חרש תרבות' וביטויו ב'עבודת הקולטורא' של יעקב שכביץ -- 2. יעקב שכביץ - דמות בהדרה -- סיכום: מהדרה להדר -- נספח 1: אילן יוחסין של משפחת שכביץ -- נספח 2: רישום כרונולוגי של מכתבי שכביץ -- נספח 3: המקורות ביידיש -- נספח 4: מדגם מכתבים של יעקב שכביץ -- ביבליוגרפיה -- מפתח השמות והעניינים.

דף הספר באתר ההוצאה -
https://www.biupress.co.il/website/index.asp?id=1156