פורום אוצר החכמה

נחלי אפרסמון כתב:ואת זה לא מוחקים אני כותב זאת בשליחות ת"ח עצום.

לבקשת אותו ת''ח מחקתי את מה שכתבתי אפי' שאיני מבין מה קשור לביזוי ת''ח.

כדכד כתב:כעקרון את ההודעה שלך אתה יכול למחוק.
הבעיה היא שזה ישאר בהודעה שלי שציטטתי אותך מצטט אותו.. אם תשכנע אותי למה זה ביזוי ת"ח אז אולי אמחק גם....

הודעתי היתה מלאה כבוד והערכה להאי חו''פ צדיק נשגב וקדוש אשר חייו הפרטיים נהרסו לגמרי ע''י הצורר ימ''ש, ובכ''ז אזר כגבר חלציו להקים עולמות שנחרבו היינו כלל ישראל מפעל הש''ס מפעלים לבני יהדות ספרד קריות חסידיות לפליטי חרב אין זה משנה מאומה מגדלותו אם כתוב על הבלאנק אבדק''ק קלויזנבורג או אבדק''ק צאנז ואת זאת לא השכילו להבין סובביו אשר עד היום עסוקים בתוארים אלו ואחרים ולא מבינים שעיקר חסר מן הספר רבם היה מנהיג של כלל ישראל ולא רק בנתניה וגלילותיה.

והנה דוגמא קטנה בלאנק זה נדפס עשרים שנה אחרי הבלאנק לסביו של אי''ס ובכ''ז הנוסח שונה קרדיט מסורת

שמעתי לאחרונה מעשה על האדמו"ר, ואשמח למצוא אם נדפס והיכן.

נערה התבקשה בימי הזעם ע"י הוריה שנשלחו להריגה לשמור על אחותה הצעירה במחנה/בגטו ולדאוג לה. באחד הימים הנערה נצרכה לסיוע באיזה עניין שקשור לאחותה, וביקשה בתמימותה עזרה מאחד השומרים/שוטרים. השומר הבטיח שייקח את הילדה למקום מבטחים שבו ידאגו לה טוב יותר, ובתמורה אותו שומר העביד אותה בביתו במשך תקופה ארוכה. לאחר זמן גילתה הנערה שהשומר רצח את אחותה מיד לאחר שלקח אותה. הנערה הסתובבה רצוצה במשך זמן רב, והאשימה את עצמה שמסרה בידיים את אחותה לרציחה. כאשר הגיעה לאדמו"ר וסיפרה לו על שאירע, הוא נזף בה ואמר לה שהיא שיתפה פעולה עם הנאצים ושצריך לדון אותה על כך בבי"ד. בביה"ד היא הרצתה את כל טענותיה ונאלצה להסביר בפעם הראשונה (גם לעצמה) למה היא לא אשמה ברצח אחותה, וכך הצליח האדמו"ר לסייע לה להשתחרר מרגשות האשם הקשים ולהשתקם.

בהשגח"פ ראיתי היום ביומן שרשם לעצמו הרבי הריי"צ מליובאוויטש. הוא מספר על ביקורו של האדמו"ר אצלו, וכותב - "היה אצלי הרב - כתיב, רבי קרי - מקלויזנבורג"... (ההדגשה שלי)

דרומי כתב:בהשגח"פ ראיתי היום ביומן שרשם לעצמו הרבי הריי"צ מליובאוויטש. הוא מספר על ביקורו של האדמו"ר אצלו, וכותב - "היה אצלי הרב - כתיב, רבי קרי - מקלויזנבורג"... (ההדגשה שלי)

ממתי היומן? האם נדפס, ואם כן - היכן?

בספר 'מבית הגנזים'. אינו תח"י לציין העמוד המדוייק.

דרומי כתב:בספר 'מבית הגנזים'. אינו תח"י לציין העמוד המדוייק.

ע"מ ס"א.

ייש"כ להרב 'נחלי אפרסמון'.

דרומי כתב:בהשגח"פ ראיתי היום ביומן שרשם לעצמו הרבי הריי"צ מליובאוויטש. הוא מספר על ביקורו של האדמו"ר אצלו, וכותב - "היה אצלי הרב - כתיב, רבי קרי - מקלויזנבורג"... (ההדגשה שלי)

הוא יומנו מיום י"ז שבט ה'תש"ט, וזלה"ק שם:

½9 ערב. הרב – כתיב, רבי קרי – מקלויזענבערג מדבר בשם אגודת אדמו"רים, איך להתיחס אל הכרזת מלוכת ישראל בארץ ישראל.

בנוגע לקשריו עם "אגודת האדמו"רים", ראה גם באגרות-קדשו ח"י ס"ע קסב.
אודה למי שיודע מידע נוסף אודות "אגודת האדמו"רים" המדוברת, אם יחלוק עמנו את ידיעותיו. ות"ח מקול"ע לו על כך מראש.

בנוגע לדעתו ע"ד "הכרזת מלוכת ישראל בארץ ישראל", ראה אגרות-קדשו ח"ט ע' תכח ואילך.

"אגודת האדמו"רים דארה"ב וקנדה" - איגדה את אדמו"רי וחסידי אמריקה, סייעה לאדמו"רים שונים באירופה ובמדינה (באמצעות "ועד העזרה" שע"י), ערכה ועידות וכינוסים, חתמה על קו"ק וכיו"ב. פעלה במקביל לאגודת הרבנים. הוקמה בתחילת שנות התר"פ.

התמונה הפותחת אשכול זה היא מההגעה לכותל עם כיבושו מחדש בתשכ"ז (ראו לפיד האש ב, עמ' תרנד; לאחר שחרור ירושלים: הרבי מצאנז קלויזנבורג בכה, בח"ח), ולצידו צנחן ואיש הג"א. הנה עוד מאותו אירוע:

https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... %A0%D7%94-
תמונתו ההסטורית במפגשו הראשון עם העדה''ח בראשות רבי פנחס עפשטיין רבי ישראל יצחק רייזמאן.

https://www.youtube.com/watch?v=bgLRxZk218Y
זכרונות מגאב"ד דרכי הוראה הרב אשר וייס על רבו הרה"ק מצאנז קלויזענבורג שהיום (ט' תמוז) היה יום הילולתו הכ"ו.

מכתב מהרבי לנשיא ארגנטינה לאחר לכידתו של אייכמן. מארכיון המדינה.

המסמך שהעלית, יתר, סיקרן אותי מאד. מה לאדמו"ר ולנשיא ארגנטינה ?
ביקשתי לתרגם עבורי.
עם היוודע דבר לכידתו של אייכמן וחטיפתו משטחה של ארגנטינה, הביעה ממשלת ארגנטינה מחאה על הדבר, בין היתר ע"י הגשת תלונה למועצת הבטחון של האו"ם.
כנראה בעקבות החלטה 138 של המועצה (תאריך כתיבת המכתב ע"י האדמו"ר הוא בו ביום ההחלטה, 23.6), שקבעה כי אכן בוצעה כאן הפרה של ריבונות ארגנטינה, פנה האדמו"ר לפרונדיסי, נשיא ארגנטינה, ששהה באותה עת בטיול בפריז, בשם קולם של ששת המיליונים שזועקים מהקבר ומבקשים צדק, מתוך הבנה שהמקום המתאים ביותר לכך הוא ארץ ישראל.
במכתבו, מתאר האדמו"ר בקצרה את שעבר עליו בשואה, תוך הדגשה שלכל אלה היה אחראי אייכמן.
אח"כ מבאר האדמו"ר שע"פ תורתינו, כשמישהו חושב להזיק לזולת והורג בלי רחמנות, אין מקום בעולם יותר טוב ויותר קדוש לשפוט אותו, מאשר ארץ ישראל.
האדמו"ר מסיים בבקשה ובתקוה שדבריו שיוצאים מעומק ליבו ימצאו מקום בנשמה שלו, הנשיא, ושהוא יבין שזה הדבר הנכון.
בקישור דלהלן, ניתן לראות דבר מענין. מכתב של האדמו"ר מסטרופקוב, שבו שלוש שאלות נוקבות ששלח לאדמו"ר כדי שיבאר לו אותן.
בשלישית שבהן, תוהה האדמו"ר מסטרופקוב, מדוע נקט הקלויזנבורג רב בדרך זו של הבקשה הנ"ל לנשיא ארגטינה, שכן עי"כ הוא נותן גושפנקא לדרך השיפוט של המלכות החילונית.

https://winners-auctions.com/he/content/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%95%D7%91%D7%95-%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A9%D7%9C%D7%97-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C-%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90-%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5-%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%A9%D7%98%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%90%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D

הנה פרטים נוספים בענין זה.

ייש"כ לשניכם. מעניין מאוד.
באיזו שפה המכתב?

האדמו"ר מסטרופקוב כותב "עתה היום ראיתי בעתון מכתב כ"ק שליט"א אל ראש ממשלת ארגנטינה" ולא פירש באיזה עיתון.
באתר עיתונות יהודית הסטורית מצאתי ב-3 עיתונים ידיעה אודות המכתב. מצו"ב.

ציטרון כתב:במכתבו, מתאר האדמו"ר בקצרה את שעבר עליו בשואה, תוך הדגשה שלכל אלה היה אחראי אייכמן.
אח"כ מבאר האדמו"ר שע"פ תורתינו, כשמישהו חושב להזיק לזולת והורג בלי רחמנות, אין מקום בעולם יותר טוב ויותר קדוש לשפוט אותו, מאשר ארץ ישראל.
האדמו"ר מסיים בבקשה ובתקוה שדבריו שיוצאים מעומק ליבו ימצאו מקום בנשמה שלו, הנשיא, ושהוא יבין שזה הדבר הנכון.

אני לא כ"כ מבין ספרדית, אך כמדומה ששם כתוב משהו אחר.
הוא מדבר על הפסוק מעם מזבחי תקחנו למות, שאם מישהו רצח בן אדם, לוקחים אותו ממקום המזבח כדי להעניש אותו, וע"ז כתב שאין מקום בעולם יותר מקודש מבית המקדש, ואע"פ כן לוקחים אותו משם, וקל וחומר שאפשר לקחת את אייכמן ימ"ש מארגנטינה. [כעין זה כתבו בעיתון האמצעי (חרות?) שהובא צילומו לעיל].
אולי מישהו שדובר את השפה הספרדית יעמיד דברים על דיוקם.

חלמישצור כתב:התמונה הפותחת אשכול זה היא מההגעה לכותל עם כיבושו מחדש בתשכ"ז (ראו לפיד האש ב, עמ' תרנד; לאחר שחרור ירושלים: הרבי מצאנז קלויזנבורג בכה, בח"ח), ולצידו צנחן ואיש הג"א. הנה עוד מאותו אירוע:

הרבי3.png

מי מן החברים אשר יודע לספר מה מקורה של תמונה זו שהעלה הרב חלמיש - אודה לו מאוד מאוד!!

זכורני שלרבי מקלויזנבורג היה חתן שכתב שני כרכים נחמדים על מסכת שבת,
מה שמו ושם ספריו?

עלי דשא שפירא.

תודה! תבורך

דברי סנגוריה על עם ישראל תוך כדי ההושענות, חלק בהקלטה וחלק בהסרטה
https://www.bhol.co.il/news/1277258

מה היה טעמו לא לנסוע באוירון?

קובץ תשובות חלק ג סימן לח-

ב"ה מוצאי חג הסוכות תשמ"ז
למע"כ ידי"נ הגה"ק אדמו"ר מקלויזנבורג שליט"א
יהי נועם ד' עליו ועל כל המסתופפים בצלו
ברכה ושלו' רב
שמחתי באומרים לי מצב הבריאות של כ"ג נ"י השתפר ב"ה ועקב זה הגיע להחלטה לעלות לארצה"ק, ברם רצון הדר"ג נ"י - כפי שמסרו לי - לנסוע דוקא דרך אני' בלב ים, לא באוירון, וטעמו ונימוקו עמו, ונתבקשתי לחוו"ד בזה.
והנה מלבד הטלטולא - דגברא להיות בדרך לערך ששה ימים לפחות - שזה זמן נסיעה באניה מהתם להכא, לעומת נסיעה באוירון שלוקח פחות מיום, ולפי מצב הבריאות של הדר"ג נ"י הרי אין ספק שהנסיעה באני' לא בא בחשבון.
זאת ועוד, אין לחזות מראש שהנסיעה באני' תגמר בטרם בוא יום השבת, ואף דמן הדין גם במקרה של נסיעה בשבת אין איסור בדבר שהרי מותר לחלל שבת במקום סכנה גם ע"י יהודים, מ"מ אין זה משנת חסידים, כמבואר בגמ' נדה ל"ח חסידים הראשונים - שלא יבוא - לידי חילול שבת, אף שמן הדין פיקו"נ דוחה שבת, יותר מזה אמרי' בשלהי שבת הא מאן דבשבתא יהי, בשבת ימות על דאחיל עליה יומא רבא דשבתא, ואיזה תביעה יכול להיות על התינוק ש"בעל כרחו הוא נולד".
באופן שלפי האמור יש לבכר הנסיעה באוירון על פני נסיעה באני'.
והנני חותם בברכה
השי"ת ישלח דברו וירפאהו רפו"ש בבריות גופא ונהורא מעליא
ידידוש"ת, יוסף שלו' אלישיב

רימנובער אייניקעל כתב: ב-1946 הגיע לארצות הברית לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו ובניו יורק מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית.

במיקסיקו זו היתה ישיבה שבראשה עמד הרב קרסנר ז"ל. וסיפר לי ר' יוסף הכהן גינדי נר"ו שכשהגיע האדמו"ר למיקסיקו לבקר בישיבה, הגיעו התלמידים לשדה התעופה לקבלו. הם הגיעו באוטובוס ועשיר אחד הביא את מכוניתו לקחת בה את האדמו"ר. האדמו"ר סירב והעדיף לנסוע עם התלמידים באוטובוס.
גם לאחר שנסגרה הישיבה היתה דעתו על מיקסיקו. סיפר תלמידו ר' יצחק פוקס שהאדמו"ר אמר לו שהוא יגיע למיקסיקו ואכן לאחר שנים רבות הגיע לעיר לירמה ופתח בה בית מדרש צאנז.

נוטר הכרמים כתב:

דעת_האברך כתב:זכורני כי יש תשובה באגרות משה בעניין הוספת מילים שונות בתפילת שמונה עשרה מילים כגון טאטע וכו', והביאו לדוגמא אדמו"ר צדיק שהגיע לארה"ב שכך נוהג, ושאלוהו האם אריך למעבד הכי. וענה האגרות משה שאין לנהוג כן, ואותו גאון וצדיק שאני שהוא מתחטא אצל הקב"ה כבן אצל אביו. כמדומני שהכוונה לרב'ה מקלויזנבורג זצ"ל. אם יש למישהו פרטים יותר הרי זה משובח.

מלפני שנים שמעתי בהקשר לזה ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, כי האדמו"ר זצ"ל בעת קריאת המגילה על ידו, היה מוסיף מילים כיד ה' הטובה, ובהגיעו ל'עשרת אלפים ככר כסף אשקול', גנח, מנין לוקחים כסף כה רב?

ראה בקונטרס הפסקים הדיון האם מותר להפסיק בקריאת המגילה.

חשבה לטובה כתב: ובכ''ז אזר כגבר חלציו להקים עולמות שנחרבו היינו כלל ישראל מפעל הש''ס מפעלים לבני יהדות ספרד.

הוא סייע להרמ"ז מהר"ר אליעזר בן דוד זצ"ל בכינון סמינר אור החיים בבני ברק. ואף היה אצלו בארצות הברית למשך זמן מה לצורך קיבוץ כספים למטרה זו, עד שהגביר יצחק שלום ז"ל הציע להרמ"ז שיבוא למשרדו שבמנהטן לעבוד משם ואכן עשה כן, שכן היה ליצחק שלום יותר אפשרות לסייע בקשרים וכו'.
באחת ההזדמנויות אף סיפר להרמ"ז על מנהגם לברך שהנ"ב על התפו"א.

יקר כתב:

הא לחמא עניא כתב:היום יום שני ט' בתמוז הוא יום היארצייט של האי צדיק נשגב. זיעועכי"א.
מי שיכול לעלות סיפורי קודש, עובדין טבין, תמונות, וכדו' יבוא על שכרו משמים בכט"ס.

הגאון רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ״ל, שאף הוא היה במחנות העבודה, וסבל את העול הכבד מנשוא. כינויו ביידיש היה ״הירש לייב״, והוא שהיה נאנח כך בכל פעם שהיה צריך לישא את העול של הנאצים. ממנו למד שכנו לעבודה את הפסוק הזה בעל-פה. וזהו המשפט שהוא שמע שוב ושוב, עד אשר נחרט בלבו והיה שגור על לשונו: ״קומט דיר, הירש לייב! תחת אשר לא עבדת את אלקיך בשמחה ובטוב לבב״.

(מתוך בשמחה ובטוב לבב ח"ב, עמ' 184)

כן הוא גם בס' לחנך בשמחה (עמוד צא) שנהג בשהותו במחנה ההשמדה לחזור כל הזמן על הפסוק 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה'. ומהמו"ן יצחק פוקס נר"ו שמעתי שהיה חוזר על הפסוק (איכה א יח) צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי.

כמדומה שהכינוי הוא זלמן לייב ולא הירש לייב.

דרומי כתב:כמדומה שהכינוי הוא זלמן לייב ולא הירש לייב.

ראה לעיל
viewtopic.php?f=19&t=18692&start=40#p378548

וונדרבר כתב:

ציטרון כתב:במכתבו, מתאר האדמו"ר בקצרה את שעבר עליו בשואה, תוך הדגשה שלכל אלה היה אחראי אייכמן.
אח"כ מבאר האדמו"ר שע"פ תורתינו, כשמישהו חושב להזיק לזולת והורג בלי רחמנות, אין מקום בעולם יותר טוב ויותר קדוש לשפוט אותו, מאשר ארץ ישראל.
האדמו"ר מסיים בבקשה ובתקוה שדבריו שיוצאים מעומק ליבו ימצאו מקום בנשמה שלו, הנשיא, ושהוא יבין שזה הדבר הנכון.

אני לא כ"כ מבין ספרדית, אך כמדומה ששם כתוב משהו אחר.
הוא מדבר על הפסוק מעם מזבחי תקחנו למות, שאם מישהו רצח בן אדם, לוקחים אותו ממקום המזבח כדי להעניש אותו, וע"ז כתב שאין מקום בעולם יותר מקודש מבית המקדש, ואע"פ כן לוקחים אותו משם, וקל וחומר שאפשר לקחת את אייכמן ימ"ש מארגנטינה. [כעין זה כתבו בעיתון האמצעי (חרות?) שהובא צילומו לעיל].
אולי מישהו שדובר את השפה הספרדית יעמיד דברים על דיוקם.

הוא כותב שעם כל הכבוד לשלימות הטריטוריאלית ועל הריבונות של מדינת ארגנטינה, כבודו לא יחשיבם יותר מאשר את בית המקדש ומזבח ה', שציוה לקחת משם את הרוצח-

משה פרץ כתב:

נוטר הכרמים כתב:

דעת_האברך כתב:זכורני כי יש תשובה באגרות משה בעניין הוספת מילים שונות בתפילת שמונה עשרה מילים כגון טאטע וכו', והביאו לדוגמא אדמו"ר צדיק שהגיע לארה"ב שכך נוהג, ושאלוהו האם אריך למעבד הכי. וענה האגרות משה שאין לנהוג כן, ואותו גאון וצדיק שאני שהוא מתחטא אצל הקב"ה כבן אצל אביו. כמדומני שהכוונה לרב'ה מקלויזנבורג זצ"ל. אם יש למישהו פרטים יותר הרי זה משובח.

מלפני שנים שמעתי בהקשר לזה ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, כי האדמו"ר זצ"ל בעת קריאת המגילה על ידו, היה מוסיף מילים כיד ה' הטובה, ובהגיעו ל'עשרת אלפים ככר כסף אשקול', גנח, מנין לוקחים כסף כה רב?

ראה בקונטרס הפסקים הדיון האם מותר להפסיק בקריאת המגילה.

בספרו של הרב יהודה לייב מימון, הראי"ה, ירושלים תשכ"ה, עמ' טו-טז ושם הערה 5, מסופר על סבו או אבי סבו של הראי"ה שנהג כן בק"ש ובתפילה ומוסיף שהראי"ה כתב תשובה להצדיק מנהגו [ככל שעלה בידי לברר תשובה זו אינה מוכרת כיום, אולי היא באחד מכתבי יד הראי"ה הגנוזים במקומות שונים].

משה פרץ כתב:

וונדרבר כתב:

ציטרון כתב:במכתבו, מתאר האדמו"ר בקצרה את שעבר עליו בשואה, תוך הדגשה שלכל אלה היה אחראי אייכמן.
אח"כ מבאר האדמו"ר שע"פ תורתינו, כשמישהו חושב להזיק לזולת והורג בלי רחמנות, אין מקום בעולם יותר טוב ויותר קדוש לשפוט אותו, מאשר ארץ ישראל.
האדמו"ר מסיים בבקשה ובתקוה שדבריו שיוצאים מעומק ליבו ימצאו מקום בנשמה שלו, הנשיא, ושהוא יבין שזה הדבר הנכון.

אני לא כ"כ מבין ספרדית, אך כמדומה ששם כתוב משהו אחר.
הוא מדבר על הפסוק מעם מזבחי תקחנו למות, שאם מישהו רצח בן אדם, לוקחים אותו ממקום המזבח כדי להעניש אותו, וע"ז כתב שאין מקום בעולם יותר מקודש מבית המקדש, ואע"פ כן לוקחים אותו משם, וקל וחומר שאפשר לקחת את אייכמן ימ"ש מארגנטינה. [כעין זה כתבו בעיתון האמצעי (חרות?) שהובא צילומו לעיל].
אולי מישהו שדובר את השפה הספרדית יעמיד דברים על דיוקם.

הוא כותב שעם כל הכבוד לשלימות הטריטוריאלית ועל הריבונות של מדינת ארגנטינה, כבודו לא יחשיבם יותר מאשר את בית המקדש ומזבח ה', שציוה לקחת משם את הרוצח-

מצורף בזה המכתב בעברית.

שלום,
האם למישהו מיושבי הפורום יש מקורות (תעודות, לא שמועות) על קשריו של הקלויזנבורגער עם הרב שך, וטיב היחסים ביניהם?

בויקיפדיה יש תמונה של הרבי מקלויזענבורג יורד מביקור בביתו של הרב שך.

האם מישהו יודע האם המכתב הנ"ל שכתב הרבי לנשיא ארגנטינה אכן פעל את פעולתו?

מאיזו בחינה אתה שואל ?
הבקשה המעשית היחידה שהיתה במכתב, היא שלא יאפשר את הוצאתו של אייכמן מגבולות ישראל.
אני משער שכבר הגיעה לאזנך השמועה שאייכמן אמנם יצא מגבולות ישראל, אבל בדרך לא כל כך סטנדרטית, ובטח לא ע"י נשיא ארגנטינה.
מבחינת הגישה של ארגנטינה, אם הם השלימו עם זה. דייך בעובדה שעד היום, חרף יחסינו הדיפלומטיים עם ארגנטינה, אין טיסות ישירות של חברת אל על לארגנטינה, מהסיבה הזו.....

יקר כתב:כעת לרגל ההילולה פורסמה ב"אוצר" האחרון (עמ' רצה) שיחה מפי הגר"א וייס, תלמידו, על מורו ורבו.

היכן ניתן למצוא?

מצ"ב הגיליון