פורום אוצר החכמה

טייטל כתב:

גביר כתב:סיפר לי הרב אהרן רבינשטיין ז"ל - שהיה רבו של בית הכנסת 'הכיפה' בעיר האבות באר שבע ת"ו - בזמנו שקל האדמו"ר מקלויזנבורג שתי אפשרויות- נתניה ובאר שבע, אולם בבאר שבע כבר ישב אז אדמו"ר חסידי [ראשוני המתיישבים אחרי המלחמה ובריחת הערבים היו ניצולי שואה מהונגריה וסביבתה, ביניהם חסידים רבים, במרוצת השנים עזבו את העיר כמעט כולם וכיום, מתוך כעשרים ריבוא תושבי העיר כ"י, יש כחצי מנין משטרוימלים ותו לא] ועקב החשש מפני 'שני מלכים בכתר אחד' נמנע האדמו"ר מלהתיישב בבאר שבע.

מי היה אותו אדמו"ר?

יענק'ל כתב:

טייטל כתב:

גביר כתב:סיפר לי הרב אהרן רבינשטיין ז"ל - שהיה רבו של בית הכנסת 'הכיפה' בעיר האבות באר שבע ת"ו - בזמנו שקל האדמו"ר מקלויזנבורג שתי אפשרויות- נתניה ובאר שבע, אולם בבאר שבע כבר ישב אז אדמו"ר חסידי [ראשוני המתיישבים אחרי המלחמה ובריחת הערבים היו ניצולי שואה מהונגריה וסביבתה, ביניהם חסידים רבים, במרוצת השנים עזבו את העיר כמעט כולם וכיום, מתוך כעשרים ריבוא תושבי העיר כ"י, יש כחצי מנין משטרוימלים ותו לא] ועקב החשש מפני 'שני מלכים בכתר אחד' נמנע האדמו"ר מלהתיישב בבאר שבע.

מי היה אותו אדמו"ר?

אולי האדמו"ר מהוסאקוב גם נצר למשפחת טייטלבוים

הא לחמא עניא כתב:היום יום שני ט' בתמוז הוא יום היארצייט של האי צדיק נשגב. זיעועכי"א.
מי שיכול לעלות סיפורי קודש, עובדין טבין, תמונות, וכדו' יבוא על שכרו משמים בכט"ס.

יקר כתב:

הא לחמא עניא כתב:היום יום שני ט' בתמוז הוא יום היארצייט של האי צדיק נשגב. זיעועכי"א.
מי שיכול לעלות סיפורי קודש, עובדין טבין, תמונות, וכדו' יבוא על שכרו משמים בכט"ס.

מעשה נורא סופר, אודות יהודי אחד שהיה ניצול שואה, והגיע לגאון רבי יעקב קמינצקי זצ״ל. עבר אותו יהודי את כל המחנות על מוראותיהם, את השעבוד המפרך, את העבודה בתנאים התת-אנושיים של הנאצים ימ״ש, את שבעה מדורי גיהנום. ותוך כדי השיחה נתברר שלא זכה היהודי הזה לשום חינוך דתי. עם הארץ גמור היה, לא ידע אפילו פסוק כצורתו. ורק פסוק אחד בודד ידע, ואותו הוא ידע היטב. ומה היה פסוק זה?
-״תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב״.
תמה הגר״י קמינצקי, מנין הגיע הפסוק הזה דוקא לאותו יהודי, וכיצד היה בקי בו ושגור על פיו? ובכן, במחנות העבודה היו דורשים מהם להרים שקים כבדים מאד ולשאת אותם ממקום למקום. יחד עמו בעבודה מפרכת זו היה עוד מישהו, וכל פעם כשהיה צריך להרים שק כבד - היה היהודי השני נאנח ביידיש, ואומר לעצמו: ״קומט דיר (תרגום: מגיע לך) הירש לייב! תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב״.
בירור קצר העלה במי מדובר - ברבי מקלויזנבורג, הגאון רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ״ל, שאף הוא היה במחנות העבודה, וסבל את העול הכבד מנשוא. כינויו ביידיש היה ״הירש לייב״, והוא שהיה נאנח כך בכל פעם שהיה צריך לישא את העול של הנאצים. ממנו למד שכנו לעבודה את הפסוק הזה בעל-פה. וזהו המשפט שהוא שמע שוב ושוב, עד אשר נחרט בלבו והיה שגור על לשונו: ״קומט דיר, הירש לייב! תחת אשר לא עבדת את אלקיך בשמחה ובטוב לבב״.

(מתוך בשמחה ובטוב לבב ח"ב, עמ' 184)

דרומי כתב:קראתי פעם על בעל ההילולא שסיפר כי פעם בבית כנסת (כנראה לפני השואה) ראה יהודי נבוך, שעל זרועו יש תפילין של יד בלבד (ולא תפילין של ראש בראשו), ונפשו בשאלתו:
הוא מצא את עצמו עם תפילין של יד בלבד, והוא מסופק האם הוא כבר אחרי התפלה והוא חלץ כבר את השל ראש - או שהוא עדיין לפני התפלה והוא פשוט עוד לא הניחם מלכתחילה?...
ההוראה היתה שעליו להניח תפילין של ראש ולהתפלל, כי אפילו אם אכן התפלל בפועל הרי לפי הספק שהתעורר לו מוכח שתפלתו לא היתה תפלה רצינית...

קאצ'קלה כתב:

הא לחמא עניא כתב:היום יום שני ט' בתמוז הוא יום היארצייט של האי צדיק נשגב. זיעועכי"א.
מי שיכול לעלות סיפורי קודש, עובדין טבין, תמונות, וכדו' יבוא על שכרו משמים בכט"ס.

טו בשבט.JPG

הרבי מקלויזנבורג בעת חלוקת פירות ביום חמשה עשר בשבט. הילד בתמונה הפך ברבות הימים והשנים לניק קאצ'קלה.

דעת_האברך כתב:זכורני כי יש תשובה באגרות משה בעניין הוספת מילים שונות בתפילת שמונה עשרה מילים כגון טאטע וכו', והביאו לדוגמא אדמו"ר צדיק שהגיע לארה"ב שכך נוהג, ושאלוהו האם אריך למעבד הכי. וענה האגרות משה שאין לנהוג כן, ואותו גאון וצדיק שאני שהוא מתחטא אצל הקב"ה כבן אצל אביו. כמדומני שהכוונה לרב'ה מקלויזנבורג זצ"ל. אם יש למישהו פרטים יותר הרי זה משובח.

דעת_האברך כתב:זכורני כי יש תשובה באגרות משה בעניין הוספת מילים שונות בתפילת שמונה עשרה מילים כגון טאטע וכו', והביאו לדוגמא אדמו"ר צדיק שהגיע לארה"ב שכך נוהג, ושאלוהו האם אריך למעבד הכי. וענה האגרות משה שאין לנהוג כן, ואותו גאון וצדיק שאני שהוא מתחטא אצל הקב"ה כבן אצל אביו. כמדומני שהכוונה לרב'ה מקלויזנבורג זצ"ל. אם יש למישהו פרטים יותר הרי זה משובח.

ושמעתי מהרב שמואל ויזל נ"י שהאדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל, לאחר השחרור ממחנות ההשמדה, חשב שלא נשארו כבר יהודים בעולם כי אם בודדים. וכשיצא ומצא יהודים היה מברך על כל יהודי ברכת 'שהחיינו'. ולא ידעתי אם על מכריו בלבד בירך או גם על שאר היהודים, ואף על פי שלא הכירם מלפני כן, בכל זאת בירך, משום ששמחה עצומה היתה זו עבורו.

דעת_האברך כתב:זכורני כי יש תשובה באגרות משה בעניין הוספת מילים שונות בתפילת שמונה עשרה מילים כגון טאטע וכו', והביאו לדוגמא אדמו"ר צדיק שהגיע לארה"ב שכך נוהג, ושאלוהו האם אריך למעבד הכי. וענה האגרות משה שאין לנהוג כן, ואותו גאון וצדיק שאני שהוא מתחטא אצל הקב"ה כבן אצל אביו. כמדומני שהכוונה לרב'ה מקלויזנבורג זצ"ל. אם יש למישהו פרטים יותר הרי זה משובח.

שברי לוחות כתב:ויש שם (בהעתקת הדרשה בירחון האוצר) הרבה אי דיוקים

שברי לוחות כתב:אינם הערות נחוצות כל כך שיהיה צריך לתקן
אכתוב רק לפום ריהטא, לא הרה"ק מאוסטרווצא אמר שיקרא שם הספר דברי יציב, אלא אביו אמר לו, כמובא בהקדמת המחבר לשו"ת דברי יציב. ורק אמר עליו שיודע להשיב כהלכה ושיכתוב תשובות ולא כמובא שם
המאמר שהגיע הזמן להחליף את הבגד נאמר בשם הרה"ק מראפשיץ רבו של הדברי חיים ולא בשם הד"ח
בהערה ב שהדברי חיים לא הקפיד על זמן תפילה כמנהג אבותיו, אבותיו של הדברי חיים לא היו חסידים, אולי יש כאן טעות והכוונה על האדמו"ר מקלויזונבורג, שנהג כמנהג זקנו
רבי ברוך מגארליץ לא היה הבן הבכור של הדברי חיים,
כותב שהם סיפורי בדים שלא התגעל המאכלי איסור, האדמו"ר זצ"ל העיד על כך כמה וכמה פעמים מפורשות ונמצא בכתב ובע"פ, ובלפיד האש מובא כעדות אישית מהגה"ח רבי משה ווייס זצ"ל

שברי לוחות כתב:אינם הערות נחוצות כל כך שיהיה צריך לתקן
אכתוב רק לפום ריהטא, לא הרה"ק מאוסטרווצא אמר שיקרא שם הספר דברי יציב, אלא אביו אמר לו, כמובא בהקדמת המחבר לשו"ת דברי יציב. ורק אמר עליו שיודע להשיב כהלכה ושיכתוב תשובות ולא כמובא שם
המאמר שהגיע הזמן להחליף את הבגד נאמר בשם הרה"ק מראפשיץ רבו של הדברי חיים ולא בשם הד"ח
בהערה ב שהדברי חיים לא הקפיד על זמן תפילה כמנהג אבותיו, אבותיו של הדברי חיים לא היו חסידים, אולי יש כאן טעות והכוונה על האדמו"ר מקלויזונבורג, שנהג כמנהג זקנו
רבי ברוך מגארליץ לא היה הבן הבכור של הדברי חיים,
כותב שהם סיפורי בדים שלא התגעל המאכלי איסור, האדמו"ר זצ"ל העיד על כך כמה וכמה פעמים מפורשות ונמצא בכתב ובע"פ, ובלפיד האש מובא כעדות אישית מהגה"ח רבי משה ווייס זצ"ל

ארזי ביתר כתב:רבי משה וייס, הוא אביו של רבי אשר, הלא כן?

דעת_האברך כתב:וכבר האריכו הפוסקים האם יש טמטום הלב כשסומכים על רוב, ויש בזה כמה תשובות בפוסקים, כגון באגרות משה ובתשובות והנהגות. ולכאורה על אחת כמה וכמה מי שמקיים מצוות וחי בהם ואוכל לפיקוח נפשו, לא תזיק לו עברת האכילה, ועיין.

סגי נהור כתב:

דעת_האברך כתב:וכבר האריכו הפוסקים האם יש טמטום הלב כשסומכים על רוב, ויש בזה כמה תשובות בפוסקים, כגון באגרות משה ובתשובות והנהגות. ולכאורה על אחת כמה וכמה מי שמקיים מצוות וחי בהם ואוכל לפיקוח נפשו, לא תזיק לו עברת האכילה, ועיין.

אינני רואה כאן שום ק"ו. כשסומכים על כללי רוב וכדומה המשמעות היא שאין כאן איסור אלא היתר, משא"כ בפיקוח נפש הההבנה הפשוטה היא שהאיסור נשאר בתוקפו ונדחה מפני פקו"נ. אפשר כמובן לפלפל בזה מכאן ומשם, אבל עכ"פ ודאי א"א לומר שיש כאן ק"ו.