בעל ה"כלי יקר" זי"ע

[נטיעות]

הגאון רבי אפרים בן רבי אהרן איש לונטשיץ, מחבר הספר "כלי יקר". היות והספר חביב עלי מאד, אשמח לקבל מידע אודות המחבר זי"ע

כצ"ל.

[המתקיף]

ישנו מבוא לתולדות המחבר מאת בצלאל לנדוי בפתח אחד מספרי הדרוש שלו.

[בקרו טלה]

בספרו אורח לחיים שיצא לאחרונה יש מבוא עם תולדותיו

[שיף]

בכלי יקר מהדורת חורב תשנ"ט יש מבוא לתולדותיו
שמו המלא רבי שלמה אפרים והשם שלמה נוסף לו בחוליו כפי שכתב בספרו

[שיף]

יום פטירתו ז' אייר [שע"ט]

[דוב גרין]

אבקש שמישהו יעלה לכאן את מאמרו של ר' יצחק ישעי' ווייס, 'להוציא [כלי] יקר מזולל', המודיע עש"ק אחרי קדושים תשס"ז (הזכירו ב'ישורון כ"א עמ' תשנ"ו), תודה

[תוכן]

הנה:

[דוב גרין]

תודה רבה ומופלגה

[דוב גרין]

ראה פירושו לבראשית ל"ב כ"ה דברים נוראים, ומשתקפת משם גודל סלידתו ממותרות

[עשוי לנחת]

הנה:

והיכן הסיפור שהתפרסם עצמו?

[אנא עבדא]

כמדומני שיש אומרים שהיא"צ שלו הוא בז' אדר

[מחולת המחנים]

כמדומני שיש אומרים שהיא"צ שלו הוא בז' אדר

בס' גל עד המעתיק כתובות ממצבות בפראג (מס' 10) הביא מנוסח מצבתו של הכלי יקר שנפטר ביום ז' אדר שני שע"ט, וכבר העירו ששנת שע"ט לא היתה שנה מעוברת.
בסדר הדורות כתב שנפטר ביום ז' אייר שע"ט, וכפי הנראה הוא מהנעתק מפנקס קהל פראג, וכן העתיק בשמו בשם הגדולים להרב חיד"א בערך עוללות אפרים.
לכאורה יש להסתמך יותר על דברי בעל סדר הדורות מאשר מהנכתב על המצבה, שכנראה התאריך השתנה והשתבש לאחר חידוש המצבה, ומה גם שיש טוענים שהאותיות ניטשטשו ובמקור נכתב ז' אייר שע"ט.
נקודה מענינת ששמתי לב, כמדומני בדרך כלל היכן שמביא בשם הגדולים תאריך פטירת הגדולים, הוא במקום שיש ויכוחים וערעורים על יום פטירתם.

ענין נוסף.
במאמרו של הרב יצחק ישעיה וייס שצירף הרב תוכן בניתוץ המעשיה על אודות בעל הכלי יקר וכוחות החיצונים שרצו לחטוף אותו בימי נעוריו, הוא כותב שלמרות שמהסיפור המפורסם יוצא שהכלי יקר היה תלמידו של המהר"ל מפראג, ועפי"ז השתרשה הנחה זו בליבותם של רבים, הרי שבספריו של הכלי יקר הוא לא מציין באף מקום את היותו תלמידו של המהר"ל וגם אינו מכנהו כרבו.

[דוב גרין]

ראה פירושו לבראשית ל"ב כ"ה דברים נוראים,

בהמשך למה שכתבתי כתב אחד בפרטי ממגילת סתרים שלו, ממה שמצא על כת"י ישן נושן, אולי מישהו ידע לפענחו

אמנם מקובל שהשפ"א קינא ליאע"ה ואכמ"ל

זוהי התבטאות נדירה מהשפ"א ואולי לא נכונה ע"כ לא אאריך בענין זה.

[מנחם-כהן]

האם ה'כלי יקר' הוא בוודאות מח"ס 'עוללות אפרים'? או שיש איזה חולק בדבר?

[פלגינן]

האם ה'כלי יקר' הוא בוודאות מח"ס 'עוללות אפרים'? או שיש איזה חולק בדבר?

אנא באר שאלתך; מהיכי תיתי שלא?

[יאיר]

לא נראה...

http://www.hebrewbooks.org/11815
http://www.hebrewbooks.org/11732

(אפילו השער זהה).

[מנחם-כהן]

האם ה'כלי יקר' הוא בוודאות מח"ס 'עוללות אפרים'? או שיש איזה חולק בדבר?

אנא באר שאלתך; מהיכי תיתי שלא?

כך אמר לי לפני חודש בערך ידיד. אמרתי לו שעד כמה שידוע לי הוא טועה. רציתי לבדוק.

[מה שנכון נכון]

לא נראה...

http://www.hebrewbooks.org/11815
http://www.hebrewbooks.org/11732

(אפילו השער זהה).

השער לא רק זהה, מפורש בו שמדובר על אותו מחבר.

[יאיר]

ברור

[פלגינן]

ומי שזכה קצת ללמוד בשני הספרים [ובש"ס המחבר], לא מבין כלל מה רוצים כאן.

[וונדרבר]

יש להוסיף שהספרים נדפסו בחיי המחבר.
(כך שאין לטעון שאולי המדפיסים טעו בזיהוי וכו').

[מנחם-כהן]

טוב, תודה לכולכם. אני רואה שאין כאן אף דעה או איזה סימוכין שאלו אולי שני מחברים. ייש"כ!

[שיף]

מדבריו על פרשת השבוע
viewtopic.php?f=7&t=21857&hilit=%D7%9B%D7%9C%D7%99+%D7%99%D7%A7%D7%A8+%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F

[חבר פורום אוצר החכמה]

האם נשאר כתב ידו?

[עקביה]

הכל"י הנזכר לעיל (בראשית לב כה) מותח ביקורת על יעקב אבינו ע"ה שחזר על פכים קטנים.

לאחרונה העירוני לפירושו על הפסוק:
בראשית פרק מז, כז
וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד.

גם שם הוא כותב: "כל פסוק זה באשמת בני ישראל הוא מדבר" וכו'. יעוי"ש.
ולכאורה הביקורת היא כבר על יעקב ובניו.

ודברים אלה קשה מאד להולמם. אין להם שחר בחז"ל ובראשונים, אלא אדרבה להפך; ידועי דברי חז"ל על הפכים קטנים, ויעוין העמק דבר על הפסוק בפ' ויגש.

לכן נראים לענ"ד דברי ת"ח אחד שאמר שהיות ובעל הכל"י היה גם דרשן ומוכיח בשער, פירושיו הם לעיתים מגמתיים לפי עניינים שרצה לעורר עליהם, ובמקרים אלה - תאוות הממון והשתקעות בגלות ושכחת א"י.

[לייטנר]

נראים לענ"ד דברי ת"ח אחד שאמר שהיות ובעל הכל"י היה גם דרשן ומוכיח בשער, פירושיו הם לעיתים מגמתיים לפי עניינים שרצה לעורר עליהם, ובמקרים אלה - תאוות הממון והשתקעות בגלות ושכחת א"י.

האוקימתא הזו מסוכנת מאוד, ולאו דווקא ביחס לכלי יקר.

[עקביה]

נראים לענ"ד דברי ת"ח אחד שאמר שהיות ובעל הכל"י היה גם דרשן ומוכיח בשער, פירושיו הם לעיתים מגמתיים לפי עניינים שרצה לעורר עליהם, ובמקרים אלה - תאוות הממון והשתקעות בגלות ושכחת א"י.

האוקימתא הזו מסוכנת מאוד, ולאו דווקא ביחס לכלי יקר.

והאלטרנטיבה טובה יותר?