הגאון רבי מנחם מנדל קירשבוים הי"ד בעל שו"ת מנחם משיב

[נוטר הכרמים]

גאב"ד פרנקפורט הגאון רבי מנחם מנדל קירשבוים הי"ד בעל שו"ת מנחם משיב ומשיב דברים, נולד בקראקא בשנת תרנ"ו, ובט"ז אייר תער"ב חיבר שם קונטרס 'תורת השביעית' בהיותו אך בן ט"ז שנים בלבד! עיקר דיונו הוא אם שביעית נוהגת בשל עכו"ם ומסקנתו היא לאסור את המכירה.

בספרות השו"ת אנו מוצאים תשובות שונות אליו, ראה למשל, שו"ת חזון נחום חלק א סימן נד; שו"ת חלקת יעקב יורה דעה סימן קנ; שו"ת ישכיל עבדי ח"ג אורח חיים סימן כ; שו"ת שרידי אש חלק ב סימן ד ועוד.

מה ידוע עוד עליו, על תולדותיו, חיבוריו, השתייכותו וכו'?

[מחשבה אחת]

ערכו בויקיפעדיע:

הרב מנחם מענדל קירשבוים (תרנ"ה - תש"ג) איז געווען רב אין סקאלע און דיין אין פראנקפורט.

ער איז געבוירן אין קראקע אין יאר תרנ"ה צו זיין פאטער רבי שמואל, אן אנגעזעהנער למדן און סוחר און א פלאנטשער חסיד.

שוין אלס קינד האט ער ארויסגעשיינט מיט זיין קלוגשאפט און פלייס, זייענדיג א גרויסער מתמיד מיט א זעלטענעם זכרון. ווען ער איז אביסל עלטער געווארן איז ער אריבער לערנען ביי הגאון הרב פנחס אליהו דעמביצער דומ"ץ בקראקע. רבי מענדל האט זיך אריינגעזעצט אין די חבורות הלומדים אינעם צאנזער ביהמ"ד וואו ער איז געווארן דער רוח החיים פון דער חבורה. ער פלעגט מפרסם זיין זיינע חידושי תורה אין פארשידענע קובצים וואס איז ארויסגעקומען אין יענער צייט.

זיין ערשטע רבנות שטעלע איז געווען אין סקאלע, נעבן קראקע. אין יאר תרפ"ז איז ער אריבערגערופן געווארן קיין פראנקפורט דמיין צו דינען אלס דיין אין איינע פון די ארטיגע קהילות.

אין יאר תרצ"ו איז ער אויפגענומען געווארן אלס רב אין יענער קהילה. ער איז פארבליבן אין דייטשלאנד ביז זומער תרצ"ט, און אומגעפער זעקס וואכן פאר דעם צווייטן וועלט קריג האט אויסגעבראכן האט ער זיך געצויגן קיין בריסל, בעלגיע וואו ער האט משמש געווען ברבנות אין ביהמ"ד אהבת שלום. ער האט שוין געהאט באקומען אן ערלויבעניש צו פארן קיין ארץ ישראל, אבער וויבאלד ער האט שטארק געהאפט אז ער וועט קענען צוריק גיין קיין פראנקפורט און אלץ וועט נאך זיין ווידער ווי אמאל האט ער נישט געוואלט זיך דערווייטערן אזוי שטארק.

אין מאי ת"ש האבן די דייטשן אריינמארשירט אין בעלגיע. ער איז דאן אנטלאפן דורך דעם פראנצויזישן גרעניץ, אבער מען האט אים נאכגעשאסן פון וואס ער האט זיך ערהוילט.

אום שבת שובה תש"ג ווען ער איז געווען אויפן וועג צו שוהל, איז ער געכאפט געווארן דורך די געסטאפא. און וויבאלד ער האט נישט געהאט זיינע פאפירן מיט זיך נישט וועלנדיג טראגן אום שב"ק האט מען אים אוועקגעפירט קיין מעכעלען וואס דארט האט מען צוזאמגענומען די יודן ביז מ'האט זיי געפירט קיין אוישוויץ.

ער איז אומגעקומען אין אוישוויץ אין עלטער פון 47 יאר, הי"ד

זיינע תורות זענען געדרוקט אין "ציון למנחם".

[נוטר הכרמים]

אין בלשון הקודש?

[מה שנכון נכון]

ראה בערכו באנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"ד עמודות 456-461. [הספר שבאוצר לא ניתן להדפסה].

[מחשבה אחת]

אין בלשון הקודש?

מה רע בלשוננו הקדושה?

[נהר שלום]

אין בלשון הקודש?

מה רע בלשוננו הקדושה?

גרמנית (לשון הנאצים שע"י הרב מנחם מענדל קירשבוים נהרג) לשון יותר קדוש מעברית (לשון משה רבינו)...?

[בקרו טלה]

גרמנית (לשון הנאצים) לשון יותר קדוש מעברית (לשון משה רבינו)...?

רש"י דברים פרק טז פסוק כב
אשר שנא. מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות ואת זו שנא כי חק היתה לכנענים ואע"פ שהיתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה מאחר שעשאוה אלו חק לעבודת כוכבים:

[נהר שלום]

.

[נהר שלום]

.

[נהר שלום]

גאב"ד פרנקפורט הגאון רבי מנחם מנדל קירשבוים הי"ד בעל שו"ת מנחם משיב ומשיב דברים, נולד בקראקא בשנת תרנ"ו, ובט"ז אייר תער"ב חיבר שם קונטרס 'תורת השביעית' בהיותו אך בן ט"ז שנים בלבד! עיקר דיונו הוא אם שביעית נוהגת בשל עכו"ם ומסקנתו היא לאסור את המכירה.

בספרות השו"ת אנו מוצאים תשובות שונות אליו, ראה למשל, שו"ת חזון נחום חלק א סימן נד; שו"ת חלקת יעקב יורה דעה סימן קנ; שו"ת ישכיל עבדי ח"ג אורח חיים סימן כ; שו"ת שרידי אש חלק ב סימן ד ועוד.

מה ידוע עוד עליו, על תולדותיו, חיבוריו, השתייכותו וכו'?

ראה כאן
http://www.hebrewbooks.org/1077

[מרן המשגיח]

אין בלשון הקודש?

תורגם ע"י google
המילים באנגלית (גם באנגלית הם לא מילים) הם מילים שגוגל לא הצליח לפענח

גם המילים בעברית הם מילים שגוגל לא הצליח לפענח.

[נהר שלום]

...

[מחשבה אחת]

תרגום מהיר:

הרב מנחם מענדל קירשבוים (תרנ"ה - תש"ג) היה רב בסקאלע ודיין בפראנקפורט.

הוא נולד בקראקא בשנת תרנ"ה לאביו רבי שמואל, למדן ניכר וסוחר וחסיד.

כבר בילדותו בלט בחכמתו, תוך שהוא מתמיד ובעל זכרון נדיר. כאשר בגר מעט עבר ללמוד אצל הגאון הרב פנחס אליהו דעמביצער דומ"ץ בקראקא. רבי מענדל התיישב בחבורות הלומדים בביהמ"ד צאנז, ונעשה הרוח החיה של החבורה. הוא נהג לפרסם את חידושי תורתו בקובצים שונים שיצאו באותה תקופה.

רבנותו הראשונה היתה סקאלע, ליד קראקא. בשנת תרפ"ז נקרא לפראנקפורט דמיין לשרת כדיין באחת הקהילות המקומיות.

בשנת תרצ"ו נתקבל כרב באותה קהילה. הוא נשאר בגרמניה עד קיץ תרצ"ט. ששה שבועות לפני מלחמת העולם השניה עבר לבריסל, בלגיה, היכן ששימש ברבנות בבית המדרש אהבת שלום. כבר נטעה בו ערגה לנסוע לארץ ישראל, אבל לא רצה להתרחק כל כך בגלל שהיתה בו תקווה לחזור לפראנקפורט והכל יחזור להרגלו.

במאי ת"ש כבשו הגרמנים את בלגיה. הוא נמלט דרך הגבול הצרפתי, אבל נתפס בעקבות ירי.

בשבת שובה תש"ג כאשר היה בדרכו לבית הכנסת, נתפס ע"י הגסטאפו. משום שניירותיו לא היו בידיו, שלא רצה לטלטלם בשבת, נשלח למקום שבו אספו את היהודים עד שנשלחו לאושוויץ.

הוא הגיע לאושוויץ בגיל 47 שנה, הי"ד.

תורותיו נדפסו ב"ציון למנחם" (נמצא בהיברובוקס).

[שי אבי דוד]

ברשות הכותב ומבלי לפגוע בזכויותיו, מתפרסמת כאן כתבה על רמ"מ שפורסמה לפני כחמש שנים במוסף שבת קדש של יתד נאמן. אגב, בתו חיה ומתגוררת כמדומני בהוד השרון או ברמת השרון. הקימה כאן דור ישרים מבורך ומוכר.

הכל תלוי ב'מזל' - אפילו 'ספר'... \ שמואל גרינולד

הרב מנחם מנדיל קירשבוים הי"ד, נודע כגאון וכעילוי עוד בהיותו בן שבע עשרה. לדאבון לב נכחד בשואה הנוראה במיטב שנותיו, והוא אך כבן ארבעים ושבע, יחד עמו כמעט שנכחד גם זכרו. חלק מכתביו שיצאו לאור אחר עלותו על המוקד, זכו לנס בפני עצמו. אחר ששרדו את שואת אירופה, כמעט ונעלמו אי שם בעיר ניו-יורק. כתבי העת הנדירים בהם הוא פרסם את חידושיו, זכו לההדרה לפני כארבעים שנה. ולפני מספר שנים נמצאו העותקים מקוריים שהיו בידי המחבר עצמו, מעוטרים בכתב ידו. שאלה (ותשובה) של מזל...

עילוי בן שבע עשרה מתכתב עם גדולי ישראל

הגאון רבי מנחם מנדיל קירשבוים הי"ד, נולד ב'קראקא' ('כרכא דכולא ביה' - כפי שנהגו לכנותה בהערצה), ביום י' אייר התרנ"ה. בהיותו בחור למד בישיבת 'צאנז', וכבר אז נודע בכשרונו ובסידור הרצאותיו ההלכתיות, המשולבות בפלפולים תורניים ועמוקים רחבי אופקים, דבר שבזכותו שמו יצא לתהילה.
קורות חייו, אשר מלאים היו בעשיה למען השם ולמען תורתו, משולבים יחד עם סופם הטראגי - בו נלקח אל מותו האכזרי, יחד עם רבים מבני עמנו, מתוארים בספר 'אלה אזכרה' - ספר הזכרון לגדולי הדור שלפני השואה.
בעודו עלם צעיר החל להפיץ מעינותיו חוצה, תוך כדי התכתבות עם גדולי דורו, כתיבת הערות לספריהם, ופרסום חידושי תורה ברבים מן הקובצים התורניים - שהופיעו באותה עת. בין השאר אנו מוצאים את עקבותיו בקובץ הרבני-תורני 'המאסף', אשר ריכז בתוכו מאמרים מגדולי התורה מכל רחבי תבל, ואשר יצא לאור בירושלים בשנת תרע"א, בעריכת רבי בן ציון קואינקא זצ"ל.
בשנים תרע"ב - תרע"ג מפרסם הרב קירשבוים בקובץ זה את הערותיו לשו"ת הרא"ש ולשו"ת הריב"ם.
כמו כן, מופיעים חידושיו בכתב העת 'הפרדס' שיצא אז ב'זבירטשא', ובכתב העת 'אסיפת חכמים' שיצא ב'בויאן', ב'אוצר החיים' שיצא לאור ב'דעווא', ב'בית ועד לחכמים' שיצא לאור ב'סאטמר', וב'אור תורה' שיצא לאור ב'קליין ווארדיין'.
***
משרת בקודש בקהילות שונות

בשנת התרע"ט בהיותו כבן עשרים וארבע נשא אשה, ובסיוע חותנו שנטל על עצמו למלא את מחסורו, יכול היה לשבת על התורה ועל העבודה.
כהונתו הראשונה ברבנות של ר' מנחם מנדיל החלה בחודש ניסן של שנת התרפ"ז בעיירה 'סקאלה' הסמוכה ל'קראקא'. בהיותו איש בעל קומה ובעל צורה, יחד עם היותו איש נעים הליכות, זכה להתחבב על תושבי העיירה ולשמשם בנאמנות.
בחודש ניסן של שנת התרפ"ח נקרא לשמש ב'פראנקפורט דמיין', ולמרות גילו הצעיר - שלושים ושלוש בלבד, נתחבב חיש מהר על אנשי העדה. יחד עם זאת הוכר כמי שנואם בחסד עליון, וכבעל הכרעה בשאלות קשות ומסובכות. ביחוד רבו הפונים אליו בשאלות חדשות, שהתעוררו בעקבות עליית הנאצים ימח שמם לשלטון. בשנת התרצ"ד נתבקש על ידי רבני גרמניה לבוא בדברים עם גאוני פולין, אודות האיסור שהוציאו השלטונות הגרמניים על השחיטה, ולברר איתם את האפשרות לשחוט לאחר הימום הבהמה על יד זרם חשמלי. בהזדמנות זו נשא ונתן עם גדולי הדור בסוגיא סבוכה וכאובה זו, על השלכותיה החמורות והקשות. בהמשך, נעשה הרב קירשבוים אב"ד ור"מ של קהילות נוספות: פפא"מ (פרנקפורט על נהר מיין), מאנהיים, דקה"י, קארלסרוה ומגנצא.
הוא נותר בגרמניה עד הקיץ של שנת תרצ"ט, אז ראה בעיניו וחווה על בשרו את הרדיפות ההולכות וגוברות על בני עמו, ותיכף נרתם לאמצעי ההצלה, והתמסר לפתרון הבעיות ההלכתיות הקשות והמכאיבות שעלו על הפרק.
***
ספר בלי כריכה ובלי שער

מובן כי גם בזמן ששימש ר' מנחם מנדיל ברבנויות השונות, גם כאשר היה נתון ראשו ורובו בעניני הוראה, ותוך כדי עמידתו במשא ומתן תורני עם גדולי הוראה, לא זנח את תחביבו העיקרי - פרסום חידושי תורה בכתבי עת תורניים שונים. כל זאת, תוך כדי שהיה עוקב אחר כל תופעה חדשה בעולם הספרות התורנית. וכמובן, משתדל לקנות ולהרחיב את ידיעותיו בכל מקצועות התורה. ראיה לדבר מהוות כל אותן הערות הרשומות בכתב ידו, ואשר מילאו את שולי גליונות ספריו. בהן הוא מרבה להשוות בין הדברים שנכתבו בספר זה, לבין דברים בענין זה הנמצאים במקומות אחרים. מכאן צמחה בקיאותו הגדולה בכל מכמני התורה. בד בבד, גדולה היתה ידיעתו בתולדות ובסדרי היוחסין של גדולי ישראל, והן שימשו לו עצמו לעזר, ואף לאנשים נוספים שנעזרו בידיעותיו לצורך עריכת ספריהם.
בשנת התרצ"ה הדפיס את חלקו הראשון של ספרו 'מנחם משיב' בלובלין, ספר זה מכיל דברי תורה שנכללו בחילופי מכתביו - אותם ניהל כשהוא עדיין צעיר לימים, עם גדולי דורו. וכן, הערות שכתב על ספריהם, ותשובות שכתב בשבתו על מדין בקהילות השונות. בין היתר הכניס בספרו גם הערות שכתב בהיותו בן י"ז - לגדול הדור הגאון הרידב"ז מסלוצק זצ"ל, שישב אז ב'עין-זיתון' הסמוכה לצפת, על ספרו 'בית הרידב"ז'. כמו כן כלל בתוכו גם מכתבי ידי הגאונים: רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף ענגיל, רבי יצחק דאנציג ורבי מאיר אריק זצוק"ל, עליהם הוסיף, כמובן, הערות משלו. ספרו זכה והתקבל בברכה אצל תופשי התורה, רבים מגדולי הדור כתבו אליו מכתבי תודה והערכה, אותם צירף לאחר מכן לספרו השני - חלק ב' של 'מנחם משיב', שיצא לאור בשנת התרח"ץ. ספרו השני, נמסר להדפסה בפראנקפורט, אולם לא נגמרה הדפסתו. זאת משום שלאחר הפרעות של חודש נובמבר 1938 נסגרו כל בתי הדפוס היהודיים בגרמניה. לפיכך יצא הספר בכריכה של נייר, בלי השער ובלי הדף האחרון.
באותן פרעות נאסרו בגרמניה אלפי יהודים ונשלחו למחנות ריכוז, רבים מהם נרצחו, גוויותיהן נשרפו ואפרן הוחזר לבני המשפחות על ידי הנאצים ימח שמם וזכרם. בעקבות כך התעוררו שאלות הלכתיות: כיצד לנהוג באבלות, וכיצד לנהוג באפר הנשרפים. הקונטרס בו נכללו התקנות כולל ארבעה עמודים, הוא נכתב ביום ד' פרשת ויחי התרצ"ט, ושלחו הרב קירשבוים לקראקא לאחיו ר' פנחס עוזר, על מנת להדפיסו, למרות שנועד להפצה בגרמניה.
***
אצילות הרוח מתגלה גם ברגעים קריטיים

שנותיו האחרונות של הרב קירשבוים ראויות להערכה בפני עצמן. כששה שבועות לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, היגרו הוא ומשפחתו לבריסל שבבלגיה. באביב שנת ת"ש פלשו הגרמנים לבלגיה, יהודים רבים ברחו לעבר הגבול הצרפתי, רבים מהם הוכרחו לחזור. בין הבורחים והחוזרים היה גם הרב קירשבוים. בדרך בריחתו שארעה ביום ל"ג בעומר נורה ונפצע קשה, בהמשך אחרי שובו לבריסל, החלים ושב לאיתנו. גם בשעה שהיה פצוע קשה, לא עזבתו אצילות רוחו שליוותה אותו כל ימי חייו. בעודו פצוע ומפרפר בין חיים למוות, נותרה בידו פרוסת לחם אחת להחיות את נפשו, אך בראותו איש רעב ועייף מעמל הדרך הוציאה ונתנה לו. כששאלוהו כיצד פסק נגד דעת רבי עקיבא בגמרא (ב"מ ס"ב ע"ב: "...לכדתניא שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותין שניהם מתים, ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב, דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חברו. עד שבא רבי עקיבא ולימד 'וחי אחיך עמך' - חייך קודמים לחיי חברך")? השיב להם: כי מובטח היה לו שהקב"ה לא יעזבנו ולא יתן לו לגווע ברעב.
בקיץ התש"א שלח הרב קירשבוים שליח מיוחד לאחד הרבנים הפליטים שמצא מקום בבריסל, שימהר לבוא אליו בענין נחוץ ודחוף. אחד מראשי הקהילה בשטוקהולם שבשבדיה, פנה אליו שיציע לו רב היודע גם פרק בחינוך. הוא יעץ לאותו רב להגיש בקשה לגסטאפו לשם קבלת רשיון יציאה. הרב הנ"ל סירב מחשש פן יבולע לו. לשאלתו של הרב מדוע אין הוא עצמו נוטל המשרה על שכמו? השיב: כי אי אפשר לו להעלות על דעתו שיאפשרו לו זאת, בהיותו קנאי ביותר, וגם מפני שאינו רואה עצמו מתאים לקהילה נאורה זו.
לקראת שנת התש"ב ערך והדפיס לוח על דף אחד שכלל את זמני הדלקת הנרות, לצורך יהודי בריסל שהיו נתונים במצור. בראשית הקיץ של שנה זו, הונף הגרזן על הישוב היהודי בבריסל, והתחיל הגירוש למחנות. אנשים שהיו דרושים להמשך ניהול הקהילה, קיבלו 'תעודת שחרור' לצורך הסוואת כוונותיהם האמיתיות של הגרמנים. כך קיבל הרב קירשבוים 'תעודת שחרור'.
בשבת שובה של שנת התש"ג יצא מביתו לבית הכנסת, בדרכו נתפס על ידי אנשי הגסטאפו, כשתעודת השחרור אינה עמו - מכיון שלא רצה לשאתה בשבת. הוא הובא על יד הנאצים למחנה 'מאלין', לצורך גירושו, ומשם הובל לאושוויץ, לאחר מכן נאסרה וגורשה גם רעייתו. בן מ"ז היה במותו, מעטים היו ימיו, אך רבות ונשגבות פעולותיו.
***
כתב היד שנשלח לבן הישיבה מארץ הקודש שרד בדרך פלאית

בשנת התשכ"ה יצא לאור בניו-יורק הספר 'ציון למנחם' (בהוצאת 'המכון לחקר בעיות היהדות החרדית'). הכולל בתוכו: חלק שני מספרו שו"ת 'מנחם משיב', תקנות 'אפר הנשרפים', הערות לספרי יהושע - שופטים, תשובות אליו וממנו בכתבי יד, כתב העת התורני 'המפלפל' ותולדות המחבר. הספר זכה להסכמותיהם של הגאונים הגדולים רבי משה פיינשטיין, הרב מטשעיבין זצוק"ל ועוד.
בדברי המבוא לספר מפרט המהדיר הרב יהודה רובינשטיין את המניעים שעמדו מאחורי הוצאת הספר לאור. ואלו דבריו: "כותב הטורים האלה עמד בקשר מכתבים מתמיד עם הרב מ'. מ'. קירשבוים הי"ד. הכרותי עמו נעשתה באמצעות אבי הרב ר' מרדכי רובינשטיין זצ"ל, ששימש משך ארבעים שנה מגיד מישרים בקראקא, ובסוף ימיו התיישב בירושלים ת"ו. הידידות ביניהם נמשכה גם אחר שאבי השתקע בירושלים, ובמכתבים שהיה מריץ אליו רבי שמואל קירשבוים אביו של ר' מ"מ, היה מספר בשבחו של בנו ר' מנחם מנדיל, אשר שמו יצא לפניו כעילוי מפולג. אני היית אז תלמיד ישיבה ומקשיב לשיעוריו של הפוסק הירושלמי הגאון רבי צבי פסח פרנק זצוק"ל. ולפי בקשת אבי החילותי להחליף דברי תורה עם רמ"מ, בעקבות המכתבים נוצרה בינינו ידידות עמוקה עד מאד.
פירוש זה לספרי יהושע שופטים חיברו הרמ"מ בימי נעוריו. עם מותו אבדו כל התשובות שהיו עמו בכתובים. נשארו מהן רק פירוש זה ששלח אלי מלפני יובל שנים. הנסיבות בהן הגיע הפירוש לידי הן כדלהלן: בשנת תרע"ג עברתי ללמוד מישיבת 'עץ חיים', לישיבת 'אוהל תורה' בגבעת שאול, אשר נוסדה כשנה קודם לכן. לישיבה זו היה אופי מיוחד, ונתקבלו בה חריפים ובקיאים. היא נוסדה ע"י הגביר רבי בן ציון ליזרוביץ משיקאגו, מעסקני הציבור הנודעים של אותה תקופה. רבי בן ציון נמנה על תלמידי רבי ישראל סלנטר, ולמד בחברותא עם הגאון רבי צבי הירש לויטן זצ"ל, שהיה לאחר מכן מראשי הישיבה הקטנה בסלסבודקא. ר' בן ציון עבר לארה"ב, הצליח בעסקיו, והקדיש מכספו וממרצו להחזקת תורה. כשעלה הרב לויטן לארץ הקודש, ראה ר' בן ציון חובה לעצמו לתמוך בחבר נעוריו. הוא יסד עבורו ישיבה ונתקבלו בה שני ראשים: רבי מאיר חיים טפילסקי, חתנו של רבי אליקים געציל המגיד מבריסק, ורבי אליהו ברוך פרלמן מחצר שטרויס, שהוכר כאחד מגדולי הדור, חריף וגאון. הרב צבי הירש לויטן נתמנה למנהלה הרוחני של הישיבה, אשר התקיימה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, וכל זמן קיומה תמך בה ר' בן ציון ביד נדיבה. השיעורים שהושמעו בישיבה נאמרו ברמה גבוהה מפי הת"ח בעיר, רבניה וחכמיה של ירושלים השתתפו באמירתם, והיו מבקרים בה לעתים קרובות. באדר של שנת התרע"ד התקיימה בישיבה בחינה פומבית בהשתתפות גדולי רבני ירושלים: הגר"י מאלצאן בעל 'שביתת השבת', רבי יוסף גרשון הורביץ, רבי אליהו ראם ועוד. התפרסמה אז כתבה על המבחן בעיתון היומי 'מוריה'. עשיתי מעשה נער, גזרתי את קטע העיתון בו התפרסם דבר המבחן ועמידתי בו בהצלחה, ושלחתיו לרמ"מ. הוא שמח עד מאד להצלחתי, וכאות הוקרה שלח לי את פירושו ליהושע-שופטים אשר נכתב על ידו בהיותו בסך הכל כבן שבע עשרה. יובל עבר מאז, הרבה טלטולים עברתי, אבדו לי כתבים רבים מגדולי הדור עמם פלפלתי, ביניהם עשרות רבות מרבי מנחם מנדיל. נשתמרו רק פירוש זה, ושני מכתבים נוספים ממנו.
***
האבדה הושבה בזכות שמו של המאבד שהופיע על גבה

כאמור, קראקא נודעה כאחת הקהילות היהודיות העתיקות במזרח אירופה, עיר שהתכבדה ברבנים מופלגים ובגדולי הפוסקים. בשנת תרע"ג החליטו הרבנים: מאיר ראק ויאודה הוכמן לייסד במה תורנית וקראוה בשם 'המפלפל' - ממנו הופיעו בסך הכל שני גליונות. כתב עת זה הינו נדיר ולא צוין על ידי הביביליוגראפים ברשימותיהם, גליונות אלו שיצאו הינם יחידים בעולם, וכמעט שגם הם אבדו. הרב קירשבוים הצעיר (בן י"ח באותה תקופה) פירסם גם בו את חידושיו, ואף נמנה על מייסדיו. ואולם, לדאבון לב, כתב העת לא האריך ימים, הופעתו נפסקה לאחר שהופיע פעמיים בלבד, עקב מיתתו בטרם עת של אחד מעורכיו הרב יאודה הוכמן זצ"ל. ר' מנחם מנדיל הצעיר, הספידו אז במעמד עם רב, למרות גילו הצעיר.

בשנת תשט"ו שאל ממני מדפיס ספר מסוים, עמו היו כרוכים שני גליונות 'המפלפל', לאחר כמה חודשים כשביקשתי שיחזירהו לי לא מצאו והבטיח לחפשו. בנתיים קבלתי הודעה מאת משרד האבדות של הרכבות התחתיות בניו-יורק בדבר אבדה שנמצאה. בבואי אליהם נשאלתי אם נאבד לי איזה דבר? אמרתי שהרבה דברים נאבדו לי, ואם יתנו לי קצה חוט, אתן סימן. לאחר שהראו לי הכרך, אמרתי להם מספר הספרים הכרוכים בו והחזירוהו לי. לולא שמי וכתובתי לא היו פונים אלי, ומי יודע מה היה עולה לגליוני ה'מפלפל', שהם כאמור היחידים בעולם'. עד כאן דברי המהדיר, אשר סבר לתומו, כי לא הותיר הקב"ה לפליטה, אלא את אשר נותר בידיו. ואולם, כידוע, דרכי ההשגחה נפתלות הן...

***


העותק האורגינאלי - ניצול אחד מיני רבים

לפני מספר שנים רכש הרב שלמה אפשתיין הי"ו מירושלים, ספריה של יהודי שעלה לארץ מאירופה בשנים שלאחר השואה, מאת בנו של בעל הספריה. הבן נימק את העובדה שנאלץ הוא למכור את ספרייתו - אותה ירש מאביו, בכך שהגיע לפרק 'האיש מקדש' - את ילדיו, ומשכך מקיים הוא בעצמו: 'אין מוכרים ספרים אלא להוצאות תלמוד תורה ולהשיא אשה (לבנו)'.
המוכר, שפרידתו מן האוצר היקר שברשותו, לא היתה קלה כלל. ביקש לשתף את הרב אפשתיין בסיפור שמאחורי הספרים: אבי התגורר בשנים שלאחר השואה בבריסל. יום אחד נפוצה שמועה בעיר, כי הגיעה רכבת מהעיר 'קרלסרואה' שבגבול גרמניה, כשעל מטענה כמות עצומה של ספרי קודש, אשר הוחרמו על ידי הצבא הגרמני - אשר השתלט על הספריה הגדולה שהתקיימה בעיר. עיר זו שימשה כאמור אכסניה לאותו גאון רבי מנחם מנדל קירשבוים, ובשנים קדומות יותר, אף זכתה שיכהן בה פאר רבי נתנאל וייל - בעל ה'קרבן נתנאל' (לפני כשלוש מאות שנה). לאחר השואה, פתחו את המחסנים, העמיסו את הספרים על גבי רכבות, כשהם מיועדים לגריסה במפעל נייר, הממוקם בבלגיה.
הכל התנהל כמתוכנן, עד אשר עצרה הרכבת לחניית ביניים בעיר בריסל. השמועה אודות הגעתה של רכבת, הנושאת עמה מטען יקר מעין זה, עשתה לה כנפיים. דאג מי שדאג להקים קול רעש גדול, ובחסדי שמים, עלה ביד אנשי המקום אשר חרדו לגורל ספרי הקודש, לעצור את הרכבת בטרם יהיה מאוחר.
בהמשך, הגיעו אנשים ששמע הרכבת נושאת הספרים הגיע לאזניהם, והחלו ליטול מכל הבא ליד. אביו של מוכר הספרים, שמע גם הוא על הדבר, ואף כי יכולתו הכלכלית מצומצמת היתה, ולא יכול היה להרשות לעצמו להוביל כמות גדולה של ספרים. מכל מקום, גם לא יכול היה להרשות לעצמו לפספס אוצר שכזה - אשר אינו נמצא בכל יום. לפיכך, העמיס עד כמה שיכול היה לשאת.
בסופו של יום נמצאה בידו כמות לא מבוטלת של ספרים יקרי המציאות, וביניהם כתב יד של הגאון רבי טייא וייל ועוד ועוד.
בין הדברים נמצאו גם ספריו של הגאון רבי מנחם מנדל קירשבוים זצ"ל. אשר כללו בין היתר גם את הקובץ האורגינאלי 'המפלפל' - אותו קובץ שיצא לאור במסגרת ספרי המחבר. הקובץ הבלתי מצוי, אשר נותרו ממנו לפליטה עותקים יחידים ממש, נשא על גבו את הבלתי יאומן: הערותיו של הגאון רבי מנחם מנדיל, כפי שנוהג היה למלא את שולי הספרים בהם נתקל. בכך התברר למעשה כי יד ההשגחה דאגה להותירו בדרך לא דרך, ולא זו בלבד, דוקא העותק של הגאון עצמו, הוא זה שנבחר להינצל מבין רבים אחרים. סובבה ההשגחה כי דברי הגאון יצאו בשלום מן התופת, ינצלו בדרך פלאית, יעברו דרך בריסל - העיר שבה חנה באחרונה, ואף יזכו לעלות בשלום אל ארץ הקודש.
אכן, הכל תלוי במזל, אפילו ספר, ואפילו קובץ תורני...

[שי אבי דוד]

וזו דמות קדשו

[נוטר הכרמים]

שי אבי דוד, החכמתנו והעשרתנו.

[הסרפד]

עיין מה שנמסר על יחוסו באתר 'תולדות': http://toladot.blogspot.com/2012/12/blog-post.html

[אלי_ש]

הרב שי-אבי-דוד, תודה על הכתבה!

[שי אבי דוד]

הרב שי-אבי-דוד, תודה על הכתבה!

בשמחה. ברוך השב

[שיף]

ברשות הכותב ומבלי לפגוע בזכויותיו, מתפרסמת כאן כתבה על רמ"מ שפורסמה לפני כחמש שנים במוסף שבת קדש של יתד נאמן. אגב, בתו חיה ומתגוררת כמדומני בהוד השרון או ברמת השרון. הקימה כאן דור ישרים מבורך ומוכר.

***
...

שם בכתבה צויין בטעות כי לא נשארו לו צאצאים בחיים, אך אינו כן ואף הותיר אחריו בן המתגורר בארץ ולו משפחה עניפה [יאר קירשבוים מקר"ס, נכדו הנושא את שמו- חתן הגר"י גלינסקי זצ"ל וכו']

[שיף]

מתוך שם הגדולים השלישי [שנשאר בתעלומה ואין אור]
ערך <מנחם 363>

"הרב מו"ה מנחם מענדיל קירשבוים הגאון המובהק שהיה מאזיארניא וכעת דומ"צ דק"ק קראקא חבר ספר "דברי מנחם" על התורה, וספר "דברי מנחם" על סוגיות הש"ס וספר "דברי מנחם" שו"ת על ד' חלקי שו"ע [עיין בחלק שני במערכת הספרים] בן הרה"ג מו"ה שמואל שליט"א, ובק"ק סק??? ובשנת תרס"ח נתקבל לדיין ומו"צ דק"ק פפד"מ."

לצערנו לא מצאתי את הספרים שייכים להנ"ל.
חיבר ספר שו"ת "מנחם משיב" חלק א'
בנוסף נמצא עוד הרבה תשובות בספר "ציון למנחם" ותולדותיו בארוכה מאת הרב יהודה רובונשטיין ניו יארק תשכ"ה

במוסף שב"ק של 'יתד' נכתב עליו פעם שלא היו לו ילדים, אך טעו בזה יש כמה נכדים ידועים כרמ"מ קירשבוים חתן הגר"י גלינסקי [הקרוי על שמו], יאיר קרשבוים מקר"ס, משפ' ויינר מאשדוד וכו'

ועיין גם כאן מתקנותיו בענין אפר הקדושים הי"ד
viewtopic.php?f=7&t=7651&p=67758&hilit=%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D#p67758

[שי אבי דוד]

ברשות הכותב ומבלי לפגוע בזכויותיו, מתפרסמת כאן כתבה על רמ"מ שפורסמה לפני כחמש שנים במוסף שבת קדש של יתד נאמן. אגב, בתו חיה ומתגוררת כמדומני בהוד השרון או ברמת השרון. הקימה כאן דור ישרים מבורך ומוכר.

***
...

שם בכתבה צויין בטעות כי לא נשארו לו צאצאים בחיים, אך אינו כן ואף הותיר אחריו בן המתגורר בארץ ולא משפחה עניפה [יאר קירשבוים מקר"ס, נכדו הנושא את שמו- חתן הגר"י גלינסקי זצ"ל וכו']

ליאיר ישנם אחיינים בזכרון יעקב ואולי עוד, הרי לנו שני ענפים לפחות.

[שיף]

ברשות הכותב ומבלי לפגוע בזכויותיו, מתפרסמת כאן כתבה על רמ"מ שפורסמה לפני כחמש שנים במוסף שבת קדש של יתד נאמן. אגב, בתו חיה ומתגוררת כמדומני בהוד השרון או ברמת השרון. הקימה כאן דור ישרים מבורך ומוכר.

***
...

שם בכתבה צויין בטעות כי לא נשארו לו צאצאים בחיים, אך אינו כן ואף הותיר אחריו בן המתגורר בארץ ולו [תיקון] משפחה עניפה [יאר קירשבוים מקר"ס, נכדו הנושא את שמו- חתן הגר"י גלינסקי זצ"ל וכו']

ליאיר ישנם אחיינים בזכרון יעקב ואולי עוד, הרי לנו שני ענפים לפחות.

סליחה על שגיאת הקולמוס , צ"ל: ולו משפחה... כ"י.

[שיף]

אכן הצאצאים הנ"ל כולם מר' נתן קירשבוים שליט"א [בנו של הגרמ"מ זצ"ל] המתגורר ברמת השרון

[ממרומי היער]

עשרת ימי תשובה תשע"ח עלה לבית עולמו בנו הרב נתן קירשבוים זכרונו לברכה - הגבאי המסור של בית הכנסת גאולת ישראל ברמת השרון.

היה איש יקר שביקרים, צנוע וענו, לא החזיק מעצמו וכל ימיו עשה למען הזולת, מעטפות כסף עלומות עברו ממנו לידי נזקקים בדרכים חכמות, חינך וגידל והשפיע על כל היהדות ברמת השרון.
כשהיו שואלים אותו 'מה חסר לך'? 'מה אפשר לקנות לך'? הוא היה עונה בכנות "חסר לי יראת שמים"!

[מתעניין]

כתבת זכרון אודות בנו ר' נתן זצ"ל ביתד נאמן י"א תשרי

[ממרומי היער]

נתן קירשבוים זל.png (93.68 KiB) נצפה 8531 פעמים