הרב רבי אלימלך בר שאול זצ"ל רבה של רחובות

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

הרב רבי אלימלך בר שאול זצ"ל רבה של רחובות

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ג' אוגוסט 26, 2014 1:53 pm

אני בס"ד באמצע כתיבת/ עריכת חוברת עליו, לרגל 50 שנה לפטירתו
אם יש למישהו חומר שיכול להועיל, אשמח
[שמעתי שבאחד מהספרים על הגראמ"ש זצ"ל יש סיפורים עליו]

גביר
הודעות: 810
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי גביר » ד' אוגוסט 27, 2014 9:40 am

סיפר לי ר' יוסף ניצן ז"ל [מפקח שנים רבות במשרד החינוך, בתור בחור בחברון היה חברותא של ר' ברוך מרדכי אזרחי, חי ברחובות מאז שהגיע אליה בזמן הבריטים כתלמיד בישיבת קלצק ועד שנפטר לפני קרוב לעשור, לזכרו יצא ספר זכרון בשם 'יוסף דעת', רחובות תשס"ו] - בישיבת חברון היתה קבוצה שנודעה בשם עבריתניקים, בראשה עמד הרב דב יפה שליט"א, כיום המשגיח הנודע בכפר חסידים, שהיה אז בחור, ועל חבריה נמנו מנחם אלון ז"ל וניצן עצמו [אולי גם ר' יצחק הורביץ יבדלחט"א, כדאי לשאול אותו, ובכלל יש ליהודי ישיש ויקר זה זכרונות רבים וחשובים, מלבד היותו תלמיד חכם מופלג מה'ישיבות של פעם']. הקבוצה דרשה שיעורים ושיחות בעברית, ולא ביידיש כמו שהיה מקובל עד אז [למרות שלפחות חלק מחבריה, בוודאי ניצן עצמו, שנולד וגדל בפולין, שלטו בה היטב]. ר"מ חדש זצ"ל לא הסכים והישיבה פנתה לרב אלימלך בר שאול זצ"ל שימסור לחבורה שיחות בעברית. החבורה נקשרה אליו וחלק ממנה לפחות הגיע עמו לישיבת קלצק.
הנ"ל גם סיפר לי שבימי תש"ח היה ראב"ש מנותק ממשפחתו עקב המצור על ירושלים והיה מדוכדך מכך.

הרב יהודה זולדן שליט"א [לשעבר ראש ישיבת ימית בנווה דקלים ת"ו וכיום גם הוא מפקח במשרד החינוך] סיפר לי שבחייו נודע ראב"ש בעיקר כפוסק הלכה, והוא עצמו נהג לפנות אליו בשאלות הלכתיות, אלא שספריו שנתפרסמו עוסקים במוסר ובחשבה ולכן הוא זכור בעיקר בשטח זה.

בזמנו התארגן סביב ראב"ש חוג בשם 'חוג צעירים' או 'חוג זוגות' וישנם עדיין בעיר כמה וכמה, יבדלחט"א שהיו חברים בו [רובם מטבע הדברים, כבר בגיל שיבה] .
מקווה שסייעתי במשהו לבירור מקחו של אדם גדול זה.
אגב, האם עבודתו של כבודו כוללת גם פרסום תורתו של ראב"ש בלמדנות ובהלכה, הפזורה במקומות שונים ומן הסתם גם בכתבי יד?

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ד' אוגוסט 27, 2014 3:29 pm

בעיקר במחשבה, אבל בעקבות דבריך אנסה למצוא גם באפיק זה.
תודה רבה ויישר כח!
ר' יצחק הורוביץ- התכוונת לרב מרחובות?

סמל אישי של המשתמש
שטייגעניסט
הודעות: 788
הצטרף: ד' אפריל 02, 2014 8:41 pm

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי שטייגעניסט » ד' אוגוסט 27, 2014 3:46 pm

גביר כתב:בישיבת חברון היתה קבוצה שנודעה בשם עבריתניקים, בראשה עמד הרב דב יפה שליט"א, כיום המשגיח הנודע בכפר חסידים, שהיה אז בחור, ועל חבריה נמנו מנחם אלון ז"ל וניצן עצמו

סליחה על שאני סוטה מהאשכול, שאלתי, האכן מנחם אלון היה תלמיד ישיבת חברון? ועוד ביחד עם ר' דב יפה? איך הגיע משם עד למגדל השן הבג"צי?

לייטנר
הודעות: 4462
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי לייטנר » ד' אוגוסט 27, 2014 4:12 pm

שטייגעניסט כתב:
גביר כתב:בישיבת חברון היתה קבוצה שנודעה בשם עבריתניקים, בראשה עמד הרב דב יפה שליט"א, כיום המשגיח הנודע בכפר חסידים, שהיה אז בחור, ועל חבריה נמנו מנחם אלון ז"ל וניצן עצמו

סליחה על שאני סוטה מהאשכול, שאלתי, האכן מנחם אלון היה תלמיד ישיבת חברון? ועוד ביחד עם ר' דב יפה? איך הגיע משם עד למגדל השן הבג"צי?


ראה כאן, כולל תמונתו בין שאר תלמידי חברון:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7% ... 7%95%D7%9F

סמל אישי של המשתמש
שטייגעניסט
הודעות: 788
הצטרף: ד' אפריל 02, 2014 8:41 pm

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי שטייגעניסט » ד' אוגוסט 27, 2014 4:14 pm

תעשה טובה ותעתיק, אני חסום עד האף.

ספרן
הודעות: 385
הצטרף: ב' אוגוסט 02, 2010 10:58 am

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי ספרן » ד' אוגוסט 27, 2014 6:24 pm

מאמר יפה על אלון:

http://musaf-shabbat.com/2013/02/15/%D7 ... %94%D7%9F/

(לייטנר, תודה על ההפניה לתמונה, מצאתי בה גם שניים מדודי ששימשו מאוחר יותר כרמי"ם בישיבות נודעות)

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10994
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' אוגוסט 27, 2014 6:53 pm

כדי לאזן קצת את הסופרלטיבים של אביעד הכהן על מנחם אלון שופט הערכאות:
שו"ת ציץ אליעזר חלק יב סימן פב

מונח לפני מכתב בכי"ק של הרב ז"ל שערכו לעו"ד ידוע אחד [שחזותו והתנהגותו בדרך כלל כאיש דתי] בתאריך כ"ט תמוז תש"י אודות איסור ההליכה לערכאות, ומלבד שתוכו פסק - הלכה - החלטי שתוקף האיסור בזה הוא גם כשהשופטים המה יהודים, הרי הוא ממש גם ספר מלחמה במלחמתה - של - תורה ואם קטן הוא בכמות הרי גדול הוא באיכות.

עורך הדין שסירב לעמוד לד"ת בדיני ממונות, וראה א"ע כשומר מצות. פנה אל הרב ז"ל בחלקלקות ובלשון למודים ובהתנצלות שאין לראותו בזה כפונה עורף אל משפטי התורה ודייניה, וגם לא כהולך אל ערכאות, בהנמיקו: שאין לבתי הדין סמכות חוקית לכך, ואין מקום לכנות בשם ערכאות לבתי המשפט של מדינת ישראל שזכינו להקמתה בעזרת צור ישראל וגואלו ויראים ושלמים רואים בה בצדק את ראשית צמיחת גאולתנו.

הרב ז"ל היסס הרבה אם לענות לו כאולתו, וכלשונו: כי מה לו לדבר על אוזן לא שומעת. אבל לבסוף כותב לו שהחליט שהשתיקה היא קרובה להפסד יותר מדיבורי. ועונה לו בקול נגיד ומצוה: נתבונן קצת בשרשו של דין השו"ע שכל הבא לדון לפניהם הר"ז רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו ע"ה. הנה מבואר בחז"ל הובא גם ברש"י פ' משפטים שהמביא דיני ישראל בפני גוים מחלל את השם ומייקר שם האלילים להחשיבם, ומביא ג"כ את הפסוק ואויבנו פלילים כשאויבינו פלילים זהו עדות לעילוי יראתם, וכל הדברים הללו נאמרים ג"כ על יהודי ששופט ליהודים בדיני הגוים שלא ע"פ תוה"ק ובודאי השופט הזה הוא בכל זה שהוא רשע ומרים יד בתורת משה וזה גרוע מגוי, שהגוי אינו מצווה לדון דוקא בדיני ישראל, אבל יהודי זה אף על פי שחטא ישראל הוא ומצווה על כל דיני התורה כי בישראל אפילו המלך בעצמו מוזהר לשמור ולקיים כל דברי התורה, ואין דבר בעולם שיצא ח"ו ממסגרת התורה הכתובה והמסורה לנו מסיני.

ועל זה שהעו"ד מתברך בלבבו ששלום לו בהיות וזכינו להקמת מדינת ישראל בעזרת צור ישראל וגואלו ובתי המשפט המה של מדינת ישראל, ולא יתכן שההולך לדון אצלם הוא מרים יד בתורת משה, ומשתומם על שכינה אותו בתור שכזה. משיב לו הרב ז"ל בעזות דקדושה מנה אחת אפים, לאמור: איני יודע מה הוא סח מה לתבן את הבר. וכי בשביל שבעינינו ראינו עזרת צור ישראל וגואלו וברחמיו גאלנו משיעבוד הגוים, וכי בשביל זה נתן יד לפושעים לעקור את תורתנו המסורה לנו מצור ישראל וגואלו, ולמה לא ישתומם להושיב שופטים שפנו עורף לתורתנו ואינם נרתעים להושיב שופטים בורים וריקים מתורה ויראת שמים על עם ה', למה לא יזעק מרה הלד' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם, שאחרי החסד והרחמים שפקד ד' את עמו לתת להם שארית בארץ אבותינו? תיכף כשבאו לסדר בתי משפט געלה נפשם בתורתנו הקדושה אשר כל מי שטעם טעם תורה מימיו הרי יודע שכל דברי התורה מתוקים מדבש ונופת צופים והוא סוד קיומנו בגלותנו הממושך, והרשעים האלה אשר נכבה מלבם כל זיק של יהדות פערו פיהם בלי חק להטיל דופי בתוה"ק ולברור דוקא חקות הגוים אשר בדו מלבם.

וכאן פונה הגרצ"פ ז"ל בשאלה מפתיעה ומקורית אל העוה"ד, ושואל אותו: לפי השערתי בודאי מברך בכל יום שלא עשני גוי וכו', והלא שלש ברכות הללו שמברכין שלא עשני הוא רק על התורה והמצוות שנתן לנו הקדוש ברוך הוא, ואם מבטלים מצוות ומשפטי התורה ובוחרים דוקא במשפטי הגוים על מה הוא מברך שלא עשני גוי.

בשאלה האמורה של הרב ז"ל שומעים כאילו הד ובת - קול מהשאלה המרה ששאלה בזמנו הרשב"א ז"ל לאלה שרצו ללכת בערכאות בדיני נחלה דא"כ: מה לנו לספרי הקודש המקודשים שחברו לנו רבי ואחריו רבינא ורב אשי, ילמדו את בניהם דיני העכו"ם ויבנו להם במות טלואות בבית מדרשי העכו"ם? חלילה לא תהא כזאת בישראל חס ושלום שמא תחגור התורה שק עליהם, ולכן מוסיף הרשב"א וחורץ דינו של העושה זאת, שהוא: בכלל עוקר כל דיני התורה השלימה ומפיל חומות התורה ועוקר שורש וענף והתורה מידו תבקש (בב"י בטור חו"מ ס' כ"ו, ועיין גם ברמ"א בחו"מ סי' שס"ט סעי' י"א ע"ש).

כזאת וכזאת הרבה הרב ז"ל לאלף בינה לעוה"ד ולפקוח עיניו העורות שלא יתן להשלות את עצמו שאין עליו חטא בפנייתו לבתי המשפט האזרחיים, ושידע ברורות שקיום התורה פירושו קיום ושמירת כל חוקותיה ומשפטיה השמעיות והשכליות, דלא תחסר כל בה, כי תורת חיים היא המקפת את כל החיים, ולא תתכן ישראל בלי הזדקקות לתורת - ישראל.

ודעתו של הרב ז"ל לא נתקררה ורוחו לא שקטה עד שפסק את פסקו וגזר גזר דינו בצורה חד - משמעית, כי: זה ברור ופשוט ששופטים הללו ערכאות הם לכל דבר, וכל ההולך אצלם הוא מרים יד בתורת משה ומרה תהי' אחריתו של המחזק אותם. בסוף מכתב - קדשו מביע הגרצ"פ ז"ל את צפייתו ויחולי לבבו, כי: מהרה יבוא האדון אל ביתו והוא יסדר את שופטי ישראל האמיתיים כמו שאנו מתפללים בכל יום השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה, היינו שופטים רק על פי התורה, והסר ממנו יגון ואנחה המה השופטים במשפטי הנוצרים, וישמחנו במלכות בית דוד, על כסאו לא ישב זר ולא ינחלו עוד אחרים את כבודו, ואז, יגל יעקב ישמח ישראל, ומלאה הארץ דעה לגרש את האלילות מלב.

מתאים מאד קטע אחרון זה של לגרש את האלילות מלב לדרש הגמ' במס' שבת (ד' קמ"ט ע"א): אל תפנו אל האלילים אל תפנו אל מדעתכם ופירש"י: אל מדעתכם אל אשר אתם עושים מדעת לבבכם וחלל שלכם. וד"ל.

ואוסיף בזה עוד אמירה נעימה לכבוד תוה"ק ואומר: לפעמים קורה שאחדים משופטי הערכאות מביאים בפסקיהם השוואות גם מחוקי תוה"ק, או - להבדיל סיוע מחוקותיהם לחוקי תוה"ק. ונמצאים כמה המתברכים בלבם כי בצורה כזאת נחלש כבר מחומר האיסור, וישנם היוזמים אפילו לחבר חיבורי - חוקים בצורה כזאת. אבל באמת טועים בזה טעות מרה, ואדרבה עוד קוץ בזה, דמה לו לכהן בבית הקברות, מה לחוקי - השם ברוך הוא, להעמידם בכפיפה אחת עם חוקי אנוש זרים?

והדבר כבר בא מבואר ומפרש בדברי אחד מגדולי הראשונים הוא אדונינו הרא"ש ז"ל בתשובותיו (כלל נ"ה סי' ט'), וזה לשון דבריו: ועל מה שכתבת מגזירת השכל וגזירת הדת, מה אשיב על זה, לא תהא תורה שלנו כשיחה בטילה שלכם, מחכמת הגיונכם אשר הרחיקו כל חכמי הדת נביא ממנה אות או מופת לחייב ולזכות ולאסור ולהתיר? והלא חוצבי מקורה לא האמינו במשה ובמשפטים ובחוקים צדיקים אשר נתנו על ידו בכתב ובקבלה, ואיך שואבי מימיה יביאו ראיה מהם להקים חוקים ומשפטים של משה רבינו ע"ה ולפסוק דינין במשלים שהורגלו בהם בחכמת הגיונם? וכו' לכן אין להביא ראיה מדבריהם לעשות אות ומופת וגזירות ומשלים על משפטי ה' הישרים ועל זה אמר החכם כל באיה לא ישובון, רוצם לומר כל הבא ונכנס מתחילה בחכמה זו לא יוכל לצאת ממנה להכנס בלבו חכמת התורה, כי לא יוכל לשוב מחכמה טבעית שהורגל בה, כי לבו תמיד נמשך אחריה, ומחמת זה לא ישיג לעמוד על חכמת התורה שהיא ארחות חיים, כי יהיה לבו תמיד על חכמת הטבע ותעלה ברוחו להשוות שתי החכמות יחד ולהביא ראי' מזו לזו ומתוך זה יעות המשפט, כי שני הפנים המה צרות זו לזו ולא ישכנו במקום אחד יעו"ש באריכות דבריו.

והגם שייחוד דבריו של הרא"ש ז"ל המה ברובם בנוגע להביא השוואות מחכמת הפילוסופיא כיעו"ש, אבל זיל בתר טעמא, אחת היא אם להביא השוואות מחכמת הפילוסופיא, ואם להביא השוואות מבליל של חוקי - זרים המושתתים בהרבה פעמים על יסודות עוד יותר גרועים מחכמת הפילוסופיא, ויעוין בשו"ת מהריא"ז ענזיל ז"ל סי' ד' מה שכותב בתוך דבריו מדי דיוני בדיני ערכאות, בלשון: אבל בדברים התלוים בשיקול הדעת מהשופטים הממונים בערכאות, שמחזיקים בדינים שסידרו להם חכמיהם הקודמים בספריהם כמו שיש להם קצתם מהיונים וקצתם מהרומיים וקצתם שחידשו להם לפי מצב המדינות ודנים על פיהם בשיקול דעתם, מעולם לא עלה על דעת איש ישראל שיש לו קצת מוח בקדקדו לומר עליהם דדמ"ד אבל הם הם ערכאות של נכרים שהזהירה אותנו התורה הקדושה שלא לדון בפניהם אפילו בדברים שדינם שוה לדיני ישראל, ואמרו חז"ל כל ההולך לפניהם כאילו הרים יד בתורת משה רבינו ע"ה עיין שם.


סמל אישי של המשתמש
שטייגעניסט
הודעות: 788
הצטרף: ד' אפריל 02, 2014 8:41 pm

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי שטייגעניסט » ד' אוגוסט 27, 2014 10:03 pm

העלתי פה לא מזמן מאמר ממ. אלון בה ביאר את שיטתו למה אין בהליכה לבתי המשפט האזרחיים במדינתנו דין הליכה לערכאות, והחברים העלו פה מאמרים מתוקים להפריך דבריו.
טעמו וראו כי טוב.
viewtopic.php?f=17&t=18365&p=177279&hilit=%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F#p177242

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי איש רגיל » ד' אוגוסט 27, 2014 10:23 pm


גביר
הודעות: 810
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי גביר » ה' אוגוסט 28, 2014 7:59 am

גאולה בקרוב כתב:בעיקר במחשבה, אבל בעקבות דבריך אנסה למצוא גם באפיק זה.
תודה רבה ויישר כח!
ר' יצחק הורוביץ- התכוונת לרב מרחובות?

אכן, כוונתי למחנך הותיק יליד פינסק ותושב רחובות זה קרוב לשבעים שנה. כדאי אולי גם לפנות לר' ידעאל מלצר הי"ו, שאפשר לומר שכמעט כל רז לא אניס ליה בכל הקשור לחיי התורה ברחובות בתקופה המדוברת.
בהצלחה רבה!

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » א' אוקטובר 05, 2014 12:40 am

הזדמנות אחרונה לעזור...
מה שבקשתי לראות בספרים על הגרא"מ שך זצ"ל, התיחסות לר"א בר שאול.
אין כאן מתלמידיו ומעריציו של הגרא"מ עם ספרי תולדותיו?

שיף
הודעות: 2151
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי שיף » א' אוקטובר 05, 2014 11:20 pm

כדאי שתשאל גם את משפחת הרב ברמן מב"ב, אשת הרב בר שאול היתה אחות של הרב יהודה יצחק ברמן זצ"ל

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ד' אוקטובר 29, 2014 10:22 pm

בחסדי שמים החוברת יצאה מהדפוס בזמן,
יום השנה חמישים ביום שני הקרוב.
קבצים מצורפים
אור אלימלך.pdf
(1.82 MiB) הורד 1261 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10994
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' דצמבר 25, 2014 9:51 am

הילמן לבר שאול א.jpeg.jpeg
הילמן לבר שאול א.jpeg.jpeg (456.62 KiB) נצפה 2300 פעמים
בר שאול להילמן א.jpeg.jpeg
בר שאול להילמן א.jpeg.jpeg (462.65 KiB) נצפה 2300 פעמים
בר שאול להילמן ב.jpeg.jpeg.jpeg
בר שאול להילמן ב.jpeg.jpeg.jpeg (406.74 KiB) נצפה 2300 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10994
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' דצמבר 25, 2014 9:57 am

הילמן ב לבר שאול.jpeg
הילמן ב לבר שאול.jpeg (87.99 KiB) נצפה 2290 פעמים

בר ב להילמן.jpeg
בר ב להילמן.jpeg (66.5 KiB) נצפה 2290 פעמים

הוגה ומעיין
הודעות: 1375
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' דצמבר 25, 2014 10:02 am

הרב גאולה בקרוב, רק כעת ראיתי את החוברת. יישר כח.
לאמור בעמ' 8 הערה 2 אעיר:
1. ר' שאול לא היה נין של מהרי"ל, אלא, כפי שהתברר ברמה גבוהה של סבירות ע"י הרשד"ל לוין, נכד: בן בתו של מהרי"ל.
2. שנת העליה לארץ של המשפחה אינה תקפ"ד, אלא תקפ"ה או תקצ"ב - כנראה גם לא עלו האב עם כל האחים יחד. כך עולה מתוך מפקדי מונטיפיורי השונים.
3. הם לא התיישבו בירושלים, אלא בחברון.

גביר
הודעות: 810
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי גביר » ג' נובמבר 10, 2015 10:08 am

בתגובה ששלחתי חלה תקלה ולכן אני חוזר ושולח אותה -
בעיתון הצופה מיום כח שבט התשי"ב 24 בפברואר 1952 התפרסמה מודעה בדבר בחירות לרב ראשי ברחובות [הבחירות שבהן נבחר הרב אלימךך בר שאול] בחתימת ראש המועצה הדתית דאז, מ. בן יצחק. במודעה מוזכרים, בין השאר, "בית הכנסת של הפועל המזרחי ברחוב מנוחה ונחלה" ו"בית הכנסת על שם ויצמאן", לא מוכרים לי בתי כנסת כאלה הקיימים כיום. אשמח למידע בנושא.



ActivePaper Archive logo image
עברית English Français

ActivePaper Archive logo image
דף הביתחיפושדפדףתצוגת עיתוןהכתבות שליעזרה למשתמשצור קשר









progress
















































שאילתא ממוקדת


כל המילים הבאות




הביטוי המדויק הבא




חלק מהמילים הבאות




ללא המילים הבאות






סינון לפי עיתון:



כל העיתונים


כל העיתונים

Bulletin De Lamicale - Constantinople

La Liberté - French

L`Avenir Illustré

HaCarmel- Russian

Association amicale des anciens professeurs de l’AIU en Egypte

Association des anciennes élèves de Salonique

Association des anciens élèves de Casablanca

Association des anciens élèves de Salonique

Association des anciens élèves de Tanger

Bnai Brith Messenger

Bulletin Trimestriel de l’Association de Tunis

Bulletin de l`Alliance Israélite Universelle

Bulletin de la Société de Conférences juives d’Alger

Bulletin de la Société des anciens élèves de l’AIU, Tunis

Bulletin de l’Association des anciens élèves des écoles de l’AIU à Sousse

Bulletin des Ecoles de Tunis

Chicago Sentinel

Echo Zydowskie

Egyenlöseg

Information Juive

Israël

La Liberté - Judeo-Arabic

La Voix des Communautés

Le Bulletin, organe de Menascé

Les Cahiers de l’AIU

L’Aide Scolaire, Marrakech

Nasza Jutrzenka

Paix et Droit

Rozwaga

The Occident

The Palestine Bulletin

The Palestine Post

Trybuna Tygodnik Radomski

Union des directeurs des écoles, Tunis

Compte-rendu sur les écoles israélites de Salonique

אונזער אקספרעס

איל פרוגריסו

דאס אידישע לאנד

דאר היום

דבר

המאסף-דור המאספים

דיא ווארהייט

דער יוד

דער יודישער לאנדווירט

דער מאמענט

דער מארגען זשורנאל

דער פריינד

האנדעלס וועלט

הזמן

החרות ירושלים

היום

היינט

הכרמל

הלבנון

המגיד

המודיע

הד-המזרח

המזרחי

המליץ

המצפה

המשקיף

העם

הפועל הצעיר

הצבי

הצפה

הצפירה

השקפה

חבצלת

חרות

לה אמיריקה

ליטערארישע בלעטער

מגיד מישרים

מוריה

מחזיקי הדת

מיין רעדנדיקער פילם

מעריב

נער

עברי אנכי

על המשמר

לעבנס-פראגן

המאסף-קואינקה

קול העם

קול מבשר

קול מחזיקי הדת








חיפוש בעמודי שער בלבד



הגבל לטווח תאריכים


משנה (dd/mm/yyyy)




עד שנה (dd/mm/yyyy)




חיפוש איפוס שאילתא



NEAR








נמצאו 1 תוצאות עבור 'בית הכנסת הגדול רחובות'. מציג תוצאות 1-1


הצג
כתבותתמונותפרסומות

הצג
רלוונטיותמהחדש לישןמהישן לחדש






סטטיסטיקת תוצאות חיפוש








1950






1951




1


1952






1953






1954






1955



progress





עמוד 2

עמוד 2


Sun Feb 24 1952 הצפה
עמוד 2 רלוונטיות

הוסף ל"כתבות שלי"


דורה לבחירת רב,קבענו את מספד באי הכה אשר על בתי הכנסת והעדות לשלח להאםשה הבוחרת את הרב ואב"ד דמתא רחובות — כדלהלן: בית הכנסת הגדול: ‭ 6 ? —‬ ב"כ‭",‬שונה הלכות" ‭ 6 —‬ ב"כ!העדה התימנית : בשכונת שעריימ ‭ 2 —‬ ב"כ,בשכונת מרמורק — ב"כ אחד,בתי הכנסת: 'הפעל המזרחי י ברחוב...
































תצוגת טקסט

הצג עמוד סגור

תצוגת כתבה


[הצפה] 24 פברואר 1952
























בתגובה ששלחתי חלה תקלה ולכן אני חוזר ושולח אותה -
בעיתון הצופה מיום כח שבט התשי"ב 24 בפברואר 1952 התפרסמה מודעה בדבר בחירות לרב ראשי ברחובות [הבחירות שבהן נבחר הרב אלימךך בר שאול] בחתימת ראש המועצה הדתית דאז, מ. בן יצחק. במודעה מוזכרים, בין השאר, "בית הכנסת של הפועל המזרחי ברחוב מנוחה ונחלה" ו"בית הכנסת על שם ויצמאן", לא מוכרים לי בתי כנסת כאלה הקיימים כיום. אשמח למידע בנושא.

גביר
הודעות: 810
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי גביר » ה' אוקטובר 26, 2017 9:34 am

תיאור פסיקתו של הרב אלימלך בר שאול בנוגע למיקומו של בית הכנסת בקיבוץ עין הנציב שבעמק בית שאן:

לקראת ההכנות לתכנון הבניין, התחולל ויכוח סוער בקיבוץ בנושא בחירת האתר למיקום בית הכנסת. את תכנית הקיבוץ תכנן האדריכל ריכרד קאופמן שהיה בשעתו בכיר מתכנני הקיבוצים בארץ. בתכנית שלו נעדרה נוכחותו של בית כנסת.

בפני החברים עמדו שלוש חלופות: 1. במיקום הגבוה בקיבוץ, שהיה פנוי מבנייה אך מרוחק מעט ממרכז העניינים וחדר האוכל. בנוסף, קיוו החברים כי הצבת הבניין המרכזי בקצה היישוב תעודד בעתיד את התפתחות הבנייה לכיוון מערב, מה שאכן קרה. 2. סמוך לחזית הראשית של בית המדרש שממוקם היה במרכז הקיבוץ, סמוך לחדר האוכל, אך היה אזור בנוי ולכן השטח היה מוגבל לתכנון. 3. סמוך לחזית האחורית של בית המדרש שגם כאן היתה מגבלת שטח פנוי. בדומה לאפשרות 2 גם באפשרות 3 היתה בעיה של חוסר אוורור טבעי באתר הנבחר היות והיה לכוד בין בניינים קיימים בנקודה נמוכה באזור.

חברי הקיבוץ התייעצו עם הרב אלימלך בר שאול, רבה הראשי של רחובות, שהיה עונה לחברי הקיבוץ על מגוון שאלות הלכתיות. משלחת של שלושה חברים (שניים מעין הנצי"ב ואחד ממזכירות הקיבוץ הדתי) הגיעה לביתו ברחובות והציגה בפניו את תכנית הבניין ואת ההתלבטויות. לאחר ששמע את החלופות ואת הטענות, ניגש הרב לכתוב את תשובתו המנומקת. "בניין בית הכנסת צריך להיות מוקם במקום הגבוה ביותר, ועל כל פנים צריך בניינו להיות יותר גבוה מכל בתי המגורים שבמקום, דרך שררה ולא סתם מחמת מצוקת דיור". בשיחה טלפונית עם האדריכל בצלאל רינות הוא מספר על נימוקים נוספים: "יש מנהלי ישיבות שאומרים שהם מעדיפים להרחיק את המגורים מבית המדרש כדי להימנע ממרחק קצר שיעודד להבריז לחדרים, אבל אצלנו נוצר ישוב דו-קוטבי ובית הכנסת נעשה מוקד יותר חשוב מחדר האוכל. גם התפתחות היישוב מערבה הפכה את בית הכנסת למקום מרכזי, כשחדר האוכל הפך להיות הקצה המזרחי. אם היו בוחרים לשים את בית הכנסת ליד החדר אוכל כפי שהתלבטו, זה היה מרחיק אותו ממרכז החיים".

גם לרעיון הטיית המבנה ב-45 מעלות התייחס הרב: "באשר להעמדת ארון הקודש בפינה, אפשר שמבחינת צידוד רוחות העולם יש בזה אפילו צד הדור, לפי המובא בהגהת הרמ"א. ועל כל פנים אינני מוצא כל עיכוב מצד ההלכה והמנהג להעמיד ארון קודש בזווית כפי תוכניתכם, בייחוד כשהמתפללים מכוונים ישיבתם ועמידתם מולו".

בנושא המחיצה בין עזרות הגברים והנשים קבע הרב כי המחיצה צריכה להיות בגובה של כ-170 ס"מ גובה ממוצע של אדם, "רובה אטומה ומעוטה מעשה קליעה, והואיל והמחיצה היא מגדרי קדושה הריהי ככל מצווה וצריך להשתדל לעשותה הדורה ונאה". את מחיצת הברזל עיצב אריק קורן – חבר קיבוץ אשדות יעקב והביצוע הופקד בידיו של אבשלום שורק, ששימש בין השאר לאורך חייו בתפקיד רכז הבניין ורכז המשק של עין הנצי"ב.
במרכז הרחבה שתלו עץ זית וגם על מעשה השתילה התעורר ויכוח. היו שהתנגדו לשתילת העץ מהטעם "לא תטע לך כל אשרה". החברים פנו לרב בר שאול והרב פסק שמותר.

לקוח מכאן:
https://michaelarch.wordpress.com/2015/ ... %9B%D7%A0/

ממללא
הודעות: 30
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2016 10:48 am

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי ממללא » ה' אוקטובר 26, 2017 8:43 pm

בעניין מה שהובא כאן מדברי ה"ציץ אליעזר" לגבי שילוב משפט ההלכה בפסקי דין על ידי שופטים בבתי המשפט -

אכן גישת השופט פרופ' מנחם אלון הייתה שיש לעשות מאמץ ולהחדיר כמה שיותר ממשפט התורה לתוך פסקי הדין של המערכת הכללית ו"ליהד" אותה מבפנים. הוא עצמו היה שנים רבות חוקר ומרצה באוניברסיטה העברית ועיקר מפעלו היה להפיץ את "המשפט העברי" בקרב תלמידים ולשכנע שמדובר ב"נכס לאומי" ולכן לא רק אנשים דתיים צריכים למצוא בזה עניין. לאחר שהתמנה לשופט בבית המשפט העליון הרי שבכל פסק דין שכתב הוא בעצם כיוון את התוצאה לתוצאת המשפט העברי - וכמעט תמיד נשאר בדעת מיעוט כי בהרכב היו עוד שני שופטים ש"המשפט העברי" לא עניין אותם.

בר הפלוגתא שלו בעניין זה היה השופט פרופ' יצחק אנגלרד - בוגר ישיבת "עץ חיים" במונטריי - שהיה אף הוא פרופסור באוניברסיטה העברית טרם מונה לשופט בבית המשפט העליון והתפלמס עם חזונו של אלון. הטענה המרכזית שלו הייתה למעשה טענת ה"ציץ אליעזר" שעדיף להשאיר את משפט התורה בבתי דין ששופטים על פי דין תורה וכפופים לו ואולם אם חזונו של אלון יצליח זה יביא לכך ששופטים שרחוקים מתורה ומצוות יפרשו מקורות הלכתיים ויתנו פסק - ונפיק מכך חורבא.

למרות זאת לאחר שאנדלרד התמנה לשופט בעליון - והציפייה היא מהשופטים הדתיים להכניס בפסקיהם מ"המשפט העברי" - אז גם הוא נקט למעשה בגישה זו בפסקיו והתייחס למקורות ההלכה.

[השתמשתי במינוח "משפט העברי" כי הוא המקובל במחקר ובמיוחד אצל אלון - למרות שדעת חכמים אינה נוחה ממנו שלא תהא כהנת כשאר פונדקאיות].

ממללא
הודעות: 30
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2016 10:48 am

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי ממללא » ו' אוקטובר 27, 2017 12:52 am

אחת הדוגמאות לשיטתו של מנחם אלון באה לידי ביטוי בפסק דין בעניין הנדלס.

הנדלס מצא בחדר הכספות של הנבק מעטפה עם אגרות חוב בשווי גבוה שלא היה ידוע למי הן שייכות. הבנק טען שבמקרה זה האבידה שייכת לבנק כי היא נמצאה בחדר הכספות של הבנק. הנדלס טען שהאבידה שייכת לו כי הוא המוצא.

העניין הגיע לבית המשפט המחוזי בירושלים שם פסק השופט הדתי יהודה וייס שהדין עם הנדלס תוך הסתמכות על ה"משפט העברי" שמדובר בחצר שאינה משתמרת. עורכי הדין של הנדלס אף הציגו שלשה פסקי הלכה שקבעו שהדין עם הנדלס (למיטב זכרוני שניים מהם היו הגאון ממאקווא, הגר"ע יוסף - את השלישי אני לא זוכר).

הבנק ערער לבית המשפט עליון והעניין בא לפני הרכב שכלל את השופטים אהרן ברק מצד אחד ומנחם אלון מצד שני. השלישי היה לנדוי שצידד בברק.

אלון טען על פי המשנה של "מצאן לפני השולחני" וכן סקירה של פוסקי הדורות שהדין עם הנדלס. ברק שהתנגד לפרש את החוק לפי "המשפט העברי" פסק לטובת הבנק ולנדוי הצטרף אליו.

בשל חשיבות העניין הוחלט שהוא יידון שוב בדיון נוסף בפני 5 שופטים. אחד השופטים הנוספים היה חיים כהן - תלמיד ישיבה בצעירותו ששנה ופירש - והוא יצא חוצץ נגד ניסיונו של אלון לפרש את החוק של המדינה על פי דין ההלכה.

בברכה המשולשת
הודעות: 9279
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: הרב בר שאול זצ"ל

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' אוקטובר 19, 2018 9:15 am

נתבקשתי להוסיף לאשכול לכבוד היארצייט של הגה"צ רבי אלימלך בר שאול זצ"ל:

מתוך גליון דובב שפתיים, נדפס בקובץ גליונות סוכות תשע"ט, בתיאור חתונתו של הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל:
"כולם באו ושמחו בשמחת ידידם החתן האהוב. לאור מנורות החשמל שסודרו סביב הגג, נישאו דרשות בשבח החתן ובית הכלה, במיוחד ציין רבינו את דרשתו של ידידו מבני הישיבה, רבי אלימלך שאולזון (בר שאול), שהיה דרשן גדול ונואם בחסד".


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: גיזונטע קאפ ו־ 40 אורחים