המתלמד לפני רבו כתב:עוד מצאתי מחבר ספר על תהלים דגלי הודיה מאת ר' יהודה יודל בן חיים לנדא. אשר כנראה מההסכמות שהיה מרוסיא. ובספרו מתפאר את עצמו שהוא נכד הנו"ב. אך לא רשום איך הוא נכדו אם דרך ר' יוסף מפוזנא, שהרי אם היה נכד ר' יוסף מפוזנא הרי היה מתפאר ביחוסו. ועכ"פ איני יודע מאיזה שורש הוא נכד.
ירון כתב:באוסטרהא גר ר' יהודה יודל סג"ל לנדא, נפטר שם בשנת תקצ"ט. הוא היה בנו של ר' יעקב (ב"ר חיים סג"ל לנדא מפודקמין), חתן הנו"ב.
ראו במזכרת לגדולי אוסטרהא שחתנו של ר' יודל היה ר' זאב וואלף סג"ל לנדא [מישהו יודע כיצד הוא קשור?], אביו של ר' יעקב שמואל סג"ל לנדא, אבי הגביר ר' מרדכי סג"ל לנדא מז'יטומיר.
שרוליק כתב:ירון כתב:באוסטרהא גר ר' יהודה יודל סג"ל לנדא, נפטר שם בשנת תקצ"ט. הוא היה בנו של ר' יעקב (ב"ר חיים סג"ל לנדא מפודקמין), חתן הנו"ב.
ראו במזכרת לגדולי אוסטרהא שחתנו של ר' יודל היה ר' זאב וואלף סג"ל לנדא [מישהו יודע כיצד הוא קשור?], אביו של ר' יעקב שמואל סג"ל לנדא, אבי הגביר ר' מרדכי סג"ל לנדא מז'יטומיר.
ר' יהודה יודל לנדא (שחיבר תהילים עם דגלי הודיה והמצווה) היה גר בירושלים! אביו היה נקרא ר' חיים (כנראה מתוך הספר הנ"ל)! נלב"ע שנת תרמ"ו ומנו"כ בהר הזיתים חלקת וואהלין הישנה (שמעתי ממישהו שהיה שם בקברו), לפני זה הוא גר בסאדיגורא.
המתלמד לפני רבו כתב:כנראה אין שום קשר משפחתי בין יד יהודה להנ"ל שלא מצויין איזה קישור משפחתי בהסכמתו לספרי בן ר' יודל שהוזכר למעלה ר' יעקב לעווין
במזכרת שם שיער מה שלשלת היחס של רז"ו.ירון כתב:באוסטרהא גר ר' יהודה יודל סג"ל לנדא, נפטר שם בשנת תקצ"ט. הוא היה בנו של ר' יעקב (ב"ר חיים סג"ל לנדא מפודקמין), חתן הנו"ב.
ראו במזכרת לגדולי אוסטרהא שחתנו של ר' יודל היה ר' זאב וואלף סג"ל לנדא [מישהו יודע כיצד הוא קשור?], אביו של ר' יעקב שמואל סג"ל לנדא, אבי הגביר ר' מרדכי סג"ל לנדא מז'יטומיר.
המתלמד לפני רבו כתב:ממש כעת קבלתי ממי שמתיחס עצמו כצאצא של ר' יודל: למעלה כתבתי שהיה חתנו של ר' אברהם יוסף מויחוביץ וכך כתבתי עפ"י מש"כ אצל חסידי וויזניץ. אולם הצאצאים כותבים שהיה חתנו של ר' ישראל מבאהפעליא מח"ס עטרת ישראל http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3979&st=&pgnum=3 שהיה בן אחותו של ר' מרדכי מטשרנובל. וכתבו שנשא פעם ראשון אחד הבנות ולאחר פטירתה לקח את אחותה. היו לו מאשתו הראשון בן ובת (הבן הוא ר' יעקב שו"ב) ומאשתו השני בת [שבעלה נקרא ג"כ לעווין]. אולם כנראה חסרו ברשימה הבן השני שהיה לו כמוזכר בראש ספרו של ר' יעקב לעווין
המתלמד לפני רבו כתב:וכנראה שר' אליעזר לנדא אב"ד וואלקווישק ג"כ בן ר' יהודה הנ"ל וכמוזכר בהודעה על פטירתו (יח אייר תרמו) בכנסת ישראל תרמ"ז עמ' 1127, שהיה בן בנו של ר' יוסף הצדיק חתנו של הנו"ב [כתוב שם שהיה למעלה מבן תשעים במותו, אולם בספר יקרא דחיי מס' קעח כתב שהיה בן פו] הנ"ל היה רב בוולקויסק למעלה מארבעים שנה (ראה בפרענומעראנטען לספר פרדס הבינה נדפס תר"ב, שהוזכר כבר בתאור אב"ד דשם)
המתלמד לפני רבו כתב:מה היה הבן הזה של ר' שמואל לנדא ואיפא היה מקומו, לא נזכר שם בן הזה ברשימת צאצאי הנו"ב המצורף למעלה.
כנראה שתחלף לך בין שני ר' שמואל לנדא. ר' שמואל לנדא מווילנא {חתן ר' חיים לנדא אב"ד פודקמן, ומאשתו לקח השם לנדא] אבי ר' אברהם יעקב יעקל ואבי ר' יצחק אליהו מווילנא [והם היו בני דודים של הנו"ב] בנו של ר' אברהם יעקב יעקל הוא ר' שמואל לנדא חתן מהרי"ץ מוולאזין ובתו של ר' שמואל נשאת לר' חיים הלל פריד בן הגאון מהרא"י מוולאזין בת דודו. עוד בן היה לר' אברהם יעקב יעקל הנ"ל הוא ר' יקותיאל זלמן לנדא מוויטבסק
"נשאלתי מכבוד הרב הגאון המפורסם מו"ה אליעזר לנדא זצ"ל מק"ק וואלקאוויסק אודות גט שהיה במדינת אמעריקא באחד שנתן ג"פ לאשתו מידו לידה והמסדרי הגט שאלו אותו ע"ש אביו והשיב כי אביו נקרא אלי' והב"ד והעדים והסופר טעו וכתבו בשם אביו אלי' אלעזר. ובאמת לא היה נקרא אביו רק בשם אלי' לבד אלא אבי אביו היה נקרא אלעזר. והוא מקום עיגון גדול מחמת כי ברח הבעל ולא נודע מקומו איו וביקש כת"ר ממני לעיין בשריותא דהך איתתא. ובאמת זהו ענין חמור הנוגע לאיסור א"א. אך מחמת גודל העיגון לא יכולתי להעלים עין מזה וכבר שקדו חז"ל על תק"ע. ולפי ספורה של האשה המוכ"ז היה הענין כן כי הבעל אמר להם ששם אביו הוא אלי' אלעזרס והם טעו וסברו דשם אביו הוא אלי' אלעזר. ולבא בארוכה קשה עלי מחמת טרדתי וחולשתי לא באתי רק בקצרה" ובסוף דבריו וע"כ בנ"ד לכה"פ ע"פ כל מה דנתבאר לא הוי רק ספק שינה שם האב ע"כ דעתי מסכמת להיתירא במקום עיגון גדול כמו דבנ"ד וכמש"כ כת"ר ואם יסכים כת"ר ג"כ להיתירא אזי הנני נמנה עמו בשריותא דהך איתתא. דברי ידידם יצחק אלחנן בהרב מו"ה ישראל איסר צ"ל החופ"ק.
אני משער שהכוונה היא נכדו של ר' יוסף.המתלמד לפני רבו כתב:ר' שמואל שעהנבלום מרישא המו"ל ספר זכרון שארית יוסף (קלמיא תרמב) היה נכדו בן בנו ר' פנחס. וא"כ יוצא שהיה אחיו של ר' אליעזר הנ"ל שהרי לא רשום שהיה עוד אח, או שהיה עוד אח ורק שהיה במדינת גליציא ולכן לא נרשם. וצ"ע.
ויש גם ר' זאב וואלף שעהנבלום מרישא שתרגם והדפיס את חוקי האישות להנוב"י.אבן זועקת כתב:ר' שמואל שעהנבלום היה בן ר' יחזקאל בן ר' פנחס בן רבינו יוסף מפוזנא.
המתלמד לפני רבו כתב:כדי לעזור לאלו הרוצים קצת מידע. הנ"ל נולד בשנת ת"ר כך כתוב בספר הנ"ל בדפוס החדש [ראה שם שיש תולדותיו] אביו היה רב בטורבין מ' שנה. בספר יזכור על קהלת טורבין עמ' 139, שכתוב קצת מתולדותיו כתוב שלא נודע להם כלל יחוסו של ר' אליהו. וראה שם שכתבו שאולי הוא קשור לרבה הקודם של טורבין ר' אלעזר ב"ר יוסף הלוי לנדא.
אולם בכל זאת לא ידעתי איפא כתוב שהיה בן אחר בן של הנו"ב. ואולי הוא נכדו של ר' יוסף מפוזנא.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 38 אורחים