פורום אוצר החכמה

לאחר ששמו עלה מעט בעקבות פטירתו הטראגית של חתנו הגאון רבי משה טברסקי זצוק"ל הי"ד מן הראוי לייחד אשכול על תולדותיו של האי גאון טמיר ונעלם, עיונו המבהיל גלוי לעין כל לפחות בשיעורים כללים על המסכתות שנדפסו בספרי עיון התלמוד ומצויים באוצר, אך חסר את השיעורים היומיים ואת שאר המסכתות שעדיין לא נערכו.

היה משרידי ישיבת מיר בשנחאי, גאון עצום ומחדש נפלא, ולרוב תקפו היה נהנה לחדש מהלך בסוגיא תוך שהוא "מבטל" את חידושם של רבותינו לבית בריסק, ובפרט בסדר קדשים שם היה כמעט חד בדרא.
שמועה שלא אומתה מספרת שזכה לקבל את ברכתו של הקדוש [ונא לא להיכנס לדיון..] החפץ חיים זיע"א, כשהחפץ חיים בירכו שלא יתפרסם יתר על המידה מחשש לעינא בישא, ואכן בכל שנותיו באה"ק לא הכירו אותו כדבעי, וישיבתו ישיבת "עיון התלמוד" לא זכתה לפרסום.
בערוב ימיו, כשהגר"י ארנברג שליט"א הקים את ישיבתו במודיעין עילית נתבקש ע"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל לתת להגר"א ברמן למסור שיעורים בישיבה, ואכן מדי שבוע היה בא באפיסת כחות למסור שיעור, כשהוא נעזר בחתנו הגר"מ אלטוסקי.
נתבקש לישיבה של מעלה בחודש אייר תשס"ה.

הנ"

זרוק חוטרא וכו'
כי כה היה רבי אבא זצ"ל מספר על זקינו רבי שלמה זלמן מזלוטשוב שרצה להצטרף לעדת החסידים כיון שרצה להיות בחבורה אחת עם החידושי הרי"מ, וענה לו שהוא מסכים בתנאי שישמור על זמן ק"ש ותפילה, על לימוד תורה לשמה (האם הדגש הוא על לימוד תורה או על לשמה, או על לשמה כשיטת המתנגדים), ושלא ידבר על הגר"א.

צולניק כתב:היה משרידי ישיבת מיר בשנחאי, גאון עצום ומחדש נפלא, ולרוב תקפו היה נהנה לחדש מהלך בסוגיא תוך שהוא "מבטל" את חידושם של רבותינו לבית בריסק, ובפרט בסדר קדשים שם היה כמעט חד בדרא.

שמעתי מפיו כי ראה ברבינו חיים הלוי מורו ורבו המובהק, לפי שמאז שהספר יצא לאור בתרצח היו רבים שאמרו שמועות בשם הגר"ח בספר, וחשקה נפשו לראות את הספר בפנים, אלא שהספר לא היה בנמצא בשישיבת מיר בליטא, ולראשונה היה בשנחאי, אלא שהיה דף עם תורות ארוכים, והיה זכות קדימה למבוגרים, ומצא שבזמן ארוחת הצהריים הספר פנוי, ובמשך חצי שנה ויתר על ארוחת צהריים בתנאים של שנחאי, ולמד את הספר מכריכה לכריכה, ומאז ראה בגר"ח רבו המובהק.
למעשה מיעט מאד לחלוק על הגר"ח עצמו, ויש לו מהלכים גאונים בדברי הגר"ח, והיה מדייק בספר רבינו חיים הלוי כברמב"ם, אך לעיתים מהלכיו הם שלא כפי שפירשוהו בנו הגרי"ז, ובודאי שלא הרגיש מחוייב לשאר בית בריסק.
אגב רוב חידושיו בסדר קדשים שנדפסו בספר הם לעת זקנותו, וקרא להם בן זקוניו.

צולניק כתב:שמועה שלא אומתה מספרת שזכה לקבל את ברכתו של הקדוש [ונא לא להיכנס לדיון..] החפץ חיים זיע"א, כשהחפץ חיים בירכו שלא יתפרסם יתר על המידה מחשש לעינא בישא, ואכן בכל שנותיו באה"ק לא הכירו אותו כדבעי, וישיבתו ישיבת "עיון התלמוד" לא זכתה לפרסום.

שמועה זו שמעתי מאחד מגדולי ראשי הישיבות, והוסיף כשגגה ייצאה מפי השליט. וכן שמעתי שמועה זו מחתנו הגאון רבי מרדכי אלטוסקי שליט"א, שהזהיר את אביו [שהיה תלמידו המובהק של הח"ח אף שהיה חסיד גור ומראשי ישיבת תורת חסד דחסידי גור בלודז] שיסתירנו, ואמר הגר"מ שלמעשה לא שמרו מספיק על ההוראה ולכן לא זכה לפרסום כפי ערכו.
האמת היא שהיה צריך להיות בעל כשרון ובעל ידע נרחב לפחות בנשים נזיקין ע"מ להבין את שיעוריו, כיון שהיה בעל חשיבה מהירה מאד, והיה בונה מערכות מכח דיוק דברי ראשונים בכל רחבי הש"ס, ולאו דוקא המוכרים והמקומיים, ומצד שני היה מגמגם מעט, ולמי שהיה קשה לקלוט את לשון הראשונים שהיה מקריא, ובונה עליו מערכות, או שהיה קשה לו לנוע בעקבות חשיבתו המהירה שאינה משועבדת לרייד הקלאסי בדוקא, היה מתקשה בהבנת שיעוריו.
אם כי רבים מגדולי מרביצי התורה בדורנו רואים בו את רבם המובהק.
אגב בסוף ימיו הצטער שלא נענה להפצרותיו של מרן בעל האבי עזרי להכנס למועצת, [הסיבה שנמנע הוא מפני שרצה להתעסק רק בתורה], לפי שחשב שעם היה נכנס היו לו יותר תלמידים.

שמעתי שחבריו כינו אותו 'אבא איינשטיין' ע"ש המדען הידוע. ופעם הגר"ח שמואלביץ שאל את החברותא מה פשר הכינוי.
אומרים שכשהיה חולה בשנחאי ונאסר עליו ללמוד תורה, למד במשך 4 שבועות סינית ופיזיקה גרעינית על בוריין ועוד כמה חכמות

עט סופר כתב:

צולניק כתב:

שמעתי מפיו כי ראה ברבינו חיים הלוי מורו ורבו המובהק, לפי שמאז שהספר יצא לאור בתרצח היו רבים שאמרו שמועות בשם הגר"ח בספר, וחשקה נפשו לראות את הספר בפנים, אלא שהספר לא היה בנמצא בשישיבת מיר בליטא, ולראשונה היה בשנחאי, אלא שהיה דף עם תורות ארוכים, והיה זכות קדימה למבוגרים, ומצא שבזמן ארוחת הצהריים הספר פנוי, ובמשך חצי שנה ויתר על ארוחת צהריים בתנאים של שנחאי, ולמד את הספר מכריכה לכריכה, ומאז ראה בגר"ח רבו המובהק.
למעשה מיעט מאד לחלוק על הגר"ח עצמו, ויש לו מהלכים גאונים בדברי הגר"ח, והיה מדייק בספר רבינו חיים הלוי כברמב"ם, אך לעיתים מהלכיו הם שלא כפי שפירשוהו בנו הגרי"ז, ובודאי שלא הרגיש מחוייב לשאר בית בריסק.
אגב רוב חידושיו בסדר קדשים שנדפסו בספר הם לעת זקנותו, וקרא להם בן זקוניו.

צולניק כתב:.

וזכה לקחת כחתן את הרב משה טברסקי שהיה נצר לבית בריסק, נכד הגרי"ד בן הגר"מ בן הגר"ח

אום אני חומה כתב:שמעתי שחבריו כינו אותו 'אבא איינשטיין' ע"ש המדען הידוע. ופעם הגר"ח שמואלביץ שאל את החברותא מה פשר הכינוי.
אומרים שכשהיה חולה בשנחאי ונאסר עליו ללמוד תורה, למד במשך 4 שבועות סינית ופיזיקה גרעינית על בוריין ועוד כמה חכמות

שמעתי מתלמידו הרב דיסין כי פעם ליווהו ברכבת התחתית בנוי יורק והיה שם קוריאני שצעק והשתולל ואיש לא הצליח להרגיעו וניגש אליו רבי אבא ואמר לו כמה מילים בקוריאנית ומיד נרגע, והרב דיסין השתומם, והסביר לו רבי אבא שאותו אחד לא ידע שום שפה מלבד קוריאנית והוא צעק שמישהו יסביר לו היכן לרדת ומרוב לחץ גם השתולל קצת, והוא ניגש אליו והסביר לו והרגיעו, ושאלו מהיכן יודע קוריאנית, והשיב לו שהעובדים ליד הישיבה בשנחאי דיברו תדיר בשפה זו וקלט את השפה. ואמר לו שיש חוש לקלוט במהירות רבה שפה, ובכל מקום ששהה קלט את השפות המדוברות שם, ויודע 21 שפות [לא יודע באיזה רמה התכון]. [נולד בלודז' פולין, בגיל 14 גלה למקום תורה למיר בליטא, בגיל 21 גלו כל בני הישיבה לוילנא ומשם במסע הארוך ליפן ומשם לשנחאי, אח"כ השתקע בארה"ב, עלה לארץ בתשכ"ב ושב לארה"ב, ושוב עלה לארץ בתשל"ט עד לפטירתו].

אדם שיודע ש"ס וראשונים מתפעלים ממנו שהוא פוליגלוט?

צולניק כתב:בערוב ימיו, כשהגר"י ארנברג שליט"א הקים את ישיבתו במודיעין עילית נתבקש ע"י הגרמ"י ליפקוביץ זצוק"ל לתת להגר"א ברמן למסור שיעורים בישיבה, ואכן מדי שבוע היה בא באפיסת כחות למסור שיעור, כשהוא נעזר בחתנו הגר"מ אלטוסקי.

לא מדויק.
למעשה הגר"א ברמן העביר את ישיבתו מרח' שמואל הנביא למודיעין עילית, עקב משבר כלכלי שלא נאריך בפרטיו. לאחר כמה שנים שהישיבה לא התרוממה מספיק ולמעשה היתה על סף סגירה. עברה הישיבה לידי הגר"י ארנברג בתמורה לכך שר' אבא וחתנו הגר"מ אלטוסקי ימשיכו למסור בה שיעורים. זמן קצר לאחר פטירת ר' אבא עזב גם חתנו את הישיבה. השריד היחיד בישיבה מאותם הימים הוא ר' שלמה מילר המשמש כמשיב/משגיח.

נמחק ונשלח שוב

כמדומה שהג"ר משה וואלפין ראש ישיבת נוברהודוק בירושלים הוא תלמיד מובהק להג"ר אבא ברמן זצ"ל.
מול בית הוריי היה כולל 'עיון התלמוד' במונסי, בנשיאות חתנו של הגר"א, הג"ר שלום רוזנגרטן. כיום אין הכולל פעיל, אבל בימים עברו למדו שם ת"ח חשובים.

ישבב הסופר כתב:כמדומה שהג"ר משה וואלפין ראש ישיבת נוברהודוק בירושלים הוא תלמיד מובהק להג"ר אבא ברמן זצ"ל.
מול בית הוריי היה כולל 'עיון התלמוד' במונסי, בנשיאות חתנו של הגר"א, הג"ר שלום רוזנגרטן. כיום אין הכולל פעיל, אבל בימים עברו למדו שם ת"ח חשובים.

כל האחים הגאונים בני רבי ניסן וולפין כגון ראש ישיבת קול תורה ועוד תלמידים מובהקים של הגר"א ברמן.

מה היה שם אביו של רבי אבא?

שברי לוחות כתב:מה היה שם אביו של רבי אבא?

הגאון רבי שאול יוסף ברמן מראשי ישיבת תורת חסד בלודז'.

עט סופר כתב:

שברי לוחות כתב:מה היה שם אביו של רבי אבא?

הגאון רבי שאול יוסף ברמן מראשי ישיבת תורת חיים בלודז'.

שמעתי כעת מיהודי שהכיר את ר' אבא ואביו עוד בלודז', ואמר שאביו היה במעמד שני אחרי ראש הישיבה* [אגב, הוא כמעט בטוח שקראו לישיבה תורת חסד ולא תורת חיים].

עוד סיפר שאחרי המלחמה ר' אבא ברמן אמר לו שלדעתו אביו היה צריך לכהן בראשות הישיבה.

____________________________
* הג"ר ישראל לב הי"ד (ממוצא ליטאי, נלקח לחתן אצל חסיד סלונים מקלצק, ובעקבות כך התקרב מעט לבית אברהם מסלונים. אחרי פטירת הבית אברהם היה לחסיד נלהב של בנו מוהרשד"י הי"ד, (שהיה בסביבות גיל העשרים).

[אגב, הוא כמעט בטוח שקראו לישיבה תורת חסד ולא תורת חיים].
[/quote]
ישר כח צודק ותיקנתי, פליטת פולמוס שלי

עט סופר כתב:פליטת פולמוס שלי

פליטה רודף פליטה.

צ"ל פליטה רודפת פליטה, אכן פליטת קולמוס...

עט סופר כתב:

ישבב הסופר כתב:כמדומה שהג"ר משה וואלפין ראש ישיבת נוברהודוק בירושלים הוא תלמיד מובהק להג"ר אבא ברמן זצ"ל.
מול בית הוריי היה כולל 'עיון התלמוד' במונסי, בנשיאות חתנו של הגר"א, הג"ר שלום רוזנגרטן. כיום אין הכולל פעיל, אבל בימים עברו למדו שם ת"ח חשובים.

כל האחים הגאונים בני רבי ניסן וולפין כגון ראש ישיבת קול תורה ועוד תלמידים מובהקים של הגר"א ברמן.

הגרמ"ו אכן תלמיד הגרא"ב, אבל הוא לא ראש ישיבת נוברהודוק. יש לו ישיבה עצמי והוא שכר מקום בבנין ישיבת נוברהודוק, כמו כמה ישיבות וכוללים אחרים.
הגרר"ו למד אצל הג"ר אלי' שווי בארה"ב ובפונביז'. הוא למד בהכולל של עיון התלמוד ומסתבא שמע שיעורים מהגרא"ב, אבל קשה להגדירו כתלמידו, בודאי לא תלמיד מובהק.
ידוע לי רק על עוד אח, ר' בנימין, שלמד אצל הגרא"ב.

הגאון רבי רפאל וולפין מחשיב עצמו כתלמיד מובהק של הגרא"ב, [גם הגרא"ב החשיבו כאחד מגדולי תלמידיו] ומצטט בשיעוריו יסודות מפיו כסדר.

לא הזכירו פה את תקופתו בבני ברק.

היה לו כולל במאנסי משך זמן על שדה חקלאי farm בלע"ז
א"מ למד אז אצלו היה נוסע לשם כל יום מוילמסבורג
(יתכן שסיפרתי כבר) שפעם ביקש ממנן בדרך חזור לעצור במנהטן אצל ר משה פיינשטיין להביא לו חידשיו כמדומני
והרבנית היזמנה אותו לשבת עם תה וכ, א"מ הירגיש כמו יון בסוכה לשבת עם ר משה ......

שברי לוחות כתב:זרוק חוטרא וכו'
כי כה היה רבי אבא זצ"ל מספר על זקינו רבי שלמה זלמן מזלוטשוב שרצה להצטרף לעדת החסידים כיון שרצה להיות בחבורה אחת עם החידושי הרי"מ, וענה לו שהוא מסכים בתנאי שישמור על זמן ק"ש ותפילה, על לימוד תורה לשמה (האם הדגש הוא על לימוד תורה או על לשמה, או על לשמה כשיטת המתנגדים), ושלא ידבר על הגר"א.

בנוגע ליחוסו של ר' אבא למעלה בקודש, יגעתי ולא מצאתי. גם בספר ארח דוד על ר' דוד בהר"ן הביא שר' אבא היה נכד ר' שלמה זלמן מזלוטשוב ומסתבר שזה דרך בנו של ר' שלמה זלמן - ר' אברהם אבלי. והשאר לוטה בערפל.

שאלתי אותו פעם שאלה וענה שהרש"ש מגרודנא מדבר בזה והיה חשוב לו להדגיש כמה פעמים שהוא לא הולך בדרך של הרש"ש.

כמדומה שר' ירוחם אולשין ר"י ליקווד הוא תלמידו

על ת"ח כגון זה נאמר הכל תלוי במזל אפי' ס"ת שבהיכל...
ר' חיים שמואלביץ פעם אמר לגרי"ז גוסטמן: מה לעשות ר' ישראל, שבספרו של אדם הראשון שמך אינו מופיע כראש ישיבה..

בנוגע ליחוסו לרבי שלמה זלמן. כפי מיטב ידיעתי, אמו מרת רבקה הי"ד היתה בת רבי אברהם אבא בן רבי שלמה זלמן.
הסיפור עם ברכת החפץ חיים קבלתי כך: אביו (שהי' תלמיד הישיבה בראדין) הביאו בילדותו להח"ח להבחן על פרק המפקיד. הח"ח נתפעל מבקיאותו והזהיר אז את אביו שלא יפרסם את כשרונות בנו, כי היו גדולים שהזיק להם הפרסום בילדותם שלא יגדלו יותר ויותר

ש.י. רובין כתב:בנוגע ליחוסו של ר' אבא למעלה בקודש, יגעתי ולא מצאתי. גם בספר ארח דוד על ר' דוד בהר"ן הביא שר' אבא היה נכד ר' שלמה זלמן מזלוטשוב ומסתבר שזה דרך בנו של ר' שלמה זלמן - ר' אברהם אבלי. והשאר לוטה בערפל.

מתעמק כתב:בנוגע ליחוסו לרבי שלמה זלמן. כפי מיטב ידיעתי, אמו מרת רבקה הי"ד היתה בת רבי אברהם אבא בן רבי שלמה זלמן.

סדר ייחוסו: אביו ר' שאול יוסף ברמן הי"ד, בן מ' גיטל, בת ר' אברהם אבלי פראסט מקוטנא, ב"ר יצחק נחום פראסט מקאנין, ב"ר אברהם אבלי ברש"ז מזלאטשוב.

הוא היה אומר: החדו''ת הטובות והמשובחות שיש לי, הם על סוגיות דמילה, שהכנתי לקראת ה'ברית' של ששת ילדי... (שלא היו לא בנים כי אם בנות).

[וכבר אמר א' שהיתה אשתו מעוברת, בלמדו עם החברותא: אם תלד אשתי זכר - צריך לבאר בדרך זה, ואם לא אזכה - אפשר לומר כפשוטו...].