הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
הכהן
הודעות: 1592
הצטרף: א' נובמבר 25, 2012 1:46 pm

הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי הכהן » ד' נובמבר 26, 2014 11:39 am

הבוקר נפטר בירושלים הגאון ר' שלמה שמחה לוין זצ"ל, בנו האחרון של רב האסירים הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל כשהוא בן 88 בפטירתו.
הרב לוין שימש כראש כולל לדיינות "נאות אריה" במבשרת ציון ובשנים האחרונות העתיק הכולל את מקומו לשכונת הר נוף בירושלים. היה תלמיד חכם מופלג ורבים היו נוהגים לשחר לפתחו, לקבלת ברכה ועצה. אנשים המקורבים לרב מספרים, על אלפי מקרים בהם אנשים נושעו מברכותיו. הרב לוין היה נוהג לעשות מפעם לפעם גורל הגר"א, כפי שנהג אביו במספר מקרים מפורסמים, על עניינים מסוימים לאנשים שבאו לשאול אותו.

בחייו, שיכל את אחד מחתניו הוא הגאון רבי רבי חנוך העניך קרלנשטיין זצ"ל, ראש ישיבת פרשבורג ובנו של הגרד"צ קרלנשטיין שיבדלח"ט.

הרב לווין חלה בימים האחרונים, והפסיק לקבל קהל בבית וכאמור, הבוקר השיב את נשמתו ליוצרו כשהוא בביתו בירושלים.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ד' נובמבר 26, 2014 1:53 pm

שלמה שמחה או שמחה שלמה? ידוע מעשה במרן הראי"ה זצ"ל, שקרא שמו שמחה שלמה, מצד שהמשך חכמה היה ידוע יותר בנגלה, והלשם יותר ידוע בנסתר, והנגלה קודם לנסתר.

זכיתי להיות אצלו פעם, ועל אף השעה הלא פשוטה בערב שבת קיבלנו בסבר פנים יפות וחביבות.

לייטנר
הודעות: 4498
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי לייטנר » ד' נובמבר 26, 2014 5:20 pm


יגל
הודעות: 569
הצטרף: ב' אוקטובר 11, 2010 10:45 am

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי יגל » ה' נובמבר 27, 2014 10:21 am

מי היה חותנו ר' פישל הכהן?

ברוך ברגר
הודעות: 208
הצטרף: ג' נובמבר 11, 2014 2:06 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי ברוך ברגר » ה' נובמבר 27, 2014 2:12 pm

ירושלים עיר הקודש איבדה אתמול מזוהרה
בפטירתו של אחד מגדולי צדיקיה וחכמיה, הגאון
הצדיק רבי שמחה שלמה לוין זצ"ל, בן זקוניו של
הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצוק"ל, ראש כולל
לדיינות 'נאות אריה' בהר נוף.
קהל רב מבני ירושלים חלקו לו את כבודו
האחרון ושחו אחר מיטתו של האי גברא רבה
משופריא דירושלים, שהיה מפורסם בגדלותו
בכל מכמני התורה, ויחד עם זאת פקיע שמו בז־
כות הברכות והסגולות שהעניק לרבים ששיחרו
לפתחו וביקשו ליהנות ממנו עצה בינה ותושיה,
כממשיך דרכו של אביו הצדיק רבי אריה זצ"ל,
שהיה אוהבם של ישראל ודורש טובתם בכל עת
בלב ובנפש.
הגרש"ש זצ"ל נולד בירושלים ביום ה' אלול
תרפ"ו לאביו הגדול הצדיק רבי אריה זצ"ל. היה
זה לאחר פטירת שניים מגדולי הדור, האחד הגאון
המקובל רבי שלמה אלישיב זצ"ל בעל 'לשם שבו
ואחלמה', שרבי אריה היה מקורב אליו מאוד והח־
שיב עצמו לתלמידו, והשני, הגאון רבי מאיר שמ־
חה מדווינסק בעל 'אור שמח' שנפטר בד' אלול.
על כן קרא רבי אריה לבנו הנולד 'שמחה שלמה'
– על שם רבי מאיר שמחה, ועל שם רבי שלמה
אלישיב.
כבר מגיל צעיר ניכר בכשרונותיו הברוכים
ועמלו הגדול בתורה בישיבת פוניבז' אצל מורו
ורבו מרן הגר"ש רוזובסקי זצ"ל,
שהיה בן דודו, ולאחר מכן עבר
ללמוד בישיבת סלבודקה,
אצל גיסו הגאון רבי אליעזר
פלצ'ינסקי זצ"ל, ובכל מקום
שמו יצא למרחקים כעילוי גדול
שאין לו בעולמו אלא ד' אמות
של תורה והיא היתה כל שמחתו
כל הימים.
בהגיעו לפרקו הקים את בי־
תו עם בת הגאון ר' פישל הכהן
זצ"ל. לאחר נישואיו התגורר
מספר שנים בבית אביו הגאון
רבי אריה זצ"ל ועמד לימינו
לסמכו בלב ונפש חפיצה, ואף
רכש אצלו מלוא המידה מדע
וחכמה ומסר לו סגולות ועצות
וקבלות שקיבל מצדיקי הדור
הקודם.
כל ימי חייו שקד על במתי
התורה הק' והיא היתה כל שמ־
חתו. עמד בראש כולל לדיינות
'נאות אריה' במבשרת ציון,
ואח"כ בשכונת הר נוף, שנוסד
ע"ש אביו זצ"ל, בו מסר שיעורים
עמוקים ומקיפים בבקיאותם
והיה מקפיד בדרך הוראתו לפ־
סוק בסברה ישרה. זכה להעמיד
אברכים רבים בקרן אורה, מהם
המשיכו ועלו לכהן פאר כמורי
הוראה, דיינים ותופסי ישיבה
בירושלים ומחוצה לה.
לצד זאת במשך שנים רבות
שימש כממלא מקומו של אביו
זצ"ל במשרת רב בית הכנסת
אחדות ישראל ע"ש עולי הגר־
דום בירושלים והרביץ שם תורה
בשיעורים תמידים כסדרם.
רבים שיחרו לפתחו לבקש
ברכה, עצה ותושיה, וכבנו וכ־
ממשיך דרכו של אביו הגדול
קיבל כל יהודי במאור פנים.
היתה לו קבלת קהל קבועה מדי
יום בשעה שבע ובו קיבל עד
כמאה איש, בכדי לא להפריע
בסדרי הלימודים. עשה ככל
אשר הגיעה ידו לסייע למבקשי
פניו. שעת קבלת הקהל המצו־
מצמת שהקצה בסדר יומו היתה
עמוסה ביהודים שבאו לקבל
את ברכתו ולזכות בסגולותיו,
ומעולם לא השיב בקשה כלשהי
ריקם.
כך גם היה ידוע כי קיבל
מאביו רבי אריה את המסורת
לעריכת גורל הגר"א, שקיבל
במסורת ממקורבי מרן הגר"ח
וולוז'ין זי"ע ולמעלה בקודש מרן
הגר"א זי"ע.
יחס מיוחד היה לו עם גיסו
מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב
זצוק"ל. מסופר כי לאחר שנו־
לדה נכדה בדור חמישי למרן
פוסק הדור הגרי"ש, חשש מרן
הגרי"ש זצוק"ל שיש עין הרע
במשפחה ושלח לקרוא לגיסו
שיוציא את העין הרע.
לפני כשנה וחצי נפטרה עליו
זוגתו הרבנית ע"ה ומאז נחלש
אולם בכל זאת המשיך בסדרי
לימודיו כרגיל. כך בחייו שיכל
את חתנו הגדול הגאון רבי חנוך
העניך קרלנשטיין זצ"ל, בנו של
הגרד"צ קרלנשטיין שליט"א
ראש ישיבת גרודנא.
אמש אמר לחברותא שלו כי
מרגיש כי הנשמה יוצאת ממנו
ואז נפרד ממנו לא לפני שסיפרו
לו על אירוסי אחד מנכדיו. בש־
עות הבוקר המוקדמות השיב
את נשמתו הטהורה ליוצרו ובו־
ראו למגינת לב המוני תלמידיו
ומעריציו ששיחרו תמיד לפתחו
ועתה נותרו ללא אוזן קשבת
והאיש שמברכות פיו יתברכו
בכל עת.
קהל רב מבני ירושלים
ובמרכזם המוני תלמידיו ואלו
ששיחרו בכל עת לפתחו הש־
תתף במסע הלווייתו ובראשם
גדולי ירושלים שבאו לחלוק
כבוד לאחד מדמויות ההוד של
ירושלים של מעלה שימש כמו־
פת ודוגמא לרבים.
בהלוויתו שיצאה אתמול
בצהרים מבית ההלוויות סנהד־
ריה בירושלים, הספידוהו גדולי
תורה ורבנים, אשר ביכו את
לכתו של גאון וצדיק משרידי
דור דעה, מרביץ תורה ודמות
חסד מופלאה, אשר רבים נושעו
מברכותיו ועצותיו.
מרן הגאון רבי שמואל אויע־
רבאך שליט"א, ביכה את הסת־
לקותו של הגה"צ זצוק"ל שהיה
מיקירי קרתא דשופריא, שריד
לירושלים של מעלה שהיו גרים
כאן בירושלים של מטה. כן עמד
על מידותיו הטובות והמופלאות
כפי שספג מבית אביו הגדול
זצוק"ל ומגדולי ירושלים של
מעלה.
הגאון רבי יצחק זילברשטיין
שליט"א, פתח את הספדו הנרגש
בקוראו, 'אנשי אמנה אבדו, דו־
חים את הגזרות, זועקים בלחש'.
גדולי הדור העידו עליו על
הלחש שהיה עושה נגד עין הרע,
שכידוע היו משחרים לפתחו
גדולי ישראל, על כי הוא מסו־
גל לדחות את הגזרות. וכידוע
מו"ח רבינו מרן הגרי"ש אלישיב
זצוק"ל, היה מזכירו תמיד על
חכמתו המופלגת והיה קורא לו
"החכם", על שום חכמת החיים
המיוחדת בה ניחן.
הגאון רבי עזריאל אויער־
באך שליט"א, ביכה את הסת־
לקותו של איש התורה והחסד,
איש האשכולות, ועל האבידה
הגדולה עם פטירתו.
הגאון רבי בנימין רימר
שליט"א, הביא מפרשת השבוע
ויצא יעקב מבאר שבע, ומפרש
רש"י הקד' יציאתו של צדיק עו־
שה רושם, יצא צדיק פנה הודה,
פנה זיוה, פנה הדרה, הגה"צ
רבי שמחה שלמה זצוק"ל היה
ההוד של המשפחה, ההוד של
ירושלים.
הגאון רבי יוסף אפרתי
שליט"א, עמד בהספדו על הע־
רכתו העצומה של מרן הגרי"ש
אלישיב זצוק"ל להגה"צ רבי
שמחה שלמה לוין זצוק"ל,
והפליג במעלות שיעוריו הנפ־
לאים, לימודו שהיה בלהט רב
ובריתחא דאורייתא, ועל שמחת
התורה עילאית ועצומה, זאת
בצד תורת חסד שעשה כל ימיו.
לאחר מכן הספידוהו ארב־
עת חתניו, הרבנים הגאונים, רבי
מאיר וינשטוק שליט"א, ראש
כולל במודיעין עילית, רבי לוי
שולמן שליט"א, רבי אוריאל סו־
פר שליט"א ורבי יצחק רפפורט
שליט"א, דיין בביה"ד בחיפה,
אשר עמדו על גדלותו העצומה
של הגה"צ זצוק"ל.
בתום מסכת ההספדים נטמן
בבית העלמין בסנהדריה לצד
קבר רעייתו הצדקנית ע"ה, אשר
נסתלקה לבית עולמה לפני כש־
נה ומחצה, ואביו הגאון הצדיק
זצוק"ל.

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ו' נובמבר 28, 2014 10:03 am

דברים שנרשמו בפתח גליון מדברי תורתו:

אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו
כתב בשבט מוסר (פרק כ"ב) מה טוב ומה נעים, כל חידוש שיחדש האדם בתורה, אפילו חידוש קטן להעלותו כרגע על הספר בדיו, למען יעמוד ימים רבים שלא ישכחהו, כמו שראיתי בספר אחד שאדם שאינו כותב חידושיו בתורה, בעבור שהוא קטן בעיניו, עתיד לתת דין וחשבון על זה, משום שאומרים לו: בפנקס הסחורות כותב אדם מה שחייבים לו וחייב לאחרים, אפילו עד חצי פרוטה – וכי חביב היה בעיניך חצי פרוטה שכתבת אותה שלא לשכוח לאבדה יותר מחידוש קטן של תורה?! לכן צריך אדם לכתוב כל מה שמחדש בתורה שלא ישכח, ואפילו חידוש קטן, ונראה דזהו מה שאמרו חז"ל אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, 'תלמודו' דייקא, שמביא בידו כל מה שלמד וחידש שלא שכחו, שעל ידי שכתבו אינו נשכח אותו חידוש מן העולם, ומוליכו בידו במותו.
וזהו ג"כ כוונת התנא 'כל השוכח דבר אחד ממשנתו' ממשנתו דייקא שהוא משנתו שחידש, וכיצד לא ישכח, יכתוב אותו על הספר, שכל זמן שישכח רואה ויזכור, ויש תועלת גדולה מחידוש אפילו קטן לקשר עמו איזה ענין או לבוא להבין עמו ענין גדול.. וזה מעשה בכל יום בין החכמים, ובפרט בין כתב חכמים הדורשים רשומות שע"י חידוש או הקדמה קטנה בונים מגדל אחד נחמד למראה ומתוק לנפש, לכן אין לבזות מלכתוב חידוש אפילו קטן, וגם אין לבזות משמוע אפילו חידוש קטן, שהכל בכלל תורה הוא. עכ"ל שבט מוסר.

זקנינו הצדיק רבי שמחה שלמה זצ"ל נהג בהנהגה זו כל ימיו, כל מרגלית שמצא או הערה שנתעוררה במוחו היה מזדרז להעלותה בחביבות עלי ספר, שלא ישכחנה לימים רבים. והיה חוזר וממשמש בה בכל עת, ושונה אותה אפילו מאה פעמים ואחת, ובכל פעם הייתה חביבה אצלו כבראשונה.
מידה יתירה היתה בו, שהיה מחבב ומייקר חידושי זולתו כחידושיו שלו עצמו, ובכל עת שמצא איזה פירוש נפלא, דבר התעוררות או שמועה נאה, היה מעתיקם לעצמו, שורה אחרי שורה, ברוב זריזות וחביבות, כאילו הייתה זאת תורתו שלו . [מעלה זו קיבלה בירושה מאביו הצדיק, עטרת ראשנו, רבי אריה זצוקללה"ה, שהיה מקיים בעצמו 'וקָנֶה לך חבר' ומרבה להעתיק בחביבות פירושים וחידושים, כתבי יד נדירים ומכתבי תורה, וכבר יצא לאור בשנים האחרונות – בעידודו של סבא זצ"ל- פירושו הגדול 'משנת אריה' ובו פירושים רבים שליקט וקיבץ בחכמה ובהשכל מספרים וסופרים על ששה סדרי משנה].
פירוש או רעיון שמצא חן בעיניו היה מאמצו בחיבה ואהבה, וכשהיו משבחים ומתפעלים מן הפירוש, היו עיניו בורקות בהנאה ופניו מסמיקות במבוכה כאילו הוא בעל הפירוש ששיבחוהו... כל כך היה מרגיש ש'תורה דיליה היא'.

באהבתו הגדולה לכל חידוש ופנינה לא היה בוש לכפוף קומתו בשולי הדרכים לקטוף שושנים ופרחים ולהטמינם בצקלונו - חזון נפרץ היה לראותו מעתיק איזה סיפור נאה מהעיתון היומי, דבר התעוררות שכתב העורך ב'מעיין השבוע', או פירוש מגליון 'ברסלב' שחולק בבית הכנסת... אוהב היה לקבל את האמת ממי שאמרה, ויהיה זה דרשן מזדמן בסעודת 'שבע ברכות' או נהג המונית שהסיעו..

הרואה סבור היה שזקנינו מלקט מרגליות ופנינים כדי לשזור אותם בשיחותיו ודרשותיו אשר נשא במקהלות, להקל על עצמו במלאכת הדרוש והנאום, אך באו שנותיו האחרונות והעידו על הראשונות – כי לא היתה כאן הכנת דרשה נאה גרידא, אלא אהבת תורה עצומה, וצימאון אדיר להתענג על מתיקותה ולשמוח מיופיה.
שכן בשנים האחרונות, עת כבר חדל מנשוא מדברותיו בקהל רב, והיה חלש מלעמול בהוויות דאביי ורבא, מכל מקום לא פטר עצמו מעולה של תורה, והיה מדדה רגליו בקושי רב ובטורח גדול ונוסע עד היכל בית המדרש בפאתי הר נוף כדי ללמוד עם החברותא הבלתי נשכח רבי אברהם אלישיב זצ"ל – פרשת השבוע!

לא חש זקנינו בושה או פחיתות כבוד לקבוע קביעותו במילי דאגדתא ובפירושים מחודדים, בתוך היכל בית המדרש ההומה בקול שאון לימוד ההלכה בעיון ובלמדנות, שכן אוהב היה את התורה, ואחת היא לו אם שוקע הוא בסוגיות חמורות שבנדה או בפירושים נחמדים בפרשת השבוע.

[מאידך, אהבה גדולה זו היא שהביאה אותו לשאיפה עזה להתעלות עוד ועוד בעיון התורה, וכשהתחיל להיחלש – לפני כמה שנים – היה מחזק עצמו, לחדש כנשר נעוריו ושלא להרפות ממסירת שיעורי הלכה בכולל בעיון ובהיקף, והיה לומד את כתביו שבהלכה ומאמץ מחשבתו להעמיק בדברים.
בחודש אלול האחרון, כשהיה נראה שמצבו משתפר, הצעתי לו ללמוד גם את שיעוריו בהלכה, ושמח בזה, וזכיתי ללמוד ממנו שיעור חשוב בעניין 'טעה בדבר מצוה', אך כששוב נחלש לא הרפה ידיו מלעסוק לכל הפחות בלימוד פרשת השבוע ולהגות בשלל רעיונות ופירושים, ציצים ופרחים, מתוך אהבת תורה ומתיקותה].

מפליא הדבר, שת"ח גדול כמותו, שהיה שנים רבות ראש בתי מדרש לרבנים והכשיר רבנים גדולים ורבים לסמיכה, ובאמתחתו עשרות רבות של שיעורים מקיפים בעומק העיון בכל מקצועות התורה, ואעפ"כ לא נפלה רוחו כשנאלץ להתמקד רק בדברי אגדה, והיה ניגש ללמוד אותם בחשק ושמחה, בזריזות ובמרץ, כנער צעיר, כאילו נכנס עתה למרחבי איסור והיתר (שהיה כ"כ בקי בהם) , ולאחר הלימוד היה שמח ואומר שהלימוד היום היה 'חזק' עם 'ברען'. ביום חמישי האחרון לחייו, לאחר שסיימנו את הלימוד שעלה לו במאמץ גדול, אמר לי בשמחה: 'היום היה טבילת אש!'. [פעם אחת קראתי לפניו מתוך כתביו על פרשת השבוע, ובאמצע ביקש מן העובד-הנכרי כוס מיץ, שאלתי אותו מדוע אינו מבקש ממני לזכותני במצוה, והתמלא תמיהה: הלא אתה באמצע הלימוד!!]

בשנה האחרונה, כשנחלש עוד והפסיק להגיע לבית המדרש, הייתה לנו, נכדיו, הזכות הגדולה לקבוע תורנות ללימוד עמו בפרשת השבוע. בתחילה היה רק החומש פתוח לפניו, ומפיו הקדוש היו מתגלגלות כמו מאליהן אבנים טובות ומרגליות, תמיהות ותירוצים, משלים וסיפורים, חידודים ורמזים. לאחר שתקפה חולשתו, היה מקריא את הדברים מתוך כתביו הרבים [שסידר ומיין, לפי סדר פרשיות השבוע, תלמידו האהוב רבי מרדכי דימנטמן שליט"א]. ובחודשים האחרונים, כשנבצר ממנו גם זאת, היה מבקש מאיתנו להקריא מתוך כתביו, והוא היה משלים הדברים על פה, בזכרון מפליא, והיו לשונות המקראות והמדרשים שגורים על לשונו, בהטעמת המילים ובנעימה עריבה.

בחודשים האחרונים, עקב חולשתו הרבה, סבר אחד הנכדים שאולי עדיף לשוחח עמו בנעימות על ענייני השעה והשקפה, ועל זכרונותיו מבית אבא ומחכמי ירושלים וכדו', בבחינת 'שיחת חולין של ת"ח', אך לאחר מכן התאונן הסבא זצ"ל שהיום החברותא התבטל עמו, ושוחח על ענייני השעה וכו', והוא רצונו רק ללמוד ותו לא מידי!
בכל שעה שנכנסנו אליו, היה יושב מול חומש או סידור, ועובד את קונו.

פעמים רבות נכנסנו אליו, והיה בחולשה גדולה, פניו חיוורות, עיניו עצומות, כל נשימה עלתה לו בקושי גדול ודיבורו בקושי נשמע בלחישה, והנה, רק התחלנו להקריא מכתביו, ומיד התחיל להצטרף בלחישה, אט אט אורו עיניו, הצבע חזר ללחייו והחיוך לשפתותיו, כולו התמלא ברעננות וחיוניות, וכשסיימנו הלימוד כבר היה כאיש אחר. זר לא היה מאמין שזהו אותו אדם שהיה כ"כ חלש ומנומנם לפני שעות ספורות . [ועיין בבא בתרא דף י' ע"א 'מאי אשבעה בהקיץ תמונתך, אמר רב נחמן בר יצחק אלו תלמידי חכמים שמנדדין שינה מעיניהם בעולם הזה והקב"ה משביען מזיו השכינה לעולם הבא. ובמהרש"א שם כתב 'יש לפרש בזה ע"ד וקוי ה' יחליפו כח, שאמרו בסוף קדושין שהתורה נותנת כח ללומדי תורה, ולפי שמיעוט השינה מחליש את האדם אמר בת"ח המנדדין שינה בעוה"ז בלימוד תורתם, הקב"ה נותן להם כח ללמוד תורה, ומשביען בעוה"ז שכינתו דלעולם הבא דאין שם שינה וחלשות האדם, כדאמרינן אלא שהצדיקים יושבין ונהנין מזיו השכינה', עכ"ד, וממש ראינו כן בעיננו איך שכינת ה' חפפה עליו ונתנה לו כוח ועצמה ללמוד תורה בכל מצב. [וכן ראו מאד אצל גיסו מרנא הגריש"א זיע"א שהיה מגיע באפיסת כח אל השולחן, ומאימתי שהתחיל ללמוד, שרתה עליו שכינה דלעולם הבא ושוב לא היה שם שינה וחלישות כלל, ונתמלא ברעננות וזריזות לתורה ועמלה].

כתב הרמב"ם 'עד אימתי חייב אדם ללמוד תורה, עד יום מותו, שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, וכל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח', זקנינו הצדיק זצ"ל זכה להגות בתורה עד יום מותו ממש, וגם נתעסק הרבה בטעמו של הרמב"ם - לעסוק בלימוד בשביל שלא לשכוח עד יום מותו, ובכל פעם היה חושש שהוא שוכח, וכשהיו מתחילים לקרוא לפניו איזה פירוש מיד היה צוהל 'אני כבר שכחתיו ואתה השבת לי אבדתי והזכרתני'. כמה פעמים נתקלנו בכתביו שהיה חסר ציון מראה מקום לאיזה פסוק או מדרש חז"ל, והיה מיד מבקש לחפש המקור ולציינו בפנים, כדי שלא ישכח ממנו המ"מ לפעם הבאה.. וכן אם היה איזה פירוש על הפרשה שלא היה כתוב בכתביו, היה מבקש מן הנכד לרשום אותו מיד, כדי שלא ישכח ממנו חלילה... וכל זה ממש עד ימיו האחרונים היה טורח למשמש ולפשפש שוב ושוב בדברי תורה, ולהשתדל לזוכרם ולהעלותם עלי ספר לזכרון.

זכה סבא זצ"ל ללמוד בחברותא עד עת תחילת מיתתו, ותוך כדי שתלמידו כבנו, אציל המידות וזך הרעיון, רבי מרדכי דימנטמן שליט"א הקריא לפניו מכתביו, התחיל להרגיש ביציאת נשמתו. ונתקיים בו מה שאמרו חז"ל (שבת פ"ג ע"ב) לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה ואפילו בשעת מיתה, שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל, אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה . [ואפשר דנרמז זה גם בפסוק 'ואהבת את ה' אלקיך... ובכל נפשך (פרש"י אפילו נוטל את נפשך).. והיו הדברים האלה על לבבך' (פרש"י כיצד היא אהבתו, ע"י שיהיו דברי התורה על לבבך). נמצא שבשעת נטילת נשמה איכא מצוה מיוחדת לאהבת ה' (מדין 'בכל נפשך') אשר היא מתבטאת בלימוד התורה כמוש"כ רש"י].

* * *

'אין עושין נפשות לצדיקים, דבריהם הם זכרונם', אצל סבא זצ"ל כל הפירושים שליקט ואסף היו בבחינת 'דבריהם', כולם היו 'שלו', ובדין הוא שגם לאחר מותו נשוב ונשנן את דבריו הערבים. יהיה בזה - מלבד הזכות לעילוי נשמתו, שיהיו שפתיו דובבות בקבר – גם זכרון לנו מדמותו המאירה באור התורה.
נעשה בזה נסיון לעלות עלי גליון-שבועי מבחר פירושים מכתיבת ידו הקדושה, בתוספת מעט מהנהגותיו ודרכיו, למען יהיה לנו, הדור הצעיר, לאבוקת אור אשר נצעד לאורה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11043
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' נובמבר 28, 2014 10:42 am

משיריי שפירי ירושלים...
ר' אברהם, נפלא מאד!

אולי תזכה אותנו גם בתוכן עצמו?


והנה מעיתון הפלס של יום חמישי
הפלס 692 ה כסליו 27 11 14_Page_2.jpg
הפלס 692 ה כסליו 27 11 14_Page_2.jpg (565.24 KiB) נצפה 6039 פעמים

הפלס 692 ה כסליו 27 11 14_Page_3.jpg
הפלס 692 ה כסליו 27 11 14_Page_3.jpg (359.03 KiB) נצפה 6039 פעמים

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ו' נובמבר 28, 2014 11:06 am

יישר כוח!

בכוונה כתבתי רק על התמדתו ואהבתו את התורה, כי רבים יודעים ומספרים על מידותיו המופלאות, ליבו הרחב, צדקותו הגדולה, ופלאות שעסק בהם להסרת גזירות קשות, אבל חששתי שהעיקר ישכח!

הוא היה אומר, בשם אביו הצדיק זצ"ל, מהו שרגילים האומר לברך אחר הנפטר 'שיזכה לגן-עדן מואר' (הוא אמר זאת באידיש כמובן, אך אינני זוכר איך הביטוי המקורי), וכי יש גן-עדן חשוך?
והביאור, עפ"י הכתוב נר מצוה ותורה אור, כל המצוות והמעשים טובים מזכים את האדם לשכר רב בגן העדן, אך בלי התורה יהיה זה כמי שהכניסוהו לבית אוצרות המלך שיקח כל אשר חפץ, אלא שלא הדליקו לו האבוקה בחדר הסגור, ונמצא מגשש באפילה, כך מי שיש בידו מעשים טובים ואין בו תורה, מה יועיל שכרו אם לא יהיה לו אורה להשתמש בו.

ונאים הדברים לו, שהיה משתדל ומתאמץ במעשים טובים וחסדים גדולים, ונושא צרות הדור על לבבו, ומכל מקום לא הסתפק בזה, אלא העיקר היה אצלו - הלימוד והשטייגען!
קבצים מצורפים
שמחת שלמה.docx
גליון מספר 1
(30.2 KiB) הורד 349 פעמים

תוכן
הודעות: 3932
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי תוכן » ו' נובמבר 28, 2014 11:36 am

אברהם כתב:הוא היה אומר, בשם אביו הצדיק זצ"ל, מהו שרגילים האומר לברך אחר הנפטר 'שיזכה לגן-עדן מואר' (הוא אמר זאת באידיש כמובן, אך אינני זוכר איך הביטוי המקורי),


ער זאל זוכה זיין צו א ליכטיגע גן עדן.

הרועה
הודעות: 100
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:25 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי הרועה » ו' נובמבר 28, 2014 11:58 am

תוכן כתב:
אברהם כתב:הוא היה אומר, בשם אביו הצדיק זצ"ל, מהו שרגילים האומר לברך אחר הנפטר 'שיזכה לגן-עדן מואר' (הוא אמר זאת באידיש כמובן, אך אינני זוכר איך הביטוי המקורי),


ער זאל זוכה זיין צו א ליכטיגע גן עדן.

יש לומר: א ליכטיגן או א ליכטיגער.

המתלמד לפני רבו
הודעות: 165
הצטרף: ג' אוקטובר 28, 2014 6:21 am

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי המתלמד לפני רבו » ו' נובמבר 28, 2014 4:11 pm

k
נערך לאחרונה על ידי המתלמד לפני רבו ב ב' יולי 13, 2015 7:15 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ג' דצמבר 02, 2014 11:52 pm

והנה, גליון מספר 2
קבצים מצורפים
שמחת שלמה2.docx
(23.63 KiB) הורד 271 פעמים

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ג' דצמבר 09, 2014 8:20 pm

והנה, הגליון השלישי

שימו לב לכתובת המייל לבקשת 'מינוי' לגליון...
קבצים מצורפים
שמחת שלמה 3.docx
(48.77 KiB) הורד 388 פעמים

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ב' דצמבר 22, 2014 12:02 am

חנוכה מאיר!

אני תקוה שעדיין לא מאוחר לשלוח לכם מאוצרותיו של רבי שמחה שלמה זצ"ל על חנוכה, והפעם בקונספט שונה - דרשה שלימה על ענייני חנוכה, שזורה ברעיונות וסיפורים, מעניין לעניין, כדרכו של סבא זצ"ל בדרשותיו המתוקות.
קבצים מצורפים
שמחת שלמה חנוכה.docx
(39.61 KiB) הורד 323 פעמים

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ו' דצמבר 26, 2014 2:39 pm

והנה, הגליון לפרשת ויגש, שעוסק גם בציון יום השלושים לפטירתו, תנצב"ה.


אזכיר, שהמעוניין במינוי לדוא"ל שלו יכול לשלוח בקשתו לכתובת המייל haravsslevin@gmail.com


שבת מקסימה ומרוממת!
קבצים מצורפים
שמחת שלמה 5.docx
(31.44 KiB) הורד 206 פעמים

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ה' ינואר 01, 2015 5:45 pm

והנה הגליון לפרשת ויחי


שבת נפלאה
קבצים מצורפים
שמחת שלמה 6.docx
(34.92 KiB) הורד 227 פעמים

ארזי ביתר
הודעות: 1987
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ה' ינואר 01, 2015 8:29 pm

המעוניין במינוי לדוא"ל שלו יכול לשלוח בקשתו לכתובת המייל haravsslevin@gmail.com

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ו' ינואר 09, 2015 2:57 am

והנה, הגליון לפרשת שמות\

והפעם בגליון - ענייני קריאת השמות וסודות השפעתם / וירא כי אין איש - עשיית מצוה ללא פניות זרות / גדלות האדם נמדדת במעשים קטנים / הבא ליטהר מסייעים אותו

כמו"כ מצורף בזה מאמר שכתבתי באחד מעיתוני הזמן על גדלותו של זקני זצ"ל כפי שנתגלתה מרשימותיו וגנזיו

שבת מרוממת!
קבצים מצורפים
שמחת שלמה 7.doc
(79.5 KiB) הורד 361 פעמים
ניצוצות מאוצרות שלמה.docx
(47.52 KiB) הורד 297 פעמים

לייטנר
הודעות: 4498
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי לייטנר » ו' ינואר 09, 2015 11:46 am

לגבי קריעת כתב הסמיכה שקיבל, ופעם ציין שאביו קרע לו אותה.
האם ייתכן שיש כאן שימוש בסיפור על ר' אריה עצמו שקרע את הסמיכה שקיבל?

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ב' ינואר 12, 2015 5:42 pm

מעניין מאד מה שכתבת. אף פעם לא שמעתי ממנו על קריעת הסמיכה של ר' אריה עצמו, אבל אולי סבר שר' אריה קרע לעצמו בשביל שלא יתפתה להסתפק בידיעה בקיאותית. ועל בסיס זה סיפר שעשה כך גם לעצמו.
ובזה יתיישב מה ששלח לי אחד מגאוני הזמן שליט"א:

ב. בקטע ''בורח מן הכבוד'', בסיפור הנורא על כתב הסמיכה שקבל הגר' שמחה שלמה זצ''ל, מהגאון רבי אליהו ראם זצ''ל, הוסיף הכותב שליט''א הערה : באמת, היה דבר זה מתמיה מאד, לא היה זה אופייני לדרכו הנעימה של רבי אריה, לקרוע את סמיכתו של בנו שכל כך יגע ועמל להשיג אותה. אך אמרו השומעים, אם קבלה היא נקבל. עכ''ל.
יש לעיין, אחרי שהתברר שבאמת רבי אריה לא נהג כך, האם כעת אפשר לומר שכעת סרה התמיה, ובאמת אין זו מתאים לדרכו של רבי אריה ואכן לא כך נהג. הרי נמצא לפי זה שבנו הדגול אמר עליו דברים שאינם מתאימים לדרכו. וכי הגון לעשות כך?
עיין בחפץ חיים כלל ד' באר מים חיים ס''ק ל''ז שאסור לומר על חברו שכעס, אבל אם הוא קפדן מותר לומר עליו כך, אם הוא דבר אמת והיה יודע שהיה אומר כך גם בפניו.
ומביא מעשה מהגמרא בסנהדרין קי''ג, דרש ר' יוסי בצפורי אבא אליהו קפדן היה. הוה רגיל למיתי גביה, איכסיא מיניה תלתא יומי ולא אתי, כי אתא אמר ליה אמאי לא קאתי מר. אמר ליה קפדן קרית לי, אמר ליה הא דקמן דקא אקפיד מר.
אמנם מעשה זה צריך תלמוד רב, אבל רואים שאם אומרים עליו שהוא קפדן ואין זה נכון יש טענה עליו. ולכן אם סבר הגר' שמחה שלמה זצ'ל שאין זה מתאים לדרכו של אביו הגדול, לא היה לו לומר עליו דברים כאלה.
לכאורה משמע מזה, שעדין יש לשומעים לומר שזקנם סבור שזה מתאים להנהגתו של אביו.
אלא שיתכן שכל זה לפי מה שסבר הרש''ש שיש לחשוש עליו שיחלש מתלמודו בעקבות הסמיכה הזו. אבל על פי האמת יתכן שרבי אריה הכיר בגדולתו של בנו וידע שאין לחוש לזה.

עוד יש להעיר שמתוך מה שהמעיט עצמו, היה אפשר ללמוד גם דברי גדולה, שרבי אריה יכל לסמוך עליו, שמעשה כזה לא יעורר אצלו חלישות הדעת ולא טרוניה על אביו. ונראה שזה היה פשוט בעיניו, ולא החשיב זאת לשבח. מה שאין כן בדורותינו שנתמעטו מאז מאוד מאוד.


לפי דבריכם, הרב לייטנר, יתבאר היטב שאכן סבור היה רש"ש שזוהי התנהגות אופיינית לאביו הגדול.

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ב' ינואר 12, 2015 5:43 pm

מעניין מאד מה שכתבת. אף פעם לא שמעתי ממנו על קריעת הסמיכה של ר' אריה עצמו, אבל אולי סבר שר' אריה קרע לעצמו בשביל שלא יתפתה להסתפק בידיעה בקיאותית. ועל בסיס זה סיפר שעשה כך גם לבנו.

ובזה יתיישב מה ששלח לי אחד מגאוני הזמן שליט"א:

ב. בקטע ''בורח מן הכבוד'', בסיפור הנורא על כתב הסמיכה שקבל הגר' שמחה שלמה זצ''ל, מהגאון רבי אליהו ראם זצ''ל, הוסיף הכותב שליט''א הערה : באמת, היה דבר זה מתמיה מאד, לא היה זה אופייני לדרכו הנעימה של רבי אריה, לקרוע את סמיכתו של בנו שכל כך יגע ועמל להשיג אותה. אך אמרו השומעים, אם קבלה היא נקבל. עכ''ל.
יש לעיין, אחרי שהתברר שבאמת רבי אריה לא נהג כך, האם כעת אפשר לומר שכעת סרה התמיה, ובאמת אין זו מתאים לדרכו של רבי אריה ואכן לא כך נהג. הרי נמצא לפי זה שבנו הדגול אמר עליו דברים שאינם מתאימים לדרכו. וכי הגון לעשות כך?
עיין בחפץ חיים כלל ד' באר מים חיים ס''ק ל''ז שאסור לומר על חברו שכעס, אבל אם הוא קפדן מותר לומר עליו כך, אם הוא דבר אמת והיה יודע שהיה אומר כך גם בפניו.
ומביא מעשה מהגמרא בסנהדרין קי''ג, דרש ר' יוסי בצפורי אבא אליהו קפדן היה. הוה רגיל למיתי גביה, איכסיא מיניה תלתא יומי ולא אתי, כי אתא אמר ליה אמאי לא קאתי מר. אמר ליה קפדן קרית לי, אמר ליה הא דקמן דקא אקפיד מר.
אמנם מעשה זה צריך תלמוד רב, אבל רואים שאם אומרים עליו שהוא קפדן ואין זה נכון יש טענה עליו. ולכן אם סבר הגר' שמחה שלמה זצ'ל שאין זה מתאים לדרכו של אביו הגדול, לא היה לו לומר עליו דברים כאלה.
לכאורה משמע מזה, שעדין יש לשומעים לומר שזקנם סבור שזה מתאים להנהגתו של אביו.
אלא שיתכן שכל זה לפי מה שסבר הרש''ש שיש לחשוש עליו שיחלש מתלמודו בעקבות הסמיכה הזו. אבל על פי האמת יתכן שרבי אריה הכיר בגדולתו של בנו וידע שאין לחוש לזה.

עוד יש להעיר שמתוך מה שהמעיט עצמו, היה אפשר ללמוד גם דברי גדולה, שרבי אריה יכל לסמוך עליו, שמעשה כזה לא יעורר אצלו חלישות הדעת ולא טרוניה על אביו. ונראה שזה היה פשוט בעיניו, ולא החשיב זאת לשבח. מה שאין כן בדורותינו שנתמעטו מאז מאוד מאוד.


לפי דבריכם, הרב לייטנר, יתבאר היטב שאכן סבור היה רש"ש שזוהי התנהגות אופיינית לאביו הגדול.

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ו' ינואר 16, 2015 1:13 pm

סליחה על האיחור.

נשתדל להבא להקדים בעז"ה.

שבת מרוממת!

אברהם משה רוט
קבצים מצורפים
שמחת שלמה 8.docx
(41.36 KiB) הורד 248 פעמים

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ו' ינואר 23, 2015 3:14 pm

ושוב סליחה על האיחור..

זקני זצ"ל היה מדבר הרבה שברוחניות אין לוותר על ההווה בשביל תכנוני העתיד, שמא לא תפנה,
והעירוני שלכך אין ראוי לקצר בפרשה הנוכחית בשביל הבאה.
לכן התאמצתי ברגע האחרון לכתוב כרגיל.



שבת מרוממת!
קבצים מצורפים
שמחת שלמה 9.docx
(38.75 KiB) הורד 264 פעמים

לייטנר
הודעות: 4498
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי לייטנר » ש' ינואר 24, 2015 8:59 pm

מעניין. הסיפורים שהבאת מקהים את תלונות המשפחה על הספר 'איש צדיק היה'.

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ה' פברואר 05, 2015 6:09 pm

רצ"ב הגליון לפרשת יתרו


שבת שלום
קבצים מצורפים
שמחת שלמה 11.docx
(38.98 KiB) הורד 184 פעמים

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ו' פברואר 13, 2015 1:55 pm

מצ"ב הגליון לפרשת משפטים - שקלים


בסייעתא דשמיא מצאתי דברים הנוגעים ממש לדברי הרב גאולה בקרוב כאן
viewtopic.php?f=19&t=21090#p207661


שבת שלום ומרוממת
קבצים מצורפים
שמחת שלמה 12.docx
(40.45 KiB) הורד 276 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11043
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' פברואר 13, 2015 3:16 pm

הורדתי וקראתי ובל"נ אקרא גם לאחרים. יש"כ גדול!

בקרו טלה
הודעות: 2470
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי בקרו טלה » ש' פברואר 14, 2015 8:14 pm

הנני מצרף מאמרו של הרב דאנדראביץ בענין שהובא בראש הקובץ שמחת שלמה לפרשת משפטים
קבצים מצורפים
צדקה ללא רחמנות.PDF
(2.19 MiB) הורד 307 פעמים
נערך לאחרונה על ידי בקרו טלה ב ב' מאי 25, 2015 4:07 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ו' פברואר 20, 2015 11:42 am

מצ"ב הגליון לפרשת תרומה

הפעם הבאתי גם מהדברים הנוגעים לבחירות המתקרבות ולענייני חלוקת העם למפלגות שונות
קבצים מצורפים
שמחת שלמה 13.docx
(34.62 KiB) הורד 276 פעמים

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ו' פברואר 27, 2015 3:08 pm

סליחה על העיכוב

שבת נפלאה
קבצים מצורפים
שמחת שלמה 14.docx
(36.39 KiB) הורד 352 פעמים

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ו' מרץ 06, 2015 8:03 am

פורים שמח, שיכורים!!

כדאי לכם לפתוח את הקובץ המצורף יש שם יין משובח!
קבצים מצורפים
שמחת שלמה 15.docx
(30.73 KiB) הורד 204 פעמים

ארזי ביתר
הודעות: 1987
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי ארזי ביתר » א' מרץ 08, 2015 3:02 am

אברהם כתב:פורים שמח, שיכורים!!

כדאי לכם לפתוח את הקובץ המצורף יש שם יין משובח!

נא לקבל בהבנה... נכתב בשכרות...

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ו' מרץ 13, 2015 4:19 pm

שבת שלום
קבצים מצורפים
שמחת שלמה 16.docx
(36.41 KiB) הורד 440 פעמים

טריד בגירסיה
הודעות: 198
הצטרף: ג' מרץ 10, 2015 6:57 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי טריד בגירסיה » ו' מרץ 13, 2015 9:57 pm

בנוגע למ"ש בקובץ בענין הפשרה בהלכה - עיי' בס' מנהגי ישראל (דניאל שפרבר) ח"א פ"ג וח"ב פ"ב שמביא כו"כ דוגמאות לפשרות בין שיטות הלכתיות.

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ו' מרץ 20, 2015 2:25 pm

רצ"ב הגליון לפרשת ויקרא - החודש

שנזכה להתחדשות ולגאולה בהאי ירחא

שבת שלום וחודש נפלא
קבצים מצורפים
שמחת שלמה 17.docx
(39.4 KiB) הורד 165 פעמים

לייטנר
הודעות: 4498
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי לייטנר » ו' מרץ 20, 2015 2:36 pm

הסיפור אודות יחסו של ר' אריה ליתומים הובא גם ב'איש צדיק היה'.

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ו' מרץ 27, 2015 4:31 pm

רצ"ב הגליון לפרשת צו - שבת הגדול

גליון מיוחד לרגל יום הזכרון לזקנינו רבי אריה זצוק"ל


שבת מרוממת!
קבצים מצורפים
שמחת שלמה 18.docx
(44.42 KiB) הורד 192 פעמים

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ה' אפריל 09, 2015 11:10 am

מצ"ב הגליון לשש"פ ופרשת שמיני

עפ"י פסק מורה הוראה מותר להדפיס לצורך לימוד במועד

שנזכה לשיר לפני ה' בשמחה
קבצים מצורפים
שמחת שלמה 20.docx
(35.08 KiB) הורד 280 פעמים

אברהם
הודעות: 1169
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ו' אפריל 17, 2015 10:01 am

מצ"ב הגליון השבועי,

[הפעם כללתי - בעדינות הראויה - גם כמה ענייני השקפה על היחס לחפשים ולמדינה...]


שבת מרוממת!
קבצים מצורפים
שמחת שלמה 21.docx
(45.99 KiB) הורד 276 פעמים

כל דצריך
הודעות: 109
הצטרף: ה' אפריל 02, 2015 9:38 pm

Re: הגאון רבי שלמה שמחה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי כל דצריך » ו' אפריל 17, 2015 3:56 pm

אברהם כתב:רצ"ב הגליון לפרשת צו - שבת הגדול

גליון מיוחד לרגל יום הזכרון לזקנינו רבי אריה זצוק"ל


שבת מרוממת!

כשהעליתי זה יוצא לי ארבעה עמ' במסך ולא ניתן לקרוא!!!


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אבי 1000 ו־ 31 אורחים