טעמי המצוות לר' מנחם הבבלי

[ברי היזיקא]

האם בוצע אי פעם מחקר במקום כל שהוא לוודא מעל לכל ספק את זהותו של רבי מנחם הבבלי מחבר טעמי מצוות המובא בשל"ה פעמים רבות?

[הוגה ומעיין]

ראה ח"ז דימיטרובסקי, בית מדרשו של מהר"י בירב בצפת, ספונות ז, עמ' סז; אנ"צ רות, מנחם הבבלי או רומי? קרית ספר, לא (תשט"ז), עמ' 399; ויש עוד.

[עושה חדשות]

אם אפשר בתקציר מה המסקנות, והאם שייך שזה יהיה הריקאנטי, ומהו ה'בית מדרש' של טעמי המצוות שלו.

[ברקים רב]

אם אפשר בתקציר מה המסקנות, והאם שייך שזה יהיה הריקאנטי, ומהו ה'בית מדרש' של טעמי המצוות שלו.

איך יהיה הרקנאטי אם הוא תלמיד מהר"י בירב?

[כתב ומכתב]

אם אפשר בתקציר מה המסקנות, והאם שייך שזה יהיה הריקאנטי, ומהו ה'בית מדרש' של טעמי המצוות שלו.

איך יהיה הרקנאטי אם הוא תלמיד מהר"י בירב?

גם ר' אברהם אבלי קאנארפאגיל שהוציא לאור את הספר 'טעמי מצוות' בתרמ"ח, התבלבל בענין וכתב על רבי מנחם ב"ר משה שהוא רקנטי.

ה''ב.jpg (53.46 KiB) נצפה 5919 פעמים

הצילום הזה היה מה"ב, ומעניין שבסריקת אוצה"ח מישהו טרח לתקן זאת

טעמי מצות.jpg (67.51 KiB) נצפה 5919 פעמים

ב'טעמי המצוות' של רבי מנחם ב"ר בנימין רקנטי, המהדורה היחיד שניתן לקרוא בה היא של מכון... אוצר החכמה! (תשכ"ג, הגרש"ב ליברמן)

טעמי המצוות.jpg (16.83 KiB) נצפה 5919 פעמים

[חלמישצור]

בתור התחלה ראו אצל תדהר. גם אליעזר ריבלין כתב עליו.

1.png (813.02 KiB) נצפה 4882 פעמים

[מעיין]

בהגה לטעמי המצוות לר' מנחם הבבלי ואין ברור הקריאה במלת שו..ר

א.JPG (93.31 KiB) נצפה 4401 פעמים

ובקצות החשן סי' קה סק"ג העתיק דבריו ותיקן סוחר

ב.JPG (121.38 KiB) נצפה 4401 פעמים

ובספר טעמי המצוות עם פירוש באר מרים לר' אברהם אבלי מרימנוב נראה דקרא שוכר ודחק בפירוש דבריו

ג.JPG (200.01 KiB) נצפה 4401 פעמים

אבל הנכון דיש לקרות שובר וכן הוא בשרשים לרדק ערך נשה וערך שבר

ד.JPG (98.24 KiB) נצפה 4401 פעמים

ומ"מ צל"ע פירוש דבריו
ואולי דרש סמוכין כנשה לא תשימון דקאי על שתיהן כי דברי הגהות הם כמה פעמים ברמז

[מעיין]

אבקש אם יש מקום שנכתב [או ידוע] על דרך חיבור ספר זה של ר' מנחם הבבלי ומי חיבר את ההגהות ואם ההגהות יסובו על המלה הנסמן או לאו דוקא
כי מעיון מקופיא לא עמדתי על זה
---
והנה בדפוס שהדפיס הרב אבלי מרומינוב כתב על שער הספר מנחם בן ר' משה הבבלי ריקאנטי וכן בחלק מהמסכימים שם
וכבר העיר בזה בהגהות מנחם ציון על שם הגדולים שעירוב שמות יש כאן
אבל הפלא שגם בדפוס אמשטרדם בהביאו בקצרה הסכמת החכ"צ כתב כבר לאמור רקאנט
---
עוד בעיוני נתתי אל לבי כי בסוף הספר נדפסו חידושים ורמזים קצרים בדגשות אותיות וגם שלא בלשון הרגיל [היינו שנראה שפתיחת המשפט היא רק לצורך] ונראה כעין אקרוסטיכו"ן וצירוף האותיות היא ב ב ו ס מ כ ר ב ב
ולא ידעתי אל מה ירמזון

[מעיין]

עתה ראיתי שהפורום היא אכן אוצר החכמה, ואין כל חדש
וכבר נגעו קצת כאן באשכול אחר
והודות למנהלי האתר האשכולות איחדו תודה להם
-----
ואחר עיון בספר בכמה דפוסים
בדפוס לובלין של"א שנשלח מאר"י להדפיסו בלובלין
ובדפוס אמשטרדם [או המבורג באותיות אמשטרדם עיין נוטריקון 33] בהסכמת החכ"צ בשנת תס"ז/תס"ח
ובדפוס זלקווא שנדפס בהסכמת המגיד מקאזניץ
ובדפוס שנדפס בפרעמישלא בשנת תרמ"ח עם פי' באר מרים לר' אברהם אבלי מרימונוב
ובדפוס שנדפס בנוא יארק [כנראה לעיקוואד כנראה מהפרומנענטען שנדפס בסוף הספר] והיא צילום מדפוס תרמ"ח עם הוספה קצת מהעתק הקדמה של הוצאת אמשטרדם

אעלה הגיגי לבי

בדפוס לובלין נראה שהספר נשלח מאר"י להדפיסו בלובלין ור' מנחם נזכר בשער הספר בתוספת ז"ל נראה דכבר לא הי' בחיים ולכאורה נשלח ע"י תלמידיו או יורשיו - ויותר נראה שנשלח ע"י עצמו עי' בהקדמה שר' מנחם מתייחס לריוח הספר שלא יהנה ממנו ויוקדש לחיזוק הישוב חברון, וגם מתיחס שיזכיהו ה' להדפיס חיבורו הארוך שזה הספר היא רק קיצור ממנו, משמע שכתב ההקדמה בסמוך להדפסה ועל ההדפסה, וכנראה שהיא שלחו להדפיסו בלובלין ובינתים שבק לו חיים - ולפי"ז נלב"ע בשנת השל"א וכמו שאכן כתב בדור דור ודורשיו ע' 88

הטעות והעירבוב עם הריקאנטי הוא כבר בדפוס השני בהסכמת החכ"צ [אין זה לשון של החכ"צ רק של המדפיס]
אף שר' מנחם הבבלי לחוד והריקאנטי לחוד, מ"מ הרבה מדברי הרקאנטי נכלל ונרמז בלשון הבבלי כנראה מפירוש באר מרים

בדפוס השני עם הסכמת החכ"צ נדפס שם הקדמה מהמו"ל אברהם בן זלמן לוי ממשפחת מנצפך [שם משפחה של ר' יוזפא שמש מווירמישא - עי' מנהגים דק"ק ווירמיישא ע' 23 הערה 4]
והמדפיסים בלעיקוואד הדפיסו דבריו וציינו שהיא הבעל מגיה בתוך דברי הספר, וטעו בגדול הספר נדפס עם הגהות כבר בדפוס לובלין שלא
----
השאלה מי הוא בעל הגהות
מעיון בדברי הספר בכמה מקומות נראה לשון בעל הגהות זהה ללשון המחבר ברמזים וכו' וכו'
מאידך גיסא בכמה מקומות נראה שמתייחס אל המחבר כאל גוף אחר
ויש מקומות מועטים שכמעט משמע גם מהלשון שהגהות והמחבר הם אדם אחד

ועכשיו על עצם ההגהות
ההגהות בהרבה פעמים אין להם שייכות ישירה עם המלה המוקפת ולפעמים היא ענין חדש ולפעמים היא שייכות קצת לעצם המצוה ולפעמים יש להתקשות בשייכות הדברים

ועימוד ההגהות - ההגהות הוא על ציון מלה מדברי המחבר אבל תחת כוכב כנהוג היא בהיקף המלה בחצאי עיגול ובדפוס ראשון ההגהות הם מן הצד, ומשם והלאה ההגהות בפנים בחצאי עיגול

----
ואפשר שהמחבר בעצמו כתב כך חיבורו באופן שישתמע ששני אנשים חיברם, ובפרט שזאת החיבור כתובה על דרך החידה והרמז עיין בהקדמה ובאחרית דבר של הספר - ובפרט שהספר היא רק קיצור מספר שנתחברה באריכות
או אפשר שהגהות היא מאחד התלמידים עושי דברו שסידר הספר וקיצרו - והחידוש שלא נזכר רמז בספר מי היא בעל ההגהות
בהקדמה ובאחרית דבר חוזר ושונה שלא יהפכו ברעתו ורק לזכותו שעשה מה שביכלתו שיהי' דבר השלם וגם שמסר לחכמים עיין שם הלשון - אין ידוע כוונתו האם זה רומז שהי' יד אחרים באמצע בכתיבה, או הכוונה ששלחו ללובלין שהם יגיהו הספר
----
והנה במצוה ל"ת שלא ימכרו העבדים על אבן המקח יש בהגה בין חצאי העיגול שם שאנו באלף תנ"ד ובבאר מרים [הוצאת תרמ"ח] כתב דעל כרחך קאי על אלף תנ"ד אחר חורבן בית שני ונמצא שהיא בה"א רפב
והבאר מרים כתב שם שזה זמן בעל הגה אבל המחבר קדם הרבה וזה לשיטתו דהיא הריקאנטי אבל לדידן דאנו יודעין דהיא הבבלי נראה דעלה לאר"י בערך בעת הזאת דהרי בתשו' בנימין זאב יש חתימה ממנו בשבט רפ"ב כדיין בטריקולה ביוון ובהקדמת הספר כתב דספר זה היא פרי חברון היינו דחיבר ספרו בחברון נראה דבאותו עת לערך עלה לאר"י - ואולי תחלת כתיבת ספרו כבר הי' ביוון שהרי בתחלה עלה לצפת ורק אחר כך נתיישב בחברון [כך ראיתי מביאין ולא ביררתי ההכרח, המחבר מוזכר במבי"ט סי' מג, ובתשו' ב"י גיטין סי' י' אבל אין מוכרח שדר בצפת - ואולי כי עיקר הישוב בחברון לא התחיל רק בראשית שנות הש' ע"י רבי מלכיאל אשכנזי]
עכ"פ חלק מן ההגהות כבר נכתבו ברפ"ב ועל כרחך א"א שהגה יכתב לפני החיבור. ומ"מ הספר השלים בחברון
מזה ג"כ קצת ראי' שהמגיה והמחבר היא ברואין זה את זה ובמסיבה אחת

[מעיין]

והרבה דברים נפלאים ומקוריים יש באותו ספר [השל"ה בכמה פרשיות הביא דבריו עם ההגהות, ובכמה פרשיות לא הביא דבריו כלל, ויל"ע]
וגם עצם דרכו בדרושים ופירושים במלות המצוה שדורשם לכמה טעמים ומובנים ובוללם למקשה אחד אחוז בפשט ודרוש וסוד גם יחד היא דרך מקוריי בהבנת ודרשת פסוקים
ואף שבעל באר מרים [הוצאת פרמישלא תרמ"ח] פירש קצת דבריו, מ"מ יש הרבה דברים שלא פירש
ומצפה לגואל שיעמוד על סודותיו ועל מקורותיו ועל חידושיו
אציין כמה דברים
א] (ל"ת רפו) שלא לשכון במצרים ... ויש קצת היתר שזו אינה מצרים... [צ"ע?]
ב] (שם בהגה) ושמה [של מצרים] 'אלך הרה' [אלקהירה = קהיר] שם אשה שמלכה עליהם בזמן קדמון - [בשאר מקורות שפירוש אלקהירה =עיר הניצחון]
ג] (ל"ת שנו בהגה) ומורי ז"ל [?]היה אומר כשתעמוד בממשלה תמחה את זכר עמלך וכשתהיה משועבד תחת כחות השמים לפחות לא תשכח
ד] (מצוה קפא בהגה) ולטעם היות על כל רבן כהנים בעבודתם וליים בדוכנם וישראל במעמדם השלחן הוא המזבח העניים יאכלו המבחר דומי' דחלב ודם וישראלים אומרים דברי תורה הלוייים אומרים פיוטים בניגון והכהן מברך ברכת המזון.
ה] אם הייתי מוצא הגון הייתי מוסר לו שם שבזה יתגבר על היצר הרע
ו] (מצוה רי"ב) ואשריו ואשרי הדור שזכה לכך [נבואה] ולא ראיתי בדורינו בני עליה אפילו אחד שאליו תשמעון

[מעיין]

בדפוס לובלין נראה שהספר נשלח מאר"י להדפיסו בלובלין ור' מנחם נזכר בשער הספר בתוספת ז"ל נראה דכבר לא הי' בחיים ולכאורה נשלח ע"י תלמידיו או יורשיו - ויותר נראה שנשלח ע"י עצמו עי' בהקדמה שר' מנחם מתייחס לריוח הספר שלא יהנה ממנו ויוקדש לחיזוק הישוב חברון, וגם מתיחס שיזכיהו ה' להדפיס חיבורו הארוך שזה הספר היא רק קיצור ממנו, משמע שכתב ההקדמה בסמוך להדפסה ועל ההדפסה, וכנראה שהיא שלחו להדפיסו בלובלין ובינתים שבק לו חיים - ולפי"ז נלב"ע בשנת השל"א וכמו שאכן כתב בדור דור ודורשיו ע' 88

שבתי וראיתי דשלחו בעצמו וגם שהי' בחיים בעת ההדפסה כנראה מלשון השער 'ובכן קמנו ונתעודדנו למלאכת שמים ולהפיס רצון החכם הנז' ' ומ"ש ז"ל ה"ה קאי על אביו של ר' משה שכן היא עצמו חותם הקדמתו בלשון זה 'עבדכם הטרוד מנחם בכמ"ר משה בבלי ז"ל ה"ה', ומ"ש בעל דור ודורשיו שם שנפטר בשל"א לא ידעתי מקורו, ויש קצת לעיין בלשון השער מנחה שלוחה היא לנו מעבר הים מארץ צבי תוב"ב להודיע טבעו בעולם על שם המחבר החכם הכולל המופלא מנחם בכמ"ר משה הבבלי ז"ל ה"ה, לשון על שם המחבר מורה קצת שלא היא ששלחו וצ"ע

עוד בעיוני נתתי אל לבי כי בסוף הספר נדפסו חידושים ורמזים קצרים בדגשות אותיות וגם שלא בלשון הרגיל [היינו שנראה שפתיחת המשפט היא רק לצורך] ונראה כעין אקרוסטיכו"ן וצירוף האותיות היא ב ב ו ס מ כ ר ב ב
ולא ידעתי אל מה ירמזון

שבתי וראיתי שאולי שהר"ת עולה בגי' של"ד, והנה הספר נדפס בשנת של"א כך בחסרון שני הב' הראשונים או האחרונים [שכפול] יוצא של"א - והוא דחוק למה יכפל הביתין בתחלה ובסוף בלא צורך
ויש לראות אם יש למצוא מקבילה לארקוסטיכון כזה בגימ'

[לבי במערב]

באקרוסטיכון 'לכה דודי' - הבי"ת שבסופו יתרה; וכן אל"ף שבחיתום 'אזמר בשבחין', ובי"ת שבראש 'בני היכלא'. אך איני יודע אי הוי ראי' לעניננו.

אגב, אם בגימטריא עסקינן - יתכן שכוונתו ל'ב[שנת] של"א' (וב' אחת יתרה), או ל'ה'של"א' (עה"כ). וילע"ע.

[מעיין]

יישר כוחכם
טעיתי קצת

שבתי וראיתי שאולי שהר"ת עולה בגי' של"ד, והנה הספר נדפס בשנת של"א כך בחסרון שני הב' הראשונים או האחרונים [שכפול] יוצא של"א (צ"ל ש"ל וזה לפני שנת הדפסה)- והוא דחוק למה יכפל הביתין בתחלה ובסוף בלא צורך

ויש לומר לפי כל זה שרומז ה'שכט שאז סיים כתיבת הספר ועד ששלחו להדפיסו והגיע ללובלין ועד שנפנו להדפיסה הי' זה תחלת שנת ה'של"א וכדכתיב שם שהתחלת ההדפסה הי' י"ד טבת ונסתיים כ"ב שבט
ויש לראות כמו שכתבתי אם מצינו אקרוסטיכון בגימטריא וגם עם מצרפין המספר האלפים לחשבון קטן כגון ה'שכט

והנה במ"ע להתאבל על המתים נדפס בשורה בפנ"ע ככותרת ואין לו פירוש ונראה שבכת"י הי' זה בשורה אחת עם תימה שבשורה האחרת והמדפיסים סברו שכיוון שהספר היא על עניני המצוות זה היא כעין השמטה וצריך להדפיסו ככותרת
וב' של בתוספתא וכמו כן שאר הקטעים הם בגודל אות וכנראה שכן הי' בכת"י שהי' לפני המדפיסים רק בשורה הראשונה טעו דו"ק

טעמי א.JPG (98.29 KiB) נצפה 4169 פעמים

טעמי ב.JPG (80.42 KiB) נצפה 4169 פעמים

[מעיין]

והרבה דברים נפלאים ומקוריים יש באותו ספר
אציין כמה דברים
א] (ל"ת רפו) שלא לשכון במצרים ... ויש קצת היתר שזו אינה מצרים... [צ"ע?]
ב] (שם בהגה) ושמה [של מצרים החדשה] 'אלך הרה' [אלקהירה = קהיר] שם אשה שמלכה עליהם בזמן קדמון - [בשאר מקורות שפירוש אלקהירה =עיר הניצחון]

עתה מצאתי שכבר דיברו מזה
עי' ערך לחם למהריק"ש אהע"ז סי' קכ"ח דקהיר הנקרא כהיום מצרים אינה מצרים העתיקה
ותלוי בפי' נחל מצרים האם הוא הנילוס או ואדי על עריש והוא מחלוקת רש"י ורס"ג
עי' בזה באריכות באבן ספיר

[גנזאי]

דקהיר הנקרא כהיום מצרים אינה מצרים העתיקה

כלום יש לדין על זה? הן גלוי וידוע שקהיר/פוסטאט ("מצרים" סתם בל' חכמי מצרים) איננה בירת הפרעונים!

[מעיין]

לא בירת הפרעונים אלא אם הוא כלל בשטח של מדינת מצרים הישנה