איש_ספר כתב:אהובינו הרב גאולה, זאת לא החקירה, ואין שום מקום לחקירה, התופעה של אדם שנפרע מאויביו בצוואתו, או שמילותיו האחרונות היו חיסול חשבונות עם זולתו, מצויה רק בכתבי אלתר דרויאנובער זיע"א. אין ספק שלמוהר"ש ישנם זכויות רבות, בקירוב יהודים לאביהם שבשמים, להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים. אבל ההפלגות שהפליג הוא על עצמו ושהפלגת אתה עליו, היו בעוכריו. הרב קוק, לא היה עולה על דעתו להדפיס מה שציטטת בשמו, ותמה אני על עצמי איך נתת יד להשוואה שכזו, שהיא מופרכת מכל צד שהוא.גאולה בקרוב כתב:זאת בדיוק החקירה, מי הרודף ומי הנרדף, וכבר כתב החזו"א באמו"ב שאין הדבר מוכרע ע"פ נטיית לב האדם ברחמים אלא ע"פ ההלכה, ודוגמתו מ"ומודה ר"ה במקרי דרדקי".
כשם שקבלת שכר על הדרישה כך תקבל שכר על הפרישה, והמשך להנעים את מדרשינו בדבריך, דברי חכמים אשר בנחת ובנעימות נשמעים.
מלכים א פרק ב
ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר:
(ב) אנכי הלך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש:
(ג) ושמרת את משמרת יקוק אלקיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה למען תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנה שם:
(ד) למען יקים יקוק את דברו אשר דבר עלי לאמר אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל:
(ה) וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם וישם דמי מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו:
(ו) ועשית כחכמתך ולא תורד שיבתו בשלם שאל:
(ז) ולבני ברזלי הגלעדי תעשה חסד והיו באכלי שלחנך כי כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך:
(ח) והנה עמך שמעי בן גרא בן הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא ירד לקראתי הירדן ואשבע לו ביקוק לאמר אם אמיתך בחרב:
(ט) ועתה אל תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה לו והורדת את שיבתו בדם שאול:
(י) וישכב דוד עם אבתיו ויקבר בעיר דוד:
