מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15039
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ו' מאי 15, 2015 3:05 pm

מה לא מוצא חן בעיניך בביאורו של הרב וואזנר?

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ו' מאי 15, 2015 3:29 pm

אעתיק לכאן את תשובת האג"מ ובל"נ בעז"ה בשבוע הבא אכתוב מה שלא הבנתי בכוונת דבריו של הרב וואזנר זצ"ל.
--
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן ט

בענין חזרת הש"צ אם המתפלל עמו הוא יוצא גם תפלה בצבור ז' אדר תשל"א. מע"כ ידידי הנכבד מהר"ר חיים לענטשיץ שליט"א.

בדבר אחד המתפלל עם השליח צבור כשמחזיר התפלה אם נחשב זה תפלה בצבור, הנה לכאורה כיון שאין הלכה כר"ג אלא כחכמים דבכל ימות השנה אין הש"ץ מוציא את הבקי אין להחשיב זה תפלה בצבור כיון שכל הקהל אין מתפללין על ידו, ואף שתיקנו שלעולם יחזיר הש"צ אף כשידוע שכולן בקיאין כדאיפסק בש"ע /או"ח/ סימן קכ"ד סעיף ג' והוא מתשובת הרמב"ם שהביא הב"י שם מאבודרהם אין להחשיב זה כמו שהציבור מתפללין כיון דעכ"פ אין מתפללין, ואדרבה היה מקום לומר שאין לו חשיבות תפלה כתפלה חיובית ממש, ורק שעכ"פ תקנו שיחזיר ש"צ בשביל הגזירה שמא איכא מי שאינו בקי תקנה קבועה, כדאיתא בלשון התשובה שלכן אין בחזרת הש"ץ ברכה לבטלה כלל, שזה סגי לענין התקנה ואין צורך שיתקנו שיהיה לזה חשיבות תפלה, אבל יותר מסתבר דמאחר דעכ"פ תקנו שיחזיר התפלה הויא בחשיבות תפלה, דברכות תפלה כשאין להם חשיבות תפלה מסתבר שהיה להם דין ברכה לבטלה ולכן הזכיר הרמב"ם הא דלא תהיה חזרת הש"צ ברכה לבטלה כלל דתלוי זה בזה החיוב בחשיבות תפלה ומה שלא נחשב ברכה לבטלה. דהא ודאי כשאיכא אינו בקי היתה ודאי התקנה שיהיה בחשיבות תפלה דהא האינו בקי חייב בתפלה לכן גם מה שעשו לחיובם חיוב קבע אף כשאין שם מי שאינו בקי נמי הוא בחשיבות תפלה, אבל מ"מ כיון ששום אדם אינו יוצא בתפלה זו לא שייך להחשיב יחיד המתפלל אז כמתפלל בצבור.

ועיין בתוספות ברכות דף כ"א ד"ה אין יחיד מתפלל קדושה שכתבו אבל המתפלל י"ח עם החזן לכשיגיע ש"צ לקדושה יאמר עם הש"צ נקדש וכל הקדושה משלם יכול לענות עם הצבור דאין זה קרוי יחיד, ולכאורה תמוה איך שייך להחשיבו יחיד הא כל הקהל אומרים אז קדושה. וכל הנידון הוא רק מחמת שהוא באמצע תפלתו דאפשר דהוא הפסק ומכיון שכתבו דיכול לומר עם הש"צ נקדש וכל הקדושה משלם ליכא שוב מה לדון, ולא היה שייך לאסוקי דאין זה קרוי יחיד דהוא דבר שלא היה שייך לידון ע"ז כלל. ולכן צריך לומר דהתוספות סברי דלהתפלל עם הש"צ בשאין מתפללין אז עשרה לא נחשב זה תפלה בצבור אלא תפלת יחיד, והם בדיני צבור לענין אמירת קדושה וקדיש וכל דבר שבקדושה, ועיין בטור /או"ח/ סימן קכ"ד שכתב וגם מחזיר התפלה כדי שיענו קדושה אחריו, ופי' הב"ח שהוא עוד טעם למה שצריך להחזיר התפלה משום דסובר הטור דצריך התרי טעמי דלא היו מתקנין להחזיר התפלה כשכולן בקיאין אי לאו דהוצרכו לתקן שיחזיר לכל הפחות ג' ראשונות בשביל קדושה, וכיון שאין תפלתו אלא תפלה ביחיד הרי לא שייך לצבור זה שהתפללו בצבור יחד בלחש ונתחייבו גם בקדושה לומר זה בחזרת הש"צ דלכן היה מקום לומר דאמירתו בתפלתו נקדש וכל הקדושה נמי הוא כאמירה בתפלת יחיד שאינו יכול לומר אף כשאיכא צבור בביהכ"נ, דהא כשליכא צבור בביהכ"נ גם לר"ה אין היחיד אומר כדמשמע מרש"י שכתב ר"ה סבר יחיד המתפלל עם הצבור אומר קדוש, א"כ לר"י ב"ל שאמר אין היחיד אומר קדושה הוא אף כשאיכא צבור בביהכ"נ בשעה שמתפלל כשאינו מתפלל עמהם יחד ממש, שלכן הוצרכו התוספות לומר דאין זה קרוי יחיד והוא מאחר דעכ"פ כל הצבור אומרין קדושה אז.

וראיתי בפמ"ג /או"ח/ בא"א סימן נ"ב סוף סק"א שהסתפק בזה דכתב אם בא לביהכ"נ ורואה שא"א שיתפלל עם הצבור בלחש אם נאמר חזרת הש"צ נמי תפלת הצבור הוה שמוציא שאינו בקי ויעשה על דרך הסדר לדלוג כדי שיתפלל מלה במלה עם הש"צ, ומסיק ומ"מ נראה שתפלת הצבור הוה בלחש, והוא כדהוכחתי מתוספות אבל הפמ"ג כותב זה מסברא שכן נראה וכתב וכעת לא מצאתיו, ומשמע שלא נראה לו הראיה מתוספות מאיזה טעם.

ויש להביא ראיה ממה שכתב הרמ"א /או"ח/ בסימן ק"ט סעיף ב' דלכתחלה לא יתחיל היחיד עם הש"צ אלא ימתין עד אחר שאמר קדושה והא' הקדוש, והטעם הוא כדכתב המג"א בסק"ט משום דצריך לשתוק ולשמוע נקדש מהש"צ כדאיתא /או"ח/ בר"ס קכ"ה, והא כשיש צורך להתחיל יכול לומר נקדש וכדכתב הרמ"א שאם השעה עוברת או כדי לסמוך גאולה לתפלה מתחיל עם הש"צ ואומר נקדש עם הש"צ, ואם כשיתפלל עם הש"צ יתחשב כדין תפלה בצבור וכשיחכה עד אחר האל הקדוש הרי לא יתפלל בצבור הרי ודאי הוא ג"כ צורך גדול והי"ל להתחיל עם הש"צ בשביל זה עצמו כדי שיהיה לתפלתו דין תפלה בצבור דהא ג"כ צורך גדול הוא, אלמא דהרמ"א סובר דיחיד המתפלל עם הש"צ לא נחשב תפלה בצבור שלכן אין שום צורך להתחיל עם הש"צ וממילא אינו רשאי משום שאין לומר נקדש אלא צריך לשתוק ולשמוע מהש"צ. וא"כ פשוט שאף הא"ר סק"ט שחולק ומדייק מלשון הסמ"ג ומלשון הרמב"ם פ"י מתפלה הט"ז שכתבו אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע ש"צ לקדושה יתפלל ואם לאו ימתין עד שיתחיל ש"צ להתפלל בקול רם ויתפלל עמו בלחש מלה במלה עד שיגיע ש"צ לקדושה, שאף לכתחלה בלא צורך יכול להתחיל עם הש"צ, אינו מטעם שזה נחשב תפלה בצבור, אלא משום דסוברין דרשאין כל הקהל לומר נקדש כדסובר הט"ז /או"ח/ בסימן קכ"ה סק"א וכמו שאנו נוהגין, וכמפורש בלב"ש סימן ק"ט על המג"א ולפ"מ שנשתרבב עתה המנהג באשכנזים שאומרים הציבור נקדש עם הש"צ א"כ מותר גם לכתחלה להתחיל להתפלל עם הש"צ [והלב"ש כתב שנשתרבב המנהג ע"פ דברי הט"ז ובחדושי רעק"א סימן קכ"ה איתא שכן איתא בכתבי האר"י ואליו תשמעון], וכן ודאי הוא גם טעם הא"ר להסמ"ג והרמב"ם משום שסברי שכל הקהל יכולין לומר נקדש אם רוצים, וגם אולי אף אם מודה שהקהל אין אומרים נקדש, מ"מ לזה שמתפלל עם הש"ץ סובר שאף לכתחלה יכול לומר נקדש דלא כהט"ז שאינו מחלק דכתב ונראה לי דאין חלוק בזה בין אם התפלל כבר או לא אלא דהוא אפשר מחלק. עכ"פ איכא ראיה מהרמ"א שאין המתפלל עם הש"צ נחשב מתפלל בצבור כדכתבתי וכדסובר הפמ"ג ותמוה על שלא הביא הראיה מהרמ"א.

ולכן תמוה מה שכתב באשל אברהם להגרא"ד מבוטשאטש סימן נ"ב להיפוך ובפשיטות שכתב אין ספק שהמתפללים בעת חזרת הש"צ התפלה ה"ז תפלה עם הצבור ממש כי הרי בהכרח יש עשרה דצייתי והם כעונים ממש לכו"ע, שהרי ודאי אינו כן דמה לנו דצייתי הא הם בקיאים ואין יוצאים בחזרת הש"צ אלא במה שהתפללו בעצמן בלחש ואין שייך להחשיב החשיבות כענייתם כמתפללים, ולבד הראיה שהבאנו איך פשוט לו נגד הפמ"ג שאף מתחלה רק נסתפק בזה ולמסקנתו אין זה תפלת צבור וצ"ע.

ויותר תמוה מה שבספר לקוטי שו"ת מהחתם סופר שנדפס מחדש בסימן ג' איתא גם כן דמה שהיחיד מתפלל עם הש"צ זהו עיקר תפלה בצבור כי מה שהיחידים כל אחד מתפלל בפני עצמו מקרי תפלת יחיד רק מה שאחד מוציא רבים זה מקרי בצבור ורק מפני שא"א שיכוונו כולם לש"צ תקנו שיתפלל כל אחד לעצמו והיה ראוי שיאמרו עמו מלה במלה שזהו כמו מוציא רבים ידי חובתן אלא כדי שיסדיר ש"צ תפלתו תקנו בלחש תחלה כמבואר בסוף ר"ה, וא"כ כשאירע שיחיד אומר עם הש"צ זהו תפלת צבור האמיתי עיי"ש, שהרי כל דברים אלו הוא לכאורה דברי טעות, שהא כל התקנה היתה כדי להוציא את שאינם בקיאים, וכשכולן בקיאים הוקשה לרבותינו הראשונים על מה שחוזר הש"צ, וכתב הטור שני טעמים שהוצרכו לשניהם דוקא כדפי' הב"ח והרמב"ם בתשובה שהביא הב"י תירוץ שבשביל שהוצרכו לתקן להוציא את שאינו בקי תקנו זה לעולם, ואם רק תפלת הש"צ להוציא היה תפלת צבור הרי היה להם לתקן בשביל זה עצמו לעולם דהוא טעם שאיכא בכל עת ועידן והם דברים ברורים שלא שייך לחלוק ע"ז. וגם איך שייך לומר שעיקר התפלה הוא מה שהש"צ חוזר התפלה ותפלת הלחש אף שמתפללים קהל גדול בבת אחת הוא רק תפלת יחיד, שנמצא לדבריו שכל הקהל שאין יוצאין כלל בשל הש"צ ויצאו בתפלתם בלחש לא יצאו ידי תפלה בצבור, דהא ודאי אחר שיצאו ידי חובת תפלתם אין שמיעתם מהש"צ שוב מצות תפלה, ונמצא שעקרו מצות תפלה בצבור שלא מסתבר כלל שמהחשש שמא לא יכוונו כולם לש"צ יעקרו דין תפלת צבור מהקהל. ומה שכתב והיה ראוי שיאמרו מלה במלה, היינו דהוקשה לו דבשביל החשש דשמא לא יכוונו כולם לש"צ היה להם לתקן שיאמרו מלה במלה עם הש"צ, שזהו כמו מוציא רבים שהוא תפלת רבים, ותירץ דהוא כדי שיסדיר ש"צ תפלתו תקנו בלחש תחלה כמבואר בסוף ר"ה, והא בר"ה איתא שם רק לר"ג שהוא אמר דש"צ מוציא את הרבים ידי חובתן אף את הבקיאין שאמרו לו רבנן לדבריך למה צבור מתפללין והשיב שהוא כדי להסדיר ש"צ תפלתו, אבל לרבנן הרי הוא כל החובה להתפלל בלחש דהא אין יוצאין כלל בשל ש"צ. וגם אף לר"ג עכשיו דמתפללין עכ"פ בלחש אף שהוצרכו לתקן זה היה זה רק כדי להסדיר ש"צ תפלתו, יוצאין התפלה במה שמתפללין וגם הוא תפלת צבור ממש דליכא בזה פלוגתא ונשאר מה שמחזיר הש"צ אף לר"ג רק לאלו שלא התפללו בעצמן שיוצאין בשל הש"צ אך לר"ג הוא אף לבקיאים שנתאחרו ולא התפללו עם הצבור בלחש, ולרבנן הוא רק לאינם בקיאים דהבקיאים אינם יוצאין בשל הש"צ ומוכרחים להתפלל בעצמו אף כשהן יחידין ולא יהיה להם תפלה בצבור. וא"כ איך כתב דמבואר בסוף ר"ה דאליבא דדינא שהוא לרבנן נמי אין צורך בתפלת לחש אלא כדי להסדיר ש"צ תפלתו הא לרבנן ליכא טעם זה כלל ופשוט שלא סבירא להו דבשביל זה יתקנו שכל הצבור יתפללו דאם גם הם עצמן צריכין לטעם זה לא היו מקשין על ר"ג, ואף שיש לחלק דלרבנן שצריכין הצבור להתפלל בעצמן משום שא"א לכוין להש"צ והנידון היה רק איך לתקן אם שיתפללו עם הש"צ מלה במלה או בעצמן בלחש ניחא להו מה שתקנו בשביל להסדיר שיתפללו בעצמן בלחש קודם שהרי ליכא בזה ברכה שלא לצורך אבל לר"ג שיוצאין כולן עם הש"צ הרי מה שתקנו להתפלל בלחש הוא שלא לצורך הוקשה להו לומר שבשביל זה יתקנו ברכות הרבה שלא לצורך, והשיב ר"ג שאף לדידיה תקנו בשביל זה ולא חשו לזה שהוא שלא לצורך, אבל מ"מ הוא דוחק דהי"ל לר"ג עכ"פ לומר ולדבריכם הא נמי קשה דהי"ל לתקן שיאמרו מלה במלה עם הש"ץ אלא בשביל כדי שיסדיר ש"צ תפלתו ה"נ לדידי, שלכן משמע שלרבנן ליכא כלל טעם זה ולא סברי כלל שהוא טעם.

ומה שהביא על מש"כ והיה ראוי שיאמרו עמו מלה במלה שזהו כמו מוציא רבים ידי חובתן ראיה כבמתני' בסוכה גבי הלל שאומר ועונה אחריו מה שהוא אומר כמו אנא ה', תמוה מאוד דשם הא איתא שצריך לומר מלה במלה כשהמקרא הוא מי שאינו יכול להוציא אחרים דהוא עבד או אשה או קטן דאם עונה אחריהן מה שהן אומרין יוצא משום שאומר בעצמו, וכן הנהיגו שהש"צ יאמר אנא ה' הושיעה נא והקהל יאמרו ג"כ אנא להיות סימן למי שהיה קטן מקרא אותו שאינו יכול להוציאו יאמר אחריו, ונמצא שבתיבות אנא ה' הושיעה אין הש"צ מוציאם אלא יוצאין באמירת עצמן כמו בקטן המקרא וא"כ מפורש להיפוך שאין זה מוציא רבים ידי חובתן.

ומה שהביא ממג"א סימן תרפ"ט סק"י דרק מה שאחד מוציא רבים מקרי בצבור לא הוזכר שם דבר כזה כלל, דהוא כתב שם דכיון דבמגילה מוציא אחרים אפילו בקיאים עדיף שיקרא אחד לכולן משום ברוב עם הדרת מלך, ולא שייך זה לחשיבות תפלה בצבור שאין זה הטעם דתפלה בצבור דשוה לחשיבות זה עשרה אנשים ורבוא אנשים, ולא בשביל זה חוזר ש"צ התפלה, והמג"א משמע שבמגילה להסוברים דיכול להוציא אף בפחות מעשרה נמי עדיף שיקרא אחד לכולן. סוף דבר כל דברי תשובה זו הם דברים מוטעים שלכן ברור שאין זה מדברי החתם סופר ואין לחוש לתשובה זו.

ולכן למעשה נראה שתפלה בצבור הוא דוקא מה שמתפללין הצבור יחד בלחש וכן אם מתפללין הצבור יחד עם הש"צ שאומר בקול רם כהא דאיתא ברמ"א /או"ח/ סימן קכ"ד סעיף ב' הוא תפלה בצבור, ויחיד המתפלל עם הש"צ מסתבר שאינו תפלה בצבור כדלעיל וכדסובר הפמ"ג, אך אולי עדיף זה קצת מתפלה ביחידות לגמרי מסברא בעלמא משום שעכ"פ הרבים עסוקים בתפלה לפי התקנה אף שליכא ראיה לזה. ואולי זהו כוונת החזון איש או"ח סימן י"ט אות ז' דנכון יותר שהיחיד שנתאחר יתפלל עם הש"צ ולא שישמע חזרת הש"ץ ולהתפלל אח"כ בעצמו ואף שכתב שהוי תפלת הצבור הוא רק לענין שעדיף מתפלה ביחידות ממש דקצת מוכרח בלשונו דכתב רק נכון יותר, ואם הוה זה תפלת הצבור ממש היה מחוייב לעשות כן. ידידו, משה פיינשטיין.

אחר שכתבתי עיינתי בדברי כתר"ה וראיתי שגם כתר"ה מביא הראיה מהרמ"א דסימן ק"ט /או"ח/ והיא ראיה גדולה. אבל קושית כתר"ה מר' הונא ומריב"ל שאמרו בברכות דף כ"א שאם יכול לגמור עד שלא יגיע למודים ולקדושה יתפלל ואם היתה תפלת הש"צ נחשבת תפלה בצבור היה לו לחכות עד שיתחיל ש"צ לחזור התפלה, יש לתרץ דאפשר איירו במקום שכולן בקיאין שאז אולי לא נהגו בכל מקום שיחזור הש"צ בקול רם כל התפלה אלא ג' ראשונות בשביל קדושה, ואולי גם ג' אחרונות כהמנהג שהזכיר המג"א סימן קכ"ד סק"ג בשם כנה"ג והמנהג שלנו נעשה אח"כ. וגם לא צריך לזה, דהא ממודים לא קשה דאפשר לפרש הא דר"ה בבא לאחר קדושה כדצייר הש"ע, והא דריב"ל במגיע לקדושה הרי כיון שרוב תפלתו תהיה עם הצבור הוא תפלה בלחש גמור עם הצבור דבשוה מסתבר שלאו דוקא דא"א במציאות דבר כזה.

ומה שהקשה כתר"ה על מה שהמתפלל עם הש"צ צריך לומר נקדש, פשוט שבלא נקדש אין שום ענין ברכה לקדוש קדוש קדוש, וברוך והיה זה הפסק.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » א' מאי 17, 2015 9:25 am

רבי משה פיינשטיין ז"ל שואל שאלה פשוטה מאוד.
מדוע חזרת הש"ץ נחשבת לתפלה בצבור יותר מאשר תפילת היחידים בלחש ואם מפני שהש"ץ מוציאם ידי חובה הרי את הבקיאים אינו מוציא ידי חובה. וממילא אין כל עדיפות לתפלת הש"ץ על פני תפילת היחידים - ותשובתו של הרב וואזנר זצ"ל איני מבין.

היות ואני מבקש להבין את הענין בעיקר כדי להבין את מה שכותב בענין הגאון רבי משה שמואל ז"ל כל בדל מידע יעזור לי. כידוע דבריו של רב משה שמואל ז"ל כתובים מאוד קשה, וקשה מאוד לרדת לסוף דעתו.

הגעתי לזה בעקבות מה שמצאתי אצלי תשובה מהגאון רבי משה שמואל שפירא ז"ל והוא ג"כ כותב בשם רבו הגרי"ז ז"ל שיש 'תפלה בצבור' כדי שתתקבל התפלה, וזה תפילת היחידים. מאידך יש 'תפילת הצבור', וזה דווקא חזרת הש"ץ אך הרב וואזנר זצ"ל אינו מזכיר מזה מאומה, - והגאון רבי משה שמואל ז"ל מביא לזה הרבה ראיות.

ואני מצטט קטע קטן ממה שכותב שם הגאון רבי משה שמואל ז"ל - וכ"כ להדיא בחידושים של רבנו אברהם בן הרמב"ם הנדפסים בסוף הרמב"ם שכתב ז"ל, לפי שתפלת יחיד כל אחד מתפלל לעצמו ותפלת צבור כולם אחר ש"צ - ע"כ.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 1979
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי נהר שלום » א' מאי 17, 2015 5:09 pm

אנא עבדא כתב:היום ב'המבשר' כרוז מבית דינו של הגר"ש וואזנר זצ"ל בעל שבט הלוי מאוד בחריפות נגד הכושר סוויץ'

בברכה המשולשת
הודעות: 9110
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מאי 17, 2015 5:38 pm

לומד_בישיבה כתב:רבי משה פיינשטיין ז"ל שואל שאלה פשוטה מאוד.
מדוע חזרת הש"ץ נחשבת לתפלה בצבור יותר מאשר תפילת היחידים בלחש ואם מפני שהש"ץ מוציאם ידי חובה הרי את הבקיאים אינו מוציא ידי חובה. וממילא אין כל עדיפות לתפלת הש"ץ על פני תפילת היחידים - ותשובתו של הרב וואזנר זצ"ל איני מבין.

היות ואני מבקש להבין את הענין בעיקר כדי להבין את מה שכותב בענין הגאון רבי משה שמואל ז"ל כל בדל מידע יעזור לי. כידוע דבריו של רב משה שמואל ז"ל כתובים מאוד קשה, וקשה מאוד לרדת לסוף דעתו.

הגעתי לזה בעקבות מה שמצאתי אצלי תשובה מהגאון רבי משה שמואל שפירא ז"ל והוא ג"כ כותב בשם רבו הגרי"ז ז"ל שיש 'תפלה בצבור' כדי שתתקבל התפלה, וזה תפילת היחידים. מאידך יש 'תפילת הצבור', וזה דווקא חזרת הש"ץ אך הרב וואזנר זצ"ל אינו מזכיר מזה מאומה, - והגאון רבי משה שמואל ז"ל מביא לזה הרבה ראיות.

ואני מצטט קטע קטן ממה שכותב שם הגאון רבי משה שמואל ז"ל - וכ"כ להדיא בחידושים של רבנו אברהם בן הרמב"ם הנדפסים בסוף הרמב"ם שכתב ז"ל, לפי שתפלת יחיד כל אחד מתפלל לעצמו ותפלת צבור כולם אחר ש"צ - ע"כ.


למיטב זכרוני יש על זה אריכות בכתבי הגרי"ד מבוסטון

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » א' מאי 17, 2015 7:34 pm

חכ"א כתב לי לפרש את דבריו של הרב וואזנר זצ"ל שהיות ועיקר התקנה הייתה להתפלל שמונה עשרה עם הש"ץ משום כך תפלת הש"ץ נחשבת לתפלה בצבור יותר מתפלת לחש שעשרה מתפללין בלחש בלא ש"צ - ומפני שכך היה עיקר התקנה, ודבריו דברי טעם.

אם כי שאני עדיין מתקשה בזה כפי שהקשה האג"מ הייתכן שחז"ל לא תיקנו תפלה בצבור לבקיאים והרי הבקיאים אינם יוצאים ידי חובת תפלה מהש"צ ועליהם להתפלל לבד ודבר זה לא יתכן.
--
הרב בברכה. אני מאמין שהגרי"ד בוסטון ז"ל דיבר על הענין של תפלה בצבור ותפלת הצבור, וגם הגרי"ז ז"ל ותלמידיו האריכו בזה. - אך מה שהובא בשם החת"ס שגם נכון להיום יחיד שמתפלל עם הש"ץ נחשב לו הדבר לתפלה בצבור יותר מעשרה המתפללים בלחש, דבר זה לא מצאתי מי שיאמר כן מלבד החת"ס זי"ע.

לא ידען
הודעות: 897
הצטרף: ו' יוני 22, 2012 1:16 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לא ידען » ב' מאי 18, 2015 10:18 am

מי היודע על מקום המעתיק קלטות לקובץ דיגיטאלי ושולף מתוכו את הקטע הנדרש, יפנה אליי בבקשה באישי.
אני מבקש להוציא סיפור קצר מתוך הקלטה ארוכה של שיעור שלם.

נוה הלבנון
הודעות: 557
הצטרף: ב' דצמבר 08, 2014 3:12 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי נוה הלבנון » ד' מאי 20, 2015 12:38 am

דובר למעלה על הנוסח ביח"ל.
viewtopic.php?f=19&t=21718&p=214845&hilit=%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93#p214845
ובכן לפי המובא בהקדמה לספר מבית לוי, הרי שבעת יסודה של ישיבת יח"ל היו המתפללים שם מתושבי זכרון מאיר הנמנים על עדות החסידים, וע"כ הנוסח נקבע כספרד.
עם הזמן, נתווספו מנהגים כפי מנהג אשכנז -אויבערלאנד.
מוזכר שם (בהקדמה למבית לוי) אמנם הנהוג דושינסקיא בכגוונא ובמה מדליקין, אבל לא בהקשר המדוייק שזה הוזכר כאן.

געצל
הודעות: 83
הצטרף: ג' אפריל 21, 2015 8:16 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי געצל » ו' מאי 22, 2015 9:59 am

האם אמת מה ששמעתי שבסוף ימיו ביטל את התקיעות בלחש בר"ה?

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 1979
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי נהר שלום » ו' מאי 29, 2015 1:48 am


לא ידען
הודעות: 897
הצטרף: ו' יוני 22, 2012 1:16 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לא ידען » ו' יוני 19, 2015 10:37 am

היום התבשרנו בעצב על פטירת גיסו הרבני אציל הנפש, מוהל מומחה לאלפי בנ"י, הרב ר' שמואל מאיר גלבר.
אשר צעד בפשטות ובענוות חן לימינו של גיסו רבינו הגדול זי"ע כל הימים,קרוב ל-80 שנה.
הרבה ממפעלי מרן זי"ע היו בזכות השקט והשלווה שהשרה גיסו מנהל הישיבה שעמד בראש המאמצים לקיומה החמרי.

היה בריא עד שבועות אחר פטירת מרן זי"ע.
ונפשו קשורה בנפשו.

אמרתי אחכמה
הודעות: 1802
הצטרף: א' נובמבר 21, 2010 6:05 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי אמרתי אחכמה » ו' יוני 19, 2015 9:43 pm

נסתרים דרכי ה', עוד גיס של הגאון זצ"ל נפטר סמוך לפטירתו:
ביום ו' ניסן שנה זו, [כשבועיים לפני הסתלקות הגר"ש וואזנער זצ"ל]
נפטר גיסו מוה"ר יוסף אליעזר געלבער ע"ה, אב"י בוויליאמסבורג, מזקני חשובי קהלת יעקב פאפא. תנצב"ה.

ארזי ביתר
הודעות: 1922
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי ארזי ביתר » א' יוני 28, 2015 10:39 pm

אמרתי אחכמה כתב:נסתרים דרכי ה', עוד גיס של הגאון זצ"ל נפטר סמוך לפטירתו:
ביום ו' ניסן שנה זו, [כשבועיים לפני הסתלקות הגר"ש וואזנער זצ"ל]
נפטר גיסו מוה"ר יוסף אליעזר געלבער ע"ה, אב"י בוויליאמסבורג, מזקני חשובי קהלת יעקב פאפא. תנצב"ה.

ובפשטות יש לומר, שגילם המבוגר הוא הנותן... תנצב"ה.

לא ידען
הודעות: 897
הצטרף: ו' יוני 22, 2012 1:16 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לא ידען » ב' יוני 29, 2015 12:38 am

גיליון 'מעיינות הלוי' היו"ל מדי שבוע. לפרשת חוקת.
קבצים מצורפים
חקת - ע''ה.pdf
(1.8 MiB) הורד 198 פעמים

הא לחמא עניא
הודעות: 1320
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 9:58 am
מיקום: בני ברק

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי הא לחמא עניא » ה' יולי 02, 2015 6:24 pm

מה עם פרשת בלק??? יש כבר???
תודה

לא ידען
הודעות: 897
הצטרף: ו' יוני 22, 2012 1:16 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לא ידען » ה' יולי 02, 2015 11:55 pm

פרשת בלק.
בבקשה.
קבצים מצורפים
בלק להדפסה.pdf
(2.23 MiB) הורד 183 פעמים

לא ידען
הודעות: 897
הצטרף: ו' יוני 22, 2012 1:16 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לא ידען » ו' יולי 03, 2015 4:33 pm

מישהו יודע מיהו הרב בנימין גרוסברד הנ"ל? מה הקשר שלו לרבינו זצוק"ל?
הוא כותב כאחד מגדולי התלמידים.
קבצים מצורפים
דברים על רבינו ה'שבט הלוי' זצוק''ל מהרב גרוסברד.pdf
(3.79 MiB) הורד 321 פעמים

מבקר-ספר
הודעות: 49
הצטרף: ה' אוגוסט 06, 2015 1:11 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי מבקר-ספר » ב' אוגוסט 17, 2015 10:14 am

לא ידען כתב:מישהו יודע מיהו הרב בנימין גרוסברד הנ"ל? מה הקשר שלו לרבינו זצוק"ל?
הוא כותב כאחד מגדולי התלמידים.

אברך ת"ח מכולל פוניבז', מח"ס חלקת בנימין על ענייני קדשים. הוא גם מהדיר הספר דעת שרגא לזקינו הגרצ"ש ז"ל
הוא היה מהמשתתפים הקבועים בשיעור ההלכה של מרן זללה"ה בימי חמישי, ומרן היה מראה לו אותות חיבה כשהיה דן ונושא ונותן עמו אחרי השיעור.
הוא גם מהמשתתפים הקבועים בשיעורים בבית מרן הגראל"ש שליט"א, וגם בכולל בזמנו כשמרן שליט"א היה מוסר את השיעורים, הוא היה מהיושבים ראשונה

לא ידען
הודעות: 897
הצטרף: ו' יוני 22, 2012 1:16 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לא ידען » ו' ספטמבר 04, 2015 5:20 pm

תמונת המציבה שהוקמה בימים האחרונים.

אין לי תמונה טובה יותר.
קבצים מצורפים
IMG_4943.JPG
IMG_4943.JPG (239.12 KiB) נצפה 3592 פעמים

גימפעל
הודעות: 2294
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי גימפעל » ו' ספטמבר 04, 2015 5:24 pm

כאן: http://www.jdn.co.il/news/552413 יש הרבה תמונות.

סמל אישי של המשתמש
נהר שלום
הודעות: 1979
הצטרף: ב' יוני 09, 2014 6:56 pm
מיקום: דע מאין באת ולאן אתה הולך

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי נהר שלום » ה' ספטמבר 10, 2015 1:06 am

ספר חדש - מוסר והליכות חיים מהרב וואזנר זצ"ל - "רחמי הרב"

נוה הלבנון
הודעות: 557
הצטרף: ב' דצמבר 08, 2014 3:12 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי נוה הלבנון » ב' נובמבר 23, 2015 7:44 pm

כעת ראיתי בעניין שנדון באשכול זה.
קבצים מצורפים
תשובת הגרחק.jpeg
תשובת הגרחק.jpeg (157.33 KiB) נצפה 3388 פעמים

לייטנר
הודעות: 4278
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לייטנר » ה' נובמבר 26, 2015 5:24 pm

ארזי ביתר כתב:לפני המלחמה, ברח מרן זצוק"ל יחד עם נוו"ב ע"ה לארץ הקודש. חמיו הי"ד לא הסכים עם בריחתו, כי טען שהנאצים לא יעשו כלום, וזה פחד שווא. ולכן, השאירו את בנם בכורם אצלם, כשחמיו אומר לו טרם שנפרדו, עוד תראה שאתם תחזרו בסוף. הגרח"מ שליט"א ניצל בנס, והגיע לארץ לאחר השואה בדרך לא דרך, אך כל משפחתם נספתה במלחמה העולמית השניה.

אגב, זו הסיבה שהגרח"מ שכבר עבר את גיל השבעים, אמר בלוויה 'זה לי 65 שנה, שאני מסתובב אצל אבי'. כיון שרק בגיל 6 הגיע לארץ...


כתב הרב אבישי אלבוים:
האם היה הרב שמואל וואזנר זצ"ל מעפיל או לא?
"כי במקלי עברתי את הירדן הזה"
סיפור העפלתו של הרב שמואל וואזנר זצ"ל ארצה.
(רשימה לפרשת וישלח)

הרב שמואל וואזנר היה אחד מגדולי הפוסקים בדור שלנו (נפ' בחג פסח האחרון). מקובל למקם אותו בין אגודת ישראל לעדה החרדית בהשקפת עולמו. הוא לא הצביע לכנסת אך קיבל תמיכה מהמדינה למוסדות שהקים.

למרבה הפלא, הרב עלה ארצה כמעפיל בעליה בלתי ליגאלית. אוניית המעפילים הגיעה ארצה בחנוכה תרצ"ט (1938) והורידה את נוסעיה מול חוף נתניה.

לאחרונה יצא לאור ספר "הפוסק", 788 עמודים המכילים קטעי עיתונים וכתבי עת, ובהם שלל מאמרי הערכה ותמונות על הרב וואזנר במשך חייו ואחר פטירתו.

בין דפי הספר מצאתי נוסחאות המטשטשות לחלוטין את "העפלתו" של הרב ווזנר:

ב"ה מצאתי אניית משא שהסיעה משאות לארצינו הק' והצטרפנו לנסיעה זו… וכאשר הגיעה האוניה סמוך לחופי ארצינו הקדושה, הורידו אותנו מאניית המשא והלכנו בתוך הים, כששקועים אנו במים עד הצוואר, ושק על שכמינו, ובליל ב' דחנוכה דרכה רגלינו על אדמת קודש. (עיתון המבשר, הפוסק עמ' קמו. עיתון הפלס, הפוסק עמ' שפג).

העובדה שהרב יזם את עלייתו באוניית מעפילים, תופעה בלתי מצויה בעליל, הצמיחה תיאורים שונים על מה שקרה בדרך.

גרסה נפוצה מספרת שהאניה טבעה בים, מעטים שרדו, וביניהם הרב ואשתו שניצלו בזכות כושר השחיה שלהם.
גירסה זו הופיעה בעיתון "למשפחה", ומשם הועתקה לבלוג המצויין "תולדות ושרשים – עצי משפחה", ואף מופיעה בערכו ב"ויקיפדיה".

בדקנו – אני וחנוך גוטליב – את ההסטוריה של אוניות המעפילים בכלל ואת האוניה המסויימת שהגיעה ארצה בתאריך עלייתו של הרב וואזנר בפרט, ואנחנו יכולים לומר בפה מלא: להד"ם.

הספינה שהגיעה ארצה בתאריך כ"ה בכסלו (18/12/38) – נקראה ג'יפו א (Chepo). הספינה יצאה מנמל טולצאה או קונסטנצה ברומניה והגיעה לחופי נתניה ללא ארועים מיוחדים!
תיעוד מלא של כל הספינות נמצא בספרו של שי חורב, "ספינות בטרם שחר" (חיפה, תשס"ד 2004), וכן בספרו של חיים לזר-ליטאי, "אף על פי" (תל אביב, תשמ"ח 1988).
אוניה זו, והדומות לה, אורגנו על ידי תנועת בית"ר. מפאת דלות האמצעים הכספיים שעמדו לרשות תנועה זו, הם העלו על האוניות גם יהודים שלא נמנו על שורותיהם. לפי התיאורים עד כמחצית הנוסעים היו טרמפיסטים.
האוניות יצאו משפך הדנובה, שהינו הנהר השני באורכו באירופה ונמשך דרך עשר ארצות שונות, מגרמניה ועד רומניה. בדרכו הארוכה הוא חוצה גם ברטיסלבה (היא פרשבורג, מקום מגורי הרב וואזנר באותה עת).
כדי להגיע מברסטליבה (היא פרשבורג) ומארצות אחרות עד נמל היציאה, העולים שטו בספינת נהר על הדנובה עד שפך הדנובה ושם עלו על אוניית המשא, שהוסבה לאוניית מעפילים.

נדמה, שתיאור המסע כפי שצוטט בשם בנו בכורו וממשיך דרכו, הרב חיים מאיר וואזנר שליט"א, בעיתון "בקהילה" (הפוסק, עמ' תנה-תנו) על "אניה בלתי ליגאלית שעברה דרך חתחתים של נהרות ואגמים צדדיים", יכול להתאים למסע על הדנובה. מי שיראה את מסלול הנהר מברטיסלבה לטולצאה ואח"כ לים הגדול – זה ממש כך.

אמור מעתה: לא "כי במקלי עברתי את הירדן הזה" אלא "כי במקלי עברתי את הדנובה הזה".

הכהן
הודעות: 1592
הצטרף: א' נובמבר 25, 2012 1:46 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי הכהן » ו' אפריל 22, 2016 3:30 pm

לקראת יומא דהילולא הראשון לפטירת מרן פוסק הדור רבי שמואל הלוי וואזנר זיע''א מתפרסם לראשונה הקלטה ובה נשמע קולו של מרן הרב זיע''א מספר על סיפור הולדתו וברכת האדמו''ר מקאפיטשיניץ זי"ע לאמו ע"ה כי בנה יהיה פוסק הלכה של כל העולם • האזינו
דברי מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל: נולדתי בזכות שהיא לא הלכה ללמוד מוזיקה וכדו', למרות שהיא היתה כזאת 'יחיד' בכל המדינה אפילו אצל הגויים והקול והנעימות שלה, עד כדי כך שהפרופסורים הגויים הגיעו ושאלו למה אינה רוצה ללמוד ולקבל כבוד והוקרה,

היא סיפרה שהיתה עוד נערה והיה לה ספיקות לגבי כך, סבי ר' בן ציון היה יהודי ירא שמיים, ועד לאחרונה ידעתי זאת מאימי ע"ה ועכשיו כל העולם מדבר על כך, הוא הלך לאדמו"ר הזקן מקאפיטשיניץ זיע"א ר' איטצ'ה מאיר הוא היה נכדו של הריזינע'ר . "אני הכרתיו הוא היה יהודי קדוש" אז הוא אמר שלא תלך, וברך שיהיה לה בן שיהיה "מורה הוראה של כל העולם".
קבצים מצורפים
מרן הגר''ש ואזנר זצ''ל מספר את סיפור הולדתו.rar
(2.04 MiB) הורד 157 פעמים

אספקלריא
הודעות: 310
הצטרף: א' יוני 29, 2014 11:45 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי אספקלריא » ג' יוני 21, 2016 1:56 am

מתעמק כתב:לפני שבוע נדפס הסיפור במגזין לילדים באידיש, מפי אחד הנכדים (ר' יואל הלוי וואזנר רב דביהמ"ד שבט הלוי ב?), וז"ל בתרגום מדוייק, כמעט מילולי.
סיפור המעשה שמעתי מזקיני זצ"ל בעצמו, ואמסרנה בדיוק כמו ששמעתיה ממנו.
בהיותה עלמה, היתה לה לסבתא כשרון לשיר יפה. היא אף הלחינה ניגונים, שאחד מהם היה זקיני שר על "שיר המעלות" בכל הסעודות לפני ברכת המזון. בימים ההם דרו ביחד עם עכו"ם, והוצרכו ללמוד בבית ספר אחד. שם בבית ספר התוודעו מקולה הערב, והנהלת בית הספר מסרו מידע זו להממשלה. מהממשלה ביקשוה לשיר באירועים רשמיים, והבטיחו לה הרבה כסף וכבוד, כך שהסבתא התחשק לה לקבל הצעה זו.
אך אביה הזכיר לה תמיד הברכה שקיבלה מצדיקים גדולים - האדמו"ר מקאפיטשניץ זצ"ל והחפץ חיים זצ"ל – שאם לא תשיר תזכה לבנים יראי ה'
הסבתא זכתה להשאר בחיים אחר השואה, וגרה בניו יורק בשכונת וושינגטון הייטס. כל עש"ק אחר ביאתו מהמקוה היה זקיני זצ"ל נוהג להשתחרר מכל טירדות הכלל, והתיישב לכתוב מכתב לאמו ונתנה תיכף בתיבת דואר עוד לפני שבת. כי משלוח הדואר עד הגיעה לארה"ב ארך שבוע שלם, כך שהמכתב יגיע לאמו לפני שבת הבא.
עד כאן דברי הנכד.
והנה מה שיש להעיר על זה. הרב זצ"ל נולד בשנת תרע"ב-תרע"ג. בהיות אמו נערה, כלומר לפני שנת תר"ע לערך, לא היו החפץ חיים והאדמו"ר מקאפיטשניץ בווינה כל עיקר. החפץ חיים לפי מה שנראה מתולדותיו לא יצא מגבולות רוסיה הגדולה עד שנת תרפ"ג (עד מלחה"ע הראשונה היה תמיד במדינות ליטא ופולין שהיו אז חלק מממלכת רוסיה האדירה, בשנות מלחה"ע ברח לפנים ברוסיה, ונשאר שם עד תרפ"א, רק בסיון תרפ"א עזב את רוסיה לשוב לעיירתו רדין, שבינתיים נעשתה חלק ממדינת פולין המחודשת, אך גבולות רוסיה כפי מה שהיו לפני מלחה"ע הא' לא עזב עד הכנסי' הגדולה בשנת תרפ"ג. וראה דברי הרמ"מ ישר בספרו 'דאס לעבן און שאפען פון חפץ חיים' עמוד 342 שהדרכון הבין לאומי הראשון שהחפץ חיים קיבל היה לפני נסיעתו לווינה לכנסיה הגדולה). האדמו"ר מקאפיטשניץ היתה דירתו בקאפיטשניץ עד שהוכרח לברוח במלחה"ע הא', ונסע לווינה, והתיישב שם כמו שהתיישבו אז כמה רבנים ואדמורי"ם. כך שברור שאמו של הרב ז"ל שכנראה לידתה ומגורה בווינה (ויתכן שנולדה במיאווע מולדת אמה, או בצעהלים מולדת אביה, אך ודאי לא בפולין או גליציה) לא פגשה לא את החפץ חיים ולא את האדמו"ר מקאפיטשניץ בנערותה.
אך כשנעיין בסיפור כמו שכתוב נבחין בנקודה קטנה, הכל צפוי במקף והכל תלוי במקף, בתוך הסיפור שהיה לה הבטחה מצדיקים, מוסיף המספר שמות הצדיקים במקף לפניה ובמקף לאחריה. המובן לענ"ד שפרט זה מוסיף ממקור אחר. מסתבר שמאן דהו, בידעו הסיפור, ובלי התבוננות בשנות חיי הרב זצ"ל, שיער שהכוונה לאחד מגדולי ישראל הידועים משהייתם בווינה, ומשום מה בחר בהאדמו"ר מקאפיטשניץ שמפורסם היותו בה תושב קבוע, ובהחפץ חיים שמפורסם ביקורו שם. אך לאמיתו של דבר שמות הצדיקים לא נודע לנו, ואם בהשערות, יותר מסתבר שמדובר ברבני קהלת ווינה החרדית - שיפשוהל, כהרב רבי יוסף בוימגארטן זצ"ל, הרב רבי שלמה זלמן שפיצר זצ"ל וכדומה. אך יתכן גם שמדובר בגדולי ישראל אחרים, מהגאונים וצדיקים הרבים ששהו משך זמן בווינה לעת חליים לבקר ברופאים מומחים.
...

לבסוף אוסיף משהו שיתכן לא ימצא חן בעיני רבים ...

ואביא אות נאמן יותר על חוסר דיוק בסיפורים שאצל הרב זצ"ל...


הכהן כתב:לקראת יומא דהילולא הראשון לפטירת מרן פוסק הדור רבי שמואל הלוי וואזנר זיע''א מתפרסם לראשונה הקלטה ובה נשמע קולו של מרן הרב זיע''א מספר על סיפור הולדתו וברכת האדמו''ר מקאפיטשיניץ זי"ע לאמו ע"ה כי בנה יהיה פוסק הלכה של כל העולם • האזינו
דברי מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל: נולדתי בזכות שהיא לא הלכה ללמוד מוזיקה וכדו', למרות שהיא היתה כזאת 'יחיד' בכל המדינה אפילו אצל הגויים והקול והנעימות שלה, עד כדי כך שהפרופסורים הגויים הגיעו ושאלו למה אינה רוצה ללמוד ולקבל כבוד והוקרה,
היא סיפרה שהיתה עוד נערה והיה לה ספיקות לגבי כך, סבי ר' בן ציון היה יהודי ירא שמיים, ועד לאחרונה ידעתי זאת מאימי ע"ה ועכשיו כל העולם מדבר על כך, הוא הלך לאדמו"ר הזקן מקאפיטשיניץ זיע"א ר' איטצ'ה מאיר הוא היה נכדו של הריזינע'ר . "אני הכרתיו הוא היה יהודי קדוש" אז הוא אמר שלא תלך, וברך שיהיה לה בן שיהיה "מורה הוראה של כל העולם".

קבצים מצורפים
מרן הגר''ש ואזנר זצ''ל מספר את סיפור הולדתו.rar


יצא ספר חדש יפה מאוד בשם "בהגיגי תבער אש" (מפרי עטו של הרב י. ב. פ.), ושם בעמ' 251-253 יש גירסה שונה לגמרי של הסיפור. לדבריו, האדמו"ר שבירך היה רבי אברהם יעקב מסדיגורה, ועיקר החידוש, הסיפור לא היה עם אמו של הגר"ש וואזנר, אלא עם הרב וואזנר בעצמו בילדותו!

בהגיגי 251.jpg
בהגיגי 251.jpg (336.97 KiB) נצפה 3018 פעמים

בהגיגי 252.jpg
בהגיגי 252.jpg (375.52 KiB) נצפה 3018 פעמים

בהגיגי 253.jpg
בהגיגי 253.jpg (376.26 KiB) נצפה 3018 פעמים


כפי המבואר שם, מקור הנוסח הזה הוא ר' נחמיה רוטנברג מוינה, ששמע אותו לפני כמה שנים מפי הרב וואזנר בעצמו, בעת ביקורו בעיר מולדתו וינה.
הסיפור בגירסה הזו מצד אחד יותר מתקבל על הדעת, וגם מיישב כמה תמיהות, כגון מה שהעיר "מתעמק" שאדמורי בית רוז'ין לא התגוררו בוינה לפני מלחמת העולם הראשונה.
אך התמיהה הגדולה היא שהגירסה הזו עומדת בסתירה מוחלטת להקלטה שהביא "הכהן", שגם תירגם את הדברים מאידיש. (בהקלטה יש קצת רעשים, אבל אפשר לשמוע באופן ברור את דברי הרב וואזנר). הרב וואזנר אומר שם, בין השאר, שהוא נולד בזכות שהיא [=אמו] לא הלכה ללמוד מוזיקה, ומי שבירך אותה היה האדמו"ר הזקן ר' יצחק מאיר מקופיטשניץ.
איך אפשר ליישב את הדברים ?

נשר
הודעות: 1058
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי נשר » ב' אוגוסט 29, 2016 2:30 pm

שמעתי ממורה הוראה דבר מעניין.
הגאון בעל שבט הלוי זצ"ל נשאל ע"י תלמידו הגר"מ ברנט שליט"א
מדוע יש מקומות שכותב בספרו שהאשה צריכה לטבול בלי ברכה וכשמגיעה שאלה למעשה בבית ההוראה הוא לא אומר לשואל שיש לטבול בלי ברכה.
וענה לו, שאם יאמר לאנשים שיש לטבול בלי ברכה, יבואו להקל בדבר ויאמרו שאין זה אלא חומרא בעלמא,
אך אם האדם שואל האם יש לברך או לא, אם כן השואל מבין ענין, ואז מורה לטבול בלי ברכה.

ואין זה ברכה לבטלה, כי בענין זה יש לסמוך על דברי ר' צדוק שבכל טבילה שהיא על פי הוראת חכם יש לטבול בברכה. עכ"ד

האם ידוע למישהו היכן דברי ר' צדוק?

עתניאל בן קנז
הודעות: 1393
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ב' אוגוסט 29, 2016 3:13 pm

כנראה הכוונה לרבי צדוק הכהן מלובלין.


לא ידוע לי מקור בדבריו אודות חיוב טבילה.
אבל רעיון דומה - דבמקום שאמרו חכמים לעשות איזה דבר, אינו בכלל 'ברכה לבטלה', דהם אמרו, והם אמרו. מובא מעין זה בדבריו במשיב צדק סוף אות מז.

מה שנכון נכון
הודעות: 8198
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' אוגוסט 29, 2016 3:44 pm

נשר כתב:שמעתי ממורה הוראה דבר מעניין.
הגאון בעל שבט הלוי זצ"ל נשאל ע"י תלמידו הגר"מ ברנט שליט"א
מדוע יש מקומות שכותב בספרו שהאשה צריכה לטבול בלי ברכה וכשמגיעה שאלה למעשה בבית ההוראה הוא לא אומר לשואל שיש לטבול בלי ברכה.
וענה לו, שאם יאמר לאנשים שיש לטבול בלי ברכה, יבואו להקל בדבר ויאמרו שאין זה אלא חומרא בעלמא,
אך אם האדם שואל האם יש לברך או לא, אם כן השואל מבין ענין, ואז מורה לטבול בלי ברכה.

ואין זה ברכה לבטלה, כי בענין זה יש לסמוך על דברי ר' צדוק שבכל טבילה שהיא על פי הוראת חכם יש לטבול בברכה. עכ"ד

האם ידוע למישהו היכן דברי ר' צדוק?

תפארת צבי ח"ב סי"ט. מובא בשיעורי שבה"ל סימן ר ס"ק י.

נשר
הודעות: 1058
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי נשר » ב' אוגוסט 29, 2016 4:00 pm

מה שנכון נכון כתב:
נשר כתב:שמעתי ממורה הוראה דבר מעניין.
הגאון בעל שבט הלוי זצ"ל נשאל ע"י תלמידו הגר"מ ברנט שליט"א
מדוע יש מקומות שכותב בספרו שהאשה צריכה לטבול בלי ברכה וכשמגיעה שאלה למעשה בבית ההוראה הוא לא אומר לשואל שיש לטבול בלי ברכה.
וענה לו, שאם יאמר לאנשים שיש לטבול בלי ברכה, יבואו להקל בדבר ויאמרו שאין זה אלא חומרא בעלמא,
אך אם האדם שואל האם יש לברך או לא, אם כן השואל מבין ענין, ואז מורה לטבול בלי ברכה.

ואין זה ברכה לבטלה, כי בענין זה יש לסמוך על דברי ר' צדוק שבכל טבילה שהיא על פי הוראת חכם יש לטבול בברכה. עכ"ד

האם ידוע למישהו היכן דברי ר' צדוק?

תפארת צבי ח"ב סי"ט. מובא בשיעורי שבה"ל סימן ר ס"ק י.


יש"כ

א גאליציאנער
הודעות: 466
הצטרף: ד' יולי 23, 2014 7:31 pm

בעל שבט הלוי תלמידו של הדעת סופר? דרוש מקור

הודעהעל ידי א גאליציאנער » ש' נובמבר 19, 2016 7:15 pm

הראתי לדעת כי ב'ויקי' אומרים שמרן בעל שבה"ל זיע"א הינו, בין השאר, תלמידו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג ה'דעת סופר', ושם צוין בהערה כי כך נכתב ברשימה ארוכה מפרי עטו של ר' זושא קינסטליכער בספרו 'החת"ם סופר ותלמידיו' מתשע"ה, באוצר לא מצאתי את הספר, האם מישהו יכול למצוא סימוכין לדבר בכלל ואת מראה המקום המבוקש בפרט? תודתי נתונה למפרע בכל פה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

בן ירושלים
הודעות: 452
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: בעל שבט הלוי תלמידו של הדעת סופר? דרוש מקור

הודעהעל ידי בן ירושלים » ש' נובמבר 19, 2016 8:21 pm

בזכרוני שראיתי בעבר תמונה שהרב וואזנר נואם בישיבת פרשבורג בגבעת שאול (וכמדומה שזה היה בהספד על ר' עקיבא סופר.)
בכל אופן המו"צ ר' אברהם שמואל בנימין סופר - בנו של הרב הנוכחי מפרשבורג ודאי יכול לעזור לשואל.

משה ובני ישראל
הודעות: 521
הצטרף: ד' ספטמבר 14, 2016 7:27 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי משה ובני ישראל » ג' אפריל 18, 2017 11:26 am

הליכות שבט הלוי
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 56&pgnum=1

עוד תמונות
קבצים מצורפים
הרב וואזנר תמונות.pdf
(4.77 MiB) הורד 70 פעמים

העיברי
הודעות: 8
הצטרף: ג' יוני 12, 2018 6:10 am

Re: מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי העיברי » ג' יוני 26, 2018 6:35 am

א גאליציאנער כתב:הראתי לדעת כי ב'ויקי' אומרים שמרן בעל שבה"ל זיע"א הינו, בין השאר, תלמידו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג ה'דעת סופר', ושם צוין בהערה כי כך נכתב ברשימה ארוכה מפרי עטו של ר' זושא קינסטליכער בספרו 'החת"ם סופר ותלמידיו' מתשע"ה, באוצר לא מצאתי את הספר, האם מישהו יכול למצוא סימוכין לדבר בכלל ואת מראה המקום המבוקש בפרט? תודתי נתונה למפרע בכל פה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

יש תמונה מתלמידי חברה חריפות דישיבת פרשבורג והרב וואזנער נמנה בתוכם, וכידוע ששימוש בפ"ב כמו"ץ, ולכאו' קיבל שימוש וסמיכה מהרב דשם הדעת סופר, שהיה גר שם אצל חותנו.

מודה ומהלל
הודעות: 136
הצטרף: ה' דצמבר 07, 2017 11:19 pm

Re: מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי מודה ומהלל » ג' יוני 26, 2018 10:33 pm

1.
קבצים מצורפים
מלך ביופיו.jpg
מלך ביופיו.jpg (58.71 KiB) נצפה 749 פעמים

שייף נפיק
הודעות: 963
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

Re: בעל שבט הלוי תלמידו של הדעת סופר? דרוש מקור

הודעהעל ידי שייף נפיק » ג' יוני 26, 2018 11:12 pm

בן ירושלים כתב:בזכרוני שראיתי בעבר תמונה שהרב וואזנר נואם בישיבת פרשבורג בגבעת שאול (וכמדומה שזה היה בהספד על ר' עקיבא סופר.)
בכל אופן המו"צ ר' אברהם שמואל בנימין סופר - בנו של הרב הנוכחי מפרשבורג ודאי יכול לעזור לשואל.

הרי שלך לפניך!
New Doc 2018-06-26.pdf
(1.38 MiB) הורד 46 פעמים

ח''ל קאליסק
הודעות: 868
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 4:15 pm

Re: מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי ח''ל קאליסק » ד' יוני 27, 2018 4:30 pm


א גאליציאנער
הודעות: 466
הצטרף: ד' יולי 23, 2014 7:31 pm

Re: מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי א גאליציאנער » ב' יולי 02, 2018 2:12 pm

העיברי כתב:
א גאליציאנער כתב:הראתי לדעת כי ב'ויקי' אומרים שמרן בעל שבה"ל זיע"א הינו, בין השאר, תלמידו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג ה'דעת סופר', ושם צוין בהערה כי כך נכתב ברשימה ארוכה מפרי עטו של ר' זושא קינסטליכער בספרו 'החת"ם סופר ותלמידיו' מתשע"ה, באוצר לא מצאתי את הספר, האם מישהו יכול למצוא סימוכין לדבר בכלל ואת מראה המקום המבוקש בפרט? תודתי נתונה למפרע בכל פה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

יש תמונה מתלמידי חברה חריפות דישיבת פרשבורג והרב וואזנער נמנה בתוכם, וכידוע ששימוש בפ"ב כמו"ץ, ולכאו' קיבל שימוש וסמיכה מהרב דשם הדעת סופר, שהיה גר שם אצל חותנו.

שימש בפרשבורג אצל רבי דוד וועסעלי, ולא אצל הדעת סופר, עכ׳׳פ לא באופן קבוע שעל זה יוכלו לבנות שהוא תלמידו, וגם התמונה שלו בחברה חריפות, יש בה מה לדבר ולדון ואין כאן המקום.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

העיברי
הודעות: 8
הצטרף: ג' יוני 12, 2018 6:10 am

Re: מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי העיברי » ו' יולי 13, 2018 6:34 am

התמונה מדבר בעצמו שהוא נמנה בין תלמידי הגה"ק מפ"ב, ובבקשה להחכימני אודות מש"כ כבוד הגאלציאנער, והרי לפניך מכתב ששיגר מרן לבנו של הדע"ס שמתארו אדוני מורי ורבי...... איש האלוקים.....
download/file.php?mode=view&id=61561
קבצים מצורפים
רבי עקיבא ותורתו.PDF
(117.21 KiB) הורד 26 פעמים

במסתרים
הודעות: 196
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re:מנחה בחצות?

הודעהעל ידי במסתרים » ו' יולי 13, 2018 10:39 pm

קראתי בספר שהגר"ש היה מתפלל בקביעות מנחה בחצות לפני זמן מנחה גדולה.
האמת הוא?

(הספר צירף לזה את דברי היעב"ץ בסידורו שאם השעה דחוקה מותר להתפלל מתחלת שבע.)


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ידידיה, מיללער ו־ 31 אורחים