מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
לא ידען
הודעות: 941
הצטרף: ו' יוני 22, 2012 1:16 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לא ידען » ה' אפריל 30, 2015 3:09 am

מה בקשר לנישואיו בימי הספירה? יש לכך התייחסות בספרי 'שבט הלוי'??

אישי
הודעות: 189
הצטרף: ב' ינואר 12, 2015 10:38 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי אישי » ה' אפריל 30, 2015 3:49 pm

לומד_בישיבה כתב:
ככלות השלושים והאבל על הסתלקותו של מרן פוסק הדור בעל "שבט הלוי" זצו"ק תתקיים ביום חמישי עצרת מספד והתעוררות בביהמ"ד המרכזי "היכל יצחק" במודיעין עילית, ישאו דברי הספר והתעוררות, נשיא ביהמ"ד ותלמידו המובהק, מח"ס 'שיעורי שבט הלוי' גאב"ד חניכי הישיבות הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א
כאמור השבוע ביום חמישי בשעה 8.45 תתקיים עצרת התעוררות והספר המרכזית של העיר מודיעין עילית ביהכל ביהמ"ד הגדול "היכל יצחק" רחוב חפץ חיים 6 מודיעין עילית

לדעתי זה אמור להיות ההספד הכי יפה.
ומי שיוכל להביא את הדברים יבוא על שכרו מן השמים.

ואיך מותר להספיד בתוך שלשים יום קודם הרגל אחר שכבר היה זמן להספידו מקודם?

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ה' אפריל 30, 2015 4:03 pm

אני מאמין שרב מרדכי גרוס שליט"א שקל את זה שכר כנגד הפסד, ת"ח שלא נספד כהלכה, מה שגם שאני מאמין שהעירו לו, שהשתיקה הרועמת שלו לא מתאים.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ה' אפריל 30, 2015 4:23 pm

...הייתי נוכח, כשהני תרי צדיקי, מרן ה"חזון איש" ויבדל לחיים טובים הגאון הק' האדמו"ר מסאטמאר שליט"א נתוועדו יחדיו ושעה ארוכה עברו ביניהם שיחות וויכוחים על מצב הדור, וה"חזון איש" מענה אחד בפיו, כי אין תיקון אלא לעשות ישיבה ועוד ישבה, להקים ת"ת ועוד שיעורי תורה, לקרב אל התוה"ק כל מה שאפשר לקרב, וסוף סוף כי נרות אלה יתחברו לשלהבת גדולה ואור זה ידחה הרבה מן החושך.
שמואל הלוי ואזר רב דזכרון מאיר.

מתוך מאמרו בד"דגלנו"
אשמח מאוד עם מישהו יסרוק את כל המאמר.
אין תח"י סורק.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ה' אפריל 30, 2015 4:35 pm

...כח הבטחון שלו והאמונה שרק בתפילה בכוונה יכולים להעביר כל גזירה וצרה היו שגורים בפיו, ורוב פעמים השיב על ענינים כאלה, "נו, הקב"ה רוצה שיתפללו".

ברור שבתפילה בכוונה יכולים להעביר כל גזירה וצרה, ומאי קמ"ל. וצריך תלמוד.
--
שוב אני מתחנן למי שיכול להעלות לכאן סריקה מהדגלנו הרב ואזנר ז"ל מונה שם כל פגישה שהיה לו עם החזו"א ז"ל - ואגב הוא אינו מזכיר ולו ברמז שהחזו"א ציווה עליו להיות רבה דזכרון מאיר, גם הסיפור שהחזו"א ז"ל ציווה אותו לפתוח את יח"ל גם לזה אין כל התייחסות.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ה' אפריל 30, 2015 5:04 pm

עוד שם.
בתוך שיחותיו המרובות גילה כמה פעמים שהוא שונא התנהגות גאוותנית אפילו כשנראה כוונה לשם שמים, ושיבח אדם שבא לידי הכנעה וענוה.
כשרצה לשבח אדם, אמר: "זה דחיל חטאין".

אישי
הודעות: 189
הצטרף: ב' ינואר 12, 2015 10:38 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי אישי » ה' אפריל 30, 2015 5:12 pm

לומד_בישיבה כתב:אני מאמין שרב מרדכי גרוס שליט"א שקל את זה שכר כנגד הפסד, ת"ח שלא נספד כהלכה, מה שגם שאני מאמין שהעירו לו, שהשתיקה הרועמת שלו לא מתאים.

איזה מין תשובה זו? הרי זה דינא דגמ'! היה לו מספיק זמן להספידו כהלכה בימים שהיה מותר להספיד.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ה' אפריל 30, 2015 5:16 pm

גם אני התקישיתי בזה.
וכראה שלא רצה להספיד עד עתה וטעמו עמו. ובאמת שאיני יודע למה.
עתה זה כבר עניין של בזיון כבוד התורה, שלא יפרשו חלילה את השתיקה הרועמת שלו, כביכול יש לו איזה תערומת וכדומה, כך אני הבנתי את זה.
ובאמת שאיני יודע מה הפשט בזה.
אך מובא כבר בפוסקים שאם יש בזה משום בזיון כבוד התורה ואז הכללים משתנים.
כנלע"ד.
--
הייתי מציע להמתין ולשמוע את ההספד אני מאמין שהוא יתייחס לכל הנידון כאן.
ובזה סיימתי בענין זה.

תולדות
הודעות: 612
הצטרף: ש' יולי 10, 2010 9:27 pm
יצירת קשר:

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי תולדות » ה' אפריל 30, 2015 9:14 pm

לא ידען כתב:אכן צודקים.

מישהו יודע:
בקשר לחתונתו. האם אכן נערכה בל' ניסן? האם היו הגבלות על כך?
כי שמעתי שהייתה חתונה מאוד מפוארת.
מה הגר"ש הלוי עצמו התייחס לכך?

היש קשר בין משפחת אמו, שיף, לשיף שוהל המפורסם בוינה שם גם התקיימה חתונתו זו?



בבלוג שלי העליתי היום מאמר נוסף על יחוסו של הרב וואזנר, ובו העליתי גם צילום מההזמנה לנישואיו.
הם לא היו בוינה, אלא בפרעשבורג, מקום מגורי הכלה.
והם לא היו בשנת תרצ"ה כפי שכתבו כאן, אלא בשנת תרצ"ז.

באותו מאמר יש עוד פרטים מעניינים, על יחוס המשפחה, וקירבתה לרבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר, כמו גם תיעוד מעניין מאבותיו של הרב וואזנר.
http://toladot.blogspot.co.il/2015/04/blog-post_30.html

אישי
הודעות: 189
הצטרף: ב' ינואר 12, 2015 10:38 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי אישי » ה' אפריל 30, 2015 9:16 pm

לומד_בישיבה כתב:גם אני התקישיתי בזה.
וכראה שלא רצה להספיד עד עתה וטעמו עמו. ובאמת שאיני יודע למה.
עתה זה כבר עניין של בזיון כבוד התורה, שלא יפרשו חלילה את השתיקה הרועמת שלו, כביכול יש לו איזה תערומת וכדומה, כך אני הבנתי את זה.
ובאמת שאיני יודע מה הפשט בזה.
אך מובא כבר בפוסקים שאם יש בזה משום בזיון כבוד התורה ואז הכללים משתנים.
כנלע"ד.
--
הייתי מציע להמתין ולשמוע את ההספד אני מאמין שהוא יתייחס לכל הנידון כאן.
ובזה סיימתי בענין זה.

וזה מתיר גם את שאר הרבנים שמספידים בעצרת זו?

אחימעץ
הודעות: 126
הצטרף: ה' פברואר 19, 2015 12:26 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי אחימעץ » ה' אפריל 30, 2015 9:46 pm

/
נערך לאחרונה על ידי אחימעץ ב ו' מאי 01, 2015 2:21 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עט סופר
הודעות: 583
הצטרף: א' פברואר 27, 2011 9:22 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי עט סופר » ו' מאי 01, 2015 12:45 am

התגלגל לידי קובץ נאה של אחד מהקהילות בברכפלד, יש בה שיר נחמד של מרן בעל שבט הלוי, וכן מעט מילי דהספידא.
כמו"כ מצ"ב אגרת של הגרח"ש גריינמן.
העלתיו לתועלת הרבים.
קבצים מצורפים
יפיק תבונה 5.pdf
(4.57 MiB) הורד 482 פעמים

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ו' מאי 01, 2015 1:06 am

האם יש כאן מישהו שיכול להעלות את ההספד של רבי מרדכי גרוס שליט"א מאוד מסקרן אותי.
ייש"כ למפרע
אולי אפילו ראשי פרקים.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ו' מאי 01, 2015 1:57 am

בנוגע למה שכתבתי למעלה.
יש גם תשובה על כך מהטשכנובער זי"ע כאשר (כמדומני) הנפטר השאיר צוואה שלא לומר אחריו קדיש וכו' והטכנובער זי"ע משיב לו שזה לא ענין כיבוד שניתן למחול על זה, ברגע שזה נהיה נוהל, הרי אי אמרת קדיש נחשבת לבזיון הנפטר, ומכאן לענינו.
יתכן שלא דייקתי בפרטים ואין הספר תח"י אך העיקרון היינו הך.
והדברים ידועים בכל הפוסקים.

צולניק
הודעות: 953
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי צולניק » א' מאי 03, 2015 12:23 pm

יש מי היודע מקור מדויק לדעתו של בעל 'שבט הלוי' בענין קבורה בקומות, שמעתי שנטה להקל בזה אם לא שהגרי"ש התנגד לזה בחריפות.

צולניק
הודעות: 953
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי צולניק » א' מאי 03, 2015 9:05 pm

מכתבים בענינים שונים מכת"י מרן הגר"ש וואזנר
קבצים מצורפים
מכתבים ואגרות.pdf
(2.18 MiB) הורד 303 פעמים

צולניק
הודעות: 953
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי צולניק » א' מאי 03, 2015 9:30 pm

הליכות והנהגות מפנקסו של תלמיד הג"ר יצחק וייס שליט"א
קבצים מצורפים
חזיתיה לרבי.pdf
(815.95 KiB) הורד 293 פעמים

לא ידען
הודעות: 941
הצטרף: ו' יוני 22, 2012 1:16 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לא ידען » א' מאי 03, 2015 9:47 pm

הצוואה.

או חלק ממנה
קבצים מצורפים
הצוואה.pdf
(229.43 KiB) הורד 252 פעמים

אום אני חומה
הודעות: 797
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי אום אני חומה » א' מאי 03, 2015 10:03 pm

מרטיט.
ייש"כ. לא ידען.

בן_אליעזר
הודעות: 734
הצטרף: ב' נובמבר 03, 2014 6:59 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי בן_אליעזר » א' מאי 03, 2015 10:51 pm

באם מדברים כבר על קבצים מתורת הגר"ש זצ"ל - היש לאי מי מחו"ר הפורום, את הקונטרס "מעיינות הלוי" שחולק בעצרת לזכרו בבורו פארק לפני יותר מחודש ?
תודה רבה מראש.

הנה כתבה מהאירוע, ומצו"פ שער הקונטרס הנזכר.

http://www.bhol.co.il/article_old.aspx?id=82663
קבצים מצורפים
article_3B9BD4A9CE954B3AAFC832E2F2D40ED5.JPG
article_3B9BD4A9CE954B3AAFC832E2F2D40ED5.JPG (167.41 KiB) נצפה 4231 פעמים

מה שנכון נכון
הודעות: 8578
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' מאי 03, 2015 11:38 pm

צולניק כתב:יש מי היודע מקור מדויק לדעתו של בעל 'שבט הלוי' בענין קבורה בקומות, שמעתי שנטה להקל בזה אם לא שהגרי"ש התנגד לזה בחריפות.

ראה כאן עמודים קעז, קעט, ר.

המכתב המלא נדפס בחוט שני מזוזה עמוד תמה.

כל דצריך
הודעות: 109
הצטרף: ה' אפריל 02, 2015 9:38 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי כל דצריך » ב' מאי 04, 2015 6:57 pm

מצאתי את הדברים הבאים:

קבורת מת בבניין שמעל הקרקע מוזכרת בש"ס הרבה פעמים, בעיקר בדיני טומאת קבר וכן בשולחן ערוך סימן שס"ד. וכתב בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ג′ סימן קמ"ד): "ובש"ע סימן שס"ד סעיף א′ הוזכר סתם קבר של בניין, משמע דשייך שיהיה קבורה למעלה מן הקרקע". ועוד בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ג′ סימן קמ"ב): "בהר שנעשה אף על ידי אדם הוא קרקע ממש והויא כקבורה בקרקע ממש".

הדברים במסכת אוהלות (ט"ו); מסכת שמחות ג', ב' וי"ג, ו'; ירושלמי מועד קטן (ד', ב') ובבלי מועד קטן פ"א, מתארים שבבית ראשון הונחו הנפטרים במערת קבורה משפחתית על גבי ספסל אבן, בפינת המערה, בור, או במרכז החדר, ובבית שני הונחו הנפטרים בתוך כוכים שנחצבו בקיר במערות הקבורה, ולאחר שנה הועברו לתוך ארונות קבורה מאבן.
הרבנים המתנגדים: אוסרים קבורה שלא בתוך האדמה, והרבנים התומכים בקבורת קומות אבן ומסתמכים על הקבורה מהתלמוד.

כך שרואים שבימי חז"ל היה נהוג לקבור לא בקרקע עולם, כך שיש לזה בסיס ביהדות עוד מבית ראשון ובחז"ל.

יערוסלב
הודעות: 77
הצטרף: ו' דצמבר 20, 2013 3:31 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי יערוסלב » ג' מאי 05, 2015 1:18 am

עט סופר כתב:התגלגל לידי קובץ נאה של אחד מהקהילות בברכפלד, יש בה שיר נחמד של מרן בעל שבט הלוי, וכן מעט מילי דהספידא.
כמו"כ מצ"ב אגרת של הגרח"ש גריינמן.
העלתיו לתועלת הרבים.

מאוד נהנתי מקובץ זו, האם יש לך הגליונות עד מספר שש?

יורם נ.
הודעות: 74
הצטרף: ב' אוקטובר 21, 2013 12:58 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי יורם נ. » ג' מאי 05, 2015 1:32 am

הכהן כתב:ר' בן ציון שיף, ראש הקהל של וינה, התפלל ב'שיף-שוהל' הקרוי על שם משפחתו (מתוך הכתבה במשפחה).

עם כל הכבוד לעיתון משפחה, למראיין ולמרואיין הנכבדים, השיף שול קרוי על שם הרחוב בו הוא נמצא - גרויסע שיף גאסה (Große Schiffgasse), ובעברית 'רחוב האוניות הגדול'.
משפחת שיף לא ייסדה את השיפשול. ר' בן-ציון היה בס"ה ראש הקהל של בית כנסת זה בלבד ולא של העיר וינה, וגם זאת במשך תקופה לא ארוכה.

להלן ציטוט אודות קורות ביהכנ"ס:
ראשית ה”שיפשול”, קהל יראים “עדת ישראל” בוינה, בבית הכנסת קטן, שהוקם בשנת 1848 ברובע השני, באנקרגאסה, הרחוב שנקרא אחר כך הולאנדשטראסה. עקב המהומות שפרצו בשנה ההיא בוינה הונהג משטר ליבראלי יותר, ובין היתר ניתן שויון זכויות מלא ליהודים ובוטלו ההגבלות בנוגע למקומות ישיבתם. יהודים רבים התישבו בעיר. הם היו חרדים ביותר ולא מצאו מקומם בבתי התפילה שהיו קיימים שם מכבר. בית הכנסת שבאגקרגאסה, נוסד על ידי קבוצה של חרדים אשר רובם היו יוצאי פרשבורג ובראשם עמד הסוחר יצחק ליב פריישטאט. כעבור זמן מה הוקם גם בית מדרש ליד בית הכנסת, וכמנהיגה הרוחני של העדה הצעירה נתמנה הרב זלמן (שלמה) בנימין שפיצר (תרי”ג). הוא היה תלמיד המהר”ם שיק וה”כתב סופר”, וחתנו של ה”חתם סופר”, ותחת הדרכתו והנהלתו התפתחה העדה לגורם כביר בחייהם הדתיים של יהודי וינה. העדה פיתחה מוסדות שונים בשביל לספק כל צרכיהם הדתיים של חבריה, פתחה איטליז לבשר כשר, הנהיגה שחיטה והשגחה משלה, ויסדה תלמוד תורה וחברות וקרנות לתמיכה בנצרכים ובתלמידי חכמים עניים.

עם התגברות כוחה והשפעתה של העדה מצאו מנהיגי קהילת וינה לנכון למנות את הרב שפיצר חבר בבית דין העיר. בתי כנסת קטנים בדומה לזה שבאנקרגאסה נוסדו גם ברובעים אחרים של העיר, ועד מהרה הורגש הצורך בבית כנסת חרדי גדול ומרכזי. ר’ יצחק לייב פריישטאט הניע את בעל הבית בגרוסה שיפגאסה, 8, להקים בחצר ביתו בית כנסת גדול, ובשנת תרכ”ד נערכה חנוכת בית כנסת זה ברוב פאר ובמעמד חגיגי, ומאז נודע בכינויו “שיפשול”. בית המדרש של העדה “עץ חיים” מצא מקומו בבית הסמוך לבית הכנסת, בגרוסה שיפגאסה, 6.

גם זו לטובה
הודעות: 2220
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ד' מאי 06, 2015 2:49 am

.
קבצים מצורפים
הגרשו מוחה על עלילת שווא.fw.png
הגרשו מוחה על עלילת שווא.fw.png (2.43 MiB) נצפה 4018 פעמים

מגיה
הודעות: 65
הצטרף: ב' מרץ 03, 2014 9:20 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי מגיה » א' מאי 10, 2015 1:43 am

מגיה כתב:
לא ידען כתב:
אשר ע"כ:
א. בקשר לסיפור עם רבי איסר זלמן מלצר שהבאתי, יתכן ונשתבש לי במשך השנים והחלפתי בין תרגום קהלת לאבן עזרא קהלת. יש לי עכ"פ קלטת טייפ וברגע שאמצאה אבדוק שם ואם אצליח אביא הנה.

[/size]

מעניין האם בהקלטה יהיה אישוש לגירסת הסיפור כפי שהבאתיה בעמ' קודם, שהרבי מבעלזא הוזכר רק כמראה מקום היכן היה הסיפור, וגם דובר על זמן מנחה ועוד.
[/size]

מההקלטה עוד לא שמענו, אך מצאנו עוד אחד שכותב בנוסח הדומה למה שהבאתי לעיל, ובינתיים ה"ז כעדות מוכחשת.

מתוך מצווה ועושה ח"א עמ' רנ"ב.
קבצים מצורפים
מצווה ועושה.PNG
מצווה ועושה.PNG (57.12 KiB) נצפה 3948 פעמים


לא ידען
הודעות: 941
הצטרף: ו' יוני 22, 2012 1:16 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לא ידען » א' מאי 10, 2015 2:02 am

בבית אהרן כותב מפורשות, שבתוך הזמן תפילה הקבוע מחז"ל יש זמן בתוך הזמן המסור ללב, ע"פ התרגום הנ"ל.

מיהו בעל המצווה ועושה שהתארח אצל ר' חיים בסעודת שב"ק?
ואל ימהר המגיה להכריז על עדות מוכחשת.
באזניי שמעתי מפיו איך מספר בלשונו: על ה'קנאים- זיי זענען דאך קנאים' אבען זיי גיקומען מיט טענות'.
הקלטת טייפ בידי ואדרבה אשמח להמירה במהירות לקובץ דיגיטלי. אשמח לקבל סיוע או עצה באישי.
אגב, יש מישהו ברושמי התולדות בבעלז ששמע על ביקור של ר' אהרן קוטלר אצלו? מעניין אם ישנן עוד עדויות ואפיזודות בכתובים או מפי השמועה

מחולת המחנים
הודעות: 2672
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי מחולת המחנים » א' מאי 10, 2015 2:07 am

אגב הסיפור עם הגרא"ז מלצר וזמן התפילה של האדמו"ר מבעלזא, אני שמעתי מימרא אחרת קצת משמו של הגרא"ז מלצר בענין זה.

מגיה
הודעות: 65
הצטרף: ב' מרץ 03, 2014 9:20 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי מגיה » א' מאי 10, 2015 2:37 am


זהו הבירורי חיים שהבאתי צילומו בעמ' 4.

מכיון שהבירורי חיים שי"ל בשנת תשס"ז מביא מעשה חופף להפליא למה שכותב בעל המצווה ועושה שספרו י"ל בשנת תשע"ג (אמנם הסיפור איתו היה בשנת תשס"ו), הכרזתי על עדות מוכחשת מפי ב' עדים, עד שתבוא קלטת לפנינו.

טוב לי
הודעות: 386
הצטרף: ה' אפריל 18, 2013 9:29 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי טוב לי » א' מאי 10, 2015 1:47 pm

מישהו יכול לסבר את אזנינו בדבר המכתב התקיף עד מאד שהובא כאן לעיל. מה היה הרקע? מהו הציור המדובר?

לא ידען
הודעות: 941
הצטרף: ו' יוני 22, 2012 1:16 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לא ידען » ב' מאי 11, 2015 10:24 am

מישהו שאל את הרב:
למה במי שברך שעושים לכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה, ראשית מברכים: 'ירפא לכל גופם' ואח"כ 'יסלח לכל עוונם'
ואילו בשמו"ע לומדים בגמ' מגילה 'הסולח לכל עונכי, הרופא לכל תחלואיכי'?
הרב תיכף השיבו: בשמו"ע מתפלל עבור עצמו. עבור עצמו יש לו לאדם לבקש ראשית על הרוחניות ואח"כ על גשמיות.
לעומת זאת במי שברך, הוא מתפלל על אחרים, להם- ידאג ראשית לגשמיותם ואח"כ ידאג לרוחניות...
(שמעתי. בחיפוש קצר באוצר החכמה ראיתי שר"ח קניבסקי נשאל כנ"ל והשיב, שם מתפלל עבור עצמו ושם לאחרים, אך לא פירט)

יש להוסיף, כי בלשון הכתוב מדבר על עצמו ובלשון יחיד לכאורה, ע"כ שפיר כשמבקש עבור עצמו יבקש ראשית המחילה ואחריה הרפואה.

אישי
הודעות: 189
הצטרף: ב' ינואר 12, 2015 10:38 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי אישי » ג' מאי 12, 2015 5:00 pm

אישי כתב:
לומד_בישיבה כתב:
ככלות השלושים והאבל על הסתלקותו של מרן פוסק הדור בעל "שבט הלוי" זצו"ק תתקיים ביום חמישי עצרת מספד והתעוררות בביהמ"ד המרכזי "היכל יצחק" במודיעין עילית, ישאו דברי הספר והתעוררות, נשיא ביהמ"ד ותלמידו המובהק, מח"ס 'שיעורי שבט הלוי' גאב"ד חניכי הישיבות הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א
כאמור השבוע ביום חמישי בשעה 8.45 תתקיים עצרת התעוררות והספר המרכזית של העיר מודיעין עילית ביהכל ביהמ"ד הגדול "היכל יצחק" רחוב חפץ חיים 6 מודיעין עילית

לדעתי זה אמור להיות ההספד הכי יפה.
ומי שיוכל להביא את הדברים יבוא על שכרו מן השמים.

ואיך מותר להספיד בתוך שלשים יום קודם הרגל אחר שכבר היה זמן להספידו מקודם?

כעת ראיתי בבאר היטב יו"ד ס' שמ"ז בשם הבית אפרים דבגדול הדור יש להקל להספידו תוך שלשים למיתה אע"פ שהוא קודם הרגל אם צורך השעה בכך עי"ש.

עט סופר
הודעות: 583
הצטרף: א' פברואר 27, 2011 9:22 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי עט סופר » ג' מאי 12, 2015 5:40 pm

יערוסלב כתב:
עט סופר כתב:התגלגל לידי קובץ נאה של אחד מהקהילות בברכפלד, יש בה שיר נחמד של מרן בעל שבט הלוי, וכן מעט מילי דהספידא.
כמו"כ מצ"ב אגרת של הגרח"ש גריינמן.
העלתיו לתועלת הרבים.

מאוד נהנתי מקובץ זו, האם יש לך הגליונות עד מספר שש?

אבקש מהעורך רבי בנימין גינזבורג שליט"א

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 16058
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ו' מאי 15, 2015 2:39 pm

איפה כתוב בחז"ל כח דהיתרא עדיף שרוח התורה היא פירושו שעדיף להקל מאשר להחמיר?

רש"י הבין הפוך, שכשהעניין לא ברור מחמירים ולכן מי שהתיר הוא בגלל שהדבר ברור לו שמותר.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ו' מאי 15, 2015 2:49 pm

אגרות משה ח"ג או"ח סימן ט' שהביא דברי חת"ס הנ"ל וכתב עליהם שהם דברי טעות, והוסיף לכתוב שהם דברים מוטעים ושאין זה מדברי החת"ס ובמחילת כבוד תורתו פליטת קולמוס הוא וכל המכיר בסגנון התשובה יכיר מיד שהם דברי חתם סופר עצמו, ועיקר טענת האגרות משה דלא שייך לומר שעיקר התפלה מה שש"צ חוזר התפלה, ותפלת לחש אף בקהל גדול בב"א רק תפלת יחיד שנמצא שכל הקהל שהם בקיאים דלא יצאו כלל בתפילת ש"צ לא יצאו ידי תפלה בצבור ונמצאו שעקרו לגמרי תפלה בצבור.
ובמחילת כבוד תורתו...
הרב שמואל הלוי וואזנר.
לא זכיתי להבין תירוצו של הרב וואזנר זצ"ל ועל פניו הצדק עם האג"מ.
אשמח לכל בדל מידע בענין.
--
אבקש להוסיף גם האג"מ ידע גם ידע שהחתם סופר כתב כך. והדברים נמצאים בכמה מקומות בספרי החתם סופר השונים, וכך דרכו של האג"מ לכתוב. פליטת קולמוס ושאין זה מדבריו ועוד כהנה, כך הוא כותב גם הב"ח הנודע ביהודה האבני נזר ועוד הרבה, ומה שטוען הרב וואזנר זצ"ל שכל המכיר וכו'. למותר הוא.
נערך לאחרונה על ידי לומד_בישיבה ב ו' מאי 15, 2015 2:54 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 16058
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ו' מאי 15, 2015 2:52 pm

איך נדע מה תירוצו של הרב וואזנר ואם הוא צודק או לא אם אינך מעתיק אותו וגם אינך מציין איה מקומו.

יעקובי
הודעות: 876
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי יעקובי » ו' מאי 15, 2015 2:56 pm

אמת וצדק כתב:במאמר שהבאתי מ"בשבע" כתוב שהיה פוסק לפי רוח התורה ולכן היה פוסק מחמיר והיה מקל ליחידים.
לכאורה דרך הפסיקה היא לפי כוח דהתרא עדיף ולמצוא כל מה שאפשר להקל בדרכי ההלכה ולא לאסור את המותר (שפסול כמו להתיר את האסור) ומעבר לכך המחמיר תבוא עליו ברכה, ולכאורה רוח התורה היא לפעול בדרך זו, כי פעלו מגדולי הפוסקים ומורי ההוראה כמו למשל הרב מטפליק (שהרב עובדיה למשל התלמד אצלו בפסיקה והוראה) האג"מ והרב אויירבך והרב עובדיה, כי אחרת זה ביטול דברי חז"ל "כוח דהיתרא עדיף" ואמרו זאת לא פחות ממה שאמרו "המחמיר תבוא עליו ברכה".

האם יש לגולשים כאן להגיב בעניין זה?

חבל שיש עדיין כאלה המחזיקים בהבנה המסולפת של המושג 'כחא דהיתרא עדיף'. וכבר דיברו מזה קצת כאן ובהמשך כאן
נערך לאחרונה על ידי יעקובי ב ו' מאי 15, 2015 3:01 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ו' מאי 15, 2015 2:59 pm

אוצר החכמה כתב:איך נדע מה תירוצו של הרב וואזנר ואם הוא צודק או לא אם אינך מעתיק אותו וגם אינך מציין איה מקומו.

בספר שמביא את תשובת הרב וואזנר הכותרת היא.
בענין יחיד המתפלל עם הש"ץ.
לא העתקתי כי אני מאמין שניתן למצוא אותו בשבט הלוי אך במידה ולא, בעזרת השם אעתיק את כל התשובה.
אני מוטרד מזה זה עידן ועידנים.
ואני מבקש לדעת פשט בדבריו של הרב וואזנר זצ"ל.

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: בד''ה מרן הגר''ש הלוי וואזנר זצ''ל

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ו' מאי 15, 2015 3:02 pm

שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן יא

במה שכ' החתם סופר בלקוטי שו"ת סי' ג' (הנדמ"ח) בענין האמירה עם השליח צבור כשהיחיד מתפלל עמו שזהו עיקר תפלה בציבור, כי מה שהיחידים כל א' מתפלל בפ"ע מקרי תפלת יחיד רק מה שא' מוציא רבים זה מקרי בציבור, וה"ר ממג"א סי' תרפ"ט ס"ק י' ורק מפני שאי אפשר שיכונו כולם לש"צ תקנו שיתפלל כ"א בפ"ע, והי' ראוי שיאמרו עמו מלה במלה שזה כמו מוציא רבים י"ח כבסוכה ל"ח ע"א אלא כדי שיסדיר ש"צ תפילתו תקנו בלחש תחלה כמבואר ר"ה ל"ד ע"ב, וא"כ כשאירע שיחיד אומר עם הש"צ זה תפלת צבור אמיתי, ואומר כל סדר קדושה עמו, א"ד ז"ל.

מבואר דתרתי קאמר דבשורש התקנה הי' ראוי שש"צ יתפלל, וכולם ישמעו וישתקו ויצאו מדין שומע כעונה, והיינו מרויחים בזה תרתי חדא עיקר תפלה בציבור, ועוד ברוב עם הדרת מלך וזה כוונת מג"א סי' תרפ"ט הנ"ל ומוכח כן מראיתו או"ח סי' חצ"ר סי' י"ד לענין הבדלה דא' יברך וכולם ישתקו משום ברוב עם הדרת מלך, ולזה קאמר הח"ס הא דלא תקנו כן משום שא"א שיכוונו כולם לש"צ, ואכתי תקשה דנהי דלא תקנו לצאת בשמיעה מ"מ קשה יתפללו כולם יחד ע"ד המבואר סוכה ל"ח לזה קאמר שהוצרכו להקדים תפילת הרבים כל א' בפ"ע לפני תפלת הש"צ כדי שיסדר ש"צ תפילתו, ואע"ג דבר"ה ל"ד ע"ב ר"ג הוא דקאמר כן משום דס"ל דמוציא גם הבקי א"כ צבור למה מתפללים אלא כדי שיסדר ש"צ תפלתו ואנן קיי"ל כחכמים דלא נתתי לזה, וא"כ מה הביא החת"ס משם, מכ"מ נראה דבריו כנים לדרכו דודאי גם לחכמים אנו צריכים לכך דנהי דבקי צריך שיתפלל בפ"ע אכתי למה לא תקנו שיתפללו יחד עם הש"צ כנ"ל, והיינו מרויחים בזה עיקר תפלה בצבור, וע"כ משום סדור ש"צ תפלתו הקדימו תפלת היחידים, וא"ת א"כ מה הקשו חכמים לר"ג למה צבור מתפללים ותשובת ר"ג כדי להסדיר ש"צ כיון דגם הם נחתי לטעם זה, הנה זה ל"ק כלל דודאי קס"ד דטעם כדי שיסדר ש"צ מספיק כדי להקדים תפלת הצבור לפני הש"צ במקום שיתפללו עם הש"צ ממש כנ"ל, אבל אין זה נתינת טעם על עיקר תפלת הצבור אם זולת זה היו פטורים לגמרי, משא"כ לר"ג הקשו חכמים שפיר כיון דלדבריך צבור פטורים לגמרי דמוציא גם הבקי א"כ למה מתפללין לגמרי, ולזה השיב ר"ג כדי שיסדר ש"צ וזה עיקר חי' של ר"ג דגם על עצם חיוב תפלת הצבור מספיק הטעם כדי שיסדר אע"פ שהוא רחוק בסברא לדעת החכמים.

וראיתי להגר"מ פיינשטיין בשו"ת איגרות משה ח"ג או"ח סי' ט' שהביא דברי ח"ס הנ"ל וכ' עליהם שהם דברי טעות, והוסיף לכתוב שהם דברים מוטעים ושאין זה מדברי הח"ס, ובמחכ"ת פליטת קולמוס הוא וכל המכיר בסגנון התשובה יכיר מיד שהם דברי הח"ס עצמו, ועיקר טענת האגרות משה דלא שייך לומר שעיקר התפלה מה שש"צ חוזר התפלה ותפלת לחש אף בקהל גדול בב"א רק תפלת יחיד שנמצא שכל הקהל שהם בקיאים ולא יצאו כלל בתפלת ש"צ לא יצאו ידי תפלה בצבור ונמצאו שעקרו לגמרי תפלה בצבור.

ובמחכ"ת לא כן הוא בודאי מה שהרבה יחידים מתקבצים לעבודת ה' אע"פ שעושים כ"א עבודת יחיד נקרא עבודה בצבור ובנדון שלנו תפלת צבור והוא ע"ד ש"ס יומא נ"א ע"א דנו"נ הגמ' בטעם פסח דנקרא קרבן ציבור וקאמר משום דאתי בכנופיא אע"פ שכל יחיד עושה לעצמו, הרי דאיכא ב' גדרי עבודת צבור היינו קרבן עבור כל הצבור, ומה שמתקבצים לעשות עבודתם בציבור וכחו אתו לדחות שבת וטומאה, וכמו"כ לענין תפילה אלא שהח"ס קאמר דדרגת תפילת צבור האמתי הי' יותר אם הי' זה ע"י ש"צ וכל העם עונים אתו, וזה מדויק בסוף לשון הח"ס ע"ש ותראה, [ופשיטא מאד דמש"כ הח"ס בלשונו דמה שהיחידים מתפלל בפ"ע נקרא תפלת יחיד, אין רצונו תפלת יחיד ממש אלא לעומת מעלת התפלה עם הש"צ. תואר תפלת יחיד - כמו שקרבן פסח כ"א לבד הוא קרבן יחיד ולא נקרא ק"צ ואעפ"כ יש לו מעלת הצבור ע"י שבא בכנופיא כנ"ל] וא"כ השתא דתקנת הקדמונים כ"ה שכל הצבור מתפלל בפ"ע יחיד יחיד, א"כ מעיקר יסוד ההלכה כבר יצאו תפלה בצבור ובשביל תוספת מעלה של חזרת ש"צ אין באופן כזה להוסיף מעלת תפלת צבור שכיון שכבר יצאו, וע"כ שפיר שהטור והראשונים באו"ח סי' קכ"ד הוצרכו ליתן טעם לדידן מ"ט ש"צ חוזר תפילתו וכ' הטור משום תקנת הקדמונים או משום קדושת השם. ואבודרהם בשם הרמב"ם כמש"כ ב"י סו"ס שם, והשתא אם אירע שאחד איחר והוצרך להתפלל עם הש"צ בחזרת הש"צ קיהיב לי' הח"ס מעלת תפלה בצבור דהיינו דרגא ראשונה של תפלת צבור כנ"ל, ופשוט שזה כוונת הח"ס, ואינו ח"ו כחולק על יסודי הקדמונים הפשוטים השגורים בפי כל, וכל דבריו ביסודי החכמה, וכעין זה גם בחזון איש הל' תפלה י"ט - ז' - וכמשמעות לשון הרמב"ם פ"ח ה"ד וכיצד היא תפלת צבור יהי' אחד מתפלל בקול רם וכו' יע"ש, וע"כ המנהג במג"א סי' קכ"ד ס"ק ג' להתפלל מנחה מיד בקול רם אם הצבור מתפללין אתו מלה במלה נהי דמפסידין בצד א' מרויחין בצד אחר שהיא תפלת צבור אמיתי לדברי מרן הח"ס.


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot], גיזונטע קאפ, סייג לחכמה, קו ירוק ו־ 33 אורחים