פורום אוצר החכמה

בבוקרו של חג שביעי של פסח התבשר כלל ישראל ציבור בני התורה בבשורה המעציבה על פטירתו של מרן שר התורה הגרח''ש גריינימן בעל ה''חידושים וביאורים'' על הש''ס, לאחר דום לב, והוא בן 89 בפטירתו, זללה''ה

אהה מי יורנו חכמה....

בספר אהבת תורה פורסמו מכתבי חזוק והדרכה מח"א, וכבר נודע שהוא הרחש"ג, ולפחות אחד המכתבים נדפס בחו"ב [מכתב יב בחו"ב ע"ז].
מצו"ב.

כמציץ מן החרכים:

לדברי הכל היה יחיד בדורו ממש, יחידותו התבטאה בתחומים רבים, והמפליא שאף הוכרה ע"י ת"ח מופלגים בהיותו עול לימים.
עד שנת תשכ"ב התגורר ברחוב ירושלים בב"ב, שמעתי משכניו שמחזה יומיומי היה לראותו יורד למנחה לתפא"צ כשמקורביו ביניהם ר' חצקל ברטלר, ר' יודל בויאר ועוד מקיפים אותו כתלמידים את רבם. (אף שהיו צעירים ממנו בכמה שנים בלבד) כך היה המחזה גם בביתו, כשהוא שכוב על מיטתו, ותלמידיו כחומה מסביבו. ניתן לראות זאת גם במכתבים שהחליף עם ר' שאול קוסובסקי בתקופת חוליו של ר"ש, (והם מכונסים בסה"ז תפארת שאול שהוציאו בניו) בעת שהותו במדינת הים, כשהוא פורס את אברתו על משפחתו אשתו וילדיו, שר"ש שהיה בעל מוח כביר ויכולות מופלאות מתבטל לפניו ממש, וכ"ז בשנות השלושים המוקדמות שלו. אגב, המכתבים הנזכרים כשאר מכתביו של הגר"ח הם פנינים ממש, וכמו בכל כתיבה שהיתה יוצאת מתחת קולמוסו השופע. (כמה ממכתביו אודות שקידת תורה ודרכי קניינה התפרסמו בספר אהבת תורה המצוי באוצר).
ספרו חו"ב גם הוא יחידי, לא מבעיא לתלמידיו המכירים בסמכותו, שלדידם הספר הוא מיצוי התכלית של לימוד אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא בכל התורה כולה. אלא כל לומד ימצא בספר חקרי דינים ו"המצאות" לאין שיעור (היה אפשר לעשות ספר מיוחד מכל החילוקי דינים וההיכי תמצא'ס שיש בספריו ואין בשום ספר אחר). אין ספק שגם בתחום זה לא דלו ממנו כל מה שהיה אפשר. שמעתי שר"צ פרידמן וגיסו ר"ח קארפ, כאשר היו ממונים על תרו"מ מטעם הרבנות, עשו אצלו את כל השטרות, עם כל ההמצאות והחידושים פרי עיונו הזך.
וכמובן שאי אפשר מבלי לדבר על חכמתו המופלאה שחש בה כל מי שדרך על מפתן ביתו, כדי להכיר בכך לא היה צריך שום הנחות מוקדמות, הקדמות ומסורות... (בנוסח שפלוני אמר עליו בשם פלוני שהוא כך וכך...) עצתו העמוקה ותשובותיו הקולעות היו לחם לפי הטף ולפי גדולים.

ומעין הפתיחה שלא כתבתי אלא כמה הרהורים מתוך הסתכלות צרה וחסרה של מי שלא זכה להכיר יותר.

אוי לנו שביו"ט ראשון נסתלק מאיתנו הגר"ש וואזנר וביו"ט אחרון הגרח"ש גריינמן. מי יתן לנו תמורתם.

גדולה האבידה ואין לה תמורה.

הנני אסיר תודה לש"ב הגאון זצ"ל, עבור רוב חסדיו עמי בהיותי בסכנה עם לידתי, בעצה ובמעש.

מה שנכון נכון כתב:בספר אהבת תורה פורסמו מכתבי חזוק והדרכה מח"א, וכבר נודע שהוא הרחש"ג, ולפחות אחד המכתבים נדפס בחו"ב [מכתב יב בחו"ב ע"ז].
מצו"ב.

מכתבי רחש גרינימן.pdf

מכתב יא -מכוון כנגד הלימוד הישיבתי?
מכתב יד- האם כוונתו שאסור להיות שותפים כלל בממשלה?

איש_ספר כתב: ניתן לראות זאת גם במכתבים שהחליף עם ר' שאול קוסובסקי בתקופת חוליו של ר"ש, (והם מכונסים בסה"ז תפארת שאול שהוציאו בניו) בעת שהותו במדינת הים, כשהוא פורס את אברתו על משפחתו אשתו וילדיו, שר"ש שהיה בעל מוח כביר ויכולות מופלאות מתבטל לפניו ממש, וכ"ז בשנות השלושים המוקדמות שלו.

בקונטרס תפארת שאול לא נדפסו מכתבי הגר"ח אלא רק מכתבי ר"ש, חלקם אל הגר"ח וחלקם לאשתו בהם הוא מזכיר את הגר"ח ואת גודל חסדו אליו, התוארים שהוא משתמש כלפיו הם מיוחדים ממש. רצ"ב קבוצת מכתבים מופלאים מימי חוליו של ר"ש, והם מדברים בעד עצמם. מתוך הקונטרס הנז' (שאינו באוצר)

איש_ספר כתב: וכמו בכל כתיבה שהיתה יוצאת מתחת קולמוסו השופע.

לפני יותר מעשר שנים נכנסתי אליו לעזור לאשה שרצתה שבתה תלמד במוסדות שבזכרון יעקב בעלה היה בעיתי בהשקפה ואמרו לה שכיון שיש לו כיפה סרוגה זה בעיה נכנסתי אליו והוא אמר לי תגיד להם שצריך לעזור לה בקשר לכיפה אמר לי בחיוך חכם שישים כיפה סרוגה שחורה ואכן היה סיעתא דשמיא וקיבלו אותה יהיה זכרו ברוך

כתבו עליו דברים טובים ובודאי יכתבו עוד. אבל בכל מה שראיתי שכחו לציין שהוא היה מתמיד עצום באופן בלתי רגיל.

סגנון הכתיבה שלו תואם במדויק לסגנון הכתיבה של דודו הגדול החזו"א!

עד סוף ימיו היה חד כתער. חבל על דאבדין.

א' פעם הזדמנו יחד לחתונה, ניגשתי ל"מזרח" ושאלתי בעדינות האם אפשר לשאול שאלה בלימוד, השיבני הגרח"ג- "חתונה זה לא זמן לשאלות, אם אתה רוצה אתה מוזמן לביתי"...
ב' לפי השמועה לא ראה בעין יפה ששואלים את הגריי"ק בענייני רפואה.
ג' שמעתי מעד מפי עד- שהגרח"ק לפני הוצאת ספר דר"א, היה מברר אצל הגרח"ג מה דעת החזו"א בכמה עניינים
ד' התמדתו הגדולה הייתה לשם דבר וכידוע שהיו לו בתים בכמה מקומות [תפרח, בית וגן] שבהם היה מסתגר משבת לשבת, אולם מעל הכל היה ידוע כבעל "דעה בינה והשכל"
ה' יש מעשה מפורסם על ספרו הראשון שהגיע לידי הגרי"ז, יבואו היודעים ויספרו את הסיפור במדויק.
ו' רוב ההשגות שכתב הגרממ"ק (קארפ) על ספרו של הגרי"ב (בויאר) הם השגות על החו"ב כמבואר למעיין.
ז' רבים מגדולי הת"ח בני גילו התייחסו אליו כרבם. [ושמעתי מ"עד מפי עד" את גודל התבטלות של הגרנ"ק כלפי הגרח"ג]

בתמונה הראשונה,
עם מי הוא משוחח? ובאיזה אירוע?

גם זו לטובה כתב:ו' רוב ההשגות שכתב הגרממ"ק (קארפ) על ספרו של הגרי"ב (בויאר) הם השגות על החו"ב כמבואר למעיין.

איפה ההשגות? באיזה ענינים?

ליטאי כתב:בתמונה הראשונה,
עם מי הוא משוחח? ובאיזה אירוע?

כמדומני עם האדמו"ר מסלונים הקודם, בעל "נתיבות שלום" עמו היה מיודד ביותר, והאירוע כנראה שמחה משפחתית של האדמו"ר.

אום אני חומה כתב:סגנון הכתיבה שלו תואם במדויק לסגנון הכתיבה של דודו הגדול החזו"א!

אזהר במילותי, כוונתך לסגנון הכתיבה המסורבל ולסדר הדברים, אם כן הסגנון תואם במדויק.

אהה, הצדיק אבד, לדורו אבד.
זכיתי ללמוד בחברותא עם קרובו ותלמידו, ושמעתי ממנו רבות בשם רבו זללה"ה. אם איזכר בכמה הגיגים מיוחדים, אעלם לכאן אי"ה.
כתושב חו"ל לא זכיתי להכיר את הגאון האדיר המנוח, אך זכיתי קצת לשמוע מתלמידיו וללמוד מספריו. פעם אחת נכנסתי אליו, לפני כשנה וחצי, בחוהמ"ס. הוא ישב רכון לגמרי, אבל הוא היה ער וצלול מאוד מאוד, ועיניו החודרות לא פסחו על מאומה. זכיתי להתברך ממנו אז על כמה ענינים.

קיים דמיון רב בין האגרות של הגאון זצ"ל ושל דודו מרן החזו"א זי"ע בסגנונם המליצי ובמילותיהם המדודות.

אני תקוה כי המשפחה שיחי' יסדרו קובץ אגרותיו ממכתביו הרבים, הן בעניני הלכה (כבר נד' כמה, בשו"ת משנת יוסף, בקובץ ישורון ועוד), ובעיקר בעניני הנהגה והדרכה.

ברוך דיין האמת.
אני הק' לא קרוב כלל לחוגי הליטאים ובכל זאת אני מתאבק בעפר רגליו של הגאון הצדיק ז"ל תמידים כסדרם בלימוד בדברי תורתו הישרים ומשמחי הלב.

...אז חזו"א אין לנו מכבר ועכשיו תלמידו הגדול - שהנחיל הלאה דרך רבו הגדול - ג"כ הלך לעולמו... אללי לנו.

תודה להחו"ר שהעלו המכתבים היקרים.

חשבה לטובה כתב:אהה מי יורנו חכמה....

מה רואים במכתב המצורף?

איש_ספר כתב: ניתן לראות זאת גם במכתבים שהחליף עם ר' שאול קוסובסקי בתקופת חוליו של ר"ש, (והם מכונסים בסה"ז תפארת שאול שהוציאו בניו) בעת שהותו במדינת הים, כשהוא פורס את אברתו על משפחתו אשתו וילדיו, שר"ש שהיה בעל מוח כביר ויכולות מופלאות מתבטל לפניו ממש, וכ"ז בשנות השלושים המוקדמות שלו.

אגב, ידוע שדברי ההערכה שבריש ספר דבר שאול הם מהגרח"ש ז"ל, (וכנראה גם הדברים שבריש ספר אמרי כהן לר"מ וילמן).

אום אני חומה כתב:סגנון הכתיבה שלו תואם במדויק לסגנון הכתיבה של דודו הגדול החזו"א!

לשונו עשירה מאוד מאוד ומרחיבים דעתו של אדם.

ליטאי כתב:בתמונה הראשונה,
עם מי הוא משוחח? ובאיזה אירוע?

הנתיבות שלום מסלונימא ז"ל.

בקשה מהנוכחים בהלויה, אנא תכתבו מי השתתפו ומי הספידו ומה אמרו. כמה קרוב הניחו אותו אצל דודו ורבו ז"ל. (האם אביו מונח קרוב להחזו"א?)

מכתבים נוספים.


יעו"ע בהמאור תשטז.

גם זו לטובה כתב:ו' רוב ההשגות שכתב הגרממ"ק (קארפ) על ספרו של הגרי"ב (בויאר) הם השגות על החו"ב כמבואר למעיין.

פלא שלא ציינת, שהגרמ"מ חזר בו, ובספר הבא, אף ביקש את סליחת הגר"י בויאר על טעותו, ובלשון שפלה והכנעה יתירה יעוי"ש.

כבר דובר על ההקדמות של ס' דבר שאול, וכפה"נ אמרי כהן שהם מעשה אצבעותיו. מה באשר להקדמת דבר שמואל, הספרים הנפלאים של אחיינו בן אחיו הגר"מ?

נבקש לתועלת חו"ר דאתרא הדין, מי שבידו להעלות כאן ההספדים המופלאים והכבירים של הגאון רבי דב לנדא שליט"א ושל אחיו הגאון רבי מאיר שליט"א, וכן מן הצוואה הק', מחרידת לב ומבהלת עשתונות.

ביום מן הימים התייצב הגר"ח זצ"ל בשיא הפשטות, בביהח"ס דגור הסמוך לבית מדרשו ברחוב חידושי הרי"ם.
הוא ביקש לרדת לפני התיבה לחזרת הש"ץ של מנחה, כי הסתפק אם אמר מוריד הטל בשמו"ע של לחש...[אולי אצלו בביכנ"ס היה 'חיוב' ולכן לא ניגש שם]
איפה מוצאים דבר כזה היום?!
דור הולך. ודור בא?....


ואגב, מקרוב ראיתי את הביטול המוחלט של אחיו ר"מ אליו. מדהים.

אבוי!
כבה המאור הגדול, ובא השמש בצהרים... הלב שותת דם... יתומים היינו ואין אב..
רבינו הגדול! על מי נטשת מעט הצאן אשר לרגליך... מי יורנו דעה ומי יביננו שמועה... אוי נא לנו כי חטאנו.
הלב עדין ממאן להאמין, והדעת אינה מיושבת, כדי לבטא את החיסרון הגדול. - אהה! העולם חסר את ר' חיים... את השריד האחרון לדור הענקים, מוסרי התורה ומנחיליה לדורות, מעמידי לגיונות תלמידים, בחכמה ועבודה וכל מדה נכונה.
רבינו! רבינו! מי יתננו עפר תחת כפות רגליך. האור הגדול אשר זרח עלינו, כבה בפתע פתאום, ונשארנו כערער בערבה, וכספינה נטושה בלב ים. המלאך המכה על ראשנו, המאלפנו תושייה, ומדריכנו נאמנה בנתיבי החיים, נדם והלך למנוחות, ואותנו עזב לאנחות.
ווי ווי להאי שופרא דבלי בארעא. אויה ויללה לדור יתום, שניטל אדוניו מעליו, והוא כעיור נדהם ואלום מכה, תאניה ואניה.

חד מן זעיריא דתלמידי מרנא ורבנא, הבוכה ומבכה ואין לו מנחם.

אישי כתב:

גם זו לטובה כתב:ו' רוב ההשגות שכתב הגרממ"ק (קארפ) על ספרו של הגרי"ב (בויאר) הם השגות על החו"ב כמבואר למעיין.

פלא שלא ציינת, שהגרמ"מ חזר בו, ובספר הבא, אף ביקש את סליחת הגר"י בויאר על טעותו, ובלשון שפלה והכנעה יתירה יעוי"ש.

שמעתי שחזו בו מפרסום הדברים בצורתם הפולמוסית , אולם לא שמעתי שחזר בו מגוף הדברים, [מה כוונתך "טעותו"?]
גם לפי השמועה, מעיקרא לא שש לפרסם את הקונטרס, אלא שתלמידי הגראמ"ש לחצו עליו שיתיר להם לפרסם את הקונטרס, והמבין יבין.

גם זו לטובה כתב:

אישי כתב:

גם זו לטובה כתב:ו' רוב ההשגות שכתב הגרממ"ק (קארפ) על ספרו של הגרי"ב (בויאר) הם השגות על החו"ב כמבואר למעיין.

פלא שלא ציינת, שהגרמ"מ חזר בו, ובספר הבא, אף ביקש את סליחת הגר"י בויאר על טעותו, ובלשון שפלה והכנעה יתירה יעוי"ש.

שמעתי שחזו בו מפרסום הדברים בצורתם הפולמוסית , אולם לא שמעתי שחזר בו מגוף הדברים, [מה כוונתך "טעותו"?]
גם לפי השמועה, מעיקרא לא שש לפרסם את הקונטרס, אלא שתלמידי הגראמ"ש לחצו עליו שיתיר להם לפרסם את הקונטרס, והמבין יבין.

זה הקונטרוס http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?85178

מכתב הגרח"ג בעניין כתמים בזה"ז

נוטר הכרמים כתב:כבר דובר על ההקדמות של ס' דבר שאול, וכפה"נ אמרי כהן שהם מעשה אצבעותיו. מה באשר להקדמת דבר שמואל, הספרים הנפלאים של אחיינו בן אחיו הגר"מ?

צ"ל "זכר שמואל", ואכן ההקדמה מתחילה באותה ירושלמי שבתחילת ב' ההקדמות הנ"ל..
ספרים אלו מזכירים את ה"שארית יעקב" שהחזו"א ז"ל שקד להוצאתו. (אגב, הגרח"ג ז"ל מביא בב"מ שכמדומה שמע סברא מגיסו בעל השארית יעקב ז"ל. כמו כן מצאתי ללו ז"ל שמביא ספר בן זמנינו והוא בב"ק שמביא גי' ברמב"ם מספר "קרית מלך".. ובלא"ה בכמה מקומות מביא סימוכין לדבריו מכתבי הראשונים שיצאו לאור בזמננו.)

(מה כתוב בהצוואה?)

שמעתי אמש מאחד ממקורביו שבחמש שנים האחרונות הסתייע באוצר החכמה, כאשר היו מביאים לפניו מקורות מתוך האוצר לשאלות שחיפש וחקר, והשלים הרבה בספריו על ידי זה.

הגר"ש דבליצקי שליט"א (שהיה גם שכנו ברחוב ירושלים) כששמע על הבשורה במוצ"ש, בירך דיין האמת בשם ומלכות, וקבל עליו תענית למחר. ושלא כדרכו השתתף בהלויה מתחילתה ועד סופה, ובאותו היום הלך לבית האבלים.
נזכרתי כאשר נפטר רבינו הגרא"מ שך זצ"ל, אמר אז הגרמ"מ: פלוני עשה קריעה ואלמוני התבטא כך, ופלמוני גנח כך, אבל רק אחד וויתר על הכוס קפה שלו. ודפח"ח.

אמסטרדם כתב:בקשה מהנוכחים בהלויה, אנא תכתבו מי השתתפו ומי הספידו ומה אמרו. כמה קרוב הניחו אותו אצל דודו ורבו ז"ל. (האם אביו מונח קרוב להחזו"א?)

בהמבשר מהיום ההספדים מועתקים כמעט אות באות.

איש_ספר כתב:הגר"ש דבליצקי שליט"א (שהיה גם שכנו ברחוב ירושלים) כששמע על הבשורה במוצ"ש, בירך דיין האמת בשם ומלכות, וקבל עליו תענית למחר.

בניסן? דלא כרמ"א? ואולי שמועה רעה אינה פחות מחלום רע

ברזילי כתב:

איש_ספר כתב:הגר"ש דבליצקי שליט"א (שהיה גם שכנו ברחוב ירושלים) כששמע על הבשורה במוצ"ש, בירך דיין האמת בשם ומלכות, וקבל עליו תענית למחר.

בניסן? דלא כרמ"א? ואולי שמועה רעה אינה פחות מחלום רע

יעויין בספרו של מרן הגר"ש דבליצקי זכרון בצלאל

ברזילי כתב:

איש_ספר כתב:הגר"ש דבליצקי שליט"א (שהיה גם שכנו ברחוב ירושלים) כששמע על הבשורה במוצ"ש, בירך דיין האמת בשם ומלכות, וקבל עליו תענית למחר.

בניסן? דלא כרמ"א? ואולי שמועה רעה אינה פחות מחלום רע

שמעתי ממנו שהוא הפך בדבר, ובאמת לא היה ברור לו, אלא שלא דייקתי, שלא כתבתי שהתענית רק לשעות עד אחר הקבורה, וממילא הוא קל יותר.
הרב בברכה, למה שבזכרון בצלאל יהיה על סי' שעב?

טעות שלי וזכרוני הטעני.
סליחה ומחילה על הטירחה

אי"ס,

כמדו' שבזמנו התנגד לתת לגיטימציה לאוצה"ח בכך שלא הרשה בשום פנים להכניס לתוכו את החו"ב.

לא רצה לתת לגיטימציה למחשב למרות אוצר החכמה.

ודאי שהוא משום המחשב.

אז בעצם מה שהתנגד הוא מסיבה חינוכית לקהל תלמידיו, ולא התנגדות בעצם.

לי אישית אמר: מללמוד חברותא עם המחשב לא יוצאים ת"ח...