מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
מלך שלם
הודעות: 285
הצטרף: ה' מרץ 06, 2014 4:16 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי מלך שלם » ה' נובמבר 19, 2015 6:58 pm

גם זו לטובה (בעמוד הראשון) כתב: ה' יש מעשה מפורסם על ספרו הראשון שהגיע לידי הגרי"ז, יבואו היודעים ויספרו את הסיפור במדויק.

מי מכיר את הסיפור [לפני שאכתוב את הגירסא ששמעתי פעם].

מחולת המחנים
הודעות: 2665
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ה' נובמבר 19, 2015 7:44 pm

מלך שלם כתב:
גם זו לטובה (בעמוד הראשון) כתב: ה' יש מעשה מפורסם על ספרו הראשון שהגיע לידי הגרי"ז, יבואו היודעים ויספרו את הסיפור במדויק.

מי מכיר את הסיפור [לפני שאכתוב את הגירסא ששמעתי פעם].

הגירסא ששמעתי בעבר מאחד מאנשי חוגו של הגרח"ג, כשיצא ספרו הראשון של הגר"ח גריינימן הגיע הספר לידיו של הגרי"ז מבריסק וראה בין הדברים שכתוב בספר "ודלא כהש"ך", והגרי"ז השמיע ביקורת חריפה על נוסח זה, כשהגיעו הדברים להגרח"ג חלשה דעתו מכך, אמר לו דודו החזון איש בזה"ל: "ער מיינט נישט דיר, ער מיינט מיר", (הגרי"ז לא מתכוון בביקורתו עליך, הוא מתכוון בעצם עלי).

לאחרונה שמעתי גירסא מדוקדקת יותר של הסיפור, כישצא לאור ספרו של הגרח"ג עמ"ס נדה הגיע הספר לידיו של הגרי"ז והוא עיין בו מעט, לאחר כמה עמודים ראה שהגרח"ג כותב "ודלא כהש"ך", והגרי"ז מבריסק התבטא בחריפות על נוסח זה. אמו של הגרח"ג ששמעה על התבטאותו של הגרי"ז נכנסה בדאגה אצל אחיה החזון איש להסיח את כאבה על הדברים שנאמרו על ספרו של בנה, ענה לה החזון איש "ער מיינט אים, ער מיינט מיר", (הגרי"ז לא מתכוון עליו, הוא מתכוון עלי).

שמועה שמסתובבת בעולם הישיבות טוענת שיש מן התלמידים שאף הגדילו לכתוב "ודלא כהרשב"א".

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי אמסטרדם » ה' נובמבר 19, 2015 11:01 pm

כמדומה שקראתי פעם שכאשר גר הגרח"ש ז"ל בי-ם היה מקורב לגרי"ז ז"ל [ואולי היה בעל תוקע אצלו?].

מלך שלם
הודעות: 285
הצטרף: ה' מרץ 06, 2014 4:16 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי מלך שלם » ו' נובמבר 20, 2015 12:39 pm

מחולת המחנים כתב: שמועה שמסתובבת בעולם הישיבות טוענת שיש מן התלמידים שאף הגדילו לכתוב "ודלא כהרשב"א".



לא היה ולא נברא

מלך שלם
הודעות: 285
הצטרף: ה' מרץ 06, 2014 4:16 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי מלך שלם » ו' נובמבר 20, 2015 2:41 pm

ד. ראו לשוב ולכפול כי אין מתלמידי החזו"א [מלבד אולי הגר"ג נדל זצ"ל] ובודאי לא הגרח"ג שחולקים על ראשונים, החזו"א כבר לימד אותנו בקו התאריך מה זה ראשונים.

חובב_ספרים
הודעות: 1067
הצטרף: ד' אוקטובר 31, 2012 12:08 am

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי חובב_ספרים » ו' נובמבר 20, 2015 2:44 pm

אמסטרדם כתב:כמדומה שקראתי פעם שכאשר גר הגרח"ש ז"ל בי-ם היה מקורב לגרי"ז ז"ל [ואולי היה בעל תוקע אצלו?].

בודאי לא היה בעל התוקע שלו. גם לא נשמע שהיה מקורב במיוחד, אבל לא מופרך שנהג לכנס אל הגרי"ז מפעם לפעם.
גיסו הגרח"א טרוצין היה תלמיד של הגרי"ז. גם גיסו הגרא"י זלזניק היה לו איזה קירבה להגרי"ז הגם שקשה להגדיר גם אותו כמקורבי הגרי"ז.

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי אמסטרדם » ו' נובמבר 20, 2015 7:52 pm

חובב_ספרים כתב:
אמסטרדם כתב:כמדומה שקראתי פעם שכאשר גר הגרח"ש ז"ל בי-ם היה מקורב לגרי"ז ז"ל [ואולי היה בעל תוקע אצלו?].

בודאי לא היה בעל התוקע שלו. גם לא נשמע שהיה מקורב במיוחד, אבל לא מופרך שנהג לכנס אל הגרי"ז מפעם לפעם.
גיסו הגרח"א טרוצין היה תלמיד של הגרי"ז. גם גיסו הגרא"י זלזניק היה לו איזה קירבה להגרי"ז הגם שקשה להגדיר גם אותו כמקורבי הגרי"ז.

אז כנראה זכרוני בכזיב [עכ"פ בנוגע לפרט דבעל תוקע]. וייש"כ.

מלך שלם
הודעות: 285
הצטרף: ה' מרץ 06, 2014 4:16 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי מלך שלם » ש' נובמבר 21, 2015 7:01 pm

אחר שהוברר כי אין בדברי הגרי"ז פגיעה בהגר"ח אישית, מי יכול לצטט את דבריו?

צעיר_התלמידים
הודעות: 384
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » א' נובמבר 22, 2015 10:27 am

חובב_ספרים כתב:
אמסטרדם כתב:כמדומה שקראתי פעם שכאשר גר הגרח"ש ז"ל בי-ם היה מקורב לגרי"ז ז"ל [ואולי היה בעל תוקע אצלו?].

בודאי לא היה בעל התוקע שלו. גם לא נשמע שהיה מקורב במיוחד, אבל לא מופרך שנהג לכנס אל הגרי"ז מפעם לפעם.
גיסו הגרח"א טרוצין היה תלמיד של הגרי"ז. גם גיסו הגרא"י זלזניק היה לו איזה קירבה להגרי"ז הגם שקשה להגדיר גם אותו כמקורבי הגרי"ז.

כמדומה שהיה לו יד בסדר ההלוויה של הגרי"ז, לא?

אהרון 37
הודעות: 203
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי אהרון 37 » א' נובמבר 22, 2015 11:40 am

בספרו של מלר על הרב מבריסק זצ"ל, יש תמונות של רבינו הגר"ח זצ"ל בהלווית הרב מבריסק זצ"ל.

אם אני לא טועה נראה לי שרואים שהוא קרע עליו קריעה.

לגבי הסיפור על החו"ב נידה והרב מבריסק זצ"ל, פעם שמעתי מהגר"ז קורן שליט"א בשם הרב דוב יפה שליט"א גירסה של הסיפור הזה, אני צריך לחפש האם זה רשום אצלי, עכ"פ בזכרוני שהחזו"א אמר גם משפט שעניינו הסכמה עם עצם דברי רבינו זצ"ל, הן בתוכנם והן בסגנונם.

מה שפורסם, ואולי פורסם גם בפורום כאן, בשם אחיו הגר"מ גריינימן שליט"א, שהחזו"א אמר על ספרו של רבינו זצ"ל, שזה כמו הספרים של גדולי האחרונים זצ"ל, ואנחנו מדברים כאן על מה שנכלל בכותרת של גדולי האחרונים אצל החזו"א זצ"ל.

הדבר המפליא ביותר בעניין הספר חידושים וביאורים על נידה, שהחזו"א כל כך העריך את ספרו, הוא כפי שסופר על ידי חתנו הרב בן דוב שליט"א, שרבינו זצ"ל לא כתב את זה על מנת להדפיס, אלא לאחר שכתב את זה כלימוד לעצמו, החזו"א הורה לו להדפיס, והספר הודפס כך כפי שהוא, וזה מדהים, זה מראה על רמת לימודו של רבינו זצ"ל, לא לימוד שנכתב מראש לשם הוצאת ספר, אלא לימוד שנכתב לשם לימוד בלבד, ותוך כדי כותבי אני חושב שאולי באמת אם היה נכתב מלכתחילה לשם להדפיס לא היה כותב דלא כהש"ך, אף כי החזו"א הסכים עם תוכן ונוסח זה, אבל לפחות יתכן מאוד שמפני הרואים שלא יבינו זה לא היה כותב זה לדפוס, אבל הספר נכתב ככתיבת חידושי תורה לשם לימודו האישי, וכך נדפס ללא כל שינוי.

לדעתי, הנקודה הזאת היא אחת הנקודות המרשימות ביותר ביצירת הפאר ששמה חידושים וביאורים, הגם שידוע שבכל ספרי החו"ב כתבם ללא טיוטות, אלא כתיבה מתוך שיקול דעת ישר לדפוס, אבל כבר ניתן לומר שידע לפחות שידפיס את זה, אבל את הכרך הראשון שלא נכתב לשם דפוס, זה מראה על מת לימודו של אברך בגילאי העשרים, שזוהי רמת לימוד כזאת שניתן להדפיס את היצירה הזאת כך ללא שינוי, ושזוהי תהיה יצירה שהחזו"א יסכים עליה בכל פה, ושזוהי תהיה גם יצירה שרבינו זצ"ל יוכל להדפיסה עוד עשרות שנים ללא שינוי.

מלך שלם
הודעות: 285
הצטרף: ה' מרץ 06, 2014 4:16 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי מלך שלם » א' נובמבר 22, 2015 4:26 pm

מלך שלם כתב:אחר שהוברר כי אין בדברי הגרי"ז פגיעה בהגר"ח אישית, מי יכול לצטט את דבריו?

ח"א כתב לי כי הגרי"ז השליך את הספר מידיו.

האמנם?

חובב_ספרים
הודעות: 1067
הצטרף: ד' אוקטובר 31, 2012 12:08 am

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי חובב_ספרים » א' נובמבר 22, 2015 8:33 pm

ספר הראשון של הגרחש"ג לא היה חו"ב על נדה אלא כלילא דוורדא. [לא ידוע לי אם הוא הנכיס התוכן אח"כ לתוך חו"ב.] שמעתי מקרוב משפחה שהוא הרגיש שחמיו הגאון ר' ישראל לוריא מחשיב חתניו המבוגרים יותר הגאונים רא"י זלזניק ורח"א טרוצין, ואילו רחש"ג שהיה צעיר כשהתחתן לא החשיב כ"כ. והחז"א יעץ לו להוציא ספר שזה ירים אותו בעיני חמיו.

אהרון 37
הודעות: 203
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי אהרון 37 » א' נובמבר 22, 2015 9:35 pm

הספר כלילא דוורדא נדפס בתוך החו"ב על קדשים.

ידעתי שכלילא דורדא היה הראשון, התכוונתי לראשון בסדרת החידושים וביאורים.

קומי_אורי
הודעות: 342
הצטרף: ו' יולי 05, 2013 3:21 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי קומי_אורי » ב' נובמבר 23, 2015 7:01 am

ב"מילי דהספידא" כתוב שחיבר את כלילא דורדא כי רצה להיפטר מהגיוס לעזור לצבא הבריטי, והיתה מכסה של 4 לישיבה, ולא רצה להשתמש במכסה לכן חיבר ספר לקבל תואר "רב".
נ.ב. איני בקי בחו"ב או בחו"ב נדה, אבל יש לי אותו בקובץ וורד ולא מצאתי שם "לא כש"ך" בשום צורה.

ברזילי
הודעות: 3215
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי ברזילי » ב' נובמבר 23, 2015 8:36 am

קומי_אורי כתב:ב"מילי דהספידא" כתוב שחיבר את כלילא דורדא כי רצה להיפטר מהגיוס לעזור לצבא הבריטי, והיתה מכסה של 4 לישיבה, ולא רצה להשתמש במכסה לכן חיבר ספר לקבל תואר "רב.

מתי היו מכסות גיוס לצבא הבריטי בכלל, או מכסות שהוטלו על ישיבות בפרט (הסוכנות היהודית שרצתה לעודד גיוס הטילה מכסות פנימיות על מוסדותיה, ואין לזה ולישיבות דבר וחצי דבר)? הגיוס לצבא הבריטי היה על בסיס התנדבותי, ובזמן מלחה״ע ולא במועד פרסום הספר. כנראה גם כאן מדובר בסיפור שרק היה ראוי שיהיה, על דרך הרעיון, viewtopic.php?f=7&t=24802#p249949 .
נערך לאחרונה על ידי ברזילי ב ב' נובמבר 23, 2015 9:23 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

קומי_אורי
הודעות: 342
הצטרף: ו' יולי 05, 2013 3:21 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי קומי_אורי » ב' נובמבר 23, 2015 8:39 am

גם אני התפלאתי מאד על הסיפור, אבדוק שוב ב'מילי דהספידא' מי אמר את זה, מעניין אם יש לזה בסיס כל שהוא, כי בכל אופן חלק מהמספידים שם ממש הכירו אותו מקרוב.

מן הדרום
הודעות: 175
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי מן הדרום » ב' נובמבר 23, 2015 7:43 pm

במכתבי התעוררות [ו, א] כותב הגרח"ש את הדברים הבאים:
מן המורגלות לחשוב כי קידום הרפואה מוסיפה חיים, ופלוני שחלה במחלה פלונית היום יזכה לרפואה, לא כן אילו חלה בה אתמול, ואלמלא פורעניות הדרכים היו הרבה אנשים נוספים חיים אתנו כיום, ונס שהתארגנו מצילים לכך נשאר פלוני בחיים, כי הגיעו בעוד מאוד וטיפלו בו כהוגן, וכל אלו מחשבות שיסודם כפירה בהשגחה פרטית, ומעולם לא נשאר בחיים זה שנגזר עליו למות, ולא מת זה שלא כלו ימיו, וכשם שאין לעשות צירוף מן הטובע בנהר בדרום עם זה שמת על מטתו בצפון לומר שכך וכך נספו, כי בידוע שכל אחד ענין לעצמו, כמו כן אין לצרף שניים שחלו המחלה אחת או שנסעו באותה מכונית בה אירע מה שאירע.
והאמת בהיפוך כי פלוני נגזרה עליו מיתה, ולכן חלה במחלה שאין לה מזור, או שנזדמן במקום הפגע, ובשעה שאין מצילין, ואילו חבירו שלא כלו ימיו במחלה שכבר יש לה תרופה, ואיחר ברגע את מקום הפגע, או שנפגע בשעה שהמצילים מצויים, והמצרפים ומונים כמה מתו במיתה זו בחודש זה, וכמה לקו בתאונות בירח פלוני וכיוצא בזה, הרי הם עוסקים בכפירה בשוגג, ומטעים את הקוראים ליחס הכל למקרים, כאילו ח"ו עולם של הפקר לפנינו
ומלבד שלהתקדמות הרפואה אין ליחס שום הוספת חיים או מניעת סבל, כי כל סבל של אדם נגזר בראש השנה, ואין מספר למאורעות המייסרים את האדם, וכולם בחשבון יבואו כפי הנגזר עליו, ורואים במציאות שכל מחלה שנתחדשה לה רפואה מתרבים החולים בה, כי בעוד שהיתה חשוכת מרפא לא הגיעה אלא לאנשים שבקיצם, הנה משנמצא לה מזור הרי רבים שלוקים על ידה, ולעומת זה שלא הרווחנו בהתקדמות הרפואה, הרי במציאות כיום הסבל מרובה עשרת מונים על ידי היוסיף דעת יוסיף מכאוב, כי בעוד לפני כיובל שנים לא היה פחד המחלות על האנשים, והדורשים ברופאים היו מועטים, ועיירות רבות היו שאין בהם הקרוי רופא, הנה כיום כמעט כל יושבי תבל דורשים ברופאים, וכולם רעדה יאחזון אם אולי כבר נפל בחלקם מחלה פלונית או פלונית, ונשללה השלוה והרגיעה מכל החיים אשר על פני האדמה

שאלתי ובקשתי- האם הדברים מוסכמים לדעתכם או מחודשים, למשל בספר שבט מיהודה [מובא בציץ אליעזר] כתוב:

מיהו אם יראה הרואה שהרבה עשו ולא הועילו, אין זה אלא שהגזירה אמת ואז החריצות הוא שקר, דמשא"כ אם ישב האדם בטל ולא יתעסק בדרכי הרפואה הרבה ג"כ שיתפשט בהם אותו הנגע והמכה עד שיהא מתנוה והולך וסופו למות מאותו חולי מה שלא נגזר עליו שימות באותו פרק, ודומה זה לנכנס באש יוקדת דודאי אש אוכלתו ומת הוא בלא עתו, ואלו דברים פשוטים לא יכחשם זולתו הנפתל והעקש.

יורה_דעות
הודעות: 432
הצטרף: ג' נובמבר 20, 2012 5:41 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי יורה_דעות » ב' נובמבר 23, 2015 9:53 pm

קשה לייחס לגרח"ש הימנעות מעיסוק בדרכי הרפואה, אחר שהיה מגדולי העוסקים בתיווך וסיוע לרפואה וטיפולים והשקיע בזה זמן רב
הנושא הוא איך להתייחס מבחינה אמונית לרפואה, ולא להימנע מלהשתמש בה

צעיר_התלמידים
הודעות: 384
הצטרף: ג' יוני 02, 2015 1:32 am

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי צעיר_התלמידים » ב' נובמבר 23, 2015 9:57 pm

יורה_דעות כתב:קשה לייחס לגרח"ש הימנעות מעיסוק בדרכי הרפואה, אחר שהיה מגדולי העוסקים בתיווך וסיוע לרפואה וטיפולים והשקיע בזה זמן רב
הנושא הוא איך להתייחס מבחינה אמונית לרפואה, ולא להימנע מלהשתמש בה

ועדיין הדברים מחודשים, ופשטות דעת רוב הראשונים שעולם כמנהגו נוהג, והשגחה היא התערבות של הקב"ה כענין הגמול לטובים ולרעים.

ברזילי
הודעות: 3215
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי ברזילי » ב' נובמבר 23, 2015 10:08 pm

מן הדרום כתב:ומלבד שלהתקדמות הרפואה אין ליחס שום הוספת חיים או מניעת סבל, כי כל סבל של אדם נגזר בראש השנה, ואין מספר למאורעות המייסרים את האדם, וכולם בחשבון יבואו כפי הנגזר עליו, ורואים במציאות שכל מחלה שנתחדשה לה רפואה מתרבים החולים בה, כי בעוד שהיתה חשוכת מרפא לא הגיעה אלא לאנשים שבקיצם, הנה משנמצא לה מזור הרי רבים שלוקים על ידה, ולעומת זה שלא הרווחנו בהתקדמות הרפואה, הרי במציאות כיום הסבל מרובה עשרת מונים על ידי היוסיף דעת יוסיף מכאוב, כי בעוד לפני כיובל שנים לא היה פחד המחלות על האנשים, והדורשים ברופאים היו מועטים, ועיירות רבות היו שאין בהם הקרוי רופא, הנה כיום כמעט כל יושבי תבל דורשים ברופאים, וכולם רעדה יאחזון אם אולי כבר נפל בחלקם מחלה פלונית או פלונית, ונשללה השלוה והרגיעה מכל החיים אשר על פני האדמה.
הדברים סותרים מיניה וביה - אם אין לייחס להתקדמות הרפואה מניעת סבל, שהרי מנת הסבל נגזרה בראש השנה, כך גם ייחוס תוספת סבל ליוסיף דעת שע"י התפתחות הרפואה הוא כפירה בהשגחה פרטית (לשיטתו), שהלא כל הסבל והרעדה הנופלים בגורלם של הדורשים ברופאים נגזרו עליהם בראש השנה, ומעולם לא אחזה רעדה במי שנגזר עליו לחיות בשלוה, ולא סר הפחד ממי שנגזר עליו פחד.

(והדברים יגעים, וכבר הכה הרמב"ם על קדקד בעלי שיטה זו)

בברכה המשולשת
הודעות: 9279
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' נובמבר 24, 2015 8:21 am

ברזילי כתב: והדברים יגעים, וכבר הכה הרמב"ם על קדקד בעלי שיטה זו)


דהיינו רש"י...

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי אמסטרדם » ד' נובמבר 25, 2015 9:56 pm

מתוך דברי הרב טורצין בהספד על הגאון זללה"ה:
Capture2.PNG
Capture2.PNG (19.05 KiB) נצפה 4842 פעמים

(האדמו"ר מבלגיה היינו האדמו"ר מפשעווארסק)

אהרון 37
הודעות: 203
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי אהרון 37 » א' נובמבר 29, 2015 10:05 pm

בחוברת אמת על תילה, מאמרים מהרב מאיר ויסברגר ז"ל יש באחת החוברות פרקי חייו, ובפרק ב' שם מספרים על הפעילות שלהם לפתוח חיידר בפתח תקוה, ונכתב שם בין הדברים כך " עשינו אז את השגיאה הראשונה שעושה כל עסקן צעיר, סיפר ר' מאיר בחיוך,עשינו אסיפה, באסיפה השתתפו כל המי ומי, וזה עשה "טומעל" ורעש גדול בעיר,אך כמובן שלא יצא מזה שום דבר מעשי. הגר"ח גריינימן זצ"ל אמר להם אז: מה אתם עושים אסיפה? וכי אינכם יודעים שהראשון המגיע לכל אסיפה הוא הסטרא אחרא?. "

ארזי ביתר
הודעות: 1986
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ב' נובמבר 30, 2015 3:16 pm

אהרון 37 כתב:בחוברת אמת על תילה, מאמרים מהרב מאיר ויסברגר ז"ל יש באחת החוברות פרקי חייו, ובפרק ב' שם מספרים על הפעילות שלהם לפתוח חיידר בפתח תקוה, ונכתב שם בין הדברים כך " עשינו אז את השגיאה הראשונה שעושה כל עסקן צעיר, סיפר ר' מאיר בחיוך,עשינו אסיפה, באסיפה השתתפו כל המי ומי, וזה עשה "טומעל" ורעש גדול בעיר,אך כמובן שלא יצא מזה שום דבר מעשי. הגר"ח גריינימן זצ"ל אמר להם אז: מה אתם עושים אסיפה? וכי אינכם יודעים שהראשון המגיע לכל אסיפה הוא הסטרא אחרא?. "

נפלא ביותר!

מבני עליה
הודעות: 108
הצטרף: א' דצמבר 06, 2015 2:30 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי מבני עליה » ד' דצמבר 09, 2015 3:56 pm

ברזילי כתב:
איש_ספר כתב:הגר"ש דבליצקי שליט"א (שהיה גם שכנו ברחוב ירושלים) כששמע על הבשורה במוצ"ש, בירך דיין האמת בשם ומלכות, וקבל עליו תענית למחר.
בניסן? דלא כרמ"א? ואולי שמועה רעה אינה פחות מחלום רע

ההתר להתענות תענית חלום ביום שאסור בתענית הוא רק משום שהתענית יפה לבטל הגזרה היכולה לבוא. ראה שבת דף יב

חברא
הודעות: 164
הצטרף: ה' מרץ 26, 2015 8:00 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי חברא » ד' דצמבר 09, 2015 10:33 pm

ברזילי כתב:
מן הדרום כתב:ומלבד שלהתקדמות הרפואה אין ליחס שום הוספת חיים או מניעת סבל, כי כל סבל של אדם נגזר בראש השנה, ואין מספר למאורעות המייסרים את האדם, וכולם בחשבון יבואו כפי הנגזר עליו, ורואים במציאות שכל מחלה שנתחדשה לה רפואה מתרבים החולים בה, כי בעוד שהיתה חשוכת מרפא לא הגיעה אלא לאנשים שבקיצם, הנה משנמצא לה מזור הרי רבים שלוקים על ידה, ולעומת זה שלא הרווחנו בהתקדמות הרפואה, הרי במציאות כיום הסבל מרובה עשרת מונים על ידי היוסיף דעת יוסיף מכאוב, כי בעוד לפני כיובל שנים לא היה פחד המחלות על האנשים, והדורשים ברופאים היו מועטים, ועיירות רבות היו שאין בהם הקרוי רופא, הנה כיום כמעט כל יושבי תבל דורשים ברופאים, וכולם רעדה יאחזון אם אולי כבר נפל בחלקם מחלה פלונית או פלונית, ונשללה השלוה והרגיעה מכל החיים אשר על פני האדמה.
הדברים סותרים מיניה וביה - אם אין לייחס להתקדמות הרפואה מניעת סבל, שהרי מנת הסבל נגזרה בראש השנה, כך גם ייחוס תוספת סבל ליוסיף דעת שע"י התפתחות הרפואה הוא כפירה בהשגחה פרטית (לשיטתו), שהלא כל הסבל והרעדה הנופלים בגורלם של הדורשים ברופאים נגזרו עליהם בראש השנה, ומעולם לא אחזה רעדה במי שנגזר עליו לחיות בשלוה, ולא סר הפחד ממי שנגזר עליו פחד.

(והדברים יגעים, וכבר הכה הרמב"ם על קדקד בעלי שיטה זו)


לא הבנתי מה ענין הרמב"ם (פיהמ"ש יומא ד, י) לכאן.

"שמעתי וגם פירשו לי ששלמה חבר ספר רפואות שאם חלה אדם באיזו מחלה שהיא פנה אליו ועשה כמו שהוא אומר ומתרפא, וראה חזקיה שלא היו בני אדם בוטחים בה' במחלותיהם אלא על ספר הרפואות, עמד וגנזו. ומלבד אפסות דבר זה ומה שיש בו מן ההזיות, הנה ייחסו לחזקיה ולסיעתו שהודו לו סכלות שאין ליחס דוגמתה אלא לגרועים שבהמון. ולפי דמיונם המשובש והמטופש אם רעב אדם ופנה אל הלחם ואכלו שמתרפא מאותו הצער הגדול בלי ספק, האם נאמר שהסיר בטחונו מה', והוי שוטים יאמר להם, כי כמו שאני מודה לה' בעת האוכל שהמציא לי דבר להסיר רעבוני ולהחיותני ולקיימני, כך נודה לו על שהמציא רפואה המרפאה את מחלתי כשאשתמש בה. ולא הייתי צריך לסתור פירוש זה הגרוע לולי פרסומו".


יש כאן שני נושאים; ההשתדלות, והתוצאה. אין קשר בין שניהם, וכמו שכתב בחובות הלבבות (שער הבטחון פ"ד):
"וכן נאמר בענין הבריאות והחולי, כי על האדם לבטח בבורא בזה ולהשתדל בהתמדת הבריאות בסבות, אשר מטבעם זה ולדחות המדוה במה שנהגו לדחותו, כמו שצוה הבורא יתעלה: ורפא ירפא, מבלי שיבטח על סבות הבריאות והחולי, שהן מועילות או מזיקות אלא ברשות הבורא, וכאשר יבטח בבורא, ירפאהו מחליו בסבה ובלתי סבה, כמ"ש: ישלח דברו וירפאם וגו', ואפשר שירפאהו בדבר המזיק הרבה, כמו שידעת מענין אלישע במים הרעים, כמו שכתוב: והמים רעים והארץ משכלת, שריפא היזקם במלח, וכן: ויורהו ה' עץ וישלך אל המים, ואמרו הקדמונים, שהיה עץ של הרדופני, וכמוהו: ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי, וכבר ידעת מה שהיה מענין אסא, כשבטח על הרופאים והניח בטחונו באלהים בחליו, מהמוסר והתוכחה לו, ואמר הכתוב: כי הוא יכאיב ויחבש וגו'".


הרמב"ם מדבר על ההשתדלות - ובזה טוען, שצריך לעשות כל אשר בידו לעשות כדי להרפא. אבל התוצאה שתהיה אינה קשורה להשתדלות - הגזרה אמת, והחריצות שקר.

אלא שאם אדם לא עשה את ההשתדלות המוטלת עליו, בזה אפשר לומר שהוא גרם לעצמו, ונענש על זה גופא שלא השתדל, וכמ"ש במסילת ישרים (פרק ט).

וממילא, למשל לגבי דלקת ריאות, כל זמן שלא היתה אנטיביוטיקה, הרי אחרי שעשה האדם את כל השתדלותו כפי הידע שהיה בעבר, מכאן ואילך הכל בידי שמים. אחרי שגילו את האנטיביוטיקה, הרי שההשתדלות שלו כוללת גם לקיחת אנטיביוטיקה. אבל בין בעבר ובין כיום, אחרי שעשה את ההשתדלות הדרושה ממנו, לא אמורה להיות הבדל בתוצאה, שהיא בידי שמים. וממילא לא גילוי האנטיביוטיקה גרם שפחות אנשים ימותו מדלקת ריאות.

ומה שכן אפשר לומר, שהחליט הבורא שצורת המוות בדור זה יהיה בדרך אחרת, ולא דרך דלקת ראות למשל, ולכן סובבה ההשגחה את גילוי האניטביוטיקה. אבל הרעיון כאילו האנשים עשו שהמחלות יימנעו בכחם ועוצם ידם, וכאילו היום אנשים מתים פחות מפעם משום התקדמות הרפואה, הוא כפירה, אלא כל חיים ומוות של כל אדם, הוא בידי שמים, ואין הבדל בין העבר להיום בזה.

אבל הפחד ממחלות, הוא בידי אדם, ובזה אפשר לומר, שכיום אנשים גרמו זאת לעצמם. וגם כיום יש להם אפשרות להתגבר ולא לפחד. ואמנם המצב שיהיה יותר אפשרות לפחד הוא בהשגחה, אבל התוצאה אם לפחד אם לא, הוא בידי אדם.

אהרון 37
הודעות: 203
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי אהרון 37 » ה' דצמבר 10, 2015 9:31 pm

אני מעתיק ממה שנרשם במקום אחר על ידי אחד מתלמידי רבינו זצ"ל.

"כאשר בפרוס חנוכה תשס"ה רציתי לשאול לפני מרן הכ"מ שאלה בענין מקום ההדלקה בהיותו יוצא מחתונה לחתונה באולם מסויים, הביט בי בפליאה ואמר[בערך בזה"ל] "ככה, כאן, שאלה בהלכות חנוכה, תבוא יותר מאוחר לבית ותשאל שם, בישוב הדעת".

אנחנו נוכל עוד לספר לדורות הבאים שראינו איך מתייחסים לפסק הלכה.

גם זו לטובה
הודעות: 2219
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ו' דצמבר 11, 2015 1:06 am

אהרון 37 כתב:אני מעתיק ממה שנרשם במקום אחר על ידי אחד מתלמידי רבינו זצ"ל.

"כאשר בפרוס חנוכה תשס"ה רציתי לשאול לפני מרן הכ"מ שאלה בענין מקום ההדלקה בהיותו יוצא מחתונה לחתונה באולם מסויים, הביט בי בפליאה ואמר[בערך בזה"ל] "ככה, כאן, שאלה בהלכות חנוכה, תבוא יותר מאוחר לבית ותשאל שם, בישוב הדעת".

אנחנו נוכל עוד לספר לדורות הבאים שראינו איך מתייחסים לפסק הלכה.


אכן גם לי הקטן השיב מרן- חתונה זה לא זמן לשאלות, אם אתה מעוניין תבוא לביתי. [בשבילי זה הספיק, הרי לא הוטרדתי מאיזה שאלה...]

נטיעות
הודעות: 386
הצטרף: א' פברואר 09, 2014 11:38 am

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי נטיעות » ד' דצמבר 16, 2015 12:11 am

האם נכונה השמועה שהגר"ח ביקש תחילה לקרא לספרו על שמו חיים, אלא שהחזו"א מנע אותו מכך מפאת נימוק כלשהו? מה השם? ומה הנימוק? מישהו יודע?

שיף
הודעות: 2151
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי שיף » ד' דצמבר 16, 2015 10:48 pm

מה אמר החזו"א איני יודע אך כבר מובא בקדמונים ומפו' ברוקח שאדם לא יקרא לספרו ע"ש ממש בחייו אלא רק ירמוז בו את שמו
[מסתבר שלפחות גם את זה אמר לו]

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי אמסטרדם » א' דצמבר 20, 2015 9:53 pm

יורה_דעות כתב:אתמול ראיתי ערימת עיתונים מונחת, ומתוכה הציץ מוסף שבת קדש עם תמונה של הגר"ח, חמדתי אותו ולקחתיו.
בין השאר מסופר שם: החזו"א הסביר לגר"ח כשהיה קטן מה הוא עולה לשם שלמים: "בשביל שהקרבן יעלה הוא צריך לעבור דרך חלון, ויש הרבה חלונות בשמים, יש חלון מיוחד לקרבן עולה ויש חלון לקרבן שלמים, וכאשר שוחט את העולה והוא חושב שייכנס דרך החלון של השלמים זו המשמעות עולה לשם שלמים. הוא אמר פענצטרלאך באידיש". זה אולי הסבר טוב לילדים, אבל לא ברור לי מה הערך שלו, יש להסבר זה איזה תוכן אמיתי, או שזה סתם משהו שבא להניח דעתו של ילד קטן, ולא מתאים למבוגרים לחזור על זה?

אולי כוונת המשל הוא להסביר מה שייך לשחוט עולה לשם שלמים, דלכאו' כל ההבדל בין עולה לשלמים הוא הדינים החלוקים שביניהם, ומה שייך לחשוב סתם "אני שוחט לשם שלמים" [שהרי לא איירינן שחשב לאכלו כ"דין" שלמים], וע"ז קאמר החזו"א ששפיר יש מושגים חלוקים "עולה" ו"שלמים" מצד עצמותם ולא רק מצד חלוקי דינים שביניהם. ומצא דרך טוב להסביר זאת לילד במשל הפענצטרלאך.

ומצאתי שכתב ח"א [אולי יו"ד מכירו] בכתביו על זבחים:
מתני' כל הזבחין ששחטן שלא לשמן. בפשוטו צ"ב בעיקר הדבר היאך הוא זובח שלמים לשם עולה וכיו"ב, דאטו כוונתו לנהוג בהו דיני עולה להקריבו כליל, או להיפך לאכול העולה. וכיון דאין כוונתו כן אי"ז אלא פיטומי מילי. אמנם העניין פשוט דעולה ושלמים הם ב' מושגים חלוקים מצד עצם עניינם, ולא מצד דיניהם. וע"ז נא' בפר' יתרו מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך, קודם שהי' פרשיות דיני עולה ושלמים. ואח"ז נא' בויקרא אם עולה קרבנו יהיו דיניו כך וכך. וגם הדין ששלמים נאכלים ועולה אין נאכלת, אי"ז החפצא דעולה ושלמים אלא שכן הוא הניהוג הנכון דקרבן שניתן לה' אין בו אכילה, וקרבן שנאכל על שלחן ה' יש בו אכילה. אמנם אפשר שתינתן העולה לאכילה ואכתי מצד עצמה היא עולה שאינה אכילה על שלחן ה' אלא נתינה, אלא שאותו אדם אוכל אחר שנתן לשלחן ה'. ואי"ז הניהוג הנכון בעולה, אמנם היא עולה. וכן להיפך דאפשר דעל צד המקרה לא יאכל השלמים ומ"מ מצד עצמו הוא נתינת שלמים [ואף מנחת מחבת ומרחשת הם ב' סוגי נתינות מצד עצמם, והניהוג הנכון בנתינה זו שתהא במרחשת. ומ"מ שייך מחשבה לשם הנתינה דמחבת. וגם ע"ז נא' אם מנחת מרחשת וכו']. ומשל לדבר המקדש על מנת שלא לנהוג דינים שנתנה תורה בין איש לאשתו לא מקרי דאין כאן אישות אלא דאין כאן ההנהגה הנכונה באישות. ואף שלא נמסרו לביאה איכא למ"ד דהוו קידושין. דהקידושין הוא המצב עצמו ולא הניהוג.
וכן מצינו דילפי' סכין בעולה מאברהם אבינו. וצ"ע, דלא מצינו דילפי' פרטי דינים מקודם מתן תורה. ואטו נילף יבום בכלה מיהודה ותמר. אלא דעצם צורת הקרבת העולה מחוייבת מעצם עניין העולה, וע"ז שייך שפיר למילף כגילוי מלתא דכך היא העולה שנשחטת בסכין. ונר' דכן הוא עצם הד' עבודות דזהו עצם המושג הקרבה, וע"ז שייך למילף גילוי מלתא מהו הקרבה. ואמנם פרטי דינים כשחיטתה בצפון וכיו"ב נר' דלא הוי ילפי' מקודם מ"ת, דזה נתחדש בפרשת עולה.
וזהו כלל גדול בקרבנות, דעצם שם הקרבן אינו תלוי לעולם בדיניו. וכגון דזריקה שלא במקומה מכפרת. דבכל המצוות לא יצוייר כה"ג, דעשה שלא כדינו ויצא. דעיקר שם המצווה הוא שקיים הדבר כדינו, ואם אינו כמצוותו הרי אין זה מצווה אלא מעשה קוף בעלמא. אבל בקרבן שייך דלא נעשה כדינו ומ"מ שם זריקה והקרבה לא פקע. וכן עיקר הדבר דבעי' שנה עליו הכתוב לעכב היינו מה"ט, דשייך שלא יהא מעכב בשם קרבן. וכן הא דמצינו קרבנות שבאין בנדבה, דבשאר מצוות לא יצוייר מצווה שאינה מחוייבת, דאם אינו מצווה בזה ע"כ אין לזה שם מצווה. משא"כ הכא שם הקרבן אינו בא ממה שהוא מצווה, אלא מתוכן הקרבן עצמו.

נטיעות
הודעות: 386
הצטרף: א' פברואר 09, 2014 11:38 am

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי נטיעות » ב' דצמבר 21, 2015 10:52 pm

נטיעות כתב:האם נכונה השמועה שהגר"ח ביקש תחילה לקרא לספרו על שמו חיים, אלא שהחזו"א מנע אותו מכך מפאת נימוק כלשהו? מה השם? ומה הנימוק? מישהו יודע?


שיף כתב:מה אמר החזו"א איני יודע אך כבר מובא בקדמונים ומפו' ברוקח שאדם לא יקרא לספרו ע"ש ממש בחייו אלא רק ירמוז בו את שמו
[מסתבר שלפחות גם את זה אמר לו]


ועתה מצאתי בעלון של מכון אוהב ספרים:
מעשה ברבי חיים גריינמאן זצ"ל בשנת תש"ז כשהיה בן כ"א שנה בלבד כתב ספר כלילא דוורדא, הספר לא נכתב לצורך הדפסתו וכלל לא חיפש להדפיסו, אלא שהדבר היה בימי שלטון הבריטים, והיה חוק שצריך ללכת לצבא, ופרטו מכל ישיבה רק 4 אברכים. ראש ישיבת מיר רצה לתת לו את הרישיון להפטר, והוא לא רצה לקחת את הפטור על חשבון אחרים. לכן הדפיס ספר, כדי לקבל אישור שהוא רב של עיירה, ולצורך זה אסף חידושים שכתב כשהיה צעיר וסידר אותם על סדר הרמב"ם. הספר היה אמור להקרא 'מקור החיים', אך מרן החזו"א זי"ע שינה את השם ל'כלילא דוורדא', על פי הגמרא 'ינקותא כלילא דוורדא', שהצעירות היא כתר של ורדים.

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי אמסטרדם » ב' דצמבר 21, 2015 11:01 pm

(הגרח"ק אמר בשבעה שהחזו"א נתן את השמות כלילא דוורדא וחדושים ובאורים)

מן הדרום
הודעות: 175
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי מן הדרום » ה' ינואר 07, 2016 12:02 am

כך נכתב בפורום סגור ע"י ת"ח אחד:
פרופ' ..בתקופה שבה התחיל לחקור את נושא פוריות הזרע. בשלב מסוים - לפני לפחות 35 שנה - פנה אלי במצב נואש, כי זוג מסוים סירב להיבדק בדיקת זרע בגלל האיסור שנאמר לאיש על ידי הרב חיים גריינימן זצ"ל. הצעתי שיפנה אישית ישירות לרב גריינימן זצ"ל. למרות חששותיו, קבע איתו פגישה. עזרתי לו להתכונן לפגישה, תוך עשיית סדר מסוים בהיבטים ובמקורות ההלכתיים הרלוונטיים. פרופ' .. חזר מהפגישה, כולו נפעם. "זכיתי להכיר אחד מגדולי ישראל," הוא סיפר לי. "תיארתי לו את מצב הידע המדעי בתחום, וראיתי תוך כדי תיאור כיצד הראש שלו עבד, בנה מבנה מסודר והגיוני של דברי, וידע לכוון בדיוק לנקודות שבהן עדיין הידע שלנו חסר. אבל בסופו של דבר הוא עמד על כך שלדעתו אין היתר לקחת זרע לבדיקה אלא מגוף האשה. הסברתי לו כיצד ולמה אי אפשר יהיה לקבל דגימה ראויה לבדיקה בדרך זו, אך הוא עמד על דעתו ונתן לי הוראות מה וכיצד לעשות כדי לקבל את הדגימה." כעבור שבוע, פרופ' .. תיאר לי בצורה נלהבת - ושוב, כולו נפעם - מה עשו וכיצד קיבלו את הדגימה מגוף האשה בדיוק לפי הוראותיו של הרב גריינימן זצ"ל, והוסיף "מעולם לא קיבלתי דוגמה טובה מזו לבדיקה!"

אהרון 37
הודעות: 203
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי אהרון 37 » א' ינואר 10, 2016 7:31 pm

נטיעות

מה זה עלון של מכון אוהב ספרים? למיטב ידיעתי זה עלון שמפרסם ספרים חדשים, יש שם גם מעבר לזה?.

אהרון 37
הודעות: 203
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי אהרון 37 » א' ינואר 10, 2016 7:31 pm

נטיעות

מה זה עלון של מכון אוהב ספרים? למיטב ידיעתי זה עלון שמפרסם ספרים חדשים, יש שם גם מעבר לזה?.

אהרון 37
הודעות: 203
הצטרף: ב' אפריל 13, 2015 9:10 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי אהרון 37 » ג' ינואר 12, 2016 10:44 pm

זה עתה ראיתי שיצא לאור חלק שני של הספר "מכתבי התעוררות".

סיפרון
הודעות: 236
הצטרף: ד' יולי 13, 2011 4:54 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי סיפרון » ב' ינואר 18, 2016 10:32 am

ראיתי שניתן להשיג כעת במבצע מיוחד את החידושים וביאורים כל כרך במחיר מיוחד 30 ש"ח לכרך
בספרי הישיבה ליד ישיבת מיר
וכן ניתן להשיג שם את שני הכרכים של מכתבי התעוררות

עושה חדשות
הודעות: 6997
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 19, 2016 8:36 pm

מכתבי התעוררות ח"א פרק תשובה סי' ב:
"ומי שחטא ובא לחזור בתשובה, דיו שמתחרט על העבר ומקבל על להבא, ואם ישתדל לחזור על דאגתו ולהתעטף בצערו על מה שעבר, הרי לא זו בלבד שאין זו הוספה של תשובה אלא שזו הוספה של חטא",
עי"ש בהקשר הדברים.
ולענ"ד אי"ז מתאים עם ספר שערי תשובה לרבינו יונה וכו', ובודאי לא נכתב אלא כהוראת שעה ומפני מעשה שהיה וכד'.
ובאמת בהקדמה לח"ב שיצא זה עתה הדגישו המו"ל את ענין הוראת שעה וכו' בחלק מהמכתבים, ומן הראוי לברר שהמכתב הנ"ל הוא בכלל זה.

אמסטרדם
הודעות: 1498
הצטרף: א' אוקטובר 20, 2013 8:13 pm

Re: בד''ה מרן הגרח''ש גריינימן זללה''ה

הודעהעל ידי אמסטרדם » ג' ינואר 19, 2016 9:51 pm

בקשה מתלמידי הרב ז"ל [שיש להם טקסט של חו"ב בקאמפיוטער שלהם]. אני זקוק לחו"ב ב"ב ס' ב' בענין זכר לחורבן (ולמהדרין גם הקטע שם נ"ג ב' שמדבר בענין הנ"ל). בתודה מראש.


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: חלמישצור, מחשבת לב, שומר-הגחלת ו־ 36 אורחים