עמוד 18 מתוך 20

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ד' אוגוסט 22, 2018 1:20 pm
על ידי אותה אבקש
אהרון 37 כתב:לפטירת אשת רבינו זצ"ל

קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה. חשבתי, לגבי בעלה כתוב שהוא מהלל אותה, אבל הבנים לא צריכים להלל, בעצם מציאותם הם מאשרים אותה. כשרואים על הבנים כי זרע ברך ה' המה, זה התפארת לאם, וזה המראה כי היא אשת חיל.

וזה הטעם שכתב שלמה ע"ה 'בניה' ורק אח"כ 'בעלה', והרי האב הוא המדבר לפני הבנים?
אלא שעצם קיומם וראיית קומתם הרוחנית זה גופא ההילול אותו משבח הבעל.
[מרגלא בפומיה דמו"ר הגרש"א שליט"א]

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ד' אוגוסט 22, 2018 7:51 pm
על ידי פרנקל תאומים
אהרון 37 כתב:וכידוע, העולם הבא של האישה זה בסיוע לבעלה ובניה לתלמוד תורה.

חושבני להעיר, אם כי לא עיינתי במימרא הנ"ל במקומה בגמ' בברכות, שלכאו' הלא לאשה ישנן עוד מצוות רבות שקיימה בחייה, ומה"ת לומר שהעוה"ב של האשה זה רק הסיוע לת"ת של בעלה ובניה?
ונ"ל פשוט שכוונת חז"ל בקושייתם "נשים במאי זכיין" היא גופא על מצוות ת"ת, כלומר- בוודאי יש לנשים עוד מצוות רבות וזכויותיהן כיוצא בהן, אבל הלא ממצוות ת"ת הן פטורות, א"כ נשים במאי זכיין, דהיינו באיזה אופן הן יוכלו בכל זאת לזכות גם במצווה הגדולה של ת"ת וזכויותיה כיוצא בה? ועל זה תירצו חז"ל- באקרויי בנייהו לבי כנישתא.

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ד' אוגוסט 22, 2018 8:16 pm
על ידי שיבר
אכן כך פשוט, ובאחרונה ראיתי הדברים מודפסים בהקדמת הח"ח לס' שם עולם: www.otzar.org/wotzar/book.aspx?156935&pageid=P0013

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ד' אוגוסט 22, 2018 9:12 pm
על ידי נוטר הכרמים
פרנקל תאומים כתב:
אהרון 37 כתב:וכידוע, העולם הבא של האישה זה בסיוע לבעלה ובניה לתלמוד תורה.

חושבני להעיר, אם כי לא עיינתי במימרא הנ"ל במקומה בגמ' בברכות, שלכאו' הלא לאשה ישנן עוד מצוות רבות שקיימה בחייה, ומה"ת לומר שהעוה"ב של האשה זה רק הסיוע לת"ת של בעלה ובניה?
ונ"ל פשוט שכוונת חז"ל בקושייתם "נשים במאי זכיין" היא גופא על מצוות ת"ת, כלומר- בוודאי יש לנשים עוד מצוות רבות וזכויותיהן כיוצא בהן, אבל הלא ממצוות ת"ת הן פטורות, א"כ נשים במאי זכיין, דהיינו באיזה אופן הן יוכלו בכל זאת לזכות גם במצווה הגדולה של ת"ת וזכויותיה כיוצא בה? ועל זה תירצו חז"ל- באקרויי בנייהו לבי כנישתא.

ויש את הווארט הנפלא של ר' יונתן אייבשיץ, במאי זכיין - מלשון 'ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות', היינו מלשון ניצוח, לנצח את היצר הרע. כך בזכרוני.

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ד' אוגוסט 22, 2018 9:56 pm
על ידי אוצר החכמה
גם ר' יצחק אלחנן כותב את ההסבר הזה בהקדמה לאחד מספריו.

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: א' ספטמבר 23, 2018 2:47 pm
על ידי אהרון 37
העתקתי מתוך ספר אגן הסהר [חלק ב' עמוד 37,על הגר"א גניחובסקי זצ"ל] שיצא לאור לפני כמה חודשים.

"שח לי הגרי"א גרינימן שליט"א שזוכר בהיותם ילדים בערב חג הסוכות היה אביו הגר"ח זצ"ל בעל החידושים וביאורים עסוק עם הלולבים וכל מיני שאלות שהגיעו אליו, והנה דופק אדם ואומר שאין לו מספיק סכך לסוכתו אולי הרב יודע היכן ניתן להשיג כעת סכך, תיכף הורה להם אביהם לדלל מהסכך של סוכתם כמה שאפשר ולהשאיר רק כשיעור הנצרך, ולקחת את הסכך עד לביתו של אותו אדם לסכך סוכתו, וחזקה עלינו דברי אבינו שתיכף עשינו כדבריו.
והיה הדבר לפלא בעיננו האם עד כדי כך צריך האדפ להתחסד עם זולתו ולהתחשב בצרכיו, אבל זה היה לימוד עצום עבורנו עד כמה צריך להיטיב עם חבירו בכל עת ובכל שעה."

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ב' דצמבר 17, 2018 1:42 am
על ידי אהרון 37
בד"ה נפטר חתנו של מרן הגר"ח זצ"ל.
הרב דוד חנוך הכהן זילבר זצ"ל
שיף עייל ושייף נפיק, גריס באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה.


http://www.bhol.co.il/news/961648

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ג' דצמבר 18, 2018 9:31 am
על ידי לענין
כפי זכרוני העלו כאן בין בתרי האשכול את כל הספר חו"ב בקובץ מכווץ, ועתה איני מוצאו. אברך את מי שיעשה לי חסד להעלות שוב או לציין להודעה שבה זה הועלה. בתודה.

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ג' דצמבר 18, 2018 9:51 am
על ידי דמשק
לענין כתב:כפי זכרוני העלו כאן בין בתרי האשכול את כל הספר חו"ב בקובץ מכווץ, ועתה איני מוצאו. אברך את מי שיעשה לי חסד להעלות שוב או לציין להודעה שבה זה הועלה. בתודה.

viewtopic.php?p=442225#p442225
viewtopic.php?p=442755#p442755

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ג' דצמבר 18, 2018 9:54 am
על ידי לענין
דמשק כתב:
לענין כתב:כפי זכרוני העלו כאן בין בתרי האשכול את כל הספר חו"ב בקובץ מכווץ, ועתה איני מוצאו. אברך את מי שיעשה לי חסד להעלות שוב או לציין להודעה שבה זה הועלה. בתודה.

viewtopic.php?p=442225#p442225
viewtopic.php?p=442755#p442755

תודות אלף!!!

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ג' דצמבר 18, 2018 7:58 pm
על ידי רוצה לעיין
די לחכימא כתב:
פרנקל תאומים כתב:
אהרון 37 כתב:האמת והשלום

כנראה כדבריך, לא רצו שיראו שונים.

בהקשר לטלית קטן על הבגדים, כל בניו של רבינו לא הולכים עם טלית על הבגדים, מלבד בנו הגאון ר' יוסף שליט"א, ואפשר שגם בנו הגרי"ד שליט"א, ובנו ר' שמשון שליט"א, מלבדם כל הבנים, וזה כולל גם הגדולים שבהם כהגרי"א וכהגרא"י לא הולכים עם ט"ק על הבגדים.

תלמידי מרן הגרח"ג זי"ע ובכלל כל אנשי החוג המכונה "חוג חזו"א" נראים שונים בעליל משאר תלמידי ובוגרי הישיבות הליטאיות:
הם הולכים בחליפות ארוכות, ורבים מהם אף בכובעים עגולים. הם אינם מגלחים את זקנם אף בבחרותם, ורבים מהם מעוטרים בפאות עבות וארוכות יחסית או אף מסולסלות לצדעיהם, ובעיקר- בפרט תלמידי הגרח"ג זי"ע, הם ניכרים מאד בחומרות ובהקפדות ההלכתיות החריגות (יחסית) שלהם.
משונה קצת לומר שדווקא הגארטל הוא שיעשה אותם שונים/חריגים. השונות שלהם בולטת וידועה עם הגארטל או בלעדיו עד כ"כ שהם נחשבים ל"חוג", ליטאי אמנם, בפנ"ע.

יותר היה נראה לומר שהעדר הגארטל או לחליפין חגירתו מתחת לחליפה ולא מעליה, או חגירתו רק לקר"ש ותפילת העמידה בלבד, נועד כדי לבדל את עצמם חזותית מן החסידים ולהדגיש את היותם ליטאים וממשיכי דרך אור העולם רבינו הגר"א נבג"מ. האין צדק בדבריי?

הגר"ח ואחיו לבשו גרטיל מעל החליפה,

נראה לי קצת מוזר לייחס לכל מעשה או אי מעשה של אנשי החוג כוונות ומחשבות מעמיקות, פשוט יש דברים שלא ראו אותם כבעלי משמעות מיוחדת ולכן הם לא הונחלו לכל החוג.

בענין לבישת הגארטל.
חבל על תליית בוקי סריקי בהני אינשי לומר שענין הנראות היא היא המכרעתן, והלא בכל מעשיהן אינם מתעסקים בזה.
והאמת יש לידע
שאף החזו"א התחיל בלבישת הגארט"ל בעי"ת צפת, כשהתפלל בביהכ"נ של החסידים אמר שמשום אל ישנה מן המנהג של המקום הרי הוא מחויב ללבוש גארט"ל ומאז המשיך מנהגו משום מעלין בקודש ואין מורידין.
והבינו תלמידיו שכך הוא רצונו אבל אינו חיוב, ולכך תלמידיו שחיו באותו הזמן התחילו לעשות כמותו ולבשו גארט"ל ולא הפסיקו עד סוף ימיהם, אכן הנולדים אח"כ לא התחילו את המנהג הזה כי למעשה לא היתה בזה הוראה מפורשת מהחזו"א ואדרבה היתה ההנהגה בצורה להתחייב

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: א' אפריל 28, 2019 12:07 am
על ידי אהרון 37
הוקפץ לרגל יומא דהילולא.
4 שנים להסתלקותו של רבינו הבלתי נשכח זצוק"ל.

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: א' אפריל 28, 2019 12:21 am
על ידי אהרון 37
העתק מתוך מה שכתב הרב אלחנן ניר במוסף מקור ראשון.

המשפחה הלומדת

אבל האמת היא שכדי להבין מהי אהבת תורה צריך לראות אנשים מאוהבים בה, לדבר איתם מקרוב ולראות את המבט.

חמישה אוהבי תורה גדולים הלכו מעמנו בימי הספירה הללו: הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב חיים גריינימן, הרב אהרן ליכטנשטיין, הרב אליהו גרוסברג והרב משה לוינגר.

במוסף זה עסקנו רבות בדמותו של הרב ליכטנשטיין, והתייחסנו לפסיקותיו של הרב וואזנר. בגיליון זה אנו כותבים על הרב גרוסברג, ובמוספים האחרים עוסקים ברב לוינגר. אך מקומו של הרב חיים גריינימן נפקד. אבקש כעת להשלים מעט דברים על ספר התורה הזה שזכיתי לבקר אותו, ואף היה הסנדק שלי.

ניתן לספר על ההתמדה האדירה שלו, להאריך במילים אודות סדרת ספריו על כל הש"ס ולהכביר בסיפורים על פיקחותו בענייני רפואה ואדם (הוא היה למעשה הרב הראשון שייעץ בתחום זה מתוך הבנה מעמיקה בענייני רפואה, והיה בכך מורו של הרב אלימלך פירר הנודע). אך מעבר לכל הסיפורים, ר' חיים עמד בראש "המשפחה הלומדת". ט"ז ילדיו, עשרות נכדיו ומאות ניניו היו מתקבצים לביתו שברחוב רב אסי בבני ברק יום בשבוע, ולומדים כולם יחד סוגיה. זה מקשה בכה וזה מפרק בכה והמשפחה כולה צוללת בצלילה משותפת בים התלמוד, כאשר חלקים גדולים ממנה שוחים בכל מסכתות הש"ס בלימוד עיוני ומעמיק. זו גם הסיבה לכך שהמשפחה הקימה תלמודי תורה וישיבות לעצמה, משום שבניה אף פעם לא עמדו בסדרי הלימוד הרגילים והשגורים בישיבות.

אביא כאן מכתב קצר ששלח לאחד מנכדיו וטרם פורסם, ובו הוא מורה לו את הדרך כיצד יזכה ב"כתרה של תורה שסופה אור ונעימות עד אין קץ". מכתב שמטעים את אישיותו בצורה בלתי אמצעית, יותר מכל סיפור:

יקירי וחביבי שיחיה.

באתי בזה לבקשך ולהעירך שתחגור אומץ כגבור מתרונן מיין, להתאמץ בכל היכולת לזכות בכתרה של תורה, ואם אמנם תחילת הדרך קשה, אבל סופה אושר ונעימות עד אין קץ, ונפשך כמהה וצמאה לדבר, כאשר הנך מרגיש בעצמך.

ויסוד גדול הוא קנין עריכת שפתים כאשר שמעתי ממרן זלה"ה (־ זכרו לחיי העולם הבא. כוונתו היא לדודו, ה'חזון איש'; א.נ), והוא לשנן הדברים מתחילתם בבירור כאילו באת להסביר הדברים לקטן המתחיל, או לגר שעתה נתגייר, ולשנן באופן זה כמה פעמים, וזה גורם להבנה ברורה וגם לזכירת הדברים, וזהו הפתח לעומק ההבנה…

והנני בתפלה ובברכה שתזכה ללון בעומקה של הלכה ולהבין הדברים לאשורם והעיקר להתמיד בלימוד

זקנך אוהבך, חיים שאול (מנחם אב, תשנ"ג)

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל - שיחה מאלפת עמו אודות קבלת מרות של הישיבה

פורסם: א' אפריל 28, 2019 1:28 am
על ידי .השוחט
א.
לא זכיתי כלל להיות מתלמידיו ומקורביו, ואין לי זכרונות רבים ממנו זצ"ל.
אבל יש בידי שיחה אחת מאלפת במיוחד, ואנסה להעלותה כאן.
זה יקח מעט זמן ולסירוגין ועמכם הסליחה.
[כבר רשמתי בכגון דא, שעל כל סיפורון שבידי, יש מקורבים עם אלפים כאלו, ותמה תמה אקרא מדוע בכלל נותר לי מקום להתגדר בו].
אקדים, למרות שאני מנסה לדייק, אין לי ספק כלל שיש אי דיוקים בדבריי, ולוואי ויעמידו הדברים על האמת.
הדברים רגישים ויסודיים, על כן לא כדאי לסמוך כלל וכלל על דבריי למעשה.
אני מניח את הדברים בס"ד על שולחן הקוראים כפי שהם רשומים בזכרוני הדל, ועשו עמם כהבנתכם, לאחר שיקול דעת זהיר.
ואם יוכיחוני שצריך למוחקם, בלי נדר לא אמנע.

ב.
במסגרת עבודתי כמרביץ תורה לצעירים, נזדמן שלמדו במוסד שלנו כמה וכמה ממשפחת רבינו וממקורביו.
ועלתה סוגיא חשובה.
אם ישנו אב ת"ח בעל דעות בחינוך שונות מדעת מנהלי הישיבה שבה הוא שלח את בנו ללמוד.
עד כמה הוא רשאי להוביל את הבן בדרכו גם כשזה בהכרח נוגד לדעת הישיבה והתנהלותה.
חלק מהדברים של אותם אבות נאמרו בשם רבינו, כאילו הוא סבור שא"צ לקבל את מרות הישיבה,
ורבינו רצה להזים זאת, ולרגל כך התקיימה השיחה המופלאה דלהלן.
ואספר דברים כהוייתן, דבר דבור על אופניו.

ג.
יום אחד, בין הזמנים אב, ניגש אליי חתנו של רבינו, הלוא הוא הרב בן דב שליט"א, ואומר לי שרבינו רוצה לדבר איתי.
ושהוא פינה לכך זמן, מחר בבוקר בשעה פלונית. [מדובר על שלהי תש"ן].
כמובן התייצבתי בשעה הנקובה.
רבינו שכב במיטה, ואמר לי לסגור את הדלת, מכיון שהדברים רגישים ולא כדאי שיישמעו בחוץ.

ד.
פתח ואמר:
אני חושב שחלק גדול מהמתחים בין תלמידים לישיבה הם בענין השחרית.
ונקודה בעייתית נוספת, שצריך להשאיר זמן לאב ללמוד עם בנו.
ונקודה שלישית, הם ארוחות הבוקר והערב, בעיות כשרות, וזה גם הקושי הטכני והכלכלי בהחזקת הישיבה.
ובכן, העלו רעיון להקים גרעין קטן של ישיבה קטנה בלי שחרית ובלי סדר ג',
וממילא גם בלי ארוחות.
מספיק לזה חדר אחד, עם ר"מ אחד לבוקר וא' לאחה"צ.
יתפללו הנערים שחרית באחריות אביהם, יאכלו בבית ויבואו ב9 לסדר א' עם שיעור עיון.
בצהרים יחזרו הביתה כנהוג. ויבואו שוב אחה"צ לסדר ב' עם שיעור בקיאות.
ואז ישובו הביתה לאכול, וילמדו בסדר ג' באחריות האב, אולי אף עמו ממש אם אפשר.
[א.ה. אני לא רוצה לחרוג לדיון בעצם הענין. בסוף זה לא יצא וכדלהלן, גם מסיבות עקרוניות].

אני תמכתי בזה, והיה מדובר שילמדו כאן באחד מחדרי בית המדרש שלי. היה מסוכם עם רמי"ם וכו'.
היה לי לא נעים מחכם פלוני שיש לו ישיבה מצויינת וכמה מנכדיי לומדים שם, כאילו אני מביע אי אימון בו,
לכן שיתפתיו כל הזמן במחשבותיי וכו'.
למעשה זה לא יוצא לפועל, ורציתי להודיעו שאני מעביר אליו את כל הקבוצה (8 תלמידים).
הוא בא אצלי לאמירת קינות בת"ב, והיה לי נוח לדבר עמו אחרי הקינות.
ואף שהסתפקתי אם הגון לשמחו בת"ב, למעשה דיברתי עמו כנ"ל שזה לא נפתח והתלמידים יעברו אליו.
והנה להפתעתי, במקום לשמוח, אני רואה על פניו שהוא לא שמח בכלל.
הבנתי שיש קשיים עם הקרובים לי שכבר לומדים אצלו. התפלאתי מאד שלא שמעתי כלום.
וכמה שניסיתי להוציא ממנו מה הבעיות, הוא מילא פיו מים.
לכן קראתי לך, ואני מבקשך מאד בתחנונים, דבר איתי משוחרר ופתוח ואל תחוש לשום דבר.

ה.
ובכן, אין מסרבין לגדול, התחלתי לפרט לפניו את הקשיים.
הצד השוה שבכולם, שלמרות שהתלמידים נפלאים ביר"ש ובכשרונות והתמדה,
אבל הם עושים דין לעצמם על כל צעד ושעל, בגיבוי ההורים וכביכול בשם רבינו, וזה באמת קשה מאד להתנהל כך כמובן.
מחבל בסמכות של הצוות וכו' וכו'.

רבינו שואל אותי למה לא שמתם אותם במקום?
אמרתי בעיקר מכיון שהדברים נאמרו בשמו...
הוא ממשיך ושואל אותי מדוע לא ניסיתם לדון איתי על זה?
מה ההיגיון לסבול זמן רב כל כך, שנתיים, בלי לנסות לדון?
אמרתי שאני באמת תמהתי על זה, ואמרו לי "אל תדון עם שתקיף ממך".
אני רואה שהוא מגחך...
הוא אומר לי אתה לא יודע איך פידחת את פלוני... (מסתמא הוא השתמש במילה אחרת).
אתה חושב שכוונתו לפסוק בקהלת ואתה לא רואה בעיה לצטט זאת בפניי,
אבל הוא כנראה מתכוון לאגרות חזון איש שכותב למישהו שהוא מפסיק להתווכח עמו
היות שאל תדון עם שתקיף ממך "ואין לך תקיף יותר גדול ממי שאינו מבין"...
מעניין, אני עוד אהרהר בדבר מדוע חושבים אותי לאינו מבין בסוגיא זו...

הוא ממשיך:
לגוף הענין אני ארצה לשמוע את כל הפרטים ואטפל בהם בלי נדר אחת לאחת.
אבל לפני כן אקדים לך שתי עובדות שאירעו עמי, וגדלתי עמם כל ימיי,
ומכך תבין שלא יתכן כלל שאני המקור להנהגה הזו.

ו.
עובדה ראשונה.
בילדותי בחיידר [דומני שאמר שזה היה עוד בחו"ל]
המלמד התנהג בצורה מאד לא יפה.
באתי הביתה וסיפרתי על כך לאבא בזעזוע.
אבא [הג"ר שמואל זצ"ל] נזף בי בחומרה ואמר לי וכי אתה יכול לשפוט את המלמד?
הלוא הוא מבוגר ממך, וחכם ממך, ובטח יש לו סיבות טובות מאד מדוע עשה מה שעשה.
ובפרט שאתה התלמיד והוא הרב, מהיכן החוצפה להעביר עליו ביקורת.
כעבור כמה שנים נודע לי באקראי שבאותו יום הלך אבי להנהלה ודאג שיפטרו את המלמד הזה...
ומאז חדרה בי ההבנה שלמרות שאבא האמין לי והזדעזע מאד בעצמו,
בכל זאת לגביי היה צריך לומר לי שלא עלי לשפוט את רבותיי הגדולים ממני.

ז.
עובדה שניה.
בבחרותי למדתי בתפארת ציון.
היתה אז תקופה שהוריי היו באמריקה וישנתי אצל מורי דודי החזו"א,
שגידלני בתקופה ההיא ממש כגדל אב את בנו.
החזו"א עודד אותנו, אחייניו הצעירים, שראוי לסיים ש"ס מקופיא בגיל צעיר,
שתהא גירסא דינקותא בכל הש"ס.
[דומני שהוא אמר להשתדל לסיים עד גיל 15 או 16,
ודומני עוד שהוא אמר טעם נוסף, כדי לקבל מושגים בהיקף התורה,
ואולי כלול בזה רווחים נוספים, כמובן].
החזו"א הדריך אותי שבכל רגע פנוי מהלימודים ושאר מיני עיסוקים, להתקדם בש"ס היכן שאני אוחז.

ובכן, היה לנו בישיבה סדר המיועד לחזור על השיעור,
אני חזרתי על השיעור בכמה דקות, ומיד נפניתי ללימוד הש"ס.
ניגש אליי אחד מרבני הישיבה ומחה בי,
ואמר לי שצריך להקדיש יותר זמן לחזרה על השיעור,
ולחזור באופן איטי ויסודי, אחרת לא גדלים בתורה כראוי.
אמרתי לאותו רב שזה בהדרכת החזו"א.
הוא אמר לי אני לא חושב שלזה התכוון החזו"א,
הוא התכוון אחרי שתלמד כראוי מה שאתה צריך ללמוד.
סיים ואמר: כמובן אם תביא הוראה מפורשת מהחזו"א להניח לך,
אבטל דעתי מפני דעתו.

כששבתי הביתה, לבית מרן, ביקשתי ממנו "פתק" לאותו רב.
החזו"א, לקח פיסת נייר ורשם עליה מילים ספורות בלבד.
קיפלה ואמר לי זה לא עבורך...
למרות סקרנותי לא קראתי, למרות שזה לא היה סגור בכלל.
בבואי לישיבה ניגשתי לאותו רב ומסרתי לו את הפתק.
הלה ניגש לארון, הוציא איזו גמרא, ועיין בה מהורהר.
הבנתי שהחזו"א רשם איזה מראה מקום, והלה חושב כעת מה כוונת החזו"א.
ואכן, בסיימו להרהר הוא ניגש אליי ואמר לי בתקיפות,
אתה תעשה כאן בישיבה מה שרבותיך אומרים לך,
אם אנחנו נראה שאתה באמת כזה עילוי שמספיק לך כמה דקות לחזור,
אנחנו כבר נדריך אותך לסיים מהר וללמוד אח"כ דברים אחרים.
כל עוד אנחנו לא מדריכים אותך בכיוון הזה, תהיה כמו כולם.

עברו כמה שנים טובות, הייתי כבר אברך,
ניגשתי לאותו ת"ח ושאלתיו אם הוא זוכר את הסיפור ומה היה כתוב.
הוא זכר שהיה כתוב "עדויות סוף פרק חמישי".
אמר אותו רב: פתחתי עדויות וראיתי שנאמר שם כך:
בשעת מיתתו (של עקביא בן מהללאל) אמר לבנו וכו',
אמר לו אבא פקוד עלי לחבריך, אמר לו איני מפקיד,
אמר לו שמא עילה מצאת בי,
אמר לו, לאו, מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.
עד כאן המשנה.
הבנתי, ממשיך אותו רב, שהחזו"א רומז לי שזה שאתה מבקש ממנו פתק להורות לצוות איך להתנהל עמך,
זה בבחינת פקוד עלי לחבריך...
והוא מרמז לי שתשובתו איני פוקד...
מעשיך יקרבוך וכו', כלומר שעליי לומר לך מה שאמרתי אז,
שהצוות הוא זה שצריך לומר לך שאתה צריך לקצר בלימודים הרגילים,
וכל עוד הוא לא אומר לך זאת, הרי זה בבחינת מעשיך ירחקוך, בינתיים תלמד כמו כולם.

ח.
ממשיך רבינו הגרח"ש:
ובאמת הוא הבין נכון את כוונת החזו"א.
ואני חי חזק עם שתי העובדות הללו שסיפרתי לך,
ומכך תבין שלא יתכן כלל שאני אסכים למלחמות עם צוות
ועוד להדריך ילדים להתנהג שונה ממה שאומרים להם בישיבה.

אמנם יש לפעמים ילדים שלא מתאים להם ישיבה, מסיבות שונות,
אז צריך לדאוג להם למסגרת עצמאית בלי ישיבה,
אבל לא יתכן להכניס לתוך ישיבה, ולנהלם בשונה מהנהוג בישיבה.
גם אני גידלתי חלק מהילדים שלי בלי ישיבה,
אבל הושבתים ללמוד בבית תחת חסותי,
[הוא סיפר משהו על בדיקת מחברות, ואיך אפשר בזמן קצר להפעיל פיקוח הדוק על לימוד של שבוע שלם,
בחצי שעה של קריאת המחברת אפשר לדעת בדיוק כמה זמן למד הבן כל השבוע וכמה השקיע,
ובשורה אחת שכותבים לו שבח או ביקורת בונה, מכפילים את המוטיבציה לשבוע הבא.
אבל זה כבר נוגע לכבוד בניו גדולי התורה שליט"א, לכן אקצר,
ובפרט שאני בטוח שאת זה יש יודעים מדוייק יותר].

יתכן שחלק מהאבות שיש להם ויכוח עם הישיבה,
זה נובע מכך שהם לא למדו בישיבות בעצמם
ואין להם מושג מה זו ישיבה..
לכן אמרתי שפשוט שאתם צריכים לעמוד על שלכם,
והם כבר יבינו איך מתנהלים מול ישיבה.

ועכשיו, ממשיך רבינו, אנא תפרט לי דוגמאות,
ובלי נדר אטפל בכל אחד מהדברים שתאמר לי.
[אצ"ל שהייתי במצב מאד מאד מביך,
אבל רבינו בעוצמתו הנוראה, ארי במלכותו,
פשוט לא היה שייך לעמוד נגדו...]

ט.
בלית ברירה, פתחתי בסיפור מרכזי.
בשנה הראשונה לישיבה למדו מסכת בבא קמא,
חלק בבוקר וחלק אחה"צ, עם הרבה חזרות ומבחנים.
נותר להשלים רק פרק החובל.
בשנה השניה למדו כבר בבוקר מסכת אחרת, ואחה"צ השלימו את החסר.
בחנוכה עמדנו לערוך סיום חגיגי מאד.
כ-20 נערים ששולטים בכל ב"ק עם כל התוספות.
הישג מיוחד לפי כל קנה מדה.
רה"י שלח מכתב מרגש לבית התלמידים והוא מבקש שגם האמהות תשתתפנה
ורצוי בבגדי שבת.
[מסתמא עמד לנגד עיניו הסיפור הידוע על הרידב"ז
שאמר שמה שהחזיק אותו איתן בסערות התקופה המשכילית,
הוא שכילד בסיימו ב"ק, לבשה אמו את בגד היו"ט שלה...]

הסיום נערך ברוב שמחה ורגשי קדש.
בסיומו ליויתי את רה"י וסיכמנו את האירוע.
ראיתי בעיניו כאב,
או כפי שאומרים בספרות, לחלוחית חשודה נצצה בעיניו,
והוא אומר לי כשיש מלמד שמשקיע ומקדם ילד שלי
אני הופך את העולם להכיר טובה.
אם במתנה, אם הוא מסכים לקבל,
ואם לאו, אני מחפש הזדמנות להשתתף באופן מיוחד בשמחה אצלו, וכדומה.
והנה כאן כזו השקעה, ואנו ממש מתחננים להשתתפות של ההורים,
וזה חשוב לילדים שלהם לא פחות מאשר עבורינו,
והנה קבוצה שלימה של אבות לא השתתפו כלל, אפילו לכמה דקות.
נכון שהם ת"ח מופלגים וכל רגע שלהם באמת קדש ליגיעה בתורה,
אבל בכל זאת...

רבינו היה מאד מזועזע,
הוא שואל אותי: פלוני בין אלו שלא היו. אישרתי.
פלוני [ומדובר בת"ח שאיני ראוי להיות עפר תחת כפות רגליו],
ישב אז ולמד בביהמ"ד או באיזה חדר.
רבינו קרא לו ושאל אותו בנוכחותי,
אמור נא השתתפת בסיום ב"ק שנערך בחנוכה האחרון?
הלה משיב שלא.
רבינו: מדוע?
הלה: אני צנוע וביישן, לא חש בנוח בין אנשים..
רבינו: בחתונה אצלכם היית?
הלה: הרב מתכוון בחתונה של בני פלוני?
[אמרו לי שבאמת בשמחות אצלו היה צריך בדיקה לאור הנר כדי למוצאו בא' החורים או הסדקים].
רבינו: לא, בחתונה שלך בעצמך...
ומסתמא ישבת במרכז ורקדו סביבך. איך עמדת בזה?
הלה: אפילו עכשיו כשאני נזכר בזה, אני ממש מתכווץ...
רבינו: ובכל זאת היה ברור לך שמה שחייבים, עושים.
אני עוד אדבר עמך אחר כך, חזור לתלמודך...

י.
אני ממשיך לספר..
שמתי לב שלפני הבדלה בישיבה חלק גדול מהתלמידים הולכים.
זה על חשבון סדר חזרה חשוב של מוצ"ש.
לשאלתי, הסבירו לי שהם לא יוצאים חובת הבדלה על היין שיש בישיבה.
זה לא יין "שלהם".
ניסיתי לומר להם שזה יין שמביא רה"י בעצמו, הוא גם מאנ"ש.
[הוא מהדר בזה עד היום להיות בכלל "מי שנותנים יין לקידוש ולהבדלה"].
זה לא סיפק אותם.
אמרתי שאם כן, במטותא ימתינו מלשתות ולאכול עד בואם הביתה ב-9.
זו לא חכמה להדר בהבדלה על ידי היפטרות מסדרים.
ובטח לא בלי תיאום עם איש הצוות שבשטח.
אמרו לי: כך אמרו לנו לעשות...

שוב רבינו מזדעזע מאד.
הוא אמר לי: עוד מעט תשתכח תורת ע"א נאמן באיסורים...
בנוכחותי הוא התקשר לרה"י ושאל אותו אם יש לו יין בשפע...
הוא רוצה לרכוש ממנו כמה בקבוקים,
ובתקופה הקרובה להבדיל בדוקא על יינו...
[אני לא יודע אם זה יצא לפועל ממש. דומני שכן].

יא.
וכך היו המוני פרטים, על לימוד חומש עם רש"י, על לימוד מ"ב,
שמיעת שיחות מוסר, דרך ארץ כלפי כל אנשי הצוות,
הליכה ללמוד עם האבא בלי תיאום עם הישיבה, ועוד ועוד.
בכולם הוא טיפל בנחישות.
[על כל פרט זכיתי לשמוע ממנו משהו מחכים. אבל לא אוכל לדייק].
הוא התקשר בפניי ודיבר עם אחד האבות.
יותר מאוחר הגיע לביתי אב נוסף, ואמר שרבינו שלחו לקבל הדרכה...
הוא אמר לי עוד תראה שהקבוצה החדשה שתיכנס,
יהיו למופת ולסמל בהנהגתם.

יב.
התלוננתי על העדרות משחרית בישיבה.
הוא אמר לי: אתה תמים, אם אתה חושב שהם מתפללים אצלי.
אצלי מתפללים יותר מוקדם..
הם סתם קמים מאוחר.
וכי יש סיבה לחשוב שאני לא מסכים עם הלכה מפורשת של במקום רינה שם תהא תפילה?

יג.
בתוך הדברים הוא שאל אותי אם יש מכנה משותף לכל ההתנהלות הזו.
אמרתי שאני חושב שכן, אבל אני לא מסוגל לומר...
הוא דחק בי מאד (ובכל זאת קצת צר לי שבסוף העזתי).

אמרתי לפניו שבנוהג שבעולם אדם שולח בן להתחנך.
יתכן בהחלט שהמקום לא לגמרי לפי רוחו,
ולפעמים הוא בוחר את הרע במיעוטו,
אבל אחרי שהוא שלח, ידוע לו שזה מקום חינוך בנו,
וכל ההתנהלות בהתאם.

אבל יש יחידים, שבגלל גדלותם, והמסורת החזקה שבידם, הם נשארים המחנכים.
בדרך הלימוד, בהנהגה, בהכל.
[זה מצוי לענ"ד בחוגים נוספים. ודי לחכימא].
אלא שאין להם זמן להיות עם הבנים כל הזמן.
לכן הם מחנכים כמה שעות בשבוע, ושאר הזמן הם זקוקים לשמרטף.
והם בוחרים את הישיבה שהכי מתאימה להיות שמרטף.
אבל ממילא החיוב שלהם כלפי המקום אינו כחיוב כלפי מקום החינוך,
אלא כמו החיוב לנערה שעושה בייביסיטר...
וכי מה כבר אפשר לצפות מאבא ת"ח ביחסו לשמרטף?
והילדים כמובן קולטים את היחס הזה, וגם הם מתנהגים בהתאם...

רבינו בהתחלה היה קשה לו לשמוע את זה,
אבל אחר כך הוא חזר על זה כל הזמן,
[כל סיפור שהוספתי, הוא הפטיר: נו, בייביסיטר...].
וראיתי שהוא קיבל את ההגדרה הזו.
[ושזה כמעט מוכרח שזה יקרה, ללא מודעות וטיפול].
ושמעתי שהוא אמר זאת גם אחר כך לכמה אנשים.

יד.
ארכו הדברים עד מאד.
[השיחה ההיא בשעתה, ארכה כמעט שעתיים !].
אסיים בטוב.

טרם יצאתי רבינו נתן לי יד ואחזני בידו.
ואמר לי זו תקיעת כף...
שתבוא כאן מדי פעם, תיכנס מיד בלי שום תור,
ותדווח לי על מצב הקבוצה.

למעשה לא ממש באתי במיוחד, אבל הייתי פוגש כל כמה שבועות בשמחות, וניגש.
ועל סמך זה כולם רעדו והתנהגו באופן מושלם.
מעולם לא היתה קבוצת תלמידים מושלמת שכזו,
לא רק בהתמדה ויר"ש, אלא גם במידות טובות ודרך ארץ.
[כשאני פוגש א' מהם, אני מוכרח להסב את הדיבור להבלים,
כי אם אדבר בלימוד, אוצג מיד ככלי ריק...].

אמר לי אז יהודי ר"מ בישיבה אחרת,
שהרגישו מיד שינוי גם על התלמידים שהיו אצלם,
וסיפרו להם שזה בעקבות השיחה הזו.

וגם אמר לי פעם א' מגדולי רבני החוג, כשזה היה יותר קרוב,
[כעת כבר עבר מאז למעלה מחצי יובל שנים, מאז שסיימו],
שהקבוצה הזו, בני אותו גיל, ניכרת היטב,
וכל רואיהם מכירים בהם שהם מחונכים כראוי.

מלבד מה שניתן ללמוד משיחה זו על רבינו זצ"ל,
וגם לענ"ד יש ענין בדברים עצמם,
אני אישית למדתי מזה שאפשר לחנך !
אבל מסקנות כבר אשאיר לאחרים.

[א.ה.
יש לי עוד 3 זכרונות זוטות מרבינו זצ"ל
איני יודע אם יש בהם ערך וענין,
אהרהר בדבר...]

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: א' אפריל 28, 2019 2:11 am
על ידי איש_ספר
מרתק! מחכים להמשך!

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: א' אפריל 28, 2019 2:23 am
על ידי גם זו לטובה
גא"מ.

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: א' אפריל 28, 2019 10:36 am
על ידי ארופאי
גא"מ. בצפיתנו צפינו----

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: א' אפריל 28, 2019 11:38 am
על ידי .השוחט
למי שכבר קרא, הוספתי אותיות ו - ח.
יישר כח רב מאד למעודדים כאן ובפרטי.
לולא הביקוש הייתי מסתגר בעצלותי...

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: א' אפריל 28, 2019 5:08 pm
על ידי .השוחט
סיימתי בס"ד את הסיפור. אותיות ט-יד.
קחנו נא משם לעיל.

איש ספר וחבריו שכתבו לעיל שהם מחכים להמשך, זה היה טרם סיימתי...

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: א' אפריל 28, 2019 5:28 pm
על ידי אוצרניק
ל"השוחט"
ממש התרגשתי לקרוא את מה שכתבת.
ואומר לך מדוע ...
משום סטואציה דומה, (ולא כל כך משנה איך ומדוע), היה לי סיפור דומה. (מדובר לפני עשרות שנים).
ואכתוב במילים פשוטות.
היה לי הרגשה שחסידי ר' חיים גריינמן - " בהשראתו ", מזלזלים בכל מסגרת קיימת, אם אינה תוצרת בית מדרשו.
ובלבי היה טענות או משהו דומה, על ר' חיים בעצמו.

וב"ה - הדברים שכתבת שינו אצלי את ההסתכלות עליו - זצוק"ל, ועל שיטתו.

תודה רבה מאד.

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: א' אפריל 28, 2019 5:35 pm
על ידי ישא ברכה
יש"כ הרב השוחט
הסיפור יפה, והכתיבה משובחת.

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: א' אפריל 28, 2019 7:05 pm
על ידי אהרון 37
תודה רבה להרב השוחט.
מאוד נהניתי.
ואני שמח שבהקפיצי את האשכול, היה לי חלק בזה שהעלת את הדברים, זאת היא בעצם המטרה בהקפצה, שיעלו הזוכרים עוד דברים מרבינו זצ"ל.
לגבי זוטי הדברים שיש לך, בעיני חביבים גם זוטי דברים, בהיות ואין הרבה שמספרים.

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: א' אפריל 28, 2019 8:12 pm
על ידי נהנה מהאוצר
יישר כוחכם
סיפור מפעים ומסרים נפלאים ביותר

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: א' אפריל 28, 2019 9:20 pm
על ידי לענין
הסיפור שהבאת עם הפתק של 'מעשיך יקרבוך' בהחלט מכבד את זכרו של הגרח"ג. במעשה איש חלק ג' זה כתוב קצת אחרת (ובעילום שם הבחור) והוא יוצא באור פחות מוצלח.

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל - כמה זוטות

פורסם: ב' אפריל 29, 2019 1:11 am
על ידי .השוחט
מודעא נמסרת שהדברים הבאים לחובבי זוטות בלבד...
[במחשבה שניה, הסיפור האחרון לא כזה זוטרא].

א.
בשנת תשמ"א, סבלה אמי מורתי מפריצת דיסק (דיסקוס בלעז),
היתה סכנת שיתוק מסויים ודיברו על ניתוח.
אאמו"ר הכ"מ יצא קצת מבולבל.
בזמנים ההם הרופאים לא יותר מדי הסבירו ואוי לו למי שנדנד...
ליויתיו לבית רבינו להתייעץ.

רבינו אמר לו תוך כמה דקות תבין הכל, אל תדאג.

הוא הוציא נייר ועט ושרטט את עמוד השדרה
ואמר שעמוד השדרה מורכב מחוליות זו על זו.
בין כל חוליה יש דיסקית.
יש נקב בכל חוליה וכל דיסקית.
הנקבים מכוונים זה מול זה ובתוכם עובר חוט השדרה,
שהוא בעצם סיומו של המוח שנעשה צר ונהפך לכעין חבל.
דרך החוט הזה עוברים פקודות המוח לעצבים קטנים
שבכל קטע של החוט אחראים על דבר אחר.

כדי שיהא קל להתמצא חילקו את החוליות לקבוצות
הקבוצה התחתונה נקראת L
וממוספרים L-1, L-2, וכו' עד 5.
כשאומרם שהבעיה היא באל 4 אל 5
הכוונה שהדיסק שבין 2 חוליות אלו פרץ החוצה ומושך איתו את החוט.
כשהחוט מקופל חזק מדי וזמן רב מדי זה יוצר נתק משם ואילך.
כשזה קרוב למטה זה יכול להשפיע על שלהי הגוף.
במקרה הזה על הסוגרים (שלא ייפתחו או לא ייסתמו)
ועל אצבעות הרגליים.
המסקנה היתה לפי הענין שהניתוח הכרחי.

משם הלכנו לסטייפלר לקבל את ברכתו,
והוא לא הסכים שינתחו, מספיק רפאפן...
אבל זה כבר לגמרי סיפור אחר.

אני רק זוכר במעורפל, יתקנו היודעים,
שהוא אמר לנו שהוא עצמו סובל מדיסקוס בדיוק שם,
והוא תכנן שבשלב הקריטי הוא יילך לניתוח אבל זה קרה בשבת וכו',
ובאמת נפגעו לו השליטה באצבעות הרגליים,
וחדי עין יכירו זאת בהליכתו.

יש מצב שהדף הנ"ל עדיין בין גנזיי מאז.
אבל כמותו יש בכל ספר רפואה פשוט...

[בלי שום אחריות רפואית מצידי על כל הנ"ל....].

אבא התנצל על לקיחת זמנו היקר
רבינו אמר לו: טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר...

ב.
הסיפור הארוך הנ"ל של מעשיך יקרבוך, היה בערך 10 שנים אח"כ. תש"נ.

כעבור שנים רבות, בשנת תשס"ה בערך, אולי קצת אחרי, זכיתי לקשר נוסף.
נקראתי לבית רבינו.
הוא אומר לי שיש ת"ח א' חשוב שהחל לסבול מאיזו בעיה רגשית/נפשית,
וסובביו ואולי הוא עצמו לא מבינים זאת.
[הוא שמע שיש לי קצת קשר עם ההוא,
ורצה לדעת אם אני "מסכים" איתו...].

הוא רוצה לשלוח אותו בצינעא לפסיכיאטר לטיפול תרופתי.
אבל היות שהרופא לא יבין שיחו ושיגו ועולמו של ת"ח,
והת"ח לא יבין את שאלות הרופא,
האם אני מסכים ללוות את ההוא ולשמש "מתורגמן".
כמובן הסכמתי.

הוא אמר א"כ נחפש רופא.
הוא הוציא מחיקו דף מקרטון ארוך מאד.
כולו שמות של רופאים וטלפונים.
הוא חשב איזה פסיכיאטר יתאים.
השיקולים היו ממש מרתקים.
החליט על אחד. התקשר אליו במקום וקבע עמו.
באמת נסעתי עם ההוא,
רק אצל הרופא הבנתי עד כמה התרגום היה נחוץ..
והכל על מקומו בא בשלום.

ג
סיפור אחרון. מחייב מאד.

יום אחד מישהו מתלמידיי סיפר לי איזה סיפור נורא,
על נערה אחת שעבדה אצלם בבית,
ויש לה משפחה מצויינת וכו',
ויש לה דוד חולה מאד, נכה,
והיא היתה מטפלת בו,
ולאט לאט הדוד בודד אותה ממשפחתה וחברותיה,
והיא סגורה ומסוגרת בביתו, לא יוצאת ולא באה,
בנתק ממשפחתה ומכל העולם.
לא משנה הפרטים המדוייקים.
ממש שבויה. יושבת וראשה מלבין וכו'.

כשהוא סיפר לי את זה, אמרתי לו שלדעתי אפשר לעשות ככה וככה,
[כמנהג "עצות געבערס" בע"ב חשובים דכאן].

יום אחד, בעשי"ת, דומני תשע"ה, האחרון לחייו,
התלמיד לשעבר מתקשר אליי ואומר לי כך,
בשעתו כשאמרת לי איזו עצה,
יצא לי לספר את זה לר' חיים שמכיר את המקרה,
לא קשר הדוק במיוחד, אבל מכיר את האנשים,
והוא לא שלל את הרעיון אבל לא יצא מזה כלום.

כעת, ממש כעת, הזקן החולה הזה [רבינו הגרח"ש] מתקשר אליי הקטן,
ואומר לי, עשי"ת, אין לי מנוחה,
איך אני ניגש ליום כיפור בלי לעשות כלום עם ההיא.
מה יהא עם רבקה'לה??? (שיניתי את השם).
אני נזכר שפעם העלית איזה רעיון שאמרו לך וכו'. צריך לנסות.
התלמיד אומר לי ר' חיים ביקש שקריינא דאיגרתא וכו'.

רבינו נתן תוכנית מפורטת, להגיע שם לבית בחול המועד סוכות,
עם איזה תירוץ מחוכם,
ולהביא בחורים שישירו,
ובמקביל איזו בת מוכשרת בלהתיידד עם אנשים,
ותקשור איתה קשר וכו' וכו'.
לא משנה כל כך הפרטים.
וגם עשינו הכל ולדאבון לב זה לא הצליח.
החולה החשדן לא הרשה לפתוח הדלת וכו'.
[אני מכוון עליה עדיין במתיר אסורים]...

אבל, הסיפור הוא על יהודי חולה אנוש מסובל בייסורים נוראים,
שקוע בעיונה של תורה על כל חלקיה,
רב ומורה למאות ואלפים,
מייעץ ומקשיב לעוד אלפים ורבבות,
מסובל בתורה ומצוות ויראת חטא מכאן ועד להודעה חדשה,
ואין לו מנוחה בשעה מאוחרת בלילה, יומיים לפני יוכ"פ,
מה עם רבקה'לה, עשינו כל מה שאפשר???

[בשולי הסיפור הזה, התלמיד שלי הזה, א' מבניו של הגר"מ בויאר שליט"א,
מן הסתם יכול לשלוף משרוולו השמאלי 100 כאלו על המקום.
היכן כולם???].

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ב' אפריל 29, 2019 1:55 am
על ידי אהרון 37
הרב השוחט
זיבורית דידכו כעידית דעלמא.
תודה רבה.

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ב' אפריל 29, 2019 5:36 am
על ידי אליסף
ג"אמ למודים.
איני מכירך כמובן אך ברור שמדובר באדם שנטוע עמוק בתוך ההוויה הבני ברקית, תודה על הפנינים שאתה שולה עבורינו, ובפרט לאלו כמוני שממש לא מכירים את בני ברק מבפנים..

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ב' אפריל 29, 2019 8:19 am
על ידי לא ידען
שפתים ישק.

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ב' אפריל 29, 2019 8:30 am
על ידי נוטר הכרמים
יאושר חילו של הרב השוחט על כתיבותיו כאן ובאשכולות אחרים. יין משובח.

לא בדקתי אם כבר כתבתי פה באשכול.

כשנולדתי, הייתי במצב רפואי לא פשוט, נולדתי עם תאומה לאוי"ט במשקל נמוך מאוד ובסכנה גדולה. הגר"ח זצ"ל לקח את הענין לטיפולו, והעסק הסתדר ב"ה על צד היותר טוב. אחרי שנים, אחותי נישאה לנכד אחיו התאום ר' דוד זצ"ל מירושלים. במהלך שמחת החתונה בה השתתף הגר"ח, כמובן, אבי הציגני בפני ר' חיים, ואמר זה התאום... ר' חיים התעניין והיה נראה כי הוא זוכר את המקרה. אחרי שלש שנים, בחתונתי, הגיע הגר"ח שוב, הפעם בגלל קשרי משפחה עם חמי. שוב הוזכר הענין, הפעם היה נראה על פניו גם איזו התרגשות.

הייתי נוכח פעם באיזה ניחום אבלים. הגר"ח הגיע לנחם. אחד הבנים, בניברקי גדול, קם מלוא קומתו. ר' חיים אמר, אבלים לא קמים. הגיב אותו אחד, לא כתוב שאסור לאבל לקום, כתוב שלא צריך לקום. הגיב הגר"ח, מה שלא צריך לא עושים...

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ב' אפריל 29, 2019 4:23 pm
על ידי כח עליון
נוטר הכרמים כתב:הייתי נוכח פעם באיזה ניחום אבלים. הגר"ח הגיע לנחם. אחד הבנים, בניברקי גדול, קם מלוא קומתו. ר' חיים אמר, אבלים לא קמים. הגיב אותו אחד, לא כתוב שאסור לאבל לקום, כתוב שלא צריך לקום. הגיב הגר"ח, מה שלא צריך לא עושים...

כנראה קיים קימתו בדווקאיות ובקפידה המוכיחה על עשיית מצוה חמורה, ועל כך הגיב הגר"ח כנ"ל.
אבל בלא"ה, אם הוא מכבד מצד נפשו את רבו הגדול, למה לא ?
הוא לא יכול לראות את רבו נכנס כשהוא עצמו יושב על מקומו.

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ב' אפריל 29, 2019 6:15 pm
על ידי חלמישצור
נפלא מאוד הרב השוחט. תודה וברכה

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ג' אפריל 30, 2019 3:32 pm
על ידי אהרון 37
אני רואה שהרב השוחט ידיו רב לו בהרבה עובדות מגדולי ישראל זצ"ל, וגם יודע להעבירם יפה.
אולי הכתיבה כאן ובאשכולות נוספים באוצר, יהיו התחלה לספר על גדולי ישראל.
אני מניח שהרב השוחט עדיין לא בגיל שמתאים בו להוציא ספר זיכרונות, אבל אפשר להתחיל מעכשיו.

בכלל, יש מעלה בכתיבה על גדולי ישראל, בצורת כתיבה שמעבירה את כל האירוע, כולל הפרטים הקטנים, זה נותן יותר חיבור לדמות, למאורעות.

כשכותבים רק את נקודת הסיפור המזוקקת בלי המה שמסביב, חסר בתחושת החיבור לסיפור.

נתאר לעצמנו שהיו סיפורים על הגר"א מוילנא שמתארים את כל המסביב, את הפרטים הקטנים, כמה זה היה יכול להיות מרתק.

אולי אפשר לומר שהיחס בין עיקרו של הסיפור למה שמסביב, הוא כיחס דברי תורה לשיחת חולין של תלמידי חכמים, נכון שהעיקר זה דברי תורה, אבל גם מהשיחת חולין ניתן ללמוד, וכמו כן, נכון שהעיקר זה הגרעין הסיפורי והלקח שבו, אבל גם הפרטים הקטנים הנלווים לסיפור הם כשיחת חולין שצריכה לימוד.

לכן, גם יש יופי מיוחד לפעמים דווקא בספרים שנכתבו ע"י נשים.

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ו' מאי 31, 2019 12:16 am
על ידי אהרון 37
בד"ה.
כלתו של רבינו זצ"ל, אשת בנו הגאון רבי יהושע אהרן שליט"א הלכה לבית עולמה.
https://www.bhol.co.il/news/1002720

כמו"כ באותו יום נפטר אחיינו של רבינו זצ"ל, רבי משה גריינימן זצ"ל, בן לאחיו- תאומו הרב פנחס דוד זצ"ל.

https://www.bhol.co.il/news/1002668

https://www.kikar.co.il/%D7%93%D7%99%D7 ... 7%9E%D7%AA

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ו' מאי 31, 2019 12:20 am
על ידי נוטר הכרמים
אוי ויי. כבר נכתב אודות ר' יהושע שליט"א באשכול זה. גם ת"ח נדיר וגם בעל מידות נדיר.

ר' משה גריינימן ז"ל היה מאוד קשור לר' שמואל רוזובסקי זצ"ל כמובא בספר ראש הישיבה, וכן לעוד גדולים.

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ו' מאי 31, 2019 12:27 am
על ידי גלאגוזים
הרב הנוטר שליט"א
נתחלף לך ר' משה ז"ל בבן דודו ר' משה יבלח"א [בהג"ר שמריהו זצ"ל] אשר היה משב"ק אצל מרן הגר"ש רוזובסקי זצ"ל.

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל - עוד 2 זוטות

פורסם: ב' יוני 10, 2019 3:17 am
על ידי .השוחט
משום מה בימים האחרונים צפו בזכרוני עוד שני זוטות שהיה לי בהם קשר עם רבינו הגרח"ש זצ"ל.

א.
לפני שנים רבות, ת"ח חשוב מאד זצ"ל מידידיו הקרובים חלה בליבו ואושפז במשך תקופה די ארוכה.
התנדבתי לשהות כמה לילות בבית החולים ליד מיטתו.
[יש אנשים שלילה לא מסודר מחריב עליהם את כל עולמם, ולכן ברא הקב"ה אנשים פחות מסודרים..]
דומני שזה היה בקיץ תשמ"ח, אבל אולי אני טועה שנה לכאן או לכאן. לא נראה לי חשוב.
לילה אחד מצלצל הטלפון הציבורי במסדרון ששם שהיתי. טרום עידן הניידים...
אני מרים וזה רבינו בכבודו ובעצמו.
הוא מתעניין לשלום החולה מבחינה רפואית.
לא כל כך ידעתי מה לענות.
רבינו אומר לי תיגש למיטה שלו, תלוי שם דף בשולי המיטה.
תקרא ותרשום את הנתונים, [אולי ציין איזה מהם חשובים], ותבוא לומר לי. אני מחכה על הקו..
עשיתי כדבריו. הוא אמר שזה בדיוק מה שהוא צריך לדעת והודה לי מאד.
ואז סיפר לי מה שאמר החפץ חיים לרוקח אחד, וכידוע.
וסיכם איתי שכל לילה בערך בשעה הזו הוא יתקשר ושאהיה מוכן עם הנתונים...

אולי אין לסיפור הזה חשיבות. אבל דומני שזה מזכיר את ההלוך יילך שלו.

ב.
שמעתי מפיו סיפור מיוחד מאד על הסטייפלר.
לא מצליח להיזכר מתי זה היה ומדוע הוא סיפר לי את זה.

יהודי אחד רצה לפתוח כולל באיזו עיר. ובא להתייעץ עם הסטייפלר.
דומני שהגרח"ש אמר שהוא ליווה את היהודי הזה.
הסטייפלר אמר לו, אני מבין משאלתך שאין כאן שאלה עקרונית.
[של הסגת גבול כולל אחר, או שאלות דומות המצויות].
אלא כל השאלה היא שאתה חושש שהכולל לא יצליח, ויהיו לך בושות.
ומה בעצם אתה רוצה ממני? שאומר לך ברוה"ק אם זה יצליח...
אבל אין לי רוה"ק ואני לא יודע.

אבל אני יכול לומר לך משהו אחר שאני כן יודע. אולי זה יעזור לך.
אתה חושב שאם זה יצליח הרווחת, זכויות גדולות של הקמת מקום תורה, ואולי עוד דברים.
אבל אם זה לא יצליח, זה נזק. ולכן קשה לך להחליט לצאת לדרך.
ואני רוצה לומר לך שזה עסק רווחי בכל מקרה. לא שייך להפסיד בו.
אם זה יצליח, אז בוודאי הרווחת וכנ"ל.
אבל אם זה לא יצליח, ויהיו לך מזה בושות,
[כאן הרים הסטייפלר את קולו ושאג בקול גדול]
אז "הרווחת" בזיונות בעד מצוה !!! זה רווח נורא ועצום.
אז כך שאין לך מה להתלבט, אתה הולך להרויח בכל מקרה....

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ב' יוני 10, 2019 8:35 pm
על ידי אברך
למו"ר השוחט שליט"א
בנוגע למה שכתבתם על הישיה"ק ועל התערבותו של הגרח"ג זצ"ל בהתנהגות נכדיו ובני משפחתו וחסידיו הקרובים,
[גם אנכי הקטן יכול להעיד שאכן האוירה היתה רגועה ונוחה עם כלל הבחורים ולא ניכר במיוחד התנהגות שונה לנכדים וכו',אני מדבר על המחזור השני או השלישי של הישיבה]
מדוע א"כ עם השנים עזבו הנכדים ושאר החסידים הקרובים, ופתחו ישיבה משל עצמם, מה לא הסתדר בישיבה עבורם?
זה נכון שהראש ישיבה שליט"א היה ידוע גם כמקורב למרן הרב ש"ך זצ"ל, וניסה להיות בסדר עם כולם, [כמו במחלוקת האחרונה ה"י], אבל עדיין הוא היה שייך בעצמותו לחוג של תלמידי החזו"א.
האם היתה זו הוראה של הגרח"ג, או סיבה אחרת?

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ב' יוני 10, 2019 10:30 pm
על ידי אהרון 37
להרב השוחט.

תודה על ה"זוטות" זוטו של ים, הים הגדול של אישיותו של רבינו זצ"ל.

ועל זוטות מעין אלו אמרו "זוטו ועוד זוטו מצטרף לסכום גדול".




לאברך.

גם אני למדתי בישיבה בו למדת, אולי אפילו בשיעור שלך.
והייתי גם באותה שנה בה המחלוקת נפתחה בפעם השנייה.

לגבי שאלתך, ראשית, נכון שאי אפשר לומר שהרגישו שם לא טוב, עם כל זאת תמיד נוח יותר להרגיש בבית.

ועד כמה שההרגשה הייתה בסדר, זה לא היה הרגשה בבית.

[ואין כוונתי שלא הרגישו שם טוב, אבל ביחס לחלק הזה בעולמם של בני החוג, החלק של עצם היותם בני החוג, בחלק הזה ההרגשה הייתה בסדר, אבל לא בבית.]

רק אולי דווקא זה טוב, זה בונה את האדם להיות במגע עם קבוצות אחרות, יכול להיות, אבל לפחות ביחס להרגשה זה נקודה אחת.

אם כי אני חייב לציין את הדמות הנפלאה של ראש הישיבה הרב שפירא שליט"א, וכמובן את שיעוריו הקולחים והמרתקים של הרב השוחט שליט"א.

נקודה שנייה, קשורה לדרך הלימוד, ולמאפיינים נוספים.

כאב לבן שלמד בישיבה קטנה בישיבה המיוחדת לבני החוג, יש הרבה יותר דגש בדברים שמאפיינים את דרכי החוג.

נקודה שלישית.

יתכן שרצו לעשות עוד "נפשות" לדרך, וכמובן שזה לגיטימי לכך דרך שתהיה מעוניינת להרבות "נפשות" לדרכה.
אני חושב שהמקום שהכי מרבה נפשות לדרך זה ישיבה גדולה זכרון יעקב. ובדרך כלל בחור ישיבה קטנה רגיל לא ירצה ללכת לישיבה גדולה זו, בגלל השם החוגי שלה, רק אם למד גם בישיבה קטנה ששייכת לאותו חוג.

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ב' יוני 10, 2019 10:53 pm
על ידי אברך
מעניין מה שאתה אומר.
גם בישיבה קטנה הם לומדים בשיטה מסויימת?
אצלינו בישיבה הדבר כמעט היחיד שהיה מאפיין את בני החוג ובפרט את הנכדים, זה העיון בחו"ב, והכתיבה בעט קולמוס נובע, ובספר מכורך.
בישיבות הגדלות של החוג אכן לומדים סוגיות באופן אחר משאר הישיבות.

לגבי עשיית נפשות, נראה לי שהדרך לעשות נפשות היא יותר בישיבה שפונה לכולם, ואגב כך לשכנע אחרים בדרכך, אבל בישיבה שפונה לחוג שלך כולם כבר נמצאים בדרך הנכונה..
ואכן לא מעט שכנעו אותי בישיבה ללכת ל"זכרון" או לפחות לסלבודקא [לא הישיבה עצמה שכנעה, אלא מסביב אנשי החוג כמו שקוראים להם].

Re: מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

פורסם: ג' יוני 11, 2019 12:26 am
על ידי .השוחט
כמורה אני צריך לשבת בצד וליהנות ששני תלמידים שלי דנים בכוחות עצמם..

באמת אין לי הרבה מה להוסיף.
מהזוית שלי אני ראיתי את זה כך. הגרחי"ש בכל זאת אדם עצמאי.
[אגב. להרב שך לא היה לו שום קשר משמעותי.
מפני הכבוד היינו נכנסים ברגלים וכדומה. לא מעבר לזה.
את הגראי"ל הוא היה שואל הכל. ודוקא הגרח"ש הוא זה שאמר לו שבדרכי הנהגת הישיבה שישאל את בעלי המקצוע והניסיון כגון הגרמי"ל והגראי"ל].
וכאדם עצמאי הוא הוביל דברים בראש שלו, ולא כל כך היה מצב שבני הגרח"ש יכתיבו לו.
ולא היה מצב שזה יהא "שייך" לחוג ומזוהה עמו רשמית.
כלומר לא החוג פתח את הישיבה. הגרחי"ש פתח אותה, ובאותה שעה זה היה הכי קרוב לבני החוג. אבל זה לא היה מזוהה ושייך כלל.
זה בהחלט היה, בתקופה ההיא, יכול להיות שייך לחוג כולל חזו"א, אבל לא לחוג החו"ב.
ואז פשוט פתחו (ע"י הרב פ' שליט"א) משהו שהיה ממש שייך ומזוהה כישיבה של הגרח"ש. ומהאי טעמא הם זרמו לשם בטבעיות.
ועדיין קרה שבאו מעטים, למשל כאלו שהיה להם אחים בישיבה השניה.
ואמנם ברגע שנתמעט החוג, ממילא באו אחרים, ואז גם למעטים נעשה לא נעים כמובן וזה הפסיק כמעט לגמרי.