מי הוא הרב יעקב ישראל פוזן?

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ה' יוני 25, 2015 1:36 pm

אגב, מנהג מעניין במשפחת פוזן, על פי צוואת הסבא ר' גרשון דיין דפפד"מ, להשתמש בשמות עם שם ה'. ואכן, אין מי שקרוי על שם הסבא הנ"ל.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' יוני 27, 2015 10:31 pm

ההודעות בענין פאה נכרית הועברו לאשכול מתאים בבית המדרש
=======================================
ובחזרה לנושא האשכול
למעלה הפנה אחד הכותבים למאמר של הגריי"פ בקובץ זכר ראובן.

המאמר עצמו הוא מדהים בכל קנה מידה. מוזכרות שם עשרות שאלות, שכל אחת מהן נידונה בספרי האחרונים, כדרכה של תורה, בדימוי מילתא, שקו"ט ומו"מ מש"ס מראשונים ואחרונים, ואילו שם כל השאלות נפתרות מאליהן, חלקן בצירוף סברות וחלקן כהכרעות סתומות. חשוב לציין שהמאמר לא נכתב ע"י הגריי"ק בעצמו, ועכ"ז הסגנון מתמיה, כביכול יש איזה ערך להכרעות בסגנון כזה.

המאמר נחתם ב"הכרעה" הזו:
http://www.otzar.org/aspcrops/176371_60 ... 762015.asp

היה מעניין לדעת במי מדובר, אם מדובר על חכמי הספרדים, ברור שהדברים בטלים ומבוטלים, ואם מדובר על חכמי האשכנזים, גם זה אינו מובן, על מי בדיוק מדובר על תקופת ר' יהודה החסיד או רמ"מ משקלוב או ר' זונדל סלנט ובעצם החידוש היותר גדול שר' שמואל סלנט נחשב בעיניהם כב"ד חשוב...

מלך שלם · הודעהעל ידי **מלך שלם** » ש' יוני 27, 2015 11:33 pm

אי"ס,

ישר כחך ששיברת. לפעמים אשכולות חשובים נגררים לפולמוסים מיותרים בנושאים אמוציונליים ולבסוף ננעלים וניטלת ההזדמנות להעיר ולהוסיף בנושא האשכול [ע"ע אשכול תושב"ע בפורום סמוך].

ועוד חזון למועד במעשים מופלאים ששמעתי על נקיותו וטוהר נפשו גאונותו ועמלו התורה.

ראיתי בערב שבת את הגאון שליט"א הולך וחוזר מביתו ברח' רשב"ם לביהכ"נ לדרמן ק"א הסמוך [התפללתי למעלה עם הגרח"ק] הולך לאיטו ונתמך בבנו ותלמידי החזו"א [הגרא"ל אברהמ'ס והגר"מ גריינימן ועוד] בדרכם לבימ"ד דהגרח"ג עוברים לפניו בברכת גוט שבת.

היה ניכר בעליל כי הדור הצעיר כלל אינו מכיר אותו מלבד זקני החזונישניקים, חבל מאד שגאונים מיוחדים ונדירים מהסוג שלו אינם מוכרים דיו, ובדעתי לפתוח אשכול על הגאונים הישישים אשר בשיכון חזו"א בבני ברק שעדיין מהלכים ביננו. דור דעה כפשוטו שהולך ונעלם. יהיה מרתק לדעתי.

ואני חוזר על שאלתי,

האם הגאון שליט"א במצב שיכול להכריע בדבר הלכה כמקדם?

מלך שלם · הודעהעל ידי **מלך שלם** » ש' יוני 27, 2015 11:34 pm

אי"ס,

אפשר להעלות לכאן את המאמר בזכר ראובן?

כוונתך "נפתרות מאליהם" היינו מצד הגאונות שבדבר, או מצד הדגשת שיטתו לתת מקום מכריע לסברא ע"פ שורשי הדין הקבועים מהש"ס ופוסקים?

בעל החוטם · הודעהעל ידי **בעל החוטם** » א' יוני 28, 2015 8:27 am

איש_ספר כתב:
היה מעניין לדעת במי מדובר, אם מדובר על חכמי הספרדים, ברור שהדברים בטלים ומבוטלים, ואם מדובר על חכמי האשכנזים, גם זה אינו מובן, על מי בדיוק מדובר על תקופת ר' יהודה החסיד או רמ"מ משקלוב או ר' זונדל סלנט ובעצם החידוש היותר גדול שר' שמואל סלנט נחשב בעיניהם כב"ד חשוב...

ברור שזה משום שהחזו"א בקונט' השיעורים הזכיר עדות [שככה"נ נתבררה כלא מדויקת] על דעת הגרש"ס בענין.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » א' יוני 28, 2015 1:57 pm

בעל החוטם כתב:
ברור שזה משום שהחזו"א בקונט' השיעורים הזכיר עדות [שככה"נ נתבררה כלא מדויקת] על דעת הגרש"ס בענין.

שמעתי שמקור העדות הרב קלמן כהנא, עוד שמעתי שאכן הגריש"א לא קיבל עדות זו כדבר מוחלט, ולכן כתב את מכתבו הידוע בעניין העירוב בלונדון.

כתב הגרי"ש (קובץ תשובות ב,ל בעניין העירוב בלונדון)

כבר הודעתי דעתי שהשיעור המקובל ושכך נהגו ונוהגים הוא השיעור של ר"ח נאה ואף הוא בקונטרס אשר הוציא לאור העיד שהוא כתושב ירושלים ומעורב בעניני העיר לא שמע שאי פעם הכשירו בירושלים פירצה לפי השיעור של החזו"א וזה בניגוד למה ששמע החזו"א.

ואנכי לא ראיתי שהגר"ח נאה סתר שמועה זו, ולא כתב בשום מקום שמשום שלא שמע כן אין השמועה נכונה, אלא כתב דאף אם השמועה נכונה אין בזה אלא להעיד שכך סבר הגר"ש מסלאנט, אבל אין בזה ראיה על מנהג כל ירושלים משום שלא ידעו בני ירושלים שהגר"ש סמך על השיעור הגדול אפילו לקולא, ועוד דהגר"ח נאה כתב בעצמו דהוא אשר חידש בירושלים את השיעור הקטן במידות אורך, וא"כ מודה הוא שמנהג ירושלים מקדמא דנא היה כשיעור חזו"א אלא שהוא והגר"ד בהר"ן שינו לשיעור הקטן.

אצל רבים וטובים, הגרש"ס הוא הוא הדמות היותר מעורכת מכל רבני ירושלים.

מחולת המחנים

איש_ספר כתב:היה מעניין לדעת במי מדובר, אם מדובר על חכמי הספרדים, ברור שהדברים בטלים ומבוטלים, ואם מדובר על חכמי האשכנזים, גם זה אינו מובן, על מי בדיוק מדובר על תקופת ר' יהודה החסיד או רמ"מ משקלוב או ר' זונדל סלנט ובעצם החידוש היותר גדול שר' שמואל סלנט נחשב בעיניהם כב"ד חשוב...

אין בכך כ"כ פלא מכיון שלעדה האשכנזית בירושלים לא היה בית דין קבוע ומסודר לפני ימי הגרש"ס, וכנראה לכך נתכוון הרב אי"ס לרמוז.

גם זו לטובה כתב:אצל רבים וטובים, הגרש"ס הוא הוא הדמות היותר מעורכת מכל רבני ירושלים.

אולי אפשר לומר כן על בני דורו והדורות שלאחריו, אבל כיצד ניתן לומר זאת על האריות הגדולים כדוגמת רבי יוסף זונדל מסלאנט הזית רענן רבי נחום משאדיק והאמרי בינה שהרעישו עולם בגדלותם וצדקתם?

בניסן נגאלו · הודעהעל ידי **בניסן נגאלו** » א' יוני 28, 2015 6:46 pm

מחולת המחנים כתב:
איש_ספר כתב:היה מעניין לדעת במי מדובר, אם מדובר על חכמי הספרדים, ברור שהדברים בטלים ומבוטלים, ואם מדובר על חכמי האשכנזים, גם זה אינו מובן, על מי בדיוק מדובר על תקופת ר' יהודה החסיד או רמ"מ משקלוב או ר' זונדל סלנט ובעצם החידוש היותר גדול שר' שמואל סלנט נחשב בעיניהם כב"ד חשוב...

אין בכך כ"כ פלא מכיון שלעדה האשכנזית בירושלים לא היה בית דין קבוע ומסודר לפני ימי הגרש"ס, וכנראה לכך נתכוון הרב אי"ס לרמוז.

נכון מאד!. וב'זכר ראובן' כבר נכתבו אותם הדברים במפורש ולא ברמז, שלפני הגרש"ס לא היה בירושלים ב"ד חשוב. וא"צ לפנים שמנהג ספרדים בירושלים מתקופת הפר"ח ושאר גדולי עולם יש בו כח מנהג, ולא נסתפק בזה בן-אנוש בין כשואל ובין כמשיב, וברור ללא ספק שאם דברי הרב פויזן ב'זכר ראובן' הובאו בדקדוק היה זה כתשובה לשאלה מסויימת אודות מנהג אשכנזים בירושלים, וע"ז ענה שאם זה היה מלפני הגרש"ס צ"ע אם לסמוך עליהם.
הדברים הללו כ"כ פשוטים ונכונים, ולא הבנתי כלל את הצורך והנכתב להקשות עליהם אם לא בשביל דברי הליצנות בסופם "החידוש היותר גדול שר' שמואל סלנט נחשב בעיניהם כב"ד חשוב". [הגרח"ק אמר בשם החזו"א, כשבא אלי אדם ושואל מספר דברים, כל שאלותיו היו בשביל השאלה האחרונה...].

מלך שלם · הודעהעל ידי **מלך שלם** » א' יוני 28, 2015 7:19 pm

אפשר אולי לראות את הכתוב בזכר ראובן?

מה שנכון נכון

מלך שלם כתב:אפשר אולי לראות את הכתוב בזכר ראובן?

זכר ראובן.PDF: (569.68 KiB) הורד 607 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' יוני 29, 2015 2:02 am

בניסן נגאלו כתב:
מחולת המחנים כתב:
איש_ספר כתב:היה מעניין לדעת במי מדובר, אם מדובר על חכמי הספרדים, ברור שהדברים בטלים ומבוטלים, ואם מדובר על חכמי האשכנזים, גם זה אינו מובן, על מי בדיוק מדובר על תקופת ר' יהודה החסיד או רמ"מ משקלוב או ר' זונדל סלנט ובעצם החידוש היותר גדול שר' שמואל סלנט נחשב בעיניהם כב"ד חשוב...

אין בכך כ"כ פלא מכיון שלעדה האשכנזית בירושלים לא היה בית דין קבוע ומסודר לפני ימי הגרש"ס, וכנראה לכך נתכוון הרב אי"ס לרמוז.
נכון מאד!. וב'זכר ראובן' כבר נכתבו אותם הדברים במפורש ולא ברמז, שלפני הגרש"ס לא היה בירושלים ב"ד חשוב. וא"צ לפנים שמנהג ספרדים בירושלים מתקופת הפר"ח ושאר גדולי עולם יש בו כח מנהג, ולא נסתפק בזה בן-אנוש בין כשואל ובין כמשיב, וברור ללא ספק שאם דברי הרב פויזן ב'זכר ראובן' הובאו בדקדוק היה זה כתשובה לשאלה מסויימת אודות מנהג אשכנזים בירושלים, וע"ז ענה שאם זה היה מלפני הגרש"ס צ"ע אם לסמוך עליהם.
הדברים הללו כ"כ פשוטים ונכונים, ולא הבנתי כלל את הצורך והנכתב להקשות עליהם אם לא בשביל דברי הליצנות בסופם "החידוש היותר גדול שר' שמואל סלנט נחשב בעיניהם כב"ד חשוב". [הגרח"ק אמר בשם החזו"א, כשבא אלי אדם ושואל מספר דברים, כל שאלותיו היו בשביל השאלה האחרונה...].

הדברים לא פשוטים ולא נכונים, אמנם קודם הגרש"ס לא היה בית דין אשכנזי בירושלים, אבל לא שמענו מעולם שמנהג יש לו תוקף רק כשיש בית דין פעיל באותו העיר.
פשוט שהדברים נאמרו ע"י הגריי"ק ביחס לכל מנהגי ירושלים של האשכנזים, הם שנוסדו ע"י תלמידי הגר"א - שקדמו למהרש"ס, ומי שלא יודע מי הם ומה גדלותם, יתכבד לפשפש בספרים מתאימים - שהחזו"א מיאן בהם כידוע, עי' מנהגיו בענין תחנון ובענין תפילת טל ועוד ועוד. רק שעד עתה לא שמענו שהחזו"א השפיל את ערכם, אלא שאחז שהם לא מחייבים. ועתה אנו שומעים שאין לסמוך עליהם כי לא היו ע"פ "ב"ד חשוב". מוזר מאד.
ומש"כ שהעיקר בדברי זה הסוף, כנראה לא הבנת, הסוף באמת מגוחך, אבל המאמר כולו הוא מתמיה מאד. מילא כשמפרסמים תשובות של הגרח"ק, השאלות עצמן מלמדות שהם לא נועדו להכרעת הלכה, אבל כאן לוקחים עשרות נושאים שכל נושא נידון וחזר ונידון בספרי האחרונים, והם דנו בו, כדרכה של תורה במו"מ, בשקו"ט, בדימוי מילתא, בראיות וגם בסברות, ואילו כאן, שורה של הכרעות, מתובלות במעט סברות ותל"מ. (כך כנראה היה נראה המכתב של הגרי"א לגרח"ס כידוע... ומאז לא שמענו כיו"ב...)

לילה טוב.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ב' יוני 29, 2015 2:40 am

איש_ספר כתב: המאמר כולו הוא מתמיה מאד. מילא כשמפרסמים תשובות של הגרח"ק, השאלות עצמן מלמדות שהם לא נועדו להכרעת הלכה, אבל כאן לוקחים עשרות נושאים שכל נושא נידון וחזר ונידון בספרי האחרונים, והם דנו בו, כדרכה של תורה במו"מ, בשקו"ט, בדימוי מילתא, בראיות וגם בסברות, ואילו כאן, שורה של הכרעות, מתובלות במעט סברות ותל"מ. (כך כנראה היה נראה המכתב של הגרי"א לגרח"ס כידוע... ומאז לא שמענו כיו"ב...)

לילה טוב.

א' שאלות לגרח"ק לא נועדו להכרעת הלכה??- לא שיש לי בזה נפק"מ, אבל ראוי להקפיד על האמת.
ב' עוד לא עיינתי כראוי אבל כמד' שהנושאים שדן בהם הגרי"פ, אין בהם איזה ראיה מכרעת, ואין ברירה אלא להשתמש בשכל- ועוד דאפשר שלגרי"פ יש ראיות וכו' [ואינם כתשובות הגרח"ק (שחלקם) נכתבו שלא בעיון, ולכן מורה הגרח"ק שלא לסמוך עליהם] ולא כתב במכתב אלא את מסקנותיו לדינא, שיש בהם נפקותא לאלו החפצים לדעת דעתו.

בברכה המשולשת

גם זו לטובה כתב:
איש_ספר כתב: המאמר כולו הוא מתמיה מאד. מילא כשמפרסמים תשובות של הגרח"ק, השאלות עצמן מלמדות שהם לא נועדו להכרעת הלכה, אבל כאן לוקחים עשרות נושאים שכל נושא נידון וחזר ונידון בספרי האחרונים, והם דנו בו, כדרכה של תורה במו"מ, בשקו"ט, בדימוי מילתא, בראיות וגם בסברות, ואילו כאן, שורה של הכרעות, מתובלות במעט סברות ותל"מ. (כך כנראה היה נראה המכתב של הגרי"א לגרח"ס כידוע... ומאז לא שמענו כיו"ב...)

לילה טוב.

א' שאלות לגרח"ק לא נועדו להכרעת הלכה??- לא שיש לי בזה נפק"מ, אבל ראוי להקפיד על האמת.
ב' עוד לא עיינתי כראוי אבל כמד' שהנושאים שדן בהם הגרי"פ, אין בהם איזה ראיה מכרעת, ואין ברירה אלא להשתמש בשכל.

כמדומני שכוונת הרב איש ספר שליט"א היא שאף פוסק בר דעת (ובראש ובראשונה הגרח"ק עצמו) לא רואה בשאלות ההטרדה הללו וגם בתשובות מקור להלכה לרבים (אלא גמ"ח עם השואל) אלא יעיין בספרי הגרח"ק עצמו

בניסן נגאלו · הודעהעל ידי **בניסן נגאלו** » ב' יוני 29, 2015 3:10 pm

איש_ספר כתב:המאמר כולו הוא מתמיה מאד. מילא כשמפרסמים תשובות של הגרח"ק, השאלות עצמן מלמדות שהם לא נועדו להכרעת הלכה, אבל כאן לוקחים עשרות נושאים שכל נושא נידון וחזר ונידון בספרי האחרונים, והם דנו בו, כדרכה של תורה במו"מ, בשקו"ט, בדימוי מילתא, בראיות וגם בסברות, ואילו כאן, שורה של הכרעות, מתובלות במעט סברות ותל"מ. (כך כנראה היה נראה המכתב של הגרי"א לגרח"ס כידוע... ומאז לא שמענו כיו"ב...)

נדפסו המוני תשובות בשאלות החמורות של כרת וסקילה שנדונו בהרחבה בספריהם של גדולי הפוסקים ששאלו להגרי"ש אלישיב ועל ידם הכרעותיו הקצרות. כיו"ב יש בדיוק עם תשובות הגרח"ק [וכמובן אין הכוונה על שאלות בעלמא שאין בהם לא איסור ולא היתר]. וכיו"ב יש בדיוק עם תשובות הגריי"פ שנדפסו ב'זכר ראובן'.
שאלות בסוגיות החמורות נשאלות בד"כ ע"י ת"ח מופלגים [כמו למשל כותב המאמר שבזכר ראובן] שיודעים היטב את הנידון ואת הצדדים, ומטרת שאלתם לשמוע מעם הנשאל את סברת לבו והכרעת דעתו הרמה בספק זה. "כל הגדולים לא נשתבחו אלא בסברא", השואל והנשאל מודעים לצדדים ולכל המו"מ שבפוסקים ומטרת השואל לידע מהי הסברא המתקבלת על ליבו של לב הארי המלא בש"ס ופוסקים. זהו התועלת הגדולה שיש מכל אותם קיצורי תשובות. [אצ"ל שמי שסומך על תשובות אלו הם על אחריותו בלבד שמסתמך על השואל שהביא את המו"מ כצורתו בדקדוק, אך זהו כבר נושא נפרד].
תופעה זו של המוני תשובות הגריש"א מקובלת עליך ללא פרץ מחאה. לעומת זה תופעה יחידה כזאת של תשובות הגאון האדיר מרא דתרי תלמודי מהריי"פ, מקבלת ממך גינוי נחרץ "הסגנון מתמיה, כביכול יש איזה ערך להכרעות בסגנון כזה". ועל הדרך גם תשובות הגרח"ק מכונות על ידך "השאלות עצמן מלמדות שהם לא נועדו להכרעת הלכה".
דפוס התנהלות זו מעלה מסר ברור של יהירות ודורסנות, והוא: רק תשובות הגריש"א (שמתאים לי לשאר דעותי) יכולות להתפרסם כן, אבל תשובות רב אחר אין להם מקום להתפרסם כן. אכן דעתך הפרטית מובנת מאד אבל פורום ציבורי זהו לא סלונך הפרטי, ובעולם התורה יש ת"ח לא פחות ממך הסבורים שהגרח"ק והגריי"פ גדולי תורה והוראה לא פחות מהגריש"א והולכים לאורם ולפי פסקיהם בכל מקצועות התורה.
עאכו"כ שהתנהלותך זאת סותרת למטרת הפורום אותה קבעת בזה"ל: "לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים".

איש_ספר כתב:הדברים לא פשוטים ולא נכונים, אמנם קודם הגרש"ס לא היה בית דין אשכנזי בירושלים, אבל לא שמענו מעולם שמנהג יש לו תוקף רק כשיש בית דין פעיל באותו העיר.
פשוט שהדברים נאמרו ע"י הגריי"ק ביחס לכל מנהגי ירושלים של האשכנזים, הם שנוסדו ע"י תלמידי הגר"א - שקדמו למהרש"ס, ומי שלא יודע מי הם ומה גדלותם, יתכבד לפשפש בספרים מתאימים - שהחזו"א מיאן בהם כידוע, עי' מנהגיו בענין תחנון ובענין תפילת טל ועוד ועוד. רק שעד עתה לא שמענו שהחזו"א השפיל את ערכם, אלא שאחז שהם לא מחייבים. ועתה אנו שומעים שאין לסמוך עליהם כי לא היו ע"פ "ב"ד חשוב". מוזר מאד.
לילה טוב.

מאז רבי יהודה החסיד השני לא יכלו אשכנזים להתגורר בירושלים וכל אשכנזי שהגיע התערב בספרדים, כעשרים וחמש שנה לפני בוא הגרש"ס התחדש הישוב האשכנזי ע"י רמ"מ משקלוב ושאר תלמידי הגר"א. אתה כותב "פשוט שכוונת הגריי"פ למנהגים של תלמידי הגר"א, להשפילם, שאין לסמוך עליהם", אינני מבין איך יתכן להעמיס בדבריו כוונות כאלו אם לא ע"י לימוד ע"מ לקנטר, הלא מנהגי הישוב הישן מימות הגרש"ס מתהדרים בכך שהם מנהגי תלמידי הגר"א מחדשי הישוב, ומי שלא יודע שיתכבד לפשפש בספרים המתאימים.
כבר כתבתי ואשנה שוב, כי מתוכן תשובתו לפנינו נראה ללא ספק, שהשאלה לפניו הייתה על מנהג אשכנזים מסויים שלא נהגו בה ע"פ הגרש"ס אלא מלפניו, וע"ז הוא ענה "צ"ע אם לסמוך עליהם", הוא לא שלל ולא השפיל כמו שאתה מציג, הוא סה"כ ענה צריך עיון אם לסמוך עליהם. אינני יודע על איזה תקופה מדובר וקיימים השערות למכביר, אבל גם אם זה היה באותם עשרות שנים בודדות שבזמן תלמידי הגר"א טרם בוא הגרש"ס יש מקום לספק האם זה היה באמת על פיהם, היות והאשכנזים שכבר התגוררו בירושלים נהגו כמו הספרדים לא מן הנמנע שגם עם התקבצות האשכנזים בהתייסדות הישוב ע"י תלמידי הגר"א אעפ"כ לא היה בכחם של תלמידי הגר"א לשנות מהמנהג, ומצד שני יתכן באמת שהיה זה ע"פ תלמידי הגר"א ולכתחילה, ולכן הניח בצ"ע. משא"כ בזמן בית דינו של הגרש"ס פשוט שאם היה צורך לשנות בדברים היו בית דינו משנים.
הדברים פשוטים ומובנים, ומיותר עוד לדוש בהם, ומכאן ואילך אם רצונך להמשיך בליצנות מהתורה וחכמיה לא אפריעך. [מיותר להגיב לפרשנות של הניק "זב/בעל החוטם", והדברים ידועים אצל כל תלמידי החזו"א על מעלתו של הגרש"ס אצל החזו"א, ויש על כל לא מעט התבטאויות שנשתמרו, ועל כמה מהמחלוקות של הגרש"ס עם המהריל"ד התבטא החזו"א שהצדק עם הגרש"ס].

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » ב' יוני 29, 2015 3:48 pm

בניסן נגאלו כתב:[ועל כמה מהמחלוקות של הגרש"ס עם המהריל"ד התבטא החזו"א שהצדק עם הגרש"ס].

מעניין. תוכל להרחיב בזה או לציין מ"מ?

אגב. בנוגע להגרח"ק לא ידעתי על מה יצא קצפך. לדעתך כל השותי"ם עם הגר"ח בכל עלון מזדמן הינם פסקי הלכה למעשה?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' יוני 29, 2015 4:57 pm

הרב בניסן, כשתמצא איפה כתבתי משהו בזכות הדפסת שו"ת קצרות, של גדול מסוים יהיה אשר יהיה, אצטרך להתיישב ולבאר מה בין תשובות המיוסדות על ש"ס ופוסקים, לתשובות שהם סברת כרסייות בלבד (ובלע"ז סברות בויך). לע"ע אתה מתכתב עם עצמך, ומשיג על קביעות דמיוניות העולות במוחך. ובכן נראה איפוא, שיש להגביל את השימוש בשכל המדמה, לא רק בפסיקת הלכה, אלא למצער גם בכתיבת תגובות.

מחציתה השניה של תגובתך, זה הנונע לגרש"ס וכו', הרי ראשיתה דברי הבאי בעלמא, לא נגע ולא פגע, וסופה, זה המדבר על היחס המיוחד של החזו"א לגרש"ס, בזה אמרת לנצל את דוק המסתורין הנסוך על החזו"א ותלמידיו, בכדי לבדות כזבים ושקרים אשר לא היו ולא נבראו. וכן לא יעשה.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' יוני 29, 2015 5:14 pm

בעניין המנהגים עם רש"ס זה באמת פלא גדול.
אבל בעניין התשובות הקודמות אני באמת מתפלא על מה יצא הקצף. מדובר בנושא שאין לו כמעט מקור בראשונים ולא בראשוני האחרונים ורק בימינו אלה הוא הפך לנושא מעשי ממש. (חמץ שם כשהוא כאן משלוח מנות שמגיע אמירה לגוי ע"י טלפון וכדומה) וממילא הנושא בעיקרו מסור לסברת הלב וראיות יש מעט. ומה שמבואר שם הוא סברות של שיקול דעת פשוט והגיוני, ואע"פ שאפשר אולי לחלוק אבל בהחלט אפשר לקבלם.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' יוני 29, 2015 5:37 pm

[במחילה, קח למשל את השאלה של הפרשי הזמן בין האדם לחמצו, ותבדוק כמה מגדולי האחרונים עסקו בנושא, ועל מה מיוסדים דבריהם].

קומי_אורי · הודעהעל ידי **קומי_אורי** » ב' יוני 29, 2015 5:53 pm

(מבלי לדעת כלום על הנושא), האם מישהו יודע, אם מסקנות האחרונים שדנו בדבר בראיות, דומות למסקנות הגרי"פ? או האם יש מסקנה אחידה באחרונים - כנגדו, או כדבריו, או שיש ראיות לכאן ולכאן ונותר בלי הכרע (דהיינו: מעניין אם ההכרעות על פי סברא מגיעות לאותו מקום של ההכרעות על פי ראיות... אם כי כשמודפסת תשובה קצרה לשואל, זה לא אומר שאין לבעליה ראיות)

מה שנכון נכון

על הדפסת פסקים בקיצור ובלי מקורות יעויין באג"מ יו"ד ח"ג סימן צא וח"ד סימן לח.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' יוני 29, 2015 7:30 pm

מה שאני ראיתי כשחיפשתי באוצר זה שבעיקר דנו בזה בסברות. העונג יו"ט הביא ראייה קצת על דרך הפלפול שהוא אחר מקום החמץ. והאחרים דנו בזה בסברא וטענו כדבריו שהעיקר הוא בעל החמץ ויש שדימו לגמרא גבי שחיטה על החמץ כל חד חד, שזה גם בעיקר סברא עם דמות ראייה.

בניסן נגאלו · הודעהעל ידי **בניסן נגאלו** » ב' יוני 29, 2015 8:57 pm

איש_ספר כתב:הרב בניסן, כשתמצא איפה כתבתי משהו בזכות הדפסת שו"ת קצרות, של גדול מסוים יהיה אשר יהיה, אצטרך להתיישב ולבאר מה בין תשובות המיוסדות על ש"ס ופוסקים, לתשובות שהם סברת כרסייות בלבד (ובלע"ז סברות בויך). לע"ע אתה מתכתב עם עצמך, ומשיג על קביעות דמיוניות העולות במוחך. ובכן נראה איפוא, שיש להגביל את השימוש בשכל המדמה, לא רק בפסיקת הלכה, אלא למצער גם בכתיבת תגובות.
מחציתה השניה של תגובתך, זה הנונע לגרש"ס וכו', הרי ראשיתה דברי הבאי בעלמא, לא נגע ולא פגע, וסופה, זה המדבר על היחס המיוחד של החזו"א לגרש"ס, בזה אמרת לנצל את דוק המסתורין הנסוך על החזו"א ותלמידיו, בכדי לבדות כזבים ושקרים אשר לא היו ולא נבראו. וכן לא יעשה.

אסכם את הדיון ביננו עד עתה.
מתחילה טענת שכוונת הגריי"פ לשלול ולהשפיל את מנהגם של תלמידי הגר"א מלפני הגרש"ס, הוכחתי לך מיני' ובי' שזה לא יתכן כי אם כן מדוע הוא מקיים את מנהגי הגרש"ס בשעה שכל הסתמכות מנהגי הפרושים היא כממשיכי מנהגי תלמידי הגר"א הקודמים להם. על כך [כצפוי] ברחת ממוקד הדיון והגבת "דברי הבאי/לא נגע ולא פגע".
אתה הוא זה שכרכת את תשובות הגרח"ק והגריי"פ יחדיו, ובהטעימך שאמנם אין טענות על תשובות הגרח"ק כי השאלות לא נועדו למטרת הלכה, (וממילא גם התשובות...), אלא רק תשובות הגריי"פ שנועדו להלכה תוך התעלמות מוחלטת מדברי הפוסקים איזה ערך יש להם, ואצטט חלקים מלשונך:

המאמר כולו הוא מתמיה מאד. מילא כשמפרסמים תשובות של הגרח"ק, השאלות עצמן מלמדות שהם לא נועדו להכרעת הלכה, אבל כאן לוקחים עשרות נושאים שכל נושא נידון וחזר ונידון בספרי האחרונים, והם דנו בו, כדרכה של תורה במו"מ, בשקו"ט, בדימוי מילתא, בראיות וגם בסברות, ואילו כאן, כל השאלות נפתרות מאליהן, חלקן בצירוף סברות וחלקן כהכרעות סתומות. חשוב לציין שהמאמר לא נכתב ע"י הגריי"ק בעצמו, ועכ"ז הסגנון מתמיה, כביכול יש איזה ערך להכרעות בסגנון כזה.

ע"ז השבתי כי משום מה על תשובות כאלו מהגריש"א אתה לא מעלה שום טענות, ונוסף לזה הסברתי את התועלת שישנה גם מתשובות כאלו. על כך אתה מגיב בתמימות מעושה שלא כתבת כלום בזכות הדפסת שו"ת קצרות מאף גדול בישראל.
ציינתי בסוגריים בדרך אגב, על מעלתו של הגרש"ס אצל החזו"א ושיודעני על כך פרטים מתלמידי החזו"א. כנראה יש לך "משנה סדורה" גם בנושא זה, ובקצפך כתבת שאני בודה כזבים ושקרים שלא היו ולא נבראו. יורשה לי לשאול: האם בכלל אתה יודע על איזה פרטים אני מתכוון? האם שוחחת עם כל תלמידי החזו"א אודות נושא זה? מהיכן "נבואה" מופרזת זאת?
התפרצות שלל המילים המתנשאות והעוקצניות היוצאות ממך לא יוכלו לשכנע עניינית אף בר-דעת, אלא כ"א בדבר אחד, והוא: כל מי ומה שלא מתאים לדעותיך האישיות הינו/ם אפס וריק ומצווה להשפילו ולהשמיצו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' יוני 29, 2015 9:46 pm

שוב אתה מאריך בדברים בטלים.
א. כתבתי על תשובות הגרח"ק, ולא כתבתי על תשובות הגרמ"פ ולא הגרשז"א ולא הגריש"א ולא הגרנ"ק ולא כל פוסק אחר, רק משום שהתופעה של תשובות קצרות בימינו קרויה על שם הגרח"ק לטוב ולרע, ולא על שם אף אחד אחר.
ב. יכול להיות שהרב פוזן דיבר על מנהג של חלת מפתח שנהגו בו בירושלים ע"פ תקנת חיים מלאך מחבורת ר"י חסיד, הכל יכול להיות, אבל בהיות ואני יודע את הסוגיה הזו של החזו"א מול מנהגי ירושלים, דעת לנבון נקל, שדברי הרב פוזן אמורים בהקשר הזה ולא בשום דבר עלום ומסתורי אחר. ובהקשר הזה דבריו משונים ומתמיהים, ואם לא הבנת עד עכשיו אז אפרט יותר: השימוש ב"נראה" כיסוד מרכזי בפסיקת הלכה, הוא תופעה מוכרת, החידוש כאן זה ה"נראה" או "הצ"ע" בשאלות היסטוריות.
ג. לגבי הגרש"ס והחזו"א, אני מוותר על אשמת הכזב הפומבית (דייקא) שבהודעתי הקודמת, ומסתפק בכך, שנטל ההוכחה מוטל עליך, וכל זמן שלא עמדת בו, דבריך בטלים ומבוטלים. אני חושב שלנוסח הוגן כזה לא תוכל להתנגד...

למותר לציין שאינני יהיר כ"כ ועל בינתי לא נשענתי ושלחתי לשאול אצל כמה מהיודעים, ומכללם אחד שהוא ממשפחת החזו"א וגם נכד של חד ממיסדיי הישוב האשכנזי, (הוי אומר שהוא חי את הקונפליקט הזה) ולאיש לא ידוע כלום מלבד סיפור על אחד שבאה איו איזה פורענות והחזו"א תלה את זה בפגיעה בגרש"ס.

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » ב' יוני 29, 2015 10:09 pm

למען ההגינות אני צריך להודיע כי שמעתי מאחד דייקן, אך לא מקור כלשעצמו, שפעם עסקו בפתיחת מוסד, (חיידר כנראה?) עם לימודי חול, ואמרו שיש ע"ז חרם ממהריל"ד, והחזו"א ענה "איפה כתוב בשו"ע שצריך לציית להחרם של רבי יהושע ליב?"
אין לי מושג אם זה נכון, ויבואו היודעים ויגיבו.

קומי_אורי · הודעהעל ידי **קומי_אורי** » ב' יוני 29, 2015 10:19 pm

ישבב הסופר כתב: "איפה כתוב בשו"ע שצריך לציית להחרם של רבי יהושע ליב?"

בשו"ע כתוב שצריכים לציית לחרם, לאו דוקא של מהריל"ד.

בברכה המשולשת

יעויין מה כתב הגר"ד פרידמן מקרלין בעמק ברכה על חרמות בכה"ג

בניסן נגאלו

סיפר לי עד נאמן ששמע מהגר"נ שולמן שליט"א ולרפו"ש (שאגב מעניין איך לא נפתח גם עליו אשכול), שהיה נוכח בעת שספרו מלפני החזו"א [או שהוא עצמו סיפר] את המעשה שהשיב הגרש"ס למהריל"ד בשלילה לבקשת הצטרפות לפעולה מסויימת בזה"ל "מה אעשה שאני יכול לעבוד את הקב"ה רק עם הלב והמוח שלי". והחזו"א ענה על-כך "ר' שמואל סלנטר צדק".
המספר לי הוסיף שהגר"נ סיפר אז ב' או ג' פרטים מפרטי המחלוקות בין הני גדולי עולם, ואינו זוכר האם אמר שהמעשה הנ"ל שסופר לפני החזו"א היה בהקשר לדרכי המלחמה במיכל פינס או בהקשר לענין אחר, ולכן איננו יכול לדייק בזה, אבל בזכרונו ברור שאמר הגר"נ שסיפרו לפני החזו"א את כל פרטי המעשה ואת תגובת הגרש"ס והנוסח הנ"ל היה תשובת החזו"א.

על מעשה נוסף אני צריך לבקש רשות מבעל הדברים איזה פרטים ניתן לכתוב

הגר"נ קופרשטוק זצ"ל כותב בספרו שהוא שאל לחזו"א איך אפשר לשלוח לבית יעקב הרי יש חרם, וענה לו החזו"א חרם הוא אינו איסור עצמי אלא הוא תוספת חיזוק לאיסור ומכיון שבטל סיבת האיסור בטל האיסור וממילא גם בטל החרם.

זלמניו · הודעהעל ידי **זלמניו** » ב' יוני 29, 2015 11:02 pm

חלת מפתח מגיעה מחיים מלאך?
אני שמעתי מירושלמי אחד, [במקרה הוא גם נין של ר' דוד בהר"ן] שהמקור הוא היות ואחרי פסח לא היה שאור להחמיץ את העיסה, היו מניחים ברזל שחמיצותו תהווה תחליף כלשהו, והברזל הכי זמין היה מפתח.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' יוני 29, 2015 11:39 pm

בניסן נגאלו כתב: והדברים ידועים אצל כל תלמידי החזו"א על מעלתו של הגרש"ס אצל החזו"א, ויש על כל לא מעט התבטאויות שנשתמרו, ועל כמה מהמחלוקות של הגרש"ס עם המהריל"ד התבטא החזו"א שהצדק עם הגרש"ס].

איש_ספר כתב: לגבי הגרש"ס והחזו"א, אני מוותר על אשמת הכזב הפומבית (דייקא) שבהודעתי הקודמת, ומסתפק בכך, שנטל ההוכחה מוטל עליך, וכל זמן שלא עמדת בו, דבריך בטלים ומבוטלים. אני חושב שלנוסח הוגן כזה לא תוכל להתנגד...

בניסן נגאלו כתב:סיפר לי עד נאמן ששמע מהגר"נ שולמן שליט"א שהיה נוכח בעת שספרו מלפני החזו"א [או שהוא עצמו סיפר] את המעשה שהשיב הגרש"ס למהריל"ד בשלילה לבקשת הצטרפות לפעולה מסויימת בזה"ל "מה אעשה שאני יכול לעבוד את הקב"ה רק עם הלב והמוח שלי". והחזו"א ענה על-כך "ר' שמואל סלנטר צדק".
המספר לי הוסיף שהגר"נ סיפר אז ב' או ג' פרטים מפרטי המחלוקות בין הני גדולי עולם, ואינו זוכר האם אמר שהמעשה הנ"ל שסופר לפני החזו"א היה בהקשר לדרכי המלחמה במיכל פינס או בהקשר לענין אחר, ולכן איננו יכול לדייק בזה, אבל בזכרונו ברור שאמר הגר"נ שסיפרו לפני החזו"א את כל פרטי המעשה ואת תגובת הגרש"ס והנוסח הנ"ל היה תשובת החזו"א.

על מעשה נוסף אני צריך לבקש רשות מבעל הדברים איזה פרטים ניתן לכתוב

וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר.
ר' משה מרדכי זצ"ל, היה מגיב בכגון זה, כאשר התברר שלהד"ם כדקיימנן מעיקרא: כפי הפקפוק...

בניסן נגאלו

כדרכך ברחת לסיסמאות נבובות, ובהתעלמות מוחלטת מפשוטם של דברים.
המהרי"ל היה סבור שאותם מלחמות היהדות הם י"ג עיקרים, והכל מחוייבים בהם אנשים נשים וטף וממילא גם הגרש"ס [צא וראה בכל המקורות], ואילו הגרש"ס היה סבור שמדובר בשאלה ככל השאלות שניתנה לו הזכות להכריע בה באופן אחר. ודברי החזו"א שהגרש"ס צדק היה על היבט זה שהצדק עמו. [הרי גם המהרי"ל לא חשב שעל הגרש"ס לבטל דעתו במוחלט מפניו, אילולי שכך סבר שע"פ התורה אין בזה ב' צדדים].
אולי שגיתי שלא הדגשתי פרט זה כפי ששמעתיה, אבל לא פיללתי שבשופטני עסקינן.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' יוני 29, 2015 11:59 pm

העירו לי באישי, שאני נותן קרדיט גדול מידי לאנשים, ויש חשש שהרמיזות המעודנות לא מובנות. ובכן, כשאין ברירה אכתוב הדברים ברחל אמנו היקרה:

הרב בניסן כתב, שידוע אצל כל תלמידי החזו"א, על מעלתו הגדולה של הגרש"ס אצל החזו"א, ועוד שעל כמה וכמה מחלוקות של מהריל"ד עם הגרש"ס הצדיק החזו"א את הגרש"ס.
בודאי הקורא סובר, שהמדובר לכה"פ על המחלוקת סביב כולל אמריקה...
כשנדרש הכותב לחשוף את מקורותיו, על מה הוטבעו דבריו הפלאיים, התברר כך:
א. יש סיפור לפיו החזו"א שיבח איזה אמרת שפר של הגרש"ס.
ב. ועוד סיפור על ב' או ג' פרטים שכולם עלומים, באופן שגם לדברי הכותב לא ניתן לדייק מהם כלום.
ג. ויש עוד סיפור שלע"ע לא ניתנה הרשות לפורטו.

ולא להאמין שכל הבדיה/מבוכה/ בדיחה הזו נועדה להצדיק איזה אמרה טפלה וחסרת ערך.

יש לי פתרון אחר, במקום כל האריכות אכתוב כך:

נראה שמ"ש בשם ח"א בקובץ זכ"ל, לאו מידי דסמכא נינהו, ואפשר נזדייף, ודעת נוטה דמרן ז"ל שלהד"ם.

עכשיו בסדר?

בניסן נגאלו

איש_ספר כתב:העירו לי באישי, שאני נותן קרדיט גדול מידי לאנשים, ויש חשש שהרמיזות המעודנות לא מובנות. ובכן, כשאין ברירה אכתוב הדברים ברחל אמנו היקרה:
הרב בניסן כתב, שידוע אצל כל תלמידי החוז"א, על מעלתו הגדולה של הגרש"ס אצל החזו"א, ועוד שעל כמה וכמה מחלוקות של מהריל"ד עם הגרש"ס הצדיק החזו"א את הגרש"ס.
בודאי הקורא סובר, שהמדובר לכה"פ על המחלוקת סביב כולל אמריקה...
כשנדרש הכותב לחשוף את מקורתיו, על מה הוטבעו דבריו הפלאים, התברר כך:
א. יש סיפור לפיו החזו"א שיבח איזה אמרת שפר של הגרש"ס.
ב. ועוד סיפור על ב' או ג' פרטים שכולם עלומים, באופן שגם לדברי הכותב לא ניתן לדייק מהם כלום.
ג. ויש עוד סיפור שלע"ע לא ניתנה הרשות לפורטו.
ולא להאמין שכל הבדיה/מבוכה/ בדיחה הזו נועדה להצדיק איזה אמרה טפלה וחסרת ערך.

א. הלשונות "כזבים ושקרים אשר לא היו ולא נבראו, וכן לא יעשה" בהם האשמתני הם "רמיזות מעודנות"?, מי יודע מה נקרא אצלך בלתי מעודנות...
ב. הבאתי סיפור אחד בלבד, שהוא סיפור ידוע מאד (ובנקל ניתן לברר את מלוא פרטיו) על תגובתו של הגרש"ס באחד המחלוקות בינו לבין המהרי"ל, ואת מענהו של החזו"א על הסיפור שהצדיק את הגרש"ס. [אין טעם לכפול את הודעתי הקודמת המפורטת]
ג. ישנו סיפור נוסף שלא כתבתיו עד עתה בגלל הזהירות בכבוד חכמי התורה בה התברכתי, ואני צריך לברר מבעל הדברים שהוא עצמו גדול בתורה איזה פרטים ניתן לספר ברבים. [שמעת פעם על כזה מושג?].
ד. בהצלחה בהמשך דרך הליצנות, למטה מיכולתי לרדת לדרך זו.

אסיר ציון · הודעהעל ידי **אסיר ציון** » ג' יוני 30, 2015 1:00 am

אני לא מצליח להבין את כל המלל הרב כאן.
לענ"ד הנושא פשוט, כתוב בספר בשם הגריי"פ (איני יודע כמה הדברים מוסמכים, אמנם) משפט שלכל הדעות צריך ביאור רב, שבירושלים עד הגרש"ס א"א להחזיק מנהג.
שאלו כאן שתי שאלות:
א. מה היה עד הגרש"ס? באמת לא היו גאונים שאפשר להסתמך על הנהוג בזמנם?!
ב. מה השתנה כשהגיע הגרש"ס? והערה מעניינת: מה לתלמידי החזו"א ולגרש"ס?
בינתיים לענ"ד חוץ מלהרבות מלל לא ענה ר' בניסן כלום ולא הביא שום אסמכתאה ליחסו של החזו"א לרש"ס, חוץ מפוליטיקה מעורפלת שא"א ללמוד הימנה כלום.

מעניין לשמוע מידענים מה באמת היה היחס מהחזו"א וחוגו לגדולי ירושלים ובכללם הגרש"ס והאם באמת יש יחס ייחודי לגרש"ס על פני שאר גאוני ירושלים.

ראיתי ואשתומם

אני כותב מורגל מאז כאן בפורום ורציתי להגיב באשכול זה, אולם אחר וראיתי שנעשה אמוציונאלי כל הנדון והרב בניסן (שאיני חפץ להרגיזו) מתייחס לענין כאישי - בחרתי בכינוי חדש לצורך הענין.

בראשונה לגבי המאמר של הרב פוזן בקונטרס הנ"ל, באמת אפשר להבין את הבקורת הנכתבת כאן, הנושאים הם ותיקים ונדונים היטב והרבה באחרונים וחלקם גם בראשונים והמאמר נכתב כאילו בהתעלמות מכולם, ורק מבוסס על סברות (הגיוניות, יש לציין) בעלמא.
אקח דוגמא אחת: לגבי זמן הנץ אם הוא כפי הנראה או כפי החשבון המישורי, שאלה שדנו בה רבים ונתחבטו בה טובא, והביאו מקורות בזה מירושלמי, רמב"ן, רשב"א ועוד הרבה ראשונים ואחרונים, הגריי"פ באופיינות עונה עם 'סברת הכרס' (במחילה) כי לא מסתבר שניתן זמן הנץ לחכמים יודעי העתים בלבד אלא גם להדיוטות ועמי הארץ, ולפיכך פשוט שבזמן חז"ל לא ידעו לכוין הנץ החשבוני כאו"א ולכן הנץ הנראה הוא העיקרי לדינא. ע"כ דברי הגריי"פ בקובץ הנ"ל.
כמה וכמה קושיים בדבר:
א. עצם הרעיון לפשוט כזה ספק בכזאת סברא הוא מחודש מאד ואף יותר מזה וד"ל.
ב. התעלמות מזמן השקיעה שגם לדבריו תלויה בחשבון בלי להתייחס להרים.
ג. הטעות הגדולה ביותר שנפלה אצלו: כשלא בודקים המציאות היטב כהוגן ומסתמכים על סברת כרס נכשלים גם במציאות, כי לכל מי שחקר קצת הנושא ידוע כי כל אדם עם מעט נסיון יידע גם יידע להבחין בזמן הנץ החשבוני לפי הראות האור בפאתי השמים ונפל בבירא כל טענתו, (לענ"ד זהו שיעור דברי הירושלמי 'מטפטפת על פני ההרים' ואכמ"ל).

נושא נוסף שעלה כאן הוא ההערה התמוהה לכל הדעות שבסוף המאמר, כי עד הגר"ש סלנטר לא היה מנהג בירושלים וכבר הביאו כאן כי רוכלא שמות גאונים וקדושים שהיו בירושלים ואם בזמנם ובפניהם נהגו מנהג למה ייגרע? (ואולי הכוונה למעטו מ"מנהג ירושלים" דוקא? מי יידע?).

עוד נשאלה כאן שאלה פשוטה, מה ראה הרב פוזן להעצים את כוחו וגבורתו של הגר"ש סלנטר? איזה מכנה משותף יש להם? האם מצא בו גדלות תורנית יותר משהיה לפניו??
עלתה כאן הצעה מענינת (וגם מרושעת) שהנושא הוא בגלל ש'צריכים' אותו בשביל פולמוס השיעורים, איני רוצה להרחיב הדיבור ברעיון זה מכמה טעמים ואכמ"ל, אבל עם כל הכבוד לא מובן בכלל מה רוצה ר' בניסן נגאלו להוכיח בהודעותיו כאן. האם הוכיח שהחזו"א נתן יחס ומשקל לדעתו ההלכתית של הגרש"ס??
באמת מסיפור מעניין ככל שיהיה על אמירה בשבח דעתו באיזה מחלוקת השקפתית יש איזשהו קשר לנידון?
בקיצור פתח בכד וסיים בספינה, אין כאן שום תרומה לדיון בשום אופן.
ואגב, כמדומני שאני יודע בבירור מה המעשה שבניסן מפחד להביא (מדובר באדם מסויים שנפגע באיזה צרה והחזו"א תלה אותה בקפידא של הגרש"ס) ואין משם כמובן שום שייכות לנושא האחד והיחיד: סמכות הבי"ד של הגרש"ס בעיני החזו"א כדבר יוצא דופן.
גודל קדושתו של הגרש"ס בעיני החזו"א אינה צריכה לפנים וכמובן גודלו של המהריל"ד בעיניו, וזה נשתרבב לאשכול כנראה שלא מדעת.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יוני 30, 2015 2:42 am

בניסן נגאלו כתב:בהצלחה בהמשך דרך הליצנות, למטה מיכולתי לרדת לדרך זו.

כל עוד המסקנות באות בצירוף המקורות, אין כל חשש, וא"צ להתאמץ בדברים שאינם ביכולתך, הקורא הנבון ימוד לבד את ערכן.
אלא שחוששני שבגנזים ושו"ת ח"ה, יופיעו המסקנות לבדן...

בעל החוטם · הודעהעל ידי **בעל החוטם** » ג' יוני 30, 2015 8:03 am

אם מה שכתבתי לשער בענין גדלותו של רש"ס בעיני ה'חזונישניקאים' הוא בגדר זלזול בת"ח הנני חוזר בי מדברי.

קומי_אורי · הודעהעל ידי **קומי_אורי** » ג' יוני 30, 2015 8:05 am

גם בלי להכיר את כל ההיסטוריה והשותי"ם העוסקים בנושא, רואים שיש כאן שנאה כבושה מכל הצדדים המתפרצת במסוה של יראת שמים, וחבל.
תשובות לא מנומקות נשארו לנו מהרבה דורות, כבר מהגאונים, בלקט יושר, במרדכי בשם הרבה גדולים, ועוד, אם מאמינים שמדובר באדם גדול, מתעניינים בתשובות הלא מנומקות שלו, ואם מראש מניחים שהוא לומד בדרך לא נכונה, פוסלים את דבריו גם אם ינמק אותם.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' יוני 30, 2015 8:18 am

גם בעניין הנץ. אם ס"ל שאחרי כל הראיות לכאן ולכאן זו הסברא המכריעה מה רע בזה, החולק יחלוק אבל מה יש כאן לטעון על זה שהביא סברא.
יש חילוק גדול בין השקיעה לבין הנץ. כי עניין השקיעה הוא סוף היום והשאלה היא מתי מתחיל בין השמשות, ובגמרא בשבת מבואר שהעניין העיקרי הוא מצב השמים רק תחילת ההגדרה היא משתשקע החמה.
מה שאין כן הנץ שעניינו הוא מתשנץ החמה. (היום מתחיל בלאו הכי מעלות השחר)

כל הדימוי שעשית בין שקיעה לנץ הוא וודאי רק לדעת הגאונים דלרבינו תם אין קשר בכלל בין הדברים, ואולי באמת יש לדון שכשם שכתבו שלדעת רבינו תם לקדשים הוא תלוי בשקיעת הגלגל גופא ואולי באמת גם לעניין קדשים יהיה דין השקיעה לכו"ע כמו הנץ דהיינו השקיעה הנראית?

בניסן נגאלו · הודעהעל ידי **בניסן נגאלו** » ג' יוני 30, 2015 8:53 am

ראיתי ואשתומם כתב:אחר וראיתי שנעשה אמוציונאלי כל הנדון והרב בניסן (שאיני חפץ להרגיזו) מתייחס לענין כאישי

ניתן לבחון לעיל (כל עוד והכותב לא יצנזר דבריו כדרכו), ממי יצא תשפוכת כינויי גנאי, ממני או משכנגדי איש-ספר. וצאו וראו מה ביני וגו'

ראיתי ואשתומם כתב:בחרתי בכינוי חדש לצורך הענין.

רשמנו לפנינו, מי שנרתם להגן על אי"ס מקבל מיידית הרשאה לניק חדש...

ראיתי ואשתומם כתב:נושא נוסף שעלה כאן הוא ההערה התמוהה לכל הדעות שבסוף המאמר, כי עד הגר"ש סלנטר לא היה מנהג בירושלים וכבר הביאו כאן כי רוכלא שמות גאונים וקדושים שהיו בירושלים ואם בזמנם ובפניהם נהגו מנהג למה ייגרע? (ואולי הכוונה למעטו מ"מנהג ירושלים" דוקא? מי יידע?).

שוב פעם אתה ממחזר את הטענות בהתעלמות מוחלטת מהאמור לעיל. ואשנה: בדברי הגריי"פ המובאים בזכ"ר נאמר צ"ע אם אפשר לסמוך, הקביעה שאתה מייחס לו שלא היה כח מנהג בירושלים מלפני הגרש"ס שקר מוחלט. כמו"כ פשוט שהוא לא התכוון לטעון שצ"ע אם לסמוך על תלמידי הגר"א שהרי הם המה מנהגי הגרש"ס ונמצאו דבריו סותרים מיני' ובי'. וק"ו שלא התכוון על מנהגי הספרדים ע"פ הפר"ח ועוד כהנה. חייב א"כ להיות שהמדובר היה בשאלה על מנהג אשכנזים מסויים מלפני הגרש"ס שלא היה נהוג בזמן הגרש"ס, וע"ז השיב שצ"ע אם לסמוך עליו. [כבר כתבתי שניכר להדיא כי הסקת מסקנות מופרכות שכאלו מדבריו הקצרים והבלתי מפורטים מעלים ריח חרוך של לומד ע"מ לקנטר]

ראיתי ואשתומם כתב:עוד נשאלה כאן שאלה פשוטה, מה ראה הרב פוזן להעצים את כוחו וגבורתו של הגר"ש סלנטר? איזה מכנה משותף יש להם? האם מצא בו גדלות תורנית יותר משהיה לפניו??

הגריי"פ לא עסוק ביחצנות, ולא מונחה ע"פ שיקולים צרים, הוא השיב את שנראה בדעת תורתו הרחבה, ותמיהני איך הנך שופט את חכמי התורה ברמה רדודה כזאת. [ור' באמו"ב על החובה להאמין שאין לת"ח שום נגיעה].

ראיתי ואשתומם כתב:עלתה כאן הצעה מענינת (וגם מרושעת) שהנושא הוא בגלל ש'צריכים' אותו בשביל פולמוס השיעורים, איני רוצה להרחיב הדיבור ברעיון זה מכמה טעמים ואכמ"ל, אבל עם כל הכבוד לא מובן בכלל מה רוצה ר' בניסן נגאלו להוכיח בהודעותיו כאן. האם הוכיח שהחזו"א נתן יחס ומשקל לדעתו ההלכתית של הגרש"ס??
באמת מסיפור מעניין ככל שיהיה על אמירה בשבח דעתו באיזה מחלוקת השקפתית יש איזשהו קשר לנידון?
בקיצור פתח בכד וסיים בספינה, אין כאן שום תרומה לדיון בשום אופן.

כמובן שוב עלילות דברים חסרי בסיס. ההצעה המרושעת כלשונך נכתבה ע"י הניק "בעל החוטם", ולא ממני. דבריו היו להסביר את "האינטרס" כביכול של הגריי"פ, ועל דבריו אלו הגבתי כי יודעני מעובדות מסויימות שאצל החזו"א היה באופן כללי הערכה גדולה לאישיות הגרש"ס.
ואילו בהקשר לדיון אותו אתה מעוניין לפתוח ולפתח האם ואיזה משקל נתן החזו"א לדעתו ההלכתית של הגרש"ס, לא כתבתי על כך מאומה.

ראיתי ואשתומם כתב:ואגב, כמדומני שאני יודע בבירור מה המעשה שבניסן מפחד להביא (מדובר באדם מסויים שנפגע באיזה צרה והחזו"א תלה אותה בקפידא של הגרש"ס) ואין משם כמובן שום שייכות לנושא האחד והיחיד: סמכות הבי"ד של הגרש"ס בעיני החזו"א כדבר יוצא דופן.

כבר כתבת השערה זאת פעם אחת, וגם אם תכתוב זאת עוד מס' פעמים זה לא יהפך לאמת. ובכל אופן לא לסיפור זה כוונתי, וכמובן גם לא עסקתי בנושא "האחד והיחיד" אותו פתחת לאחר שכתבתי דברי.

הנושא מוצה כדבעי. מכאן ואילך כל קורא מבחין, במגמתיות השקופה בפתיחת ניקך, וברצונך ה"כנה" לקיים דיון ענייני ע"י הוצאת דברים מהקשרם פעם אחר פעם...
יען ואין זמני מספיק להשחיתו בהכחשת הזיות למיניהם ובהתיחסות לדברי ההבאי של איש-ספר, הנני פורש מדיון זה. תוכל כמובן להמשיך להתכתב עם עצמך בשלל ניקים חדשים וגם ישנים...
בהצלחה

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יוני 30, 2015 10:37 am

אחרי שהרב בניסן התחייב שהוא פורש מהדיון, ננסה להחזיר את הדיון לפסים שפויים.

א. סדרי התפילה, המכונים "מנהגי ירושלים" של האשכנזים, נוסדו ע"י תלמידי הגר"א מחדשי הישוב האשכנזי בירושלים, קודם שזרחה שמשו של הגרש"ס.
ב. הגרש"ס היה מורה הוראה מובהק, ומנהיג עדת ירושלים, אבל כמעט לא נשמע שמו כאשר באים לדון על מנהגי האשכנזים בירושלים.
ג. החזו"א לא ראה את מנהגי ירושלים, כמחייבים. ודוגמאות בזה אך למכביר.
ד. מכיון שמנהגי ירושלים התבססו כאמור לפני הגרש"ס, ובהיות ואנו שומעים עתה מפי חכם מחוגו של החזו"א, כי כל המנהגים שקדמו לגרש"ס הם בבחינת "צ"ע", אנו מקבלים עתה הסתכלות חדשה על סיבת ההסתיגות של חוגו של של החזו"א ממנהגי ירושלים.
ה. לא ידוע לאיש מתלמידי החזו"א, שהחזו"א ראה בגרש"ס סמכות הלכתית/ או כל כינוי אחר, יותר מאשר ר' סעדיה, ר' מנדל שקלובר, או ר' זונדל סלנטר.

לגבי סגנון המאמר כולו, צודק הרב קומי, שיש ערך רב להכרעות כשהם יוצאות מפי אחד מבעלי הוראה המובהקים, אף כשאין אנו יודעים את נימוקיהם. אבל יש כאן התעלמות מהידוע לכל, שבעוד שאצל חכמים אחרים כשאנו מקבלים סדרת הכרעות, אנו מניחים כפשוט, שבלא ספק עומד מאחורי זה מו"מ של הלכה, אצל חכמים מסוג מסוים, יש מקום לחשוד שחוץ מ"ההכרעות" אין שום דבר נוסף...

אמר לי פעם חכ"א המקורב לחוג, התחושה אצל כמה מהקיצונים שבהם, שהתורה: חז"ל ודברי הראשונים וחשובי האחרונים, לא נועדה אלא לשייף את השכל, ואילו ההכרעה עצמה בסו"ד, היא ע"י השכל.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר