לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10918
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' אוקטובר 16, 2010 10:31 pm

באשי, ליקוטי אליעזר זה ספר נדפס? מה עניינו?
אגב על זיקתו של ר"ש סירליאו לקבלה יש לי מקור מפורש יותר. אלא שאיני יודע אם כונתו למהר"ש סירליו פרשן הירושלמי (אליו כונתי), או מהר"ש הזקן בעל כללי שמואל.

אכשר דרא
הודעות: 100
הצטרף: ג' ספטמבר 14, 2010 4:41 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי אכשר דרא » ש' אוקטובר 16, 2010 10:41 pm

איש_ספר כתב:ליקוטי אליעזר זה ספר נדפס? מה עניינו?

viewtopic.php?p=12283#p12283

חכם באשי
הודעות: 9987
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי חכם באשי » ש' אוקטובר 16, 2010 11:19 pm

איש ספר,
נדפס גם נדפס, אך הופץ במעט חנויות.
נכללו בו ארבעה מאמרים שונים, כפי שיראו עיניך בתוכן הענינים המצורף בזה.
תוכן העניינים.pdf
(34.26 KiB) הורד 349 פעמים

מבקש אמונה
הודעות: 9
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 11:17 pm

מבקש אמונה

הודעהעל ידי מבקש אמונה » א' אוקטובר 17, 2010 12:30 am

מבקש אמונה.
נערך לאחרונה על ידי מבקש אמונה ב ג' אוקטובר 19, 2010 12:58 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי חיים » א' אוקטובר 17, 2010 12:18 pm

איש_ספר כתב:דא"ג הגה"צ רי"מ חרל"פ היה משמיט ביוכ"ק את פיוטו של ריא"מ יום זה יהי משקל. וכו'.

לפני הרבה שנים ראיתי את הדברים הללו שכתבם הגר"ש דבילצקי שליט"א ושם הביא שהאדר"ת נמנע לומר את הקטע "דיני אני אדע באש קלוי" (בערך). כי אסור לאדם לומר על עצמו כדברים האלה כמבואר בגמרא ברכות. מישהו יכול להרחיב ולתת מידע מדויק יותר.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי חיים » א' אוקטובר 17, 2010 9:09 pm

חיים כתב:
איש_ספר כתב:דא"ג הגה"צ רי"מ חרל"פ היה משמיט ביוכ"ק את פיוטו של ריא"מ יום זה יהי משקל. וכו'.

לפני הרבה שנים ראיתי את הדברים הללו שכתבם הגר"ש דבילצקי שליט"א ושם הביא שהאדר"ת נמנע לומר את הקטע "דיני אני אדע באש קלוי" (בערך). כי אסור לאדם לומר על עצמו כדברים האלה כמבואר בגמרא ברכות. מישהו יכול להרחיב ולתת מידע מדויק יותר.

קבלתי באישי:
לפני הקונטרס של הגר"ש שליט"א, והריני מבהיר הדברים באות א כתב שהגרי"מ חרל"פ נהג לדלג משום אישיות מחברו שלא היה שלם עם חכמת הקבלה וכו'. ובאות ד כתב בשם ר' בנימין אביו של האדר"ת לדלג על תיבות הנ"ל משום דברי הגמ' בברכות יט,א אל תפתח פה לשטן, הועתק מדיוקים בנוסח התפילה מהאדר"ת, אפריון טבת שבט תשכח.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10918
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוקטובר 17, 2010 9:12 pm

דברי הגרש"ד במנהג הגרי"מ חרל"פ אפשר למצוא בספרו בינו שנות דור ודור המצוי באוצר.
דברי ר' בנימין בעל משנת ר' בנימין נזכרו ע"י בנו בספרו תפילת דוד (מצוי באוצר בשתי מהדורות).

ישבב הסופר
הודעות: 2720
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' יולי 09, 2012 10:30 pm

איש_ספר כתב:
הכל טוב ויפה, אבל סברא מושכלת היא, שאם אדם מביא לבית הדפוס חיבור ומספר בהקדמתו כי הוא נכתב ע"י חכם פלוני במקום פלוני, ואנו מוצאים כי כי אין החיבור יכול להיות מתאים לחכם למקום ולזמן שיחס להם את החיבור, הרי אין לנו להרחיק לכת ולחפש את הכותב מעבר לים, ומן הסתם המביא לבית הדפוס הוא הוא המחבר. ויש דוגמאות רבות לכך.

מענין לענין, טענה זו ממש עומדת לימין דעת הספר 'ארי נוהם'...

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15591
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יולי 09, 2012 11:12 pm

שותא דמרנן לא ידענא, אבל האם אתה בעצם מתכוון לטעון שספר הזהר מזוייף??

היא שיחתי
הודעות: 3303
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' יולי 09, 2012 11:14 pm

ראיתי לאחרונה דעה מעניינת בנושא שלך ישבב
הגהות מהרצ"א פרשת שמות
"רק כמו שאמרו הקדמונים בעסק חיבור הזהר שנתחבר בזמן הגאונים בגן עדן במתיבתא עליונה בהצטרפות כל אלו הנשמות המבוארים בזהר וכל הכל אני אומר שאמיתיית העניינים יתגלה לנו בימי משיח צדקנו"

ישבב הסופר
הודעות: 2720
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' יולי 09, 2012 11:26 pm

אוצר, תוכן דברי הספר ארי נוהם הוא, שהספר נתחבר ע"י רמד"ל, שהוא הוציאו לאור עולם, וכן טענו רבים ממאחרי ספר הזוהר. ואין זה הנושא כאן, וכמובן שרוב רובם של גדולי הדורות אשר מפיהן אנו חיים קבלו את ספר הזוהר שהיא אמיתית ונכונה ומקובלת מרשב"י.
רק הערתי שעצם טענת איש ספר לגבי זהות מחבר הספר קול סכל, הוא הוא טענת ריאד"מ על ספר הזוהר, וזה בהחלט מעניין.
היא שיחתי, שמעתי על מקור זה, אבל טרם ראיתי לשונו. תודה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15591
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ב' יולי 09, 2012 11:43 pm

זה בדיוק מה שרציתי להעיר, זה שטענות דומות אין זה אומר שהמקרים שווים, ולא כל הנכנס לחדר עם מטרוניתא, וטובל אח"כ, זהו מפני שצינורא ניתזה ממנה וטימאתו, וצריך להפעיל מעבר לטענה עצמה גם את שיקול של הדעת של א. חזי מאן מסהיד עלה. ב. תוכן הדברים ומעלתם הניכר לעין כל. ג. הסבירות שאכן המו"ל חיבר ספר כזה.

ישבב הסופר
הודעות: 2720
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' יולי 09, 2012 11:49 pm

נכון מאוד, מה גם שבמקרה של ריאד"מ היה ה'שאול' הרשמי איש שעד היום אין זכר לו ולא שם ושארית, וזה מעורר ומגבה את החשד שלא היה איש כזה, והכל יצא מתח"י ה'משיב'.
כמובן שהמקרים שונות זו מזו, ורק עניין אותי הדמיון הרב שיש בין שני הטענות, ותל"מ.

צביב
הודעות: 1142
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי צביב » ג' יולי 10, 2012 1:11 am

בגולה כתב:בעין יעקב מהדו' וילנא נדפס בתוכו הוספות אגדה מחז"ל וביאורים בשם 'בית יהודה' חברו הוא, ראה בדף השער של עין יעקב.

כמדומני שספר עין יעקב שבידינו נעשה בעריכת רבי יהודה אריה די מודינא
ובו חידושי הבונה
[והעתיק ממנו אחד מגדולי ישראל]

וגם במשנה ברורה הכריע כמותו [איני נזוכר היכן, אבל מובא בשער הציון]
נערך לאחרונה על ידי צביב ב ג' נובמבר 18, 2014 11:19 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

יתר10
הודעות: 651
הצטרף: ד' יוני 01, 2011 12:07 am

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי יתר10 » ג' יולי 10, 2012 8:45 am

היא שיחתי כתב:ראיתי לאחרונה דעה מעניינת בנושא שלך ישבב
הגהות מהרצ"א פרשת שמות
"רק כמו שאמרו הקדמונים בעסק חיבור הזהר שנתחבר בזמן הגאונים בגן עדן במתיבתא עליונה בהצטרפות כל אלו הנשמות המבוארים בזהר וכל הכל אני אומר שאמיתיית העניינים יתגלה לנו בימי משיח צדקנו"

וכן כתב בספר התניא

למאי_נמ?
הודעות: 784
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ה' מרץ 21, 2013 5:59 am

הרב איש_ספר כתב:...אגב, תח"י הרד"צ הילמן היה חומר חדש בנוגע לאשכול, אלא ששמעתי ממנו שכ"ז שר' ישכר מאיר (נו"ן) בין החיים (לאוי"ט) אין בדעתו לפרסמו. כך מונח בזכרוני ששמעתי ממנו.

ואולי כעת יפתחו השערים ויביא הרב איש_ספר שליט"א את החומר של רבו הגדצ"ה זצ"ל?

צביב
הודעות: 1142
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי צביב » ה' אפריל 25, 2013 11:05 pm

היא שיחתי כתב:ראיתי לאחרונה דעה מעניינת בנושא שלך ישבב
הגהות מהרצ"א פרשת שמות
"רק כמו שאמרו הקדמונים בעסק חיבור הזהר שנתחבר בזמן הגאונים בגן עדן במתיבתא עליונה בהצטרפות כל אלו הנשמות המבוארים בזהר וכל הכל אני אומר שאמיתיית העניינים יתגלה לנו בימי משיח צדקנו"

ראיתי היום שכתבו שכתב בזה בהקדמת זוהר חי

יעקובי
הודעות: 855
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי יעקובי » ב' אוגוסט 04, 2014 1:40 am

תח"י רשימה ישנה, ועתה משהזדמנתי לפורום זה, אציג הדברים לעייני המלומדים, והרואה למראה עיניו ישפוט.

קובץ מדבריו של (רבי?) יהודה אריה די מודינא בספרו "חיי יהודה" (מהדורת אונ' תל אביב תשמ"ה), מפיו ומפי כתבו, הודאת בעל דין כמאה עדים דמי.

עמ' 36: "ויגדל אדוני אבי ז"ל, ויחכם בתורה ובמילי דעלמא, ובן י"ז שנים התחיל לשאת ולתת בחנות ההלואה ובסחורה... והגם כי מבן י"ז שנה כאמור לא שקד עוד על הלימוד, נשאר תמיד משכיל ונבון מגירסא דינקותא".

עמ' 54: "בימי החנוכה השט"ן (רומז לשנת ה'שנ"ט) השיאני לצחוק, ועד שבועות הבא הפסדתי יותר משלש מאות דוקאטים". (כלומר מחנוכה עד שבועות עסוק במשחקי קלפים ומזל, ולהלן עוד מוסיף והולך).

עמ' 55: "יום ג' י' תמוז שס"א נתעורר החכם מהר"ר יוסף פארדו יצ"ו לעשות על ידי פירוש על התורה... ובאמת אילו השלמתי אותו היה דבר רשום ויפה, ועשיתי לבד פרשות בראשית ופנחס ומטו"מ, כי אחור לא נסוגותי מהצחוק, והוא ראה כי לא שקדתי על המלאכה, ולקחה מידי ולא רצה להשלימה... וחדש אייר הנ"ל הרוחתי כחמש מאות דוקאטים (בצחוק, המעתיק)... ואחר חג השבועות חזרו בדרך אשר באו, גם אחרים עמם, עד אשר חסרתי כל, והתלמידים נסעו מאתי, ונשארתי ריק ובטל".

עמ' 56: "אז ימות החורף של שנת שס"ג הייתי בלי תלמידים, והלכתי אחרי ההבל, מלאכת האלקימיאה, כי הסתני הרופא... וכל שנת השס"ד התנהגתי בדוחק ובצער, ולא סרתי מרעת הצחוק".

עמ' 61: "וכל הימים ההם, זמן שתי שנים ויותר שנמשכו שידוכי בתי הנזכרת, הלכתי אחרי ההבל מהצחוק, וכל מעשי היו הבל ותוהו".

עמ' 62: "כסליו השע"ד הוספתי לעשות הרע בצחוק, ורק רע סבבני כל היום מאז..."

עמ' 66: "חשבתי להתנחם בבני זבולון יצ"ו, ועד היום ארחותיו לא ישרות, ומוסיף על כאבי שבר וצער, ה' ידריכהו בנתיב מצותיו וינחמני קודם מותי. ויהי אחר מות מחמד עיני ושורש לבי הנזכר (בנו מרדכי), חזרתי מרוב הדאגה לצרתי אשר טרדני מהעולם תמיד, לצחוק, שהיו שתי שנים שנמנעתי ממנו, לעשות נח"ר לבני הנזכר (מרדכי), והגדלתי הרעה יום יום עד ימי הפסח הש"ף".

עמ' 68: "גם שם לא הונח לי מבני זבולון יצ"ו... כי מלחמה היתה לו עם איזה פריצים עריצים אלמי ארץ ערלים..."

שם: "סוף אלול הש"פ הנ"ל הגיע בני יצחק יצ"ו, בא ממצרים ערום ועריה... אמרתי אולי יהיה לי למשיב נפש, יעזרני ויסייעני, אך כאשר היה בטרם נסעו מאצלי כך חזר להתהלך עם ריקים ופוחזים, לצחוק ולהיות עם סובאי יין..."

עמ' 69: "גם אני בימות הסתיו של שנת השפ"א הרעותי לעשות, וחסרתי כל בצחוק, עד אשר הוצרכתי להאריך עבודתי זו הקשה (ללמד נערים ולדרוש דרשות), כלוא ולא אצא... והנני עתה חדש אייר שפ"א בצרה וצוקה, בחובות רבות, בפרשת כי תאמרו מה נאכל, ה' ירחם".

(עמ' 70: תיאור מר ונמהר מרציחת בנו זבולון, ע"י פריצים שלחם בהם כנ"ל).

עמ' 80: "ימות החורף ההם (שנת שפ"ו) הרביתי להפסיד בצחוק, עד כי ימי הפסח הוכרחתי לקחת מאת בני חברת ת"ת אשכנזים יצ"ו בהלואה קנ"ב דוקאטים לפרוע חובותי... ונדרתי שלא לשחוק עד נכוי המעות ההם... "

עמ' 85: "כוכבי השמים וכסיליהם, אשר נתנם אלקים בשמים לממשלת התחתונים ולהנהיגם כמו סבות שנייות, תמיד היה בדעתי כי אין גם אחד יכול להמלט מכחם, ואין נסתר מחמתם, והגם כי יטו ולא יכריחו לגמרי, יש מהם נטייה חזקה בין הקושי וההכרח, זאת היתה לי להכריחני כל ימי חיי לשנות באולת הצחוק, עם כל אשר נפשי ידעה מאד דפיו ורעתו, ועודני נער בן י"ב שנה גיליתי רעתו בקהל בחבור "סור מרע", נדפס שנת שנ"ו פה ויניציאה... וכמה פעמים הממני והורידני לארץ, ולולא זה הייתי כל ימי שמח בחלקי ועלז באשר חנני ה' מן הדעת וההשכל, למצוא חן בעיני גלות יהודה למרחוק, ושרים ונדיבים אשר לא מעמנו. כי גם עתה לעת ערב בן ששים לזקנה, ובתוקף המגפה והצרות האמורות לעיל... נכנסה בי רוח שטות וחזרתי לצחוק, ומאז עד כסלו השצ"ב הפסדתי יותר מחמש מאות דוקאטים, רובם חובות לאשר הלוו לי, וההוצאה מפני היוקר כבדה על אנחתי".

עמ' 86 (בסוף): "עד ר"ח אייר השצ"ג התמדתי בצחוק, בין טוב ובין רע..."

עמ' 87: "מחדש אב שצ"ד עד ר"ח אדר שצ"ה, שלח ה' ברכה במעשי ידי, ואספתי קצת מעות מאשר היו לי מיום היותי על עמדי, אמנם כסילי שמים הכסילוני, ובין חדש אב ואלול (אלול?!) השצ"ד הפסדתי בצחוק כמו מאתים דוקאטים, ואח"כ חדשי חשון כסלו טבת שבט שצ"ה כמו ארבע מאות אחרים, ונשארתי קרח קרחה רבה והנחה לרעה עשיתי מיום ר"ח אדר שצ"ה הנ"ל עד הנה..."

עמ' 89: "ומאז בני יצחק נשא אשה, נמשך כמו שנה שהיה מראה עצמו סר מרע, אם לא עושה טוב".

עמ' 95: "ומחדש שבט השצ"ח הרבה בני יצחק יצ"ו לפשוע, לבלתי לכת ארח כאנשים להרויח לטרף ביתו, כי אם מבקר לערב יוקארי לצחוק המהולל (מעשה אבות סימן לבנים?), עד כי בחר ללכת (ואני סייעתי בידו) להרחיק נדוד, ועזב את ביתו, נטש את אשתו עזובה ועצובת רוח..."

עמ' 99: "חדש סיון הנ"ל, התחילה רוח זרה לאשתי לריב עמדי ולהכעיסני, אשר היה השמדה וכליון ושממון ממוני גופי וכבודי ונפשי עד היום. ויהיה לוּ אחיה עוד מאה שנה, לא אשוב מעולם להרפא בשום צד מכל הד' דברים הנ"ל. וה' היודע אם לחמה אותי חנם על לא חמס עשיתי, ואין מצדי עמל ואון, לא אוכל לכתוב כסילותה כאשר היה, גם לא מיום אל יום איך נדחתי בחלקלקות מדחי אל דחי ומרעה אל רעה, רק בראשי פרקים אומר, מחדש סיון הנ"ל עד אחר סוכות היינו כל היום בקטטה, ואני כועס וצועק ומשתטה, ודמי נכמר ונשרף, ולבי סחרחר ומעי הומים עלי, ופעם בפעם היתה נודרת לחשות ולהשקיט המיָתה, ועוד מעט מן הימים חוזרת לשטותה, עד שכך הלכנו כל הקיץ ההוא הת"א וכל חדש תשרי הת"ב".

עמ' 100: "ויען הוצאתי עד ר"ח שבט הנ"ל כמו ק"ל דוקאטים בחליי, מעות מחושבים, ולא סרה אשתי להדאיבני יום ולילה, התקצפתי ויצאתי מדעתי, והתחלתי לשוב לחטאת יהוד"ה כתובה כמה פעמים, הצחוק אשר כלני ודמה אותי, והרעותי לעשות מכל אשר עשיתי פעמים אחרות, עד כי בשנה תמימה מאז, הפסדתי ואבדתי שש מאות דוקאטים. יותר משלש מאות הנם היום על צוארי חובות, ובחוסר כל להוציא ולהביא טרף לביתי".

עמ' 101: "הת"ג, מראש השנה (כולל עשי"ת?!?!) עד י"ו חשון התמדתי בצחוק הרע מדחי אל דחי, עד שמכובד החובות וחוסר כל נדרתי למנוע עצמי ממנו עד פסח הבא עלינו לטובה".

עמ' 103: "ליל חנוכה (שנת ת"ד) חזרתי לצחוק המקולל, והתמדתי עד ר"ח אדר בהפסד רב, והעדר כבוד גדול, לא עבר עלי כמוהו מעולם, וקטטת בית..."

עמ' 104: להלן תיאור משלח ידו ומעשיו, מהם חולי חולין, ואף עניני הקדש שבהם (עסקי רבנות, פסקים, דיינות, ישיבה), הכל היכי תימצי להרויח מחייתו (ועל כן "ישיבה" ו"קומדיה" נסקרים בסקירה אחת, כקדש וחול המשמשים בערבוביא). וזה לשונו: "חפצתי להעלות פה למזכרת כמה השתדלויות בקשתי להרויח בהם מחיתי, עשיתי ולא הועלתי. תלמידים יהודים, תלמידים גויים, לימוד כתיבה, דרש, דרשות לאחרים, חזנות, סופר לחברות, עסקי רבנות, פסקים, דיינוייות, ישיבה, תאר רבנים וחברים, אגרות לחוץ, מוסיקה, שירים לנישואין ומצבות, סוניטי נוצרים (שירי נוצרים), לחבר קומידיאי (קומדיה! תיאטרון!), ללמד אותם, עשות שטרות, טראדור (לתרגם), להדפיס חיבורים שלי, לימוד סגולות וקמיעים, למכור ספרי סגולות, סרסרות מקח וממכר, חיתונים".

תוכן
הודעות: 3726
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי תוכן » ב' אוגוסט 04, 2014 10:17 am

כל הרשימה הנ"ל אינה יכולה להפקיע שהיו רבנים מתקופתו בויניציאה שהכירו אותו ומ"מ כיבדו אותו.

המתקיף
הודעות: 100
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:36 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי המתקיף » ב' אוגוסט 04, 2014 10:38 am

[שאלה רטורית:] הכנת רשימה כזו גם מספר החזיונות של מהרח"ו ומספר מגילת ספר של ר"י עמדן?

יעקובי
הודעות: 855
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי יעקובי » ב' אוגוסט 04, 2014 2:26 pm

האמת שלא היה ראוי לשים לב להתקפתך, אך שלא יטעו בדבריך, אין שום השוואה בין הנ"ל לבין ספר החזיונות. (אולי מלבד פנייתו החד פעמית לחכמת האלקימייה, דבר שכה הרבה להצטער עליו, ומשסר מזה לא שב עוד לכסלה). אמנם ישנן נקודות אחרות בנ"ל הטעונות דיון, אבל אין קשר לאמור כאן. (ובכלל ישנו לא מעט הבדל בין יומן אישי ופנקס פרטי שאדם עורך לעצמו למזכרת, בלי כל כוונת פירסום, לבין חיבור המיועד להתפרסם לרבים).
גם מג"ס לר"י עמדין, הגם שיועד לפרסום, עדיין משהו אחר.

צופר הנעמתי
הודעות: 1673
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ב' אוגוסט 04, 2014 2:30 pm

אינני מבין מה אתה רוצה מהאלכימיה. היא היתה בזמנם נחשבת למשלח יד הגיוני ומכובד וכמו שנכתב כאן עסק בו גם הרח"ו, וצערו על כך היה על הפרישה מעסק התורה ולא משום איזשהו גנאי שמצא בו.

יעקובי
הודעות: 855
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי יעקובי » ב' אוגוסט 04, 2014 2:45 pm

לכך בדיוק התכוונתי.

גביר
הודעות: 789
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: ספר הערוך

הודעהעל ידי גביר » ד' פברואר 15, 2017 9:07 am

ספר צמח צדיק הוא עיבוד של ספר מוסר נוצרי שנעשה בידי רבי יהודה אריה די מודינה, שהיה, כידוע, דמות מורכבת למדי, הדברים שמביא החיד"א מופיעים שם בפרק יז [ווילנא תרטו עמ' 36] ישנו כאן: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6594&. הבאת דבריו בידי רבנו החיד"א ובכלל יחסם של גדולי ישראל לריא"ם הם, לענ"ד, נושא לדיון רחב ומעמיק בפני עצמו. קצת על כך יעוין כאן [חלק ד של המאמר ושם הערה 15]
http://asif.co.il/download/asif%202/asi ... 03/1%20(17).pdf

יבנה
הודעות: 1713
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: ספר הערוך

הודעהעל ידי יבנה » ד' פברואר 15, 2017 9:55 pm

גביר כתב:ספר צמח צדיק הוא עיבוד של ספר מוסר נוצרי שנעשה בידי רבי יהודה אריה די מודינה, שהיה, כידוע, דמות מורכבת למדי, הדברים שמביא החיד"א מופיעים שם בפרק יז [ווילנא תרטו עמ' 36] ישנו כאן: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6594&. הבאת דבריו בידי רבנו החיד"א ובכלל יחסם של גדולי ישראל לריא"ם הם, לענ"ד, נושא לדיון רחב ומעמיק בפני עצמו. קצת על כך יעוין כאן [חלק ד של המאמר ושם הערה 15]
http://asif.co.il/download/asif%202/asi ... 03/1%20(17).pdf

מנין לך שלקוח מספר מוסר נוצרי, ומאיזה ספר? בכל אופן אין פגם בעצם הרעיון בגנות החניפה, והשתמש בדבר שהיה מקובל בזמנו כאמיתי וכפי שנמצא בג' ספרים.
בלינק שרשמת מופיע כיתוב שהדף שבקשת אינו קיים. התוכל לציין שם המאמר ומחברו?

גביר
הודעות: 789
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: ספר הערוך

הודעהעל ידי גביר » ה' פברואר 16, 2017 8:50 am

יבנה כתב:
גביר כתב:ספר צמח צדיק הוא עיבוד של ספר מוסר נוצרי שנעשה בידי רבי יהודה אריה די מודינה, שהיה, כידוע, דמות מורכבת למדי, הדברים שמביא החיד"א מופיעים שם בפרק יז [ווילנא תרטו עמ' 36] ישנו כאן: https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?6594&. הבאת דבריו בידי רבנו החיד"א ובכלל יחסם של גדולי ישראל לריא"ם הם, לענ"ד, נושא לדיון רחב ומעמיק בפני עצמו. קצת על כך יעוין כאן [חלק ד של המאמר ושם הערה 15]
http://asif.co.il/download/asif%202/asi ... 03/1%20(17).pdf

מנין לך שלקוח מספר מוסר נוצרי, ומאיזה ספר? בכל אופן אין פגם בעצם הרעיון בגנות החניפה, והשתמש בדבר שהיה מקובל בזמנו כאמיתי וכפי שנמצא בג' ספרים.
בלינק שרשמת מופיע כיתוב שהדף שבקשת אינו קיים. התוכל לציין שם המאמר ומחברו?

א. קראתי על כך לפני שנים מאמר בתוך אריה ישאג :ר' יהודה אריה מודינה ועולמו /עורך אורח דוד מלכיאל, אינו תחת ידי כרגע, ויעוין עתה גם: Tohar Vered. "The Hebrew moral book 'Zemach Zadick': Between two worlds", in: Religious Stories in Transformation: Conflict, Revision and Reception, Houtman Alberdina, Kadari Tamar, Poorthius Marcel and Tohar Vered
(eds.). Leiden: Brill 2016, pp. 353-375
ב. שם המאמר שהלינק אליו כנראה אינו עובד: הדים דרשניים מהמאה ה- 16 לוויכוח מטא-הלכתי

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10918
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מורה נבוכים בהוצאת ר' מיכאל שוורץ

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' יוני 28, 2017 2:54 pm

שלום כתב:עיתון מקור ראשון אינו "עיתון של הדתיים לאומיים" אלא ההיפך. הרבה דתיים לאומיים רואים בו את עיתונם. בניגוד להפלס, יתד ושאר גזטים המיוסדים על אדני התורה והיראה והמכוונים על ידי רבנים, לרבני הציבור הדתי לאומי אין שום השפעה על העיתון ודרכו. ומי שרוצה (כמוני) יקרא, ומי שלא לא.

למעשה - מחאה הזכורה לי נגד העיתון היתה פעם ב"עיתון בשבע"...

השאלה למה רבנים מפרסמים שם מפרי עטם. מפני מה יש תחושה שהנאמנות לאר"י מכסה על שאר הפשעים.
וגם בשבע לא נקי מזה. לובה אליאב, הוא עוכר ישראל. כי היה שמאלן. ולא יעמדו לא כל זכויותיו. אבל רפול הוא למד וואניק כי היה "ימין". ויחסו לדת הוא ענין שולי. וכן עזה"ד.
---
אגב מקור ראשון: ידוע שהריעותא הגדולה ביותר באישיותו של ריא"מ, היא כאשר התברר שהוא גם השואל בקול סכל. שכן הקורא יש לו תחושה שהשאלות שם מנוסחות בהרבה הזדהות... נזכרתי בזה כשראיתי את מאמרו של הרב יובל שרלו בעיתון המדובר. ליבת המאמר הוא החיבור שיש למצוא בין הלומדים תורה מסיני, לבין צרכני ארון הספר היהודי, שמניחים פיתה ליד המצה רח"ל. את המאמר פותח הכותב, בהצגת הפערים בין ההסתכלות של הלומדים אלו על אלו, כאשר יושבי בית המדרש מבטלים את הלימוד החילוני משום שהוא מנותק ממקורו האלוקי וכו' וכו', וכאן נדרש הרב המלומד להציג את יחסם של צרכני הארון, אל תורת בית המדרש... מה אומר לכם, הוא לא מצטט מישהו מהם, אלא כותב משהו משלו, הוא עושה את זה במילים בוטות, שמשאירות תחושה שמא הוא אף מזדהה עם חלקם לפחות....

גביר
הודעות: 789
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: מורה נבוכים בהוצאת ר' מיכאל שוורץ

הודעהעל ידי גביר » א' יולי 02, 2017 9:05 am

יש להעיר שלמרות חריגותו של ריא"מ גם בזמנו ובמקומו, היה תלמיד חכם מופלג שחכמי דורו, שמן הסתם הכירו את חולשותיו, התייחסו אליו בכבוד. ביניהם גם חכמים שהיום היינו מגדירים כ'חרדים' דוגמת רבי עזריה פיגו. בין חכמי דורנו מצינו מחלוקת בדבר היחס הראוי לריא"ם - הרב עובדיה יוסף מציין לשו"ת 'זקני יהודה' של רבי יהודה אריה די מודינה [ראה, למשל, יביע אומר, חלק ד, יורה דעה סימן כה אות ד ; שם חלק ו, אורח חיים סימן ה אות ב ; שם, סימן ז אות ה ; שם סימן טו אות ז ; חלק ז, אורח חיים סימן יד אות ד ; חלק ח, אורח חיים סימן כג אות י ; חלק ט, אורח חיים, סימן צד אות יא.] אולם הרב אליעזר ולדנברג, ביקר את שימושו של הרב עובדיה בשו"ת זה וטען שאין לסמוך עליו [ראה: ציץ אליעזר חלק יג סימן יב, שם חלק יד סימן מט, שם יז סימן כט. ויש להעיר שבעל ציץ אליעזר לא דק וכתב שריא"ם היה חכם ספרדי, ולא היא, ריא"ם היה צאצא למגורשי צרפת שהשתלבו בקהילה של בני רומי, כלומר זו של יהודי איטליה הוותיקים, ונתפס, הן בעיני עצמו והן בעיני אחרים, כשייך לקהילה זו].

הגהמ
הודעות: 1158
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: מורה נבוכים בהוצאת ר' מיכאל שוורץ

הודעהעל ידי הגהמ » א' יולי 02, 2017 6:09 pm

בענין היחסים השונים אליו אצל חכמי דורנו - הרבה יש להאריך בזה לולי שאין הפנאי מסכים, אבל בקיצור נראה לי שהסיבה לכך היא שריא"מ לא היה טיפוס חריג כ"כ מחכמי איטליה בני זמנו. כלומר, חוץ מאיזו חולשות אישיות (שאף אחד לא ניצל מהם - צדיק אין בארץ שיעשה טוב ולא יחטא, ואדרבה יחיד היה ריא"מ בכך שלא היה מכסה פשעיו ומודה ועוזב ירוחם) הרי שבדמותו ייצג טיפוס מעולה של מיזוג ת"ח חשוב ואיש רוח נכבד כדרך אנשי דור הרנסנס באיטליה של יון. כשדנים על אישיות כמותו צריכים להכיר שהתנהגותם של חכמים בני זמנו ומקומו של ריא"מ במשאם ומתנם עם הבריות ובשיחת חולין שלהם וכדו' וכדו' היו שונים בתכלית מהמוכר לנו.

במחכ"ת אלו שמתנפלים עליו על שלא חבש כיפה בהזדמנויות שונות או על התעסקותו בכתיבת שירים ורומנים (ומה טוב שאינם יודעים שגם הרמח"ל היה עושה כן) אינם שמים על לב הקשרו ההיסטורי ורוצים לדונו באשר הם עצמם שם. כיום שלדאבונינו יש חוגים גדולים של אנשים המחזיקים עצמם כמלומדים וקוראים לעצמם שומרי תורה ומצוות בעוד שפיהם דיבר שוא ורק אל התרשלות והתבוללות עיניהם, קל מאד לשייך דמות כריא"מ לחוגים אלו מבלי להתחשב בעובדא שבדורו עוד לא קמה תרבות אנשים חטאים כאלה, ואי"ז אלא סילוף היסטורי. לענ"ד די לנו העובדא שבדורו ובדורות הבאים החשיבוהו כחכם גדול מן השורה להיות לו כסות עינים שלא נידון אותו אלא באשר הוא שם ולא ננדה אותו שלא בפניו.

[חשוב להדגיש שכ"ז אמור לגבי אלו שדנו אותו על פי הודאת עצמו ממש"כ באוטוביוגרפיה שלו ובתשובותיו מענין התנהגותו הפרטית והכללית. ואמנם אלו שדנים אותו על דעותיו ואמרותיו על הקבלה ועל המסורה כמו שרמז הראי"ס, זה כבר סיפור אחר לגמרי...]

תוכן
הודעות: 3726
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: מורה נבוכים בהוצאת ר' מיכאל שוורץ

הודעהעל ידי תוכן » א' יולי 02, 2017 6:31 pm

לענ"ד דברי החכם הגהמ, אינם נכונים.

גם בתרבות הרניסאנס ריא"ם היה מוזר. להשוות את החולשות שיש לשאר רבותינו בחינת אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, לחולשות שהיו לריא"ם זה מוגזם. זה שהרמח"ל כתב מחזות לא עושה אותו לעוד ריא"ם. כבוד אלהים הסתר דבר, ואין אני רואה טעם להאריך בזה. מה שכן, ריא"ם היה ת"ח גדול, שרבני דורו כיבדוהו, אם כי היו כאלו שביקרו אותו ללא הזכרת שמו. וכמו שאנו עושים בכל החכמים, שאנו מעלימים חסרונם ומדגישים מעלתם, כך ראוי לעשות גם עם ריא"ם. אבל לטעון שחסרונות ריא"ם לא היו נחשבות חסרונות כפי הדור ההוא, זה לחטוא לאמת ההיסטורית.

גביר
הודעות: 789
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: מורה נבוכים בהוצאת ר' מיכאל שוורץ

הודעהעל ידי גביר » ב' יולי 03, 2017 8:02 am

לענ"ד צודק הרב תוכן בכך שאפילו בזמנו ובמקומו נחשב ריא"ם ליוצא דופן [אפילו בימינו לא ניתן למצוא באיטליה רב שהוא מהמר כפייתי כריא"ם- אך גם אין שם גדולים בתורה כמוהו]. אם כי יש לתדמית הליברלית שדבקה בחכמי איטליה על מה שתסמוך, היא אינה מדויקת כלל, וכבר עמדו על כך חוקרים שונים ובראשם בונפיל. די אם נזכיר את רבי עזריה פיגו או את תלמידו רבי משה זכות, את רבי עמנואל חי ריקי את רבי דוד פרדו ואת רבי ישמעאל הכהן והיו עוד אחרים, שבמושגי דורנו ודאי היו נחשבים לחרדים [למרות חזותם, המודרנית דאז, של חלקם]. כתיבת מחזות לא נחשבה שם לסממן ל'פתיחות' והיתה נהוגה גם בין היראים ביותר. נכון הוא שלימוד חכמות נחשב בדרך כלל לנורמטיבי [לא אצל כולם, רע"ף התחרט על כך שעסק בהן, רמ"ז התאמץ לשכוח את השפה הלטינית] ובוודאי שונציה ופררה לא היו עותקים קדומים של אזור רשב"ם בבני ברק או של תפרח, ואמת היא שיהדות איטליה התאפיינה בריבוי יחסי של טיפוסים יחודיים אך מכאן ועד לראות בדמותו הכל כך חריגה של ריא"ם דמות אופיינית ומייצגת רחוקה הדרך [אפשר שתרמה לדימוי זה גם הירידה הגדולה שחלה שם, עד כדי התנוונות כמעט מוחלטת, ודומה שלולא פועלו של ר' יהודה אלפונסו פצ'יפיצ'י ז"ל, יהודי הראוי לאשכול בפני עצמו, אפשר שלא היה נותר ממנה זכר].
על מחזהו של רמ"ז על כתיבת מחזות בידי חכמי איטליה בכלל ויחס הדורות הבאים למחזות אלה יעויין כאן:
https://safranim.com/%D7%92%D7%9C%D7%99 ... 99-%D7%94/

תוכן
הודעות: 3726
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: מורה נבוכים בהוצאת ר' מיכאל שוורץ

הודעהעל ידי תוכן » ב' יולי 03, 2017 9:16 am

דברתי פעם עם ר' חיים קרויזר אם אפשר להנהיג לימודי חול בתלמודי תורה, והוא הצביע על יהדות איטליה כהוכחה שגישה זו נכשלה לחלוטין.

גביר
הודעות: 789
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: מורה נבוכים בהוצאת ר' מיכאל שוורץ

הודעהעל ידי גביר » ג' יולי 04, 2017 8:39 am

א. על יחסם של חכמי איטליה להצעות התיקונים של ויזל יעויין בהרחבה רבה כאן https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 7040829882
בין השאר נדונה שם דעתו של רבי ישמעאל הכהן [בעל שו"ת 'זרע אמת', ה'חרדי' במושגי מקומנו וזמננו] שהסתייג מהצעותיו של ויזל, אם כי לא שלל לימודי חול לגמרי.
ב. מיהו אותו ר' חיים קרויזר? מדברי הרב תוכן משתמע שהוא תלמיד חכם בר סמכא שידיו רב לו בענייני חינוך, אשמח לדעת עליו יותר.

גביר
הודעות: 789
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: האם מותר לשיר 'קה ריבון עלם'

הודעהעל ידי גביר » ה' אוגוסט 10, 2017 2:04 pm

שברי לוחות כתב:
ההוא גברא כתב:אגב התקבלות בכל כלל ישראל, גם הפיוט יום זה יהי משקל כל חטאתי התקבל ביום כיפור קטן. זה מכשיר את מחברו, נכון?


אגב, בכל הסידורים והזמירות מופיע שבחו של המחבר קה רבון עלם מפי המחבר יום זה יהי משקל. שלא קם בישראל כישראל

יש להעיר ש'המחבר יום זה יהי משקל' הוא רבי יהודה אריה די מודינה, ואף הוא, כידוע, דמות שנויה במחלוקת [שהדיה מגיעים עד לפוסקי דורנו -יעויין, למשל, יביע אומר, חלק ד, יורה דעה סימן כה אות ד ; שם חלק ו, אורח חיים סימן ה אות ב ; שם, סימן ז אות ה ; שם סימן טו אות ז ; חלק ז, אורח חיים סימן יד אות ד ; חלק ח, אורח חיים סימן כג אות י ; חלק ט, אורח חיים, סימן צד אות יא שמביא את דבריו בשו"ת זקני יהודה, והשיג עליו הרב אליעזר ולדנברג, בעל ציץ אליעזר וטען שאין לסמוך על ריא"ם [ראה: ציץ אליעזר חלק יג סימן יב, שם חלק יד סימן מט, שם יז סימן כט. אמנם לא דק וכתב שריא"ם היה חכם ספרדי, ולא היא, ריא"ם היה צאצא למגורשי צרפת שהשתלבו בקהילה של בני רומי, כלומר זו של יהודי איטליה הוותיקים, ונתפס, הן בעיני עצמו והן בעיני אחרים, כשייך לקהילה זו]].
מ"מ נלע"ד שאם לא נביאים בני נביאים הם, ואם כלל ישראל קיבל פיוטים אלה יש לסמוך על כך [ואולי הטעם שנתקבלו למרות שיש כמה תמיהות וקושיות על מחבריהם הוא שמכל מקום בפיוטים אלה השקיעו המחברים את יראת השמים שהייתה בהם, אולי, לדעת השוללים, לצד דברים אחרים, פחות חיוביים]. ובר מן דין - אחר שהושר הפיוט דורות רבים בידי צדיקים וחסידים מסתמא נקדש ונטהר בידם.

ש. ספראי
הודעות: 744
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: האם מותר לשיר 'קה ריבון עלם'

הודעהעל ידי ש. ספראי » ה' אוגוסט 10, 2017 8:56 pm

הנה הרי"א די מודינא טען כידוע תוקף שס' הזוה"ק אינו מרשב"י זי"ע.
אינני יודע האם דעתו זאת היא סיבה שלא לומר את פיוטו. כך הוא סבר, כתב על כך ספר שלם והביא ראיות לדבריו. זכותו. למרות שדעתו נדחתה ע"י (כמעט...) כל גדולי עולם לדורותיהם.
הבעיה היא, לענ"ד, שהיה מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה. ידוע לנו מה כתוב בחז"ל על בתי תיאטראות. אם כן, כיצד באמת נכנס פיוטו לתחילת יו"כ קטן?

(אגב, אני עני מדלג על פיוט זה בתפילת יו"כ קטן רבות בשנים. אין חיוב לומר כל פיוט ביוכ"ק).

בברכה המשולשת
הודעות: 9231
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: האם מותר לשיר 'קה ריבון עלם'

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אוגוסט 10, 2017 9:09 pm

ש. ספראי כתב: (אגב, אני עני מדלג על פיוט זה בתפילת יו"כ קטן רבות בשנים. אין חיוב לומר כל פיוט ביוכ"ק).


כך כבר נהג מרן הגרימ"ח

ש. ספראי
הודעות: 744
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: האם מותר לשיר 'קה ריבון עלם'

הודעהעל ידי ש. ספראי » ה' אוגוסט 10, 2017 9:10 pm

מחילה מי זה הגרימ"ח?

פרי יהושע
הודעות: 2726
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: האם מותר לשיר 'קה ריבון עלם'

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' אוגוסט 10, 2017 9:18 pm

כמדומה ביוכ"ק שי"ל ע"י הגרש"ד שליט"א כתב שהגרי"מ זצ"ל לא נהג לאומרו מחמת שליבו לא היה שלם עם חכמת הקבלה בלשון המעטה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10918
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: האם מותר לשיר 'קה ריבון עלם'

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' אוגוסט 10, 2017 9:19 pm

ש. ספראי כתב:הנה הרי"א די מודינא טען כידוע תוקף שס' הזוה"ק אינו מרשב"י זי"ע.
אינני יודע האם דעתו זאת היא סיבה שלא לומר את פיוטו. כך הוא סבר, כתב על כך ספר שלם והביא ראיות לדבריו. זכותו. למרות שדעתו נדחתה ע"י (כמעט...) כל גדולי עולם לדורותיהם.
הבעיה היא, לענ"ד, שהיה מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה. ידוע לנו מה כתוב בחז"ל על בתי תיאטראות. אם כן, כיצד באמת נכנס פיוטו לתחילת יו"כ קטן?
נידון אישיותו של ריא"מ נלעס כאן כבר כגרוגרות דר"צ, ובכ"ז, מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה???

בברכה המשולשת
הודעות: 9231
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: האם מותר לשיר 'קה ריבון עלם'

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אוגוסט 10, 2017 9:21 pm

ש. ספראי כתב:מחילה מי זה הגרימ"ח?


הגאון רבי יעקב משה חרל"פ


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ש.י. רובין ו־ 21 אורחים