לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
איש פלוני
הודעות: 210
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי איש פלוני » ו' אוגוסט 11, 2017 6:33 pm

דעת מו"ר הגר"ש פישר היא שאין לומר את הפיוט יום זה וכו'
פעם הזכרתי לידו משהו משמו דיא"מ והוא נזעק ואמר לי (תוכן הדברים בערך:) שאין מזכירים דברים משמו בביהמ"ד.
דעתו עליו היא שהיה אפיקורוס גמור.
---
אגב, לא הזכירו כאן ששלח את בנו ללמוד עם כמרים ואחז שצריך לשלב בין הנצרות ליהדות והוא עצמו לימד כמרים תורה...
ועל ישו הוא כותב "אדם ישר שרוב מעשיו ע"פ חכמים"...

אורי אגסי
הודעות: 502
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 11:29 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי אורי אגסי » ש' אוגוסט 12, 2017 11:54 pm

סתם שאלה:
מה הרעיון שבן אדם כותב על עצמו את כל הנפילות שלו, ומונה במפורט את כל ההפסדים והתקופות המדוייקות שעסק בהימורים, ומתי בדיוק רב עם אשתו. האם הוא חשב שזה מכבד אותו או מה בדיוק? אני יודע שאנשים כותבים על עצמם ומתארים קצת את חייהם, אבל למה בן אדם מבזה את עצמו ומפרסם לעולם כולו דברים שליליים (שגם לדעתו הם שליליים)?

גביר
הודעות: 694
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: האם מותר לשיר 'קה ריבון עלם'

הודעהעל ידי גביר » א' אוגוסט 13, 2017 9:31 am

איש_ספר כתב:
ש. ספראי כתב:הנה הרי"א די מודינא טען כידוע תוקף שס' הזוה"ק אינו מרשב"י זי"ע.
אינני יודע האם דעתו זאת היא סיבה שלא לומר את פיוטו. כך הוא סבר, כתב על כך ספר שלם והביא ראיות לדבריו. זכותו. למרות שדעתו נדחתה ע"י (כמעט...) כל גדולי עולם לדורותיהם.
הבעיה היא, לענ"ד, שהיה מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה. ידוע לנו מה כתוב בחז"ל על בתי תיאטראות. אם כן, כיצד באמת נכנס פיוטו לתחילת יו"כ קטן?
נידון אישיותו של ריא"מ נלעס כאן כבר כגרוגרות דר"צ, ובכ"ז, מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה???

אאל"ט ישנם מאמרים ממצים ומקיפים למדי על עיסוקיו אלה בתוך 'אריה ישאג :ר' יהודה אריה מודינה ועולמו' ירושלים :הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית : מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח,תשס"ג 2003.

ההוא גברא
הודעות: 544
הצטרף: ב' אוגוסט 29, 2011 4:19 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי ההוא גברא » א' אוגוסט 13, 2017 4:24 pm

אורי אגסי
הוא לא הדפיס את הספר. בכלל הספר נראה כמו יומן אישי וייתכן שלא חשב שיקראו אותו אחרים.
הוא היה מכור להימורים בתקופה שלא התייחסו להתמכרות כזו בתור בעיה רפואית ולא ידעו איך לטפל בה, ואין בזה משהו מיוחד בעיני אדם בדורנו.
(על הבעיה ההלכתית יש תשובה בשו"ת זקני יהודה, שלפי הפוסקים האשכנזים הוא היתר גמור. משונה ששלחו שאלה כזו למהמר ידוע וכנראה שלחו לו בשנים שלא נפל להימורים)

אראל
הודעות: 487
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי אראל » א' אוגוסט 13, 2017 5:19 pm

יש תורה נפלאה בספה"ק שער יששכר להגה"ק ממונקאטש, על הפיסקא 'שלח נושא נזר ראשינו' בהפיוט יום זה יהיה משקל
מי מציין

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10725
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: מעשה רב ברבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוגוסט 13, 2017 5:38 pm

ולמען לא יחסר המזג יש לציין לדעתו ה"מלומדת" של מהדיר גידו"ת מהדורת מכון ירושלים, לגבי אמינותו של היומן. וראוי לכרכו יחד עם החיבור הנפלא מגילת פלסתר.

יעקובי
הודעות: 829
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי יעקובי » א' אוגוסט 13, 2017 5:48 pm

ההוא גברא כתב:בכלל הספר נראה כמו יומן אישי וייתכן שלא חשב שיקראו אותו אחרים.

זה אינו.

מתוך הקדמתו:
זה לי יותר מעשרים וארבע שנה, ברוחי בקרבי, חפצתי להעלות בכתב כל מקרי הזמן אשר עברו עלי מעודי עד אחרית הימים, אשר לא אמות כי אחיה, כי חשבתי יהיה יקר בעיני בני יוצאי ירכי, וזרעם אחריהם, ולתלמידי הקרויין בנים...

ואני בן ארבעים ושבע שנים, זקן ושבע רוגז, חודש טבת השע"ח, הסכמתי להתחיל ולהשלים אי"ה, אספר כל עצמותי ומקרי*, או זרעי, או זרע זרעי, או תלמידי, או יודעי שמי, המה יביטו יראו, אוי מה היה לי מאז יצאתי לאויר העולם, לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי...

_________
* הערת המו"ל: בכתב היד ישנו כאן סימן, המציין אולי על דילוג או חסר בהעתקה. ואמנם לכאורה חסרה כאן תחילת משפט.

איש פלוני
הודעות: 210
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא

הודעהעל ידי איש פלוני » א' אוגוסט 13, 2017 8:16 pm

מתוך ערכו בויקיפדיה
רבי יהודה אריה ממודנה
ר' יהודה אריה ממודנה (מוכר גם בראשי התיבות "ריא"ם"; כ"ח בניסן של"א - 23 באפריל 1571 - כ"ז באדר ת"ח - 24 במרץ 1648) היה רב, דרשן, סופר ומשורר.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 קורות חייו
2 ספריו
3 לקריאה נוספת
4 קישורים חיצוניים
5 הערות שוליים
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודה אריה נולד בוונציה ליצחק ורחל דיאנה מהעיר מודנה במחוז אמיליה-רומאניה שבאיטליה, נצר למשפחה יהודית מכובדת שגורשה מצרפת ושהתיישבה בעיר מודנה. בילדותו נודע יהודה אריה כעילוי, ובהיותו בן שנתיים וחצי כבר קרא את ההפטרה בבית הכנסת המקומי. כשמלאו לו שלוש שנים ידע לתרגם קטעים מן התורה לאיטלקית. כשהיה בן עשר למד תורה בפדובה, ומאוחר יותר הרחיב את ידיעותיו גם לספרות איטלקית, למוזיקה, למשחק ולריקוד. בהיותו בן תשע-עשרה נשא לאשה את רחל בת דודתו. רוב חייו עברו עליו בסבל רב - הוא התמכר להימורים והפסיד את כל כספו, מבין שלושת בניו האחד מת, השני נרצח, והשלישי נסע לברזיל וחזר רק אחרי מות אביו. אשתו רחל חלתה במחלת נפש קשה.
היה תלמידו של הרב שמואל יהודה קצנלבוגן (המהרשי"ק). עבד כמורה, ובהיותו בן 23 מונה לדיין ודרשן בעירו ונציה. נודע כדרשן מצוין, ולדרשותיו הקשיבו גם גוים. עסק בהוראה שנים רבות, ועם תלמידיו הרבים נמנו גם נוצרים.
מלבד עיסוקיו של מודנה בתחומי היהדות, עסק גם במקצועות חופשיים, והיה מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה בגטו של ונציה.
ר' יהודה אריה ממודנה נפטר בעירו ונציה בכ"ז באדר ת"ח (1648).
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל 13 (לפי עדות עצמו) כתב חיבור משעשע נגד הימורים בשם סור מרע המציג דיאלוג בהלכה, בהגות, בספרות ובפלפול בין שני חברים - אלדד ומידד: האחד מרבה להמר, ואילו השני מנסה להניאו מכך. בחיבור זה מתגלה כתיבתו המשחקית של ריא"ם שתלווה אותו לאורך כל כתיבתו. הרבה לעסוק בפולמוס עם נוצרים, ובתחום זה כתב את ספרו מגן וחרב (אולם נמנע לקחת חלק פעיל בויכוח פדובה). עסק גם בסמכותה ובאמינותה של התורה שבעל פה, בתחום זה כתב את הספר שאגת אריה נגד החיבור הקראי "קול שחל" (אותו כינה "קול סכל") ובו התקפה על התורה שבעל פה. האמין במיסטיקה ובאסטרולוגיה, אך התנגד בחריפות לקבלה; בתחום זה כתב את הספר ארי נוהם וכן ספר בשם בן דוד נגד האמונה בגלגול נשמות.
"ארי נוהם" היה החיבור השני שהוקדש כולו לביקורת הקבלה והזוהר (באופן חלקי קדם לו גם "בחינת הדת" של ר' אליהו דלמדיגו). המניע המרכזי להתרחקותו של ריא"ם מהקבלה ולכתיבת הספר היה הגושפנקא שהמיסטיקנים הנוצרים לקחו מהקבלה ומספר הזוהר לבניין שיטתם בקבלה נוצרית[דרוש מקור]. את הספר כתב בעבור ר' יוסף חמיץ, שהיה אחד מתלמידיו. בספר מתח ריא"ם ביקורת קשה על הקבלה, וקבע כי ספר הזוהר הוא זיוף מאוחר בעל תכנים פסולים. וכך כתב: "שהוא חבור חדש ולא מקובל, ואינו מרשב"י ולא מתלמידיו, רק המצאת איזה אחד מן האחרונים"[1]. בספר הוא עמד על סימני איחור בזוהר, אי-דיוקים כרונולוגיים, הבאת תפילות מאוחרות, והוכחות לשוניות לטענותיו.
כמו כתבי פולמוס אחרים שלו, כך גם ספר זה לא יצא לאור אלא לאחר פטירתו, אולם הוא עשה רושם בציבור ורבנים שונים יצאו להגן על הזוהר והקבלה מפני טענותיו. לדוגמה הרמח"ל בחיבוריו "חוקר ומקובל", "מאמר הוויכוח" ו"מלחמת משה", שהמחקר בימינו זיהה כמענה לטענותיו. ראיה לכך מוצאים בדברי ר' ישעיהו באסאן, רבו של הרמח"ל, שכתב: "קריתי תשובותיו (של הרמח"ל) על הארי הנוהם (...) שאומר על הזוהר שהוא ספר מלא שקרים ושחכמת האמת כולה שוא ודבר כזב" ([2]). וכן הרב יצחק אייזיק חבר בספרו "מגן וצינה" והרב אליהו בן-אמוזג בספרו "אימת מפגיע על אר"י" התמודדו עם טענותיו.
הדפסת הספר נתעכבה עד לשנת 1840. עם צאתו לאור, השתמשו בו אנשי תנועת ההשכלה כנשק נגד המסורות המיסטיות הקבליות, שנתפסו בעיניהם כנחותות. בהקדמתו של יצחק שמואל רג'יו לספר "ארי נוהם" כתב:
"קח לך את הספר הזה כארי ינהום לפניהם תועבותם ויגד לעמך פשעם ואת בני ישראל חטאותם. אותו תשים לפניהם למען יבשו ויכלמו מאשר המה עושים (...) אף ידי תכון עמו לרדוף ולהשיג כל משאות שוא ומדוחים המחבלים (...) אמחצם ולא יוכלו קום ואזרם כקש לפני רוח"[3].
בתיווכו של משכיל יהודי אירופאי, הגיעו שניים מכתביו של די מודינא כנגד הקבלה גם לידיעתם של כמה מתלמידי החכמים של העיר צנעא שבתימן, הקרויים דרדעים ובראשם הרב יחיא קאפח. חיבורים אלה השפיעו על הרב קאפח השפעה גדולה ועליהם הירבה להסתמך בחיבורו 'מלחמות השם' כנגד הקבלה. כאשר שלח הרב קאפח את ספרו לירושלים לעיונו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, השיב לו הרב קוק כי עיקרי טענותיו כנגד הקבלה וספר הזוהר כבר הושמעו מימים ימימה, ונראה שבכך התכוון, בין השאר, לחיבוריו של די מודינא.
בשנת 1998 מלאו 350 שנה לפטירתו של די מודינא. לציון המאורע ערך מכון בן צבי בשיתוף "המכון לחקר יהדות איטליה" של "חברת יהודי איטליה" בירושלים, כינוס מדעי בינלאומי. ההרצאות שנאמרו בכנס פורסמו בספר אריה ישאג (2003).

ספר לזכרו של רבי יהודה אריה ממודנה
שאר כתביו
תפילות ישרים (ונציה 1596) בקשות אסטרולוגיות.‫
צרי לנפש ומרפא לעצם (ונציה 1619) - תפילות לחולים ולמתים.
בליל חמיץ (ונציה 1624) - לכבוד רבי יוסף חמיץ.
תולדות מנהגי היהודים או שולחן ערוך על חוקי היהודים למנהגי חייהם (פריז 1637 בצרפתית; ונציה 1638 באיטלקית; וינה תרכ"ז בעברית. תרגם שלמה ראבין). הספר נכתב באיטלקית עבור קוראים לא יהודים.
פי האריה (ונציה 1640) - מילון איטלקי - עברי למילים הקשות בתנ"ך.
ספר אור טוב, לחנוך לנערים על פי דרכם בלשון לעז (אמסטרדם 1675) - מלון עברי - ספרדי באותיות עבריות.
שאגת אריה (גוריצה 1852) נגד טענות של קראי, מהדורת י. ש. ריגייו
בן דוד (פרנקפורט 1854) נגד האמונה בגלגול נשמות, מהדורת א. אשכנזי.
כתובות למצבות - לוחות אבנים (פרנקפורט 1881), מהדורת א. ברלינר
שאלות ותשובות זקני יהודה, יוצאות לאור על פי כתב יד יחיד בעולם בתוספת מבוא והערות מאת שלמה סימונסון, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשט"ז.
כתבי יהודה אריה מודינה ויוסף שלמה דלמדיגו - פרקים נבחרים, חומר קריאה לתרגיל של ד"ר שמואל ורסס, ירושלים: הפקולטה למדעי הרוח - החוג לספרות עברית, תשי"ח - 1957.
מגן וחרב - חבור נגד הנצרות (1960) יוצא לאור בפעם הראשונה על ידי שלמה סימונסון, ירושלים: הוצאת "מקיצי נרדמים", תש"ך.
יהודה אריה ממודינא - לקט כתבים, ההדירה וצירפה מבוא והערות פנינה נוה, ירושלים: מוסד ביאליק, ספריית דורות, תשכ"ח - 1968.
אגרות רבי יהודה אריה ממודינא, ההדיר על פי כתבי יד יעקב בוקסנבוים, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ד - 1984.
כמו כן חיבר פיוט יום זה יהי משקל ליום כיפור קטן.

ש. ספראי
הודעות: 658
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: האם מותר לשיר 'קה ריבון עלם'

הודעהעל ידי ש. ספראי » ד' אוגוסט 16, 2017 11:06 am

איש_ספר כתב:
ש. ספראי כתב:הנה הרי"א די מודינא טען כידוע תוקף שס' הזוה"ק אינו מרשב"י זי"ע.
אינני יודע האם דעתו זאת היא סיבה שלא לומר את פיוטו. כך הוא סבר, כתב על כך ספר שלם והביא ראיות לדבריו. זכותו. למרות שדעתו נדחתה ע"י (כמעט...) כל גדולי עולם לדורותיהם.
הבעיה היא, לענ"ד, שהיה מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה. ידוע לנו מה כתוב בחז"ל על בתי תיאטראות. אם כן, כיצד באמת נכנס פיוטו לתחילת יו"כ קטן?
נידון אישיותו של ריא"מ נלעס כאן כבר כגרוגרות דר"צ, ובכ"ז, מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה???


ויקפדיה:

יהודה אריה נולד בוונציה ליצחק ורחל דיאנה מהעיר מודנה במחוז אמיליה-רומאניה שבאיטליה, נצר למשפחה יהודית מכובדת שגורשה מצרפת ושהתיישבה בעיר מודנה. בילדותו נודע יהודה אריה כעילוי, ובהיותו בן שנתיים וחצי כבר קרא את ההפטרה בבית הכנסת המקומי. כשמלאו לו שלוש שנים ידע לתרגם קטעים מן התורה לאיטלקית. כשהיה בן עשר למד תורה בפדובה, ומאוחר יותר הרחיב את ידיעותיו גם לספרות איטלקית, למוזיקה, למשחק ולריקוד. בהיותו בן תשע-עשרה נשא לאשה את רחל בת דודתו. רוב חייו עברו עליו בסבל רב - הוא התמכר להימורים והפסיד את כל כספו, מבין שלושת בניו האחד מת, השני נרצח, והשלישי נסע לברזיל וחזר רק אחרי מות אביו. אשתו רחל חלתה במחלת נפש קשה.

היה תלמידו של הרב שמואל יהודה קצנלבוגן (המהרשי"ק). עבד כמורה, ובהיותו בן 23 מונה לדיין ודרשן בעירו ונציה. נודע כדרשן מצוין, ולדרשותיו הקשיבו גם גוים. עסק בהוראה שנים רבות, ועם תלמידיו הרבים נמנו גם נוצרים.

מלבד עיסוקיו של מודנה בתחומי היהדות, עסק גם במקצועות חופשיים, והיה מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה בגטו של ונציה.

אגב: הגרח"ק אמר לי השבוע שלמרות שטעה בענין התייחסותו לספר הזוה"ק, אין זאת סיבה שלא לומר את פיוטיו.

עתניאל בן קנז
הודעות: 1387
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: האם מותר לשיר 'קה ריבון עלם'

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ד' אוגוסט 16, 2017 3:41 pm

ש. ספראי כתב:
אגב: הגרח"ק אמר לי השבוע שלמרות שטעה בענין התייחסותו לספר הזוה"ק, אין זאת סיבה שלא לומר את פיוטיו.


האם הוצגו לפני הגרח"ק גם שאר הצדדים השליליים שבאישיותו, או שמא התייחס רק לביקורתו על הזוה"ק???

ליבא לתיובתא
הודעות: 108
הצטרף: ד' מרץ 28, 2012 6:20 pm

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי ליבא לתיובתא » ד' אוגוסט 16, 2017 4:16 pm

לא קראתי על תולדות חייו בספר של מכון בן צבי, אבל התיבות "תיאטרון, משחק, ריקוד", בהחלט יכולות להיות מעוותות,
וייתכן שלימד לתלמידיו גם שירה, כתיבת פיוטים, לחניהם ועוד...

ההוא גברא
הודעות: 544
הצטרף: ב' אוגוסט 29, 2011 4:19 pm

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי ההוא גברא » ד' אוגוסט 16, 2017 4:39 pm

זה מה שקורה כשסומכים על אנציקלופדיה של חילונים.

בתיאור המקורי לא כתוב שהאקדמיה למוזיקה של גטו ונציה ערכה קונצרטים וערבי שירה כמו שאתה חושב, אלא שעשו תפילות שבת עם מקהלה, כמנהג הרבה בתי כנסת וחסידויות.
אין לי מידע מה היה בתיאטרון שלהם, אבל הרמח"ל כתב מחזות ובחתונתו היה מחזה, וכן חכמים אחרים באיטליה. וגם פורים שפיל אינו המצאה של חילונים.

איש פלוני
הודעות: 210
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי איש פלוני » ד' אוגוסט 16, 2017 5:35 pm

ועדיין, גם אם לא ערך קונצרטים וגם אם אין שום בעיה בלכתוב מחזות, עדיין לא התייחסו פה למה שכתבתי לפנ"כ ששלח את בנו ללמוד עם כמרים ואחז שצריך לשלב בין הנצרות ליהדות והוא עצמו לימד כמרים תורה ועל ישו הוא כותב "אדם ישר שרוב מעשיו ע"פ חכמים"...

ש. ספראי
הודעות: 658
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: האם מותר לשיר 'קה ריבון עלם'

הודעהעל ידי ש. ספראי » ה' אוגוסט 17, 2017 12:51 am

עתניאל בן קנז כתב:
ש. ספראי כתב:
אגב: הגרח"ק אמר לי השבוע שלמרות שטעה בענין התייחסותו לספר הזוה"ק, אין זאת סיבה שלא לומר את פיוטיו.


האם הוצגו לפני הגרח"ק גם שאר הצדדים השליליים שבאישיותו, או שמא התייחס רק לביקורתו על הזוה"ק???


הצגתי רק את הנושא של הזוה"ק. הגרח"ק ידע על הנושא קודם לכן. זה לא היה חדש לו.

ש. ספראי
הודעות: 658
הצטרף: ב' יולי 06, 2015 12:21 am

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי ש. ספראי » ה' אוגוסט 17, 2017 12:55 am

איש פלוני כתב: ועל ישו הוא כותב "אדם ישר שרוב מעשיו ע"פ חכמים"...



התייחסות חז"ל בגיטין נ"ז לישו הנוצרי: אזל אסקיה בנגידא לפושעי ישראל, א"ל: מאן חשיב בההוא עלמא? א"ל: ישראל. מהו לאדבוקי בהו? א"ל: טובתם דרוש, רעתם לא תדרוש, כל הנוגע בהן כאילו נוגע בבבת עינו. א"ל: דיניה דההוא גברא במאי? א"ל: בצואה רותחת; דאמר מר: כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת.
תא חזי, מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם עובדי ע"ז.

דוד4
הודעות: 48
הצטרף: א' מרץ 03, 2013 10:56 am

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי דוד4 » ה' אוגוסט 17, 2017 3:22 am

איש פלוני כתב:ועדיין, גם אם לא ערך קונצרטים וגם אם אין שום בעיה בלכתוב מחזות, עדיין לא התייחסו פה למה שכתבתי לפנ"כ ששלח את בנו ללמוד עם כמרים ואחז שצריך לשלב בין הנצרות ליהדות והוא עצמו לימד כמרים תורה ועל ישו הוא כותב "אדם ישר שרוב מעשיו ע"פ חכמים"...

יש מקור נאמן לדברים הללו?

איש פלוני
הודעות: 210
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי איש פלוני » ה' אוגוסט 17, 2017 2:28 pm

דבריו על יש"ו מופיעים בספרו מגן וחרב נגד הנצרות מערכה ט' "ומכולם בחר הנוצרי האמיתית ונמשך אחר כת הפרושים חכמינו בכל דבריהם באמונות הן מעשיות שהאמין שהיו מקובלות בכל מכל כל" [יש"ו שבגמ' שלנו נכתב עליו "יש"ו שכישף והסית והדיח את ישראל"]...
בחיי יהודה עמ' 50 יהודה אריה מתגאה שאף נוצרים וכמרים באים לשמוע דרשותיו (כמובן שהוא מדגיש שזה אך ורק לכבוד ה') ובעמ' 93 מעיד כי אף חיבר חיבור על כל דיני ואמונות ישראל עבור נוצרים. בעמ' 62 אף מעיד על חכמות המשותפות (אלכימאיה) לבנו ולגלח [-כומר].
במבוא ל"זקני יהודה" הוצאת מוה"ק מסוכמת דרכו של יהודה אריה מודינא כך: "בסיכום ניתן לומר שבמסגרת תקופתו השתייך רבי יהודה אריה לאותו אגף במחנה היהודי שלא ראה עוול במיזוג חכמת ישראל חכמת יון, בנקודה זו נתקל בהתנגדותם של אותם חוגים ששמרו על דרך המסורת המקובלת".

דעותיו הרפורמיות בדבר שינויי התורה בעקבות הזמן
מודינא.png
דעותיו הרפורמיות בדבר שינויי התורה בעקבות הזמן
מודינא.png (14.47 KiB) נצפה 2072 פעמים


הימורים בי"ז בתמוז...
מודינא1.png
הימורים בי"ז בתמוז...
מודינא1.png (19.32 KiB) נצפה 2072 פעמים


דעת הרמח"ל על יהודה אריה מודינא
מודינא2.png
דעת הרמח"ל על יהודה אריה מודינא
מודינא2.png (22.36 KiB) נצפה 2072 פעמים


דעת המשכילים לגביו (בפרט שד"ל)
מודינא3.png
דעת המשכילים לגביו (בפרט שד"ל)
מודינא3.png (17.06 KiB) נצפה 2072 פעמים

דוד4
הודעות: 48
הצטרף: א' מרץ 03, 2013 10:56 am

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי דוד4 » ה' אוגוסט 17, 2017 6:57 pm

אם כי הצגת כאן דברים נכוחים (שיש מה להשיב עליהם, בהזדמנות), עדיין אין אני רואה כאן כלל וכלל מן הדברים החמורים שהצגת, ובפרט ב"ציטוט" החמור אודות אותו האיש, שציטטת כביכול מפיו או מפי כתבו.
האם אפשר להניח שהדברים לא היו ולא נבראו?! (או שבכל זאת מישהו מוכן לתת מקור נאמן).
ודומין הדברים בעיני למה שכתבו כאן לעיל כאילו תפקידו היה "מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה", בשעה שברור לכל מבין, שזהו בסך-הכל ציור שהחוקרים הפוקרים ציירו לדמותו. ושוב נשאלת השאלה - האמנם שומה עלינו ללכת אחרי חוקרים/פוקרים/משכילים הללו (שמגמתם ברורה) בעיניים עצומות???

בני ברקי
הודעות: 324
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי בני ברקי » ה' אוגוסט 17, 2017 7:00 pm

הגאון ר' אביגדור נבנצאל מזכיר אותו בספריו שיחות לספר שמות(אאל"ט פרשת בשלח או יתרו)והוא מפליג בשבחו שהתווכח עם כמרים וכו..
המקובל הרב משה זכות היה תלמידו, איך זה מסתדר עם כל הביקורת כלפיו?

איש פלוני
הודעות: 210
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm

Re: לדמותו של יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי איש פלוני » ה' אוגוסט 17, 2017 9:43 pm

דוד4 כתב:אם כי הצגת כאן דברים נכוחים (שיש מה להשיב עליהם, בהזדמנות), עדיין אין אני רואה כאן כלל וכלל מן הדברים החמורים שהצגת, ובפרט ב"ציטוט" החמור אודות אותו האיש, שציטטת כביכול מפיו או מפי כתבו.
האם אפשר להניח שהדברים לא היו ולא נבראו?! (או שבכל זאת מישהו מוכן לתת מקור נאמן).
ודומין הדברים בעיני למה שכתבו כאן לעיל כאילו תפקידו היה "מנהל תיאטרון ואקדמיה למוזיקה", בשעה שברור לכל מבין, שזהו בסך-הכל ציור שהחוקרים הפוקרים ציירו לדמותו. ושוב נשאלת השאלה - האמנם שומה עלינו ללכת אחרי חוקרים/פוקרים/משכילים הללו (שמגמתם ברורה) בעיניים עצומות???

כתבתי אני לעיל כך:
ועדיין, גם אם לא ערך קונצרטים וגם אם אין שום בעיה בלכתוב מחזות, עדיין לא התייחסו פה למה שכתבתי לפנ"כ ששלח את בנו ללמוד עם כמרים ואחז שצריך לשלב בין הנצרות ליהדות והוא עצמו לימד כמרים תורה ועל ישו הוא כותב "אדם ישר שרוב מעשיו ע"פ חכמים"...

שלח את בנו ללמוד עם כמרים: זכור לי שראיתי זאת פעם בכתביו אך לא מצאתי זאת כרגע, בע"ה אחפש לכשאתפנה. אמנם בכל זאת ציינתי "בעמ' 62 אף מעיד על חכמות המשותפות (אלכימאיה) לבנו ולגלח [-כומר]". ואף אם לא הוא עצמו שלח אותו ללמוד בכל אופן הביע תמיכה בזה. בכל אופן אחפש וכשאמצא אעלה לפה.
אחז שצריך לשלב בין הנצרות ליהדות: ציטטתי את מה שנכתב עליו במבוא לספרו שי"ל ע"י מוה"ק "השתייך רבי יהודה אריה לאותו אגף במחנה היהודי שלא ראה עוול במיזוג חכמת ישראל וחכמת יון". לדעתי זה כתוב בלשון עדינה, מי שקורא את כתביו רואה איך שאני כתבתי קרוב יותר לאמת (כמובן לא התכוונתי שהאמין בשילוש וכו', כוונתי היא למיזוג תורות נוספות וכו')
הוא עצמו לימד כמרים תורה: כתבתי "בחיי יהודה עמ' 50 יהודה אריה מתגאה שאף נוצרים וכמרים באים לשמוע דרשותיו (כמובן שהוא מדגיש שזה אך ורק לכבוד ה') ובעמ' 93 מעיד כי אף חיבר חיבור על כל דיני ואמונות ישראל עבור נוצרים." ראה שם בספר כל דבריו.
ועל ישו הוא כותב "אדם ישר שרוב מעשיו ע"פ חכמים": אכן ציטטתי מזכרון את הקו הכללי של דבריו ולא מילה במילה, אך לכתוב שבזמן יש"ו היו כמה כתות, פרושים, בייתוסים, צדוקים "ומכולם בחר הנוצרי האמיתית ונמשך אחר כת הפרושים חכמינו בכל דבריהם באמונות הן מעשיות שהאמין שהיו מקובלות בכל מכל כל" זה כמעט כדברי, ראה שם את כל הקטע כולו מלא ב"מחמאות" על אותו האיש בסגנון של 'הוא לא היה כל כך גרוע' 'הוא כלל לא טען שהוא אלוה ורק מאמיניו המציאו את זה' 'יש"ו הודה לא רק בתורה שבכתב אלא גם בתורה שבעל פה'.
ועוד הוא כותב שם שבעצם יש"ו היה מאמין בכל התורה כולה, בכתב ובע"פ, רק "במקצת דברים מעטים" לא הודה לחכמים, ש"היה אומר שלא היו הלכה למשה מסיני ולא קבלת קדמונים אלא המצאה מאתם [-מחז"ל]". לאחמ"כ הוא מסביר כי ה"מקצת דברים" שלא הודה לחכמים זה שסבר שנטילת ידיים אינה מסיני ומהקדמונים אלא המצאה מחכמי המשנה, ובגלל דבריו אלו היו תלמידיו מזלזלים בנטילת ידיים. כשראו זאת הפרושים "התחילו לחקור אחריו ולגדף דבריו ומעשיו" ואז "התחזק" ומשך אליו הרבה תלמידים "כיון שלא היה אומר לעזוב כלום מן התורה" ואז "עמד כנגדם" [-כנגד הפרושים]. מסביר באריכות שיש"ו כלל לא אמר להם שהוא אלוקים ולא עלה על דעתו לייסד דת חדשה רק לצורך הראה עצמו כבן אלהים כי "לא היתה כמוה תחבולה נאותה למגמתו" שלא יתנגדו לו, כיון שכך הוא "עושה שיחזיקוהו לא לבד גדול מכל ילוד אשה ומכל נביא, וממרע"ה, כי גם מהמלאכים כלם, כמו שגדולה מדרגת הבן אצל האב ממדרגת העבד והמשרת" וכך השיג מטרתו "להתגדל ולנצח בכל מדרגה ומחלוקת החכמים הפרושים".
נמצא שהאשים יהודה אריה מודינא את חז"ל הקדושים בכל הקמת הנצרות בכך שכביכול התנגדו לו ללא פרופורציה לחטאו, שהוא רק לא האמין בנטילת ידיים והם "התחילו לחקור אחריו ולגדף דבריו ומעשיו" וכדי שתלמידיו יחזיקוהו ליותר גדול מהפרושים וכך לא יתנגדו לו תיאר עצמו כבן אלוקים. וכלל לא הייתה מטרתו לחטוא ולהחטיא, רק להשיג מטרתו ש"בזה ניצל ממשפט ב"ד אז והשיג מה שלבו חפץ מן העם". (ולו לא היו חז"ל מתנגדים לו היה נשאר יהודי כשר ורק היה מזלזל בנט"י). נמצא חז"ל אשמים בכל... עפ"ל.
נראה לי שדבריו אלו חמורים יותר ממה שציטטתי, וייש"כ לרב "דוד4" שבזכותו חיפשתי ומצאתי את זה.
ואגב אורחא הוספתי שם גם צילומים מספרו עם השקפות רפורמיות ממש, ועל הימורים בי"ז בתמוז(!), על דעתו של הרמח"ל לגביו, ועל כך שאפילו המשכילים אחזו ממנו יותר קיצוני מהם.
ואוסיף בשוליים כי יהודה אריה מודינא מאד אחז מהשקפות ר"ע מן האדומים - מי שהוגדר ע"י רוב חכמי ישראל ובראשם הבית יוסף והמהר"ל כאפיקורס, והוא בכלל טוען שרוב הספר מאור עיניים לקוח מכתבי דודו (לא נכנסתי כאן לדיון אודות ר"ע מן האדומים והרוצה ימצא מקורו כאן וכאן וכאן).

לוצאטי
הודעות: 463
הצטרף: א' נובמבר 07, 2010 1:41 pm

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי לוצאטי » א' אוגוסט 20, 2017 9:55 am

גם ר"ע ספורנו לימד כמרים.

הרואה
הודעות: 758
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי הרואה » א' אוגוסט 20, 2017 11:46 am

לוצאטי כתב:גם ר"ע ספורנו לימד כמרים.

ואכן אם כבר מדברים מר"ש פישר, גם ממנו הוא לא אוחז.

איש פלוני
הודעות: 210
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm

Re: לדמותו של יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי איש פלוני » א' אוגוסט 20, 2017 2:23 pm

הרואה כתב:
לוצאטי כתב:גם ר"ע ספורנו לימד כמרים.

ואכן אם כבר מדברים מר"ש פישר, גם ממנו הוא לא אוחז.

א. לא כל מי שלימד כמרים הופך לאפיקורוס, אבל כשאנחנו יודעים שהוא אפיקורוס אפשר להוסיף ל"שבחיו" שהוא גם לימד כמרים. (וכמדומה שיש כאן ניסיון להתפס לזוטות [כן כמרים\לא כמרים וכדו'] ולא להתייחס לאמת הפשוטה שיהודה אריה מודינא היה אפיקורוס גמור).
ב. מו"ר הגר"ש שליט"א חסיד גדול מאוד של הספורנו והתבטא עליו גדולות [וספורנו וחזקוני לא משים מעל שולחנו, ואמר עליהם שהם גדולי מפרשי הפשט], מחיפוש מהיר באוצה"ח בספר בית ישי (להגר"ש פישר) את המילה "ספורנו" מצאתי 22 תוצאות (ייתכן שיש שמועה שהוא לא אוחז ממנו כיוון שהתבטא כמה פעמים על קטע מסוים בספורנו (דברים לג ט) שהוא נגד ההלכה (דמתו בניו מחמת מילה) וממילא א"א לפרש כך. אבל לומר ש"הוא לא אוחז" ממנו זה הפך האמת, שטות ושקר גמור והוצאת ש"ר).

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10725
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: לדמותו של יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוגוסט 20, 2017 2:40 pm

איש פלוני כתב:ייתכן שיש שמועה שהוא לא אוחז ממנו כיוון שהתבטא כמה פעמים על קטע מסוים בספורנו (דברים לג ט) שהוא נגד ההלכה (דמתו בניו מחמת מילה) וממילא א"א לפרש כך. אבל לומר ש"הוא לא אוחז" ממנו זה הפך האמת, שטות ושקר גמור והוצאת ש"ר).

יש בספורנו, שאיסור לקיטת המן בשבת הוא משום קוצר. חכ"א שלח את דבריו לאבנ"ז וככה"נ פלפל בדבריו מצד הדין. האבנ"ז משיבו: וע"ד הספורנו התמוהים אין אחריות דבריו עלי...
איש פלוני כתב: לא כל מי שלימד כמרים הופך לאפיקורוס
והבחור יוכיח.

איש פלוני
הודעות: 210
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm

Re: לדמותו של יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי איש פלוני » א' אוגוסט 20, 2017 2:57 pm

איש_ספר כתב:
איש פלוני כתב: לא כל מי שלימד כמרים הופך לאפיקורוס
והבחור יוכיח.

כוונתך לרבי אליהו בחור, שכידוע גם הוא לימד כמרים?

איש פלוני
הודעות: 210
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי איש פלוני » א' אוגוסט 20, 2017 4:26 pm

מצו"ב על גישתו ללימוד עם כמרים
מודינא4.png
מודינא4.png (65.85 KiB) נצפה 1836 פעמים

כמדומני שלא הספורנו ולא ר' אליהו בחור (שאגב, גם נגדו יצאו אודות לימודיו עם כמרים) נקטו כגישתו של יהודה אריה מודינא אלא סברו כשיטת ר' שמחה.

איש פלוני
הודעות: 210
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי איש פלוני » א' אוגוסט 20, 2017 4:40 pm

בני ברקי כתב:המקובל הרב משה זכות היה תלמידו, איך זה מסתדר עם כל הביקורת כלפיו?

מאיפה לקחת את זה שרמ"ז היה תלמידו?
האם רבי משה זכות רצה לצאת נגד רבו?
מודינא5.png
מודינא5.png (14.02 KiB) נצפה 1832 פעמים

הגהמ
הודעות: 1129
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: לדמותו של יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי הגהמ » א' אוגוסט 20, 2017 4:59 pm

איש_ספר כתב:
איש פלוני כתב: לא כל מי שלימד כמרים הופך לאפיקורוס
והבחור יוכיח.

באמת אין הדבר צריך ראיה אבל בכל אופן קצת מוזר להביא הוכחה מהבחור בעוד שהוא עצמו לא ניצל מביקורת עוד הרבה לפני ריא"מ (שלפני דורנו אנו לא נשמעו פקפוקים עליו).

לגופו של ענין מאד ארצה לדעת על סמך מה פסק הגר"ש פישר להכניס ריא"מ בכלל אלו שאין להם חלק לעוה"ב.

בברכה המשולשת
הודעות: 9085
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: לדמותו של יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' אוגוסט 20, 2017 5:06 pm

הגהמ כתב: ריא"מ (שלפני דורנו אנו לא נשמעו פקפוקים עליו).


?? (יעויין לעיל באשכול)

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 10725
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: לדמותו של יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוגוסט 20, 2017 5:09 pm

הגהמ כתב:
איש_ספר כתב:
איש פלוני כתב: לא כל מי שלימד כמרים הופך לאפיקורוס
והבחור יוכיח.

באמת אין הדבר צריך ראיה אבל בכל אופן קצת מוזר להביא הוכחה מהבחור בעוד שהוא עצמו לא ניצל מביקורת עוד הרבה לפני ריא"מ (שלפני דורנו אנו לא נשמעו פקפוקים עליו).

לגופו של ענין מאד ארצה לדעת על סמך מה פסק הגר"ש פישר להכניס ריא"מ בכלל אלו שאין להם חלק לעוה"ב.

על הבחור ידוע שהיה ביקורת בנקודה זו, היה גם פולמוס על מש"כ אודות קדמות הניקוד כמדומני. אבל לא שמעתי שהואשם באותם האשמות שנאשם ריא"מ ולכן ציינתי את שמו.

איש פלוני
הודעות: 210
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי איש פלוני » א' אוגוסט 20, 2017 5:15 pm

הגהמ כתב:באמת אין הדבר צריך ראיה אבל בכל אופן קצת מוזר להביא הוכחה מהבחור בעוד שהוא עצמו לא ניצל מביקורת עוד הרבה לפני ריא"מ (שלפני דורנו אנו לא נשמעו פקפוקים עליו)


ממתי זה דורנו? אעתיק לך את לשונו של הציץ אליעזר:
כי היו היה האיש [יהודה אריה ממודינה] אדם הפכפך, המתהפך בדיעותיו כחומר חותם, מנהל מלחמות נגד רבני וגדולי עירו בצורה לא פחותה ממלחמת המשכילים נגד רבני דורם, ולא בעיני אחד היה מוחזק ככופר, והנראה מכפי עדות עצמו הלך בלי כובע על הראש ברחובות קריה (יעוי' זקנ"י שם סי' כ"א. ובתוך המשך דבריו שם כותב כי דברי רז"ל צריך להבינם כפי המקום והזמן והאדם,,, כי אין קץ לדברים שמצינו להם ז"ל אסורים שנעשו מותרים בחילוף הזמן והמקום, ויאמר נא ישראל הלשכזה רב - פוסק יקרא) לעג מהאוסרים משחק כדור רגל בשבת (שם סי' כ"ב), וכל ימיו עד זקנה ושיבה היה משחק בקוביא ולא היה יכול בשום פנים להגמל מזה הגם שהיה מפסיד סכומים עצומים והדבר גרם להפרעת חיי המשפחה שלו (יעוין מדברי עצמו בזה בספרו חיי יהודה). חיבר ספרים נגד חכמת הקבלה והזוה"ק ועוד, למד ולימד להתחבר עם הנוצרים וכומריהם, הטיף למיזוג חכמת ישראל וחכמת יון (יעוין בספרו שם ומהמובא והמצוטט במבוא לספר זקני יהודה) זלזל בדיני ומנהגי ישראל תוך כדי הטפתו מידעו על צורך השמירה עליהם [יעוין בספרו חיי יהודה שם שכותב שהגם שצר לו על עשותם כל זה בימי בין המצרים אשר חובה עלינו להיות מצרים ודואגים על חורבן בית קדשנו והעיר אשר נראה בה ה', עם כל זאת הוא מבקש ממנו שיהי לרצון לפניו להודיעו מתי יהיה זאת ולהמציא גם לו מקום שמה שיוכל גם הוא לבוא ולראות. ובמקו"א שם הוא מעיד על עצמו וכותב, שביום י"ז בתמוז שחמשה דברים אירעו בו לישראל רעים וחטאים, נכנסה בו רוח שטות ושחק בקוביא והפסיד וגו' כיעו"ש]. ואם כן לאיש חכם אשר כל אלה דברים גרועים לו, היש להתחשב עם פסקי הלכות שכותב כביכול ככל העולה על רוחו? והאם אין תורתו כתורתו של דואג שהיא מן השפה ולחוץ? על כן לא מעלה ולא מוריד כלל ממ"ש בזקני יהודה בתשו' שם אשר למעשה חכמי עירו התנגדו לו, על כך בחריפות, ובראשם הגאונים הבעל גדולי תרומה והבעל דבר שמואל ז"ל. (יעו"ש במבוא הספר). ובמקומות אחרים אין ללמוד מדבריו ומפסקיו, כי אם כאשר נוכחים לדעת באמיתות הדברים כשלעצמם, וכולי האי ואולי. ואין להאריך בכאן יותר.

הגידולי תרומה והדבר שמואל הם בני דורינו? ובעיניהם היה מוגדר כופר!

איש פלוני
הודעות: 210
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm

Re: לדמותו של יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי איש פלוני » א' אוגוסט 20, 2017 5:28 pm

הגהמ כתב:לגופו של ענין מאד ארצה לדעת על סמך מה פסק הגר"ש פישר להכניס ריא"מ בכלל אלו שאין להם חלק לעוה"ב.

אצרף לך שוב את דברי שד"ל אודותיו
מודינא3.png
מודינא3.png (17.06 KiB) נצפה 1792 פעמים

"שנא חכמי המשנה הרבה יותר מהקראים והיה ריפורמיסט יותר מגייגר" זה לא מספיק בשביל להפוך לאפיקורוס?

קראקובער
הודעות: 2048
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: לדמותו של יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי קראקובער » א' אוגוסט 20, 2017 5:45 pm

הגהמ כתב:לגופו של ענין מאד ארצה לדעת על סמך מה פסק הגר"ש פישר להכניס ריא"מ בכלל אלו שאין להם חלק לעוה"ב.

מודינה בעצמו באחד מספריו (לא זוכר בדיוק איפה) צוחק על העניין של עולם הבא.

הגהמ
הודעות: 1129
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי הגהמ » א' אוגוסט 20, 2017 6:29 pm

כשכתבתי שרק בדורנו פקפקו באישיותו של ריא"מ התכוונתי רק על חכמי התורה אשר על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע. כמובן שלא התכוונתי כלל להביא בחשבון הערכתם של המשכילים - אם לחיוב אם לשלילה (ובדואי לא כאלו שהם עצמם נחשדים בכפירה בתושבע"פ ובהכחשת מגידיה - החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו!). ובכל זאת נראה לי שחשוב להבהיר שהמשכילים שדנו ורבו על אישיותו של ריא"מ עשו כן בעיקר על סמך החיבורים המפוקפקים 'מגן וצנה' ו'קול סכל' שפורסמו ע"י אנשים מפוקפקים בעצמם, ועדיין אין כל הוכחה עובדתית לבעלותו של ריא"מ עליהם. כמדומני שעד דורנו אנו לא התחשבו חכמי התורה עם פרסומים אלו, אבל הייתי מנחש שהגר"ש פישר אמר מה שאמר על סמך אלו החיבורים.

דברי ה'ציץ אליעזר' נראים לי די מופרזים, ובלא"ה אין בכחם להוציא מחזקתו מי שייחד הרחיד"א בשבילו ערך מיוחד בשם הגדולים אשר בארץ (ופוק חזי של'המדקדק הגדול' ר"א הבחור לא ייחד ערך במערכת הגדולים, ונדמה לי שרק עשה ערך לספרו במערכת ספרים 'טוב טעם' כדי לחלוק עליו, ולכן לא הזכיר ספרו המפורסם שעל שמו נקרא למרות שהוא נזכר על ידו בשאר ספריו כמה פעמים). ומה שהביא שם מהרב גידולי תרומה והרב דבר שמואל - פשוט שאין לראות בהתנגדות לפסקים מסויימים - תהיה חריפה ככל שתהיה - כקביעה שכותב התשובות הינו כופר (מה גם שאנו יודעים בלא"ה שלהרב גידולי תרומה היה יחס חיובי כלפי ריא"מ).

בברכה המשולשת
הודעות: 9085
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' אוגוסט 20, 2017 6:37 pm

הגהמ כתב: החיבורים המפוקפקים 'מגן וצנה' ו'קול סכל' שפורסמו ע"י אנשים מפוקפקים בעצמם, ועדיין אין כל הוכחה עובדתית לבעלותו של ריא"מ עליהם. כמדומני שעד דורנו אנו לא התחשבו חכמי התורה עם פרסומים אלו.


הרי גדול"י חיברו ספרים נגד החיבורים הללו

הגהמ
הודעות: 1129
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי הגהמ » א' אוגוסט 20, 2017 6:45 pm

בברכה המשולשת כתב:
הגהמ כתב: החיבורים המפוקפקים 'מגן וצנה' ו'קול סכל' שפורסמו ע"י אנשים מפוקפקים בעצמם, ועדיין אין כל הוכחה עובדתית לבעלותו של ריא"מ עליהם. כמדומני שעד דורנו אנו לא התחשבו חכמי התורה עם פרסומים אלו.


הרי גדול"י חיברו ספרים נגד החיבורים הללו

כמו?
האם אין כבודו מתכוון לספרו 'ארי נוהם' שחיבר נגד חכמת הקבלה? (אציין שגם הרחיד"א ראה ספרו זה וכתב עליו במעגל טוב שדבריו לעו והיו כלא היו, ובכל זאת לא נמנע מלהעריך אותו כמש"כ למעלה).

איש פלוני
הודעות: 210
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 11:50 pm

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי איש פלוני » א' אוגוסט 20, 2017 6:50 pm

הגהמ כתב:
בברכה המשולשת כתב:
הגהמ כתב: החיבורים המפוקפקים 'מגן וצנה' ו'קול סכל' שפורסמו ע"י אנשים מפוקפקים בעצמם, ועדיין אין כל הוכחה עובדתית לבעלותו של ריא"מ עליהם. כמדומני שעד דורנו אנו לא התחשבו חכמי התורה עם פרסומים אלו.


הרי גדול"י חיברו ספרים נגד החיבורים הללו

כמו?
האם אין כבודו מתכוון לספרו 'ארי נוהם' שחיבר נגד חכמת הקבלה? (אציין שגם הרחיד"א ראה ספרו זה וכתב עליו במעגל טוב שדבריו לעו והיו כלא היו, ובכל זאת לא נמנע מלהעריך אותו כמש"כ למעלה).

החיד"א בזה נסמך על סיפור מזויף (ראה בקובץ עץ חיים ד' אין לי זמן עתה בהמשך אצרף).

הגהמ
הודעות: 1129
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי הגהמ » א' אוגוסט 20, 2017 7:06 pm

אני מניח שאתה מתכוון להסיפור עם הדיבוק בעותק 'חיי יהודה' שראה הרחיד"א. נושא אחר לגמרי.

ההוא גברא
הודעות: 544
הצטרף: ב' אוגוסט 29, 2011 4:19 pm

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי ההוא גברא » א' אוגוסט 20, 2017 7:30 pm

יש לרמב"ם ולראב"ע מזל שלא קראת ספרים של חוקרים מסויימים...
כידוע שכל אחד מכניס את דעותיו לחכמים קודמים שהוא אוהב, והציטוטים שאתה מביא הם מכופרים שחושבים שגם אחרים כופרים, והציץ אליעזר העתיק מהם.

מה שנראה מדברי עצמו:
הוא כתב ספרים לנוצרים על היהדות "כעומד מן הצד", בתקופה שכבר היו ספרים של משומדים שתיארו לגוים את היהדות כדת מלאה הבל. בלשוננו היום: זו ספרות הסברה ולא לימוד תורה לגויים!
בספר הויכוח נגד הנצרות הוא מתאר את אותו האיש לפי העולה מספריהם וטוען שלא התכוון לעשות עצמו אלוה. בתקופתו שהיתה מלאה תעמולה של מסיונרים והיו מצויים משומדים זה היה זיכוי הרבים גדול, לשכנע בני אדם שאותו האיש לא חשב בכלל שהוא אלוה. לדעתך היה עדיף שישתמדו יהודים בגלל שבאמת אותו האיש כן חשב? (גם מהגמרא משמע שאותו האיש שמר את ההסתה לע"ז בסוד ולכן היו צריכים להכמין לו עדים). בוויכוחים עם גוים, כשהסביר להם שאותו האיש בעיקרון תמך בפרושים זה הועיל שהגוים יכבדו רבנים.
שילוב נצרות ויהדות - נראה דמיונות שלך. שילוב חכמת יון ויהדות אינו המצאה שלו אלא של חלק מן הראשונים.
לימוד אלכימיה מכומר - הרבה ראשונים עשו עסקים עם כמרים. ורוב הכמרים באיטליה בזמנו לא היו אדוקים כידוע. מה ראית בזה?
גם בעל סדר הדורות השתמש הרבה במאור עינים, ולא כל חכמי איטליה התנגדו לו. (הרמח"ל הביא ממחברות עמנואל שנאסרו בשו"ע בפירוש)
דברי שד"ל שהריא"מ היה רפורמיסט נאמרו על ספר שמיוחס בפירוש לקראי אלא שהרבה חוקרים, כמעט כולם כופרים, משערים שהריא"מ כתב אותו בעצמו. הוא התחיל לכתוב ספר תשובות לאותו ספר ואינו בידינו. גם מספר הויכוח שלו חצי הספר האחרון חסר, וגייגר התאמץ להמציא שאת הספר נגד הקראים לא גמר כי לא התנגד באמת, ואת הספר נגד הנוצרים לא גמר כי התנגד לאלהותו של אותו האיש ולא לאלהותה של אמו... כנראה הספרים אבדו או שנפטר באמצע)

בקיצור: הוא לא חי בעיירה בפולין שכל הגוים בה בורים ואין חשש שישפיעו על היהודים וכל היהודים אדוקים, אלא בונציה באיטליה כשהגוים היו משכילים והיו הרבה יהודים עבריינים. בתקופתו הוא היה ממזכי הרבים.

מה שנכון נכון
הודעות: 8117
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: לדמותו של רבי יהודה אריה די מודינא <איחוד הודעות>

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' אוגוסט 20, 2017 8:29 pm

איש פלוני כתב:הגידולי תרומה והדבר שמואל הם בני דורינו? ובעיניהם היה מוגדר כופר!

הגדולי תרומה שהיה 'אהוב כתלמיד' אל ריא"מ כותב בשבח ספרו מדבר יהודה.
ר"ש אבוהב לא היה בונציה בחיי ריא"מ. בספרו דב"ש סי"ט הוא מביא את פסק שחתום עליו גם ריא"מ (הספר נסדר כנר' על ידו וי"ל אח"מ). גם מאגרתו שנדפסה בעץ חיים ד עולה שלא החזיקו לכופר.

----
במדבר יהודה שי"ל בהוצאת מישור מנסה המו"ל להציג את ריא"מ בצורה חיובית, וכמדומני שמובאות שם עוד התיחסויות חיוביות אליו מרבני זמנו ומקומו, אך כעת אמ"א.


חזור אל “משפחות סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: סוקולקה ו־ 10 אורחים