עזרה באיתור ספר, ועוד <רבי שמחה זעליג ריגר>

[גלילי]

מהו רשימו"ת, ומיהו הגרש"ז ריגר, האם חיבר ספרים?

ישורון

ScreenShot001.jpg (63.09 KiB) נצפה 14276 פעמים

[תוך כדי דיבור]

"שהגאון ר' שמחה זעליג ריגער [האב"ד בבריסק] הקשה כן להגאון ר' חיים סולובייצ'יק". דמות מפורסמת בייחוסה לבית בריסק. לא כתב ספרים אך בכמה מקומות נדפסו מעט מדברי תורתו.

ואני מניח ש"רשימו"ת" הוא סדרת ספרי "רשימות שיעורים" על מסכתות הש"ס שהוציאו תלמידי הגרי"ד סולובייצ'יק מבוסטון (כי הגריד"ס הביא הרבה כהאי גוונא מבית סבו, וגם - לא רבים יודעים - הרמ"א בן הגרש"ז לימד בישיבת רבנו יצחק אלחנן). מי הוא זה הכותב שרצה להסתיר מקורו ברמזים?

[גלילי]

ייש"כ.
הכותב הוא הרב יחזקאל כחלי, בקובץ ישורון כרך יג.

[תוך כדי דיבור]

א"כ לא רק את שם מקורו הסתיר, אלא גם את שמו שלו עצמו...

[גלילי]

א"כ לא רק את שם מקורו הסתיר, אלא גם את שמו שלו עצמו...

אגב, השם "יחזקאל כחלי" כבר שימש בעבר מחסה לשמו האמיתי של ה"בן איש חי", ראה מקבציאל - לה, וכאן
[וכמובן, יש חולקים על קביעה זו].

[גוראריה]

פרטים על רבי שמחה זליג תוכל לקבל מנינו הרה"ח מ.גולבסקי הי"ו, חסיד גור תושב עמנואל [ומיושבי מעשיהו, כמובן...]

[איש_ספר]

ידעתי את הכותב בישורון, אשר שם פנים סתר לו וטעמו ונימוקו עמו. (אגב, מן הטענות נגד הפתאים המאמינים לסיפור חכם יחזקאל כחלי, הלא היא הטענה שלא נשמע ולא נראה משפחה שכזו לא בבבל ולא מחוצה לה...). שאלתי אותו לפתרון ראשי התיבות, והשיב שכמובן הכונה לרשימות תלמידים אלא שאינו זוכר היכן ראה זאת.

הרש"ז ריגר נזכר גם באשכול על הרמ"מ שוליזינגר. פרטים עליו בספר להט החרב המתהפכת של נכדו גולבסקי, כנראה שהוא אביו של הנזכר כאן.

[בור ועם הארץ]

פרטים עליו בספר להט החרב המתהפכת של נכדו גולבסקי, כנראה שהוא אביו של הנזכר כאן.

הרב חיים בער גולבסקי שליט"א, נכדו של הרש"ז ריגר, לימד בישיבת רי"א.

[בן באג באג]

הרש"ז ריגר היה כמדומני ראש המוצי"ם או השובי"ם בבריסק ז"ל הי"ד, והגר"ח היה סומך עליו ביותר, או אף רק עליו

[גוראריה]

הרש"ז ריגר היה כמדומני ראש המוצי"ם או השובי"ם בבריסק ז"ל הי"ד, והגר"ח היה סומך עליו ביותר, או אף רק עליו

הוא היה הפוסק למעשה בשאלות בעיר. הגרי"ז לא היה עוסק בהוראה בבריסק באופן שוטף, רק כל הדבר הקשה וכו'. בספרו של רש"י מלר מבואר באריכות וגם תמונות יפות שלו שם.

יש סיפור שבויכוח שהי"ל פעם עם רח"ע בשאלה הלכתית, אחרי התכתבות ארוכה הודה רח"ע לדבריו, נאנח ואמר: "הוא לא עסק בצרכי ציבור ואני כן טרוד בזה..." והדברים מבהילים.

[בור ועם הארץ]

הגר"ח היה סומך עליו ביותר, או אף רק עליו

הגר"ח הביאו במיוחד מוואלאזין לכהן כמו"ץ בבריסק.
הוא מוזכר (כמדומני) ג"פ בחרח"ה, "וכה העירני ידידי הרש"ז נ"י", וכדו'.

[מור]

ויקיפדיה בערכו:

הרב שמחה זליג ריגר (כ' באדר ה'תרכ"ד, 1864 - ד' בחשון ה'תש"ג, 1942), רב, דיין ומורה הוראה בבריסק שבליטא.

שמחה זליג ריגר נולד בנובהרדוק לאביו שהיה מנכבדי העיר וסוחריה, ועם זאת היה תלמיד חכם ואדם בעל שיעור קומה תורנית. בשנת ה'תרל"ד (1874) עברה משפחתו להתגורר בבריסק, שם למד רבי שמחה אצל רבי יהושע לייב דיסקין. עוד בהיותו נער התקבל כתלמיד מן המנין בישיבת וולוז'ין, והיה לתלמידו של המשנה לראש הישיבה רבי חיים מבריסק. לאחר שנפטר אביו של רבי חיים מבריסק, וקהילת בריסק בקשה מרבי חיים שימלא את מקומו, ניאות לבקשתם בתנאי שרבי שמחה זליג ימונה למורה הוראה ולדיין ויהיה אחראי על כל ענייני פסיקת ההלכות בעיר, וידון במקומו בסכסוכים שיתעוררו בקהילה היהודית בעיר (זאת כנראה משום שרבי חיים השתדל להימנע מפסיקת הלכה ומדיינות). גם אחר פטירת רבי חיים ומינויו של בנו רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק תחתיו, המשיך רבי שמחה זליג להיות המורה הוראה והדיין של בריסק.

רבי שמחה זליג התייחד מבין תלמידי ישיבת וולוז'ין בכך שלא עסק בסדר הלימוד הרגיל בישיבה, כלומר בבירור סוגיות שבתלמוד שעיקרן תאוריה ולא מעשה, אלא עסק בלימוד ההלכה הפסוקה. כבר בישיבה התפרסם כבקי ובר סמכא בעניינים ההלכתים מסובכים. יכולת הפסיקה שלו הייתה מדהימה, תוך דקות ספורות היה יכול להספיק לענות עשרות תשובות בעניינים מורכבים‏[1]. פעם אמר עליו רבי חיים: במקצוע ההוראה רבי שמחה זליג הוא חד בדרא (יחיד בדורו)!. ההערכה אליו גברה בעקבות מקרה בו הכריז ברבים כי טעה במקרה מסוים של פסיקת הלכה.

מלבד מצוינותו בשדה ההלכה, היה רבי שמחה זליג מיוחד גם ביראת שמים ובצדקות. תפלתו היומיומית הייתה סוערת ונרגשת וכולו היה כאש בוערת. גם בשעה שהיה מורה הוארה היה אחוז פחד וחרדה לבל יטעה, ואף את תלמידיו הדריך שינהגו כך הם. גם מידותיו הטובות וליבו הרחום והשופע לזולת היו מן המפורסמים, והיה מקריב את כל כולו לעשיית צדקה וחסד. אחד מתלמידיו בבריסק היה הרב איסר יהודה אונטרמן, לימים הרב הראשי לישראל.

רבי שמחה זליג היה מתנגד חריף, ולא קיבל את גדלותם וסיפורי המופתים של האדמורי"ם החסידיים. למרות זאת, קיבל למשרות השוחטים בעיר דווקא אך ורק מעדות החסידים, כנראה בגלל מידת יראת שמים שהייתה בהם.

היה מהרבנים הראשונים שנתנו דעתם לסוגיית קו התאריך בהלכה, ודעתו הייתה כפי שסבר גם החזון איש לאחר מכן, אך דעתו בסוגיא זאת לא התקבלה בציבור.

הרב ריגר לא חיבר ספרים, אך בקבצים וספרים רבים נתפרסם מדברי תורתו וחכמתו. רבי חיים מבריסק, שבספרו אינו מזכיר כמעט את דברי האחרונים, כותב בשם רבי שמחה זליג בשלשה מקומות בספרו ומכנהו "ידידי הרש"ז"‏[2].

הרב ריגר נרצח בשואה יחד עם יהודי בריסק, בחודש חשון התש"ג (1942).

[עריכה] הערות שוליים^ מוריה, לט, עמוד יז, מכון ירושלים, ירושלים תשל"ו.
^ הלכות תפילין פרק א הלכה טו (קושיה בשמו), הלכות תרומות פרק א הלכה י (פירוש בשמו), הלכות ביאת מקדש פרק יג הלכה כא (תירוץ בשמו).

========

מאתר ישיבה:

איזהו דיין מומחה?
מעשה ברבי חיים מבריסק שחיפש דיין בבריסק וביקש מרבי חיים עוזר שישלח אליו דיין מומחה, תוך כדי הבהרה ש"מומחה" פירושו שיכול לומר "איני יודע".
רבי שמחה זליג ריגר, שהיה הראב"ד בבריסק, סיפר שפעם גילה לו רבי חיים מדוע לקחו להיות ראב"ד - כיון שיכול לומר "טעיתי" גם לאחר עשיית הדין
(הליכות רבי חיים).

יש ללמוד גם כיצד להשיב כשלא יודעים
אחד מבוגרי ישיבת "פוניבז'" אשר הוסמך להוראה מספר על פגישה מעניינת שהיתה לו בעניינו עם הרב מפוניבז': "אחרי שלמדתי טור ושו"ע כשלוש שנים ומחצה, ועברתי את כור המבחן אצל רבנים גדולים. הלכתי ובאתי אצל רבינו בבקשה שיאציל עלי ברכתו.
"אמר לי: 'למדת שלוש שנים ומחצה טור ושו"ע, כדי לדעת מה להשיב לשואלים כשהנך יודע את התשובה, אך עדיין לא למדת כיצד להשיב כשאינך יודע... לא אברכך כי-אם לאחר שתיכנס לחדר הסמוך ותשנן בדד לעצמך במו פיך מאה פעמים את המילים: 'איני יודע...'. רק אחרי שתרגיל לשונך לא בלבד להשיב תשובה לכל שאלה, אלא גם לומר איני יודע, אתן לך ברכתי שתצליח ברבנות...' "לעומת זאת סיפר פעם הרב בבדיחותא: מעשה ברב צעיר, שיצק מים על ידיו של המו"ץ הבריסקאי רבי שמחה זליג, והלך ממנו לישב על כסא הרבנות בעיירה אחת.
"והנה אירע מעשה שתיכף ביום בואו שאלו אותו שאלה חמורה בדיני איסור והיתר, ולא ידע מה להשיב, ואמר לבעלי-הבתים במילים פשוטות: 'אינני יודע!' עמדו בני העיירה, שחשבו כי אינו בקי בהוראה, ושילחו אותו מיד כלעומת שבא.
"כיון שחזר למקומו חברו עליו מכריו והקיפוהו כעכנאי בשאלות: מה זה עלה בדעתך לומר באזני בעלי-בתים פשוטים 'אינני יודע'. השיב: 'ראיתי גם שרבי שמחה זליג נוהג ככה'.
"צחקו לו: 'ואיך לא חשבת שיש הבדל בינו ובינך, הלא כשרבי שמחה זליג אומר 'אינני יודע' אף אחד אינו מאמין לו, ואילו כשאתה אומר - מאמינים גם מאמינים לך'..." ("הרב מפוניבז'")

[עניני]

נכדו של ר זלמן ריגר כתב ספר משיב משובב נפש חיה יש שם הרבה דברים מסבו ספר חשוב אפשר לעשות חיפוש בתוך הספר ריגר ותמצאו

[מיללער]

ר' שמחה זעליג היה נכדו של ר' שמחה אחיו של ר' חיים מוואלוזין, נכדו ר' חיים דובער גולבסקי שנזכר לעיל היה גם נכדו של ר' חיים מוואלוזין (לא יודע בדיוק איפה) ר"ח גולבסקי חיבר ג"כ ספר 'דו יובלין': תולדות חקר היהודים הראשונים שמסרו את נפשם לפני מאה שנים ללמד תורה במדינה הזאת (ארה"ב) ושא"ס.

פרופ. שפירא כתב אודות כתבי הרב גולבסקי ב' כתבות בבלוג הספרים (באנגלית):
http://seforim.blogspot.com/2009/09/wri ... evsky.html

http://seforim.blogspot.com/2009/09/wri ... art-2.html

הנה תמונת הרב גולבסקי (מבלוג הנ"ל)

[עט סופר]

היה מהרבנים הראשונים שנתנו דעתם לסוגיית קו התאריך בהלכה, ודעתו הייתה כפי שסבר גם החזון איש לאחר מכן, אך דעתו בסוגיא זאת לא התקבלה בציבור.

למעשה הוא והגאון רבי איסר יהודה מלין גרמו לעורר את הבעיה ע"י תלמידי מיר, ובכך נשלךחה השאלה לא"י ובסופה קבלו עליהם לחומרא את שני התאריכים, וביוה"כ נהגו רק כדעתם כפי שהורה גם החזו"א.
מי שעוררו את הבעיה היו שני בניו של הגאון רבי איסר יהודה מלין [הגאונים רבי מאיר ויבלחט"א רבי נחמיה לימים ר"י כנסת יהודה בי-ם] שהיו ביפן יחד עם ישיבת מיר, אף שהם עדיין לא למדו במיר והיו יותר קטנים. בשל גילם לא התייחסו לדבריהם, אך כשבן דודם הגאון רבי אריה לייב מלין שהיה מהמבוגרים ומהאריות שבחבורה שהם מעידים בשם אביהם שהיה אף הוא דיין בבית דינו של הגר"ח והגרי"ז יחד עם הגרש"ז ריגר, מיד עורר על הבעיה שדייני בריסק סבורים ששבת חל ביום שהיפנים מכנים יום א', ודבריו נתקבלו, ואז שלחו את השאלה לא"י.
קשה לומר שדעתו לא נתקבלה בציבור כי בחייו לא היה זה נידון.

[בן_אליעזר]

בקשר לרבי שמחה זעליג זצ"ל, אעתיק בזה מה שראיתי לאחרונה מסיפורי הרה"ח יצחק דוד גראנער ז"ל (רב ושליחו של האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל במלבורן) שנרשמו ע"י נכדיו [המוסכר נתווסף על ידם]:

הי' פוסק גדול בעיר בריסק ושמו הי' ר' שמחה זעליג, ור' חיים בריסקער אמר שהוא לא יהי' רב בלתו, [וזקני] הכיר אשה שאביה הי' קצב בבריסק, והיתה הולכת אליו עם שאלות. ומעולם לא אמר על דבר שהוא "טריף", רק אמר לה זאג דער טאטע ס'איז נישט גוט.

[שם משמואל]

ראה גם כאן
viewtopic.php?f=19&t=21625

[ש.י. רובין]

ר' שמחה זעליג היה נכדו של ר' שמחה אחיו של ר' חיים מוואלוזין, נכדו ר' חיים דובער גולבסקי שנזכר לעיל היה גם נכדו של ר' חיים מוואלוזין (לא יודע בדיוק איפה) ר"ח גולבסקי חיבר ג"כ ספר 'דו יובלין': תולדות חקר היהודים הראשונים שמסרו את נפשם לפני מאה שנים ללמד תורה במדינה הזאת (ארה"ב) ושא"ס.

פרופ. שפירא כתב אודות כתבי הרב גולבסקי ב' כתבות בבלוג הספרים (באנגלית):
http://seforim.blogspot.com/2009/09/wri ... evsky.html

http://seforim.blogspot.com/2009/09/wri ... art-2.html

הנה תמונת הרב גולבסקי (מבלוג הנ"ל)

איך בדיוק היה ר' ש"ז נכדו של ר' שמחה אחיו של ר' חיים מוואלאזהין?
נסיתי אצל בעל הבלוג וגם הוא לא יודע אלא שכן קיבל מר' ח"ד גולבסקי. מישהו יכול להאיר עיני בזה?

[מיללער]

לאחרונה י"ל ספר מרתק באנגלית לתולדות רש"ז ריגר ומשפחתו ע"י בת בנו משה אהרן - ד' מצאצאי רש"ז היגרו לאמריקא ובתוכם הבן משה אהרן שנהי' פרופסור כאן.

הנה קישור להרכשת הספר
https://www.goodreads.com/book/show/254 ... -s-journey

[אליסף]

המו"ל היא בתו של ר' משה אהרן ריגר בן רש"ז.
מדובר באוטוביגרפיה שרמ"א כתב לאחר שעזב את סלבודקא ופנה לאקדמיה
ממש מרתק, תמונה אותנטית מהימים ההם, רק חבל שזה מתורגם לאנגלית ולא בעברית המקורית

[ש.י. רובין]

האם מפורט שמה יחוסו ושמות בני משפחתו?

[פייביש אופטובסקי]

גם אני פייביש אשמח לדעת אם הספר סוקר את שנת ת"ש בוילנא, ואת השתלשלות הנסיעה ליפן דרך רוסיה.

מצו"ב שני מכתבים מרש"ז ריגר.

[בברכה המשולשת]

לאחרונה י"ל ספר מרתק באנגלית לתולדות רש"ז ריגר ומשפחתו ע"י בת בנו משה אהרן - ד' מצאצאי רש"ז היגרו לאמריקא ובתוכם הבן משה אהרן שנהי' פרופסור כאן.

הנה קישור להרכשת הספר
https://www.goodreads.com/book/show/254 ... -s-journey

ראיתי באתר seforim ביקורת על הספר (בלעז)

[ברוז]

מכתב מרבי שמחה זליג

[גיזונטע קאפ]

בספר אסופות רבינו חיים הלוי נדפס מכתב מר' שמחה זליג.
בספר אורחות שבת מביא מחלוקת הגרש"ז ריגר והדובב מישרים בנוגע לעשיית קרח בשבת

[גיזונטע קאפ]

מכתב אקטואלי מהגרש"ז
שארי היקר המצויין חריף ובקי… נ״י

ראיתי את מכחבך, ואני אומר חזק ואמץ בתורה וסוף הכבוד לבוא והעיקר להצליח בתורה ולשקוד כפי הכח, ולא יותר מכפי הכח, וקובץ על יד ירבה, ומעולם לא היו בישיבות כלם בעלי כשרון רק מעט היו בעלי כשרון. ויש אשר אינם בעלי כשרון נשארו בלימודם וגדלו והצליחו, ומה שיעשה הזמן אי אפשר לחשוב מראש. כל דרכי הלימוד טובים וכן כל אופני הלימוד אם הוא רק על פי שכל וקרוב לאמת ובלא שגיאה בהפשט. ותשתדל להתקרב להגאון הר״מ, ותשמע מה שיעורר אותו בדברים ותתבונן אם יישר בעיניך, ואין כל הדעות שוות גם בתורה. חזק ואמץ והעליון יצליחו לעלות מעלה מעלה במדרגות התורה ולחזור על הלימוד ולאסוף ולזכור את כל לימודו

שמחה זליג

(העמק, תשרי תש"מ)

[שיף]

עוד על הגרש"ז

[ברוז]

בספר החדש של מלר על הגר"ח יש בסוף המון חומר על רבי שמחה זעליג עם כמה וכמה תמונות נדירות וכפי הנראה בפרסום ראשון, חומר משובח מאוד.
ובכלל הספר כולו עמוס עם המון תמונות נדירות מהווי הימים ההם.

[מלאעולם]

בד"ה הגאון רבי חיים בער גולבסקי נכדו חביבו של מרן הרש"ז.
ההלוויה התקיימה אתמול מוצ"ש פרשת בשלח ונקבר בבית הקברות ארץ החיים בבית שמש

[משוש דורים]

בד"ה הגאון רבי חיים בער גולבסקי נכדו חביבו של מרן הרש"ז.
ההלוויה התקיימה אתמול מוצ"ש פרשת בשלח ונקבר בבית הקברות ארץ החיים בבית שמש

מן הסתם היה זקן מופלג.
היה איש מעניין מאד, כאשר יווכח מי שיקרא בספריו, הנקראים בשמות מעניינים, 'פרח שושנה אדומה' על נדה, 'משיב משובב מיישב נפש חיה' על הצל"ח בפסחים, 'להט החרב המתהפכת' על הגהות חזו"א לחי' הגר"ח, ועוד כיו"ב.

[השעיר החיי]

עוד חי עמנו נכדו הקרוי על שמו שמחה זעליג ריגר פרשן הכדורסל הנודע..

[מלאעולם]

בד"ה הגאון רבי חיים בער גולבסקי נכדו חביבו של מרן הרש"ז.
ההלוויה התקיימה אתמול מוצ"ש פרשת בשלח ונקבר בבית הקברות ארץ החיים בבית שמש

מן הסתם היה זקן מופלג.

אכן, היה בן 96 במותו