הגאון רבי ישעיהו עקיבא קרישבסקי הי"ד. בעמח"ס פניני ישעיה

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ג' אוקטובר 13, 2015 5:39 pm

המנוח הי"ד נולד בירושלים בשכונת עץ חיים בז' אייר תשט"ז, לאביו הגאון רבי ראובן קרישבסקי זצ"ל רבה של שכונת עץ חיים מגדולי מגידי השיעורים ותלמידי החכמים בישיבת 'כוכב מיעקב' טשעבין בירושלים, ולאמו מרת מלכה.

הרה"ג ר' ישעי'ה השתייך לחסידות פינסק קרלין. מידי שבת היה מתפלל בבית המדרש של החסידות, כך גם היה מגיע למנחה ומעריב, ושומע שיעור דף היומי מהמגיד שיעור רבי אליש בריזל.

בעבר גם היה יד ימינו של העסקן המפורסם רבי יחיאל רבינוביץ ז"ל מירושלים שנפטר לפני מספר שנים. המנוח היה מקושר לאדמו"רי פינסק קרלין, ובפרט היה מקושר בלב ונפש לאדמו"ר מפינסק קרלין שליט"א אליו היה מתבטל כתלמידי בפני רבו.

הוא נודע כתלמיד חכם עצום וחיבר את הספרים 'פניני ישעיהו' על התורה והמועדים ופרקי אבות וזכה להסכמות נלהבות מגדולי האדמו"רים והרבנים.

היה מסתופף גם בחצר חסידות לעלוב-בראנוביץ ברחוב רבינו גרשום בירושלים.

מכריו מספרים כי "היה אדם ירא שמים מרבים בצורה מופלאה, הוא לא היה אומר ברכה מבלי שיעמוד לידו אדם שיענה אמן אחריו, הוא היה מחפש בכל ברכת אשר יצר מישהו שיענה אחריו אמן".

בנוסף מספרים מכריו כי "הוא הקפיד כל ימיו לא לדבר בתפילות, ושמר על כך מכל משמר".

הותיר אחריו בן אחד - שניאור זלמן קרישבסקי חסיד חב"ד המתגורר בבני ברק.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ג' אוקטובר 13, 2015 5:44 pm

הודעה זו שייכת לאשכול זה: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=24159

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ג' אוקטובר 13, 2015 6:13 pm

מסע הלוויתו של הקדוש הרב ישעיהו עקיבא קרישבסקי הי"ד, שנרצח בפיגוע הדריסה הבוקר במלכי ישראל יצא מבית המדרש פינסק קרלין בדרכו אל הר המנוחות שם ייטמן • תיעוד כואב

הפיגוע הרצחני במלכי ישראל: בשעה זו החל מסע הלוויתו של הקדוש הרב ישעיהו עקיבא קרישבסקי הי"ד, שנרצח הבוקר בפיגוע הדריסה והדקירה בשכונת גאולה בירושלים.

מסע הלוויה יוצא מבית המדרש של חסידות פינסק קרלין אליה משתייך קרישבסקי, בדרכו להר המנוחות שם ייטמן.

המשפיע החסידי רבי מיילך בידרמן, הספיד את קרישבסקי בקול בוכים וזעק: "שעייה, תעלה למעלה, אל כסא הכבוד ותגיד לקדוש ברוך הוא די!".

רבי מיילך הוסיף והספיד את הקדוש, וסיפר כי היה מקפיד לעלות בראש חודש לתורה בעליית רביעי, וגם היום בבוקר, ראש חודש חשוון, הוא עלה לתורה "אך חצי שעה אחר כך עלית למעלה", ביכה הרב בידרמן.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ג' אוקטובר 13, 2015 6:19 pm

אם על השלט לא כתוב השם עקיבא, אז מהיכן לקח זאת פותח האשכול.

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ג' אוקטובר 13, 2015 11:50 pm

גימפעל כתב:אם על השלט לא כתוב השם עקיבא, אז מהיכן לקח זאת פותח האשכול.

גם במשרד הפנים של הציוינים ככה מופיע
אמור מעתה: הריני לומד ____ לע"נ ר' ישעיהו עקיבא בן ראובן.

נטיעות · הודעהעל ידי **נטיעות** » ג' אוקטובר 13, 2015 11:58 pm

תיקון טעות: ר' ישעי' עקיבא קלמן ב"ר ראובן - כך כתבו ה"ציונים" הנ"ל...

מה שנכון נכון

"שעייה, תעלה למעלה, אל כסא הכבוד ותגיד לקדוש ברוך הוא די!".

צ"ע אם המקור לזה הוא ברכות לד. חברותא כלפי שמיא או סנהדרין קה. חוצפא כלפי שמיא.

בברכה המשולשת

כמדומני שהמקור לזה הוא שאין אדם נתפס על שעת כאבו

מה שנכון נכון

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שהמקור לזה הוא שאין אדם נתפס על שעת כאבו

ואם כן ע"ז אמרו בב"ב המקרא באיוב 'לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל', ואין להעלות דברים אלו על הכתב לפרסמם ולהנציחם. [ובאיוב נכתבו כדי ללמוד ממנו ד"ז כמ"ש שם].
הבעיה שסגנון זה נמצא גם במקרים אחרים.

אלטנוישול

אם ה"פניני ישעיה" נמצא בידי מישהו ויכול לסרוק כמה עמודים על פרשיות נח ולך לך, תבוא עליו ברכה!

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ד' אוקטובר 14, 2015 9:03 am

מה שנכון נכון כתב:
בברכה המשולשת כתב:כמדומני שהמקור לזה הוא שאין אדם נתפס על שעת כאבו

ואם כן ע"ז אמרו בב"ב המקרא באיוב 'לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל', ואין להעלות דברים אלו על הכתב לפרסמם ולהנציחם. [ובאיוב נכתבו כדי ללמוד ממנו ד"ז כמ"ש שם].
הבעיה שסגנון זה נמצא גם במקרים אחרים.

איני מצטרף למקהלת המגנים. אנו אומרים לשונות כאלו לרוב בתפילות בפיוטים בסליחות ובקינות.

אלטנוישול

אלטנוישול כתב:אם ה"פניני ישעיה" נמצא בידי מישהו ויכול לסרוק כמה עמודים על פרשיות נח ולך לך, תבוא עליו ברכה!

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ד' אוקטובר 14, 2015 9:29 am

מה שנכון נכון כתב:
"שעייה, תעלה למעלה, אל כסא הכבוד ותגיד לקדוש ברוך הוא די!".

צ"ע אם המקור לזה הוא ברכות לד. חברותא כלפי שמיא או סנהדרין קה. חוצפא כלפי שמיא.

כמסתבר דיבר ר' מיילעך ביודיש, ומשכך הבה ונשמע את המקור, או אז נראה הכצעקתה...

ולוואי ונזכה לראות ד'חציפא נצח לבישא'.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ד' אוקטובר 14, 2015 10:22 am

מה שנכון נכון כתב:
"שעייה, תעלה למעלה, אל כסא הכבוד ותגיד לקדוש ברוך הוא די!".

צ"ע אם המקור לזה הוא ברכות לד. חברותא כלפי שמיא או סנהדרין קה. חוצפא כלפי שמיא.

המקור הוא רש"י בראשית מ"ג י"ד.

מה שנכון נכון

תוכן כתב:
מה שנכון נכון כתב:
"שעייה, תעלה למעלה, אל כסא הכבוד ותגיד לקדוש ברוך הוא די!".

צ"ע אם המקור לזה הוא ברכות לד. חברותא כלפי שמיא או סנהדרין קה. חוצפא כלפי שמיא.

המקור הוא רש"י בראשית מ"ג י"ד.

לא מתקרב להיות דומה.
היית יכול להביא גם מש"א עד שיבלו שפתותיכם מלומר די...

יגאל10 · הודעהעל ידי **יגאל10** » ד' אוקטובר 14, 2015 1:58 pm

אל תתנו דמי לו גו'. ומשיר של יום זה: עד מתי רשעים ה' עד מתי גו'. וכהנה רבות בכתבי הקודש, שמבקשים מה' שיאמר די לצרותינו. כי כשל כח הסבל, ארכה לנו השעה וכו'. (ותו לא)

---

ולזכרו של הרה"ג הי"ד - הי' ת"ח ירא שמיים. התנהג כל ימיו בפרישות ועסק בעבודת השי"ת כל היום. ובגמילות חסדים וכו' ועזרה נפשית ופיזית ליהודים רבים.
אהה ה' אלוקים עד אנה בכי' בציון ומספד בירושלים תרחם ציון ותבנה חומות ירושלים

מה שנכון נכון

מצאנו בלי סוף שמבקשים מתחננים ומתפללים [ומגוחך להביא לזה דוגמאות].
לא מצאנו שאומרים לה' די.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ד' אוקטובר 14, 2015 2:04 pm

סליחות למוסף של יום כיפור כמנהג אשכנז.
הסליחה המתחילה במילים: "אמנם אנחנו חטאנו".

הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבוּל מְרוֹמֶיךָ, וְגֹל יִתְגֹּלֲלוּ הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ,
דַּי תֹּאמַר לְיִסּוֹרֵי בְחִירֶיךָ נְעִימֶיךָ, הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ עִירְךָ וְעַמֶּךָ:

מה שנכון נכון

אכתוב בפעם האחרונה: אנו מבקשים מה' שיאמר די לצרותינו. אנחנו לא אומרים לה' די.
למי שלא מבין את החילוק - יותר מזה אין בכוחי להסביר.

יגאל10 · הודעהעל ידי **יגאל10** » ד' אוקטובר 14, 2015 2:19 pm

וכבר כתבתי לעיל שהפירוש לומר להקדוש ברוך הוא 'די' אינו חלילה לומר כלפי שמייא די, אלא לבקשו שיאמר למשחית הרף. ותו לאו.
וחבל לתלות בדברי ר"א בידרמן ובסגנונו הסוער בוקי סריקי

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ד' אוקטובר 14, 2015 2:21 pm

מה שנכון נכון כתב:אכתוב בפעם האחרונה: אנו מבקשים מה' שיאמר די לצרותינו. אנחנו לא אומרים לה' די.
למי שלא מבין את החילוק - יותר מזה אין בכוחי להסביר.

אולי כב' ירים טלפון להרב ר' אלימלך, ולברר איתו, אולי יודה לך שטעה, אולי בעדינותו ישים לבך לטעותך מתוך שלל מקורות וראיות, כיד ד' הטובה עליו בחריפות ובבקיאות.
זה לא דורש הרבה כח. וודאי שפחות מלשוב ולחזור טענות של הבל.

כנסת ישראל

כלימוד זכות יש לומר שהתכוון ג"כ שיבקש מהקב"ה שיאמר די.
אבל להצדיק כאן את השיבוש ע"ז באמת ראוי לאמר די.

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ד' אוקטובר 14, 2015 4:03 pm

זכור לי עצרת התעוררות גדולה שהשתתפתי בה בבחרותי
שהנואם (רב שליט"א חשוב וידוע) התבטא בצורה דומה, שכבר אז צרמה לי
(ולא היה את הפורום לפרוק זאת..)

ורק יש לימוד זכות,
שמי שחי בקירבה תמידית לרבש"ע, עשוי לדבר אחרת.

נ.ב. כמדומני שיש בחב"ד מושג של "תביעה עד מתי",
וייתכן שקשור.

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ד' אוקטובר 14, 2015 4:24 pm

צונאמי כתב:נ.ב. כמדומני שיש בחב"ד מושג של "תביעה עד מתי",
וייתכן שקשור.

התביעה 'עד מתי'
מאת: הרב מנחם ברוד
שיחת השבוע גליון 1259

לצד האמונה בביאת המשיח והציפייה לבואו ("אחכה לו בכל יום שיבוא") יהודי נדרש גם לתבוע מהקב"ה את הגאולה. ידועים דברי רבי שמעון בר-יוחאי (מדרש תהילים מזמור יז), כי העדר התביעה על הגאולה ובניין בית-המקדש עורר קטרוג קשה: "כל אותן אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד, לא נפלו אלא על שלא תבעו בניין בית-המקדש".

ה'חפץ-חיים' (חפץ-חיים על הסידור סימן קסח) אומר שעלינו לתבוע את הגאולה כשם שפועל תובע את שכרו: "כמה פעמים ביום אנו מבקשים על הגאולה, אולם הבקשה בלבד אינה מספקת; יש לתבוע את הגאולה, כפועל שכיר המבקש את שכרו, שהדין הוא, שאם אינו תובע – אין חיוב לתת את שכרו בו-ביום. כן אנו צריכים לתבוע את גאולתנו".

תביעה בכל התוקף

בכמה וכמה מקומות בתנ"ך מובאת הקריאה לקב"ה בסגנון 'עד מתי'. גם בפיוטים שאומרים ב'תיקון חצות' מופיע הביטוי הזה, שיש בו משמעות של תביעה מהקב"ה – עד מתי תימשך הגלות והשכינה תהיה מוטלת בעפר.

היו שניסו לטעון כי הביטוי 'עד מתי' בא לבטא כאב וצער ולא תביעה. על כך הגיב הרבי מליובאוויטש בשבת פרשת תישא, שושן-פורים קטן ה'תשד"מ (התוועדויות תשד"מ כרך ב, עמ' 1079): "ישאלו בן חמש למקרא מה פירוש התיבות 'עד מתי' [תיבות שלמדם כבר בחומש – בנוגע לגאולה ממצרים], האם זה סיפור דברים, הצעה או אפילו בקשה באופן ד'מהיכי תיתי', מן השפה ולחוץ, או שזוהי תביעה הנאמרת בכל התוקף. ואז ישמעו ממנו שהפירוש 'עד מתי' הוא - תביעה שנאמרת בכל התוקף!".

הרבי המחיש זאת מהנאמר בהפטרת השבוע: "הדרישה והתביעה שמתבטאת בלשון 'עד מתי' - מפורשת גם בהפטרה של שבת זו. בהפטרה מסופר על המאורע של אליהו בהר הכרמל, שבו פנה אליהו הנביא אל בני-ישראל ואמר להם: 'עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים, אם ה' הוא האלוקים לכו אחריו וגו''.

"כאשר נתבונן לרגע בפרטי מאורע זה - מצב שבו היו צריכים לפעול אצל כמה וכמה מבני-ישראל שיֵדעו ש'ה' הוא האלוקים', ולא יעבדו לבעל חס-ושלום, ולמטרה זו בנה אליהו הנביא מזבח והקריב קרבן בחוץ... ובמעמד זה פונה אליהו הנביא אל בני-ישראל ואומר להם: 'עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים וגו'' - בוודאי יגיע כל אחד ואחד למסקנה הכי פשוטה, שדבריו של אליהו הנביא לא נאמרו בתור סיפור בעלמא, או בתור הצעה בלבד.

"אליהו לא אמר: הקשיבו יהודים, ברצוני להעיר לכם, שלהיותכם 'עם חכם ונבון', סבורני ש'לא מתאים' לכם להיות במצב של 'פוסחים על שתי הסעיפים'... אלא בוודאי נאמרו דברים אלו באופן של תביעה בכל התוקף – 'עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים'!...

צעק מקירות ליבו

"כל מי שיש לו מושג כלשהו באהבת-ישראל, ובפרט 'ואהבת לרעך כמוך', וכל מי שיחשוב לרגע שמדובר על אליהו הנביא – יבין בפשטות עד כמה נגע לליבו של אליהו הנביא מצבם של בני-ישראל, ומכיוון שכן, לא יעלה על דעתו של אף אחד שאליהו הנביא אמר דברים אלו בתור סיפור או הצעה, ואחר-כך הלך לטייל חס-ושלום... אליהו הנביא כאב והצטער ביותר על מצבם של בני-ישראל, ולכן צעק מקירות ליבו ותבע מהם בכל התוקף: 'עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים'!

"ועל-דרך-זה מובן בנוגע ללשון 'עד מתי' שמובא בפיוטים של 'תיקון חצות' - שמשמעות לשון זה היא באותו אופן כמו משמעות הלשון 'עד מתי' בפסוק הנ"ל, וכיוצא-בו, ותוכנו - תביעתם של בני-ישראל מהקב"ה שאינם יכולים לסבול עוד את הגלות!".

http://chabad.org.il/Magazines/Article. ... oryID=1478

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ד' אוקטובר 14, 2015 5:20 pm

מה שנכון נכון כתב:אכתוב בפעם האחרונה: אנו מבקשים מה' שיאמר די לצרותינו. אנחנו לא אומרים לה' די.
למי שלא מבין את החילוק - יותר מזה אין בכוחי להסביר.

כב' כותב דברי טעם, ועדיין סבורני שיש פה העתקה משפת יודיש בה מרצה, לעברית בה אנו קוראים. וכידוע שהמכשלה מצויה בהעתקות מסוג זה.

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ד' אוקטובר 14, 2015 7:49 pm

זקן ששכח כתב:
מה שנכון נכון כתב:אכתוב בפעם האחרונה: אנו מבקשים מה' שיאמר די לצרותינו. אנחנו לא אומרים לה' די.
למי שלא מבין את החילוק - יותר מזה אין בכוחי להסביר.

כב' כותב דברי טעם, ועדיין סבורני שיש פה העתקה משפת יודיש בה מרצה, לעברית בה אנו קוראים. וכידוע שהמכשלה מצויה בהעתקות מסוג זה.

ניתן לשמוע ב"קול הלשון", כאן

בן הרב · הודעהעל ידי **בן הרב** » ד' אוקטובר 14, 2015 8:46 pm

אלטנוישול כתב:אם ה"פניני ישעיה" נמצא בידי מישהו ויכול לסרוק כמה עמודים על פרשיות נח ולך לך, תבוא עליו ברכה!

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ד' אוקטובר 14, 2015 9:14 pm

בן הרב כתב:
אלטנוישול כתב:אם ה"פניני ישעיה" נמצא בידי מישהו ויכול לסרוק כמה עמודים על פרשיות נח ולך לך, תבוא עליו ברכה!

אולי שיפעלו להכניס ל"אוצר החכמה" לעילוי נשמתו?

בן הרב · הודעהעל ידי **בן הרב** » ד' אוקטובר 14, 2015 9:21 pm

צונאמי כתב:
רבי מיילך הוסיף והספיד את הקדוש, וסיפר כי היה מקפיד לעלות בראש חודש לתורה בעליית רביעי, וגם היום בבוקר, ראש חודש חשוון, הוא עלה לתורה "אך חצי שעה אחר כך עלית למעלה", ביכה הרב בידרמן.

ביתד היה כתוב [ע"י א' ממתפללי בית הנסת], כי אמנם כן היה מנהגו, אך באותו בוקר לא עלה, ואמר שיעלה לתורה ביום ב' דראש חודש.

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ד' אוקטובר 14, 2015 9:33 pm

שמעתי מפי מוהל מומחה שר' ישעי' ז"ל הי' נוהג להשתתף בכל ברית מילה (כפי היכולת), והי' רגיל לומר שאוהב להסתובב סביב אליהו הנביא

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ה' אוקטובר 15, 2015 12:50 pm

עוד מצאתי

אביו היה הגאון רבי ראובן קרישבסקי זצ''ל,
הרב של שכונת 'עץ-חיים' (הנמצאת מול תחנה מרכזית) ומראשי ישיבת 'כוכב מיעקב' (טשיבין).
למד בחברותא אישית עם הגאון מטשיבין זיע"א מספר שנים.
(בזמנו, הוא היה אחד מרבותיו של האדמו"ר מבעלזא הנוכחי, בשנותיו הצעירות, טרם הוכתר לאדמו"ר. ונדמה לי שנותר אתו בקשר לימודי-תורני הדוק גם לאחר מכן -- אינני בקי בדיוק).

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ה' אוקטובר 15, 2015 3:38 pm

ישראליק כתב:שמעתי מפי מוהל מומחה שר' ישעי' ז"ל הי' נוהג להשתתף בכל ברית מילה (כפי היכולת), והי' רגיל לומר שאוהב להסתובב סביב אליהו הנביא

שמענו וראינו שמספרים גוזמאות על המת, אך גוזמא כזו שהשתתף בכל ברית מילה ?

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ה' אוקטובר 15, 2015 3:43 pm

גימפעל כתב:
ישראליק כתב:שמעתי מפי מוהל מומחה שר' ישעי' ז"ל הי' נוהג להשתתף בכל ברית מילה (כפי היכולת), והי' רגיל לומר שאוהב להסתובב סביב אליהו הנביא

שמענו וראינו שמספרים גוזמאות על המת, אך גוזמא כזו שהשתתף בכל ברית מילה ?

כפי היכולת.
מה יש?

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ה' אוקטובר 15, 2015 5:13 pm

צונאמי כתב:
גימפעל כתב:
ישראליק כתב:שמעתי מפי מוהל מומחה שר' ישעי' ז"ל הי' נוהג להשתתף בכל ברית מילה (כפי היכולת), והי' רגיל לומר שאוהב להסתובב סביב אליהו הנביא

שמענו וראינו שמספרים גוזמאות על המת, אך גוזמא כזו שהשתתף בכל ברית מילה ?

כפי היכולת.
מה יש?

הציבור מספר בשם ר' חיים קנייבסקי שאמר: בצעירותי היו שרים בחתונות שירים רבים ומגוונים, והיום משום מה אני שומע תדיר רק את 'ימים'...
ר' ישעי' היה בא תמיד לבריתות שהיה בהם אותו מוהל וממילא זה נהיה 'בכל הבריתות'. מה שבטוח שכל אותן בריתות אינן אלא בירושלים, וגם שם רק בתחום מושב מסויים...
בקיצור, היה משתתף הרבה בבריתות. נו, זאל זיין צוגעזונט.
אני רק לא מבין כיצד כל נושא זניח שאפילו אינו קשור לאישיותו - מתנפח למימדים שיש לדון בהם, ואפילו שווה לריב עליהם.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ה' אוקטובר 15, 2015 5:57 pm

לא למריבה התכוונתי, אלא שיש כאן חברים שמנסים להאדיר את שמו של המנוח בצורה לא הגיונית, וכמאמר העולם מצורע אחרי מות קדושים אמור.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ה' אוקטובר 15, 2015 6:17 pm

בעלון המצו"ב בעמוד 4 מופיע הספדו של ר' אלימלך בידרמן הנ"ל.

זקן ששכח

ועל אותן כמה תיבות של ר' מיילעך היתה כל המהומה?!
ראו נא ראו עד כמה עצבינו מתוחים בימים שכאלו....
אוי, רבשו"ע, אמור נא לצרותינו די!!!

: די !!!.PNG (3.9 KiB) נצפה 9240 פעמים

מה שנכון נכון

זקן ששכח כתב:ועל אותן כמה תיבות של ר' מיילעך היתה כל המהומה?!
ראו נא ראו עד כמה עצבינו מתוחים בימים שכאלו....
אוי, רבשו"ע, אמור נא לצרותינו די!!!
די !!!.PNG

הנדון היה על המשפט כפי שנכתב כאן בפורום, ואין נ"מ מי בעל דברים.
אגב הוא לקוח כנראה מהקטע הקודם לזה שהעלית. אבל גם שם הכונה שונה מהמשמעות של המשפט כפי שצוטט לעיל.
טוב לראות שאין הקולר תלוי בספדן אלא במי שכתב דבריו שלא בדיוק. ומן הראוי לתקן את הצטוט המטעה.
[מה ענין עצבים מתוחים לכאן לא ידעתי].

בן טובים

מענין לענין, סוגיא זו היא בעצם סוגיית 'הטחת דברים כלפי מעלה'. ועי' בס' דברי אהרן (הויזמן) שהאדמו"ר רבי אלימלך הי"ד מקרלין שאל את הס"ק מהוסיאטין זי"ע, למה לא יתעקשו הצדיקים בהשי"ת על ביאת הגואל, ויענהו: אפשר לבקש, להתעקש - זוהי סכנה ...

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » ו' אוקטובר 16, 2015 12:45 am

מה שנכון נכון כתב:
זקן ששכח כתב:ועל אותן כמה תיבות של ר' מיילעך היתה כל המהומה?!
ראו נא ראו עד כמה עצבינו מתוחים בימים שכאלו....
אוי, רבשו"ע, אמור נא לצרותינו די!!!
די !!!.PNG

הנדון היה על המשפט כפי שנכתב כאן בפורום, ואין נ"מ מי בעל דברים.
אגב הוא לקוח כנראה מהקטע הקודם לזה שהעלית. אבל גם שם הכונה שונה מהמשמעות של המשפט כפי שצוטט לעיל.
טוב לראות שאין הקולר תלוי בספדן אלא במי שכתב דבריו שלא בדיוק. ומן הראוי לתקן את הצטוט המטעה.
[מה ענין עצבים מתוחים לכאן לא ידעתי].

מדוע הינך מאמין לציטוט א' (שייתכן שעבר "עידון" בעריכה) יותר מלציטוט ב' שפורסם בו ביום ע"י מי שהיה בהלוייה?
יש לשמוע את ההקלטה המקורית שצויינה כאן ואז לשפוט.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר