פורום אוצר החכמה

גימפעל כתב:אם על השלט לא כתוב השם עקיבא, אז מהיכן לקח זאת פותח האשכול.

"שעייה, תעלה למעלה, אל כסא הכבוד ותגיד לקדוש ברוך הוא די!".

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שהמקור לזה הוא שאין אדם נתפס על שעת כאבו

מה שנכון נכון כתב:

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שהמקור לזה הוא שאין אדם נתפס על שעת כאבו

ואם כן ע"ז אמרו בב"ב המקרא באיוב 'לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל', ואין להעלות דברים אלו על הכתב לפרסמם ולהנציחם. [ובאיוב נכתבו כדי ללמוד ממנו ד"ז כמ"ש שם].
הבעיה שסגנון זה נמצא גם במקרים אחרים.

אלטנוישול כתב:אם ה"פניני ישעיה" נמצא בידי מישהו ויכול לסרוק כמה עמודים על פרשיות נח ולך לך, תבוא עליו ברכה!

מה שנכון נכון כתב:

"שעייה, תעלה למעלה, אל כסא הכבוד ותגיד לקדוש ברוך הוא די!".

צ"ע אם המקור לזה הוא ברכות לד. חברותא כלפי שמיא או סנהדרין קה. חוצפא כלפי שמיא.

מה שנכון נכון כתב:

"שעייה, תעלה למעלה, אל כסא הכבוד ותגיד לקדוש ברוך הוא די!".

צ"ע אם המקור לזה הוא ברכות לד. חברותא כלפי שמיא או סנהדרין קה. חוצפא כלפי שמיא.

תוכן כתב:

מה שנכון נכון כתב:

"שעייה, תעלה למעלה, אל כסא הכבוד ותגיד לקדוש ברוך הוא די!".

צ"ע אם המקור לזה הוא ברכות לד. חברותא כלפי שמיא או סנהדרין קה. חוצפא כלפי שמיא.

המקור הוא רש"י בראשית מ"ג י"ד.

מה שנכון נכון כתב:אכתוב בפעם האחרונה: אנו מבקשים מה' שיאמר די לצרותינו. אנחנו לא אומרים לה' די.
למי שלא מבין את החילוק - יותר מזה אין בכוחי להסביר.

צונאמי כתב:נ.ב. כמדומני שיש בחב"ד מושג של "תביעה עד מתי",
וייתכן שקשור.

לצד האמונה בביאת המשיח והציפייה לבואו ("אחכה לו בכל יום שיבוא") יהודי נדרש גם לתבוע מהקב"ה את הגאולה. ידועים דברי רבי שמעון בר-יוחאי (מדרש תהילים מזמור יז), כי העדר התביעה על הגאולה ובניין בית-המקדש עורר קטרוג קשה: "כל אותן אלפים שנפלו במלחמה בימי דוד, לא נפלו אלא על שלא תבעו בניין בית-המקדש".

ה'חפץ-חיים' (חפץ-חיים על הסידור סימן קסח) אומר שעלינו לתבוע את הגאולה כשם שפועל תובע את שכרו: "כמה פעמים ביום אנו מבקשים על הגאולה, אולם הבקשה בלבד אינה מספקת; יש לתבוע את הגאולה, כפועל שכיר המבקש את שכרו, שהדין הוא, שאם אינו תובע – אין חיוב לתת את שכרו בו-ביום. כן אנו צריכים לתבוע את גאולתנו".

תביעה בכל התוקף

בכמה וכמה מקומות בתנ"ך מובאת הקריאה לקב"ה בסגנון 'עד מתי'. גם בפיוטים שאומרים ב'תיקון חצות' מופיע הביטוי הזה, שיש בו משמעות של תביעה מהקב"ה – עד מתי תימשך הגלות והשכינה תהיה מוטלת בעפר.

היו שניסו לטעון כי הביטוי 'עד מתי' בא לבטא כאב וצער ולא תביעה. על כך הגיב הרבי מליובאוויטש בשבת פרשת תישא, שושן-פורים קטן ה'תשד"מ (התוועדויות תשד"מ כרך ב, עמ' 1079): "ישאלו בן חמש למקרא מה פירוש התיבות 'עד מתי' [תיבות שלמדם כבר בחומש – בנוגע לגאולה ממצרים], האם זה סיפור דברים, הצעה או אפילו בקשה באופן ד'מהיכי תיתי', מן השפה ולחוץ, או שזוהי תביעה הנאמרת בכל התוקף. ואז ישמעו ממנו שהפירוש 'עד מתי' הוא - תביעה שנאמרת בכל התוקף!".

הרבי המחיש זאת מהנאמר בהפטרת השבוע: "הדרישה והתביעה שמתבטאת בלשון 'עד מתי' - מפורשת גם בהפטרה של שבת זו. בהפטרה מסופר על המאורע של אליהו בהר הכרמל, שבו פנה אליהו הנביא אל בני-ישראל ואמר להם: 'עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים, אם ה' הוא האלוקים לכו אחריו וגו''.

"כאשר נתבונן לרגע בפרטי מאורע זה - מצב שבו היו צריכים לפעול אצל כמה וכמה מבני-ישראל שיֵדעו ש'ה' הוא האלוקים', ולא יעבדו לבעל חס-ושלום, ולמטרה זו בנה אליהו הנביא מזבח והקריב קרבן בחוץ... ובמעמד זה פונה אליהו הנביא אל בני-ישראל ואומר להם: 'עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים וגו'' - בוודאי יגיע כל אחד ואחד למסקנה הכי פשוטה, שדבריו של אליהו הנביא לא נאמרו בתור סיפור בעלמא, או בתור הצעה בלבד.

"אליהו לא אמר: הקשיבו יהודים, ברצוני להעיר לכם, שלהיותכם 'עם חכם ונבון', סבורני ש'לא מתאים' לכם להיות במצב של 'פוסחים על שתי הסעיפים'... אלא בוודאי נאמרו דברים אלו באופן של תביעה בכל התוקף – 'עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים'!...

צעק מקירות ליבו

"כל מי שיש לו מושג כלשהו באהבת-ישראל, ובפרט 'ואהבת לרעך כמוך', וכל מי שיחשוב לרגע שמדובר על אליהו הנביא – יבין בפשטות עד כמה נגע לליבו של אליהו הנביא מצבם של בני-ישראל, ומכיוון שכן, לא יעלה על דעתו של אף אחד שאליהו הנביא אמר דברים אלו בתור סיפור או הצעה, ואחר-כך הלך לטייל חס-ושלום... אליהו הנביא כאב והצטער ביותר על מצבם של בני-ישראל, ולכן צעק מקירות ליבו ותבע מהם בכל התוקף: 'עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים'!

"ועל-דרך-זה מובן בנוגע ללשון 'עד מתי' שמובא בפיוטים של 'תיקון חצות' - שמשמעות לשון זה היא באותו אופן כמו משמעות הלשון 'עד מתי' בפסוק הנ"ל, וכיוצא-בו, ותוכנו - תביעתם של בני-ישראל מהקב"ה שאינם יכולים לסבול עוד את הגלות!".

מה שנכון נכון כתב:אכתוב בפעם האחרונה: אנו מבקשים מה' שיאמר די לצרותינו. אנחנו לא אומרים לה' די.
למי שלא מבין את החילוק - יותר מזה אין בכוחי להסביר.

זקן ששכח כתב:

מה שנכון נכון כתב:אכתוב בפעם האחרונה: אנו מבקשים מה' שיאמר די לצרותינו. אנחנו לא אומרים לה' די.
למי שלא מבין את החילוק - יותר מזה אין בכוחי להסביר.

כב' כותב דברי טעם, ועדיין סבורני שיש פה העתקה משפת יודיש בה מרצה, לעברית בה אנו קוראים. וכידוע שהמכשלה מצויה בהעתקות מסוג זה.

אלטנוישול כתב:אם ה"פניני ישעיה" נמצא בידי מישהו ויכול לסרוק כמה עמודים על פרשיות נח ולך לך, תבוא עליו ברכה!

בן הרב כתב:

אלטנוישול כתב:אם ה"פניני ישעיה" נמצא בידי מישהו ויכול לסרוק כמה עמודים על פרשיות נח ולך לך, תבוא עליו ברכה!

צונאמי כתב:
רבי מיילך הוסיף והספיד את הקדוש, וסיפר כי היה מקפיד לעלות בראש חודש לתורה בעליית רביעי, וגם היום בבוקר, ראש חודש חשוון, הוא עלה לתורה "אך חצי שעה אחר כך עלית למעלה", ביכה הרב בידרמן.

אביו היה הגאון רבי ראובן קרישבסקי זצ''ל,
הרב של שכונת 'עץ-חיים' (הנמצאת מול תחנה מרכזית) ומראשי ישיבת 'כוכב מיעקב' (טשיבין).
למד בחברותא אישית עם הגאון מטשיבין זיע"א מספר שנים.
(בזמנו, הוא היה אחד מרבותיו של האדמו"ר מבעלזא הנוכחי, בשנותיו הצעירות, טרם הוכתר לאדמו"ר. ונדמה לי שנותר אתו בקשר לימודי-תורני הדוק גם לאחר מכן -- אינני בקי בדיוק).

ישראליק כתב:שמעתי מפי מוהל מומחה שר' ישעי' ז"ל הי' נוהג להשתתף בכל ברית מילה (כפי היכולת), והי' רגיל לומר שאוהב להסתובב סביב אליהו הנביא

גימפעל כתב:

ישראליק כתב:שמעתי מפי מוהל מומחה שר' ישעי' ז"ל הי' נוהג להשתתף בכל ברית מילה (כפי היכולת), והי' רגיל לומר שאוהב להסתובב סביב אליהו הנביא

שמענו וראינו שמספרים גוזמאות על המת, אך גוזמא כזו שהשתתף בכל ברית מילה ?

צונאמי כתב:

גימפעל כתב:

ישראליק כתב:שמעתי מפי מוהל מומחה שר' ישעי' ז"ל הי' נוהג להשתתף בכל ברית מילה (כפי היכולת), והי' רגיל לומר שאוהב להסתובב סביב אליהו הנביא

שמענו וראינו שמספרים גוזמאות על המת, אך גוזמא כזו שהשתתף בכל ברית מילה ?

כפי היכולת.
מה יש?

זקן ששכח כתב:ועל אותן כמה תיבות של ר' מיילעך היתה כל המהומה?!
ראו נא ראו עד כמה עצבינו מתוחים בימים שכאלו....
אוי, רבשו"ע, אמור נא לצרותינו די!!!

די !!!.PNG

מה שנכון נכון כתב:

זקן ששכח כתב:ועל אותן כמה תיבות של ר' מיילעך היתה כל המהומה?!
ראו נא ראו עד כמה עצבינו מתוחים בימים שכאלו....
אוי, רבשו"ע, אמור נא לצרותינו די!!!

די !!!.PNG

הנדון היה על המשפט כפי שנכתב כאן בפורום, ואין נ"מ מי בעל דברים.
אגב הוא לקוח כנראה מהקטע הקודם לזה שהעלית. אבל גם שם הכונה שונה מהמשמעות של המשפט כפי שצוטט לעיל.
טוב לראות שאין הקולר תלוי בספדן אלא במי שכתב דבריו שלא בדיוק. ומן הראוי לתקן את הצטוט המטעה.
[מה ענין עצבים מתוחים לכאן לא ידעתי].