פורום אוצר החכמה

שלום רב לחברי הפורום

לצורך פרויקט על היסטוריית העיר חיפה במאה שנים האחרונות, בחלקו של הציבור החרדי שבה, אנו מעוניינים לרכז כמה שיותר חומר על רבני העיר חיפה, ועל עסקני ואנשי העיר חיפה, שאחד המאפיינים שבהם הוא שהיו אנשים שקטים שלא רק שברחו מפרסומת אלא אף לא ידעו מהי פרסומת, ולכן לא נחקקו די הצורך אף בתודעת אנשי העיר. אף האמורא ''רבי אבדימי דמן חיפה'' הטמון בה, ציונו אינו מפורסם כמו שאר ציוני הצדיקים בגליל, אם כי אנשי חיפה פוקדים את ציונו.
היו בחיפה יהודים יקרים מאוד, שבלשון העם נקראו 'א פושטע יוד' או 'אנשי עמל' (עם חולצה תכלת / משובצת) אך היו מלאים וגדושים בתוי''ש ובמיוחד במאור פנים.
הן ידועה העיר חיפה בכללותה והציבור החרדי בפרט, כציבור נעים, מיוחד ומאיר פנים, ציבור שהשלום נר לרגלו, קהילות שצלחו בשלום הרבה מן המחלוקות שעברו על הציבור שלנו במרכז הארץ ו'אליך לא יגש', גם בעשור האחרון כשהגיעו קהילות רבות להתגורר בעיר, והציבור החרדי הכפיל ושילש את עצמו בעיר, כמו ידעו מראש ש'בחיפה זה אחרת'.

אי לכך, נודה לכל מי שיתרום חלקו באיסוף ותיעוד החומר, למען תספר לדור אחרון...

בתודה מראש
איש חיפה

כאן תמונת ציונו של האמורא רבי אבדימי דמן חיפה
זו תמונה חדשה לאחר חידוש ציונו לפני בערך 20 שנה, נודה למי שימצא תמונה של מצבתו לפני החידוש (הייתה בצורה עגולה דומה לזו שנמצאת בתמונה מימין וכמו של הרמב''ם והרמח''ל בטבריה, אך לא מצופה שיש)



כאן מצאתי תמונת פנים ציונו מצ''ב.

ראה כאן על אחד מדמויות ההוד בעיר חיפה:

http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7% ... 7%97%D7%9F

הרב יואל קלופק

צ"ל קלופט

הרב הקשר מקהילת "אהבת תורה" רופא ומוהל ות"ח אביו של הגר"ד הקשר זצ"ל
מקול תורה

עת_ללמוד כתב:הרב יואל קלופט

זצ''ל, ראש כולל ומח''ס דעת יואל, היה גר ברח' השילוח 31, והיה בביתו מנין לתפילה (לא זוכר אם לכל התפילות או רק בשבת), המנין ממשיך להתקיים גם היום ברחבה ליד ביתו ורק במוצ''ש. בנו ממשיך דרכו הרב שניאור קלופט.

נשר כתב:הרב הקשר מקהילת "אהבת תורה" רופא ומוהל ות"ח אביו של הגר"ד הקשר זצ"ל
מקול תורה

בית כנסת של קהילת אהבת תורה, נקרא גם בפי העם ''ייעקעס'' היה ברח' מיכאל מתחת בית הכנסת פא''י, לאחר שכמעט כל מתפללי ביהכנ''ס עברו לעולם שכולו טוב, כיום שוכן שם בית כנסת של חסידי ויז'ניץ ב''ב.

מהרבנים הראשונים של קהילת החרדים בחיפה היה הרב שמואל דוד מונק, מחה''ס פאת שדך, לקט שדך, שיח שדך, ואולי עוד.

היה רב גדול בבית כנסת קטן ברח' בילו פינת הרצוג, זכורני פעם אחת שנקלעתי לשם (כשהרב הנ''ל כבר לא היה שם), התפילה שם הייתה בשילוב של נוסח אשכנז ובהברה חסידית.

משפחות הרבנים כ"ץ
הרב אטלס

יש בספר ברכת החמה בתקופתה של לוח דבר בעתו [עמ' 463] מודעה מענינת עם חתימות מתפללי ביהכנ"ס פא"י בחיפה מלפני למעלה מיובל שנים [ב' מחזורי חמה]

הרב שמואל דיקמן זצ"ל (דיין)
הרב קוך זצ"ל
הרב שפירא זצ"ל
הרב רוטנר זצ"ל מ"חליסה"

נשר כתב:הרב הקשר מקהילת "אהבת תורה" רופא ומוהל ות"ח אביו של הגר"ד הקשר זצ"ל
מקול תורה

אתה מחליף בין שני אחים.
ד"ר ר' שמואל הקשר ז"ל שהיה אכן רופא ומוהל, אך הוא אינו אביו של הגר"ד הקשר.
אחיו ר' שמעון היה אביהם של הגר"ד זצ"ל ושל אשת הגר"י פלאם זצ"ל מרכסים.
אשתו-אמם הגב' חנה הקשר ע"ה היתה מהמחנכות הדגולות, וממניחות היסוד ל"בית יעקב" בחיפה.

אתה בטוח?
האבא של ר' דוד לא היה מוהל?

רופא הוא בודאי לא היה.
ולכן יותר מסתבר שהחלפת בין האחים.
ואם במוהלים עסקינן יש לציין את הר"ר יעקב פלורסהיים ז"ל [חמיו של הרב בייפוס בעל ה"לקח טוב"]
ואת הר' לנציצקי ז"ל שהיו המוהלים הותיקים דמתא.

היה מוהל או לא היה?

viewtopic.php?f=19&t=24104
viewtopic.php?f=19&t=23598

הרב יצחק אבוחצירא זצ"ל
הרב סג"ל
הרב מאיר רובמן

האדמו"ר בעל ויקח משה מראדיוויץ התגורר לזמן מה בעיר חיפה, מקום מנוחת אביו האדמו"ר רבי יוסף אלתר מראדיוויץ שבא לשם ממגורתו בצפת לנופש ושם נפטר ונטמן, בנו רבי משה נפטר ונטמן בצפת.

וכיוון שהזכיר הרב מיללער את אדמורי בית ויז'ניץ הקשורים לחיפה
יש לציין את האדמו"ר ר' חיים הגר משאץ-ויז'ניץ זצ"ל, [בנו של האדמו"ר ר' משה זצ"ל בן ה"אמרי ברוך זצ"ל]
שהתגורר בעיר עד שנות הל' ובית מדרשו היה ברחוב הרצל. [בדירה הנמצאת במה שקרוי סימטת הרצל כמה בניינים אחרי ביהמ"ד שאץ ויז'ניץ דהיום]

איש חיפה כתב:

עת_ללמוד כתב:הרב יואל קלופט

זצ''ל, ראש כולל ומח''ס דעת יואל, היה גר ברח' השילוח 31, והיה בביתו מנין לתפילה (לא זוכר אם לכל התפילות או רק בשבת), המנין ממשיך להתקיים גם היום ברחבה ליד ביתו ורק במוצ''ש. בנו ממשיך דרכו הרב שניאור קלופט.

וגם בימי חנוכה...

אום אני חומה העלה לינק לאשכול אודות הג"ר חיים נפתלי וייסבלום זצ"ל שנלב"ע לפני זמן לא רב.
חשוב לציין כי גם אביו הרה"צ ר' יעקב יצחק וייסבלום זצ"ל התגורר בעיר ובביתו שהיה ברחוב הרצל [בנין ליד מלון תלפיות]
היה גם בית מדרש קטן. הרי"י וייסבלום היה בא"ב להרבי ר' אלימלך מליז'נסק.
זכה להעמיד משפחה מפוארת מלבד בנו הגדול הגרח"נ זצ"ל השאיר גם את בניו יבלח"א הרה"צ
ר' יהודה המתגורר כיום בבני ברק והרה"צ ר' אורי המכהן כמנהלה הרוחני של ישיבת "נחלת הלויים" בנו"ש,
ואת חתנו כ"ק האדמו"ר מטאלנא שליט"א.

רבני ישיבת תפארת ישראל

הגרי"ן רוזנטל

מצו"ב תמונה של כרך שו"ת לב חיים להר"ח פאלאג'י עם הקדשה ל"גבאי ופרנסי כוללות ק"ק חיפה"

רציני כתב:רבני ישיבת תפארת ישראל

הרב רובמן זצ''ל היה גם ר''י תפארת הכרמל, מח''ס זכרון מאיר וע''ש קיים עד היום ת''ת זכרון מאיר שבשנים קדמוניות הוציא כמה מחתני ההלכה במבחני ''דגל ירושלים'' { עיקרי דינים, הלכ' שבת, שמיטה תשמ''ז},
חתנו ממשיך דרכו הרב רפאל שפירא זצ''ל, ניהל את המניין בישיבת תפארת ישראל, וכמו בחיפה, מכיון שרוב המתפללים לא היו ליטוויקעס מדורות, ונוסחם היה ספרד, שינה את הנוסח בביהכ''נ העיקרי לספרד. ומנין בנוסח אשכנז התקיים בחדרון הקטן ליד, {שאגב הריהוט המיושן שהיה משולחנות בית ספר מעץ נשאר עד היום}. כמ''כ יש מנין אשכנז בקומה העליונה הנקרא 'מנין הוינאים' או ''ווינערס''.
כיום במקום ישיבת תפארת ישראל קיים כולל אברכים.

כיפת הירדן כתב:רופא הוא בודאי לא היה.
ולכן יותר מסתבר שהחלפת בין האחים.
ואם במוהלים עסקינן יש לציין את הר"ר יעקב פלורסהיים ז"ל [חמיו של הרב בייפוס בעל ה"לקח טוב"]
ואת הר' לנציצקי ז"ל שהיו המוהלים הותיקים דמתא.

לי זכורים יותר המוהלים, הרב ב''צ בלויגרונד (מרכסים ?) שנחשב למומחה גדול, וכן היה מוהל של גור הרב רוזנשטרוך (או שם דומה).

מאחר וביקשת להתייחס להיסטוריה החיפאית במאה שנים האחרונות, ודמויות מהעשורים האחרונים בודאי מוכרות וידועות,
העדפתי להתמקד בדמויות שאולי כבר נשכחו.
אכן צדקת, מאמצע שנות הל' בלטו שני המוהלים שציינת הרה"ח ר' מיכאל אליהו רוזנשטרוך ז"ל מחשובי חסידי גור בחיפה,
ויבלח"א הרה"ג ר' בן ציון בלויגרונד שיחי' [כיום גר ברכסים].
אני התייחסתי למוהלים הותיקים שהיו לפניהם, וה ם כאמור הר' פלורסהיים והר' לנציצקי זכרונם לברכה.
בעזרת ה' ארחיב בהמשך על עוד דמויות שנצצו ככוכבים בעלטה החיפאית במשך השנים.

ואם הזכרנו את רמ"א רוזנשטרוך ז"ל יש לציין כי השתייך למשפחה גוראית-חיפאית ותיקה ומושרשת, שכן היה חתנו
של ר' יצחק קפילושניק ז"ל שהיה חתנו של ר' יהושע מאיר שווירץ, אבי משפחת שווירץ החיפאית.
ר' יהושע שווירץ התגורר במרכז הכרמל והיה לו בימ"ד משלו. גם בניו וחתניו היו דמויות מוכרות בנוף החיפאי.
בניו היו הרה"ח ר' דוד שוירץ [חמיו של הרב זילברשטיין מקרית טבעון] ר' אנשיל, הבעל קורא המיתולוגי בשטיבל של גור, ור' חיים יצחק.
חתניו היו, ר' יצחק קפילושניק, כאמור לעיל, הר"ר שלמה מישקובסקי ז"ל [אחי הג"ר אליהו מכפר חסידים, ואבי ה"משגיח" ר' חזקיהו מב"ב]
ה' סט, ורופא שיניים המפורסם בעיר ר' משה עציון ז"ל.

מתוך ויקיפדיה, אודות בית העלמין הישן בחיפה,

אישים נוספים שקבורים במקום הם: הרב חביב חיים דוד סתהון ראב"ד העיר טבריה (בעל "תקפו של נס", "כרסיא דאליהו"), הרב דוד כלפון, הרב רפאל אברהם כלפון, הרב יוסף ניסים אלנקוה, הרב יוסף אלטר הגר מראדוביץ‏[6], הרב אברהם הכהן אב"ד חיפה, הרב בנימין חמוי שד"ר קהילת המערבים בירושלים, רב קהילת קהיר הרב אהרון מנדל בהר"ן, הרב שמואל ישראל בנו של האדמו"ר לוי יצחק גוטרמן מסורוטין, הרב יצחק פרפלוציק מרבני קרלין ועיירות נוספות, בן רבה של קהילת העיר דמשק ר' יעקב אהרון, המקובל רבי ישראל נהורי.


https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7 ... 7%A4%D7%94

היה גם את הרב פינק.

לאחרונה הוציאו בניו ספר זיכרון ע"ש. דברי תורתו ותולדותיו.

נ.ב.
כדאי ליצור קשר עם ספרא רבה ר' חנוך ריגל, איש חיפה. הוא יודע להעביר בצורה מיוחדת תולדות אנשיה ה'פשוטים' ו'להבהיר' את דמותם עד שתהא שלהבת עולה מאליה.
בעבר כתב מאמר נפלא ומדוייק על אחד מאנשי חיפה 'הרגילים': ר' אלעזר גולדשמיד.

כמו כן, לעני"ד, כדאי לתאר ולכתוב בסגנונו של הרב יעקב שלמה לוי - ישראל באב"ד ממכון 'תל אביב של מעלה' על חכמי ואישי תל אביב.
להתמקד דווקא סביב האנשים הפשוטים, אותם בעלי המלאכה החסידיים, בעלי בתים של עמל, ואגב כך לשזור את תולדות הרבנים המפורסמים.
ספר על חיפה שיתמקד ברבי ר' ברוכ'ל מסערט וברבנים, יחטא למטרתו.
זו מלאכה קשה ואולי לא כל אחד יכול, אך רצוי להסתייע ברי"ש הנ"ל.

משפחת שולזינגר [ר' יצחק גר בחיפה].

לא ידען כתב:בעבר כתב מאמר נפלא ומדוייק על אחד מאנשי חיפה 'הרגילים': ר' אלעזר גולדשמיד.

ר' לוזער גולדשמיד אכן היה אדם מיוחד, מאיר פנים, היה גבאי של בית החסידים דגור, וביום חול התפלל גם בביכ''נ ראדזין שהיה גר מעליו ברח' גאולה (שגם שם היו הרבה יהודים טובים, ועד היום), לפרנסתו היה משגיח כשרות ביקבי אליעז מטעם הרבנות בנימינה, וזוכרני שהיו משתמשים במשקאות של היקב הנ''ל למרות שהיה עליו רק חותמת הרבנות, כי אמרו שעל ר' לוזער אפשר לסמוך.

לא ידען כתב:להתמקד דווקא סביב האנשים הפשוטים, אותם בעלי המלאכה החסידיים, בעלי בתים של עמל, ואגב כך לשזור את תולדות הרבנים המפורסמים.

אכן, עיקר יופיה של הקהילה בחיפה הוא מאותם אנשים שלכאורה נראים פשוטים, אולי בגלל שלהם היה כל כך פשוט שכך יהודי צריך להיראות.

לא ידען כתב:ספר על חיפה שיתמקד ברבי ר' ברוכ'ל מסערט וברבנים, יחטא למטרתו.

אמנם, ל'מקור ברוך' יש חלק די גדול בצביון של העיר, הן אמת שגם לפניו היו יהודים דתיים וחרדים בחיפה, אך כאשר הגיע לעיר נקראה חיפה ואכן הייתה ''חיפה האדומה'', ואף אחיו ה''אמרי חיים'' התפלא על כך, ואז הוא אמר שבבני ברק זו לא חכמה להקים קריה. אח''כ כשהקים את שיכון ויז'ניץ בחיפה, אמר שעוד יבוא יום ויגידו שחיפה היא ליד שיכון ויז'ניץ, והרבי ר' בורכ'ל היה ידוע כאדם חכם (ובוודאי לא רחפן והוזה ח''ו), וכנראה מה שהיום יש בחיפה זו גם התגשמות חזונו.

מלך שלם כתב:משפחת שולזינגר [ר' יצחק גר בחיפה].

כדאי שתשלים, כי חסר לי הידע עליהם, מה שאני יודע, על הרב שולזינגר רב העיר קרית אתא. ורבי משה מרדכי שולזינגר מירחי כלה ב''ב.

מי היה אביהם ? ומי זה ר' יצחק ?

לא ידען כתב:
להתמקד דווקא סביב האנשים הפשוטים, אותם בעלי המלאכה החסידיים, בעלי בתים של עמל

הכרתי אחד מהם. ר' נחמן לרנר ז"ל.
אח...יהודים של פעם.

אום אני חומה כתב:

לא ידען כתב:
להתמקד דווקא סביב האנשים הפשוטים, אותם בעלי המלאכה החסידיים, בעלי בתים של עמל

הכרתי אחד מהם. ר' נחמן לרנר ז"ל.
אח...יהודים של פעם.

גם הוא התפלל בביכ''נ ראדזין הנ''ל, עבד במועצה הדתית, והיה גם מוציא עלון לשבת מטעמה במכונת כתיבה של פעם.

איש חיפה כתב:היו בחיפה יהודים יקרים מאוד, שבלשון העם נקראו 'א פושטע יוד' או 'אנשי עמל' (עם חולצה תכלת / משובצת) אך היו מלאים וגדושים בתוי''ש ובמיוחד במאור פנים.

איש חיפה כתב:

רציני כתב:רבני ישיבת תפארת ישראל

הרב רובמן זצ''ל היה גם ר''י תפארת הכרמל, מח''ס זכרון מאיר וע''ש קיים עד היום ת''ת זכרון מאיר שבשנים קדמוניות הוציא כמה מחתני ההלכה במבחני ''דגל ירושלים'' { עיקרי דינים, הלכ' שבת, שמיטה תשמ''ז}

הנה בבאר הפרשה איך זה עובד ...

האדמו"ר מצ'חויב זצ"ל.
האדמו"ר מבוטשאן זצ"ל.
[גם האדמו"ר מקרלין זצ"ל התגורר בחיפה. בבית מדרשו מתפללים היום ספרדים]
הרב חיים אליהו שטרנברג, רב ביהכ"נ סטמר בקרית אליהו.

ויענקל כץ היה דמות של עסקן של מעלה (ביחס לעסקנים מסוגו)

איש חיפה כתב:

אום אני חומה כתב:

לא ידען כתב:
להתמקד דווקא סביב האנשים הפשוטים, אותם בעלי המלאכה החסידיים, בעלי בתים של עמל

הכרתי אחד מהם. ר' נחמן לרנר ז"ל.
אח...יהודים של פעם.

גם הוא התפלל בביכ''נ ראדזין הנ''ל, עבד במועצה הדתית, והיה גם מוציא עלון לשבת מטעמה במכונת כתיבה של פעם.

ליתר דיוק ר' נחמן ז"ל עבד שנים במועצה הדתית של כפר חסידים. [מקום מגוריו בצעירותו]
העלון היה מטעם המועצה הדתית שם.
בנו של ר' נחמן הוא ר' אשר לרנר מנהל בית החלמה ליולדות "אם וילד" בב"ב, וחתנו של ר"ש ויינברג ז"ל שהיה ראש עירית בני ברק.

רבינו רמ"מ היה מספר סיפורים נחמדים ויפים על רבו בטל ילדותו בחיפה, הצדיק ר' משה רבהון ז"ל.

מן הסתם אתה מתכוון להגרמ"מ שולזינגר זצ"ל
שגם הוא -כפי שצויין- גדל בחיפה, בבית אביו השקדן הצדיק רבי יצחק זצ"ל,
שהיה מוסר שיעורים בבית הכנסת הגדול ברח' גלעד [כיום רח' הרב הרצוג].
ואם ציינת את ר' משה רבהון שהיה מנהל בבתי הספר הממ"ד בחיפה, למרות
היותו איש חרד וירא. [אגב, למרות איות שמו, בדיבור היה נקרא רפון] חתנו הוא
הרב נחמיה נורדהיים שהיה משגיח בישיבת "משכן יעקב".
ואם כבר הזכרת את הדמויות החביבות על הגרמ"מ, אי אפשר שלא להזכיר
את ר' זלמן [שם משפחתו היה שצקר, אבל רבים לא ידעו את שם משפחתו]
דמות מיתולוגית, שפעמים רבות זכינו להתכבד ממנו בכוסית משקה אחרי התפילה
בבית המדרש המרכזי.

שיבר כתב:האדמו"ר מצ'חויב זצ"ל.
האדמו"ר מבוטשאן זצ"ל.
[גם האדמו"ר מקרלין זצ"ל התגורר בחיפה. בבית מדרשו מתפללים היום ספרדים]
הרב חיים אליהו שטרנברג, רב ביהכ"נ סטמר בקרית אליהו.

ויענקל כץ היה דמות של עסקן של מעלה (ביחס לעסקנים מסוגו)

ארחיב קצת על הדמויות שהוזכרו:
האדמו"ר מטשחויב, הרה"צ ר' אברהם אביש קנר זצ"ל היה דמות קמאית,
בית מדרשו היה ברחוב הירדן בשכונת חליסה.
בנו הוא מורם ורבם של רבים מאיתנו הרה"צ ר' משה קנר שיבלח"א המנהל
הדגול של ת"ת "תורת אמת", וכיום נשיאו.

האדמו"ר מבוטושאן, הרה"צ ר' מרדכי פרנקל זצ"ל. נודע יותר כרב שכונת "הכרמל הצרפתי"
שם שכן בית מדרשו ברח' טשרניחובסקי.
נודע גם כבעל ה"מנין האחרון" בבית המדרש המרכזי ברח' הרצל. בניו הם הרב סיני מאיר רבה של יבנאל,
הרה"צ ר' יעקב, האדמו"ר מבוטושאן, הפרסומאי אריה פרנקל ועוד.
אחד מחתניו הוא העסקן מוטק'ה בלוי.

האדמו"ר הרה"צ ר' יוחנן מקרלין סטולין זצ"ל התגורר תקופה בעיר.
בביתו שברחוב יוסף 10 המשיך להתקיים בית מדרשו עד לפני מספר שנים.