פורום אוצר החכמה

הגאון הצדיק רב משה וייס זצ"ל אביו של רב בערל וייס רב אשר וייס וכו' מחותנו של בעל השפע חיים עזב אותנו לאנחות.
ברוך דיין האמת.
---
בניו, ר' אשר וייס (חתן הרב זלמנוביץ) ר' חיים ווייס (חתן רבי יוסף ליברמן) ר' בערל וייס (חתן בעל השפע חיים זי"ע) ר' יונתן בנימין וייס דוד וייס (חתנו של ר' אליש אנגלנדר) ר' מאיר ווייס, ר' אברהם יצחק ווייס (חתן אדמו"ר ביאלה לוגנו) בסה"כ שבע בנים כולם גאונים ממש בנות לא היו לא - יבואו וישלימו.
זכה לשתי עולמות.

כעת ניתן לשאול את הגאון ר' אשר וייס שאלות בהל' אבלות
עד עתה זה היה הנושא היחיד שהוא לא היה עונה
וכמדומה שהיה אומר איני יודע.

לומד_בישיבה כתב:הגאון הצדיק רב משה וייס זצ"ל אביו של רב בערל וייס רב אשר וייס וכו' מחותנו של בעל השפע חיים עזב אותנו לאנחות.
ברוך דיין האמת.
---
בניו, ר' אשר וייס (חתן הרב זלמנוביץ) ר' חיים ווייס (חתן רבי יוסף ליברמן) ר' בערל וייס (חתן בעל השפע חיים זי"ע) ר' יונתן בנימין וייס דוד וייס (חתנו של ר' אליש אנגלנדר) ר' מאיר ווייס, ר' אברהם יצחק ווייס (חתן אדמו"ר ביאלה לוגנו) בסה"כ שבע בנים כולם גאונים ממש בנות לא היו לא - יבואו וישלימו.
זכה לשתי עולמות.

רבי יונתן בנימין המבוגר שבכולם הוא חתן רבי משה חיים שמרלר מציריך
רבי מאיר הוא חתנו של רבי אברהם ירחמיאל שלעפעריג מחסידי באבוב בארה"ב

הגאון, הצדיק? מי צריך כל הסופרלטיבים, אולי תכתוב גם הקדוש והטהור,


עכ"פ ראיתי בפורום האידישאי אייולט, שהיה תלמידו של הגה"צ רבי ברוך יהושע ירחמיאל ראבינאוויטש אב"ד מונקאטש.

בעבר הערתי שפורום זה, פורום אוצה"ח בכלליותה, ופורום משפחות סופרים בפרטיות, אינה מוקד החדשות, ולא ראוי להפכם לכזה.
לא הכרתי את המנוח ע"ה, יתכן שהיה אדם חשוב, אך בגדר רב או ר"מ בישיבה לא נכנס, ואף לא מנהיג תורני.
נכון שהניח אחריו בנים חשובים גדולי התורה, אך אם נתחיל להכנס בכל זה, נצטרך להוסיף מודעות אבל לכל "אמה של מלכות" גם כן.

וכאן מצא בע"ח לגבות את חובו בענין זה.
היה פעם אשכול על לבלר בעתון, ירא שמים ולוחם מלחמות ה'. והערתי שאין פה המקום. ואכן בעקבות זה ננעל האשכול על ידי המנהלים
לפני כשנה נפטר ר"י מונדשיין ע"ה, ונפתח אשכול עליו. גם שם לא הבנתי מאי בעי במשפחות סופרים (אם שלא הערתי), אך מודינא שהיה ראוי לאשכול בפני עצמו, בגלל היותו אחד מבני החבורה, חבר ותיק בפורום מתחילת ימיו, אך בכגון דא מקומו ב'מטפחת ספרים ועיטור סופרים'.
אחר זה היה אשכול על עסקן חשוב ות"ח הרב יצחק מאיר, אך שוב לא רב ומנהיג בישראל.
אין בדברים אלו משום זלזול באף אחד, לא נשואי האשכולות ולא פותחיהם ומגיביהם. אך יש ענין התכבדות המקום, וכן התכבדות גדולי ישראל שתולדותיהם נמנים ב'משפחות סופרים'. כנלע"ד

(דרך אגב, ככל הידוע לי הר"מ וייס ע"ה היה תלמיד החקל יצחק מספינקא)

היה ת"ח גדול וחיבר בימי בחרותו ספר עם הרבה (לא זכור לי המספר) תירוצים על קושיא אחת (אאל"ט בסוגיית טעם כעיקר)
לא ידוע לי שהיה תלמיד החקל יצחק

הרב מתעמק.
אז ככה.
בכוונה תחילה כתבתי הגאון הצדיק ולמרות שגם היה עוסק בבניין.
וכך היה מעשה.
בחתונה של רב אליש אנגלנדר במודיעין בבני ברק, השתתפתי גם אני הקטן והוא הכיר אותי וביקש לי אם אני רוצה לעלות עמו על גג הבנין כי צריך לעשן סיגריות. ואכן שמחתי לשוחח עמו, והלכתי עמו.
פגשתי איש ירא ה' וצדיק ובקי בכל ספרי החסידות על לשונם ממש, במשך כשלוש שלוש הוא טחן סיפורי צדיקים וללא כל גוזמא את כל הספרים החסידים, היה קשה לעמוד בקצב שלו, הוא היה מלא וגדוש פלאי ממש.
ומאז המשכנו והתכתבנו, ויש בידי כמה מכתבים ממנו, ואפשר שאעלה אותם לכאן ותווכח לדעת מה זה איש חסיד.
באמת שרציתי לכתוב העילוי כי הוא היה עילוי במלוא מובן המלה, וגם איש של מסירות נפש.
ואין בכוחי כעת להאריך.
---
ואני לא מדבר על כך, שהוא ורב חיים אלטר רוט ז"ל היו אלו שהצילו לאחר השואה במסירות נפש הרבה ילדים יחד עם השפע חיים זי"ע והדברים ידועים.

שמעתי פעם שהנפטר זצ"ל שהה במחנות המות - בימי השואה הנוראה - יחד עם כ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל והתמסר הרבה למענו, האדמו"ר מקלויזנבורג בירכו שבשכר זה יזכה להעמיד בנים תלמידי חכמים, וב"ה זכה ונתקיימה בו ברכת האדמו"ר מקלויזנבורג.

היה זה כשעזר לו לקבור מתים אחר השואה

[

לומד_בישיבה כתב: ובקי בכל ספרי החסידות על לשונם ממש, במשך כשלוש שלוש הוא טחן סיפורי צדיקים וללא כל גוזמא את כל הספרים החסידים,

אתה בטוח שזה בלי שום גוזמא ממש, שהיה בקי בכל ספרי החסידות בלשונם ממש, ועלה על הגג לעשן סיגריה לשלש שעות וטחן ללא כל גוזמא את כל הספרים החסידיים...

שברי לוחות כתב:

לומד_בישיבה כתב: ובקי בכל ספרי החסידות על לשונם ממש, במשך כשלוש שלוש הוא טחן סיפורי צדיקים וללא כל גוזמא את כל הספרים החסידים,

אתה בטוח שזה בלי שום גוזמא ממש, שהיה בקי בכל ספרי החסידות בלשונם ממש, ועלה על הגג לעשן סיגריה לשלש שעות וטחן ללא כל גוזמא את כל הספרים החסידיים...

זה מן הסתם יותר למעלתך, כי מן הסתם גם בקי בכל ספרי החסידות בלשונם ממש, כדי שתוכל לידע שהמנוח היה כזה.

*

מזכיר לי הסיפור עם האדמו"ר הה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע כשהביאו לו נוסח מצבת אביו מהר"י ציוה להשמיט את תיבות יחיד בדורו, כמו שכתוב במצבת זקינו מהר"ש, כי אמר, שזה יותר תואר עבור עצמו כי אם הוא יכול להעיד כך על אביו מן הסתם הוא בעצמו גם יחיד בדורו. ועוד אמר אולי יש אחד בארצות המערב שגדול יותר.

האם הוספד? אם כן כנראה שלדעת בניו יש לו דין חכם בפניו. וממילא שייך למשפחות סופרים.

מה שנכון נכון כתב:האם הוספד? אם כן כנראה שלדעת בניו יש לו דין חכם בפניו. וממילא שייך למשפחות סופרים.

בפתיחה לראשון המספידים הוכרז ברמקול ע"י המקריא שיאמרו "דברי התעוררות"......

לומד_בישיבה כתב:בחתונה של רב אליש אנגלנדר במודיעין בבני ברק, השתתפתי גם אני הקטן והוא הכיר אותי וביקש לי אם אני רוצה לעלות עמו על גג הבנין כי צריך לעשן סיגריות. ואכן שמחתי לשוחח עמו, והלכתי עמו.
פגשתי איש ירא ה' וצדיק ובקי בכל ספרי החסידות על לשונם ממש, במשך כשלוש שלוש הוא טחן סיפורי צדיקים וללא כל גוזמא את כל הספרים החסידים, היה קשה לעמוד בקצב שלו, הוא היה מלא וגדוש פלאי ממש.

מסכן, מתי הוא אכל את השניצל?
ובכלל, שלוש שעות לעשן? לא מוגזם קצת?

לומד_בישיבה כתב:הרב מתעמק.
אז ככה.
בכוונה תחילה כתבתי הגאון הצדיק ולמרות שגם היה עוסק בבניין.
וכך היה מעשה.
בחתונה של רב אליש אנגלנדר במודיעין בבני ברק, השתתפתי גם אני הקטן והוא הכיר אותי וביקש לי אם אני רוצה לעלות עמו על גג הבנין כי צריך לעשן סיגריות. ואכן שמחתי לשוחח עמו, והלכתי עמו.
פגשתי איש ירא ה' וצדיק ובקי בכל ספרי החסידות על לשונם ממש, במשך כשלוש שלוש הוא טחן סיפורי צדיקים וללא כל גוזמא את כל הספרים החסידים, היה קשה לעמוד בקצב שלו, הוא היה מלא וגדוש פלאי ממש.
ומאז המשכנו והתכתבנו, ויש בידי כמה מכתבים ממנו, ואפשר שאעלה אותם לכאן ותווכח לדעת מה זה איש חסיד.
באמת שרציתי לכתוב העילוי כי הוא היה עילוי במלוא מובן המלה, וגם איש של מסירות נפש.
ואין בכוחי כעת להאריך.
---
ואני לא מדבר על כך, שהוא ורב חיים אלטר רוט ז"ל היו אלו שהצילו לאחר השואה במסירות נפש הרבה ילדים יחד עם השפע חיים זי"ע והדברים ידועים.

אין ברצוני להגיב לכותבים שלמטה שמזלזלים במה שכתבת, רק אני רוצה להגיב פה, שיש לך חזקת כשרות, וכל הקושיות "החזקות" ששאלו אפשר ליישב בנקל. איני חושב שזה הוגן כלל להפריך סיפור שמישהו מספר שקרה איתו, רק על בסיס קושיות תלושות.

ברוך דיין האמת.
הכרתי את המנוח בשנים שגרתי בשכנות אליו ב'מנחת יצחק',
היה פיקח עצום במלוא מובן המילה (ללא סופרלטיבים), ידע להגיב על כל מיני סיטואציות - בסיפור בעל מסר קולע ומחודד,
שמעתיו מספר פעם על ה'שטיקלאך' שעשה בשנות מלחמה, כולל נטילת חלק בהצלת ה'בעלזא רב',
היה מאנשי אמונו של ה'לב שמחה' מגור בבניית אשדוד החרדית.
תדיר בת שחוק מחוייכת על פניו, דמות רבת השראה לכל מי שבא במחיצתו.
חבל על דאבדין ו-באמת- לא משתכחין כוותיה.

חכם באשי, עפר אני לכפות רגליך אבל התגובה לא מתאימה לך..

הוד_והדר כתב:הגאון, הצדיק? מי צריך כל הסופרלטיבים, אולי תכתוב גם הקדוש והטהור,

איזה סופרלטיבים יש פה? כתבו שהוא היה 'גאון' ו'צדיק'. זה הכל.
הכרת אותו שאתה יודע שזה לא נכון?

לא מכיר אותו אישית ולא מכיר את צדקותו, אבל על כך שהוא היה 'גאון' שמעתי כבר לפני שנים רבות, שנים רבות טרם פרשת 'אחרי מות'.

מתעמק כתב:בעבר הערתי שפורום זה, פורום אוצה"ח בכלליותה, ופורום משפחות סופרים בפרטיות, אינה מוקד החדשות, ולא ראוי להפכם לכזה.
לא הכרתי את המנוח ע"ה, יתכן שהיה אדם חשוב, אך בגדר רב או ר"מ בישיבה לא נכנס, ואף לא מנהיג תורני.
נכון שהניח אחריו בנים חשובים גדולי התורה, אך אם נתחיל להכנס בכל זה, נצטרך להוסיף מודעות אבל לכל "אמה של מלכות" גם כן.

וכאן מצא בע"ח לגבות את חובו בענין זה.
היה פעם אשכול על לבלר בעתון, ירא שמים ולוחם מלחמות ה'. והערתי שאין פה המקום. ואכן בעקבות זה ננעל האשכול על ידי המנהלים
לפני כשנה נפטר ר"י מונדשיין ע"ה, ונפתח אשכול עליו. גם שם לא הבנתי מאי בעי במשפחות סופרים (אם שלא הערתי), אך מודינא שהיה ראוי לאשכול בפני עצמו, בגלל היותו אחד מבני החבורה, חבר ותיק בפורום מתחילת ימיו, אך בכגון דא מקומו ב'מטפחת ספרים ועיטור סופרים'.
אחר זה היה אשכול על עסקן חשוב ות"ח הרב יצחק מאיר, אך שוב לא רב ומנהיג בישראל.
אין בדברים אלו משום זלזול באף אחד, לא נשואי האשכולות ולא פותחיהם ומגיביהם. אך יש ענין התכבדות המקום, וכן התכבדות גדולי ישראל שתולדותיהם נמנים ב'משפחות סופרים'. כנלע"ד

ר' מתעמק, דבריך נפלאים.
אבל האם תוכל ליתן הגדרה חותכת מי ראוי להכנס ומי לא?

ר' משה שינפלד- מסתמא ראוי, על ר' בצלאל לנדוי- כבר יש אשכול, ר' ישראל שפיגל- נספד כאן בכבוד בהבלעה באשכול קיים, אבל ר"מ ויסברגר לא .
מדוע? וכי לא היה חביב ביותר על גדו"י כר"מ שינפלד? וכי לא כתב השקפה בהירה לכה"פ כמו שפיגל?

ר"י מונדשיין איננו ראוי לאשכול כאן, אבל ר' איתם הנקין- ודאי. מדוע? רק מפני שהלה זכה למות על קידוש ה'?

ושוב, בעיקרון אני מסכים איתך לגמרי, כי אם לא כן אין לדבר סוף.

נוה הלבנון כתב:

הוד_והדר כתב:הגאון, הצדיק? מי צריך כל הסופרלטיבים, אולי תכתוב גם הקדוש והטהור,

איזה סופרלטיבים יש פה? כתבו שהוא היה 'גאון' ו'צדיק'. זה הכל.
הכרת אותו שאתה יודע שזה לא נכון?

לא מכיר אותו אישית ולא מכיר את צדקותו, אבל על כך שהוא היה 'גאון' שמעתי כבר לפני שנים רבות, שנים רבות טרם פרשת 'אחרי מות'.

יש אנשים שהם גאונים וצדיקים באמת, וכלפי שמיא גליא (וראה מ"ש לעיל מגאונותו), אך אין נהוג לתוארם בתואר הגה"צ, התואר הזה קצת מצחיק עליהם , צא ולמד בעיתונים של מחר איזה תואר יכתבו עליו. ולא שיש איזה ממש בענין התוארים, אבל צריך קצת שכל לדעת איך נהוג לתאר אדם. וגם בחייו לא תיארו אותו בתואר זה, גם בניו ובני משפחתו.

מתעמק כתב:... אך יש ענין התכבדות המקום ...

מדובר באינטרנט, איזה התכבדות המקום שייך כאן?

אום אני חומה כתב:

מתעמק כתב:בעבר הערתי שפורום זה, פורום אוצה"ח בכלליותה, ופורום משפחות סופרים בפרטיות, אינה מוקד החדשות, ולא ראוי להפכם לכזה.
לא הכרתי את המנוח ע"ה, יתכן שהיה אדם חשוב, אך בגדר רב או ר"מ בישיבה לא נכנס, ואף לא מנהיג תורני.
נכון שהניח אחריו בנים חשובים גדולי התורה, אך אם נתחיל להכנס בכל זה, נצטרך להוסיף מודעות אבל לכל "אמה של מלכות" גם כן.

וכאן מצא בע"ח לגבות את חובו בענין זה.
היה פעם אשכול על לבלר בעתון, ירא שמים ולוחם מלחמות ה'. והערתי שאין פה המקום. ואכן בעקבות זה ננעל האשכול על ידי המנהלים
לפני כשנה נפטר ר"י מונדשיין ע"ה, ונפתח אשכול עליו. גם שם לא הבנתי מאי בעי במשפחות סופרים (אם שלא הערתי), אך מודינא שהיה ראוי לאשכול בפני עצמו, בגלל היותו אחד מבני החבורה, חבר ותיק בפורום מתחילת ימיו, אך בכגון דא מקומו ב'מטפחת ספרים ועיטור סופרים'.
אחר זה היה אשכול על עסקן חשוב ות"ח הרב יצחק מאיר, אך שוב לא רב ומנהיג בישראל.
אין בדברים אלו משום זלזול באף אחד, לא נשואי האשכולות ולא פותחיהם ומגיביהם. אך יש ענין התכבדות המקום, וכן התכבדות גדולי ישראל שתולדותיהם נמנים ב'משפחות סופרים'. כנלע"ד

ר' מתעמק, דבריך נפלאים.
אבל האם תוכל ליתן הגדרה חותכת מי ראוי להכנס ומי לא?

ר' משה שינפלד- מסתמא ראוי, על ר' בצלאל לנדוי- כבר יש אשכול, ר' ישראל שפיגל- נספד כאן בכבוד בהבלעה באשכול קיים, אבל ר"מ ויסברגר לא .
מדוע? וכי לא היה חביב ביותר על גדו"י כר"מ שינפלד? וכי לא כתב השקפה בהירה לכה"פ כמו שפיגל?

ר"י מונדשיין איננו ראוי לאשכול כאן, אבל ר' איתם הנקין- ודאי. מדוע? רק מפני שהלה זכה למות על קידוש ה'?

ושוב, בעיקרון אני מסכים איתך לגמרי, כי אם לא כן אין לדבר סוף.

מצטרף לאמירה העקרונית, אבל יכול להבטיחך נאמנה שאם הרב איתם הי"ד לא היה כותב כאן, לא היתה שום התייחסות לאובדנו.
באופן עקרוני, גם אם לא כל אחד יעמוד בקריטריונים שנקבעו/ייקבעו, יש בהחלט מקום לכתיבה על אודות אחד מבני החבורה שמת, רח"ל.

אני זוכר שהיה משתתף בשיעורי בנו הגאון ר' אשר שליט"א, ביום חמישי בבית מדרשו טשכנוב ברמות, ותמיד באמצע השיעור היה לו מה להוסיף ידיעות שקשורות לשיעור מכל מיני ספרי אחרונים.

אהרון 37 כתב:אני זוכר שהיה משתתף בשיעורי בנו הגאון ר' אשר שליט"א, ביום חמישי בבית מדרשו טשכנוב ברמות, ותמיד באמצע השיעור היה לו מה להוסיף ידיעות שקשורות לשיעור מכל מיני ספרי אחרונים.

לפי הזכור לי, זוהי גוזמא. אכן היו לו לעיתים הערות מאירות וחשובות.

עדיאל, אתה צודק, אבל כתוב שבהספד מותר קצת להגזים.

תמיד כשהייתי רואה אותו, חשבתי איזה נחת נפלאה לאדם לבוא לשיעור של בנו, לראות איך כולם נהנים משיעוריו, זה נחת לא מצוייה.

אהרון 37 כתב:עדיאל, אתה צודק, אבל כתוב שבהספד מותר קצת להגזים.

יתכן שמותר. אבל למה להגזים? ואדרבה, אם יהיו כל דברינו מכוונים, אזי כשנאמר משהו גדול ואמיתי על אדם יאמנו דברינו על השומעים.

אהרון 37 כתב:עדיאל, אתה צודק, אבל כתוב שבהספד מותר קצת להגזים.

תמיד כשהייתי רואה אותו, חשבתי איזה נחת נפלאה לאדם לבוא לשיעור של בנו, לראות איך כולם נהנים משיעוריו, זה נחת לא מצוייה.

חבל. אני כבר אספתי לעצמי את כל מה שכתבת על הגרח"ג למען יעמדו לימים רבים, עכשיו שהודעת לנו בשם איזה עקרונות אתה פועל, איבדו הדברים מערכם.

אמר לו האדמו"ר כי מה שתבקש ממני כעת אבטיח לך, על אתר ענה: אני רוצה ברכה שכל הילדים שלי ידעו כל תוספות בש"ס. האדמו"ר זי"ע נתן לו הבטחה על כך

הנפטר הרב משה וייס זצ"ל נשאל כמה פעמים בנוגע לסיפור זה והכחיש בכל תוקף.
פשט בזה איני יודע!

נשר כתב:כעת ניתן לשאול את הגאון ר' אשר וייס שאלות בהל' אבלות
עד עתה זה היה הנושא היחיד שהוא לא היה עונה
וכמדומה שהיה אומר איני יודע.

משונה, מישהו שאל אותו בשבעה ואמר שודאי למד, ואיך יכול רב לא לדעת זאת, אמנם לא התעמק כמו בשאר דברים. והוסיף שהחת"ס אמר שהוא גברא קפדנא והוא לא

עכשיו נפטרה אלמנתו - אמה של מלכות - לבית עולמה. עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון.

האם יש פה מי שמכיר כתב ידו של רבי משה ווייס זצ"ל

האם זהו כתב ידו? האם שהה במחנה עשוועגע בגרמניה לאחר השואה?