פורום אוצר החכמה

כמדומני שלא הרבה נכתב אודות אחד מבתי היוצר לתורה ורבנות מהחשובים ביותר בארץ ה"ה ישיבת 'היכל התלמוד בת"א, וכיום לצערינו אפי' בקרב בני התורה שמה וזכרה אינם מוכרים כפי שהיה ראוי..

אעלה כמה נקודות שנראה לי שהיה מן הראוי שחכמי הפורום יעלו וילבנו לתולדות ואודות מקום חשוב זה:

א)מי הקימה?
ב)ומי הדמויות שעמדו בראשה במשך השנים?
ג)זיקתה לתנועת המוסר ובמיוחד לסלבודקה ולסבא זצ"ל.. האם הקשר היה ממשי?
ד)תלמידי המקום פיארו את מזרח עולם התורה, מי הם?
ה)האם ישנם מבוגריה החיים עמנו כיום?

היכל התלמוד היא ישיבה שהוקמה בתל אביב בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, והייתה המוסד התורני הראשון בתל אביב הקטנה‏[1]. כיום פועל במקום כולל אברכים.
תוכן עניינים
1 היסטוריה
2 מבוגרי הישיבה
3 לקריאה נוספת
4 קישורים חיצוניים
5 הערות שוליים
היסטוריה
באמצע שנות ה-20 עלה לארץ ישראל "הסבא מסלבודקה" הרב נתן צבי פינקל עם קבוצה מתלמידיו והקים בחברון שלוחה של ישיבת סלבודקה. הוא הספיק לשהות בארץ כשנתיים עד שנפטר. בשל מצבו הבריאותי הוא שהה מספר פעמים בחוף הים בתל אביב. כשראה כי בעיר החדשה והמתפתחת אין מוסד תורני הוא עודד את בנו הרב אברהם שמואל פינקל וקבוצה ממקורביו, בהם הרב ישראל זיסל דבורץ, לייסד בה ישיבה. בכך ביקש להשפיע על מצבו הרוחני והתורני של היישוב החדש במרכז הארץ.
בכ"ט בשבט תרפ"ז (1927) נפטר הסבא מסלבודקה, בלי שזכה לראות את חזונו יוצא לפועל. אולם בניו הרב אברהם שמואל פינקל והרב אליעזר יהודה פינקל, יחד עם הרב משה מרדכי אפשטיין וקבוצת תלמידיו של הסבא מסלבודקה, החליטו לפעול להגשמת רעיון הקמת הישיבה בתל אביב. הם נעזרו בעסקניה הדתיים של תל אביב הקטנה, וכמו כן קיבלו המלצות מגדולי הרבנים בארץ ישראל, ובהם הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב איסר זלמן מלצר, שקראו לציבור להירתם ולתרום להקמת הישיבה.
בחשוון תרצ"א (1930) נוסדה הישיבה החדשה - "היכל התלמוד". בשנתיים הראשונות פעלה הישיבה בתוך בית הכנסת הגדול שברחוב אלנבי. בשנת תרצ"ג (1933) הונחה אבן הפינה לישיבה ברחוב יהודה הלוי 13 בתל אביב‏[2], במעמד הרב הראשי של תל אביב שלמה הכהן אהרונסון וראש העיר מאיר דיזנגוף, וכעבור שנה נחנך הבניין. לימים נקרא הרחוב שבו שוכנת הישיבה על שמה - רחוב היכל התלמוד.
בראשות הישיבה עמדו הרב יוסף פרבר והרב חיים זאב פינקל. נשיא הכבוד היה הרב אליעזר יהודה פינקל. לימים עמד בראשות הישיבה הרב טוביה ליסיצין.
בשונה מישיבות אחרות, נועדה ישיבת "היכל התלמוד" מלכתחילה עבור אברכים נשואים, כדי להכשירם לתפקידי רבנות במושבות וביישובים החדשים שבמרכז הארץ. עשרות בוגרים של ישיבת חברון עברו ללמוד בישיבה ולאחר מספר שנות לימודים מונו לרבני ערים, מושבות, שכונות ועוד.
בתקופת מלחמת העולם השנייה הוקמה במתחם "היכל התלמוד" מסגרת מיוחדת לפליטים שהגיעו מאירופה בשם "ישיבת פליטת סופרים". אחד מאנשי הצוות היה שלמה לורינץ. בשנת תש"א הוקמה במקום ישיבה קטנה, "אור התלמוד", שהייתה מסונפת ל"היכל התלמוד". בין רבניה: הרב חיים אריה ברנשטיין, מחבר הספר "הליכות חיים". בין תלמידיה: הרב ברוך דב פוברסקי. בשנות ה-80 הקימה הנהלת "היכל התלמוד", בראשות הרב טוביה ליסיצין, ישיבה קטנה בבני ברק בשם "אור התלמוד", בראשה עמד הרב חיים אלעזר צוובנר, חתנו של הרב ליסיצין. לאחר פטירת הרב ליסיצין היא נקראה על שמו "היכל טוביה".
עם התפתחות בני ברק הסמוכה והידלדלות האוכלוסייה החרדית בתל אביב ירדה קרנה של "היכל התלמוד" והיא הפכה לכולל אברכים. בראש הכולל עמד הרב טוביה ליסיצין ולאחריו בנו הרב דוד ליסיצין.
מבוגרי הישיבה
הרב אוריה ברוידא, רבה של גבעתיים
הרב אליהו דרבקין, רבה של רמתיים (כיום הוד השרון)
הרב אליהו קושלבסקי, רבה של באר שבע
הרב אליעזר גולדשמידט, דיין בבית הדין הרבני הגדול
הרב אפרים בורודיאנסקי, ראש בית מדרש לדיינים "שבט מיהודה" בתל אביב
הרב דב כ"ץ, שימש כר"מ בישיבת היישוב החדש
הרב דב מעייני (אז: קריקסטינסקי), רבה של מגדיאל
הרב דוד ויין, רבה של חולון
הרב דוד סלומון, רבו של כפר אברהם בפתח תקווה
הרב זבולון גרז, אב"ד רחובות
הרב חיים יצחק ליפקין, מרבני תל אביב
הרב יוסף צבי וינר, רבה של נס ציונה
הרב יקותיאל עזריאלי (אז: קושלבסקי), רבה של זכרון יעקב
רבי ישראל דן טאוב, האדמו"ר ממודז'יץ
הרב מנחם שלמה בורנשטיין, האדמו"ר מסוכטשוב ורב שכונת יד אליהו בתל אביב
הרב פסח קוקיס, רבה של בת ים
הרב צבי יהודה מלצר, רבה של פרדס חנה ולאחר מכן של רחובות
הרב שמעון ח. ביטון, רבה של חדרה
לקריאה נוספת
לדמותו של היכל התלמוד, קובץ מוקדש ליובל העשרים וחמש, הוצאת מזכירות היכל התלמוד, תל אביב, תשט"ז
הרב דב כץ, דברי הגות וראות ב, ירושלים תשמ"א, עמ' 202
קישורים חיצוניים]
היכל התלמוד א', אדר תש"א 1941 (קובץ תורני), באתר HebrewBooks
היכל התלמוד, תש"ל 1970 (קובץ תורני), באתר HebrewBooks
הנאמן - בטאון התאחדות חניכי הישיבות בהוצאת "היכל התלמוד" - אדר-ניסן תשט"ז, (כולל מאמרו של דב כ"ץ: "יסודו של היכל התלמוד והשפעתו"), באתר HebrewBooks
הערות שוליים
1^ כשנה קודם הקמתה הקים הרב הלל ויטקינד סניף של ישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בתל אביב, אולם בתקופתה הראשונה היא לא פעלה באופן מסודר וממוסד ורק בשנים שלאחר מכן התפתחה ונעשתה אחד ממוסדות התורה המרכזיים של תל אביב.
2^ בנין בשביל "היכל התלמוד", דבר, 12 ביולי 1933

בראשות הישיבה עמדו הגאון רבי טוביה לסיצין, הגאון רבי יוסף פרבר, והגה"צ רבי חיים זאב פינקל הנקרא חז"פ, כאשר הרוח החיה בכל האופנים היה רבי חז"פ, הם היו תלמידי ישיבת סלבודקה בחברון וממקורביו הגדולים של הסבא זצ"ל.
רוב רובם של הלומדים בהיכל התלמוד היו ג"כ חניכי ישיבת סלבודקה בחברון, ורוחו הגדולה של הסבא זצ"ל ריחפה על ההיכל, וגם עצם היוזמה להקמת המוסד החלה עוד בימי חייו של הסבא מסלבודקה.
היה תקופה שהיתה גם ישיבה קטנה וישיבה לפליטים עולים שהיו מסונפות למוסד הגדול.

היכל התלמוד היתה הישיבה הראשונה והחשובה בישוב החדש בימים ההם.

פרטים נוספים וברחבה ניתן לראות בספר 'האבא מסלבודקה' מאת הרבנית רמה פינקל כלתו של ר' חז"פ.

הייתה 'ישיבה' או 'כולל'?
הלא למדו שם רק אברכים נשואים..?

כולל כמובן, לפחות בעיקרה. ושם 'ישיבה' הוא שם כולל לכל מוסד תורני כנודע

נדמה לי שהגאון ר' אליעזר גולדשמיט לימד שם תקופה

שמעתי שכשהחז"א הגיע לא"י הוא רצה ללמוד בהיכל התלמוד כאברך מן המנין, ולא התקבל משום שהוא היה מבוגר מדאי.

נשמע הזוי לחלוטין.
החזו"א לא התקבל?
ומלבד, החזון איש מעולם לא למד בישיבות. אז יתחיל בזקנותו?

בזכרוני שהגאון ר' חיים שמואלביץ זצ"ל היה נוסע מירושלים לישיבת היכל התלמוד לתת שם שיחות מוסר.

כפי שנזכר, חומר רב ב"האבא מסלבודקה"
וגם ב"כרם טוביה" לזכר הג"ר טוביה לסיצין זצ"ל.

ראיתי בעבר הרחוק חוברת תמונות של תלמידי היכל התלמוד, והעתקתי משם אחדות.

אם אמצא שוב, אעלה אי"ה.

מתפעל כתב:נשמע הזוי לחלוטין.
החזו"א לא התקבל?
ומלבד, החזון איש מעולם לא למד בישיבות. אז יתחיל בזקנותו?

שמעתי מש"כ מראש ישיבה ידוע בן שבעים+ שאמר לי שהוא שמע זה בצעירותו ממקורת מהימנים. לא זכור לי אם הוא אמר שמות אבל ר' חיים גריינמן דוד שלו. לא ראיתי אפילו התחלה להתמיהות שלך.

בנפרד מהכולל, היתה גם ישיבה קטנה לצעירים בשנים מאוחרות יחסית, שהרמי"ם היו מבני הכולל.

שהחזו"א ירצה לעת זקנה לנסוע מבני ברק לתל אביב יום יום, ללמוד במסגרת כולל של צעירים, זה תערובת בלתי מתקבלת.
האברכים היו תל אביבים, ולנסוע יום יום, ועוד החזו"א שהיה מתבודד ברעיוניו עד כלות עשרות שנים, ועוד לעת זקנה ליד צעירים ממנו בעשרות שנים, מוזר.

מאיר סובל כתב:בנפרד מהכולל, היתה גם ישיבה קטנה לצעירים בשנים מאוחרות יחסית, שהרמי"ם היו מבני הכולל.

.

זה היה אולי בניהול ר"ש גרוסברד?

מאיר סובל כתב:שהחזו"א ירצה לעת זקנה לנסוע מבני ברק לתל אביב יום יום, ללמוד במסגרת כולל של צעירים, זה תערובת בלתי מתקבלת.
האברכים היו תל אביבים, ולנסוע יום יום, ועוד החזו"א שהיה מתבודד ברעיוניו עד כלות עשרות שנים, ועוד לעת זקנה ליד צעירים ממנו בעשרות שנים, מוזר.

כשהחז"א עלה לא"י הוא היה בן נ"ה שנה, רחוק מעת זקנה. לא ידוע כמה אברכים תל-אביבים היו באותם הימים ומסתבר שרובם עלו מחו"ל כמוהו. יהיה איך שיהיה מסתבר שכל מגמת החז"א היה לישב וללמוד בבהמ"ד שם כמו שעשה עד אז בחו"ל, ואינו מובן למה היה מפריע לו אם היו באותו בהמ"ד אחרים צעירים ושונים ממנו.

חובב_ספרים כתב:

מאיר סובל כתב:שהחזו"א ירצה לעת זקנה לנסוע מבני ברק לתל אביב יום יום, ללמוד במסגרת כולל של צעירים, זה תערובת בלתי מתקבלת.
האברכים היו תל אביבים, ולנסוע יום יום, ועוד החזו"א שהיה מתבודד ברעיוניו עד כלות עשרות שנים, ועוד לעת זקנה ליד צעירים ממנו בעשרות שנים, מוזר.

כשהחז"א עלה לא"י הוא היה בן נ"ה שנה, רחוק מעת זקנה. לא ידוע כמה אברכים תל-אביבים היו באותם הימים ומסתבר שרובם עלו מחו"ל כמוהו. יהיה איך שיהיה מסתבר שכל מגמת החז"א היה לישב וללמוד בבהמ"ד שם כמו שעשה עד אז בחו"ל, ואינו מובן למה היה מפריע לו אם היו באותו בהמ"ד אחרים צעירים ושונים ממנו.

ר' חובב, נדמה שכב' לא עיין לפני שהגיב.
בשביל ללמוד בבית מדרש כמו שעשה בחו"ל, היה צריך לנסוע עד תל אביב??? ומה רע היה לו בבני ברק ובתי מדרשיה?
בשביל ללמוד בבית מדרש כמו שעשה בחו"ל היה צריך הליך של קבלה למסגרת כולל, ולקבל תשובה שלילית??? היה מגיע ולומד וזהו.
בשביל לרצות להתקבל לכולל - הוי אומר למסגרת מסודרת - לא מספיק ש"לא מפריע לו" שיש עוד אחרים צעירים ושונים. אלא כל הרצון - שמסופר כביכול היה לו - היה להשתלב כבן נ"ה, במסגרת שהתאימה לאברכים כבני כ"ה. עמהם יחד כאחד מקבוצה מגובשת, ועוד חברונערס' (שבליטא לא היה דבוק בדרכי תורת חשיבתם של הסלבודקערס', בלשון המעטה). זה מאוד רחוק במידה מופלגת מהגיון.

מאיר,
אולי ענין הנסיעה מבני ברק כלל לא קשה, כי יתכן והרצון של החזון איש ללמוד שם היה טרם נסע לבני ברק.
הרי היה גר בתל אביב כמה חודשים מיד לאחר בואו, הלא כן?

הקושי הגדול הוא שלא שייך שלא יקבלוהו, אמנם לא היה מפורסם באותו הזמן, אבל היה מספיק ידוע. וכי ראשי הישיבה בשנת תרצ"ג, לא ידעו ממנו כלל?
הגרח"ע כתב אז ארי עלה מבבל. היו עסקנים שידעו מי הוא, זה נשמע בלתי אפשרי לחלוטין שהיו מסרבים לו לו באמת ביקש זאת.

מויקי:
"בחשוון תרצ"א (1930) נוסדה הישיבה החדשה - "היכל התלמוד". בשנתיים הראשונות פעלה הישיבה בתוך בית הכנסת הגדול שברחוב אלנבי. בשנת תרצ"ג (1933) הונחה אבן הפינה לישיבה ברחוב יהודה הלוי 13 בתל אביב‏[2], במעמד הרב הראשי של תל אביב שלמה הכהן אהרונסון וראש העיר מאיר דיזנגוף, וכעבור שנה נחנך הבניין. לימים נקרא הרחוב שבו שוכנת הישיבה על שמה - רחוב היכל התלמוד".
בראשות הישיבה עמדו הרב יוסף פרבר והרב חיים זאב פינקל. נשיא הכבוד היה הרב אליעזר יהודה פינקל. לימים עמד בראשות הישיבה הרב טוביה ליסיצין.


חובב, מי זה הראש ישיבה שסיפר לך סיפור זה?
איך זה שאף אחד מכותבי קורותיו של החזון איש, ויש הרבה כאלה, לא מזכיר את זה כלל?

אני לא מפרסם שמות של אנשים שסיפרו לי דברים בלי לקבל רשותם. בל"נ פעם הבא שאפגוש אותו אשאול אותו עוד פעם על זה.

יישר כח, נשמח להתעדכן.
וגם תנסה לברר ממנו מנין קיבל את הסיפור.

לגבי הקמת "היכל התלמוד" מעניין הציטוט הבא מחוברת "מוסר אביך" שכתב הרב יהושע כ"ץ רבה של מעלה אדומים על אביו הרב דב כ"ץ מחבר "תנועת המוסר" תלמיד הסבא מסלבודקא זצ"ל.

אבא (הרב דב כ"ץ) מספר שבעיצומו של יום הכיפורים תרצ"א, בהיות אבא וחברו הקרוב ר' בצלאל כהן אברכים צעירים בישיבת חברון בירושלים, (לשם הגיעו מתל אביב), בין תפילת מוסף למנחה נגש אליהם רבי שמואל פינקל - בנו של הסבא, ובקשם שיקבלו עליהם להיות יוזמים גרעין להקמת כולל בתל אביב.
במוצאי יום הכיפורים התקיימה ישיבה בבית רבי יחזקאל סרנא, והוחלט לייסד כולל זה.
העניין רקם עור וגידים. להצעת אבא נקרא המוסד בשם "היכל התלמוד". ממוסד זה יצאו - כבר מהמחזור הראשון - רבנים רבים, כגון של רמת יצחק, בת ים ועוד. בשנת תרצ"ד הוקם למוסד זה בנין מיוחד.

מתפעל כתב:מאיר,
אולי ענין הנסיעה מבני ברק כלל לא קשה, כי יתכן והרצון של החזון איש ללמוד שם היה טרם נסע לבני ברק.
הרי היה גר בתל אביב כמה חודשים מיד לאחר בואו, הלא כן?

הקושי הגדול הוא שלא שייך שלא יקבלוהו, אמנם לא היה מפורסם באותו הזמן, אבל היה מספיק ידוע. וכי ראשי הישיבה בשנת תרצ"ג, לא ידעו ממנו כלל?
הגרח"ע כתב אז ארי עלה מבבל. היו עסקנים שידעו מי הוא, זה נשמע בלתי אפשרי לחלוטין שהיו מסרבים לו לו באמת ביקש זאת

אנרכונזים!

ולעיקר מהמנות הסיפור, שמעתי זאת לא פעם בצעירותי, וגם כעת לא מזמן מהגאון רח"מ שטינברג שליט"א [אם ידוע לך מה זה אומר].

הסיפור ידוע ומפורסם.
החזו"א בא לארץ בשביל ללמוד ולא ידע מהיכן יתפרנס, אף שאמר שמספיק לו לחם ולבן.
הוא גר בת"א בתחילה ורצה להצטרף לבית התלמוד, אך ראש הישיבה אמר שהוא מבוגר משאר האברכים ולא יתאים. כידוע שמעו של החזו"א לא היה מוכר כל כך.
לאחר מכן בא ראש הישיבה לביתו לומר לו שהוא חוזר בו ומעוניין שיצטרף לישיבה, והחזו"א סירב ואמר שכבר קיבל החלטה.

בצעירותי שמעתי ממו"ר הגאון ר' דוד חדש זצ"ל שהיה מראשוני הכולל (אח"כ ר"מ ב"ישוב") שבשעה שהחזו"א עלה לארץ ורח"ע פנה לאחד העסקנים בל אביב בקריאה המפורסמת "ארי עלה מבבבל", פנה אותו עסקן (פרח ממני שמו)לאברכי היכל התלמוד בבקשה לקבל פניו של החזו"א , והוא הגרד"ח היה בין בין האברכים שקיבלו פניו. כך שידעו שם במי מדובר.
הגאון ר' חז"פ עסק אז בהכנת הוצאה מדוקדקת של מדרש (נדמה לי על משלי). הוא מסר עבודתו העצומה לש"ב הרב פרופ' ש"ז הבלין. זה האחרון הוציא דוגמה באחד מכרכי ישורון. פעם שח שעבודת חז"פ היא מיוחדת במינה ברמתה המדעית. עד היום הוא מחפש ספונסר להוצאת כל העבודה.
ר"ד חדש שח פעם שהשטייגען שם היה מופלא. הוא סיפר על עצמו שאמר בכולל מערכות על עירובין (כמדומני תריסר) שהן היו נפלאות כדבריו.
האברכים שם היו אומרים גם שיחות מוסר.

בן ירושלים כתב:הגאון ר' חז"פ עסק אז בהכנת הוצאה מדוקדקת של מדרש (נדמה לי על משלי). הוא מסר עבודתו העצומה לש"ב הרב פרופ' ש"ז הבלין. זה האחרון הוציא דוגמה באחד מכרכי ישורון. פעם שח שעבודת חז"פ היא מיוחדת במינה ברמתה המדעית. עד היום הוא מחפש ספונסר להוצאת כל העבודה.

ילקוט שמעוני?
דומני שהכל יצא לאור בכמה כרכים.

אני מעודכן עד לפני שנה. אבדוק בל"נ

מהדורת ילקוט שמעוני על פי שיטתו של הרב חז"פ בחלוקת רמזי הילקוט יצאה לאור כבר לפני כעשור, (בזכרוני שהיא נמצאת באוצר, כעת לא מצאתיה)

על עבודתו של הרב חיים זאב פינקל על המדרש שהזכיר הרב בן ירושלים, כתב ש"ב הרב שלמה זלמן הבלין, ומשם בארה
http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... 40&hilite=

אגב, בניחום אבלים על פטירת בתו של הרב חז"פ הרבנית נבנצל ע"ה סיפר הג"ר מרדכי אויערבאך מת"א להגאון רבי אביגדר נבנצל כי חמיו הר"ר אהרן למברגר ז"ל (חתנו של כ"ק האדמו"ר מקאפישניץ זצ"ל) למד בישיבת 'שארית הפליטה' שהקים הרב חז"פ לצעירים ניצולי השואה באותם הימים כחלק מישיבת היכל התלמוד בת"א, וסיפרו עוד על התמסרותו של הרב חז"פ להצלת העולים מצפורני השמד.

פלגינן כתב:

בן ירושלים כתב:הגאון ר' חז"פ עסק אז בהכנת הוצאה מדוקדקת של מדרש (נדמה לי על משלי). הוא מסר עבודתו העצומה לש"ב הרב פרופ' ש"ז הבלין. זה האחרון הוציא דוגמה באחד מכרכי ישורון. פעם שח שעבודת חז"פ היא מיוחדת במינה ברמתה המדעית. עד היום הוא מחפש ספונסר להוצאת כל העבודה.

ילקוט שמעוני?
דומני שהכל יצא לאור בכמה כרכים.

המדובר על מדרש משלי.
רשז"ה בישורון כח.

[quote
ולעיקר מהמנות הסיפור, שמעתי זאת לא פעם בצעירותי, וגם כעת לא מזמן מהגאון רח"מ שטינברג שליט"א [אם ידוע לך מה זה אומר].[/quote]
לאחר בירור אצל בני משפחת הרב הנ"ל ששאלו אותו, הוא אכן שמע את הסיפור, אך לא מאביו והדבר גם אינו רשום בפנקסו של אביו [שם רשם דברים הרבה מהחזון איש] אלא כשמועה בעלמא כשם שאחרים שמעו, ואין בידו לאשר או להכחיש.

מודעה מעניינת משנת תער"ב [1912] עשרים שנה קודם עלותו של החזו"א ארצה.
אולי מה שלא היה כ"כ נודע, זה רק ביחס למה שנתפרסם לאחמ"כ, אבל בכל אופן עושה רושם שהיה ידוע.

על רבי צבי ליסיצין אבי רבי טוביה ראש הישיבה.

אלו תמונות היסטוריות מימי ראשית היכל התלמוד מצולמים ידידי היכל התלמוד לחקם יש כיתוב
אבל לא כולם מזוהים

יאיר כתב:מבוגרי הישיבה:

הרב אפרים בורודיאנסקי, ראש בית מדרש לדיינים "שבט מיהודה" בתל אביב
הרב דב כ"ץ, שימש כר"מ בישיבת היישוב החדש

הרב דב כ"ץ מעולם לא שימש כר"מ ב"הישוב החדש" כ"א ב"ישיבת תל אביב" הסמוכה לה (שהיתה מעין מכינה לישיבה לתלמידי הכיתות הגבוהות של בתי הספר).
הרב אפרים ברודיאנסקי שימש בתקופה מסויימת כר"מ ב"הישוב החדש" (וכמובן הרב דוד חדש אחי רבי מאיר, ששימש שם ר"מ במשך עשרות שנים).

לגבי הדיון הישן כאן, האם ראשי ישיבת היכל התלמוד הכירו את מרן החזון איש זצ"ל,

נתקלתי בקטע זה מהספר: האבא מסלבודקא על הגאון חז"פ זצ"ל, ומסתבר שכבר בתרצ"ד, נסע אליו על פי מכתב מהגאון השרידי אש זצ"ל לברר ענין קו התאריך:

הג"ר שלמה שמשון קרליץ שימש כר"מ שיעור ד' בישיבה לצעירים שע"י היכל התלמוד - ראה בתולדותיו - מצורף.