פורום אוצר החכמה

ז"ל האגלי טל בהקדמתו: "ויען אברהם ויאמר הפעם אודה ה' אשר מיושבי ביהמ"ד שם חלקי ומעודי ממבקשי חכמת התורה הייתי ועוד כד הוינא טליא למדני אדאמ"ו זצ"ל דרכי פלפול וכד הוינא כבר עשר חדושים חדשתי אח"כ נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדומו"ר זצ"ל מקאצק מקור החכמה והתבונה ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חדושי תורה באמת כי לא כל הפלפולים חדושים המה ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא גם בענין סדר הלימוד וחדושים".

נראה שהוא מחזיק עצמו כתלמיד של חותנו, אשר "ממנו דרכי העיון למדתי וממנו נתודעתי מה יקרא חדושי תורה באמת".

ובשם משמואל (הבן/הנכד) יש לזה איזכור בהדגש אחר קצת, ז"ל בפרשת תצווה "והדבר ידוע שלעומת הבדלת האדם מעניני החומר ותכונותיו בה במדה הוא זוכה לחכמת התורה וזולת זה אין לו חכמת התורה ומאור התורה אלא כשאר מיני חכמות ויכול לטהר השרץ במ"ט פנים וזה שרמז כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה בהקדמתו לספר אגלי טל על מה שלמד מכ"ק זקיני זצללה"ה אדמו"ר מקאצק עיי"ש".

מה עוד ידוע על כך?

תוכל לקרא בספר אביר הרועים, ומן הסתם גם במראה הדשא.

מדלא מביא חידושים של חותנו נראה שלימוד דרכי העיון לא היה באמצעות לימוד בחברותא וליבון סוגיות יחדיו אלא באמצעות הערות קצרות של ביקורת, מהן למד מהו עיון נכון וישר

חסיד א' שאל פעם אחת לפי תומו את ה'אבני נזר' האם חמיו - רבינו הי' גדול בתורה הנגלית כמו שהי' בחלק הנסתר. וענהו ה'אבני נזר': שמע ואספר לך מה שקרה לי בהיותי יושב על שולחנו בקאצק, פעם אחת התקשיתי בהלכה אחת של הרמב"ם ויגעתי כמה שבועות בזה עד שהאיר ה' עיני, ראיתי כי הרמב"ם פירוש אחר היה לו בגמרא, שלא כפירוש רש"י והתוס', וממילא דבריו נכונים מאד והיו הדברים ברורים ובהירים אצלי ונכנסתי אל חמי הק' והצעתי לפניו כל הדברים, כשסיימתי דבריי לא השיבני מאומה, אלא אמר לי שאלך לביהמ"ד ואציע הדברים לפני למדן וגדול שאמצא שם ואודיע לו מה שאמר על זה. עשיתי מיד כדבריו ואמרתי הכל לפני החי' הרי"מ והוא דחה כל דברי ושוב נשארו דברי הרמב"ם תמוהים בעיני. חזרתי לקו"פ ואמרתי שהחי' הרי"מ דחה דברי לגמרי. אמר לי חמי הק' שאחזור לביהמ"ד אולי אמצא שם עוד למדן לומר לו את חידושי ברמב"ם ואודיע לו מה אמר השני בזאת. מצאתי שם את הגה"ק ר' העניך מאלכסנדר זצ"ל, הצעתי לפניו כל הדברים ובעיניו כן הוטבו הדברים ושיבח אותם. כשסיפרתי זאת לחמי הק' ציווה עלי לקרוא לשניהם יחדיו לקודש פנימה, ויהי בעת שעמדנו שלושתנו יחדיו לפניו, גער בנו ואמר: וכי כך הוא דרך הלימוד, וכי כך לומדים את התורה הקדושה, זה דוחה וזה מסכים. ועוד דברים הנראים כתוכחה, תוך כדי כך התחיל הוא הק' בעצמו ליישב דעת הרמב"ם בשלשה עשר חילוקים, אני -אמר האבני נזר- שהייתי עדין צעיר לימים מאד, לא הייתי יכול לתפוס במוחי אלא עד שש שבע חילוקים הראשונים, הגה"ק החי' הרי"מ שהי' קשיש ממני טובא תפס עשרה חילוקים, אבל האחרונים גם הוא לא הבין, כי היו עמוקים וחדים מאד עד שלא כל מוחא -אף היותו גדול- סובל אותם .

אביר הרועים

קאצק כתב:גער בנו ואמר: וכי כך הוא דרך הלימוד, וכי כך לומדים את התורה הקדושה, זה דוחה וזה מסכים

הדברים טעונים הסבר.

סיפר האבני נזר זיע"א כי היה לו חוב קדוש לבוא פעם ביום לפני חמיו העיר וקדיש זי"ע ולהציע לפניו מחידושיו שחידש בלימודו, והוא הקדוש הגיה אותם אם המה לאמיתה של תורה, ואם נאמרים בעמקות כפי הראוי לשורש נשמתו הגבוהה, ואם אין בהם חסרון יגיעה, ויותר מפעם ביום היה לו רשות להיכנס, והוא הקדוש השיב לו באריכות ולא חשך ממנו מאומה.
אביר הרועים נב.

קאצק כתב:חסיד א' שאל פעם אחת לפי תומו את ה'אבני נזר' האם חמיו - רבינו הי' גדול בתורה הנגלית כמו שהי' בחלק הנסתר. וענהו ה'אבני נזר': שמע ואספר לך מה שקרה לי בהיותי יושב על שולחנו בקאצק, פעם אחת התקשיתי בהלכה אחת של הרמב"ם ויגעתי כמה שבועות בזה עד שהאיר ה' עיני, ראיתי כי הרמב"ם פירוש אחר היה לו בגמרא, שלא כפירוש רש"י והתוס', וממילא דבריו נכונים מאד והיו הדברים ברורים ובהירים אצלי ונכנסתי אל חמי הק' והצעתי לפניו כל הדברים, כשסיימתי דבריי לא השיבני מאומה, אלא אמר לי שאלך לביהמ"ד ואציע הדברים לפני למדן וגדול שאמצא שם ואודיע לו מה שאמר על זה. עשיתי מיד כדבריו ואמרתי הכל לפני החי' הרי"מ והוא דחה כל דברי ושוב נשארו דברי הרמב"ם תמוהים בעיני. חזרתי לקו"פ ואמרתי שהחי' הרי"מ דחה דברי לגמרי. אמר לי חמי הק' שאחזור לביהמ"ד אולי אמצא שם עוד למדן לומר לו את חידושי ברמב"ם ואודיע לו מה אמר השני בזאת. מצאתי שם את הגה"ק ר' העניך מאלכסנדר זצ"ל, הצעתי לפניו כל הדברים ובעיניו כן הוטבו הדברים ושיבח אותם. כשסיפרתי זאת לחמי הק' ציווה עלי לקרוא לשניהם יחדיו לקודש פנימה, ויהי בעת שעמדנו שלושתנו יחדיו לפניו, גער בנו ואמר: וכי כך הוא דרך הלימוד, וכי כך לומדים את התורה הקדושה, זה דוחה וזה מסכים. ועוד דברים הנראים כתוכחה, תוך כדי כך התחיל הוא הק' בעצמו ליישב דעת הרמב"ם בשלשה עשר חילוקים, אני -אמר האבני נזר- שהייתי עדין צעיר לימים מאד, לא הייתי יכול לתפוס במוחי אלא עד שש שבע חילוקים הראשונים, הגה"ק החי' הרי"מ שהי' קשיש ממני טובא תפס עשרה חילוקים, אבל האחרונים גם הוא לא הבין, כי היו עמוקים וחדים מאד עד שלא כל מוחא -אף היותו גדול- סובל אותם

אביר הרועים

האם מישהו תיעד עכ"פ "חילוק" אחד מן השלשה עשר?

מהפלס על קוצק והאבנ"ז

בספר החדש ''במעונות אריות'' מתואר באריכות נפלאה הקשר בין האבנ''ז להרה''ק מקוצק