אשכול בירור מקור לשם או מהות השם

[ביליצר]

ומה זה שטערנא?

אם יש שם כזה אז =כוכב

[איטשע טבריאנער]

ומה זה זעלדא?

[ביליצר]

זעלדע יכול להיות מלשון זעהל =נפש או זעלטן =מיוחדת

יש עוד שמות ,נעכע ,ניכע,מאשה,שפרינצא ,יענטע,

[אבא יודן]

אך מה היא באמת התשובה עליה? מה טוב בדוב שאין בסוס?...

וזרמת סוסים זרמתם.

מיכה זה שם טוב?

מיכה זה קיצור שמו המלא "מיכיהו" שופטים טז יז.

שאלה נוספת האם לקרוא מלכה ע''ש אסתר המלכה זה נחשב אכן על שמה?

דרכי משה אבהע"ז קכט כד:

באשה אחת שהיתה שמה אסתר ודרך צחוק קראו אותה תמיד אסתר המלכה עד שלבסוף הוחזק שמה בפי כל לקרותה המלכה\ מלכה לחוד וכן קראו אותה כמה שנים....

אגב, שמות רבים מהשמות ה'מודרנים' שהגרח"ק נוהג לשלול הם בעצם גרסאות חדשות לשמות עתיקים בערבית (שיתכן שהוא פשוט לא שמע עליהם).
כמו למשל השם 'שירה' שידועה התנגדותו של הגרח"ק אליו הוא תרגום פשוט לשם 'זמירה' שמקובל מאוד אצל יוצאי צפון אפריקה (וכן השם 'אושרת' ועוד רבים), ורבות בנות הנושאות שם זה בעצם קרויות ע"ש זקנותיהן שנשאו שם בערבית וכדומה.

איני יודע למה גרע יותר מן רנה דה"א ד כ, או זמירה דה"א ז ח\ זמרן בר. כה ב וכו' וכו'

[הכהן]

שפרינצא = אספרנסה = ספרדית: תקווה. בעקבות נדודי היהודים מספרד ומארצות סמוכות לה למרכז אירופה ואחר כך למזרחה, יש ביידיש מילים רבות ממקור לטיני. (ספרדית היא נגזרת של הלטינית, ומכאן 'לאדינו' כינויו של הניב היהודי-ספרדי.)

את המידע הזה איששתי בעזרת ד''ר קרן דובנוב מן האקדמיה, שתרמה דוגמאות מעניינות נוספות:
אחת הדוגמות המפורסמות היא בענטשן (מן הפועל הלטיני benedicere) - 'לברך'. השפעת הלשונות ממשפחה לטינית ניכרת מאוד גם בשמות הפרטיים. בּוּנֵם (בעיקר בצירוף שמחה בונם) הוא 'איש טוב', בצרפתית bonne homme. בֵּלָה - בלטינית ובאיטלקית 'יפה'. וכך גם השם שפרינצא; המעבר מ-s ל-sh לפני עיצור לא קולי (כגון p, t) חל בניבים רבים של מרכז אירופה (בגרמנית האות s לפני עיצורים אלו נהגית sh, לדוגמה sprache - 'לשון').

[ביליצר]

בלה =יפה בצרפתית
חלק מהשמות נשמעים חצי פולניים וחלק יסודתם בהררי הלטינים

[חכם באשי]

הגם אבא יודן בדרשנים?!

[אבא יודן]

הגם אבא יודן בדרשנים?!

כלומר?
אם לא נעים תוכל להתכתב אישית.

[חכם באשי]

אתה פוסל או מכשיר שמות בכוח הדרוש שחננך אלוקים. זה נחמד. אבל דרושים נחמדים כאלו לא קובעים..
למשל, כשם שפסלת את השם 'סוס' מפני פסוק המדבר בגנותו, כן תוכל לפסול את השמות 'דוב', 'זאב' וכיוצא באלו.

[אבא יודן]

אתה פוסל או מכשיר שמות בכוח הדרוש שחננך אלוקים. זה נחמד. אבל דרושים נחמדים כאלו לא קובעים..
למשל, כשם שפסלת את השם 'סוס' מפני פסוק המדבר בגנותו, כן תוכל לפסול את השמות 'דוב', 'זאב' וכיוצא באלו.

וכי אני פסל
[לי דווקא זה נעים וכן הוא אומר לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעיתי..]
רק תמה הספראי מה בסוס שאין בדוב על זה עניתי [ואגב לא תמצא בתורה סוס שבעליו ישראל.]

[הכהן]

[ואגב לא תמצא בתורה סוס שבעליו ישראל.]

הסוס במקרא משמש למלחמה, או למצרים.

[לייטנר]

[ואגב לא תמצא בתורה סוס שבעליו ישראל.]

הסוס במקרא משמש למלחמה, או למצרים.

כיהודה ועוד לקרא (ואם כי בתורה לא מפורש - ולא בכדי - באוריאן תליתאי מפורש גם מפורש):
אבשלום, שלמה, אחאב, יהושפט, יורם, אמציה, עולי הגולה.

[לא ידען]

בקשר לשם פייגא או פייגל, אם זה על שם ציפור או תאנה.

ראיתי פעם הזמנה של הרה"ק האמרי אמת מגור ואחיו הרה"ק רבי משה בצלאל לנישואי מרת פייגא בת האמר"א עם בנו של רבי משב"צ הרה"צ רבי יצחק מאיר אלתר:
בחרוזים של שמות החתן והכלה כתוב:
החתן יצחק מאיר כחתן יכהן פאר לפנינו, הכלא פייגא התאנה חנטה פגיה לעיננו.
ממילא ניתן להסיק כי היו במשפחה זו 'פייגא' שנקראו ע"ש תאנה.

מזה גם אפשר לומר אודות שמה של הרבנית פייגא מינטשא אמו של הרה"ק הפני מנחם זי"ע ששמה לכאורה כשם זוגתו הרבנית תבדל"ח ציפורה פייגא.

[איטשע]

׳פיגא׳, או בלשון געגועים ׳פיגל׳, וכן ׳פיגלין׳ ׳פיגלא׳, ׳פאגעלי׳ וכן כולם הוא מהשם ׳ציפור׳ או ׳צפורה׳.
אין לו שייכות לשם ׳תמר׳.

[איטשע]

בקשר לשם פייגא או פייגל, אם זה על שם ציפור או תאנה.

ראיתי פעם הזמנה של הרה"ק האמרי אמת מגור ואחיו הרה"ק רבי משה בצלאל לנישואי מרת פייגא בת האמר"א עם בנו של רבי משב"צ הרה"צ רבי יצחק מאיר אלתר:
בחרוזים של שמות החתן והכלה כתוב:
החתן יצחק מאיר כחתן יכהן פאר לפנינו, הכלא פייגא התאנה חנטה פגיה לעיננו.
ממילא ניתן להסיק כי היו במשפחה זו 'פייגא' שנקראו ע"ש תאנה.

מזה גם אפשר לומר אודות שמה של הרבנית פייגא מינטשא אמו של הרה"ק הפני מנחם זי"ע ששמה לכאורה כשם זוגתו הרבנית תבדל"ח ציפורה פייגא.

כלל אינו ראיה, רק נקט כן, מלשון נופל על לשון.

[איטשע]

אחרי כתבו כל אלה, אוכיח דברי.

השם פיגא, נכתבת בי׳ א׳, והפ׳ מקוד בצירי.
בתרגום של ״תפר״ הוא פייג! דהיינו הפ׳ עם פתח חריפה, ואין שם כזה.

[הכהן]

האות ל' במילה פייגל = ציפור היא חלק מהמילה ולא הקטנה, ולכן אין סיבה שפייגא יהיה תרגום של ציפורה!
יש שני שמות במקרא שיכולות להיות לשון תאנה: קציעה ובת-שבע.

[לא ידען]

בקשר לשם פייגא או פייגל, אם זה על שם ציפור או תאנה.

ראיתי פעם הזמנה של הרה"ק האמרי אמת מגור ואחיו הרה"ק רבי משה בצלאל לנישואי מרת פייגא בת האמר"א עם בנו של רבי משב"צ הרה"צ רבי יצחק מאיר אלתר:
בחרוזים של שמות החתן והכלה כתוב:
החתן יצחק מאיר כחתן יכהן פאר לפנינו, הכלא פייגא התאנה חנטה פגיה לעיננו.
ממילא ניתן להסיק כי היו במשפחה זו 'פייגא' שנקראו ע"ש תאנה.

מזה גם אפשר לומר אודות שמה של הרבנית פייגא מינטשא אמו של הרה"ק הפני מנחם זי"ע ששמה לכאורה כשם זוגתו הרבנית תבדל"ח ציפורה פייגא.

כלל אינו ראיה, רק נקט כן, מלשון נופל על לשון.

לא חושב כך.

האות ל' במילה פייגל = ציפור היא חלק מהמילה ולא הקטנה, ולכן אין סיבה שפייגא יהיה תרגום של ציפורה!
יש שני שמות במקרא שיכולות להיות לשון תאנה: קציעה ובת-שבע.

דבריך לא מובנים. פייגא/פייגל היא כן תרגום לציפור ציפור או לא?
היו פייגא שכונו פייגל, והיו שנקראו באמת בשם פייגל, ב-ל'. החידושי הרי"מ כתב קוויטעל לאחד הצדיקים, אולי רבי יעקב מראדזימין, עבור זוגתו וכתב שם 'פייגל' (או פייגעל), וכל נכדותיה שנקראו על שמה נקראו פייגא.
פייגא היא בהחלט תרגום של ציפורה.

[הכהן]

האות ל' במילה פייגל = ציפור היא חלק מהמילה ולא הקטנה, ולכן אין סיבה שפייגא יהיה תרגום של ציפורה!
יש שני שמות במקרא שיכולות להיות לשון תאנה: קציעה ובת-שבע.

דבריך לא מובנים. פייגא/פייגל היא כן תרגום לציפור ציפור או לא?
היו פייגא שכונו פייגל, והיו שנקראו באמת בשם פייגל, ב-ל'. החידושי הרי"מ כתב קוויטעל לאחד הצדיקים, אולי רבי יעקב מראדזימין, עבור זוגתו וכתב שם 'פייגל' (או פייגעל), וכל נכדותיה שנקראו על שמה נקראו פייגא.
פייגא היא בהחלט תרגום של ציפורה.

פייגל/פויגל זה תרגום של ציפור (גרמנית=Vogel). פייגא זה תרגום של תאנה (גרמנית=Feige)!

ומזה שקראו על שם הסבתא בשינוי, או שסברו שפייגל הוא הקטנה של פייגא, ושניהם לשון תאנה(!), או שלא הקפידו בשם המדויק, וקראו שם שמזכיר את הסבתא.

[איטשע]

כהיום אפשר למצוא תרגומים שונים לכל דרך האילך כותבים השם.

אין כזה שם ״פייגא״, בספרי הלכה על שמות נשים כתוב, שאם יש שני יודין , הנקוד הוא ״פתח חריף״, האם שמעת פעם משהו נקרא פאַאַגא?
השם ״פיגא״ נכתב בי׳ אחד, כיון שהניקוד הוא צירי פֵיגא.

פיגא, מ׳פיגא׳, נהיהף הרבה סוגים של שמות בכל מדינה ובעל תקופה משהו אחר, פויגל, פיגלא, פיגלין, פיגליין, הכל הם שמות, וכינוים, ושמות געגועים, להשם כינוי המקורי ״פיגא״.
היום, יש פֶעיגי, פייגי, ועוד.
הצד השוה שבהם, שהכל מקורו המכינוי המוקרי ״פיגא״

הכינוי פיגאף, הוא כינוי להשם ״צפורה״ או צפור״ פעם נתנו רק שמות לשה״ק, ורק אחרי כן הלויקרייש הכינויים, והיות שנשים אם פעם לא השתמשו בשמם הקודש, נשתכחו שמות אלו. ראה טיב גיטין ערך השם פרידא.

בוודאי, שפייגא, כוונתו תאנה, אבל אין אין שם כזה. לך תעיין בבית שמואל, טיב גיטין, דברי חיים, אהלי שם, ותראה, שהשם פיגא הוא כינוי לצפורה, ואם תמצא שאני לא צודק, תביא ראיה, ואודה לך, אבל ממה שלמדתי, מצאתי כפי שכתבתי.

[הכהן]

ייש"כ על הדברים.
לא הבנתי מה זה 'פתח חריף', האם הכוונה שלא שומעים כלל יו"ד?
בבית שמואל לא מצאתי בדבר. שאר הספרים אינם תח"י. אודה למעיין.

[איטשע]

כבוד הרב הכהן.
במח״ג, אם אינך יודע מה הכוונה ב״פתח חריף״, מותר לי לומר, שאין לך סיג ושיח, בהלכות שמות נשים.

[איטשע]

אגב מה שנזכר אודות השם יששכר, אין הכוונה ל׳בעריס׳, כי אם למשפחה הנקרא ׳בערבערי׳, ואחד מהפרחים הוא אכן הדודא, הנקרא באנגלית Mandrake.

ולי נראה, שמקור השם הוא מ״יששכר חמור גרם״, חמור באטילקיס ובספרדית הוא ׳בורא׳ Buro.

[הכהן]

כבוד הרב הכהן.
במח״ג, אם אינך יודע מה הכוונה ב״פתח חריף״, מותר לי לומר, שאין לך סיג ושיח, בהלכות שמות נשים.

אכן, לא חשבתי אחרת.

[מעט מים]

שם פיגא/פיגל
בבית שמואל בשמות נשים (אות פ') הביא שמות של פיגו פוגל פיגלא, והלבוש (סי' קכ"ט שמות אות ו') כתב דשם פוגל היא שם עוף גדול ושם פיגלא הוא שם עוף קטן, ובערוך השלחן (שמות נשים אות פ') כתב דשם פיגא הפא רפה ובצירי, ויש ששמן פיגל שהוא צפור בלשון אשכנז, ובגט מסודר (שמות נשים הישנים אות פ' פשר דבר סק"י) כתב ענין תיבת פאגעל או פוגל הוא צפור.

ושורשו של שם פיגא הביא בשו"ת הרי"ם (סי' ל"ג) מהשואל אב"ד קאצק דשם פיגא נגזור מלשון תאנה, אבל בשו"ת עמק שאלה (סי' ק"ז) כתב פיגל הוא לעז של ציפור, ופיגא נראה דהוא שם פיגו הנזכר בבית שמואל וכמו שכתב הטיב גיטין (סק"ד) בשם תשובת מאיר נתיבים, והוא שם בפני עצמו ואינו לעז של ציפור, ושוב כתב דאין זה ברור כל כך דפיגא ופיגל הם בודאי שני שמות נפרדים, דנוכל לומר דפיגל הוי קיצור השם מפיגא כמו פיגלא [עיין טיב גיטין שם סק"ז], ומה שנראה מהבית שמואל שהם שני שמות היינו פוגיל בו' אחר הפ', אבל פיגל הוא קיצור השם ויוצא משם פיגא כמו פיגלא עכ"ד.

ומה שכתב דפיגא נראה דהוא שם פיגו הנזכר בבית שמואל, כן נראה גם דעת הגאון רבי אברהם מטשעכנאווי זצ"ל בתשובה לשואל הנ"ל אב"ד קאצק והוא לו נדפסה בקובץ קול תורה (שנת תרפ"ז חוברות א' סי' א') עיי"ש, אבל בתשובת הרי"ם (הנ"ל וסי' ל"ד) מבואר דשם פיגא אינו בא משם פיגו, וכן מבואר בשו"ת חשק שלמה (סי' כ"ד), ואדרבה הוא מדייק כן גם מטיב גיטין הנ"ל דכתב דשם פיגו הוא משמות הספרדים, מה שאין כן שם פיגא אין לו שייכות לזה, ועיי"ש בדבריהם מה שכתבו לחלוק על הגאון מטשעכנאווי הנ"ל.

שם צפורה
יש שכתבו דהוא על שם צפרה אשת משה שבתורה עיין בבית שמואל (שמות נשים אות צ'), אבל בטיב גיטין (שמות נשים אות צ' סק"א) כתב מצאתי בס"ג למהרא"ש שכתב בשם הגאון מו"ה מאיר ז"ק אב"ד לבוב שכתב, שהאלוף המרומם האב"ד מו"ה יעקל פקפק בשם צפורה למה בכל הפוסקים נמצא צפורה מלא ובתורה כל צפרה חסר ו', ונראה שהשמות שלנו על שם עוף צפור שרוב מלאים, וכן משמע מלשון רמ"י על שם לשון אשכנז פוגיל עכ"ל. ובשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' רפ"ה ורפ"ו) כתב, דהמעיין במדרש רבה פרשת שמות (א') ימצא דצפרה אשת משה רבינו נקראת צפרה לפי שמיהרה את עצמה כצפור עיי"ש, ועיין בשו"ת נשאל דוד (אהע"ז סי' י"ב) דכתב, וגדולה מזה צפורה עצמה נקראת על שם ציפור האמור בתורה, וכאשר איתא להדיא במדרש ילקוט (שמות רמז קס"ט) בשם מדרש אכביר וזה לשונו, ויאמר אל בנותיו ואיו, מיד יצאתה צפורה כצפור והביאתו בית אביה כדם הצפור עכ"ל, צא ולמד שם צפורה גופה מקורו נובע על שם צפור. אבל בספר החזקוני (שמות ב' כ"א) כתב למה נקרא שמה צפורה שרצתה כצפור לקרוא למשה, דבר אחר היתה יפה ומאירה כבוקר דמתרגמינן צפרא, ואומר באה הצפירה (יחזקאל ז') ישוב ויצפור מהר הגלעד (שופטים ז').

[הכהן]

יישר כח

[איטשע]

בדברי חיים כתב שהנכון לכתוב ׳צפרה׳ חסר, הסיבה שיש לכותבה מלא, שלא יטעו בשם הדומה ״ציפרה״, הנקראת בצ׳ חרוקה.

[איטשע טבריאנער]

מה משמעות השם רייצא?

[שמואל דוד]

ידוע ששר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א מקפיד שלא ליתן השם שירה לבת כיון שאין זה שם.
יל"ע מה הענין ליתן שם מתנ"ך ועוד צריך לברר אם כל שם שיש בעולם יש להם מקור נאמן. מה הגדר בזה?

[איש-אחד]

אחוז גבוה מהשמות לבנות "אין שם כזה" באותה מידה, בפרט אלו שבאידיש וכדומה.

[ברזילי]

וכן השם ״חיים״, אין שם כזה, והוא עברות של שם לעז כידוע.

[יבנה]

וכן השם ״חיים״, אין שם כזה, והוא עברות של שם לעז כידוע.

בבבל היה את השם חייא, ובתנ"ך יש את חוה שזה מלשון חיות.

ובנושא האשכול עי' כאן viewtopic.php?f=17&t=24643.

[ברזילי]

אם דמיונות כאלה מספיקים לומר ש״יש כזה שם״, הרי שחיים דומה לחוה/חייא כמו ששירה דומה לזמירה, שהוא שם תנכ״י. אלא שכל העניין תלוי על בלימה, ותל״מ.

[יבנה]

אם דמיונות כאלה מספיקים לומר ש״יש כזה שם״, הרי שחיים דומה לחוה/חייא כמו ששירה דומה לזמירה, שהוא שם תנכ״י. אלא שכל העניין תלוי על בלימה, ותל״מ.

ברור שכל הענין זה שאלה של טעם אישי של רח"ק כמו עוד הקפדות אצלו כמו שרוולים ארוכים וחליפות ארוכות וגידול זקנים ואין להם מקור בהלכה, וכפי שכל המעיין בשמות הנשים שבאבה"ע או בשאר ספרים יראה. ובכל אופן עד שאתה מגיע לשם לועזי יש כבר מקורות יהודיים לזה, והרי חייא הוא הארמית של חיים.
מה משמעות הר"ת ותל"מ?

[השש בדברי תורה]

1. אני הייתי נוכח כמשיהו שאל אותו אם כבר נתנו את השם 'שירה' כיצד יש לעשות שינוי השם. והגאון השיב שאין צריכים לעשות מאומה, משמיטים את ה'יוד' ושמה היא ממילא 'שרה'.
2. לגבי התגובה שהשם 'חייא' דומה לחיים. פעם שמעתי מהרב יצחק שילת ש'רב האי גאון' היה נקרא באמת רב היי גאון, והוא כמו 'חיי' שהוא 'חיים' בארמית.

[מה שנכון נכון]

על שמו של רב האיי ע"ע באשכול זה.

[שמואל דוד]

שמעתי שמקור של רב חיים שליט"א הוא מהמדרש סוף פרשת לך לך. דהנה הקב"ה קרא לשרי שרה והיו"ד נתן להושע בן נון עיין שם. ויל"ע לא הוסיף ה' לשרי ותהיה שמה שריה א"נ שירה אלא מוכח שאין זה שם

[ברזילי]

אם דמיונות כאלה מספיקים לומר ש״יש כזה שם״, הרי שחיים דומה לחוה/חייא כמו ששירה דומה לזמירה, שהוא שם תנכ״י. אלא שכל העניין תלוי על בלימה, ותל״מ.

ברור שכל הענין זה שאלה של טעם אישי של רח"ק כמו עוד הקפדות אצלו כמו שרוולים ארוכים וחליפות ארוכות וגידול זקנים ואין להם מקור בהלכה, וכפי שכל המעיין בשמות הנשים שבאבה"ע או בשאר ספרים יראה. ובכל אופן עד שאתה מגיע לשם לועזי יש כבר מקורות יהודיים לזה, והרי חייא הוא הארמית של חיים.
מה משמעות הר"ת ותל"מ?

השם חיים, כצורתו, מופיע לראשונה בזמן הגאונים (למיטב ידיעתי), ומופיע בדיוק בצורה זו בהרבה שפות. לו יהי שהוא עברות של חייא, הדק״ל - איך הומצא השם חייא, הרי אין שם כזה (ההמצאה על איסור המצאת שמות נתלית בדברי ר׳ יוסי במדרש, ועם כל זאת האמוראים המציאו שמות, ואף נטלו שמות גויים, וכך בכל הדורות).

מבחינת הטעם האישי אני דווקא מזדהה, אבל אם זה ענין של טעם יחליט כל אחד כרצונו. ברור לענ״ד שכל העניין הוא התבדלות והרחקה ממודרניות. אבל תליית העניין ב״ענינים״ היא מגוחכת וחסרת בסיס, אולי התחילה כבדיחה שהציבור לקח ברצינות, אינני יודע.

(ראיתי לפני כמה שנים ספר הפורס את ״תורת השמות״ לרח״ק. יש בו רשימה מפורטת של השמות המותרים לשימוש, ושם מוסבר כי השם יוספה, לאשה, הוא כשר וישר שהרי, כמבואר בספר, הוא שינוי של השם יוסף לאשה. לעומת זאת, השמות גבריאלה וישראלה הם פסולים מכל וכל, והטעם הפשוט, כמבואר שם, הוא ״שהמשוגעים עשו משם זכר שם נקבה״ (אגב, בספרי שמות גיטין מבואר שכך מנהג ישראל מדורות, להפוך שמות זכר לנקבה. המשוגעים קיימים כבר הרבה שנים, מסתבר). המו״ל הבחין בעניין וניסה ליישב בפלפולו ללא הועיל, אבל שכח את הטעם הפשוט שמעבר לכל הכללים המומצאים על השמות יש כלל גדול אחד - מה שעושים במשפחה שלי הוא מנהג מקודש, מה שעושים במשפחה של אחרים הוא דרך המשוגעים, ודי בזה).

ותל״מ - ותו לא מידי

[ברזילי]

שמעתי שמקור של רב חיים שליט"א הוא מהמדרש סוף פרשת לך לך. דהנה הקב"ה קרא לשרי שרה והיו"ד נתן להושע בן נון עיין שם. ויל"ע לא הוסיף ה' לשרי ותהיה שמה שריה א"נ שירה אלא מוכח שאין זה שם

ומוכח שגם שריה איננו שם. ולגודל הראיה, אין ספק שצריך להגיה את ספרי התנ״ך שלנו ולגרוס שרה תחת שריה.

[עקביה]

הבהרה לדברי הרב ברזילי -

יוספה הוא שם בתו של הסטייפלר, אחותו של הגרח"ק.
(שם זה הוא כנראה עיברות של השם הנשי הלועזי ג'וזפין)