פורום אוצר החכמה

האם יש חומר על טיב היחסים ביניהם?


תודה לעונים

ב'ארח דוד' הרב קוק לא מוזכר.

עדיף לא לבחוש בקלחת זו, ודי לחכימא.

הרב איש ספר,

אם אתה שואל, מסתמא דברים בגו.

וכי הגה"צ ר' דוד בהר"ן התערב בענין הזה?
האם הם נפגשו?
כמדומני מוזכר באורח דוד שר' דוד נטה לקנאות.

אני יוסיף כאן כמה דברים שלא נכתבו בזמנו עלי ספר:

הם הכירו אחד את השני היטב ובהמשך נפרדו דרכיהם.

כשר' דוד בהר"ן הסתבך בעקבות מסחר הלולבים שלו [ראה ארח דוד עמ' תקע"א והלאה] והיו נגדו תביעות בביהמ"ש, הרב קוק העיד עדות אופי לטובתו של ר"ד בהר"ן וזזה למרות המתח ששרר ביניהם באותו הזמן.

בכלל, ר"ד בהר"ן, היתה לו גישבה שונה לקנאות והיה יכול להיפגש גם עם אלו שהיה לו ויכוחים עמם אם היה רואה שיש תועלת בזה.

פנה להרב הרצוג שיכשיר מטבח בים המלח שלא יאכלו שם הפועלים טריפות [עי' ארח דוד עמ' תקס". ודו"ק].

כן פעם פגש ברחוב אתהגרי"מ חרל"פ, פרשו לקרן זוית והסתודדו ביניהם. נכדו של ר"ד שליוה אותו, שאל אותו על מה שוחחו? וענה לו ר' דוד: ביררתי אצלו אודות לחש שיש בידו מר' הירש מיכל [בעל ציץ הקדש זי"ע].

אציין כאן עוד ששמעתי מעד נאמן שהרב מ"צ נריה זצ"ל השמיט את שמו של ר"ד בהר"ן מספריו ושיחותיו, כיון שלא רצה להיכנס לנושא המחלוקת בין הגר"ד להראי"ה.

אבל האם היה ביניהם מחלוקת על נושא מסויים? כמו המחלוקת על היתר מכירה עם הגאון רידב"ז?

תמונת הגה"צ ר' דוד בהר"ן זצ"ל

אם היו שואלים בחור צעיר כיום, איזה חסיד הוא היהודי בתמונה זו,
אין ספק מה הוא היה עונה: א ברסלווער.

עד כמה שידוע לי המחלוקת ביניהם היתה כללית על רקע אידיאולוגי ולא הלכתית על נושא מסויים.

מתפעל כתב:תמונת הגה"צ ר' דוד בהר"ן זצ"ל

אם היו שואלים בחור צעיר כיום, איזה חסיד הוא היהודי בתמונה זו,
אין ספק מה הוא היה עונה: א ברסלווער.

תמונתו היחידה, נהג שלא להצטלם, וכאן הצטלם כי היה צריך פספורט [לא יצא מהארץ כלל, אלא למקום אחר בתוך הארץ שהיה צריך לשם פספורט].

מעניין,
להיכן בארץ היה צריך פספורט?
הכוונה בזמן התורכים?

זהו, שאני לא יודע בדיוק להיכן. אבל בכ"א זה מוסמך [שמעתי מאדם מאד דייקן]

איש_ספר כתב:האם יש חומר על טיב היחסים ביניהם?


תודה לעונים

רבי דוד בהר"ן היה חתנו של רבי עקיבה יוסף זצ"ל, האם ידוע על יחסים בין הגרע"י והרב קוק?

מיללער כתב:

איש_ספר כתב:האם יש חומר על טיב היחסים ביניהם?


תודה לעונים

רבי דוד בהר"ן היה חתנו של רבי עקיבה יוסף זצ"ל, האם ידוע על יחסים בין הגרע"י והרב קוק?

במידה מסוימת היה יכול להיות ביניהם קשר רעיוני, אבל קשה להאמין שהיה ביניהם קשר טוב מכיון שהרב קוק סירב לחתום על החרמות נגד השקאלעס, נושא שבער בנשמתו של רע"י שלזינגר.
במכתבו של ר' שמואל דייטש לאדמו"ר האמרי אמת מגור נכתבו אי אלו דברים חריפים בשמו של רעי"ש נגד הרב קוק.

בקיצור אחרי דו"ח התברר שעורכי הספר הנפלא מאד אורח דוד, ריכזו חומר רב, פרק שלם בענין (יחסו עם הרב קוק, שכנו הגרימ"ח, הרב הרצוג ועוד). ולבסוף (או שמלכתחילה לא יועד להדפסה) נשמט. בין היתר ראיתי שם ציטוט מס' בתוך החומות לר' מנדל פרוש שמביא נזיפה שנזף הרב קוק בר"ד, תוך כדי ציטוט תוספתא (שאינה קיימת אולי יש משהו דומה לה). ונכתב בצדו: והגר"ש אויערבך שליט"א העיר שזה דברי שטות ואין לכותבם.

מה פירוש ראיתי שם?
היכן ניתן לקרוא את הפרק המעניין הזה?

ישנם עוד דברים שלא נכתבו בשום טיוטא ואולי בבוא היום...

איה הרב איתם הנקין הי"ד, ומי יתן לנו תמורתו

הסיפור הזה שמביא ב'בתוך החומות' כולל המר"מ המשונה שם, כבר נידון כאן בעבר בפורום

"במכתבו של ר' שמואל דייטש לאדמו"ר האמרי אמת מגור נכתבו אי אלו דברים חריפים בשמו של רעי"ש נגד הרב קוק".

היכן ניתן לראות מכתב זה?

מתפעל כתב:תמונת הגה"צ ר' דוד בהר"ן זצ"ל

אם היו שואלים בחור צעיר כיום, איזה חסיד הוא היהודי בתמונה זו,
אין ספק מה הוא היה עונה: א ברסלווער.

ולהשלמת התמונה:
פעם הלך הרמ"מ מלעלוב ברחוב ועבר שם ר"ד בהר"ן, הראה הרמ"מ למשרתו - ראה נא שר' דוד יעבור עכשיו לצד השני בכדי לא לפגוש בי, וזאת מחמת שאיני מדקדק על זמן תפילה (?), אבל יש להעריך אותו כיוון שהוא מתכוון לכך ברצינות...

מה היה הקשר המשפחתי של רד"ב לר' משה מרדכי חייקין החבדי?

זלמניו כתב:מה היה הקשר המשפחתי של רד"ב לר' משה מרדכי חייקין החבדי?

גיסים, שניהם היו חתני רבי עקיבה יוסף זצ"ל

לעומקו, מה המקור לסיפור שלך ולמה סימן שאלה לגבי זמן תפילה?

מתפעל כתב:לעומקו, מה המקור לסיפור שלך ולמה סימן שאלה לגבי זמן תפילה?

כי אינני זוכר בדיוק על איזה זמן/דקדוק הלכתי דובר
הסיפור ידוע, מן הסתם מופיע באורח דוד

מיללער כתב:

זלמניו כתב:מה היה הקשר המשפחתי של רד"ב לר' משה מרדכי חייקין החבדי?

גיסים, שניהם היו חתני רבי עקיבה יוסף זצ"ל

ור' נחום ברגמן חתנו של רמ"מ?

לעומקו של דבר כתב:

מתפעל כתב:לעומקו, מה המקור לסיפור שלך ולמה סימן שאלה לגבי זמן תפילה?

כי אינני זוכר בדיוק על איזה זמן/דקדוק הלכתי דובר
הסיפור ידוע, מן הסתם מופיע באורח דוד

גם הוא מן הנשמטים...

זלמניו כתב:

מיללער כתב:

זלמניו כתב:מה היה הקשר המשפחתי של רד"ב לר' משה מרדכי חייקין החבדי?

גיסים, שניהם היו חתני רבי עקיבה יוסף זצ"ל

ור' נחום ברגמן חתנו של רמ"מ?

אכן

אשכול ישן על מהר"ד בהר"ן
viewtopic.php?f=19&t=7832

האם יש למישהו פרטים על אותו 'ר' שמואל דייטש' שמוזכר כאן?

היה צדיק ידוע בירושלים עובד ה' בשם ר' שמואל דייטש.

יש לי גם תמונה שלו בצעירותו

ראה סיפורים ירושלמיים חלק ב' בארוכה
גם התמונה נמצאת שם

יישר כח

יש שם סיפורים יפים מאד עליו.

אמנם לא מובא מי היו הוריו, והאם נולד בירושלים.

האם היה חסיד? הסתופף בלעלוב?

מתפעל כתב:יישר כח

יש שם סיפורים יפים מאד עליו.

אמנם לא מובא מי היו הוריו, והאם נולד בירושלים.

האם היה חסיד? הסתופף בלעלוב?

ר' שמואל דייטש היה רבם של קנאי ירושלים כר"ע בלויא והרבה השפיע גם הרה"ק בעל שומרי אמונים בענין הלבוש, הוריו גרו כבר בירושלם כל משפחת דייטש הירושלמית כולל החבדי'ת הם מאותה משפחה. נפטר בהיותו אברך חתנו הוא הגאון ר' מרדכי אהרן שיינברגר שליט"א, גם הגאון ר' חיים ברנד שליט"א היה חתנו בזיוו"ר.

אין לי הרבה מידע בעניין, וכמה נקודות.

1. כאן הצטרפות הראי"ה לגילוי דעת הבי"ד בירושלים משלהי תרפ"ח, שכל הלולבים מעבר הירדן מושכרים לאחים בהר"ן (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=FE82A489).יותר מזה לא מצאתי כעת.

2. בנו הידוע נחום וייספיש הי"ד, ת"ח ואיכר שהתיישב בשפיה ובין השאר היה שם משגיח על כמה כשרויות, נפגש עם הרב קוק במסע המושבות של תרע"ד (אותה תקופה התגורו בשפיה שש משפחות בלבד). לפי האיש נגד הזרם, הרב קוק בירך עליו במפגש הזה שהחיינו (מעניין שבארח דוד עמ מז, מובא שהר"ד היה מברך שהחיינו בראות בנו אחר שעברו שלושים יום). הר"נ נרצח לפנות בוקר ד' תמוז תרצ"ח בדרכו לפורדיס להשגיח על החליבה שם (פרק עליו בארח דוד, עמ' תרלו-תרנו; בעמ' תרמא מובא מהספר האיש נגד הזרם: במקום שמו של הרב קוק נכתב 'אחד הרבנים', והושמטה ברכת שהחיינו הנ"ל; על הלוייתו שם עמ' קצז בהע' 452, ולהלן שם עמ' תקמד-ה, וכאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=BE0B788F). כידוע הוא היה חתנו של ר' חיים דוד קנטור השו"ב בשפיה, שהיה בעל קשרים עמוקים עם הרב קוק ואכמ"ל (קצת עליו כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=CBAE98F0). על רח"ד ורנ"ו כתב גם רעי"מ לוין ב''מכתב הגה"צ רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל לנכדו הרב נחום וייספיש הי"ד', אורייתא יח, תשנ"ו, ועוד, אבל העיקר באורח דוד.

3. כאן רבי עקיבא יוסף שלזינגר, יחד עם שורת רבנים ירושלמים ועוד נוספים חתום על כרוז משנת תר"ע נגד היתר המכירה של הרב קוק (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=3581623D). יותר מזה לא מצאתי.

4. הרב מחולת הזכיר את האגרת של ר' שמואל דייטש, גם כאן (viewtopic.php?t=27442#p281244). אף אנכי אשמח לראותה. ספר סיפורים ירושלמיים אינו תח"י וגם אין ביכלתי לוודא כעת כל פרט שאציין להלן, אבל בכל אופן אציין מה שלמדתי מכמה אזכורים של ר"ש דייטש מירושלים מאותה תקופה ולרוב מאותו חוג.

ר"ש דוייטש נולד בתרנ"ז. הוא בנו של ר' יהודה ליב, מחסידי צאנז והדברי יחזקאל משינווא, שעלה ארצה עם משפחתו. כאן נקשרו בר"ד מללוב. נישא לזיסל, בתו של ר' יוסף חיים שיינברגר, מיקירי ירושלים. בימי מלחמת העולם הראשונה נסתגר בצנעה כמה שנים בלימוד. היה מקושר עם מהריל"ד (נמסר שלמד אצלו בשנותיו בלומז'ה וצ"ע), הגריח"ז, ר"ד יונגרייז, הגר"י פרלא, הריצ"ד, וגם ר"י טברסקי האדמו"ר מטולנא. כן מובא שנפגש עם הלחם שלמה בביקורו בירושלים ונוצרו ביניהם קשרי ידידות. הקים וניהל 'ועד מפקחים' לשמירת החינוך בירושלים וכן עמד בראש 'חבורת אברכים לתורה ועבודה' בירושלים. עסק הרבה בגמ"ח, בהשאת יתומים. היה קנאי גדול, ובין השאר לחם נגד הקמת הרבנות הראשית. ר"ע בלוי הוא מתלמידיו הגדולים. בנו הוא ר' יהודה ליב שהו"ל את שבט מוסר במהדו"ח. בתו מאטיל נישאה לר' חיים אשר זליג בראנד ב"ר אליעזר דוד חבר מערכת אוצר הפוסקים (בנם הוא רבי שלמה בראנד מירושלים). נפטר ביום ח' חשון תש"ד.

מן המקורות: קובץ תפארת יג, תשס"ט, עמ' נו-ס; תקון שבת בהקדמה ובפרק 'שני אחים קדושים' (שם גם התמונה שהובאה כאן); לקט ופרט ב, תשע"ז, עמ' פ (http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/T ... Uperet.pdf); אגרות לחם שלמה, מהד' תשנ"ד, עמ' רנח בהערה; דרשות לחם שלמה, מהד' תשל"ו, עמ' ל; מרא דארעא דישראל א, עמ' מב הע' 20; ספרים על ר"י מטולנא דתשרי על עמיה, עמ' 16, 35, והחשכתי לארץ ביום אור, עמ' 11, 62, תנחומיך ישעשעו נפשי, ירושלים תשס"ד, עמ' 29, 348, 603; זכרונם לברכה ב, עמ' רצז; יוסף קדישא על ר"י קדיש קרישבסקי, ירושלים תש"ס, עמ' שיג הע' קנז; משמרת חומתנו ו, תשי"ד, עמ' ק; רשימות שיעורים לר"ש בראנד, ירושלים תשנ"ט; אוצרות ירושלים, צא, עמוד אחרון; תפארת בנים, ירושלים תשמ"ט, עמ' רסג.

חלמישצור כתב: ספר סיפורים ירושלמיים אינו תח"י [/size]

ישנו באוצר

עתניאל בן קנז כתב:

חלמישצור כתב: ספר סיפורים ירושלמיים אינו תח"י [/size]

ישנו באוצר

לא מצאתי אצלי. אולי אני צריך לשדרג...

חלמישצור כתב:לא מצאתי אצלי. אולי אני צריך לשדרג...

סיפורים ירושלמיים ב עמ' 10 ואילך

בקרו טלה כתב:

חלמישצור כתב:לא מצאתי אצלי. אולי אני צריך לשדרג...

סיפורים ירושלמיים ב עמ' 10 ואילך

ברוך תהיה. בהחלט מוסיף ומעניין.