מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

רבי אריה לוין זצ"ל

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
מן הדרום
הודעות: 202
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי מן הדרום » ה' מרץ 28, 2019 11:00 pm

אני מחפש מישהו שיכול לדבר / לספר על ר' אריה ,עדיף בגוף ראשון אבל לא קריטי, לילדים בני 9-12 בדרום הארץ מהציבור הדתי -לאומי[אפשר לסדר הסעה]
אשמח להצעות

אברהם
הודעות: 1279
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ב' אפריל 01, 2019 12:56 pm

להלן מעשה מעניין ומאלף שסיפר רבי אריה אודות סגולת כבוד או"א להצלחה בלימוד, כפי שקיבלתי בעבר מהמחבר רבי יחיאל שליט"א, ונשמט מאיזה סיבה מהספר. [אולי בספרו הגדול על הגר"ש יובא סיפור זה] ולמען לא יחסר המזג הנני מציב הסיפור באשכול זה לזיכרון.

    "רבי אריה סיפר להגר"ש אויערבאך זצ"ל מעשה נורא מימי בחרותו אצל רבי ברוך בער, שפעם אחת באמצע הזמן הפסיק הגרב"ב מלימודו בפתע ובלא סיבה ונסע לעשרה ימים לבקר את אמו. וכששב לישיבה שאלוהו תלמידיו בפליאה מה ראה להפסיק פתאום מלימודו בכדי לבקר את אמו בלא סיבה מיוחדת, השיב להם הגרב"ב כי נתקשה מאד באיזה סוגיא ועל אף שעמל בה רבות לא הצליח ליישבה כראוי, 'והיה צריך זכות של מצוות כיבוד אם בשביל שיהיה סייעתא דשמיא להבין את הגמרא', ובשל כך נסע אל אמו ומיד שב בחזרה".

אגב אורחא, כעין זה ראיתי פעם (איני זוכר היכן) שמישהו שואל את רבינו הגרח"ק שליט"א באיזו זכות זכה הגריש"א לדרגתו הגדולה (משהו כזה), והוא משיב: בזכות הכבוד אם שלו, שבמשך שנים ארוכות היתה אמו האלמנה מתגוררת בביתו והיו מכבדים אותה בצורה מופלגה.
אנחנו היינו משיבים מסתמא בזכות השקידה העצומה, וכדומה, אבל הגרח"ק תיכף אמר בזכות הכבוד אם. אין לנו מושג כמה גדול כוח מצות כבוד אב ואם.

ועוד אגב, אחד מידידי שליט"א למד בימי בחרותו בישיבת הנגב, באחד השנים נאלץ אביו ז"ל לעבור השתלת כליה בתאילנד, תהליך שהצריך שהות של כמה שבועות/חודשים בארץ זו. הוא תכנן לנסוע שמה עם אשתו, וביקש שגם בנו הבחור יצטרף אליהם. כאשר בא הבחור לבקש רשות מראש הישיבה רבי יששכר מאיר זצ"ל נתקל בהתנגדות, אין זה ראוי שבחור צעיר יסע באמצע זמן לתקופה של שבועות ארוכים ויסתובב בארץ זרה וכו', והרי אין כאן צורך דחוף לנוכחותו של הבחור וכו'. אך מכיון שהאבא מאד התעקש, אמר רה"י שיסע להגרח"ק ומה שיאמר לו יעשה. כאשר שטח הבחור בפני הגרח"ק את שאלתו, ענה רבי חיים בהחלטיות: כמדומה שכל חייך לא תקיים מצוה יותר חשובה מהנסיעה הזו, אל תפסיד אותה!... (האמת שלפו"ר אין זה סגנון דיבורו של ר' חיים, אבל כך חוזר וטוען אותו ידיד שבדידיה הוה עובדא).

.השוחט
הודעות: 350
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל - בענין זכייה ע"י כיבוד אב מהחזו"א ומסתעף לזכרונות על רבי זאב איידלמן ע"ה

הודעהעל ידי .השוחט » ב' אפריל 01, 2019 3:14 pm

א.
ידענא מעשה שמרן החזו"א בחן ילדים בתלמוד תורה של בני ברק, ולאחר המבחן שאל ילד אחד את החזו"א איך הרב זכה לגדלות כזו, [יש לשער שמסתמא הרבי הכין את הילדים לפני כן ודיבר עמם על גדלותו], הרבי רצה לעצור בעד הילד, אבל החזו"א רמז שרצונו להשיב, וענה לילד שהוא עצמו לא יודע בוודאות, אבל הוא משער שזה בגלל כיבוד אם.

דומני שהמעשה הזה כבר נדפס.

ב.
גם נודע שפעם אמרו להחזו"א שאמו אמרה שהיא מתפלאה ששעיה עוד לא נכנס באותו יום. מיד כששמע יצא מביתו בחולצתו ורץ כל עוד נפשו בו לבית אמו.

ג.
וזה מזכיר לי עוד מעשה, [אולי זה שייך טפי לאשכול על החזו"א], שסיפר לי הגה"צ רבי זאב איידלמן זצ"ל, [מסתמא זה עדיין לא נדפס], שנכנס פעם אצל אמא של החזו"א, ושהה אצלה בנה הגדול. הסתובב שם נכד קטן (ר' מאיר גריינימן שיבלחט"א), והסבתא אמרה, שעיה, מאירקה משועמם אולי תשמח אותו קצת...

החזו"א הניח את מקלו על כתפיו, רכן ארצה והראה למאירקה לטפס על זה ולהחזיק חזק, התרומם ורץ בחדר מסביב לשולחן ! ומדי פעם הביט בפני אמו עד שראה בפניה שמסכימה שמאירקה כבר מבסוט דיו, ואז רכן והורידו.

ד.
בלי קשר. [זה כבר בוודאי שייך לאשכול על החזו"א, או על ר' זאב].

מעשה רב שסיפר לי הגה"צ ר' זאב שהלך יחד עם החזו"א, והגיעו לרחוב בן פתחיה. ר' זאב בצעירותו היה גיבור חיל ועמד להמשיך ללכת בעלייה בקצב הרגיל. לחזו"א זה היה קשה והוא נעמד לרגע. ואמר לר"ז, אמור נא מה יותר קשה, ללכת במישור או לעלות בהר? ר' זאב כמובן אמר שלעלות יותר קשה. אמר לו החזו"א טעות בידך, הבעיה היא שמנסים לעלות באותה מהירות כמו במישור, אילו מבינים שבעלייה יש לעלות יותר בנחת, זה לא יותר קשה.

ואז הוסיף החזו"א, אני לא מתכוון רק להר פיזי, אני מתכוון לומר זאת ככלל לתקופות קשות...

ה.
ואם כבר עסקינן בתקופות קשות אצל ר' זאב [שעבר כל חייו תקופות קשות מאד], אז אגב דאגב עוד מעשה נורא שסיפר לי על עצמו.

פעם נכנס אצל יהודי חסיד גור בענייני גמ"ח, ללוות או לפרוע, ועד שבעה"ב נכנס לסלון ראה ר"ז את הסה"ק שפ"א על השולחן, פתחו והביט בו וראה ווארט קצר במזמור לדוד ה' אורי, שכתוב שם אם תקום עלי מלחמה "בזאת" אני בוטח, ולא נתפרש [עכ"פ להדיא] מה הוא אותו בזאת שבו דוד בוטח. [כמובן דיש לפרש בזה שה' הוא האור והישע וכן על זה הדרך].

ומשיב השפ"א שכוונתו בזאת גופא שהמלחמה קמה עלי, אני בוטח שאוכל לעמוד בה, כי אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ואיננו מביא עליהם דברים שלמעלה מכוחם.

סיים ר"ז ואמר: אמנם חונכתי בחיידר אחר והורגלתי לקבל מספרים אחרים ולא התחלתי מאז ללמוד שפ"א, אבל היסוד הזה נהיה הרבי שלי בכל התקופות הקשות שעברו עלי !

העירוני שמסתמא הכוונה לדברי השפ"א שופטים תרל"ד ד"ה כי תצא:
"נמצא שכל שיש לאדם מלחמה מכלל כי לו יש כח להלחם וכתיב אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח, שע"י המלחמה עצמה רואה שיש לו במה לבטוח".
וראה עוד שם בשנת תרמ"ה.

ו.
בשנותיו האחרונות היה ר"ז מאושפז בקביעות במחלקה הגריאטרית של מעייני הישועה. ולמרות תנאי בית החולים ויסוריו שאפפוהו, הוא ניהל את חייו כעבדא קמיה מריה ללא שום שינויים. עבד ה' ממש ללא גוזמא כלל.

פעם בשבוע היה תורי לשמשו בשעות הבוקר. [הרבנית היתה דודה של אמי, וגם נעשינו שוב קרובים על ידי חיתון]. בשנים ההם התפילה שלו התמשכה כל יום מלפנות בוקר עד הצהרים. אני הייתי מגיע רק ב9 בערך, וזה היה עוד נמשך כמה שעות. בכל פעם שהיה איזה צורך בנקיות או דברים אחרים, הוא היה עושה כדרכו הכל בשיא היישוב הדעת, הנטילת ידיים אחרי בית הכסא, הניגוב וכו', והברכה כשהיה אפשר, וכשהיה מסיים כמובן בשתיקה וכו', היה ממשיך מאותה המילה שאחז בה כמונה מעות ממש. וזה כלל את כל ה"הוספות" האפשריות. וכל אותו הזמן לא בא לפיו טיפת מים ! לשתות לפני גמר התפילה? גם אחרי שמו"ע, לא עזרו שום תחנונים, למרות הצורך הרפואי הגדול.

כשהיה מסיים, היה אוכל מעט מהחומר המזין (אינשור בלעז, בערך) ושותה מעט. הכל עם כל ההכנות והמתינות. אם סיימנו שחרית ב1 וחצי. הוא כבר ביקש ללמוד מעט, ולא הכניס לפיו טיפת מים. היות שב2 כבר מנחה בבית הכנסת, וכבר אין זמן לאכול ולשתות כמו יהודי בנחת וכראוי....

לקראת 2 הוא היה עולה (או יורד) לבית הכנסת. והיה מבקש לעמוד לידו ולעקוב אחריו לראות ולוודא שמפאת העייפות והחולשה הוא לא מדלג אף מילה...

לא יאומן באיזו מתינות ובאיזה יישוב הדעת התנהל המנחה הזה אחרי בוקר שכזה ללא שתייה ואכילה. וכי מה שייך להקל או לזלזל, הרי אנחנו עבדים וצריכים לעשות הכל כראוי במקסימום האפשרי.

[בצוואתו הוא ביקש לחלק מחפציו האישיים למשמשיו. הציעו לי לבחור. בחרתי את הטלית שלו שסימלה בעיניי את העבדות הנוראה הזו, בראותי אותו מעוטף בה קרוב לחצי יממה במצב קרוב לעילפון ועובד את בוראו בדביקות.

אני משתדל, בל"נ כמובן, ביום כיפור להחליף טלית אחרי ההפסקה בגלל ספק ברכה, ולמנחה ונעילה אני לובש טלית זו. ואז הנעילה בעמוד נראית אחרת לגמרי...].

ז.
בשנים שעוד היה בבית, מדי פעם היה צריך עזרה. פעם התקשר אליי וביקשני לבוא לסייע לו לקדש את הלבנה. היות שהוא צריך להביט בה קודם הברכה, ומכיון שהוא כפוף מאד הוא לא יכול לעשות זאת בלי ליפול אחורה אם לא יסייעו בידו.

כמובן באתי והייתי עמו כל הקידוש לבנה, כולל שירת טובים מאורות, עם ריקוד כמובן כדת וכדין.

אמר לי, אשלם לך על טירחתך בווארט.

וכך אמר. ידוע שאיתא בגמרא ברכות ענין וגילו ברעדה. והדבר קשה להולמו גילה ורעדה יחד. וכבר איתא שם בתלמידי רבינו יונה מאי דאיתא ויש עוד דרכים. הוא מרגיש שהתשובה היא שבאמת בשעת העבודה ממש אין כל כך מקום לשמחה. כשעומדים ומשרתים את המלך זה בהכרח כולו רעדה. אבל לפני המצוה ובסיומה, אז ניכרת השמחה הגדולה. וכמו שרקדנו עכשיו וכו'. וסיים שיש לרמוז זאת בנוסח הפייט, שמחים "בצאתם", לפני, וששים "בבואם", אחרי, אבל כשעושים רצון קונם זה "באימה" !

[א.ה. קצת מזכיר לי את המסופר ממליצת הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע, שאמר: רבש"ע וכי אשקר שיהודים לא חוטאים חלילה, אבל אשאלך ריבוני, הראית יהודי לפני עבירה הולך למקוה, לובש גרטל, ואומר לשם יחוד, וכשמסיים העבירה עושה סעודה לכבוד סיומה?...]

ח.
שמעתי כשסיפרה הרבנית ע"ה לאמי שתחיה לאוי"ט.
ר' זאב נוהג להסתגר לו באחד החדרים הפנימיים כל ערב ראש חודש להרבה זמן. אני כרגיל מניחה אותו לכל ענייניו. פעם אחת נזדמן לי להציץ שם וראיתי שהוא הדביק 2 נרות ברצפה, ולבש את התכריכים אשר הכין לו, ושכב בארץ וכיסה כמעט את כולו בטלית, ושכב שם מעוטף זמן רב... [אפשר רק לנסות לשער שעסק ב"יזכיר לו יום המיתה", בהידור כדרכו בקדש].
נו, עכשיו כבר הבנתי פשר הלכלוך הקבוע שם מדי פעם... [למרות שכמובן הוא חשב שגירד היטב..].

ט.
באמת כבר יצא עליו ספר נפלא, דער איידל מאן, [אני כבר לא זוכר מה סיפרתי בשעתו למחבר שליט"א. אולי חלק מהנ"ל כבר נמצא שם]. אפשר לראות שם מעט מגודל עבודתו. צם כל שני וחמישי. תענית דיבור כל חמישי ושבת, וביום ששי עד סוף העברת הסדרה, בלי דיבור באמצע ישר מהנץ, כל פסוק פעמיים הכי לאט שתוכלו לדמיין, תרגום ורש"י מילה במילה בקצב הנ"ל... כך שחלק הארי של יום הששי יצא גם הוא בשתיקה. כידוע מר"ח אלול עד יוכ"פ שתיקה מוחלטת. יש אצלי מעט פתקים מהוראותיו בימים אלו.

כהכרת הטוב אציין שהוא ורעייתו היו השדכנים שלנו ובביתם גמרנו למזל טוב, למרות שהיה זה באלול. וזה סיפור מתוק אבל אין בו שום מוסר השכל...
נערך לאחרונה על ידי .השוחט ב ג' אפריל 02, 2019 12:49 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

אברהם
הודעות: 1279
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ב' אפריל 01, 2019 5:56 pm

נפלא מאד

כל דבריך יקרים אחת לאחת.

אגב, הגה"צ רבי זאב היה מיודד עם רבי אריה לוין.
הוא היה השדכן של בנו זקני רבי שמחה שלמה לוין זצ"ל.

נוטר הכרמים
הודעות: 5773
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: רבי אריה לוין זצ"ל - בענין זכייה ע"י כיבוד אב מהחזו"א.

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אפריל 01, 2019 11:25 pm

.השוחט כתב:ה.
ואם כבר עסקינן בתקופות קשות אצל ר' זאב [שעבר כל חייו תקופות קשות מאד], אז אגב דאגב עוד מעשה נורא שסיפר לי על עצמו.

פעם נכנס אצל יהודי חסיד גור בענייני גמ"ח, ללוות או לפרוע, ועד שבעה"ב נכנס לסלון ראה ר"ז את הסה"ק שפ"א על השולחן, פתחו והביט בו וראה ווארט קצר במזמור לדוד ה' אורי, שכתוב שם אם תקום עלי מלחמה "בזאת" אני בוטח, ולא נתפרש [עכ"פ להדיא] מה הוא אותו בזאת שבו דוד בוטח. [כמובן דיש לפרש בזה שה' הוא האור והישע וכן על זה הדרך].

ומשיב השפ"א שכוונתו בזאת גופא שהמלחמה קמה עלי, אני בוטח שאוכל לעמוד בה, כי אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ואיננו מביא עליהם דברים שלמעלה מכוחם.

סיים ר"ז ואמר: אמנם חונכתי בחיידר אחר והורגלתי לקבל מספרים אחרים ולא התחלתי מאז ללמוד שפ"א, אבל היסוד הזה נהיה הרבי שלי בכל התקופות הקשות שעברו עלי !

כמים קרים על נפש עייפה.

להבנתי, הכוונה לדברי השפ"א שופטים תרל"ד ד"ה כי תצא:
נמצא שכל שיש לאדם מלחמה מכלל כי לו יש כח להלחם וכתיב אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח, שכע"י המלחמה עצמה רואה שיש לו במה לבטוח.
וראה עוד שם בשנת תרמ"ה.

אראל
הודעות: 1102
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אראל » ב' אפריל 01, 2019 11:47 pm

ייש"כ הרב השוחט, נפלא

הספר 'איידלמאן' שהזכרת, נמצא באוצר
נערך לאחרונה על ידי אראל ב ג' אפריל 02, 2019 1:20 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

.השוחט
הודעות: 350
הצטרף: א' פברואר 17, 2019 7:23 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי .השוחט » ג' אפריל 02, 2019 12:50 am

הוספתי בס"ד עוד כמה סיפורים בקטע על רבי זאב.

משה דוויק

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי משה דוויק » ג' אפריל 02, 2019 12:58 am

הרב השוחט כב' מחיה לא שוחט,

נוטר הכרמים
הודעות: 5773
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 10, 2019 8:05 pm

אמש לקחתי את הספר החדש לידי, אחזתיו ולא ארפנו.

כפי שכבר כתבו ותיארו. המליצות אך למותר.

רציתי לשתף את החברים בתובנה עמוקה שהתחדדה אצלי עם קריאת כמה וכמה קטעים בספר, תחילה אצטטם במילואם, ואח"כ ארחיב מעט בתופעה הנדירה.

רבי יצחק לוין, בנו של רבי רפאל בנימין לוין, סיפר כי פעם פנו אל רבי אריה שני בחורים ושאלוהו כיצד מגיעים ל'אהבת ישראל'? הוא השיב להם בסיפור על יהודי צדיק שהיה חי בעיר ווילנה, וכשהיה שומע כי מאן דהו עבר עבירה היה מתעלף. "זוהי 'אהבת ישראל' אמיתית!" קבע רבי אריה בנחרצות.



רבי אריה אהב אהבה בלי מצרים כל בריה מבריותיו של הקדוש ברוך הוא, והאהבה הזאת היתה אהבה כה כנה וגלויה, עד שכל מי שהיה בסביבתו חש זאת בבירור.

באחת מצוואותיו הקדיש רבי אריה דברים נוקבים בענין זה, המשקפים היטב את אורח חייו העמוסים בפעולות חסד, פרי אהבה לכל מי שבשם ישראל יכונה. כך נהג, כך חינך, כך הדריך והשריש אצל בני ביתו וצאצאיו.

וכך כתב בצוואתו:

למותר להזהיר בענין אהבת ישראל אשר זה יסוד כל התורה. שלא לדחות שום פעם הפרט בשביל הכלל, כי כל פרט ופרט יצטרף לכלל, ואם לאו נדחה גם הכלל, והבן זה. אמנם אין לצאת בזה ברעיון רק בהרגשה פנימית הנוגע עד הלב 'ובפועל', ואין לקוות לתשלום גמול, ונאמן בעל הגמול לשלם. אמנם 'פלס מעגל דרכיך' שלא לגרום ביטול תורה, במקום שאפשר לעשות על ידי אחרים.

...השתדלתי בכל מאמצי כוחי, להשריש בליבות בני ביתי שיחיו אהבת הבריות. ובמקום לנטוע שנאה לחופשים השתדלתי להשריש אהבה וכבוד ויקר ליראים, כי ראיתי בצוואת רבינו יעקב מליסא ז"ל (סעיף יח) וזה לשונו: "מה מאד היזהרו מלדבר על אדם שום דבר רע אף כי עושה מעשה זמרי, כי נפשכם יודעת כי גם בכם יש דברים לא טובים, ואולי שקול" וכו'.




בכתביו של רבי אריה מוצאים אנו התייחסות נוספת מהי 'אהבת ישראל'. מתוך ניסיונו האישי מציין רבי אריה עד כמה חשובה מידה זו והשפעתה על הרבים:

אהבת ישראל היא עידוד ישראל, עידוד כל פרט ופרט שבו ואף עידוד הסרים מן הדרך הישרה, שהם למעשה חולים ברוחם. ניסיון רב לי בעידוד אסירים שנידונו על מעשים פליליים, ואני יודע עד כמה הועיל העידוד להחזרתם למוטב ולשובם אל כלל ישראל, אין הם נבדלים מכלל ישראל, הם אבר מן הגוף, אף כי אבר נגוע במקצת, ועל כן עלינו לרפא אותו למען הגוף כולו.





שאלו פעם את רבי רפאל בנימין לוין, בנו של רבי אריה: "הרי לאביך יש קשר הדוק לכל שכבות העם, גווניו ועדותיו, כולם רואים בו כ'אחד משלהם'. אולם למי הוא באמת שייך?"

השיב רבי רפאל בפקחותו: "באופן כללי אם רוצים באמת לדעת להיכן האדם משייך את עצמו, יש לבדוק איזה חינוך הוא מעניק לילדיו. הנה אבא לא שלח אותנו מעולם ללמוד במוסדות ובארגונים שיש בהם לימודים שונים, אלא אך ורק לישיבות קדושות שבהן עוסקים בתורה בטהרה. גם את חתניו בחר רק מטובי הבחורים של עולם התורה. זה הסימן המובהק מה הוא היה ולהיכן השתייך באמת!"

מעין זה שח נינו של רבי אריה, רבי יום-טוב זילברמן, כי שמע פעם כיצד רבי רפאל נשאל איך יתכן כי אביו שקירב את כולם כולל את פורקי העול למיניהם, לא הפסיד מכך כלום בחינוך צאצאיו, כולם יראים ושלמים, זאת על אף שראו בבית הרבה אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות?

השיב רבי רפאל בענוות חן: "בדרך כלל אלו שעוסקים בקירוב רחוקים, את הקרובים הם אינם מקרבים, אבל יחודו של אבא היה שבכל אדם הוא ידע להבחין ולמצוא נקודה טובה. אם אצל החילונים הוא מצא נקודות טובות, קל וחומר אצל שומרי תורה ומצוות, ובן בנו של קל וחומר אצל תלמידי חכמים, שאותם כיבד עד אין שיעור. ממילא סולם הערכים שלנו נשאר אמיתי. החשובים ביותר מבחינתו היו הם תלמידי חכמים, ולזה שאפו הילדים בבית להגיע".



מורגלים אנו באנשי 'אהבת ישראל' הדוגלים בקירוב רחוקים בזרוע, שמשנתם היא ימין עוז אהבה, ואף בשמאלם יחבקו כל אשר נשמת יהודי נופחה באפו, ברם מצויה כמעט באותה תדירות ההתנהלות הקבועה של אותם אישים וקבוצות, לפיה את המקטרגים והמרחיקים מחוגי ה'קנאים' אין לאהוב או לכבד, כלפיהם לא נאמר הכלל האלמותי 'ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא', שכן חטאיהם זדונות ופשעים המה ולא שוגגים, כמדתם נשיב להם ולכף חובה נדונם ברותחין, ומה גם כי באיצטלא של 'קנאות' לשם שמים וצדקנות הם באים. כאשר מדברים בגנותם וברוע מעלליהם הרי זו מצוה של קידוש השם!

לר' אריה לא חסרו סיבות לשנוא ולתעב את הקנאים, 'וישטמוהו בעלי חיצים', הוא היה כמטרה לחיציהם ומלא את אשפתו מן הבזיונות ומן החירופים הפומביים שקבל מהם באהבה וברצון. אך תחת שנאתם וקנאתם – הוסיף עליהם אהבה!! ולא זו בלבד, אלא הוסיף ונהג בהם כבוד והערכה, כאשר היתה באמנה אתו מימים ימימה, על מעלות שמצא בהם, על תורה שלמדו או שאר זכויות שאף פושעי ישראל מלאים בהם כרימון, קל וחומר 'פושעים' מסוג זה.

כי אהבת ישראל פירושו לאהוב את ה'ישראל' שבאדם באשר הוא, לחפש את הטוב ואת המעלה, לאהוב את הפרט ואת היחיד המשתייך לנשמה הכללית של כנסת ישראל.
ואם יודע ספר הנהו, אף כי פגום ואינו מושלם במידותיו, מים רבים של רפש וטיט לא יוכלו לכבות את האהבה, אהבת התורה ואהבת נותן התורה.

ואתה אחי, צא ולמד אהבת ישראל אמיתית מהי.

תוכן
הודעות: 4785
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי תוכן » ד' אפריל 10, 2019 10:07 pm

נוטר הכרמים כתב:לר' אריה לא חסרו סיבות לשנוא ולתעב את הקנאים, 'וישטמוהו בעלי חיצים', הוא היה כמטרה לחיציהם ומלא את אשפתו מן הבזיונות ומן החירופים הפומביים שקבל מהם באהבה וברצון. אך תחת שנאתם וקנאתם – הוסיף עליהם אהבה!! ולא זו בלבד, אלא הוסיף ונהג בהם כבוד והערכה, כאשר היתה באמנה אתו מימים ימימה, על מעלות שמצא בהם, על תורה שלמדו או שאר זכויות שאף פושעי ישראל מלאים בהם כרימון, קל וחומר 'פושעים' מסוג זה.


ידיד שאין לו הרשאת כתיבה בפורום ביקש ממני לפרסם:

לכל מכיריו ידוע ומפורסם ההפך הגמור, ולשם המחשה אספר מעשיה אחת בלבד:

באחד מביקוריו של ר' יואליש מסטמאר בארץ ישראל בשנותיה הראשונות של המדינה, ארגנה העדה החרדית קבלת פנים של כל ילדי תלמודי התורה שבירושלים. ר' אריה לוין, בתור המשגיח של 'עץ חיים', סבב באותו היום בין כל הכיתות והזהיר את התלמידים לבל יהינו להשתתף במסיבה לכבודו של ר' יואליש. כמה תלמידים המרו את פיו ובכל זאת הלכו כדי לראות את המופע, שכן ילדים ירושלמים אינם ידועים כמי שמוותרים על אירועים כאלה, והצדיק ר' אריה לא אבה לשמוע כל טצדקי ומיד סילקם מבית הספר (ביניהם נמנה ר' משה פרנק שליט"א, מרבני אור שמח וממקימי דגל התורה), על אף שבדרך כלל נזהר מאוד שלא לסלק תלמידים, אלא לנהוג בהם בנועם וברכות, כדי שלא לגרום להם ח"ו להידרדר.

דרומי
הודעות: 5305
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי דרומי » ד' אפריל 10, 2019 10:09 pm

משום מה יש לי הרושם שהמעשה שהבאת הוא אחד ויחיד, יוצא דופן. אם אני טועה אז אדרבה, אשמח לראות עוד סיפורים כגון דא. אני בעד...

המעיין
הודעות: 1217
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי המעיין » ד' אפריל 10, 2019 10:20 pm

אולי יחיד ויוצא דופן. ברם איך אתה מסביר אותו?

לבי במערב
הודעות: 1326
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי לבי במערב » ד' אפריל 10, 2019 10:39 pm

המעיין כתב:אולי יחיד ויוצא דופן. ברם איך אתה מסביר אותו?

שמא הי' זה בשעות הלימוד בת"ת. ועצ"ע.

חלמישצור
הודעות: 1909
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי חלמישצור » ד' אפריל 10, 2019 10:59 pm

עוד בעניין ר' אריה והקנאים כאן

נוטר הכרמים
הודעות: 5773
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אפריל 10, 2019 11:48 pm

המעיין כתב:אולי יחיד ויוצא דופן. ברם איך אתה מסביר אותו?

ראשית, הסיפור כאן הוא די 'יתום'. אינו מצוטט מפי בר סמכא, אלא מובא 'בשם', ולפעמים פרט אחד משנה משמעות של סיפור שלם.
שנית, גם אם הסיפור נכון ומדויק, זה עדות של גדול על מה שהיה בקטנותו, ואולי היה באסיפה זו כל מיני אלמנטים שונים שלא היו לרוחו של ר' אריה?

--------

אגב, בימים האחרונים נחשפתי להתכתשות בין מאמרים משני הכיוונים. מאמר מאוד חריג בעיתון המודיע המתקיף את אנשי העדה החרדית ורווי בזלזולים ועקיצות, ומאידך, תגובה ארוכה בעיתון שיצא ע"י הקנאים. הבורות ההיסטורית והניתוחים השטחיים שגדשו את שני המאמרים מפליאים מאוד. עיתון המודיע מצביע על התוצאות הברוכות של בוגרי 'סיני' בתל אביב לעומת התופעות העגומות של בוגרי החדרים של ירושלים בשנים עברו. בא רעהו ומשיב לו: לא הרי ילדי ירושלים המסכנים שגדלו בעוני ובמחסור מזויעים כהרי ילדי התפנוקים השבעים של ת"א.

ולא היא. ובכן, שני תשובות בדבר.

1. למיעוט הבנתי, לא מדובר על אותה תקופה כלל. הנשירה האדירה בירושלים התרחשה בעיקר בעשור שקדם להקמת המדינה, בעוד ההצלחות של סיני וריבוי הספסלים של החינוה"ע בת"א ובכל הארץ התרחש כמה שנים לפחות לאחר מכן עם העליה מכל המקומות וריבוי ניצולי השואה.

2. וכי הנשירה לא היתה גם או בעיקר מ'עץ חיים', שלא היה מזוהה עם העדה החרדית כלל, אלא להיפך, כידוע, וכמסופר פה.
וכי הקלקול קרה בעקבות קנאות או הפגנות? מגוחך.

[ואם כבר, אז באמת העניות של אז שהיתה עניות אמיתית של רעב ללחם ומחסור כפשוטו תרמה הרבה, לא במישרין כמו בעקיפין. מו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל פעם דיבר ע"ז בכאב על בני כיתתו, והסביר שהמלמדים העניים וקשיי היום היו אשמים לא מעט במצב הזה. הוציאו תיסכוליהם ומרמוריהם על הילדים. הגר"ש אמר שאסור להרחיב בזה, אבל צריך לדעת שהתקופה לא היתה פשוטה].

ח''ל קאליסק
הודעות: 1009
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 4:15 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי ח''ל קאליסק » ה' אפריל 11, 2019 2:06 am

נוטר הכרמים כתב:
המעיין כתב:אולי יחיד ויוצא דופן. ברם איך אתה מסביר אותו?


2. וכי הנשירה לא היתה גם או בעיקר מ'עץ חיים', שלא היה מזוהה עם העדה החרדית כלל, אלא להיפך, כידוע, וכמסופר פה.
וכי הקלקול קרה בעקבות קנאות או הפגנות? מגוחך.

[ואם כבר, אז באמת העניות של אז שהיתה עניות אמיתית של רעב ללחם ומחסור כפשוטו תרמה הרבה, לא במישרין כמו בעקיפין. מו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל פעם דיבר ע"ז בכאב על בני כיתתו, והסביר שהמלמדים העניים וקשיי היום היו אשמים לא מעט במצב הזה. הוציאו תיסכוליהם ומרמוריהם על הילדים. הגר"ש אמר שאסור להרחיב בזה, אבל צריך לדעת שהתקופה לא היתה פשוטה].

לפני כשנתיים נפטר לב''ע הגה''ח ר' יואליק דייטש זצ''ל שהיה מתמיד ובקי עצום, וסבל רבות בחייו ואכמ''ל,
והיה הגר''ש אויערבאך מחבבו לאחת, וכששאלתיו מהי פשר הקרבה ביניהם. א''ל הלא שנינו נשארנו היחידים בכיתתנו בעץ חיים שומרי תומ''צ.

ידידיה
הודעות: 1076
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי ידידיה » ה' אפריל 11, 2019 5:22 am

נוטר הכרמים כתב:
המעיין כתב:אולי יחיד ויוצא דופן. ברם איך אתה מסביר אותו?

ראשית, הסיפור כאן הוא די 'יתום'. אינו מצוטט מפי בר סמכא, אלא מובא 'בשם', ולפעמים פרט אחד משנה משמעות של סיפור שלם.
שנית, גם אם הסיפור נכון ומדויק, זה עדות של גדול על מה שהיה בקטנותו, ואולי היה באסיפה זו כל מיני אלמנטים שונים שלא היו לרוחו של ר' אריה?

--------

אגב, בימים האחרונים נחשפתי להתכתשות בין מאמרים משני הכיוונים. מאמר מאוד חריג בעיתון המודיע המתקיף את אנשי העדה החרדית ורווי בזלזולים ועקיצות, ומאידך, תגובה ארוכה בעיתון שיצא ע"י הקנאים. הבורות ההיסטורית והניתוחים השטחיים שגדשו את שני המאמרים מפליאים מאוד. עיתון המודיע מצביע על התוצאות הברוכות של בוגרי 'סיני' בתל אביב לעומת התופעות העגומות של בוגרי החדרים של ירושלים בשנים עברו. בא רעהו ומשיב לו: לא הרי ילדי ירושלים המסכנים שגדלו בעוני ובמחסור מזויעים כהרי ילדי התפנוקים השבעים של ת"א.

ולא היא. ובכן, שני תשובות בדבר.

1. למיעוט הבנתי, לא מדובר על אותה תקופה כלל. הנשירה האדירה בירושלים התרחשה בעיקר בעשור שקדם להקמת המדינה, בעוד ההצלחות של סיני וריבוי הספסלים של החינוה"ע בת"א ובכל הארץ התרחש כמה שנים לפחות לאחר מכן עם העליה מכל המקומות וריבוי ניצולי השואה.

2. וכי הנשירה לא היתה גם או בעיקר מ'עץ חיים', שלא היה מזוהה עם העדה החרדית כלל, אלא להיפך, כידוע, וכמסופר פה.
וכי הקלקול קרה בעקבות קנאות או הפגנות? מגוחך.

[ואם כבר, אז באמת העניות של אז שהיתה עניות אמיתית של רעב ללחם ומחסור כפשוטו תרמה הרבה, לא במישרין כמו בעקיפין. מו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל פעם דיבר ע"ז בכאב על בני כיתתו, והסביר שהמלמדים העניים וקשיי היום היו אשמים לא מעט במצב הזה. הוציאו תיסכוליהם ומרמוריהם על הילדים. הגר"ש אמר שאסור להרחיב בזה, אבל צריך לדעת שהתקופה לא היתה פשוטה].

בין המלחמות 90% מאיתנו פרקו עול ר"ל, בכל מקום!
באמריקה, בפולין ליטא , הונגריה ירושלים, ובמרוקו.

רק בתימן לא.
וגם הם ר"ל הוכו כך בבת אחת כשעלו ארצה.

בכל מקום בודאי אנשי המקום תלו סיבת הדבר בכה ובכה, הרי לא ידעו שכך הדבר בכל העולם. אבל כשמבינים שכגזירת שמיים גלובלית לפנינו, אולי המבט שונה.

אליסף
הודעות: 270
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אליסף » ה' אפריל 11, 2019 6:51 am

הספר נמכר בארה"ב?

אליסף
הודעות: 270
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אליסף » ה' אפריל 11, 2019 6:53 am

היה מן הראוי לפתוח אשכול על מצב הישוב הישן בשנות קום המדינה. הנשירה וכו'

בן ירושלים
הודעות: 553
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי בן ירושלים » ה' אפריל 11, 2019 12:27 pm

אליסף כתב:הספר נמכר בארה"ב?

כן

לענין
הודעות: 2345
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי לענין » ו' אפריל 12, 2019 12:13 am

געוואלדיג!
את המעשה ב'עיניך יונים' כמובן ראיתי עוד לפני שנים רבות, אך הסיומת המופלאה יקרה מפז!

ובדרך אגב, המנהג הירושלמי המתוק לקרוא שיר השירים מתוך קלף בפניא דמעלי שבתא יש בו הרגשה מופלאה של קדושה והתעלות. מומלץ.

פלוריש
הודעות: 904
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי פלוריש » ו' אפריל 12, 2019 8:45 am

.השוחט כתב:הוספתי בס"ד עוד כמה סיפורים בקטע על רבי זאב.

זה מסרבל את הקריאה בדבריך, לדפדף אחורה ולחפש בתוך הודעתך מה התחדש. כדאי לענ"ד לכתוב כל פעם בהודעה נפרדת

אברהם
הודעות: 1279
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » ו' אפריל 12, 2019 3:29 pm

תוך כדי סידור ערימות ניירותיו של זקני רש"ש לוין זצ"ל לקראת פסח, מצאתי את הדף המצורף בזה, תמלול מה שתכנן לומר [ואולי גם אמר] ב'שירות השידור' על אביו רבי אריה, כמה חודשים לאחר פטירתו.

לקראת יום הזכרון החמישים לרבי אריה, אני מעלה את הדף ואת תמלולו.

[האם הסיפור פורסם כבר? האם השמות הללו מוכרים?]


אבקש את סליחת השומעים על אי-שליטתי המלאה בעברית.
היות ונתבקשתי מטעם שירות השידור לספר מעט ממעשיו הכבירים של מר אבי זצ"ל הכ"מ, לא יכלתי לסרב. אף שבחייו אהב את הצניעות אבל לאחר פטירתו, כשחייבים הבנים לכבדו במותו במעשים לעילוי נשמתו, נדמה לי שסיפור מעשיו הגדולים יעורר אנשים לתשובה ולמעשים טובים, ויהיה בזה עשיית נחת רוח לנשמתו הטהורה בגנזי מרומים.
מר אבי זצ"ל מוכר בשם 'אבי האסירים' מפני שהאסירים הכירו לו תודה על מה שעשה עבורם. האבא זצ"ל העריך מאד את מדת הכרת הטוב. היה מזכיר תמיד את מאמרי חז"ל המדברים על הכרת הטוב. והאסירים, ובפרט אסירי אצ"ל ולח"י ומפקדיהם לא שכחוהו, לא בשמחתם ולא ח"ו בצרתם, אשר בצרתם לו צר.

אבל האמת היא שהיה אפשר לעטרו בתואר "אבי תינוקות של בית רבן" על המעשים אשר עשה לטובת ילדי ישראל, ובפרט ילדי הת"ת "עץ חיים". מסירות שלא רואים אפילו מההורים עצמם. יש עובדות למאות, עם שמות, האנשים החיים אתנו עדים למעשים נפלאים.

אני רוצה לעמוד רק על עובדה ששמעתי בימי ניחומי, אחרי שאחד המנחמים סיפר על עצמו מימי ילדותו בזמן היותו תחת חסותו של מר אבא זצ"ל הכ"מ, קמה אשה אחת – היא הרבנית ברמן מרחובות – וסיפרה מעשה שהיה בנוכחותה:
בשבת אחה"צ היה מנהגו לבקר בבתי החולים שבעיר, והרבנית הנ"ל עמדה ליד מטתה של ידידתה, אשה חשובה בשם חיה וויס, והחולה היתה גוססת והרופאים קבעו ששעותיה ספורות. כשעבר האבא זצ"ל ליד מטתה נגשה אליו הרבנית ברמן בתחנונים: רבי! הסתכל! הגוססת הזאת היא אלמנה, אמא לשלשה יתומים קטנים! בקש רחמים עליה! מיד – היא מספרת – הניח האבא זצ"ל את ידו על המזוזה וקרא בזעקה: רבונו של עולם! לא ארשה לך לעשות זאת, כתוב 'לב אלמנה ארנין', ועל מי תיטוש את הצאן הזה?! לא... לא אסכים לזאת! אבי יתומים ודיין אלמנות שלח מהרה רפואה שלמה לחולנית חיה בת - - - במהרה. לא עברו כעשר דקות והאשה פקחה את עיניה ולאט לאט חזרה לאיתנה. וכעת היא ב"ה מגדלת את בניה בדרך התורה והמצוות.



לבי במערב
הודעות: 1326
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי לבי במערב » ו' אפריל 12, 2019 4:07 pm

להעיר מהפס"ד בשו"ע (או"ח סי' רפח ס"י):
נרדף מפני רוח רעה שאמרו לאו דוקא דהוא הדין לכל חולה שיש בו סכנה היו זועקים ומתחננין וכן נהגו לומר מצלאים בשבת על חולים המסוכנים סכנת היום:
הגה: וכן מותר לברך החולה המסוכן בו ביום (ליקוטי מהר"י ברי"ן ובית יוסף בשם הר"ן פרק ג' דתענית):

כ"ק אדה"ז נ"ע, בשולחנו (או"ח סי' רפח ס"ט), כתב:ואפילו שאלת צרכיו התירו אם הוא חולה המסוכן סכנת היום שזועקים ומתחננים עליו בשבת אפילו בצבור וכן מותר לברך על החולה המסוכן בו ביום וכן המקשה לילד שהיא מסוכנת בו ביום . .

אליסף
הודעות: 270
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 6:11 am

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אליסף » ו' אפריל 12, 2019 11:51 pm

בן ירושלים כתב:
אליסף כתב:הספר נמכר בארה"ב?

כן

חפשתי בשתי חנויות ספרים בלייקווד ולא היה.

בן ירושלים
הודעות: 553
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי בן ירושלים » א' אפריל 14, 2019 12:48 am

הלילה ומחר הוא יום היארצייט החמישים של רבי אריה לוין זצ"ל. לפי מה ששמעתי העליה המרכזית על קברו תהיה בשעה 10 בבוקר בבית הקברות בסנהדריה, אם כי בשנים האחרונות היתה עליית רבים במשך כל שעות היום. שנשמע ונתבשר בבשורות טובות.
בכניסה לבית הקברות תהיה אי"ה מכירת הספרים משנת אריה ודרך אבות.

תם מה הוא אומר
הודעות: 1071
הצטרף: ג' מאי 09, 2017 11:28 am

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי תם מה הוא אומר » א' אפריל 14, 2019 1:05 am

בן ירושלים כתב:הלילה ומחר הוא יום היארצייט החמישים של רבי אריה לוין זצ"ל. לפי מה ששמעתי העליה המרכזית על קברו תהיה בשעה 10 בבוקר בבית הקברות בסנהדריה, אם כי בשנים האחרונות היתה עליית רבים במשך כל שעות היום. שנשמע ונתבשר בבשורות טובות.
בכניסה לבית הקברות תהיה אי"ה מכירת הספרים משנת אריה ודרך אבות.


האם לא עושים את העליה בערב ראש חודש ניסן?

בן ירושלים
הודעות: 553
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי בן ירושלים » א' אפריל 14, 2019 1:11 am

תם מה הוא אומר כתב:
בן ירושלים כתב:הלילה ומחר הוא יום היארצייט החמישים של רבי אריה לוין זצ"ל. לפי מה ששמעתי העליה המרכזית על קברו תהיה בשעה 10 בבוקר בבית הקברות בסנהדריה, אם כי בשנים האחרונות היתה עליית רבים במשך כל שעות היום. שנשמע ונתבשר בבשורות טובות.
בכניסה לבית הקברות תהיה אי"ה מכירת הספרים משנת אריה ודרך אבות.


האם לא עושים את העליה בערב ראש חודש ניסן?

לא. מידי שנה היו עולים ביארצייט. שנה אחת פרסם מאן דהוא שהעליה בערב ראש חודש ניסן, והצליח להכעיס את הבנים.

אגב קרוב משפחתי נפטר בר"ח ניסן הגאון ר' ישראל יעקב פישר הורה למשפחה לעלות על קברו בר"ח עצמו ולא בערב ר"ח.

גביר
הודעות: 1113
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי גביר » א' אפריל 14, 2019 8:35 am

אברהם כתב:תוך כדי סידור ערימות ניירותיו של זקני רש"ש לוין זצ"ל לקראת פסח, מצאתי את הדף המצורף בזה, תמלול מה שתכנן לומר [ואולי גם אמר] ב'שירות השידור' על אביו רבי אריה, כמה חודשים לאחר פטירתו.

לקראת יום הזכרון החמישים לרבי אריה, אני מעלה את הדף ואת תמלולו.

[האם הסיפור פורסם כבר? האם השמות הללו מוכרים?]



אני רוצה לעמוד רק על עובדה ששמעתי בימי ניחומי, אחרי שאחד המנחמים סיפר על עצמו מימי ילדותו בזמן היותו תחת חסותו של מר אבא זצ"ל הכ"מ, קמה אשה אחת – היא הרבנית ברמן מרחובות – וסיפרה מעשה שהיה בנוכחותה:
בשבת אחה"צ היה מנהגו לבקר בבתי החולים שבעיר, והרבנית הנ"ל עמדה ליד מטתה של ידידתה, אשה חשובה בשם חיה וויס, והחולה היתה גוססת והרופאים קבעו ששעותיה ספורות. כשעבר האבא זצ"ל ליד מטתה נגשה אליו הרבנית ברמן בתחנונים: רבי! הסתכל! הגוססת הזאת היא אלמנה, אמא לשלשה יתומים קטנים! בקש רחמים עליה! מיד – היא מספרת – הניח האבא זצ"ל את ידו על המזוזה וקרא בזעקה: רבונו של עולם! לא ארשה לך לעשות זאת, כתוב 'לב אלמנה ארנין', ועל מי תיטוש את הצאן הזה?! לא... לא אסכים לזאת! אבי יתומים ודיין אלמנות שלח מהרה רפואה שלמה לחולנית חיה בת - - - במהרה. לא עברו כעשר דקות והאשה פקחה את עיניה ולאט לאט חזרה לאיתנה. וכעת היא ב"ה מגדלת את בניה בדרך התורה והמצוות.


מר העלה אצלי זיכרונות ילדות מדמות יקרה ואהובה ההולכת ונשכחת. הרבנית לאה ברמן ע"ה, היתה אחותו של יעקב פיטלוביץ' ונלוותה אליו בחלק ממסעותיו לאתיופיה. בזיוו"ר היתה נשואה לפרופ' אשר גולאק ולאחר שנפטר בקציו"ש נישאה בזוו"ש לרב יעקב ברמן מיסד המכללה למורים ברחובות הקרויה כיום על שמו. הרבתה במעשי חסד, בייחוד לטובת ילדים ממשפחות הרוסות, אותם סדרה במוסדות שונים, כשהיא פועלת לשם כך במרץ ובתקיפות שאפיינו אותה. לא זכתה לילדים משלה ואהבה נוכחות של ילדים בסביבתה, שזכו ממנה לחום ולאהבה שתובלה גם בהערות ובנזיפות. היינו מבקרים אותה [עם ההורים ועוד כמה משפחות שהיא אז צעירות יחסית, כיום מוותיקי העיר] הרבה בעיקר בשבתות אחר הצהריים, היתה מגישה תה בכוסות הנתונים במעין תחתיות מתכת גבוהות עם ידיות, כנהוג ברוסיה [היתה ילידת לודז', בפולין הקונגרסית שהיתה אז חלק המאמפריה הרוסית] מביעה בנחרצות את דעותיה בנושאים שונים ומספרת על קורות חייה.
נערך לאחרונה על ידי גביר ב א' אפריל 14, 2019 12:40 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

מן הדרום
הודעות: 202
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי מן הדרום » א' אפריל 14, 2019 8:52 am

"לקראת יום הזכרון החמישים לרבי אריה, אני מעלה את הדף ואת תמלולו.

[האם הסיפור פורסם כבר? האם השמות הללו מוכרים?]"

הרבנית ברמן מרחובות- שמא אשתו של הרב יעקב ברמן שהקים שם מכללה למורים [אולי בטעות- אשתו של הרב בר שאול היתה לבית ברמן, דודת משפחת ברמן מפוניבז]

אברהם
הודעות: 1279
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » א' אפריל 14, 2019 8:57 am

והנה, מתוך עוד דף שמצאתי (בתוך נאום לקבלת-פנים למר שילנסקי ז"ל לרגל בחירתו ליו"ר הפרלמנט, שנערכה בבית הכנסת 'אחדות ישראל'):

...היו"ר מר שילנסקי בחר דווקא בביהכנ"ס אחדות ישראל לתת שם שבח והודיה לה' יתברך, ובצדק, כי המקום הקדוש הזה מיוחד בכך שחרות על לוח לבו זכר כל הקדושים לוחמי ישראל שמסרו נפשם למען הקמת המדינה ולא זכו לראותה. ה' יקום דמם.
אבי זצ"ל חיבב מאד את המקום הזה, וראה בו קדושה מיוחדת. אשר היה מכתת רגליו מידי ליל שבת בשבתו ללמוד פרשת השבוע ולהתפלל עם הציבור.
בהזדמנות זאת כדאי לספר אפיזודה מעניינת: הלא אבי זצ"ל נפטר בט' ניסן. והנה כמה ימים לאחר מכן, בחול המועד פסח, מצלצל אלי מר שלמה הררי ז"ל ומזמין אותי לשאת דברים בחג לפני הזכרת נשמות. השבתי לו שהיות וההזמנה הגיע אלי מאוחר מדי, אינני מבטיח שאוכל לבוא.
בליל שביעי של פסח בשעת חצות הלכתי לומר שירת הים כנהוג, ולאחר מכן עליתי על משכבי. לפנות בוקר אני רואה בחלומי את אבי מורי זצ"ל המצווה לי בלשון זו: שלמה, הזמינו אותך ב'אחדות' לדרוש לפני הזכרת נשמות, אני מצווה עליך לילך ולדרוש, כי המקום חשוב מאד. אמרתי לו שאינני מוכן כלל לדרשה, ענה לי: גם אני אהיה שם ומה שתאמר יהיה טוב. התעוררתי משנתי ולא יכולתי להירדם שוב. כמובן שעששיתי כמצוות אבי ז"ל וראשית דברי היה המסר שקבלתי מעולם האמת על חשיבות המקום הקדוש הזה, ומאז אני ממשיך לדרוש בו כל ליל שבת מדי שבת בשבתו..."

לייטנר
הודעות: 4899
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי לייטנר » א' אפריל 14, 2019 9:47 am

יו"ר הפרלמנט הבריטי, הלבנוני או הגאורגי?

אברהם
הודעות: 1279
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » א' אפריל 14, 2019 11:51 am

כמובן הישראלי, מה זה עלה על דעתך.

עקביה
הודעות: 2968
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי עקביה » א' אפריל 14, 2019 12:11 pm

כנראה בגלל שכתבת פרלמנט ולא כנסת.

אברהם
הודעות: 1279
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » א' אפריל 14, 2019 1:46 pm

אה... זה נועד למי ש'ראש הכנסת' בשבילו הוא מושג אחר. מסתמא יש גם כמה כאלו בין הקוראים.

חלמישצור
הודעות: 1909
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי חלמישצור » א' אפריל 14, 2019 2:18 pm

מימין התמונה: ר' אריה ולצידו הרב דוב אליעזרוב רב בית הכלא בלטרון, אירוע במגרש הרוסים תשכ"ד (כתבה; מקור התמונה בארכיון המדינה ופרטים נוספים כאן)
1.jpg
1.jpg (47.21 KiB) נצפה 2609 פעמים

מוטוש
הודעות: 54
הצטרף: ג' פברואר 19, 2019 12:07 am

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי מוטוש » א' אפריל 14, 2019 6:23 pm

ידידיה כתב:בין המלחמות 90% מאיתנו פרקו עול ר"ל, בכל מקום!
באמריקה, בפולין ליטא , הונגריה ירושלים, ובמרוקו.
רק בתימן לא. וגם הם ר"ל הוכו כך בבת אחת כשעלו ארצה.
בכל מקום בודאי אנשי המקום תלו סיבת הדבר בכה ובכה, הרי לא ידעו שכך הדבר בכל העולם. אבל כשמבינים שכגזירת שמיים גלובלית לפנינו, אולי המבט שונה.

הייתה פריקת עול מסויימת בתימן.
על ידי הדרדעים!

חלמישצור
הודעות: 1909
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי חלמישצור » א' אפריל 14, 2019 9:07 pm

פרט היסטורי לא מוכר - ביקוריו של ר' אריה לוין במושב השיתופי אמציה שבחבל לכיש

המושב אמציה עלה לקרקע כהיאחזות נח"ל בקיץ של שנת התשט"ו ונקרא על שם מלך יהודה אמציה שנהרג בסביבות לכיש. אותן שנים סבל לא מעט מפעולות פדאיון, ניתוק גיאוגרפי, ומיעוט מתיישבים. שנת התשי"ט היוותה ציון דרך בדרכו של המושב - נערכה בו חתונתם של חיים (ויטאלי) לבית אבודרהם, יליד תורכיה, ואולגה לבית זריהן, ילידת מרוקו.

לכבוד האירוע - חתונה יהודית ראשונה במזרח לכיש לאחר אלפיים שנות גלות - הזמין צבי חרמוני, איש בית"ר ומאסירי המחתרות, את ר' אריה לוין זצ"ל, אותו הכיר כנראה עוד לפני קום המדינה, לנקודה הצעירה. לאחר הביקור כתב אודותיו ר' אריה שורות קצרות: "לעולם לא אשכח את ידידנו היקר מר צבי חרמוני בעד החסד אשר עשה עמדי תהי משכורתו שלמה מאת ד'".

אכן בחודש אב שנת תשי"ט הגיע ר' אריה למושב המרוחק, בג'יפ צבאי, וערך את חופתם של שני המתיישבים הצעירים.

הנה שני מכתבים שכתב ר' אריה בכתב ידו הפניני ושלח אל שלמה אברבאל (תצלומם קבוע עד היום בקיר בית הכנסת של קהילת "כרמי קטיף", מגורשי היישוב קטיף באמציה):

1.
בעזרת השי"ת
יום שהוכפל כי טוב י"ד מנ"א שנת השמיטה לפ"ק ירושלים עה"ק תוב"א

שלום וברכה לידידי היקרים הרחוקים ממני וקרובים לרעיוני, מר שלמה אברבנאל הי"ו, מזכיר המשק מאיר על הלול, והחתן מר חיים על הבטחון, הנה לא ינום שומר ישראל, והממונה על העדר וכבוד המדריך הנכבד הי"ו.
וכל אחינו ואחיותנו שי'.

צור ישראל יקום בעזרת ישראל [א-ל מחוברות] ויחזק כל הבונים ולעדור במערכה לישוב אר"י לבית ישראל יבוא ויטול שכרו להצליחו סלה.

מר שלמה וידידינו היקרים שי', אין מילין בפי עטי להביע אף מקצת איך שנתרשמתי מביקורי אצליכם, ומה שזכיתי בנסיעתי לראות חלק גדול וחשוב מהארץ הטובה אה"ק, אשר על נקודה ונקודה ברכתי ברוך מציב גבול אלמנה [א-ל מחוברות] בדמעות של גיל. ביחוד נתרשמתי ממסירות נפש שלכם בעד הישוב בשמחת לב בסיפוק נפש.. [שתי נקודות במקור] משמרתיכם שלמה מעם ד' זרעו לכם בצדקה וקצרו לפי חסד.

הנני מצטער שלא הספיק הזמן להשיח מעט ולהתבונן. אמנם קשר נפשי תשאר בינינו תמידי לע"ע בכתב.

אולי חסר לכם בעניני דת, הנני מוכן בעזה"י להשתדל עד כמה שאפשר. שכחתי לשאל [א-ל מחוברות] אם תקנתם עירוב סביב המשק בכדי לאפשר לשאת משא בש"ק, ואם עדין לא תקנתם החובה מאד לתקן לזכות את הרבים.

בבקשה שטוחה שתואילו בטובכם להשיב לי.
ידידכם הנאמן באהבה רבה
ארי' לוין

2.
ב"ה
יום ראשון בשבת ד' לחדש אלול שנת השמיטה לפ"ק ירושלם עה"ק תוב"א

שלום וברכה וכט"ס לכבוד ידידי רצוי נפשי יקר ערך ונעלה מר שלמה אברבנאל [א-ל מחוברות] הי"ו, ולכל אחינו היקרים העובדים על אדמת הק' לבנין האומה בדרך טובה וישרה להתהלך ברחבה בפקודי ה' ישרים, ויהי נועם העליון ית"ש עליהם סלה.

יקרת מכתבך מיום כ"ו מנ"א קבלתי בזמנו ובבקשת סליחה שאחרתי תשובתי ותדון אותי לזכות עפ"י הדחק של בריות גופא. ואסתפק גם כעת בקצרה ידיעתך יקירי בהלכות עירובין נאה מאד: לתת להמקום שם מחנה העומד על הספר אמנם זה פוטר רק מעירוב חצרות. אמנם עמודי החשמל של הבטחון לאורך גדר המשק סביב אם החוטין מונחין על העמודין ולא מן הצד, אז טוב וישר.

לא הספקתי עוד לעין בזה אמנם לא רציתי לעכב תשובתי ובעזה"י אכתוב באריכות יותר. יחזקנו השי"ת ויזכנו להרים קרן ישראל [א-ל מחוברות] באר"י בשיבת בנים לגבולם. ומלא[ה] הארץ דעת את ה'.

והנני מביע את ברכתי בלב שלם ברכת השנה כתוח"ט בספר הצדיקים לחיים טובים ולשלום לגאולה בחדת ה' על אדמת הקודש בתשועת עולמים.
מאת ידידכם המצפה לרחמי שמים מי יתן מציון ישועת ישראל [א-ל מחוברות]
ארי' לוין


ר' אריה הוסיף ושמר על קשר עם תושבי המושב. כעבור כשנה, בתחילת תמוז תש"ך, שב וחזר אל היישוב, להשתתף בברית המילה של הבן אמציה יהודה. שוב, זו הייתה ברית המילה הראשונה בחבל ארץ ישראל זה, לאחר אלפיים שנה. ההורים קראו לבנם בשם אמציה, על היותו הבן הראשון הנולד בישוב. אמציה זה גדל והיה בנעוריו מגלה "מערות חזן", השיא משואה ביום העצמאות, השתתף במלחמת של"ג ונהרג כקצין צנחנים בתאונת דרכים. שני ההורים, החתן והכלה של ר' אריה, מתגוררים במושבם עד היום.

אמנם לא כל הפרטים לפני כעת, אבל נראה שהקשר בין הנהגת היישוב ור' אריה נשמר לאורך השנים. הנה למשל, שלוש שנים לאחר ברית המילה, בשנת תשכ"ג, אנו מוצאים את ר' אריה שולח שתי גלוית ברכה מודפסות ומעוצבות, לקראת השנה החדשה, אל ראשי המושב. על הנוסח המודפס הוסיף פנינים בכתב ידו. בשולי הגלויה הראשונה, כנראה אל אברנאל הנזכר, כתב: "שנת שלום ושלוה לפ"ק. לבי רוחש אליך אך טוב מראשית שנה עד אחרית שנה, באהבה", ובראש השניה כתב: "לאחינו היקרים שלומי אמוני ישראל [א-ל מחוברות] במשק אמציה".

בע"ה אשתדל להעלות כאן בעתיד מתצלומי ר' אריה המבקר במושב.

אברהם
הודעות: 1279
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי אברהם » א' אפריל 14, 2019 9:18 pm

יישר כוחך, הרב חלמישצור

קשריו עם המושב אמציה אכן לא מוכרים דיים, אך נזכרו כבר בגליון 'שמחת שלמה' פרשת שלח..

שם הבאתי את מכתבו של ר' אריה לבנו ובו מתאר את הביקור בחתונה הראשונה בישוב (אם יש לך קשר עמם, והם מעוניינים - אוכל לצלם את המקור ולהביא להם):

בשנת תשכ"ד, כאשר חברון היתה עדיין תחת שלטון ירדני, כתב עטרת ראשנו:

"... בשבוע העבר הוזמנתי זה מכבר לחתונה הראשונה במשק אמצי'ה תחת הרי חברון. אם כי אמצתי את כוחותי בעזה"י לנסוע שלש שעות בטקסי... {מכל מקום} שבעתי עונג ונחת לראות בעיני חלק גדול מארץ ישראל כי צריך לסובב הרבה הרים, זה על ספר, ומתחת ההר אפשר לראות את עיר האבות... ראיתי בנים יקרים עובדים אדמת הקודש בזיעת אפם מתוך שמחה וסיפוק נפש, יש להם דיר גדול ולולים הרבה, ב"ה יראי ה', תקנתי להם שמה איזה דברים, יהי נועם ה' עליהם ויכונן מעשה ידיהם..."


אגב אורחא, אולי אתה יודע מה נכלל ב'תקנתי להם שמה איזה דברים'? (גם בתשכ"ד זה בענייני העירוב?)

חלמישצור
הודעות: 1909
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: רבי אריה לוין זצ"ל

הודעהעל ידי חלמישצור » א' אפריל 14, 2019 9:36 pm

וכן למר, הרב אברהם.

החתונה הראשונה, כאמור, נערכה בקיץ שנת תשי"ט (הנה מודעת פרסום הנישואין בעיתון הצופה), ומשכך נראה שיש לתקן את תיארוך המכתב שהבאת, שנכתב שבוע לאחר החתונה. ותיקון הדברים במושב, ככל הנראה, מלמד שמעבר לעירוב - במהלך ביקור החתונה תיקן ר' אריה מה שאפשר לתקן, אולי מזוזות, תשמישי מצווה וכד'. איני יודע.

אגב, ר' אריה מזכיר כאן טקסי, אבל ב"מסורת" היישובית, כפי שציינתי, נקבע שהגיע למקום בג'יפ צבאי. מצב הדרכים אכן היה משובש עד מאוד באותם ימים, עד שאגד התעקשה במשך שנים שלא להעביר במקום אלא שני קווים בשבוע. אולי י"ל שנסע עד לצומת לכיש במונית ומשם בג'יפ...

אכן יש לי קשר ישיר עם המשפחה. אבדוק בע"ה אם יתעניינו. את הנהגת קהילת כרמי קטיף, ציבור היר"ש של אנשי קטיף, פרטים כאלה בהחלט מעניינים. לא לחינם קבעו את המכתבים בביה"כ כאמור.

היכן אפשר להשיג את גיליון "שמחת שלמה" לפרשת שלח?


חזור אל “משפחות סופרים”