הקדוש רבי יחיאל מנמרוב

[אבן זועקת]

האם יש רגלים למה שנמסר ב"משפחות עתיקות בישראל" ועוד שהיה נכד הלבוש?

[נטיעות]

ב"ה

למאי נפקא מינא?
וכי יש בעולם צאצאים של הקדוש רבי יחיאל מיכל מנעמירוב זצוק"ל?

[אבן זועקת]

ב"ה

למאי נפקא מינא?
וכי יש בעולם צאצאים של הקדוש רבי יחיאל מיכל מנעמירוב זצוק"ל?

נפק"מ למקדש אשה ע"מ שרבינו יחיאל מנמרוב היה מצאצאי הלבוש...
ועוד נפק"מ כי משפחת מרגליות המפורסמת משתלשלת מאחיו (או אביו) רבי אלעזר.

[עתניאל בן קנז]

ב"ה

למאי נפקא מינא?
וכי יש בעולם צאצאים של הקדוש רבי יחיאל מיכל מנעמירוב זצוק"ל?

בהחלט ישנם כאלו הטוענים כך. [וביניהם האדמו"ר מגור שליט"א].

[נטיעות]

ב"ה

למאי נפקא מינא?
וכי יש בעולם צאצאים של הקדוש רבי יחיאל מיכל מנעמירוב זצוק"ל?

בהחלט ישנם כאלו הטוענים כך. [וביניהם האדמו"ר מגור שליט"א].

דהיינו?

[עתניאל בן קנז]

מעשה שהיה כך היה. בשמחת 'בר-מצוה' של אחד מצאצאי האדמו"רים, ישב שם ב'אויוון אן' סבא רבה של הבחור הבר-מצוה, יהודי פשוט (הונגרי בעל חליפה קצרה),
[דהיינו נכד של האדמו"ר היה חתן של יהודי חסידי, שחמיו היה יהודי הונגרי, או משהו דומה].
תכלית, בשמחת הבר-מצוה הופיע האדמו"ר מגור שליט"א, כידיד לסבא האחר של הבחור הבר-מצוה. וכאשר הושיביהו במקומו, שם ליבו שהוא יושב סמוך לאיזה יהודי 'פשוט' ובלתי מוכר. אז הוא שאל אותו, 'מיהו כבודו'. הלה ענה לו - 'אני נכד של רבי יחיאל מיכל מנעמירוב'. (מי שמכיר את האישיות המסופרת, יודע שהיה חוזר על ייחוס זה פעמים רבות, והיה מתגאה בו). האדמו"ר מגור השיב לו, שגם הוא נכד מרבי יחיאל מיכל. וא"כ הם מעין 'קרובי משפחה'. ובזה הסתיימה השיחה.
היהודי האמור שמח מאוד בסיפור זה והיה חוזר ומספר זאת לכל מי שרצה לשמוע. וגם אני שמעתיו מפיו כמה פעמים.
עד כאן המעשה.

[אבן זועקת]

בשה"ג השלישי איתא שהרי"מ גאלדשלאג היה מצאצאיו וכ"א בסוף ההקדמה לספר אמרי אמת מבנו הרי"ח עיי"ש סדר היחוס באופן חלקי.
וכן על ר' ליבר הגדול מברדיטשוב ראיתי כתוב שהיה מיוחס להרי"מ מנמרוב ולר"ש אוסטרופולי

[אבן זועקת]

כעת ראיתי שהייחוס מהקדוש מנעמירוב ללבוש נזכר בתרנ"ו ובתרס"ט בהקדמת נכד המחבר לזכרון יוסף (יוסקוביץ) ובהקדמת ר' יעקב אורנר לספר אגודת אזוב. עדיין דרוש מקור יותר קדום.
וזו גם תשובה נוספת לשאלה האם יש ממנו צאצאים.

[עתניאל בן קנז]

בספר 'בעל שם טוב על התורה', ישנה הסכמה של הרבה יהושע העשיל דוד אב"ד שפעס.
ובחתימתו הוא מגדיר את עצמו כנכד רי"מ מנעמרוב הי"ד.

[אבן זועקת]

ב"ה

למאי נפקא מינא?
וכי יש בעולם צאצאים של הקדוש רבי יחיאל מיכל מנעמירוב זצוק"ל?

נפק"מ למקדש אשה ע"מ שרבינו יחיאל מנמרוב היה מצאצאי הלבוש...
ועוד נפק"מ כי משפחת מרגליות המפורסמת משתלשלת מאחיו (או אביו) רבי אלעזר.

בעניין המבוכה הזו:
בהמגי"ח לראס"מ (שנדפסה בסוף ספר מעלות היוחסין) נכתב בזה"ל מו"ה אליעזר בהגאון מו"ה יהודה מפאטעק חתן הגאון מו"ה אליעזר מזלאטשוב אחיו של הגאון הקדוש מו"ה יחיאל מנעמרוב. אך בשער ספר שברי לוחות לרי"מ מנמרוב מפורש ששם אביו היה אלעזר (ולא אחיו) וכן יש לציין שבסוף ההקדמה לספר בנין הבית לרי"מ אלטשולר (בן המצו"ד) כתוב שר' אליעזר מרגליות היה ב"א של הגאון הקדוש מו' יחיאל הי"ד בן הגאון מו' אליעזר זצ"ל וא"כ רבי אליעזר מרגליות היה אחיין של הגאון רי"מ ולא נכד אחיו [וכנראה צריך לפתוח את הר"ת בן אחותו].
בישורון ז האדמו"ר מראדזין נטה לתקן את הייחוס בהקדמת בנין הבית לפי הייחוס שבמעלות היוחסין וצ"ע כי בשער הספר שברי לוחות נראה דלא כמו שכתוב במעלות היוחסין.

[ארזי ביתר]

אמו של הרה"ק רבי שמשון מאוסטרופולי, היתה נכדת הקדוש רבי יחיאל מנעמרוב.

[אבן זועקת]

אמו של הרה"ק רבי שמשון מאוסטרופולי, היתה נכדת הקדוש רבי יחיאל מנעמרוב.

נ"ל שזה טעות גמור. מה המקור?

[ארזי ביתר]

מגילת יוחסין עתיקה.

[לייבעדיג יענקל]

ר' שמשון נהרג בגזירות ת"ח ת"ט בהיותו קרוב לגיל חמישים. כיצד יתכן לומר שהוא היה נינו של רי"מ מנמירוב שנהרג גם הוא באותן גזירות?

[אבן זועקת]

מגילת יוחסין עתיקה.

כמ"ש ר' לייבדיג - זה בלתי אפשרי.
אולי מקור הטעות בכך שר' ליבר הגדול התייחס לשניהם.

[ארזי ביתר]

מגילת יוחסין עתיקה.

כמ"ש ר' לייבדיג - זה בלתי אפשרי.
אולי מקור הטעות בכך שר' ליבר הגדול התייחס לשניהם.

צדקתם ממני. ר' ליבער הגדול נינו של רבי יחיאל מנמרוב.

מאן דהוא יודע איך בדיוק? אצלי כתוב שאמו היתה נכדת רבי יחיאל.


ואגב, אם כך, יש לו צאצאים רבים היום...

[משמרת]

נותרו צאצאים רק מאחיו ר' ידידיה ומאחותו אשת ר' יהודה מרגליות

[קו ירוק]

היתה לי פליאה שהרחיד"א לא הזכירו בשם הגדולים, ואולי משום שלא פקיע שמייהו בעולם התורה עם ספר כלשהוא והיה צעיר יחסית. ואעפ"כ הרי הש"ך מקונן עליו באופן מבהיל.

[משוש דורים]

היתה לי פליאה שהרחיד"א לא הזכירו בשם הגדולים, ואולי משום שלא פקיע שמייהו בעולם התורה עם ספר כלשהוא והיה צעיר יחסית. ואעפ"כ הרי הש"ך מקונן עליו באופן מבהיל.

יש ספר שנדפס מקונטרס קטן שנשתמר מכתביו, שמו 'שברי לוחות'. ועניינו לבאר ע"פ פשט את כל מקום שאחז"ל אל תיקרי אלא, (אל תיקרי הליכות אלא הלכות, וכדומה).

[באמונתו]

בס' "שירת שמואל" עמוד קפ"ה, הביא ספר "שירי הלויים" (לובלין תל"ז - חסר באוצר): וצ"ל אלו ואלו דברי אלוקים חיים, כשאומר דברי תפילות ותחנונים [בהכנעה] ובשברון לב, אז יניח ידיו זו ע"ג זו כעבדא קמי מרי', כי אז צריך יראה ורעדה, כמש"ה עבדו את ד' ביראה, וכשאומר קדיש וקדושה, ודברי שיר ושבח, אזי צריך התעוררות, שמחה ואהבה, כי מצד האהבה והשמחה משורר האדם לקונו בקדושה ובטהרה, לכן יזקוף שתי ידיו למעלה, להמשיך הקדושה העליונה על עשרה אצבעותיו, [כידוע] ליודעי חן, וכן נראה שהוא דעת הרב הגדול החסיד בספרו לוחות הברית בהלכות תפלה ע"ש וז"ל, וכשתגיע להתעוררות גדול יזקוף עשר אצבעותיו למעלה וכו',
וכן ראיתי בקטנותי, [כשהייתי] רך בשנים, משתעשע אצל דודי, איש אלקים קדוש וגאון כמוהר"ר יחיאל מיכל הי"ד במהרה בימינו שנהרג בק"ק נעמראב הגדולה, והייתי אצלו שתי שנים קודם גזירות ת"ח, והתבוננתי אליו בכמה פעמים בעת תפילתו תפלת י"ח, והי' מגביה ידיו למעלה כל ברכת אבות, ואוי לי שלא זכיתי עדיין לשנים, לראות מראות אלקים, פני המנורה הטהורה, לעמוד על סוד השגת חכמת התורה, אף גם בכל [החכמות] הי' מלא כדת וכשורה, אחת מהנה לא נעדרה, כי נלקח ארון אלוקים בעוונינו, ויתהלך את אלקים ואיננו, יהי רצון שיזכה במהרה בימינו לעמוד לתחיית המתים בהדר גאונו...
וע"ש בספר שירי שמואל עמוד קס"ז, קס"ח, רי"ג, פרטים חשובים אחרים, בעניין גדולת רי"מ, ולגבי המתייחסים אחריו, ובעניין חבלי משיח משנת ת"ח בשמו.

[ציטרון]

image.jpg (1.81 MiB) נצפה 5822 פעמים

image.jpg (1.72 MiB) נצפה 5822 פעמים

אחיינו של הרי״מ, ר׳ יצחק מוכיח ב״ר ידידיה, בסוף הקדמתו לשברי לוחות.
כותב במפורש ״שלא נשאר מהרב הנ״ל לא נין ולא נכד״..