הגר"ח שמואלביץ היה מספר רבות בשיחותיו על הדברי חיים מצאנז זצ"ל שהוצע לבתו של הברוך טעם זצ"ל, אך החסרון היה שהבחור היה צולע במקצת ואשתו של הברוך טעם התנגדה בשל כך לשידוך.
באותה תקופה נזקק הברוך טעם בפקודת הרופאים לשתות קפה עם חלב לפני התפילה, ויהי היום בוקר אחד אשתו של הברוך טעם הגישה לפניו את הקפה עם חלב, ובדרך החליקה ונפלה ושברה את רגלה, תיכף אמרה הרבנית עונש זה הגיע לי מכיון שהכנתי את הקפה לבעלי לפני התפילה.
והיה הגר"ח שמואלביץ מסיים, שבמקום ללמוד את הלקח האמיתי ואת המידה כנגד מידה שנענשה בה, שמכיון שלא חפצה בגאון הצעיר כחתן עקב היותו צולע לכן נענשה ברגלה, תחת זאת תלתה זאת בדברים אחרים שאינם חטאים.
הגר"ח היה מאריך ומרחיב תדיר בענינים אלו, ואמר למשל שדרכו של עולם שהבעל יודע את חובותיה של אשתו כלפיו ואילו האשה יודעת היטב את חובותיו של הבעל אליה, הבעל נוהג לצטט תמיד באוזניה "איזו היא אשה כשרה העושה רצון בעלה", ואילו אשתו משיבתו לעומתו "ומכבדה יותר מגופו", בשעה שעל כל אחד לדעת ולשנן את המוטל עליו.
עכ"פ מה מקור הסיפור עם הברוך והדברי חיים?