הגאון ר' גדליה נדל זצ"ל

[באמונתו]

ולמה דוקא במוסף של שבת נזכרים באותיות מנצפ"ך?

כמדומני שהם באמת תוספת מאוחרת.

[מלכיאל גרינוולד]

אני מכיר עוד יהודי צדיק שליט"א שאינו אומר כלל יקום פורקן (ואף לא ברכת החודש) וכ"ז משום שאילת צרכים בשבת. וכמובן שאינו ענין להשמטת טופס תפילה (או למה שנראה בעיני המתפללים כטופס תפילה).

בעניין ברכת החודש ראוי לדייק. "יהי רצון" בוודאי נכללת בשאילת צרכים האסורה בשבת, והיא אכן הוספה מאוחרת בסידורים מהדור האחרון. אך אין הדבר כן בנוגע לאמירת "יחדשהו", לפי שאינה בקשה אלא איחול. שהרי כל ברכת החודש היא הכרזה בעלמא שתיקנו רבותינו להכריז בציבור בלשון ברכה שידעו מתי יהא ר"ח ויזהרו בכל הלכות החודש. ולכן מכריז החזן אחרי קריאת התורה (כפי שמכריז על התעניות) והציבור עונה שהקב"ה יחדשהו לטובה (כשם שאחדים מן הציבור אומרים "לברכה" אחרי "משיב הרוח ומוריד הגשם"), אך לא בתור בקשה הנכללת בבקשת צרכים (כשם שמותר לאחל "שבת שלום").

[באמונתו]

"יקום פורקן", הלא עיקר תקנתו וקביעתו בידי הגאונים, לאומרו בשבת נתקנה, ואיך ייתכן לומר שבשבת אסור אמירתו?!

"בבל" שמוזכר ביקום פורקן, לענ"ד הכוונה היא לכל מדינת הים - חו"ל, שכולם מכונים: בבל, ביחס אל א"י.
כדוגמא בעלמא, ראה חזון איש בקובץ אגרות חלק א’ אגרת קע”ז כתב וז”ל, כי ארץ פולין אשר הישיבות קבועות בה, והחסיד החפץ חיים שליט”א שוכן בה, ושאר גדולי התורה והיראה - דינה כארץ ישראל, ושאר מדינות כחוץ לארץ. ע”כ.
ארץ פולין עשויה להיות דינה כא"י, שאר מדינות כ"ש יכולות להיקרא בבל.

[פולסברג]

פסק מר''ג ז''ל בהל' ריבית
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 05&hilite=

[פולסברג]

.

[בתוך הגולה]

מה ידוע על מצוא המשפחה?

בשו"ת ברכת רצ"ה לרצ"ה אורנשטיין סי' י' יש תשובה בדבר פלוני: 'שמואל ב"ר גדליה נאדל'.
שיווי השמות מסקרן מאד אלא שרצ"ה הוא מרבני גליציה ואילו רג"נ נולד בליטא. אמנם יתכן מאד שאבות אבותיו נדדו ממדינה למדינה כמצוי טובא.
[ניסיתי לשגר אנשים לבני המשפחה כדי שיבררו אצלם אך "משום מה" לא מצאתי מתנדב...]

[מראה כהנים]

לרגלי יום השנה לפטירתו

[באמונתו]

על קשרי רבינו זצ"ל עם מרן ר"ח זצ"ל, מצ"ב:

[פלוריש]

כתב הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל (ספר הזכרון לרב דב שורצמן עמ"ס סוכה):
בשנת תש"ג, בהיותי לומד בישיבה הגדולה בפתח תקוה, כבחור מצעירי ביהמ"ד, והגיע לישיבה השקדן הנורא, הבחור, ארז הלבנון, ר' גדליה נדל זצ"ל. והיו בינינו גם שיחות חולין, וסיפר לי שעוד יש בדורנו בחור בעל דרגא, והוא צעיר, ולומד ש"ס בחזרות של עשרות פעמים, הוא דב שוורצמן מתל אביב, לומד בישיבת חברון, תורתו משמחתו ומלבשתו חן של ענוה ויראה, והפליג לספר מהנהגותיו הן בביהמ"ד והן בנסיעותיו.

[משה פרץ]

האם הקב"ה ברא מהזן הזה יותר מזוג א' והוא פיזר אותם, זוג כאן וזוג כאן?
ההוא אמר שמוצא חן בעיניו ההסבר הזה. למה לא?
דומני שר' גדליה אמר לו שזה אולי יותר כפירה,
כי במקראות משמע שנברא רק זוג אחד מכל זן

דומני שבספרו כתוב שהיו כמה אדה"ר.

[משה פרץ]

ר' גדליה ז"ל היה נוסע הרבה לשטראסבורג (צרפת) למסור שיעורים בבית מדרש הסטודנטים דשם.

גם היה מבקר במוזיאון הלובר בפאריש

[ספרים וועלט]

מה ידוע על מצוא המשפחה?

בשו"ת ברכת רצ"ה לרצ"ה אורנשטיין סי' י' יש תשובה בדבר פלוני: 'שמואל ב"ר גדליה נאדל'.
שיווי השמות מסקרן מאד אלא שרצ"ה הוא מרבני גליציה ואילו רג"נ נולד בליטא. אמנם יתכן מאד שאבות אבותיו נדדו ממדינה למדינה כמצוי טובא.
[ניסיתי לשגר אנשים לבני המשפחה כדי שיבררו אצלם אך "משום מה" לא מצאתי מתנדב...]

הרצ"ה על אף יחוסו מגליציה היה רב בבריסק דליטא והרבה מתשובותיו נכתבו שם. כדאי לבדוק.

[סוקולקה]

כתב הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל (ספר הזכרון לרב דב שורצמן עמ"ס סוכה):
בשנת תש"ג, בהיותי לומד בישיבה הגדולה בפתח תקוה, כבחור מצעירי ביהמ"ד, והגיע לישיבה השקדן הנורא, הבחור, ארז הלבנון, ר' גדליה נדל זצ"ל. והיו בינינו גם שיחות חולין, וסיפר לי שעוד יש בדורנו בחור בעל דרגא, והוא צעיר, ולומד ש"ס בחזרות של עשרות פעמים, הוא דב שוורצמן מתל אביב, לומד בישיבת חברון, תורתו משמחתו ומלבשתו חן של ענוה ויראה, והפליג לספר מהנהגותיו הן בביהמ"ד והן בנסיעותיו.

ממה שידוע לי, הרב גדליה נדל בן ר' ראובן בן ר' ברוך מנדל בן ר' הירש; כולם משאוולי ולפני זה משידלעווע, ליטא

[גיזונטע קאפ]

הוא ור' הלל זקס היו קרובים דרך אביו ר' מענדיל, שאגב גם הוא היה שידלווער