.השוחט כתב:גא"מ להודאה. לדורשי שקישר ולר' זאב שהעלה בשעתו.
לבושתי לא ידעתי על קיומו של קונטרס זה כלל.
בחלקו השני יש ריכוז של כל הדברים שנאמרו בשעתו בהספדים. ממש נורא ונפלא (ומייתר לגמרי את זכרונותיי הדלים).
הקריאה הזכירה לי עוד זוטות, אבל כבר אין בהם צורך לאור המידע המדוייק והאמין דשם.
הסיפור הזה בהשמטת זהות 'אחד מתלמידי הישיבה שעם השנים נודע כת"ח גדול' מופיע גם בספר שיחות עם ר' שלמה הופמן. שם יש עוקץ אחר לגמרי לסיפור. הנושא היה שאותו ת"ח טען שלרב הרצוג אין כמעט זמן ללמוד מרוב עיסוקיו בעניני ציבור, וממילא אין לו דין ת"ח, וע"ז ייסד ר' אהרן שכיון שלומד בכל דקה פנויה שיש לו, הרי שלא איבד את דין ת"ח. וזו למתבונן הגדרה עצומה ונפלאה במהות ענין ת"ח.אליסף כתב:בספר 'שלמה משנתו' על הרב שלמה הופמן מסופר שר' גדליה רצה לזרוק אבנים (?) על הרב הרצוג בהספדו על הרב דסלר ור' שלמה הופמן גרר אותו לר' אהרן קוטלר שפסק שיש להרב הרצוג דין תלמיד חכם ואסור לבזותו.
קשה להאמין.
חרסון כתב:אתעניין לדעת מה הי' טיב קשריו עם ר' חיים גריינימן זללה"ה. (מאמץ זכרוני, ולא זכור לי ששמעתי משהו על כך)
לב_לדעת כתב:בכלל אני לא כ'כ מצליח להבין, סיפרו שעלו למרן הסטייפלר והתלוננו לפניו על אמירות של הגרג'נ, ולאחר שאמרו המקור גירשם הסטייפלר מביתו,
ואני בצ'ע וכי מכיון שת'ח גדול וחשוב אמר אמירות בעייתיות לכן הם כשרות, וממתי מתייחסים לאומר. מתייחסים לנאמר.
ואם הגרג'נ דיבר דברים שאינם ראוים להיאמר, על גבול האפיקורסות (ומסתבר שכך דאל'כ לא היו עולים להסטייפלר) אז צריך לצאת נגד בכל הכח. יהיה ת'ח גדול ככל שיהיה.
מקדש מלך כתב:לב_לדעת כתב:בכלל אני לא כ'כ מצליח להבין, סיפרו שעלו למרן הסטייפלר והתלוננו לפניו על אמירות של הגרג'נ, ולאחר שאמרו המקור גירשם הסטייפלר מביתו,
ואני בצ'ע וכי מכיון שת'ח גדול וחשוב אמר אמירות בעייתיות לכן הם כשרות, וממתי מתייחסים לאומר. מתייחסים לנאמר.
ואם הגרג'נ דיבר דברים שאינם ראוים להיאמר, על גבול האפיקורסות (ומסתבר שכך דאל'כ לא היו עולים להסטייפלר) אז צריך לצאת נגד בכל הכח. יהיה ת'ח גדול ככל שיהיה.
ודאי שמתייחסים גם לאומר.
הייתי שמח להאריך ולהסביר מדוע הנאמר אינו נכון, אלא שאין כעת בידי. ומשום כבוד נשוא האשכול זצ"ל לא השארתי הדברים בשתיקה.
איש_ספר כתב:פלוני שידע על עיסוקי בעבר בתפילת מוסף, גילה את אוזני, שר' גדליה בחר לו בתפילת מוסף של שבת נוסח הרמב"ם וספרד הקדום, 'למשה צוית', משום שתכנת שבת 'לא מצא חן בעיניו'. (זה כמובן שייך לערך ר' גדליה ולא לערך תפילת מוסף...), פגשתי את נכדו, וזה העמיד את השמועה על מכונה: ר' גדליה אכן לא אמר 'תכנת שבת', משום שהוא לא הבין את משמעות הדברים, 'ומה שהוא לא מבין הוא לא אומר', אבל לא כדברי המספר שהוא אמר למשה ציות, אלא שהוא התחיל ישר מענייני הקרבנות, (אולי יה"ר מלפניך שתעלינו וכו ושם נעשה וכו' ככתוב ביום השבת וגו'). ביקשתי לפייס דעתו של הנכד, מתוך שחשבתי שיש בו איזה מבוכה, וציטטתי בפניו ס' הפרדס דבי רש"י (או ספר אחר מאותו בית מדרש), שבאמת היה ראוי לפתוח בעניני הקרבנות אלא שעילה מצאו להאריך בתפילה ואומרים תיכנת וכו', וממילא מובן שאינו גוף הנוסח וכו'. הוא הגיב כמי שמוותר על שירותי הסנגוריה, ואמר, סבי לא היה חוקר קדמוניות, אלא מה שהוא לא הבין הוא לא הוציא מפיו, ותל"מ. שאלתי, האם ישנן דוגמאות נוספות בהם יישם ר"ג כלל זה... הלה פטר אותי בחיוך. ורשמתי למשמרת.
בינה נא זאת! כתב:עדות נאמנה שמעתי על הגאון המיוחד ר' דוד צבי הילמן שלא היה אומר 'יקום פורקן', שאמר שאין חברותא כלפי שמיא, ואם אין ישיבת בבל אין מתפללים על שלומה.
מקדש מלך כתב:מה כל כך לא מובן בתכנת שבת?
אני מכיר עוד יהודי צדיק שליט"א שאינו אומר כלל יקום פורקן (ואף לא ברכת החודש) וכ"ז משום שאילת צרכים בשבת. וכמובן שאינו ענין להשמטת טופס תפילה (או למה שנראה בעיני המתפללים כטופס תפילה).מלכיאל גרינוולד כתב:איש_ספר כתב:פלוני שידע על עיסוקי בעבר בתפילת מוסף, גילה את אוזני, שר' גדליה בחר לו בתפילת מוסף של שבת נוסח הרמב"ם וספרד הקדום, 'למשה צוית', משום שתכנת שבת 'לא מצא חן בעיניו'. (זה כמובן שייך לערך ר' גדליה ולא לערך תפילת מוסף...), פגשתי את נכדו, וזה העמיד את השמועה על מכונה: ר' גדליה אכן לא אמר 'תכנת שבת', משום שהוא לא הבין את משמעות הדברים, 'ומה שהוא לא מבין הוא לא אומר', אבל לא כדברי המספר שהוא אמר למשה ציות, אלא שהוא התחיל ישר מענייני הקרבנות, (אולי יה"ר מלפניך שתעלינו וכו ושם נעשה וכו' ככתוב ביום השבת וגו'). ביקשתי לפייס דעתו של הנכד, מתוך שחשבתי שיש בו איזה מבוכה, וציטטתי בפניו ס' הפרדס דבי רש"י (או ספר אחר מאותו בית מדרש), שבאמת היה ראוי לפתוח בעניני הקרבנות אלא שעילה מצאו להאריך בתפילה ואומרים תיכנת וכו', וממילא מובן שאינו גוף הנוסח וכו'. הוא הגיב כמי שמוותר על שירותי הסנגוריה, ואמר, סבי לא היה חוקר קדמוניות, אלא מה שהוא לא הבין הוא לא הוציא מפיו, ותל"מ. שאלתי, האם ישנן דוגמאות נוספות בהם יישם ר"ג כלל זה... הלה פטר אותי בחיוך. ורשמתי למשמרת.
צרף לכאן:בינה נא זאת! כתב:עדות נאמנה שמעתי על הגאון המיוחד ר' דוד צבי הילמן שלא היה אומר 'יקום פורקן', שאמר שאין חברותא כלפי שמיא, ואם אין ישיבת בבל אין מתפללים על שלומה.
ויש לחלק.
מקדש מלך כתב:מה כל כך לא מובן בתכנת שבת?
פרנצויז כתב:שמעתי שהגאון בעל בן איש חי הגיה את הלשון של "תכנת שבת", שבכל הסידורים הספרדים הישנים (כגון דפוסי אמשטרדם, ליוורנו וכו') היה כתוב בסוף תכנת שבת "אז מסיני נצטוו צוויי פעליה כראוי, ותצונו ה' אלקינו להקריב בה קרבן מוסף שבת כראוי".
וכפי מה ששמעתי, הבן איש חי מחק את כל המשפט האחרון: "ותצונו ... מוסף שבת כראוי". [בגלל שלדעתו המשפט הזה מיותר, כי חוזרים פעמיים על אותו דבר].
וברוב הסידורים הספרדים היום (שהם בעקבות נוסח הבן איש חי), הקטע של "תכנת שבת" מסתיים במילים "אז מסיני נצטוו צוויי פעליה כראוי", וכל השאר נמחק.
[ניסיתי לחפש בס' "תקון תפלה" של הבן איש חי, ולא מצאתי כעת היכן כתב את זה].
פרנצויז כתב:וכפי מה ששמעתי, הבן איש חי מחק את כל המשפט האחרון: "ותצונו ... מוסף שבת כראוי". [בגלל שלדעתו המשפט הזה מיותר, כי חוזרים פעמיים על אותו דבר].
וברוב הסידורים הספרדים היום (שהם בעקבות נוסח הבן איש חי), הקטע של "תכנת שבת" מסתיים במילים "אז מסיני נצטוו צוויי פעליה כראוי", וכל השאר נמחק.
[ניסיתי לחפש בס' "תקון תפלה" של הבן איש חי, ולא מצאתי כעת היכן כתב את זה].
ואם כנים הדברים, הוא פלא גדול, איך אפשר למחוק נוסח הקדמונים, בגלל שיש משפט לא מובן?
איש_ספר כתב:מקדש מלך כתב:מה כל כך לא מובן בתכנת שבת?
עי' במפרשים על צוית פירושה עם סידורי נסכיה, למשל, ותמצא איך שזה מפרש בכה וזה בכה, וללמד יצא שמשמעות הדברים הפשוטה סתומה. .
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 106 אורחים
