הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

פרנקל תאומים

ברצוני לפתוח אשכול אודות מו"ר הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה שהרביץ תורה לבני "הישוב החדש" למעלה משישים שנה, והעמיד תלמידים הרבה, רבנן ותלמידיהון, ת"ח מופלגים, ראשי ישיבות, ר"מים, רבנים, דיינים ומורי הוראה. כמעט כולם נמנים על היהדות החרדית.

אם יהיה שיתוף פעולה ברצוני לשמוע ולהשמיע:
א) על משנתו החינוכית, שהיתה כידוע באופן של "שמאל דוחה" על דרך שאמרו ז"ל: "זרוק מרה בתלמידים" ו"מקל חובלים" (אע"פ שבא"י אמרו ז"ל "מקל נועם"), ועל דרישתו הבלתי מתפשרת למצוינות שזה לענ"ד המאפיין העיקרי של דמותו, כמו שראיתי מה שהגדיר אחד מגדולי נובהרדוק (אודות הסבא ר' יוזל זי"ע):"חרון האף על חיי השלימות", כלומר- הדרישה התקיפה המתמדת והרוגזת משהו, לשלימות, מבלי לקבל שום תירוצים בסגנון של "אינני יכול/אינני מסוגל" או "קשה לי" וכדו', שהיו למשל ולשנינה בפיו.
ההנהגה הזאת גרמה להרבה מירמור אצל הנערים, אבל בעיניי ראיתי ולא זר בחורים שעי"ז גילו בעצמם כוחות שהם לא האמינו שיש בהם, והגיעו להישגים שבתחילה היה קשה להאמין שבידם להגיע אליהם.
ב) על משנתו הלימודית: הכוונתו ביסודות הלימוד וההבנה (מנהגו היה לפתוח את מחצית השנה הראשונה עם בני השיעור הנמוך, ולסיים את מחציתה השנייה עם בני השיעור הגבוה, וכך ללוות את התלמידים מראשית כניסתם בשערי הלימוד עד מעברם לישיבה גדולה).
כמו"כ הדרכתו לחיים בהלכות דיעות ודרך ארץ עם שמירת הסדרים הקפדנית והפדנטיות הידועה שלו.
אפשר לצרף כל מיני "אמרות כנף" ומאמרים שונים שלו שביטאו את האמור בשני הסעיפים הנ"ל.
ג) ועל הפן האישי: מה שהסתתר מאחרי המעטה הקשוח והציני משהו שלו, התמדתו בתורה, דאגתו לעתידם הרוחני של תלמידיו, ימי חורפו בצל רבו המובהק מרן הגר"ש שקופ זי"ע, בית הוריו ומשפחתו, וקורותיו בימי הזעם וההסתר פנים.
כמו"כ, אבקש מכל מי שיכול, להעלות תמונות שלו מהעבר (כלו' לפחות שלושים שנה אחורה) או תמונות שלו עם גדולי התורה וראשי הישיבות.
לעזרתכם אודה.

אום אני חומה

באמת היה תמוה בעיני איך זה שאין כאן אשכול על מו"ר ז"ל. יישר כחך!

אכן כבר נזכר שמו באיזהו מקומן, והנה כאן תמונה כשעוד היה זקנו שחור: viewtopic.php?f=19&t=6200&p=54232%D7%A7%D7%99#p54232
מדהים הדמיון לבנו הרב כתריאל שליט"א!
אמנם זה סותר את מה שאמר לנו פעם: 'אני - נולדתי זקן'..

וכאן אשכול על משפחת אשתו שתחי': viewtopic.php?f=19&t=18691&p=#p181053

קשת תלמידיו רחבה עד מאוד, גם כאלו שלא היית מאמין. כמה שמות לדוגמא: ר' יגאל רוזן, אחיו ממכון צומת, ר' שלמה לווינשטיין, ר' יונה זילושינסקי ר"מ בפונביז', ר' משה שמידע ר"י גרודנא אשדוד, הרב נויגרשל, הרב שרמן, הרב גצל משגיח ישיבת איתרי, ר' עקיבא קיסטר ר"מ יד אהרן, הרב עוזר ר"י איתרי, הרב דרעי מקרית הרצוג שנפטר לפני מספר שבועות, הרב משה לוי זצ"ל מכסא רחמים, הרב ישעיהו הדרי מישיבת הכותל ועוד ועוד רבים וטובים.

הנהגתו עם תלמידיו הייתה בקשיחות שלא מצויה בדור התפנוקים שלנו. כשגדלתי וקראתי קצת הבנתי שכך חינכו באירופה. אמנם בד בבד היה איש שיחה מרתק שידע למצוא מסילות אצל כל שומעיו, מה חבל שלא כ"כ זכינו להכיר פן זה, הורינו זכו יותר.

אכן חינך ל'תאכל בזמן תישן בזמן תלמד בזמן'..

היה מקפיד מאוד שההסברה תהיה ברורה בתכלית ומכוונת להגדרה המדוייקת, היה כותב על הלוח שאלה כגון 'מה זה מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו' והיה נותן לתלמיד לכתוב תשובה, כמובן שהלה כתב וכתב, 'כשראובן מלווה לשמעון---', אבל הוא לא היה מוותר עד שראה את המילים המדוייקות שרצה שייכתבו. במקרה הזה - לא אמרינן פרוע מיגו דמזויף.

יש לציין שהקפיד תמיד לומר 'כאן זו לא ישיבה, זה הכביש לישיבה'. שמענו את זה פעמים רבות מאוד. ואכן משפחתו המפוארה שכולם בני תורה תעיד על האיש ועל דרכו.

ע"כ בקיצור נמרץ, במקום שראוי להאריך, ואולי בהמשך האשכול אי"ה.

דן בן יעקב · הודעהעל ידי **דן בן יעקב** » א' יולי 10, 2016 9:55 pm

אכן כבר נזכר שמו באיזהו מקומן, והנה כאן תמונה כשעוד היה זקנו שחור: viewtopic.php?f=19&t=6200&p=54232%D7%A7%D7%99#p54232
מדהים הדמיון לבנו הרב כתריאל שליט"א!
אמנם זה סותר את מה שאמר לנו פעם: 'אני - נולדתי זקן'..
איפה הוא בתמונה?

קשת תלמידיו רחבה עד מאוד, גם כאלו שלא היית מאמין. כמה שמות לדוגמא: ר' יגאל רוזן, אחיו ממכון צומת, ר' שלמה לווינשטיין, ר' יונה זילושינסקי ר"מ בפונביז', ר' משה שמידע ר"י גרודנא אשדוד, הרב נויגרשל, הרב שרמן, הרב גצל משגיח ישיבת איתרי, ר' עקיבא קיסטר ר"מ יד אהרן, הרב עוזר ר"י איתרי, הרב דרעי מקרית הרצוג שנפטר לפני מספר שבועות, הרב משה לוי זצ"ל מכסא רחמים, הרב ישעיהו הדרי מישיבת הכותל ועוד ועוד רבים וטובים.
גם הגר"ב ויסבקר ר"י "בית מתתיהו" מתלמידיו.
ואימרת כנף מפורסמת שלו "יש ישיבת נהרדעא (ישיבה תיכונית מסוימת) ויש סורא פינת פומפדיתא" (הישיבה שכנה בפינת הרחובות סורא ופומפדיתא).
וד"א בעניין הקשיחות שלו והנהגתו עם תלמידיו - הגר"י רוזן ר"י "אור ישראל", תלמידו, מיישם את (כמעט כל) שיטותיו.

פרנקל תאומים

.אני חושב שר"ב וייסבקר לא למד ב"היישוב", כ"א בכפר הרואה.
מה שאתה כותב על נהרדעא צריך להיות משנותיו האחרונות ממש, שהרי הישיבה התיכונית הזו די חדשה.
בכ"א "היישוב " נמצא ב"פומבדיתא פינת נהרדעא" ולא בפינת סורא.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' יולי 10, 2016 10:39 pm

פרנקל תאומים כתב:.אני חושב שר"ב וייסבקר לא למד ב"היישוב", כ"א בכפר הרואה.

אכן. לעומתו, לרב ישראל שחור, בן המושב 'חיבת ציון' הסמוך לכפר הרא"ה, המליץ הרב נריה ללכת ללמוד ב'היישוב'.

נוטר הכרמים

יש להעיר, כי לא כל מי שלמד ב'ישוב' נחשב ל'תלמידו', לפחות לפי הכרתם הם. ואכמ"ל.

אום אני חומה

נוטר הכרמים כתב:יש להעיר, כי לא כל מי שלמד ב'ישוב' נחשב ל'תלמידו', לפחות לפי הכרתם הם. ואכמ"ל.

אתה מעלה נקודה חשובה, ובדידי הווה עובדא:
למחרת ההלוויה נזדמן לי לשבת ליד ת"ח מופלג, מרביץ תורה ובר מעלה (לא מאלו שהזכרתי) שלמד ביישוב. בא מישהו ושאל אותו 'למה לא היית בהלוויה?' ענה לו אותו ת"ח 'לא ידעתי, לא אמרו לי' (לא היו מודעות אבל וגם רמקולים רק בבני ברק), אחרי שהשואל פנה לדרכו סח אותו ת"ח 'מה היה לי ממנו, רק עגמת נפש, רק צרות, לא רציתי ללכת ללוויה'.
לימים פגש אחד מבני משפחתי שני יהודים חשובים, בני כיתתו של אותו ר"מ, ותוך כדי הדברים נתגלגלה השיחה גם עליו והם מספרים לו 'אתה יודע מיהו אותו ר"מ, הוא גדל באיזו שכונת מצוקה ב-----, היישוב הציל אותו, מי יודע מה היה יוצא ממנו אם לא היה מגיע ליישוב'. הנקודה ברורה.

סיפר לי אחד מרבותי, ת"ח גדול (שלא הזכרתיו לעיל, ג"כ בוגר המקום), שכשאחיו, יהודי בר אוריין שקצת מפורסם בציבור שלנו, הגיע להיבחן, שאל אותו רביל (קיצור של 'ר' יידל'): מה אתה לומד, השיב הלה: אלו מציאות. אמר לו רביל 'לך תביא מהארון'. ניגש הנער לארון, חבוש כיפה הסרוגה ועטור במכנסיו הקצרות וחיפש מסכת אלו מציאות. חיפש וחיפש אך לא מצא.. היום הוא בר אוריין, יר"ש מרבים, מזכה הרבים בכל מיני פרוייקטים, אב למשפחה גדולה שכמעט כולם אברכים בני תורה. מי פעל אלה? מי חולל את זה? 'הזקן' זכרו לברכה! וודאי שאין צורך להשוויץ בשנות לימודי שם, אבל ברבות השנים למדתי שגם אין כ"כ מה להתבייש או להסתיר..

אום אני חומה

אגב, כמדומה שלאחר פטירתו קראתי שהייתה לו איזו יראת כבוד שמחמתה הרגיש שהוא לא ראוי לספר על רשש"ק. כותבי הספר על רשש"ק ('תורה יבקשו מפיהו'?) פנו אליו בשעתו וביקשו ממנו בתור בעל זיכרון פנומנלי שיספר להם על רבו ועל הישיבה. הוא סירב, מלבד שתי עובדות שוליות שנדפסו בהערות וגם זאת בעילום שם ('שמענו מהרב י.ק.').
אם כי היו פה ושם תלמידים שנתקרבו קצת וסיפר להם איך הגיע לישיבה לשיעור של ר' שמעון ולא הבין מילה, ומרוב עגמ"נ פרץ בבכי עד שהרב גוסטמן שם לבו אליו ולקח אותו לחדר שלו ונתן לו כוס חלב, ואח"כ ביאר לו את כל השיעור. (ומכאן נלמד איך חסד פעוט שאדם עושה יכול לבנות בן אדם עד שעשרות שנים אח"כ עדיין יזכור לו לטובה).

היה לו זיכרון מדהים, לא רק בד"ת. הוא זכר כל תלמיד באיזו שנה התחיל ואיזו מסכת למד ואיזה ציון קיבל באנגלית באמצע כיתה ב'..(והשנה קראתי כעי"ז אף על הגרמי"ל) ואף גדולי ישראל ידעו והעריכו. סיפר פעם בשיעור שפגש את הגאון ר' יהודה עדס בחתונה ושאל אותו איך בדיוק ר' שמעון אמר את החקירה בנדרים כך או כך. אמנם הייתה לו שובבות מסויימת, ולא תמיד חשף את כחו. סיפר בוגר שניגש אליו פעם בחתונה לומר לו שלום עליכם, ור' יידל שואל אותו 'מי אתה?', החליט הלה להתחכם כנגדו והשיב 'אופס סליחה, טעיתי וחשבתי שאתם מישהו אחר', נפנה והלך. לימים פגש את הגאון ר' שמואל גרוסברד זצ"ל (מהר"מים שם) שאותו בוגר היה קצת מקורב אליו, ומיד כשראהו ר' שמואל פנה אליו בבת שחוק 'הכנסת לו את זה טוב'..

ומדאיירינן בר' שמואל, כדאי לציין את הרגיל על לשונו, וזה מתקשר למה שכתבתי לעיל: 'אנחנו הבייקער'ס'. רצונו לומר, יהודי מגיע למכולת בבוקר, פוגש את נהג המשאית של אנג'ל ומודה לו מקרב לב שהביא היום את הלחם, פוגש את מסדר המדפים ומודה לו ששם את הלחם על המדף בצורה נאותה, פוגש את בעל המכולת מאחורי הקופה ומודה לו שמכר לו את הלחם, ר' ייד, למי שכחת להודות?? לפועל השחור שעמד באישון לילה ואפה לך את הלחם שקנית זה עתה. אתה לא תכיר אותו לעולם ולא תודה לו. כשאתה קונה את הלחם הוא כבר בדרך לישון. 'אנחנו הבייקער'ס'. כולם יודעים שפלוני למד בישיבה פלונית אצל ראש ישיבה פלוני, אף אחד לא זוכר מי לקח את חומר הגלם, מי עיצב את כלי הקיבול, מי הקנה השקפות תורניות בסיסיות ודרכי לימוד והבנה. ולענ"ד זה לא נוגע רק לר"מים ביישוב אלא לכל ישיבה קטנה סטנדרטית. הלא כן?!

יהודה בן יעקב

אמנם האשכול נפתח לספר בשבחו של אותו צדיק, שזכה להעמיד תלמידים הרבה.
אך אני לכשעצמי שמעתי עליו שהיה אומר שעל כל תלמיד יודע בתחילת דרכו איך יהיה בסוף שנותיו בישיבה, וכן שמעתי מא' מבני משפחתו הקרובים [שאף קרוב אלי] שרצה להראות לו מה שכתב על תלמיד א' [שהלה מכירו באופן אישי] בתחילת שנותיו בישיבה ואיך שהם התממשו בסוף הדרך.
אני לכשעצמי ראיתי בזה חסרון מסויים, אשמח אם תלמידיו או אחרים יעמידו אותי על טעותי, תפקידו של מחנך הוא לדעת להדריך את החניך ולשנותו למוטב, ואיך יוכל המחנך לומר בראשית הדרך כי כך יהיה סופו של החניך, משמע שאין כאן חינוך כלל!!!
ואולי שמועותיי אינם נכונות, ואבקש סליחה על כל הנכתב.

אום אני חומה

איני רואה כאן קושיה. הוא הכיר את יכולות החינוך שלו וצפה כיצד יראה הבחור אחרי חמש שנות משטר אינטנסיבי, בהתחשב בנתוני הפתיחה כמובן.
אגב, האגדה מספרת שהתבטא אודות יגאל עמיר (ג"כ בוגר, כידוע) 'הבחור הזה יהיה רוצח'.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' יולי 11, 2016 10:05 pm

אום אני חומה כתב:איני רואה כאן קושיה. הוא הכיר את יכולות החינוך שלו וצפה כיצד יראה הבחור אחרי חמש שנות משטר אינטנסיבי, בהתחשב בנתוני הפתיחה כמובן.
אגב, האגדה מספרת שהתבטא אודות יגאל עמיר (ג"כ בוגר, כידוע) 'הבחור הזה יהיה רוצח'.

מטיבן של אגדות כאלה שהן נוצרות תמיד אחרי המעשה.

אגב, כששכב הרב נריה בחוליו אשר ימות בו (נלב"ע בי"ט בכסלו התשנ"ו, כחודש אחר הרצחו של רבין) נודע לו שר' יידל רצה לזרוק את יגאל עמיר מהישיבה, והפיקוח לא אפשר. הוא זימן אל בית החולים את המפקח הארצי ונזף בו על המדיניות שלא מאפשרת עצמאות בתחום הנ"ל.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' יולי 11, 2016 10:07 pm

מ"ט? כי אם היה זורק אותו מהישיבה היה מתפתח בכיוון אחר?

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' יולי 11, 2016 10:13 pm

אוצר החכמה כתב:מ"ט? כי אם היה זורק אותו מהישיבה היה מתפתח בכיוון אחר?

קשה לי להאמין.
הדגש הוא על כך שאם ראש ישיבה החליט בכובד ראש (ואקווה שכן הוא גם אצל ר' יידל) לסלק לצמיתות תלמיד מישיבתו, לדעת הרב נריה אין זכות לפיקוח להתערב, וכדבריו: "עדיף שאמא אחת תבכה, מאשר 40 אמהות".

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' יולי 11, 2016 10:15 pm

אבל זה בדיוק מה שאני תמה. למה הנושא של יגאל עמיר ודווקא אחרי רצח רבין הניע אותו לנזיפה? זה היה המקרה הראשון ששמע על סיפור כזה שהפיקוח מתערב?

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' יולי 11, 2016 10:25 pm

ברור שלא (ואם זה היה מקרה חריג, אני מניח שגם הנזיפה היתה קלה, אם בכלל היתה). זה היה ניסיון להשפיע דרך שיטת 'אמרתי לכם!'.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ב' יולי 11, 2016 10:28 pm

וזה מה שאני שואל. מה האמרתי לכם כאן. הרי לא סביר, כפי שאמרת גם אתה, שהיה לזה איזה השפעה על התוצאה עליה דיבר.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' יולי 11, 2016 10:46 pm

אוצר החכמה כתב:וזה מה שאני שואל. מה האמרתי לכם כאן. הרי לא סביר, כפי שאמרת גם אתה, שהיה לזה איזה השפעה על התוצאה עליה דיבר.

עוד ניסיון. למיטב ידיעתי, הניסיון אכן לא השפיע.

אום אני חומה

לא שמעתי מעולם שמישהו התערב לר' יידל בנושאים חינוכיים,
זה גם זר ומוזר לאופיו של האיש והמוסד.

בהקשר לנושא שהוזכר לעיל, כעת אני נזכר שהיה תלמיד שהוא כ"כ שנא עד כדי שבתמונת המחזור עיוות את שמו, 'כדי שלא יגידו בעתיד שהוא למד אצלנו'. צעד חריג במיוחד.
לפני כמה שנים נתפס הלה בהונאת פונזי.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יולי 12, 2016 12:14 am

האם המשפחה לא הוציאה ספר זכרון ?

פרנקל תאומים

רבותי, כבר פעמים כתבתי תגובה ארוכה ומפורטת לאחר שהתחברתי, ובכ"ז כשלחצתי על "שלח",או על שמור טיוטה, נכתב לי שעלי להתחבר והכל נמחק. מה עושים? יש דרך לשחזר את מה שכתבתי?

פרנקל תאומים

לאיש ספר, ר' יידל ביקש טרם פטירתו שלא יפרסמו על מועד הלוויתו ע"י מודעות אבל, שלא יעשו הספדים ושלא יוציאו ספרי זיכרון וכל כיו"ב...
למי שהכירו זה היה האיש. זה לא היה אצלו ענין של ענווה בכלל, כ"א סוג של בוז וציניות כלפי טראסק או טררם שיעשו סביבו...

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' יולי 12, 2016 12:51 am

אום אני חומה כתב:לא שמעתי מעולם שמישהו התערב לר' יידל בנושאים חינוכיים,
זה גם זר ומוזר לאופיו של האיש והמוסד.

לא כתבתי שהרב נריה התערב בנושאים חינוכיים ובכלל, שיחתו עם המפקח היתה כעשור מאז שעלתה האפשרות לסלק תלמיד מהיישוב, ולכן גם כל מהותה היתה עקרונית וכללית, ולא ביחס לישיבה מסויימת או תלמיד מסויים.

פרנקל תאומים

הרב לייטנר,
כוונתו של אום אני חומה לומר שכשר' יידל רצה להעיף תלמיד מהישיבה, הוא עשה זאת, וציפצף על משרד החינוך והפקחים מבלי להניד עפעף...
ולכן הסיפור מעיקרו צ"ע.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' יולי 12, 2016 1:38 am

פרנקל תאומים כתב:הרב לייטנר,
כוונתו של אום אני חומה לומר שכשר' יידל רצה להעיף תלמיד מהישיבה, הוא עשה זאת, וציפצף על משרד החינוך והפקחים מבלי להניד עפעף...
ולכן הסיפור מעיקרו צ"ע.

אני מעדיף להאמין לסיפור זה, מאשר לאגדה שר' יידל אמר על יגאל עמיר שהוא עוד יהיה רוצח...

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יולי 12, 2016 1:01 pm

פרנקל תאומים כתב:לאיש ספר, ר' יידל ביקש טרם פטירתו שלא יפרסמו על מועד הלוויתו ע"י מודעות אבל, שלא יעשו הספדים ושלא יוציאו ספרי זיכרון וכל כיו"ב...
למי שהכירו זה היה האיש. זה לא היה אצלו ענין של ענווה בכלל, כ"א סוג של בוז וציניות כלפי טראסק או טררם שיעשו סביבו...

לפני כמה שנים אחד מנכדיו דיבר איתי על רעיונות המתרקמים להוצאת ספר זכרון. ולכן שאלתי.

אום אני חומה כתב:ומדאיירינן בר' שמואל, כדאי לציין את הרגיל על לשונו, וזה מתקשר למה שכתבתי לעיל: 'אנחנו הבייקער'ס'. רצונו לומר, יהודי מגיע למכולת בבוקר, פוגש את נהג המשאית של אנג'ל ומודה לו מקרב לב שהביא היום את הלחם, פוגש את מסדר המדפים ומודה לו ששם את הלחם על המדף בצורה נאותה, פוגש את בעל המכולת מאחורי הקופה ומודה לו שמכר לו את הלחם, ר' ייד, למי שכחת להודות?? לפועל השחור שעמד באישון לילה ואפה לך את הלחם שקנית זה עתה. אתה לא תכיר אותו לעולם ולא תודה לו. כשאתה קונה את הלחם הוא כבר בדרך לישון. 'אנחנו הבייקער'ס'. כולם יודעים שפלוני למד בישיבה פלונית אצל ראש ישיבה פלוני, אף אחד לא זוכר מי לקח את חומר הגלם, מי עיצב את כלי הקיבול, מי הקנה השקפות תורניות בסיסיות ודרכי לימוד והבנה. ולענ"ד זה לא נוגע רק לר"מים ביישוב אלא לכל ישיבה קטנה סטנדרטית. הלא כן?!

כעי"ז אמר החת"ס מול צדיקי החסידות: אנחנו מסיקי התנורים. כידוע.

פרנקל תאומים

איש ספר,
במחשבה שניה, באמת,בשנת תשע"א(חמש שנים לאחר פטירתו),יזמו בוגרים של הישיבה (נראה לי שר' צבי רייזמן המפורסם היה הדומיננטי שם), הכנסת ס"ת לעילוי נשמתו להיכל הישיבה. ועשו מזה אירוע גדול, ובמסגרתו הוציאו גם חוברת בשם "עול בנעוריו" ובה פרקי זיכרון קצרים מהישיבה ומרה"י ר' יידל ז"ל.
התחושה שלי היתה שזה סוג של מילוי צורך של התלמידים וגם של המשפחה לתת התיחסות נאותה לזיכרו(מה שכאמור לא נעשה לפנ"כ, בגלל בקשתו המפורשת)
ובאמת הן האירוע והן החוברת היו באופן רשמי מטעם התלמידים ולא מטעם המשפחה, אבל מאידך, זה נעשה כמובן בשיתוף פעולה מלא של המשפחה .
בראש החוברת,הופיע דבר רה"י הנוכחי- בנו הרב כתריאל ,ובו הוא מתייחס מיד לקונפליקט הזה,שבאמת הוצאת חוברת לזכרו של רה"י וכנס בוגרים מנוגד לאופיו ולדרכו של הרב אבל כאשר היינו עדים לפרץ רגשי האהבה והכרת הטוב וכו'
.אולי הנכד שדיבר איתך התכוין לחוברת הזאת

אום אני חומה

גם לי צרם האירוע הזה מהבחינה הנזכרת, על אף שהיה יפה ומרגש.
לדעתי זה היה סוג גם של דינר לישיבה, כי החתימו על הוראות קבע.

פרנקל תאומים

והנה ההודעה שניסיתי לשלוח אתמול ולא הצלחתי:
כמה התיחסויות לדבריכם:
לאום אני חומה(בהודעה הראשונה שלו):
גם שר התורה והיראה מרן הגר"ד לנדו ר"י סלובודקא, למד בהישוב, אם כי אפשר שהיה זה טרם שנת תש"ד, בה התחיל ר' יידל למסור שעורים.("במעשה איש" משמע שלא סיים את לימודיו שם)
וכמו"כ הגר"א פוסטבסקי ר"י אור יהודא,הגרמ"ד מייזליש מח"ס פתחי מגדים ור"י ראדין (שכבר נסגרה),הגר"ח אקרמן ר"י ביתר עילית,הגר"א נובוגרוצקי ר"מ אור ישראל ור"י גבעת זאב,והגר"ש אנגלנדר ר"י בית שמעיה, כולם בוגרי הישיבה.(האחרון נשוי לאחיינית של ר' יידל, אולי הוא היה השדכן...)
וביחד עם רה"י שכבר מנית, הרי לנו כאן כבר תשעה ראשי"ישיבות גדולות" בוגרי הישיבה.
ר"מים וראשי ישי"ק,יש עוד למכביר. וכמו"כ רבנים ודיינים ( טעימה קטנה של רבנים: הג"ר שריאל רוזנברג ראב"ד ב"ב וחתדב"נ מרן הגרנ"ק שליט"א, הגרש"י גלבר והגרי"מ רובין מח"ס אורחות שבת,הגר"צ וובר חבר בד"צ שארית ישראל ורב דנווה יעקב, הגר"י זיכרמן חבר בד"צ שאר"י ורב דברכפלד מודיעין עילית,הגר"א אייזנטל רב דרמות ג').
ואם הזכרת את הרב הדרי(אגב הוא בוגר חברון), א"א שלא להזכיר גם את הגה"צ ר' יעקב כץ שליט"א ר"י נתיב אריה(חוצניקים),ולפנים מראשי ישיבת הכותל יחד עם הרב הדרי. הרב כץ וגיסו הרב שרמן(שניהם חתני הגר"ר קוק רב דטבריה, וגיסים להאחים הרבנים קוק), שניהם בוגרי הישיבה.
לגבי החינוך הנוקשה בישיבות שהיו באירופה, אתה כמובן צודק, אפי' בסלובודקא היה משטר שלא היה מבייש את אור ישראל. אבל הנקודה היא שכל ראשי הישיבות בני גילו של ר' יידל למדו במזרח אירופה, ובכ"ז באר"י נקטו בשיטה של "מקל נועם", ורק ר' יידל נשאר המוהיקני האחרון...(הרב וולבה למשל שינה את גישתו מן הקצה אל הקצה בגלל הטענה שצריך להתאים את החינוך לאופי הרכרוכי של הדור).
"תאכל בזמן תישן בזמן וכו'" היה אומר זאת משמיה דרבו הגרשש"ק ("הרב שלי היה אומר"),והיה אומר שזאת ההגדרה של בחור "מתמיד".
לגבי "כביש לישיבה", אכן היה אומר לנו זאת פעמים רבות, וראוי להדגיש את הנקודה הזאת (אני זוכר את תנועת היד שלו כשאמר זאת, היה מניף אותה ומסמן מעין צורה של כביש).
חבר טוב שלי באותם ימים, בחור מבריק (היום אברך ת"ח מופלג) סיפר לי אז שר' יידל אמר לו כה"ל:" אם אתה תשלח את הבן שלך לכאן אני נכשלתי"!
ללייטנר:במשפחת שחור ישנם כו"כ ת"ח מתלמידיו(ביניהם הגר"צ שחור ר"מ בישי"ג משכן אשר,והרב שחור המשגיח בישי"ק דברי מרדכי בב"ב וכן הדיינים שחור).
לנוטר: כפי שכבר רמזתי לעיל, הנהגתו של רה"י היתה "זרוק מרה בתלמידים" באופן החריף ביותר,מה שבהכרח מהווה כר נרחב ופורה להתמרמרות. ואם תוסיף לכך גם את הקונפליקט של אנשים הנמצאים היום בלב המיינסטרים החרדי, להזדהות עם כור מחצבתם שהיה מקום תורה שלמדו בו גם לימודי חול בניגוד לדעת רבותינו, הרי שבוודאי ישנם כאלו המעדיפים להדחיק את העבר ה"פלילי" שלהם... אמנם אעפ"כ, ביודעי ובמכירי קאמינא שרוב הבוגרים ככולם מוקירים ומכירים טובה לרה"י ז"ל.
ובאמת , יש להדגיש שאת המבנה הזה של ישיבה+ לימודי חול יצר מייסד המקום הרב עמיאל ז"ל שהיה כידוע מרבני המזרחי, ורה"י ר' יידל קיבל כך את הישיבה לידיו, והחליט למנף זאת להוציא יקר מזולל,וכאמור לעיל "כביש לישיבה".
אגב, בעבר קראתי ראיון עם איזה איש אקדמיה נחשב, חובש כיפה סרוגה, מבוגרי הישיבה, ששפך אש וגופרית על רה"י בטענה שהשפיל אותו בבחרותו וכו'
שמעתי שגם ישראל סגל הידוע (שלמד בישיבה, נשרף באמצע ועבר לפונוביז) שפך בספרו ממררתו גם על רה"י...
אכן, גם אני הק', ואני מקווה שמותר לי עפ"י הלכה לומר זאת, לעיתים התרשמתי שה"זרוק מרה" היה מוגזם מדי והיה עשוי לגרום לנזקים בלתי הפיכים. אבל עוד לא עברו 40 שנה מאז שסיימתי את לימודיי שם, ו"לא קאים איניש וכו'", אז אולי עוד אחזור בי גם מזה..

תודה רבה לכל המשתתפים, אנא כיתבו עוד ועוד! ומה עם תמונות?

פרנקל תאומים

הרב אום, בזמנו של ר' יידל הישיבה היתה משתבחת בכך שמעולם לא ביקשו תרומות ולא ערכו מגביות ומסעות התרמה...
ומעין זה ר' יידל היה חוזר ומדגיש שהישיבה מעולם לא פרסמה את עצמה ולא פנתה לאף אחד שיגיע("רשמים" מאן דכר שמיה)
או בלשונו: "אף אחד לא ביקש ממך ילד להגיע דווקא לכאן, ישנם עוד הרבה מוסדות לימוד אחרים ", לאמור :אם לא נח לך אז לך לך...

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' יולי 12, 2016 10:48 pm

פרנקל תאומים כתב:והנה ההודעה שניסיתי לשלוח אתמול ולא הצלחתי:
כמה התיחסויות לדבריכם:
הגר"צ וובר חבר בד"צ שארית ישראל ורב דנווה יעקב ...
אמנם אעפ"כ, ביודעי ובמכירי קאמינא שרוב הבוגרים ככולם מוקירים ומכירים טובה לרה"י ז"ל.
ובאמת , יש להדגיש שאת המבנה הזה של ישיבה+ לימודי חול יצר מייסד המקום הרב עמיאל ז"ל שהיה כידוע מרבני המזרחי, ורה"י ר' יידל קיבל כך את הישיבה לידיו, והחליט למנף זאת להוציא יקר מזולל,וכאמור לעיל "כביש לישיבה".
אגב, בעבר קראתי ראיון עם איזה איש אקדמיה נחשב, חובש כיפה סרוגה, מבוגרי הישיבה, ששפך אש וגופרית על רה"י בטענה שהשפיל אותו בבחרותו וכו'
שמעתי שגם ישראל סגל הידוע (שלמד בישיבה, נשרף באמצע ועבר לפונוביז) שפך בספרו ממררתו גם על רה"י...
אכן, גם אני הק', ואני מקווה שמותר לי עפ"י הלכה לומר זאת, לעיתים התרשמתי שה"זרוק מרה" היה מוגזם מדי והיה עשוי לגרום לנזקים בלתי הפיכים. אבל עוד לא עברו 40 שנה מאז שסיימתי את לימודיי שם, ו"לא קאים איניש וכו'", אז אולי עוד אחזור בי גם מזה..

תודה רבה לכל המשתתפים, אנא כיתבו עוד ועוד! ומה עם תמונות?

רב בנוה יעקב
כמעט כל בוגר שפגשתי לא מוקיר טובה לר' יידל, אעפ"כ לא כתבתי שביודעי ומכירי קאמינא וכו', ודו"ק.

אום אני חומה

פרנקל תאומים כתב:או בלשונו: "אף אחד לא ביקש ממך ילד להגיע דווקא לכאן, ישנם עוד הרבה מוסדות לימוד אחרים ", לאמור :אם לא נח לך אז לך לך...

'כאן זה בית כלא מודרני, קל לצאת קשה להיכנס'.

הרב זיכרמן ואחיו למדו בישי' הסדר שעלבים, היכן למדו לפנ"כ? מסתבר שלא ביישוב.
מה עם הרב גואלמן מרמות?
עכ"פ חידשת לי כמה שמות וייש"כ.

כבר התייחסתי לעיל לסוגיית חוסר הכרת הטוב. אני בהחלט מבין את התחושות הקשות שישנן בלבם של חלק מהבוגרים (וכל המועפים), אבל הראיתי עוד צדדים של המטבע. לי אישית אין שנאה כלפיו, וכך גם לרוב רובם של חברי.

הזכרת את ה'ארבעים שנה': בסוף כיתה ה' הוא אמר לנו 'בעוד 40 שנה תבואו ותגידו לי 'הרב, אתה צדקת', ואני- אני אהיה לכם למליץ יושר'..הוא נחון בחוש הומור (לרוב לא הראה לנו) וגם חוש משחק. נזכרתי שפעם באתי להקביל פניו אחרי חופה של תלמיד (כיבודו הקבוע היה להקריא את הכתובה, וכיום בנו ממשיך את המסורת), תפס אותי בידי תוך כדי שהוא אומר 'הו, הו, חשוך כאן, אי אפשר לראות'. הזיז אותי לערך חמישה ס"מ, 'הו, עכשיו רואים!', ואז: 'מי אתה?'..

---------------
קשה לי להאמין שמסתובבים פה רק שני יישוב-ניקים. במידה וישנם עוד, אתם מוזמנים להשתתף. (שלחתי באישי בקשה לעוד בוגר שנמצא כאן, אך טרם 'עלה לשידור')

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ג' יולי 12, 2016 11:39 pm

אום אני חומה כתב:
פרנקל תאומים כתב:הרב זיכרמן ואחיו למדו בישי' הסדר שעלבים, היכן למדו לפנ"כ? מסתבר שלא ביישוב.

למה 'מסתבר'?
בני כמה הם לערך?

אום אני חומה

סביבות ה-60.
כמדומה שזה לא היה המסלול הטבעי, אם כי בהחלט הלכו לכרם דיבנה (מהכיתה שלי - שישה)

פרנקל תאומים

ר' ישראל זיכרמן מברכפלד למד בהישוב(אני לא יודע איפה הוא למד בישי"ג, אתה בטוח שבשעלבים?)
אחיו ר' דוד מהדף היומי בכותל אכן למד במדרשיה.
אגב, שעלבים בזמנו היה קיבוץ של פא"י והאווירה היתה קרובה לחרדיות. והיו אז לא מעט בני ישיבות חרדיות שע"מ לצאת לעבוד הלכו לעשות שירות צבאי דרך ההסדר שם.
הרב גואלמן ישובניק?

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ד' יולי 13, 2016 4:34 pm

אני מכיר אישית את הראשון שלמד ביישוב ולאחר מכן בשעלבים (הישיבה היתה קיימת מספר שנים, ורק בשלהי תשכ"ז לערך הפכה להיות ישיבת ההסדר השניה, אחרי כרם ביבנה).
ר' יידל לא סלח לאותו בחור.

בני ברקי · הודעהעל ידי **בני ברקי** » ד' יולי 13, 2016 7:34 pm

מרן ראש הישיבה זצ"ל כמה וכמה פעמים אמר לי שמאד כואב לו שבוגרי הישיבה מוציאים ספרים ומזכירים בהקדמה את ראש הישיבה גדולה שהוא למד שם ואת ראש הכולל בהווה ו"שוכחים" להזכיר אותו,והיה אומר לי שבלעדיו הם היו הולכים לישיבה תיכונית רגילה,צבא וכו.. ולא היו זוכים להוציא ספרים.
יאמר לזכותו של ר' יגאל שהוא לא מתבייש בעברו(נראה לי היחיד חוץ מרבני ישיבית איתרי) והוא הגיע בשלושים לישיבה להספיד..
באמת זה פלא מדוע רבנים ורמים מתבישים בעבר שלהם,זה יכול לפגוע בהם???

בני ברקי · הודעהעל ידי **בני ברקי** » ד' יולי 13, 2016 7:37 pm

לי אישית כמה וכמה פעמים אמר מרן ראש הישיבה שכואב לו שבוגרי הישיבה מוציאים ספרים ומזכירים את ראש הישיבה הגדולה שלמד שם ואת ראש הכולל בהווה ו"שוכחים" להזכיר ולהוקיר לו טובה.תוך כדי שהוא מוסיף שבלעדיו הבחור היה הולך לישיבה תיכונית רגילה,צבא וכו... ולא היה זוכה להוציא את הספר...

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ד' יולי 13, 2016 7:42 pm

הגאון רבי שמואל דוד גרוס שליט"א, אף הוא מבוגרי הישיבה ומעילוייה.

אני מכיר אישית רבים מבין בוגרי הישיבה שמעריכים ומוקירים את ראש הישיבה ואת הישיבה על מה שעשו למען בנין אישיותם הרוחנית.

אום אני חומה

הנה שמות נוספים מתלמידי הרב ז"ל: האחים פוזן ז"ל, הרה"ר דוד לאו, הר"מ רחלזון מאור שמח, הר"מ בלייכר משבי חברון, הרב ויג מבית וגן, הרי"ש דומב משגיח דבית מאיר.

יעויין בויקי' ערך 'ישיבת היישוב החדש', שם מתואר הווי הישיבה בפרוטרוט ולבסוף רשימת תלמידים מפורסמים.

כדאי גם לקרוא בויקיציטוט ערך 'יהודה קולודצקי'. אוי, כמה שתהנו..

.

בני ברקי · הודעהעל ידי **בני ברקי** » ד' יולי 13, 2016 8:56 pm

בפורום נכבד זה,אולי משהו יעלה לזכרו משהו מתורתו,מהנהגותיו בדקדוק הלכה וכו.כי נראה לי שכל האגדות והסיפורים עליו ידועים לכל ודווקא החלק הזה מראש ישיבה למעלה מ60 שנה נשאר ריק,וזה ההזדמנות לעלות משהו מתורתו הן מהמסכתות שלימד בישיבה(לפחות 8 פעם כל מסכת) והן משיחותיו הרבות

פורום אוצר החכמה

מי מחובר