מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
שיבר
הודעות: 849
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי שיבר » ב' אוגוסט 29, 2016 7:11 pm

לכאורה דרך קלה לקבוע ממי עיקר ההשפעה החיובית היא לבדוק האם גם ב'מעלות התורה' או במקומות אחרים בהם לימד (ולא היה בהם 'ישוב'ניקים'), הצמיח הגרש"א חבורה כזו.

פרנקל תאומים
הודעות: 4448
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' אוגוסט 29, 2016 8:33 pm

אורח כתב:אני אכן לא מכיר אותך ואין לי שום קשר עם הגרש"א. עם זאת אני לא מתרשם מהרמזים על קרבתך אליו. לעיתים דוקא ענפים אחרים במשפחה, הם הגרועים שבשונאים כמ"ש אויבי איש אנשי ביתו. תופעה מוכרת בכל המקומות, את מניעיה ודרכי הטיפול בה תוכל למצוא עזר במקום לשם שלחתי אותך בלשונך הנקייה הידועה. קול פנימי שאצלך הוא סימן לאי שפיות, ודבר שיש להלחם בו ולהשתיקו, אצלי הוא עמוד האש המצפן האנושי, הקורא היה אדם, אל תנבל ואל תתנבל.

היו הרבה סיפורים יפים כאן באשכול על ר' יודל, שמענו כאן על היותו ת"ח פדגוג אומן, מורה דגול היודע להנחיל אורחות חיים וטעמה של תורה. אבל מה לכל זה ולת"ח מופלגים בהיקף ובעומק כהגרש"א ותלמידיו ? מה למזגו הצונן והמוקפד לבין הריתחא הסופה וסערה בהם כבש הגרש"א את לב תלמידיו? וכמו שכתב לך הנוטר, הפכת עצמך לדוברם?! וכי הם רואים בו את מורם ורבם? איש לא יטול מר' יודל את מה שהיה בו, משנתו החינוכית אותה טבע בלב תלמידיו שהיא בודאי המצע להתפתחות לגדילה ולצימחה שבהמשך הדרך, אבל כשבאים לתאר את התפתחותם של אותם "חבורת הקדושים" מופלגי תורה שנזכרו בשמותם לעיל, הזכרתו של ר' יודל דומה מאד להזכרתו של המלמד בכיתה ח. אכן כך.


הקולות הפנימיים שלך הם עמוד המצפן האנושי, ואני הדל חייב להשתכנע שיש לי אובססיה כל שהיא נגד גדול כל שהוא, מה אומר ומה אדבר, אולי עליי לתת שבח ויקר למי שאמר והיה העולם, שזיכה אותי להיות בכלל "מי שחושדים בו ואין בו",אם ניתן לכנות דמיונות ועלילות שווא, בשם חשדות.

לא ערכתי השוואה בין מו"ר זצ"ל ובין גדולים אחרים, מי שדחף כאן לפתע את שמו של הגרש"א שליט"א היית אתה(אובססיה כבר אמרנו?), בעוד שאני לא העליתי בדעתי למעט מכבודו ומהשפעתו הנפלאה על תלמידיו הגדולים מימי איתרי, אלא שחרה לי שמדברים על בני עלייה מופלגים, ולא נותנים קרדיט למי שלענ"ד היתה לו השפעה בלתי מבוטלת על הצלתם לתורה ולגדלות בתורה,לרבות השפעה גדולה על הצלחתם העתידית בקנייניה. וכפי שהזכירו כבר בשם הגר"ש גרוסברד: "הבייקערס".
אינני מכיר את כל אותם בני עלייה, אבל יש מהם שזכיתי להכיר,לרבות הגדול שביניהם, והם בהחלט רואים את ר' יידל כמורם ורבם הראשון, מכירים לו טובה מרובה, ויודעים שהיתה לו עליהם השפעה גדולה שבהחלט עמדה ועומדת להם עד היום. זה לא מפריע להם לראות את הגרש"א כמורם ורבם המובהק, אין בכך כל סתירה.
ואני רוצה לחדש לך משהו: לא רק אני אינני דוברם, גם אתה לא.
יש כאן כאמור, שתי נקודות:
א) הצלתם לתורה, שבלעדיה בוודאי עולם התורה היה מפסיד אותם והם היו מפסידים את כל חייהם, ובמיוחד הדברים נכונים כלפי בוגרי הישוב שפנו לאיתרי, שרובם(לא כולם) לא באו מבתים בעלי זיקה גדולה לחרדיות.
ב) השפעה חינוכית על הצלחתם העתידית בתורה (ולא התייחסתי גם להכנסתם הראשונית בשערי הלימוד וההבנה שגם בזה היתה למו"ר יחודיות רבה).

אתה חושב שמדובר כאן בהזכרתו של המלמד בכיתה ח'(התקדמות ביחס להודעתך הקודמת). אתה גם בטוח שכאו"א מאותה חבורה הוא מופלג בתורה בהיקף ובעומק יותר ממורו ורבו שהוא גם מורי ורבי הג"ר יידל זצ"ל שקנה תורה במשך שנים לא אצל הגרש"א שליט"א, כ"א אצל מרנא הגר"ש שקופ זצ"ל, והיה דבוק בו כל ימי חייו, ועסק בתורה ובהרבצתה למעלה משמונים שנה. בסדר גמור. אז יש בינינו מחלוקת, אני בכ"ז מקווה שאני רשאי לחלוק על עמדתך, מבלי שתנסה להדביק לי כוונות מדומיינות.

נ"ב: מה עניין חילוקי המזג וכל ההתפייטות על הסופה וסערה לכאן? גם האלטער מנובהרדוק דרכו היתה בסופה וסערה, ואילו האלטער מקעלם דרכו היתה ברוגע בצייתנות ובסדר מוקפד, איש איש באופיו בטעמו ובדרכו, כולם לשם שמים התכוונו, וכבודם במקומו מונח.


הרב שיבר,
יפה אמרת!
נערך לאחרונה על ידי פרנקל תאומים ב ג' אוגוסט 30, 2016 3:14 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בן ירושלים
הודעות: 771
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בן ירושלים » ב' אוגוסט 29, 2016 8:43 pm

כשמישהוא הגיד פעם שבחם של בני ה"חבורה" וקישר זאת לגר"ש אויערבאך בפני הגאון ר' חיים ברנד, הגיב ר' חיים שכל הרמי"ם בנו אותם אבל ר' שמואל ליטש את היהלום. על דרך זו בדיוק שמעתי בשם הגאון ר' מיכל זילבר שר' שמואל הוא מומחה לליטוש יהלומים

מחולת המחנים
הודעות: 3247
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ב' אוגוסט 29, 2016 8:48 pm

מסופר כי הגר"א ז"ל כיבד במיוחד את מי שהיה המלמד תינוקות שלו, ולשאלה מפני מה הוא מכבדו יותר מאשר כל רבותיו אמר הגאון: כל המלמדים שלי כבר עברתי אותם (איך האב זיי איבער געשטיגן), אבל המלמד תינוקות הלא ללא לימוד קריאת אותיות אל"ף בי"ת לא הייתי מגיע לכלום, כך שלפעמים יש ומלמד בגיל נמוך יותר השפעתו גדולה יותר על התלמיד, כמובן שאין כוונתי על הויכוח שהתלהט כאן, מחמת חוסר היכרותי מכל הצדדים.

בתקופה של 'חבורת קדושים' שהיתה מורכבת מתיכוניסטים שנשרפו למדו בישיבת איתרי ג"כ בחורים אמריקאים, לאחרונה פגשתי ת"ח ומרביץ תורה אמריקאי חשוב שלמד באותן שנים אצל הגר"ש אויערבאך בישיבת איתרי.

נ.ב. הבה ונלמד מדרכם של רוב תלמידי הגר"ש אויערבאך שליט"א בישיבת איתרי שאינם נוטלים חלק במחלוקת המשוקצת.

גביר
הודעות: 2768
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי גביר » ג' אוגוסט 30, 2016 2:49 pm

זכיתי, תלי"ת, להכיר מקרוב את רוב ככל חברי קבוצת גדולי התורה שליט"א המכונה כאן 'חבורת הקדושים' [אגב, מנין כינוי זה? אני מכיר אותם כבר למעלה מחצי יובל ולא שמעתי אותו בלתי היום] ולענ"ד צודק הרב דידיע באתרא קדישא הדין 'פרנקל תאומים' ור' ידל קולודצקי ז"ל תרם רבות להתפתחותם [עם כל הביקורת עליו ואכמ"ל]. אוסיף שדרכו כמורה של ר' ידל הנ"ל תוארה במאמר : פיתוח כושר ההסברה כמפתח ליכולת ההבנה – על דמותו ומשנתו הדידקטית של הרב יהודה קולודצקי ז"ל, שמעתין 165, תמוז-אלול תשס"ז 2007.

איטשע טבריאנער
הודעות: 186
הצטרף: ו' דצמבר 11, 2015 1:02 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי איטשע טבריאנער » ה' ספטמבר 01, 2016 8:58 am

אל בוגרי הישיבה שליט"א,
בשנת תשלז-לט נפטר יהודי בשם מנחם מאניס בלומנפרוכט. היה גר מול הישיבה והתפלל בישיבה. גאליציאנער- יליד קראקא, דיבר רק אידיש, ואמרו עליו שהוא ת"ח גדול יודע ש"ס.
האם ידוע לכם פרטים אודותיו?
תודה

כתבן
הודעות: 158
הצטרף: ג' אוגוסט 25, 2015 11:20 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי כתבן » ה' ספטמבר 01, 2016 11:00 pm

שמעתין 165, תמוז-אלול תשס"ז 2007?!
לא נמצא שם!

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' ספטמבר 02, 2016 1:24 am

שיבר כתב:לכאורה דרך קלה לקבוע ממי עיקר ההשפעה החיובית היא לבדוק האם גם ב'מעלות התורה' או במקומות אחרים בהם לימד (ולא היה בהם 'ישוב'ניקים'), הצמיח הגרש"א חבורה כזו.

כמדומני שהשאלה על הקרדיט הוכרעה ע"י הכותבים השונים, כל אחד לפי נקודת מבטו. בכל מקרה, בהזדמנות זו הייתי רוצה להבהיר כמה נקודות ולפתוח צוהר ליחס שבין מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א לתלמידיו במשך השנים הרבות, ובתוך כך להשיב להצעת הבדיקה הנ"ל. אני אמנם נגוע במיוחד כבוגר של ישיבת 'מעלות התורה' בסוף שנות הנו"ן, אך כתלמיד בן תלמיד וכמי שנחשב בציבור כנמנה על סביבתו הקרובה של הגר"ש שליט"א פטור בלא כלום אי אפשר.

אם ננסה להיכנס בכלליות לסוגיא של רב ותלמיד, מהי בעצם ההגדרה של תלמיד, הרי שההגדרה ההלכתית היא ברורה מאוד, 'רב' זה מי שלמד ממנו תורה, ואפילו הלכה אחת או אות אחת, כמפורש במשנה במס' אבות, ונלמד מדוד ואחיתופל. 'רבו מובהק' - מי שרוב תורתו הימנו. הגדרת 'רוב תורתו' ניתנת לדיון ולליבון אם היינו רוב מבחינה כמותית, או רוב מבחינת הרמה התלמודית שקנה התלמיד מהרב, והיינו 'רוב' ההתפתחות העיונית והכושר הלמדני של התלמיד, כמו גם שאר קניני תורה שרכש התלמיד מאת הרב. אבל אם ננסה לקבוע מהו 'תלמיד' במישור המקובל, נראה כי ההגדרה היא 'מושפע', וזה לא מצטמצם להשגת ידיעות מסוימות או כלי לימודי כל שהוא דייקא. כך ניתן להבין שישנו 'תלמיד' של 'המשגיח', אף שודאי גם ידיעות רבות במוסר לא יכולות להחשב כרוב תורתו של אדם בשום פרמטר.

כשבאים לדון על חלקו של מו"ר הגר"ש שליט"א בהעמדת תלמידים, אין ספק הינו יחודי בזה לפי כל קנה מידה, וכפי ששמעתי בעצמי מפי מו"ר הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל, וכמו שהובא בשמו בעבר כמה עדויות, כשהנוסח המפליג הוא כי בזמנינו 'רב ותלמיד' זה אצל הגר"ש שליט"א. יש לציין עוד כי גם היחס של הגר"ש לתלמידיו, גם על רקע היותו ערירי ל"ע, הינו נדיר ביותר, רגש אבהי ומסור מלווה אותו תדיר הן בדברו לתלמידיו, והן בדברו על תלמידיו. הייתי פעם נוכח (כמעט לבדי) בשיחה בין הגר"ש שליט"א לבין הגראי"ל שטינמן שליט"א (בליל ש"ק פר' וירא תש"ס לאחר תפילת ערבית בבית הגראי"ל שליט"א), הגראי"ל שאל את הגר"ש לפשר המצאותו בבני ברק בשבת, האם יש לו שמחה משפחתית כאן. ענה הגר"ש, שמחה של תלמיד, והוסיף מיד: ביי אונז תלמידים איז אמשפחה...

וכאן הבן שואל, הרי במובן המקובל והנפוץ שהעמדת תלמידים זה בעיקר במסירת שיעורים והקניית דרכי הלימוד, הרי אין ספק כי אין מקומו של הגר"ש בשורה הראשונה של ראשי הישיבות. שיעוריו אינם למדניים - ישיבתיים קלאסיים, דיבורו אינו חתוך, הוא מעביר הרבה 'קנייטשים' והרגשים שאינם נתפסים אצל הרבה מן השומעים, ואין שיעוריו שוים לכל נפש. גם בישיבה במשך תקופות ארוכות השיעורים לא תפסו את נקודת המרכז. רוב תלמידיו, לפחות מן השנים המאוחרות הגיעו ללמוד אצלו לאחר שכבר בגרו ועשו פרי בישיבות השונות, ואופי חשיבתו קיבל צביון ידוע בד"כ הרבה בהשפעת ישיבת המוצא, ובמה א"כ הם תלמידיו.

התשובה היא שיש לו סגולה מיוחדת לכוין כל תלמיד לפי דרכו, ללטשו, להכניס בו שאיפות וכו', זאת בנוסף ליחס הקירבה והעידוד הרב שהוא מעניק בשפע למבקשי פניו. בשנות השובע של איתרי כשהיה הגר"ש שליט"א פנוי מעסקי ציבור ובשיא כוחותיו, אזי ההכוונה היתה הרבה יותר חזקה וצמודה, ובנוסף לכך באמת היה ריכוז נדיר של חומר אנושי משובח, ישובניקים מוכשרים וממוקדי מטרה, 'מקבלים' ורציניים, צמאי דעת, וכך נוצרה ה'חבורה' בישיבת איתרי עצמה ובכולל ש"ם. עם זאת, גם בהמשך דרכו של הגר"ש ב'קיבוץ' של ישיבת קול תורה, ובישיבתו שלו 'מעלות התורה' נמנו בין תלמידיו ת"ח עצומים ובעלי הישגים רבים. לא אמנה כי רוכלא עשרות עשרות מרביצי תורה, מורי הוראה, מחברי ספרים מועילים, שעברו תחת שבט משענתו, ורואים בו את מורם ורבם המובהק! אך בעוד שבאיתרי התלמידים הפשוטים יותר, שחלקם כיום בעלי בתים לא התקרבו להגר"ש כלל, והגר"ש שימש כרב בעיקר למבקשים ולשוחרי תורה ויראה, הרי שבמעלות התורה הוא שימש כמחצב של השפעה וקירבה לצעירים ומבוגרים מכל השכבות והרמות ממש, ואדרבה, לעיתים קירב בדווקא את החלשים יותר מבחינה רוחנית ולימודית, מסיבות שונות ומשיקולים של תועלת,דבר שלפעמים עורר פליאה ותרעומת בקרב הבחורים.

רבים רבים שלמדו תקופה קצרה מאוד ב'מעלות' או בקול תורה חשים תלמידים שלו מחמת כח ההשפעה העצום שניחון בו, וזהו דבר שאין לו כמעט אח ורע. עצם התופעה שרבים כ"כ נוהרים אחריו ודבקים בו ובדרכו כנגד הזרם, תוך תשלום אישי וציבורי כבד, והקרבה גדולה בכל הבחינות, מעידה יותר מכל על האמור, וכל המתכחש לזה מתכחש למציאות.

יתירה מזו, גם רובם המוחלט והמכריע מקרב התלמידים מהתקופות השונות מזוהים עם הגר"ש שליט"א, ברב או במעט, וזה כולל גם את רוב התלמידים הותיקים מתקופת איתרי, וזאת רק על רקע דביקות אישית בהגר"ש, ולא בשל דביקות ברעיון או בדרך. בניגוד לאחרים, מהגר"ש שליט"א לא שמעו כמעט בכלל על 'השקפה', ודאי שלא בשנים המוקדמות. תלמידיו הגדולים מאיתרי, על רקע דביקותם בהגר"ש הישן המוכר להם אינם אנשים המתמצאים בהשקפה או בנושאים ציבוריים שונים, ומטבעם והרגלם במשך השנים אינם מעורבים במחלוקות, ולכן נדמה כי קשה להם עם כל הקורות בשנים האחרונות, וזה משליך על התנהגותם הפומבית במשך כל התקופה האחרונה, אך למי שקצת מכיר אין זה מעיב על יחסי 'רב ותלמיד' שלהם עם הגר"ש שליט"א, למעט בודדים שנטשוהו לעת הזאת.

אום אני חומה
הודעות: 855
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי אום אני חומה » ו' ספטמבר 02, 2016 2:24 am

.
נערך לאחרונה על ידי אום אני חומה ב ש' פברואר 24, 2018 8:31 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' ספטמבר 02, 2016 2:49 am

אום, אני לא מצטט כמקובל את דבריך מחמת הגועל שבהם.

חושבני שדבריי השקולים והמתונים, ובעיקר: הכנים מדברים בעד עצמם לחו"ר הפורום כאן, ואינם זקוקים לפרשנויותיך המעוותות. ולמי שלא מבין עברית, אז במילה אחת: הגר"ש אויערבאך שליט"א הוא מורם ורבם המובהק של הקבוצה המסולתת הזאת בעטיה של השפעתו העצומה עליהם ומסירותו האדירה אליהם, ולא מישהו אחר, חשוב ככל שיהיה, שיש לו חלק בגידולם. על זה היה הויכוח, ובזה דברתי ברורות. שאלו כמה שאלות, ובתוך כך רמזו לכך שתלמידיו כביכול אינם נאמנים לדרכו, ועל כך עניתי מה שעניתי.

קירוב החלשים לא בא על חשבון מישהו, ולהגר"ש ישנם תלמידים מכל הסוגים והמינים, אבל זה פוגם בהחלט בתדמית ובתצוגה של 'חבורת הקדושים', מובן??

----

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' ספטמבר 02, 2016 2:56 am

והנה תגובה שקבלתי באישי, ובחרתי להביאה כלשונה למרות ריבוי המחמאות האישיות.

הרב נוטר, שפתיים ישק!!

אני נהנה תמיד לקרוא דבריך, ובפרט על ר' שמואל.

אגב, אני הקטן למדתי בישיבת פוניבז', ובחורים רבים היו הולכים לחיזוק במעלות, ותמיד חקרתי את התופעה איך יכול אדם להשפיע כל כך חזק ולפעמים בתקופות קצרצרות ביותר!!

לא אשכח שבחור מהוועד שלי הלך לעשי"ת לחיזוק, והוא לא הפסיק לדבר על ר' שמואל עד סוף החורף!!
לא אכחש, בדבר אחד ממש קינאתי בבחורים אלו, - בתפילות שלהם! (כן.. עם התנועות) זה היה בעיני פשוט תופעה.
עדיין אין לי הסבר אבל ברור לי שיש כאן משהו שהציבור לא היה יכול להכיל גם לולא המחלוקת.


איך לא הזכרת את הדאגה שלו לתלמידיו להתקבל למוסדות שגובלת לא פעם בהתבזות!

אגב, אני מכיר אחד מתלמידיו בישיבת איתרי שבנו הסיר את תמונת הגר"ש מן הקיר. האב שלא יכל לקבל זאת תלה תמונה זו בחדר השינה עד יעבור זעם.

ושוב ישר כח על דבריך הנעימים.

אום אני חומה
הודעות: 855
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי אום אני חומה » ו' ספטמבר 02, 2016 2:57 am

גם הרב פ"ת לא חלק על כך שהגר"ש הוא מורם ורבם המובהק, אלא ציין שהרב ז"ל הוא ה"בייקער". הא ותו לא מידי. האם אתה חולק?

חשבונות רבים
הודעות: 797
הצטרף: ד' אפריל 17, 2013 11:10 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי חשבונות רבים » ו' ספטמבר 02, 2016 10:50 am

אום ונוטר, תוכלו אולי להשתדל להתעלות מעל הויכוח הטפשי הזה?
viewtopic.php?f=17&t=16025&hilit=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90#p151069

בן ירושלים
הודעות: 771
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בן ירושלים » ו' ספטמבר 02, 2016 11:44 am

הויכוח אכן גלש קצת , אבל ברור לחלוטין שדברי ה"נוטר" נכונים שרב ותלמיד נמדדים לא בדרך הלימוד בלבד ולא בהענקת כלים ללימדה וצמיחה. ר' יידל נתן המון כלים שבלעדיהם קשה לצמוח, (אבל חלק מהחבורה הזאת לא למדה בכלל בישוב (ר' יפרח זצ"ל למד במדרשיה, ר' גיורא דרקסלר בנחלים, ר' אהרן מיאסניק בנתיב מאיר ,דומני), יש רמי"ם חשובים ומיוחדים שנתנו דרך בלימוד , ובעצם לכל אחד היחודיות שלו : הרבנים : ברנד ,שיף, ברטלר, זילבר ועוד, כשכל אחד מהם בסגנונו הוא מהשורה הראשונה של הרמי"ם בעולם הישיבות. ועדיין ההשפעה הבולטת והמעצבת של האישיות היא של ר' שמואל. ההכוונה הדרישה והתביעה מהתלמידים היא אבסולוטית. אין שום ענין בקשר מבחינתו כדי שישמעו את שיעוריו ואת חידושיו אלא מלאך האומר "גדל!" כמי שיש לו שעות רבות של "ר' שמואל" אוכל לומר שהתביעה שלו היא כל הזמן לגדול ולא רק ממי שנמנה על התלמידים המובחרים, לפעמים זה במקל נועם ולפעמים בשבט חובלים אבל תמיד באהבה רבה ואהבת עולם ובמסירות ואחריות אין קץ. יש הרבה שהתרחקו ממנו בין היתר בגלל שלא הסכינו לקבל תוכחתו. אמר לי בנו של אחד מראשוני תלמידיו שהיה בעל כשרון גדול ועזב חלקית לעולם העסקים שבכל פגישה ר' שמואל תובע מאביו שיחזור יותר ללימוד, שיחדש, שיתעלה, ומנגד יש ראשי ישיבות אחרים שרק מחמיאים לו ומחפשים קירבתו שהרי הוא גם גביר וגם תלמיד חכם.

אנסה להסביר מעט את ה"נוטר". הדברים שציינתי למעלה היא תחושתם של כלל תלמידיו , גם אלו שקשה להם עם ה"קיצוניות" שלו, ועוד לא דברנו על הגדלות האמיתית בכל התורה כולה נגלה ונסתר. אבל האירועים והויכוחים סביב דרכו גרמה להרבה תחושה שבכל ענין מנסים להמעיט את דמותו, כי אם הוא לא כ"כ גדול אז דרכו לא לגיטימית , אבל אם הוא אכן גדול ויש לו תלמידים כ"כ יחודיים אז יש בעיה במלחמה החריפה נגדו. ודי בכך.

גביר
הודעות: 2768
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי גביר » א' ספטמבר 04, 2016 9:58 am

כתבן כתב:שמעתין 165, תמוז-אלול תשס"ז 2007?!
לא נמצא שם!

אינו מופיע במהדורה האלקטרונית, אבל נדפס בנייר. אמנם יתכן שההפניה שהעתקתי מויקיפדיה שגויה, אבדוק בלנ"ד בבית אולי יש לי עותק מודפס של הגליון, מכל מקום ראיתי את הדברים מודפסים בשמעתין.

פרנקל תאומים
הודעות: 4448
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' ספטמבר 04, 2016 3:53 pm

נוטר הכרמים כתב:
שיבר כתב:לכאורה דרך קלה לקבוע ממי עיקר ההשפעה החיובית היא לבדוק האם גם ב'מעלות התורה' או במקומות אחרים בהם לימד (ולא היה בהם 'ישוב'ניקים'), הצמיח הגרש"א חבורה כזו.

כמדומני שהשאלה על הקרדיט הוכרעה ע"י הכותבים השונים

אכן.
נוטר הכרמים כתב:אם ננסה להיכנס בכלליות לסוגיא של רב ותלמיד, מהי בעצם ההגדרה של תלמיד, הרי שההגדרה ההלכתית היא ברורה מאוד, 'רב' זה מי שלמד ממנו תורה, ואפילו הלכה אחת או אות אחת, כמפורש במשנה במס' אבות, ונלמד מדוד ואחיתופל. 'רבו מובהק' - מי שרוב תורתו הימנו. הגדרת 'רוב תורתו' ניתנת לדיון ולליבון אם היינו רוב מבחינה כמותית, או רוב מבחינת הרמה התלמודית שקנה התלמיד מהרב, והיינו 'רוב' ההתפתחות העיונית והכושר הלמדני של התלמיד, כמו גם שאר קניני תורה שרכש התלמיד מאת הרב. אבל אם ננסה לקבוע מהו 'תלמיד' במישור המקובל, נראה כי ההגדרה היא 'מושפע', וזה לא מצטמצם להשגת ידיעות מסוימות או כלי לימודי כל שהוא דייקא. כך ניתן להבין שישנו 'תלמיד' של 'המשגיח', אף שודאי גם ידיעות רבות במוסר לא יכולות להחשב כרוב תורתו של אדם בשום פרמטר.
וכאן הבן שואל, הרי במובן המקובל והנפוץ שהעמדת תלמידים זה בעיקר במסירת שיעורים והקניית דרכי הלימוד, הרי אין ספק כי אין מקומו של הגר"ש בשורה הראשונה של ראשי הישיבות. שיעוריו אינם למדניים - ישיבתיים קלאסיים, דיבורו אינו חתוך, הוא מעביר הרבה 'קנייטשים' והרגשים שאינם נתפסים אצל הרבה מן השומעים, ואין שיעוריו שוים לכל נפש. גם בישיבה במשך תקופות ארוכות השיעורים לא תפסו את נקודת המרכז. רוב תלמידיו, לפחות מן השנים המאוחרות הגיעו ללמוד אצלו לאחר שכבר בגרו ועשו פרי בישיבות השונות, ואופי חשיבתו קיבל צביון ידוע בד"כ הרבה בהשפעת ישיבת המוצא, ובמה א"כ הם תלמידיו.
התשובה היא שיש לו סגולה מיוחדת לכוין כל תלמיד לפי דרכו, ללטשו, להכניס בו שאיפות וכו', זאת בנוסף ליחס הקירבה והעידוד הרב שהוא מעניק בשפע למבקשי פניו.

יש והרב משפיע על תלמידו בכך שהוא מכווין אותו כיצד ללמוד או מה ללמוד ו/או מלווה אותו לאורך הדרך,יש והרב פותח בפני תלמידו את דרכי ההבנה, או מקנה לו כלים שיאפשרו לו לקנות את החכמה, ויש שהרב כפשוטו,מלמד את התלמיד תורה הרבה. גם השפעה גדולה במוסר או בידיעת ה' יכולה להיכלל בגדרים אלו, מפני שיראת ה' היא חלק מחכמת התורה, "הן יראת ה' היא חכמה".
אכן ישנם כמה וכמה אופנים בזה, הצד השווה שבכולם הוא השפעה גדולה של הרב על התלמיד, השפעה מהותית על גדלותו העתידית בתורה, והן הן הדברים ששבתי ואמרתי, שלמו"ר הג"ר יידל זצ"ל היתה השפעה מהותית על גדלותם העתידית של תלמידיו, ומשני הטעמים הברורים שציינתי.
נוטר הכרמים כתב: בשנות השובע של איתרי כשהיה הגר"ש שליט"א פנוי מעסקי ציבור ובשיא כוחותיו, אזי ההכוונה היתה הרבה יותר חזקה וצמודה

מאז עזיבתו של הגר"ש את איתרי, עברו עשרות שנים (כמדומני לפחות ארבעים שנה, אם לא יותר), הוא היה אז עדיין צעיר ובשיא כוחותיו, גם ענייני ציבור לא היו מוטלים לפתחו עד השנים האחרונות(ושוב, מדובר בעשרות שנים מאז), כך ששוב צ"ל שההבחנה של הרב שיבר אכן נכונה.
נוטר הכרמים כתב:ובנוסף לכך באמת היה ריכוז נדיר של חומר אנושי משובח, ישובניקים מוכשרים וממוקדי מטרה, 'מקבלים' ורציניים, צמאי דעת, וכך נוצרה ה'חבורה' בישיבת איתרי עצמה ובכולל ש"ם.

מסכים לגמרי.
היה להם רעבע מיוחד מאד לפנ"כ, קשוח ובלתי מתפשר, שבמשך חמש שנים אינטנסיביות עשה אותם כאלו, והביאם לחיי נצח.
נוטר הכרמים כתב: עם זאת, גם בהמשך דרכו של הגר"ש ב'קיבוץ' של ישיבת קול תורה, ובישיבתו שלו 'מעלות התורה' נמנו בין תלמידיו ת"ח עצומים ובעלי הישגים רבים. לא אמנה כי רוכלא עשרות עשרות מרביצי תורה, מורי הוראה, מחברי ספרים מועילים, שעברו תחת שבט משענתו, ורואים בו את מורם ורבם המובהק!

איננו מכירים אותם. אדרבה האר פניך ונוושעה, אודה לך אם תוכל למנות לפחות ארבעה בני עלייה גדולי תורה מופלגים כאלו,מארבעים השנים האחרונות ויותר, ואינני מכווין לרשימה של אברכים חשובים, כ"א לבני עלייה גדולי תורה ויראה שהם בבואה לתלמידיו "התיכוניסטים" מימי איתרי.
נוטר הכרמים כתב:עצם התופעה שרבים כ"כ נוהרים אחריו ודבקים בו ובדרכו כנגד הזרם, תוך תשלום אישי וציבורי כבד, והקרבה גדולה בכל הבחינות, מעידה יותר מכל על האמור, וכל המתכחש לזה מתכחש למציאות.

רבים (דומני רובם המכריע) מאותם 'הדבקים תוך תשלום אישי וציבורי כבד' כלשונך, לא למדו אצלו, לא התייעצו עימו, ולא הכירו אותו מקרוב לפני כן. עכ"ח לומר את הברור לכל מי שהאמת נר לרגליו, שישנם מניעים אחרים לדבקותם, אלא שהפורום איננו הבמה המתאימה לפרשם(וגם זאת אני נאלץ לכתוב אך כתגובה לדבריך. ולכל הצדקנים שמיד יתנפלו: אמשיך לעשות כן כל פעם שיכתבו דברים שלענ"ד מצריכים תגובה).
נוטר הכרמים כתב:יתירה מזו, גם רובם המוחלט והמכריע מקרב התלמידים מהתקופות השונות מזוהים עם הגר"ש שליט"א, ברב או במעט, וזה כולל גם את רוב התלמידים הותיקים מתקופת איתרי, וזאת רק על רקע דביקות אישית בהגר"ש, ולא בשל דביקות ברעיון או בדרך. בניגוד לאחרים, מהגר"ש שליט"א לא שמעו כמעט בכלל על 'השקפה', ודאי שלא בשנים המוקדמות. תלמידיו הגדולים מאיתרי, על רקע דביקותם בהגר"ש הישן המוכר להם אינם אנשים המתמצאים בהשקפה או בנושאים ציבוריים שונים, ומטבעם והרגלם במשך השנים אינם מעורבים במחלוקות, ולכן נדמה כי קשה להם עם כל הקורות בשנים האחרונות, וזה משליך על התנהגותם הפומבית במשך כל התקופה האחרונה, אך למי שקצת מכיר אין זה מעיב על יחסי 'רב ותלמיד' שלהם עם הגר"ש שליט"א, למעט בודדים שנטשוהו לעת הזאת.

אין ספק. הם תלמידיו האמיתיים, אפי' אם אין סימטריה לכך מהתנהלותם האישית או הציבורית בענייני אקטואליה.

כאמור, אני מסכים בהחלט ש'רב ותלמיד' זה לא רק השיעורים. יכולות להיות למושג הזה פנים רבות, שאצל תלמידים רבים מקבלות צורות שונות. אבל לענ"ד 'רב ותלמיד' במישור האישי(אינני עוסק כאן במישור הציבורי) לא יכול להתבטא רק במה שאנו קוראים היום 'השקפה'.
להיות תלמיד ב'השקפה' זה דבר קל(כביכול), ובמיוחד-זה דבר מושך, מפני שיש בזה הרבה אקטואליה,פוליטיקה, מלחמות קודש ומחלוקת. שמעתי פעם בשם אחד מגדולי תלמידי הרב שך זי"ע. שהרבה מאלה שבעידן מנהיגותו 'נזכרו' בכך שהם תלמידיו, כשלמדו בישיבה, לא טרחו להיכנס לשעוריו וודאי לא לחזור עליהם, גם לא הרבו לדבר עימו בלימוד או אפי' בענייני מוסר ויר"ש, ואפי' לא בענייניהם הפרטיים...(ולהוציא מליבם של מתקיפים: כוונתי בכל זאת בהחלט גם לעצמי ולדעימי).
אני שב ומדגיש שלא עלה ולא עולה על דעתי להמעיט מכב' או מהשפעתו הנפלאה של הגר"ש שליט"א על תלמידיו הגדולים, כ"א רק להדגיש את חלקו הגדול של מו"ר הג"ר יידל זצ"ל בתלמידיהם המשותפים, ולא לתת לו להישכח מלב.

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי נשר » א' ספטמבר 04, 2016 4:33 pm

אני חושב שאני יודע למה דבריך הרב תאומים מרגיזים יותר מאשר דבריו של נוטר.

הרב נוטר מספר כאן על קרבתו לגר"ש על היותו תלמיד הגר"ש על דבקותו ברבו, וגם אם לו יצויר שהוא מגזים, או "מנפח" כדבריך, אפשר לסלוח לאדם שאוהב כל כך את רבו.

גם אם אתה בתור תלמיד מובהק של הגר"ע יוסף למשל, תזכיר את תורתו ומשנתו דרכיו והנהגותיו, ובדרך אגב תזכיר שהוא גדול הדור לדעתך. אף אחד לא יקפוץ עליך. או שיסכימו או שלא.

אלא מאי, בדרך אגב, הוא מזכיר ברמז ענין מסוים שמשום מה, זה מציק לך נורא.

נו, באמת, הוא לא בא לשכנע אף אחד. וממילא גם אף אחד לא ישתכנע.

ואתה עוד טורח לציין שכל פעם שהוא יזכיר את זה אתה גם תזכיר את זה.

אתה לא מבין את ההבדל?

אתה מרגיש שלצד שלך לא ניתן מספיק במה?

אתה יכול לפתוח בכל יום עשרה אשכולות על כל רב וגדול שאתה רוצה, ספר לנו על דרכיו, הנהגותיו, תלמידיו, אף אחד לא יעמוד בדרכך, ואף אחד לא יקפוץ, גם אם תכתוב שם דברים שאולי אחרים יחלקו עליהם.

ובינינו, אפשר לחשוב, מה יקרה אם יהיה כתוב שלר' שמואל אויערבאך יש יותר תלמידים מהאמת? מה כואב כל כך? אם מישהו היה כותב על רב אחר את הנתון הז גם היית קופץ.

כל פעם שהוא מזכיר משהו, אתה קופץ כאילו יושבים בבית עשרות בחורים מישיב"ק ומתלבטים איזה עיתון לקרוא וההודעה הבאה תכריע את הכף.

אני בטוח שיש עוד רבים שמסכימים איתי, שה"עירנות" הזו לכל פעם שמישהו רומז על משהו, היא היא שמעכירה את האוירה כאן בכל פעם.

אנא, חדל, יש מספיק נושאים בפורום. ויש מספיק פורומים בנושא.

המעיין
הודעות: 1219
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי המעיין » א' ספטמבר 04, 2016 7:25 pm

הרבנים נוטר ופרנקל תאומים. לא נראה לכם שהויכוח מי השפיע על חבורת הקדושים (שכמעט כל באי הפורום אינם יודעים אפילו מי הם) כבר מיצה את עצמו והפך למטופש לחלוטין. כל מי שזכה לגרום לת"ח לעסוק בתורה ולהתעלות בה הן שכרו איתו מהקב"ה ופעולתו לפניו, הן אשר איתנו היום לאויו"ש והן אשר איננו איתנו היום וזכרו לברכה לחיי העולם הבא. ומה איכפת לנו מכל העניין?

פרנקל תאומים
הודעות: 4448
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' ספטמבר 05, 2016 2:06 pm

ר' איטשע טבריינער,
שאלת על ר' מנחם מנ'ס בלומנפרוכט ז"ל, השם הזה זכור לי היטב, דומני שהיתה כתובת או לוחית זיכרון גדולה לזכרו בהיכל בית המדרש. ניסיתי לחפש בתמונות שבידי אם רואים אותה בהן, אך לא מצאתי.
אני לא בטוח, אבל נדמה לי אפי' שמו"ר ר' יידל היה מדבר אודותיו בקצרה כל שנה ביארצייט שלו אחרי תפילת שחרית(כשם שהיה נוהג כל שנה ביארצייט של הג"ר חיים מרדכי ברונרוט ז"ל שהזכרתיו בתחילת האשכול).
הרב בן ירושלים,
הלא כתבת שסיימת את לימודך בהישוב בשנות הל', ובכן, אינך זוכר את אותו ר' מנחם מנ'ס?

נ"ב: בנערותי באותם ימים, היתה זו דוגמא מעניינת עבורי לתוספת הבלתי מצויה של השם "מן" כצמוד לשם "מנחם", כמו שמצינו אצל מרנא הרב שך זי"ע. ברבות הימים גיליתי גם את ר' מנחם מן ראם ז"ל של מדפיסי ש"ס וילנא...

מה שנכון נכון
הודעות: 11688
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' ספטמבר 05, 2016 3:19 pm

פרנקל תאומים כתב:י
לתוספת הבלתי מצויה של השם "מן" כצמוד לשם "מנחם", כמו שמצינו אצל מרנא הרב שך זי"ע. ברבות הימים גיליתי גם את ר' מנחם מן ראם ז"ל של מדפיסי ש"ס וילנא...

מצוי מאד מאד. [עיקרו הוא קיצור השם, ושוב בא גם כתוספת. וכ"ה בעוד שמות].

פרנקל תאומים
הודעות: 4448
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' ספטמבר 05, 2016 3:25 pm

בנוגע לחינוך לניצול הזמן ועמידה בלוחות הזמנים:

הפנימייה בישיבה היתה נעולה במשך כל שעות היום והערב, אין יוצא ואין בא.
בבוקר, ארבעים דקות לאחר תום התפילה התחיל ה'סדר', ובו זמנית היה אחד מן הר"מים נועל את הפנימייה ללא אזהרה מוקדמת. חשוב לציין שבתוך אותם ארבעים הדקות, היה על הפנימייתים, מלבד לאכול ארוחת בוקר, ולהוציא את הנצרך להם מהפנימייה טרם ינעלו שעריה, גם לסדר את מיטותיהם ולכסותם בשמיכת כיסוי מיוחדת, כמו גם לדאוג שהתיקים והמזוודות יהיו מסודרים מתחת למיטות או בבוידעם שהיה בכל חדר. אם תלמיד השאיר את מיטתו מבולגנת, אזי עובד המשק- ברוך(בוריס), היה מעדכן את ר' יידל שהיה נוזף בתלמיד על כך לקראת סוף הסדר.
הפלא הנשגב הוא שבאותם ארבעים דקות מדוייקות ומצומצמות,הקפידו כל הבחורים "הרציניים" גם ללמוד 'משנה ברורה' בביהמ"ד אחרי התפילה עם חברותא או בגפם.
הלכנו בזריזות לחדר האוכל, נטלנו ידים, אכלנו שתינו וברכנו בפרק זמן קצר... לקראת תום הארבעים דקות, היה אחד מהר"מים(גם הם נאלצו להזדרז באכילתם ובסידוריהם...)נכנס לחדר האוכל ועובר בין השולחנות כשהוא מעיף מבטים רבי משמעות לכל עבר...וחדר האוכל היה מתרוקן לחלוטין תוך דקות ספורות.
הפסקת הצהריים(מתום השיעור בערך ב13:20,ואם היתה גם 'מנחה' אזי בערך 13:45,עד השעה 15:00 בדיוק) היתה מיועדת ללימוד עצמאי של הבחורים(בעיקרון הכנת שיעורים של לימודי החול או התכוננות למבחנים בהם, ואם לא היה צורך בכך, כמובן ציפו מאיתנו לפנות אל ביהמ"ד, האופציה של בטלה לא היתה קיימת), וממילא הפנימייה המשיכה להיות נעולה גם בה, אלא שה'מדריך'(ה'שטינקער' בז'רגון המקובל שם...)היה פותח את שער הכניסה לפנימייה לחמש דקות בלבד, ע"מ לאפשר למי מהפנימייתים שנצרך להוציא משהו מחדרו, לעלות במהירות ולעשות כן. לקראת תומן של אותן חמש דקות, היה דופק עם המנעול על הסורג של הפנימייה במשך כחצי דקה, להורות על סגירת השער, וכל הבחורים היו מדלגים על המדריגות וחומקים במהירות החוצה טרם יהיה מאוחר מדיי...
גם בערבים, הפנימייה היתה נפתחת בזמן ארוחת ערב וננעלת לאחריה עד תום סדר ג'.
מה היה קורה אם היית מאחר לצאת וננעל בפנים? ובכן,היה עליך לנסות ולהזעיק עזרה דרך הסורגים או דרך אחד מחלונות הפנימייה, להשיג איזה בחור שיקרא ל'שטינקער' שיבוא ויפתח לך, כמובן שהוא היה רושם אותך ברשימותיו ומעביר זאת אח"כ לר' יידל... וגם כשהיו מנסים להזעיק את העזרה הזו דרך הסורגים, היו נזהרים שלא לעורר מהומה, שמא ואולי ר' יידל בכבודו ובעצמו בדיוק יעבור שם ויגלה את הבחור הנעול בקלונו...
פעם אחת כשהייתי כבר בכיתה ה', ולפיכך ליבי כבר היה גס מעט(יחסית בלבד)בכללי המקום, ננעלתי בשבת בפנימייה בזמן ה'סדר' בצהריים. נלחצתי מאד, חששתי שאאלץ לבלות שם כמה שעות, אפסיד מנחה מעריב והבדלה ואשהה שם בעלטה(משיחשיך) עד שיפתחו השערים. חוץ מהחשש שר' יידל או הר"מ הנוסף ששהה בישיבה בשבת, יבחינו בהעדרותי מן הסדר ומן התפילות, ובמושגים שהיו שם, מדובר היה בעוון בלתי נסבל.
המתנתי בפיק ברכיים בשקט גמור עד שיעבור ר' יידל דרך מסדרון הפנימייה אל עבר ביהמ"ד(היתה לו דלת מביתו למסדרון הפנימייה, ומקצה המסדרון דלת נוספת אל חדר שיעורים ה', שעמד מול ביהמ"ד), ומשהייתי בטוח שה"סכנה" חלפה... נפניתי לחלון החדר הקרוב ביותר לאיזור הבימ"ד, וקיוויתי שיעבור מתי שהוא איזה בחור שבמקרה ירד מביהמ"ד ע"מ לצאת להתפנות, ולא זו בלבד, אלא שאותו בחור גם יפנה לחדרי השירותים שהיו מתחת לפנימייה, ולא לחדרי השירותים הרחוקים ממנה(שהיו מתחת לביהמ"ד). ובכן, כעבור זמן, התמזל מזלי, והחברותא שלי שלא תפס להיכן נעלמתי פנה לעבר הפנימייה לחפשני, לחשתי לו מהחלון... והוא הבחין בי ופנה אל חברנו לכיתה ה'גבאי' של המחזור, בבקשת עיצה לפדיון שבויים..(מבלי לערב את ר' יידל או את הר"מ כמובן...), למרבה הנס, במקרה ניתן צרור המפתחות בידיו של הגבאי ע"י ר' יידל באותה השבת מסיבה זו או אחרת, והוא מיהר לשתף פעולה עם 'הפושע' ולשחררני...התרחקנו בלאט מהאיזור במהירות האפשרית... ואני השתחלתי לביהמ"ד בטבעיות מעושה...
רק משעברו כמה ימים בלא שניתנה לי מר' יידל שום 'תקיעה גדולה' בעניין, רווח לי, וחששותיי שמא הוא הבחין בהעדרותי מתחילת הסדר, נמוגו.
דרך אגב, יתכן שבכ"ז הוא הבחין, ובפקחותו הבין את שארע והחליט להבליג. במשך הזמן, שמתי לב כמה פעמים שלעיתים ר' יידל בחר להעלים עין, גם זה היה קורה...

בני ברקי
הודעות: 504
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי בני ברקי » ב' ספטמבר 05, 2016 11:59 pm

זה הזמן להזכיר את אווירת הימים הנוראים ששררה בישיבה אווירת רצינות וכבדות שאין לה אח ורע. התפילות,התהילים ,השיחות בלילות החג מחולקים לפי כיתות וכו וכו..
אגב,התפילות היו באוירה מאד רצינית אולם ללא שום שיר!!,האם כיום הרב כתריאל שינה את הנסח(אם היה כזה דבר..)והכניס שירים כנהוג בישיבות?

בן ירושלים
הודעות: 771
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי בן ירושלים » ש' ספטמבר 10, 2016 11:42 pm

בני ברקי כתב:זה הזמן להזכיר את אווירת הימים הנוראים ששררה בישיבה אווירת רצינות וכבדות שאין לה אח ורע. התפילות,התהילים ,השיחות בלילות החג מחולקים לפי כיתות וכו וכו..

נו באמת? אין לה אח ורע? קצת הגזמת.

עכ"פ הזדמנות אחת חקוקה בזכרוני שהיתה באמת יוצאת מגדר הרגיל. במלחמת יום הכיפורים כשהמלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת. בדיוק כשהיתה האזעקה בסביבות 2 בצהריים זה היה בברכת כהנים של מוסף. כולם מיהרו למקלט, ור' יידל מיהר עם מנין מצומצם לסיים הקדיש. עד מנחה אמרו תהילים במקלט, ואז הרעישו שמים בתפילות . כ300 בחורים תחת ההשפעה של ההפתעה והפחד מהבלתי נודע ועוד ביום הכיפורים, הצעקות והשאגות של התהילים היו משהו מאד יחודי.

פרנקל תאומים
הודעות: 4448
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' ספטמבר 11, 2016 1:33 am

בן ירושלים כתב:
בני ברקי כתב:זה הזמן להזכיר את אווירת הימים הנוראים ששררה בישיבה אווירת רצינות וכבדות שאין לה אח ורע. התפילות,התהילים ,השיחות בלילות החג מחולקים לפי כיתות וכו וכו..

נו באמת? אין לה אח ורע? קצת הגזמת.

עכ"פ הזדמנות אחת חקוקה בזכרוני שהיתה באמת יוצאת מגדר הרגיל. במלחמת יום הכיפורים כשהמלחמה פרצה בהפתעה מוחלטת. בדיוק כשהיתה האזעקה בסביבות 2 בצהריים זה היה בברכת כהנים של מוסף. כולם מיהרו למקלט, ור' יידל מיהר עם מנין מצומצם לסיים הקדיש. עד מנחה אמרו תהילים במקלט, ואז הרעישו שמים בתפילות . כ300 בחורים תחת ההשפעה של ההפתעה והפחד מהבלתי נודע ועוד ביום הכיפורים, הצעקות והשאגות של התהילים היו משהו מאד יחודי.


לגבי 'תהילים':
ר' יידל הנהיג בישיבה לו' בימים נוראים כמה קפיטלאך קבועים, כשהחזן מקריא והקהל עונה אחריו פסוק פסוק בהתעוררות גדולה ומיוחדת(גם בשנים כתיקונם), הוא היה אומר שאמירת הקפיטלאך הללו בציבור הן תקנת ה'חפץ חיים', שהנהיג כן בישיבות אירופה.

ה'אלול' והימים נוראים היו באמת חזקים מאד, הייתה התעוררות גדולה והרבה עבודת ה', הרבנים היו מרבים ב'שיחות' בכל מהלך חודש 'אלול', ובחורים היו מקבלים על עצמם 'קבלות' שונות. בר"ה ויוכ"פ היתה אוירה אמיתית של 'אימת הדין'.
ר' יידל המשיך לשמש כבעל תפילה(כמדומני 'מוסף' ו'נעילה') גם בימי ישישותו המופלגת כשהוא מרעים בקולו בכל חללו הגדול של ביהמ"ד, הנוסח שלו היה באמת מייגע משהו, כי כפי שכתב הרב מבני ברק, הוא כמעט ולא כלל שירה של הקהל עימו ביחד, כ"א ענייה אחריו קטע אחרי קטע. גם 'אבינו מלכנו' אמרו הקהל אחרי החזן מתחילתו ועד סופו(ולא רק מ'החזירנו בתשובה שלימה לפניך').
אחרי תפילות 'מעריב' בלילי ר"ה ויוה"כ, היו מתפזרים כל כיתה וכיתה לחדר שיעורים אחר,לשמוע שיחת התעוררות מהר"מ שלה.

אפיזודה שעולה לי: ערב יו"כ, זמן קצר לפני תפילה זכה, והבחור שלידי(מכיתה ג') ממהר להוציא גמ' כדי להרוויח 'חאפ' קטן לפני שיתקדש היום. לשאלתי מה ראה על ככה, ענה בתמימות טהורה: 'נזכרתי שבגלל כל הטרדות של ערב יו"כ, לא למדתי היום גמ', ואיך יתכן להיכנס ליו"כ בלי ללמוד גמ'?'...

נהגו שם להגיש ל'אבינו מלכנו' אחרי נעילה את אחד מטובי הבחורים שישמש חזן, ואני זוכר שנה אחרי שנה את הבכיות הנרגשות של החזנים-בחורים האלו...

ר' יידל עמד בכל תוקף על כך שכל הבחורים מכיתה א' עד כיתה ה' יהיו בר"ה ויו"כ בישיבה, הוא הקפיד טובא על מי שהתחמק(כולל בני עדות המזרח). גם בשמח"ת הבחורים היו בישיבה, מי לא זוכר את המודעה הקבועה של 'וגילו ברעדה'... הבחורים רקדו בהתלהבות גדולה ור' יידל עמד על הבמה ליד עמוד החזן מדושן עונג,כשעיניו משוטטות על פני המעגלים.
אהבתי מאד את השמח"ת שם, ופעם אחת הגעתי עם כאב שיניים חזק(שכנעתי את אימא שלי...), ובליל החג צד אחד של הפנים שלי ממש התנפח, והצלחתי להדאיג את ר' יידל...

לייטנר
הודעות: 5599
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי לייטנר » א' ספטמבר 11, 2016 1:44 am

.
נערך לאחרונה על ידי לייטנר ב ב' אוגוסט 28, 2023 4:45 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

טוב לי
הודעות: 389
הצטרף: ה' אפריל 18, 2013 9:29 am

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי טוב לי » א' ספטמבר 11, 2016 2:07 pm

פרנקל תאומים כתב:לגבי 'תהילים':
ר' יידל הנהיג בישיבה לו' בימים נוראים כמה קפיטלאך קבועים, כשהחזן מקריא והקהל עונה אחריו פסוק פסוק בהתעוררות גדולה ומיוחדת(גם בשנים כתיקונם), הוא היה אומר שאמירת הקפיטלאך הללו בציבור הן תקנת ה'חפץ חיים', שהנהיג כן בישיבות אירופה.



מעניין.
האם אתה זוכר על אלו קאפיטלאך מדובר?

פרנקל תאומים
הודעות: 4448
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' ספטמבר 11, 2016 3:03 pm

טוב לי כתב:
פרנקל תאומים כתב:לגבי 'תהילים':
ר' יידל הנהיג בישיבה לו' בימים נוראים כמה קפיטלאך קבועים, כשהחזן מקריא והקהל עונה אחריו פסוק פסוק בהתעוררות גדולה ומיוחדת(גם בשנים כתיקונם), הוא היה אומר שאמירת הקפיטלאך הללו בציבור הן תקנת ה'חפץ חיים', שהנהיג כן בישיבות אירופה.



מעניין.
האם אתה זוכר על אלו קאפיטלאך מדובר?


כמדומני היו אלו חמישה פרקים. לגבי ארבעה מהם, אני זוכר בוודאות(הם מתנגנים בראשי היטב)ואלו הם: ע"ט,פ',פ"ג,קמ"ב.
לגבי החמישי אינני נזכר, אולי היה זה ק"ל ומפני שכיחותיה לא נצרב בתודעתי עם המקום.

פרנקל תאומים
הודעות: 4448
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ו' ספטמבר 16, 2016 12:14 am

אכתוב משהו בנוגע לחינוך ל'לקיחת אחריות', ובהמשך גם דוגמה למה שהזכרתי לעיל, בנוגע ל'העלמת עין' מצד ר' יידל ז"ל:

מי שהיה מאחר לתפילה(אפי' איחור קל), היה עליו לגשת מאליו לאחר התפילה לר' יידל, ולומר לו: "איחרתי", וכמובן לקבל את השפכטל...
אם לא היה ניגש מאליו, היה מסתכן בכך שר' יידל הבחין באיחורו ובהזדמנות קרובה הוא ינזוף בו בתרתי: על האיחור, וחמור מכך על שלא ניגש להודות בו...

ובכ"ז, גם כאן היתה ניכרת הגישה המוסווית של ר' יידל, לעיתים להעלים עין. הדוגמה הבולטת לכך היתה ההסתובבות שלו בשעת אמירת 'ישתבח': כל התפילה היה הוא ז"ל עומד ופניו אל הקהל(כמובן מלבד בשמו"ע),ורק ב'ישתבח' היה נוהג בקביעות להסתובב כשפניו למזרח, ואזי המאחרים היו ממהרים לרוץ פנימה אל מקומות ישיבתם בביהמ"ד. מיד בסיומו של ישתבח, עת התחיל החזן באמירת קדיש, הסתובב חזרה ופניו אל הקהל.
מי שהספיק לנצל את חלון ההזדמנות הזה, זכה מן ההפקר... אלא שתמיד היינו מתלבטים אולי בכ"ז הוא הספיק לראות אותנו בכניסתנו, או שהבחין בפסוקי דזמרה בהעדרותנו...אתם שואלים למאי נפק"מ? ברור, האם לגשת אליו אחרי התפילה ולדווח על האיחור, או לקחת את ה'הימור' שהוא לא הבחין בו...

דבר נוסף: היה מקפיד מאד שכל תלמיד יגש אליו בתחילתו של שבוע אחרי התפילה לאמירת שבוע טוב, ובימי שישי אחרי תום הלימוד, טרם הנסיעה הביתה-לאמירת שבת שלום. כמובן גם בשבת עצמה אחרי תפילת מעריב, וכמו"כ במוצ"ש אחרי הבדלה. בכל הזמנים הללו, היו עוברים כולם בשיירה לברך ולהתברך כנ"ל. כמובן, בדרך זו (בין השאר) התאפשר לו לשלוט על הנוכחות של הבחורים ושמירתם על סדרי הישיבה. אבל מעבר לכך, היה בזה חינוך והרגל גדול של הנהגת דרך ארץ. מי שלא היה ניגש אליו, היה הוא ז"ל בהזדמנות הראשונה שנקרתה לפניו שואל אותו בנזיפה: "למה לא אמרת לי שבת שלום/שבוע טוב?".

פרנקל תאומים
הודעות: 4448
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ו' ספטמבר 16, 2016 12:26 am

אגב,
היה מקפיד מאד שהבחורים יעמדו במשך כל 'פסוקי דזמרה', ובמשך קריאת התורה(כמהר"ם מרוטנבורג), באומרו שכך 'מנהג הישיבות'.

גם זו לטובה
הודעות: 2523
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי גם זו לטובה » ו' ספטמבר 16, 2016 1:45 am

פרנקל תאומים כתב:אגב,
היה מקפיד מאד שהבחורים יעמדו במשך כל 'פסוקי דזמרה', ובמשך קריאת התורה(כמהר"ם מרוטנבורג), באומרו שכך 'מנהג הישיבות'.

מעולם לא שמעתי על מנהג לעמוד בכל "פסוקי דזמרה".

עקביה
הודעות: 5448
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי עקביה » ו' ספטמבר 16, 2016 9:16 am

גם זו לטובה כתב:
פרנקל תאומים כתב:אגב,
היה מקפיד מאד שהבחורים יעמדו במשך כל 'פסוקי דזמרה', ובמשך קריאת התורה(כמהר"ם מרוטנבורג), באומרו שכך 'מנהג הישיבות'.

מעולם לא שמעתי על מנהג לעמוד בכל "פסוקי דזמרה".

יש מנהג כזה. אבל שראש ישיבה יקפיד שכל הבחורים בישיבתו יעשו כך?! רחמנא ליצלן מהאי ראש ישיבה...
נראה שחש צורך להראות צדקנות ביחס לישיבות חרדיות סטנדרטיות.

פרי יהושע
הודעות: 3159
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' ספטמבר 18, 2016 8:28 am

עקביה כתב:
גם זו לטובה כתב:
פרנקל תאומים כתב:אגב,
היה מקפיד מאד שהבחורים יעמדו במשך כל 'פסוקי דזמרה', ובמשך קריאת התורה(כמהר"ם מרוטנבורג), באומרו שכך 'מנהג הישיבות'.

מעולם לא שמעתי על מנהג לעמוד בכל "פסוקי דזמרה".

יש מנהג כזה. אבל שראש ישיבה יקפיד שכל הבחורים בישיבתו יעשו כך?! רחמנא ליצלן מהאי ראש ישיבה...
נראה שחש צורך להראות צדקנות ביחס לישיבות חרדיות סטנדרטיות.

אין מנהג כזה רק אצל חסידים, ברמב"ם מפורש להפך. קרה"ת כן היה מנהג ישיבות, אף שלא כהגר"א וכבר דיברו מזה כאן.

גביר
הודעות: 2768
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי גביר » א' ספטמבר 18, 2016 8:51 am

עקביה כתב:
גם זו לטובה כתב:
פרנקל תאומים כתב:אגב,
היה מקפיד מאד שהבחורים יעמדו במשך כל 'פסוקי דזמרה', ובמשך קריאת התורה(כמהר"ם מרוטנבורג), באומרו שכך 'מנהג הישיבות'.

מעולם לא שמעתי על מנהג לעמוד בכל "פסוקי דזמרה".

יש מנהג כזה. אבל שראש ישיבה יקפיד שכל הבחורים בישיבתו יעשו כך?! רחמנא ליצלן מהאי ראש ישיבה...
נראה שחש צורך להראות צדקנות ביחס לישיבות חרדיות סטנדרטיות.

דומה שיסודם של דברים אינו בצורך שכזה אלא בשמרנות אופיינית ובדבקות, אולי מופרזת, בדפוסי התנהגות ובמנהגים ששררו בליטא. כך למשל אסר להסתפר ביום ראשון כיוון שיש בכך משום כבוד לאותו יום הנחשב ליום מנוחה אצל אוה"ע, בזמן השיחות והשיעורים בבית המדרש דרש שיצטופפו עם הסטנדרים סביב מוסר השיחה והשיעור וכיו"ב.

עקביה
הודעות: 5448
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי עקביה » א' ספטמבר 18, 2016 8:53 am

פרי יהושע כתב:אין מנהג כזה רק אצל חסידים, ברמב"ם מפורש להפך.

אין מנהג כזה רק אצל חסידים אלא אצל כולם? או דילמא אין מנהג כזה כי אם אצל חסידים? ומה כותב הרמב"ם?
איני יודע מה קורה אצל החסידים, אבל אצל הליטאים יש הנוהגים לעמוד.

לייטנר
הודעות: 5599
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי לייטנר » א' ספטמבר 18, 2016 8:55 am

.
נערך לאחרונה על ידי לייטנר ב ב' אוגוסט 28, 2023 4:46 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

פרי יהושע
הודעות: 3159
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' ספטמבר 18, 2016 8:57 am

עקביה כתב:
פרי יהושע כתב:אין מנהג כזה רק אצל חסידים, ברמב"ם מפורש להפך.

אין מנהג כזה רק אצל חסידים אלא אצל כולם? או דילמא אין מנהג כזה כי אם אצל חסידים? ומה כותב הרמב"ם?
איני יודע מה קורה אצל החסידים, אבל אצל הליטאים יש הנוהגים לעמוד.


הליטאים [או כאילו שכך קורים לעצמם] שעומדים למדו מהחסידים, וברמב"ם מפורש שיושבים, "אשרי יושבי ביתך". זאת ועוד אצל הליטאים וגם בישיבות שלהם היה הקפדה לשבת וגם באשרי שלפני מנחה היה נהוג כך וכנ"ל.
נערך לאחרונה על ידי פרי יהושע ב א' ספטמבר 18, 2016 8:58 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עקביה
הודעות: 5448
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי עקביה » א' ספטמבר 18, 2016 8:57 am

גביר כתב:כך למשל אסר להסתפר ביום ראשון כיוון שיש בכך משום כבוד לאותו יום הנחשב ליום מנוחה אצל אוה"ע.

עד כמה היה נכנס לתוך קרביהם של תלמידיו? (מילא אם רק היה אומר שיש עניין שלא להסתפר ביום ראשון, אבל לאסור?)

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי אוצר החכמה » א' ספטמבר 18, 2016 8:59 am

עקביה כתב:
גם זו לטובה כתב:
פרנקל תאומים כתב:אגב,
היה מקפיד מאד שהבחורים יעמדו במשך כל 'פסוקי דזמרה', ובמשך קריאת התורה(כמהר"ם מרוטנבורג), באומרו שכך 'מנהג הישיבות'.

מעולם לא שמעתי על מנהג לעמוד בכל "פסוקי דזמרה".

יש מנהג כזה. אבל שראש ישיבה יקפיד שכל הבחורים בישיבתו יעשו כך?! רחמנא ליצלן מהאי ראש ישיבה...
נראה שחש צורך להראות צדקנות ביחס לישיבות חרדיות סטנדרטיות.


ואני לא מבין למה אנשים פה מרגישים צורך להיות פסיכולוגים.

פרי יהושע
הודעות: 3159
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי פרי יהושע » א' ספטמבר 18, 2016 9:00 am

עקביה כתב:
גביר כתב:כך למשל אסר להסתפר ביום ראשון כיוון שיש בכך משום כבוד לאותו יום הנחשב ליום מנוחה אצל אוה"ע.

עד כמה היה נכנס לתוך קרביהם של תלמידיו? (מילא אם רק היה אומר שיש עניין שלא להסתפר ביום ראשון, אבל לאסור?)

הלא כל האשכול הזה סובב על כך, אני חושב שהפריזו בזה, כנראה רק על חשבון שעות הסדר וכדו', יבאו המומחים.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15594
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: הגאון ר' יודל קולדיצקי זצ"ל - אשכול המשך

הודעהעל ידי איש_ספר » א' ספטמבר 18, 2016 9:01 am

באורחות רבינו מובא שהסטייפלער הקפיד שלא לשטוף הבית ביום ראשון משום יום אידם ושכך היה המנהג במקומו (רוסיה).
וזכור לי גם מהאדר"ת דבר מעין זה שלא רצה לחדש בגדים ביום ראשון. אחפש.


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 338 אורחים