מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי מיכאל1 » ה' נובמבר 23, 2017 6:25 am

פרנקל תאומים כתב:מה"ת שהיו אז בכלל "תמונות מחזור" וכרטיסי תלמיד?

באמת איני יודע אם היו תמונות מחזור או כרטיסי תלמיד, רק דיברתי עם ר' יידל, והייתי סקרן לדעת מה נכתב/תועד על הגרד"ל שהוא קרוב משפחתי ותמיד ר' יידל דאג "לנפנף" בשמו מולי, וע"ז השיבני ר' יידל שהיתה שריפה אין שום דבר שנשאר מאז.

ד.א. כמדומני שבאותה תקופה תמונות מחזור כבר היו מצויות בישיבות.

שיף
הודעות: 2672
הצטרף: ב' דצמבר 31, 2012 11:21 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי שיף » ה' נובמבר 23, 2017 10:05 am

מיכאל1 כתב:
הוה אמינא כתב:בספר נפש יקרה שהיה להורדה בפורום זה, אודות הגר"א רייסנר, מתועד שהגרד"ל למד ביישוב והיה ישן בבית הורי הגר"א רייסנר, ואח"כ עברו שניהם ללמוד בפוניבז'. אבל מסתמא מדובר על תקופה עוד יותר מוקדמת.


הגרד"ל למד קודם בישיבת חברון

פרנקל תאומים
הודעות: 4412
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' נובמבר 23, 2017 3:35 pm

מיכאל1 כתב:
פרנקל תאומים כתב:מה"ת שהיו אז בכלל "תמונות מחזור" וכרטיסי תלמיד?

באמת איני יודע אם היו תמונות מחזור או כרטיסי תלמיד, רק דיברתי עם ר' יידל, והייתי סקרן לדעת מה נכתב/תועד על הגרד"ל שהוא קרוב משפחתי ותמיד ר' יידל דאג "לנפנף" בשמו מולי, וע"ז השיבני ר' יידל שהיתה שריפה אין שום דבר שנשאר מאז.

ד.א. כמדומני שבאותה תקופה תמונות מחזור כבר היו מצויות בישיבות.

הלא בספר עם תמונות המחזור ישנן תמונות רק החל משנת תשכ"א.


אני מניח שר' יידל זכר היטב את יבל"ח הגרד"ל מימי לימודיו ב'הישוב', הלא כן? מה הוא אמר לך על כך?
הגרד"ל הוא יליד ניסן תר"צ, מה שאומר שכשר' יידל החל לשמש כר"מ הוא היה בסה"כ כבן 14.5 (ועוד לפנ"כ ר' יידל למד בישיבה עם עוד כמה אברכים ואולי אף שימש מעין מדריך), וכשר' יידל החל לשמש כראש הישיבה הוא היה כבן 18.
אינני יודע אם הגרד"ל השלים את לימודיו ב'הישוב' (דהיינו שסיים בגיל 18 ואולי יותר) או שמא הוא עזב באיזה שהוא שלב באמצע, בכל אופן על פניו הוא אמור היה להכיר אותו, בפרט לאור זאת שמן הסתם הוא היה תלמיד מבריק ובולט מאד.

הידוע לך אם גם היתה לר' יידל איזו שהיא היכרות עם יבל"ח הגרד"ל בימי בגרותו? (מסתבר שהיה פוגש בו בחתונות של בוגרים שלמדו בסלובודקה).

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי לייטנר » ה' נובמבר 23, 2017 3:49 pm

.
נערך לאחרונה על ידי לייטנר ב ב' אוגוסט 28, 2023 5:06 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בן ירושלים
הודעות: 767
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בן ירושלים » ה' נובמבר 23, 2017 4:14 pm

פרנקל תאומים כתב:
מיכאל1 כתב:
פרנקל תאומים כתב:מה"ת שהיו אז בכלל "תמונות מחזור" וכרטיסי תלמיד?

באמת איני יודע אם היו תמונות מחזור או כרטיסי תלמיד, רק דיברתי עם ר' יידל, והייתי סקרן לדעת מה נכתב/תועד על הגרד"ל שהוא קרוב משפחתי ותמיד ר' יידל דאג "לנפנף" בשמו מולי, וע"ז השיבני ר' יידל שהיתה שריפה אין שום דבר שנשאר מאז.

ד.א. כמדומני שבאותה תקופה תמונות מחזור כבר היו מצויות בישיבות.

הלא בספר עם תמונות המחזור ישנן תמונות רק החל משנת תשכ"א.


אני מניח שר' יידל זכר היטב את יבל"ח הגרד"ל מימי לימודיו ב'הישוב', הלא כן? מה הוא אמר לך על כך?
הגרד"ל הוא יליד ניסן תר"צ, מה שאומר שכשר' יידל החל לשמש כר"מ הוא היה בסה"כ כבן 14.5 (ועוד לפנ"כ ר' יידל למד בישיבה עם עוד כמה אברכים ואולי אף שימש מעין מדריך), וכשר' יידל החל לשמש כראש הישיבה הוא היה כבן 18.
אינני יודע אם הגרד"ל השלים את לימודיו ב'הישוב' (דהיינו שסיים בגיל 18 ואולי יותר) או שמא הוא עזב באיזה שהוא שלב באמצע, בכל אופן על פניו הוא אמור היה להכיר אותו, בפרט לאור זאת שמן הסתם הוא היה תלמיד מבריק ובולט מאד.

הידוע לך אם גם היתה לר' יידל איזו שהיא היכרות עם יבל"ח הגרד"ל בימי בגרותו? (מסתבר שהיה פוגש בו בחתונות של בוגרים שלמדו בסלובודקה).

סיפור שהסתובב בצעירותי (אם כי אני ממש לא אחראי על נכונותו): ר' יידל פגש את אביו של הגרד"ל והתלונן שבכל הזדמנות שהם מזדמנים יחדיו , ר' דב מתחמק מלפוגשו ואף עובר לצד השני של הכביש. "אני מבין שהוא קנאי, אבל להגיד שלום הוא יכול" התמרמר.
אביו של ר' דב השיב : "אתה יודע שהבן שלי מחמיר גדול , בכל צד וספק הוא מחמיר על עצמו. אם היה לו איזה צד שהוא צריך לומר לך שלום , ודאי היה עושה זאת..."

ידידיה
הודעות: 1233
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי ידידיה » ה' נובמבר 23, 2017 6:56 pm

שיף כתב:
מיכאל1 כתב:
הוה אמינא כתב:בספר נפש יקרה שהיה להורדה בפורום זה, אודות הגר"א רייסנר, מתועד שהגרד"ל למד ביישוב והיה ישן בבית הורי הגר"א רייסנר, ואח"כ עברו שניהם ללמוד בפוניבז'. אבל מסתמא מדובר על תקופה עוד יותר מוקדמת.


הגרד"ל למד קודם בישיבת חברון

אם הכוונה להגאון ר דב לנדאו, הוא הגיע לישיבת חברון מישיבת פוניבז'.
יתכן שאח"כ חזר שוב לפוניבז'.

יושב סתר
הודעות: 642
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי יושב סתר » ה' נובמבר 23, 2017 7:52 pm

הג"ר יידל השקיע מאמצים גדולים לשכנע את הורי הגרד"ל לבוא לישיבה לאחר שבן דודו של הגרד"ל - ה"ה האדמו"ר מסטריקוב ביקש ממנו מס' פעמים שהיות שבן דודו הוא עילוי גדול, החובה להשתדל לקחתו לישיבה.
ר' יידל והסטריקעבער הכירו באניה בבריחתם ממלחה"ע השניה, בהפלגה בת 3 שבועות

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי מיכאל1 » ה' נובמבר 23, 2017 9:03 pm

דווקא לא היה נשמע מר' יידל שהוא לימד את הגרד"ל, וגם לא זכור לי סיפור ספציפי שר' יידל סיפר על הגרד"ל.
מתאים שר' דוב לא יאהב אנשים מסוגו של ר' יידל. גם למי שמכיר, לשניהם להבחל"ח יש הרבה ציניות אז על פניו זה לא שילוב שאמור להתאים

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי מיכאל1 » ה' נובמבר 23, 2017 9:04 pm

יושב סתר כתב:הג"ר יידל השקיע מאמצים גדולים לשכנע את הורי הגרד"ל לבוא לישיבה לאחר שבן דודו של הגרד"ל - ה"ה האדמו"ר מסטריקוב ביקש ממנו מס' פעמים שהיות שבן דודו הוא עילוי גדול, החובה להשתדל לקחתו לישיבה.
ר' יידל והסטריקעבער הכירו באניה בבריחתם ממלחה"ע השניה, בהפלגה בת 3 שבועות

זה חידוש עבורי שהסטריקובער שהיה בריסקער יעודד את לבוא לישוב, אא"כ נאמר שאביו של הגרד"ל שהיה פאיני"ק מרחובות וסירב לאדמורו"ת לא היה מסכים בשופו"א לשלוח את בנו לישיבה חוץ מהישוב.

יושב סתר
הודעות: 642
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי יושב סתר » ה' נובמבר 23, 2017 11:49 pm

מישהו כעת ביקשני באישי לציין: ר' אברהם נובוגרוצקי - בוגר הישוב

נשר
הודעות: 1071
הצטרף: ב' אפריל 06, 2015 1:05 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי נשר » ה' נובמבר 23, 2017 11:57 pm

יושב סתר כתב:מישהו כעת ביקשני באישי לציין: ר' אברהם נובוגרוצקי - בוגר הישוב


כבר נכתב כאן.

פרנקל תאומים
הודעות: 4412
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' נובמבר 26, 2017 2:49 pm

בן ירושלים כתב:סיפור שהסתובב בצעירותי (אם כי אני ממש לא אחראי על נכונותו): ר' יידל פגש את אביו של הגרד"ל והתלונן שבכל הזדמנות שהם מזדמנים יחדיו , ר' דב מתחמק מלפוגשו ואף עובר לצד השני של הכביש. "אני מבין שהוא קנאי, אבל להגיד שלום הוא יכול" התמרמר.
אביו של ר' דב השיב : "אתה יודע שהבן שלי מחמיר גדול , בכל צד וספק הוא מחמיר על עצמו. אם היה לו איזה צד שהוא צריך לומר לך שלום , ודאי היה עושה זאת..."

הסיפור המקורי הוא לכאו' על הגר"ח מבריסק שכתב איזה מכתב חריף נגד התנועה הציונית, ואחד הרבנים שהיה מתומכי התנועה בא אליו בטרוניה ושאלו איך יתכן שדווקא הגר"ח שלא מוכן לפסוק הלכה למעשה כמעט בשום עניין מחמת חששותיו וספקותיו, והנה בעניין הציונות שהיא שאלה שנוגעת לרבים וכו' הוא מכריע לשבט בנחרצות שכזו ללא שום הסתייגות והתלבטות.
לפי הסיפור, הגר"ח ענה לו אדרבה ומכאן ראיה, אם אנוכי שנמנע להכריע להלכה אפי' בשאלות שהינן לכאו' קלות מחמת ספקותיי, ובכ"ז בעניין הציונות אני מכריע לשלילה ומפרסם זאת לרבים, עכ"ח שהעניין הזה כ"כ ברור ומוכרע אצלי ללא צל צילו של ספק, הלא אם היה לי בכך איזה נדנוד של ספק הייתי נמנע מלהכריע.


למעשה, וכמו שכתב ידידי משכבר הימים הרב ר' מיכאל נ"י, מתאים לאישיות חזונ'אישניקית כה טוטאלית כשר התורה הגרד"ל שליט"א וכו'.

פרנקל תאומים
הודעות: 4412
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' נובמבר 26, 2017 3:13 pm

מיכאל1 כתב:דווקא לא היה נשמע מר' יידל שהוא לימד את הגרד"ל, וגם לא זכור לי סיפור ספציפי שר' יידל סיפר על הגרד"ל.
מתאים שר' דוב לא יאהב אנשים מסוגו של ר' יידל. גם למי שמכיר, לשניהם להבחל"ח יש הרבה ציניות אז על פניו זה לא שילוב שאמור להתאים

דבריו של הרב יושב סתר לא מכריחים שר' יידל לימד את יבל"ח הגרד"ל. אמנם חפיפה בשנים בוודאי היתה ביניהם (על פניו), אם כי יתכן בהחלט שכשר' יידל הפך לראש הישיבה, הגרד"ל כבר לא היה שם.
מסתבר שבתור אברך או ר"מ צעיר בישיבה, ר' יידל השתדל למשוך בחורים מוכשרים שיבואו ללמוד בצל קורתה, הלא הוא עסק בזאת גם לפנ"כ ב"רשת החינוך התלמודי". ב"עול בנעוריו" נכתב שהוא ערך איזה שהוא מחנה קיץ לבוגרי כיתות ח' כשהמטרה היתה להשפיע עליהם להמשיך בישיבות.
באותם ימים, יהודים שומרי תורה ומצוות רבים מקרב הישוב החדש (בלי מרכאות) אפי' כאלה שניתן היה לכנותם חרדים לא חשבו או אף לא רצו לשלוח את ילדיהם לישיבות.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי לייטנר » ב' נובמבר 27, 2017 12:16 pm

.
נערך לאחרונה על ידי לייטנר ב ב' אוגוסט 28, 2023 5:07 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ידידיה
הודעות: 1233
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי ידידיה » ב' נובמבר 27, 2017 2:26 pm

לייטנר כתב:
בן ירושלים כתב:אגב, בנו של גורן -רמי למד בישוב . ביום העצמאות הראשון שלמד בישיבה , אביו הרה"ר שלח מכתב נזעם למה לומדים חצי יום ו"מחללים" את החג. השמועה אומרת שר' יידל ענה לו שאצלנו אם יש זמן לומדים גם ביוה"כ.
כל שנה בעשי"ת היו מזמינים את הרב של ת"א למסור שיעור. שנה אחת גורן הגיע אמר שיעור על תחילת ב"ב, כמו כמה ראשי ישיבות ידועים "אמרתי, הקשיתי, תירצתי, חידשתי" וכן על זה הדרך.


בארכיון המדינה מובא מכתבו של ר' יידל לרב גורן להולדת בנו אברהם מד' בסיון התש"ך. המכתב נשלח "לכבוד הגאון המופלא והמפורסם וכו' כש"ת מוה"ר שלמה גורן שליט"א" ונחתם במילים: "בהוקרה ובהערצה".


מבין השורות נשמע שחידוש הוא שהר"ש גורן בקיא וגאון.
ולא היא, הנ"ל וכן התמדתו היו מהמפורסמות עוד בצעירות.
קבצים מצורפים
הסכמות לשערי טהרה.pdf
(46.33 KiB) הורד 409 פעמים
הסכמות לרשג_4.pdf
(47.67 KiB) הורד 412 פעמים

פרנקל תאומים
הודעות: 4412
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' דצמבר 03, 2017 1:50 pm

לייטנר כתב:
בן ירושלים כתב:אגב, בנו של גורן -רמי למד בישוב . ביום העצמאות הראשון שלמד בישיבה , אביו הרה"ר שלח מכתב נזעם למה לומדים חצי יום ו"מחללים" את החג. השמועה אומרת שר' יידל ענה לו שאצלנו אם יש זמן לומדים גם ביוה"כ.
כל שנה בעשי"ת היו מזמינים את הרב של ת"א למסור שיעור. שנה אחת גורן הגיע אמר שיעור על תחילת ב"ב, כמו כמה ראשי ישיבות ידועים "אמרתי, הקשיתי, תירצתי, חידשתי" וכן על זה הדרך.


בארכיון המדינה מובא מכתבו של ר' יידל לרב גורן להולדת בנו אברהם מד' בסיון התש"ך. המכתב נשלח "לכבוד הגאון המופלא והמפורסם וכו' כש"ת מוה"ר שלמה גורן שליט"א" ונחתם במילים: "בהוקרה ובהערצה".

נו, ועכשיו לא נותר לנו אלא לדקדק במכתביו של ר' יידל ובתארים שהוא השתמש בהם כפי שמדקדקים במכתבי הרבנים המופנים אל הגרא"י קוק זצ"ל...

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי לייטנר » א' דצמבר 03, 2017 3:43 pm

פששש, איזה לומדעס עושים בציטוט שלי,
וכל זה רק בגלל עצלותי לצטט את כל המכתב, שכלל פשוט ברכות להולדת בנו...

פרנקל תאומים
הודעות: 4412
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' דצמבר 03, 2017 8:45 pm

התמונה הזו כבר הובאה אי שם לעיל באשכולנו (במלואה), הרב הנראה בה הוא כמובן מו"ר הג"ר יידל קולודצקי זצ"ל, אלא שחו"ר הפורום התדיינו שם מי הוא החתן היושב לצידו ונשארו בתיובתא דלית לה מפרק. והנה לאחרונה כתבו כאן שהר"ר צבי רוט מב"ב הינו בוגר 'הישוב', ומאן דהוא העיר את תשומת ליבי שהחתן הנראה בתמונה הזו הוא ר' צבי רוט.
11.jpg
11.jpg (51.24 KiB) נצפה 16422 פעמים

שומע ומשמיע
הודעות: 2972
הצטרף: ג' ינואר 19, 2016 9:57 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי שומע ומשמיע » ד' דצמבר 06, 2017 7:49 pm

בן ירושלים כתב:שווה לדון מהי השפעתם של הישובניקים והתיכוניסטים על עולם התורה. דומני שהרבה יותר ממספרם היחסי.

אתה בטוח שזה הרבה יותר ממספרם היחסי בדור ההוא? [רוב ככל הבוגרים שמוזכרים פה הם קרוב לשישים פלוס].


המשורר
הודעות: 63
הצטרף: ה' מרץ 22, 2018 7:11 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי המשורר » ד' מרץ 28, 2018 11:46 pm

פרנקל תאומים כתב:והנה ההודעה שניסיתי לשלוח אתמול ולא הצלחתי:
כמה התיחסויות לדבריכם:
לאום אני חומה(בהודעה הראשונה שלו):
גם שר התורה והיראה מרן הגר"ד לנדו ר"י סלובודקא, למד בהישוב, אם כי אפשר שהיה זה טרם שנת תש"ד, בה התחיל ר' יידל למסור שעורים.("במעשה איש" משמע שלא סיים את לימודיו שם)
וכמו"כ הגר"א פוסטבסקי ר"י אור יהודא,הגרמ"ד מייזליש מח"ס פתחי מגדים ור"י ראדין (שכבר נסגרה),הגר"ח אקרמן ר"י ביתר עילית,הגר"א נובוגרוצקי ר"מ אור ישראל ור"י גבעת זאב,והגר"ש אנגלנדר ר"י בית שמעיה, כולם בוגרי הישיבה.(האחרון נשוי לאחיינית של ר' יידל, אולי הוא היה השדכן...)
וביחד עם רה"י שכבר מנית, הרי לנו כאן כבר תשעה ראשי"ישיבות גדולות" בוגרי הישיבה.
ר"מים וראשי ישי"ק,יש עוד למכביר. וכמו"כ רבנים ודיינים ( טעימה קטנה של רבנים: הג"ר שריאל רוזנברג ראב"ד ב"ב וחתדב"נ מרן הגרנ"ק שליט"א, הגרש"י גלבר והגרי"מ רובין מח"ס אורחות שבת,הגר"צ וובר חבר בד"צ שארית ישראל ורב דנווה יעקב, הגר"י זיכרמן חבר בד"צ שאר"י ורב דברכפלד מודיעין עילית,הגר"א אייזנטל רב דרמות ג').
ואם הזכרת את הרב הדרי(אגב הוא בוגר חברון), א"א שלא להזכיר גם את הגה"צ ר' יעקב כץ שליט"א ר"י נתיב אריה(חוצניקים),ולפנים מראשי ישיבת הכותל יחד עם הרב הדרי. הרב כץ וגיסו הרב שרמן(שניהם חתני הגר"ר קוק רב דטבריה, וגיסים להאחים הרבנים קוק), שניהם בוגרי הישיבה.
לגבי החינוך הנוקשה בישיבות שהיו באירופה, אתה כמובן צודק, אפי' בסלובודקא היה משטר שלא היה מבייש את אור ישראל. אבל הנקודה היא שכל ראשי הישיבות בני גילו של ר' יידל למדו במזרח אירופה, ובכ"ז באר"י נקטו בשיטה של "מקל נועם", ורק ר' יידל נשאר המוהיקני האחרון...(הרב וולבה למשל שינה את גישתו מן הקצה אל הקצה בגלל הטענה שצריך להתאים את החינוך לאופי הרכרוכי של הדור).
"תאכל בזמן תישן בזמן וכו'" היה אומר זאת משמיה דרבו הגרשש"ק ("הרב שלי היה אומר"),והיה אומר שזאת ההגדרה של בחור "מתמיד".
לגבי "כביש לישיבה", אכן היה אומר לנו זאת פעמים רבות, וראוי להדגיש את הנקודה הזאת (אני זוכר את תנועת היד שלו כשאמר זאת, היה מניף אותה ומסמן מעין צורה של כביש).
חבר טוב שלי באותם ימים, בחור מבריק (היום אברך ת"ח מופלג) סיפר לי אז שר' יידל אמר לו כה"ל:" אם אתה תשלח את הבן שלך לכאן אני נכשלתי"!
ללייטנר:במשפחת שחור ישנם כו"כ ת"ח מתלמידיו(ביניהם הגר"צ שחור ר"מ בישי"ג משכן אשר,והרב שחור המשגיח בישי"ק דברי מרדכי בב"ב וכן הדיינים שחור).
לנוטר: כפי שכבר רמזתי לעיל, הנהגתו של רה"י היתה "זרוק מרה בתלמידים" באופן החריף ביותר,מה שבהכרח מהווה כר נרחב ופורה להתמרמרות. ואם תוסיף לכך גם את הקונפליקט של אנשים הנמצאים היום בלב המיינסטרים החרדי, להזדהות עם כור מחצבתם שהיה מקום תורה שלמדו בו גם לימודי חול בניגוד לדעת רבותינו, הרי שבוודאי ישנם כאלו המעדיפים להדחיק את העבר ה"פלילי" שלהם... אמנם אעפ"כ, ביודעי ובמכירי קאמינא שרוב הבוגרים ככולם מוקירים ומכירים טובה לרה"י ז"ל.
ובאמת , יש להדגיש שאת המבנה הזה של ישיבה+ לימודי חול יצר מייסד המקום הרב עמיאל ז"ל שהיה כידוע מרבני המזרחי, ורה"י ר' יידל קיבל כך את הישיבה לידיו, והחליט למנף זאת להוציא יקר מזולל,וכאמור לעיל "כביש לישיבה".
אגב, בעבר קראתי ראיון עם איזה איש אקדמיה נחשב, חובש כיפה סרוגה, מבוגרי הישיבה, ששפך אש וגופרית על רה"י בטענה שהשפיל אותו בבחרותו וכו'
שמעתי שגם ישראל סגל הידוע (שלמד בישיבה, נשרף באמצע ועבר לפונוביז) שפך בספרו ממררתו גם על רה"י...
אכן, גם אני הק', ואני מקווה שמותר לי עפ"י הלכה לומר זאת, לעיתים התרשמתי שה"זרוק מרה" היה מוגזם מדי והיה עשוי לגרום לנזקים בלתי הפיכים. אבל עוד לא עברו 40 שנה מאז שסיימתי את לימודיי שם, ו"לא קאים איניש וכו'", אז אולי עוד אחזור בי גם מזה..
רציתי להוסיף באותו ענין שאמר לי פעם בשעת גילוי לב על משנתו החינוכית. גיל ההתבגרות הוא גיל מסוכן וצריך לעזור לבחורים צעירים לעבור אותו בשלום. העול והסדרים הקפדנים כמו גם עצם לימודי החול מטרתם להעסיק הבחור עד שלא יהיה לו זמן להתעסק עם היצר הרע שלו.
תודה רבה לכל המשתתפים, אנא כיתבו עוד ועוד! ומה עם תמונות?

עבד הזמן
הודעות: 278
הצטרף: ה' דצמבר 14, 2017 12:13 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי עבד הזמן » ה' מרץ 29, 2018 4:44 pm

דרך אגב בזמני התקיעות בישיבה היו רק פשוטות, ורק בחד"ש אחר התפילה היו הרב כתריאל (וייתכן ועוד רבנים הולכים לשמוע את התקיעות עולה ויורד.
ור' יידל היה יוצא רק בתקיעות בביהמ"ד.
מה הביאור בזה? האם יש טענה שכך היה בגרודנא?

פרנקל תאומים
הודעות: 4412
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' אפריל 08, 2018 1:27 pm

אום אני חומה כתב:https://amhasefer.wordpress.com/2017/08/17/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90/

מה יש כאן? 'נתיב' חוסם.

פרנקל תאומים
הודעות: 4412
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' אפריל 08, 2018 1:50 pm

מהאשכול על הגרש"י זווין זצ"ל (מודעה על אירוע לזכרו לרגל 40 שנה לאנצקלופדיה התלמודית)
איש_ספר כתב:
מודעה לאזכרה.jpg

האם הג"ר אהרן זווין שליט"א מח"ס "לב לדעת" על כל הש"ס הנזכר במודעה הזאת (נינו של הגרש"י זווין זצ"ל) הוא ר' אהרן זווין שסיים את לימודיו ב'הישוב' בשנת תש"ס והיה מטובי הבחורים במחזורו (המשיך אח"כ בישיבת 'חברון')?

והג"ר נחום זווין שליט"א רבה של 'קרית אליהו' בחיפה, הוא אביו של ר' אהרן או דודו?
ר' נחום גם למד ב'הישוב'?

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1643
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי מאיר סובל » א' אפריל 08, 2018 4:41 pm

במוסף סיפורי החג של עלון הנוער מרוה לצמא יש סיפור יפה מאוד על ר' יידל מתקופת פרוץ השואה שכתבה נכדה

ביעתא בכותחא
הודעות: 30
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 2:59 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי ביעתא בכותחא » א' אפריל 08, 2018 5:02 pm

עבד הזמן כתב:דרך אגב בזמני התקיעות בישיבה היו רק פשוטות, ורק בחד"ש אחר התפילה היו הרב כתריאל (וייתכן ועוד רבנים הולכים לשמוע את התקיעות עולה ויורד.
ור' יידל היה יוצא רק בתקיעות בביהמ"ד.
מה הביאור בזה? האם יש טענה שכך היה בגרודנא?


אם זכרוני אינו מטעני, שמעתי מהרב כתריאל שבימים עברו (טרם החל ה"מנהג" שבחורים תוקעים את התקיעות) היה בעל תוקע בישיבה שמקורו מהעיר מינסק, והיה תוקע בזמן מלחמת העולם הראשונה אצל מרן הגרי"ז ששהה במינסק, ואותו בעל תוקע היה תוקע לאחר התקיעות המקובלות את התקיעות כפי שהיו תוקעים אצל הגרי"ז, וכך התקבע המנהג לתקוע תקיעות אלו לאחר סדר התקיעות. יתכן ואני מחסיר מעט פרטים או מוסיף מדילי מפאת חוסר הזיכרון.
לא ברור לי מי הנהיג להמשיך את התקיעות הללו, כיוון שר' יידל בעצמו לא הגיע לשמוע אותן.

ואם בתקיעות עסקינן, את השברים היו תוקעים "טו-או" ולא כמקובל בישיבות "או-טו". אינני יודע אם כך נהגו בגרודנא, או שהבחורים שלרוב הגיעו ממניינים "בעלבתים" תקעו כפי שהם הורגלו. אם אני לא טועה, הרב קרמר היה אחראי על לימוד ההלכה לתוקעים, כך שיתכן והוא הנהיג כך את התקיעות משורשיו החסידיים.

ביעתא בכותחא
הודעות: 30
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 2:59 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי ביעתא בכותחא » א' אפריל 08, 2018 5:13 pm

ביעתא בכותחא כתב:
עבד הזמן כתב:דרך אגב בזמני התקיעות בישיבה היו רק פשוטות, ורק בחד"ש אחר התפילה היו הרב כתריאל (וייתכן ועוד רבנים הולכים לשמוע את התקיעות עולה ויורד.
ור' יידל היה יוצא רק בתקיעות בביהמ"ד.
מה הביאור בזה? האם יש טענה שכך היה בגרודנא?


אם זכרוני אינו מטעני, שמעתי מהרב כתריאל שבימים עברו (טרם החל ה"מנהג" שבחורים תוקעים את התקיעות) היה בעל תוקע בישיבה שמקורו מהעיר מינסק, והיה תוקע בזמן מלחמת העולם הראשונה אצל מרן הגרי"ז ששהה במינסק, ואותו בעל תוקע היה תוקע לאחר התקיעות המקובלות את התקיעות כפי שהיו תוקעים אצל הגרי"ז, וכך התקבע המנהג לתקוע תקיעות אלו לאחר סדר התקיעות. יתכן ואני מחסיר מעט פרטים או מוסיף מדילי מפאת חוסר הזיכרון.
לא ברור לי מי הנהיג להמשיך את התקיעות הללו, כיוון שר' יידל בעצמו לא הגיע לשמוע אותן.

ואם בתקיעות עסקינן, את השברים היו תוקעים "טו-או" ולא כמקובל בישיבות "או-טו". אינני יודע אם כך נהגו בגרודנא, או שהבחורים שלרוב הגיעו ממניינים "בעלבתים" תקעו כפי שהם הורגלו. אם אני לא טועה, הרב קרמר היה אחראי על לימוד ההלכה לתוקעים, כך שיתכן והוא הנהיג כך את התקיעות משורשיו החסידיים.


עכשיו ראיתי את הציטוט הבא בלינק שהביא אום אני חומה "בראש השנה היה ר' יצחק הלפרין התוקע בשופר. גם גיסי ואחותי נ"ע היו מתפללים בישיבה, ורי יודל היה מסדר את מקומי לידם וזו היית זכות וגם חוויה. הרב יצחק הלפרין היה "בעל תקיעה" בצעירותו אצל רבנו חיים מבריסק (נדמה לי בתקופת וואלוז'ין שלו), והתקיעות של ר' יצחק היו לכל הדקדוקים של בריסק. הוא היה אישיות מיוחדת, למדן ואיש מעשה וצדיק גדול (אפילו שהיה מגולח). ליטאי."

כנראה שבעל התוקע המדובר היה אכן ר' יצחק הלפרין מנהל הישיבה. לפי המצוטט כאן הוא היה תוקע אצל ר' חיים, ויתכן ואכן תקע אצל הגר"ח בזמן שהותו במינסק ולא אצל הגרי"ז.

עבד הזמן
הודעות: 278
הצטרף: ה' דצמבר 14, 2017 12:13 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי עבד הזמן » א' אפריל 08, 2018 9:55 pm

ביעתא בכותחא כתב:
ביעתא בכותחא כתב:
עבד הזמן כתב:דרך אגב בזמני התקיעות בישיבה היו רק פשוטות, ורק בחד"ש אחר התפילה היו הרב כתריאל (וייתכן ועוד רבנים הולכים לשמוע את התקיעות עולה ויורד.
ור' יידל היה יוצא רק בתקיעות בביהמ"ד.
מה הביאור בזה? האם יש טענה שכך היה בגרודנא?


אם זכרוני אינו מטעני, שמעתי מהרב כתריאל שבימים עברו (טרם החל ה"מנהג" שבחורים תוקעים את התקיעות) היה בעל תוקע בישיבה שמקורו מהעיר מינסק, והיה תוקע בזמן מלחמת העולם הראשונה אצל מרן הגרי"ז ששהה במינסק, ואותו בעל תוקע היה תוקע לאחר התקיעות המקובלות את התקיעות כפי שהיו תוקעים אצל הגרי"ז, וכך התקבע המנהג לתקוע תקיעות אלו לאחר סדר התקיעות. יתכן ואני מחסיר מעט פרטים או מוסיף מדילי מפאת חוסר הזיכרון.
לא ברור לי מי הנהיג להמשיך את התקיעות הללו, כיוון שר' יידל בעצמו לא הגיע לשמוע אותן.

ואם בתקיעות עסקינן, את השברים היו תוקעים "טו-או" ולא כמקובל בישיבות "או-טו". אינני יודע אם כך נהגו בגרודנא, או שהבחורים שלרוב הגיעו ממניינים "בעלבתים" תקעו כפי שהם הורגלו. אם אני לא טועה, הרב קרמר היה אחראי על לימוד ההלכה לתוקעים, כך שיתכן והוא הנהיג כך את התקיעות משורשיו החסידיים.


עכשיו ראיתי את הציטוט הבא בלינק שהביא אום אני חומה "בראש השנה היה ר' יצחק הלפרין התוקע בשופר. גם גיסי ואחותי נ"ע היו מתפללים בישיבה, ורי יודל היה מסדר את מקומי לידם וזו היית זכות וגם חוויה. הרב יצחק הלפרין היה "בעל תקיעה" בצעירותו אצל רבנו חיים מבריסק (נדמה לי בתקופת וואלוז'ין שלו), והתקיעות של ר' יצחק היו לכל הדקדוקים של בריסק. הוא היה אישיות מיוחדת, למדן ואיש מעשה וצדיק גדול (אפילו שהיה מגולח). ליטאי."

כנראה שבעל התוקע המדובר היה אכן ר' יצחק הלפרין מנהל הישיבה. לפי המצוטט כאן הוא היה תוקע אצל ר' חיים, ויתכן ואכן תקע אצל הגר"ח בזמן שהותו במינסק ולא אצל הגרי"ז.

כוונתי הייתה שכל התקיעות גם דמיושב וגם דמעומד גם השברים היו פשוטים וקשה לומר שכך היו התקיעות עם כל דקדוקי בריסק...

בני ברקי
הודעות: 504
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בני ברקי » א' אפריל 08, 2018 11:34 pm

פרנקל תאומים כתב:מהאשכול על הגרש"י זווין זצ"ל (מודעה על אירוע לזכרו לרגל 40 שנה לאנצקלופדיה התלמודית)
איש_ספר כתב:
מודעה לאזכרה.jpg

האם הג"ר אהרן זווין שליט"א מח"ס "לב לדעת" על כל הש"ס הנזכר במודעה הזאת (נינו של הגרש"י זווין זצ"ל) הוא ר' אהרן זווין שסיים את לימודיו ב'הישוב' בשנת תש"ס והיה מטובי הבחורים במחזורו (המשיך אח"כ בישיבת 'חברון')?

והג"ר נחום זווין שליט"א רבה של 'קרית אליהו' בחיפה, הוא אביו של ר' אהרן או דודו?
ר' נחום גם למד ב'הישוב'?


מדוע אין את הספרים "לב לדעת" באוצר?

עבד הזמן
הודעות: 278
הצטרף: ה' דצמבר 14, 2017 12:13 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי עבד הזמן » א' אפריל 08, 2018 11:38 pm

בני ברקי כתב:
פרנקל תאומים כתב:האם הג"ר אהרן זווין שליט"א מח"ס "לב לדעת" על כל הש"ס הנזכר במודעה הזאת (נינו של הגרש"י זווין זצ"ל) הוא ר' אהרן זווין שסיים את לימודיו ב'הישוב' בשנת תש"ס והיה מטובי הבחורים במחזורו (המשיך אח"כ בישיבת 'חברון')?

מדוע אין את הספרים "לב לדעת" באוצר?


אכן כך, זהו הבחור ארלה זווין שהיה גבאי במחזורו, והיום הוא א' מחשובי כולל בית הלל בבני ברק

ביעתא בכותחא
הודעות: 30
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 2:59 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי ביעתא בכותחא » ב' אפריל 09, 2018 9:40 am

אם זכרוני אינו מטעני, שמעתי מהרב כתריאל שבימים עברו (טרם החל ה"מנהג" שבחורים תוקעים את התקיעות) היה בעל תוקע בישיבה שמקורו מהעיר מינסק, והיה תוקע בזמן מלחמת העולם הראשונה אצל מרן הגרי"ז ששהה במינסק, ואותו בעל תוקע היה תוקע לאחר התקיעות המקובלות את התקיעות כפי שהיו תוקעים אצל הגרי"ז, וכך התקבע המנהג לתקוע תקיעות אלו לאחר סדר התקיעות. יתכן ואני מחסיר מעט פרטים או מוסיף מדילי מפאת חוסר הזיכרון.
לא ברור לי מי הנהיג להמשיך את התקיעות הללו, כיוון שר' יידל בעצמו לא הגיע לשמוע אותן.

ואם בתקיעות עסקינן, את השברים היו תוקעים "טו-או" ולא כמקובל בישיבות "או-טו". אינני יודע אם כך נהגו בגרודנא, או שהבחורים שלרוב הגיעו ממניינים "בעלבתים" תקעו כפי שהם הורגלו. אם אני לא טועה, הרב קרמר היה אחראי על לימוד ההלכה לתוקעים, כך שיתכן והוא הנהיג כך את התקיעות משורשיו החסידיים.[/quote]

עכשיו ראיתי את הציטוט הבא בלינק שהביא אום אני חומה "בראש השנה היה ר' יצחק הלפרין התוקע בשופר. גם גיסי ואחותי נ"ע היו מתפללים בישיבה, ורי יודל היה מסדר את מקומי לידם וזו היית זכות וגם חוויה. הרב יצחק הלפרין היה "בעל תקיעה" בצעירותו אצל רבנו חיים מבריסק (נדמה לי בתקופת וואלוז'ין שלו), והתקיעות של ר' יצחק היו לכל הדקדוקים של בריסק. הוא היה אישיות מיוחדת, למדן ואיש מעשה וצדיק גדול (אפילו שהיה מגולח). ליטאי."

כנראה שבעל התוקע המדובר היה אכן ר' יצחק הלפרין מנהל הישיבה. לפי המצוטט כאן הוא היה תוקע אצל ר' חיים, ויתכן ואכן תקע אצל הגר"ח בזמן שהותו במינסק ולא אצל הגרי"ז.[/quote]
כוונתי הייתה שכל התקיעות גם דמיושב וגם דמעומד גם השברים היו פשוטים וקשה לומר שכך היו התקיעות עם כל דקדוקי בריסק...[/quote]

התקיעות שתקעו לאחר התפילה בא' מחדרי השיעורים היו עם שברים של "טו-או-טו". אינני בקיא בתקיעות של בריסק, אך על פי דברי הרב כתריאל כך היה תוקע הבעל תוקע של בריסק.
רק אציין, שכשאתה מדבר על שברים "פשוטים" אתה מתכוון למנהג הפשוט (בעיקר בנוסח ספרד) ולא לשברים פשוטים כשי' רש"י.

פרנקל תאומים
הודעות: 4412
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' אפריל 09, 2018 1:38 pm

מאיר סובל כתב:במוסף סיפורי החג של עלון הנוער מרוה לצמא יש סיפור יפה מאוד על ר' יידל מתקופת פרוץ השואה שכתבה נכדה

מי יעלה לנו?

בן ירושלים
הודעות: 767
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בן ירושלים » ב' אפריל 09, 2018 6:09 pm

ביעתא בכותחא כתב:אם זכרוני אינו מטעני, שמעתי מהרב כתריאל שבימים עברו (טרם החל ה"מנהג" שבחורים תוקעים את התקיעות) היה בעל תוקע בישיבה שמקורו מהעיר מינסק, והיה תוקע בזמן מלחמת העולם הראשונה אצל מרן הגרי"ז ששהה במינסק, ואותו בעל תוקע היה תוקע לאחר התקיעות המקובלות את התקיעות כפי שהיו תוקעים אצל הגרי"ז, וכך התקבע המנהג לתקוע תקיעות אלו לאחר סדר התקיעות. יתכן ואני מחסיר מעט פרטים או מוסיף מדילי מפאת חוסר הזיכרון.
לא ברור לי מי הנהיג להמשיך את התקיעות הללו, כיוון שר' יידל בעצמו לא הגיע לשמוע אותן.

ואם בתקיעות עסקינן, את השברים היו תוקעים "טו-או" ולא כמקובל בישיבות "או-טו". אינני יודע אם כך נהגו בגרודנא, או שהבחורים שלרוב הגיעו ממניינים "בעלבתים" תקעו כפי שהם הורגלו. אם אני לא טועה, הרב קרמר היה אחראי על לימוד ההלכה לתוקעים, כך שיתכן והוא הנהיג כך את התקיעות משורשיו החסידיים.


עכשיו ראיתי את הציטוט הבא בלינק שהביא אום אני חומה "בראש השנה היה ר' יצחק הלפרין התוקע בשופר. גם גיסי ואחותי נ"ע היו מתפללים בישיבה, ורי יודל היה מסדר את מקומי לידם וזו היית זכות וגם חוויה. הרב יצחק הלפרין היה "בעל תקיעה" בצעירותו אצל רבנו חיים מבריסק (נדמה לי בתקופת וואלוז'ין שלו), והתקיעות של ר' יצחק היו לכל הדקדוקים של בריסק. הוא היה אישיות מיוחדת, למדן ואיש מעשה וצדיק גדול (אפילו שהיה מגולח). ליטאי."

כנראה שבעל התוקע המדובר היה אכן ר' יצחק הלפרין מנהל הישיבה. לפי המצוטט כאן הוא היה תוקע אצל ר' חיים, ויתכן ואכן תקע אצל הגר"ח בזמן שהותו במינסק ולא אצל הגרי"ז.[/quote]
כוונתי הייתה שכל התקיעות גם דמיושב וגם דמעומד גם השברים היו פשוטים וקשה לומר שכך היו התקיעות עם כל דקדוקי בריסק...[/quote]

התקיעות שתקעו לאחר התפילה בא' מחדרי השיעורים היו עם שברים של "טו-או-טו". אינני בקיא בתקיעות של בריסק, אך על פי דברי הרב כתריאל כך היה תוקע הבעל תוקע של בריסק.
רק אציין, שכשאתה מדבר על שברים "פשוטים" אתה מתכוון למנהג הפשוט (בעיקר בנוסח ספרד) ולא לשברים פשוטים כשי' רש"י.[/quote]




כנראה השתנו הזמנים .
בזמנו הייתי אחד מהבעלי תקיעה בישיבה . לא הכינו אותנו כלום. רק ר' יידל אמר לנו ללמוד את המטה אפרים עם אלף למגן. ונתן לנו הדרכה כללית (לא זכור לי איך היו השברים). היינו צריכים לתקוע בפני הרמי"ם (בארוחת צהריים שלהם), ר' יידל לא היה שם. הם החליטו מי התוקעים וסדר החשיבות (היו 2-3 תוקעים). היום במבט לאחור זה נראה הזוי . היו הרבה בעלי בתים ובוגרים שהתפללו בישיבה , למה צריך לבחור בחורים? וככה בלי הכנה רצינית? אולי היה בזה מטרה להטיל אחריות עלינו.

פרנקל תאומים
הודעות: 4412
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' אפריל 09, 2018 10:11 pm

אגב הטלת אחריות על כתפי הבחורים, נזכרתי ב'בדיקת חמץ' בישיבה ובפנימיה באור לארבעה עשר:
היתה מגיעה קבוצה שלימה של בחורים מכל רחבי 'גוש דן' וגם ממקומות רחוקים יותר לערוך את בדיקת החמץ בישיבה. ר' יידל זצ"ל היה ממנה אותם לשליחיו לבדיקת חמץ ומחלק אותם לקומות שונות, לחדרים ולאיזורים שונים בכל רחבי הישיבה והפנימיה ומפקח על המלאכה כגדול העומד על גביו. לאחר מעשה היה חוקר מי מצא חמץ והיכן... וכאו"א היה מדווח לו איך עלתה בדיקתו...

פרי יהושע
הודעות: 3158
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' אפריל 09, 2018 10:34 pm

ביעתא בכותחא כתב:אם זכרוני אינו מטעני, שמעתי מהרב כתריאל שבימים עברו (טרם החל ה"מנהג" שבחורים תוקעים את התקיעות) היה בעל תוקע בישיבה שמקורו מהעיר מינסק, והיה תוקע בזמן מלחמת העולם הראשונה אצל מרן הגרי"ז ששהה במינסק, ואותו בעל תוקע היה תוקע לאחר התקיעות המקובלות את התקיעות כפי שהיו תוקעים אצל הגרי"ז, וכך התקבע המנהג לתקוע תקיעות אלו לאחר סדר התקיעות. יתכן ואני מחסיר מעט פרטים או מוסיף מדילי מפאת חוסר הזיכרון.
לא ברור לי מי הנהיג להמשיך את התקיעות הללו, כיוון שר' יידל בעצמו לא הגיע לשמוע אותן.

ואם בתקיעות עסקינן, את השברים היו תוקעים "טו-או" ולא כמקובל בישיבות "או-טו". אינני יודע אם כך נהגו בגרודנא, או שהבחורים שלרוב הגיעו ממניינים "בעלבתים" תקעו כפי שהם הורגלו. אם אני לא טועה, הרב קרמר היה אחראי על לימוד ההלכה לתוקעים, כך שיתכן והוא הנהיג כך את התקיעות משורשיו החסידיים.
מבחינה הלכתית אין הבדל ואדרבא טו או יותר מחלק את השברים ליודעים

עכשיו ראיתי את הציטוט הבא בלינק שהביא אום אני חומה "בראש השנה היה ר' יצחק הלפרין התוקע בשופר. גם גיסי ואחותי נ"ע היו מתפללים בישיבה, ורי יודל היה מסדר את מקומי לידם וזו היית זכות וגם חוויה. הרב יצחק הלפרין היה "בעל תקיעה" בצעירותו אצל רבנו חיים מבריסק (נדמה לי בתקופת וואלוז'ין שלו), והתקיעות של ר' יצחק היו לכל הדקדוקים של בריסק. הוא היה אישיות מיוחדת, למדן ואיש מעשה וצדיק גדול (אפילו שהיה מגולח). ליטאי."

כנראה שבעל התוקע המדובר היה אכן ר' יצחק הלפרין מנהל הישיבה. לפי המצוטט כאן הוא היה תוקע אצל ר' חיים, ויתכן ואכן תקע אצל הגר"ח בזמן שהותו במינסק ולא אצל הגרי"ז.[/quote]
כוונתי הייתה שכל התקיעות גם דמיושב וגם דמעומד גם השברים היו פשוטים וקשה לומר שכך היו התקיעות עם כל דקדוקי בריסק...[/quote]

התקיעות שתקעו לאחר התפילה בא' מחדרי השיעורים היו עם שברים של "טו-או-טו". אינני בקיא בתקיעות של בריסק, אך על פי דברי הרב כתריאל כך היה תוקע הבעל תוקע של בריסק.ר"ח ביטל את הטו או טו מחשש הוספת עוד קול תרועה אחר השבר עי' עמק ברכה
רק אציין, שכשאתה מדבר על שברים "פשוטים" אתה מתכוון למנהג הפשוט (בעיקר בנוסח ספרד) ולא לשברים פשוטים כשי' רש"י.מה ההבדל, מנהג בני ספרד מעט עולה?, עכ"פ פשוט זה פשוט, אך נהגו כהרמב"ן בדרשה כי יותר שבר, ומנ"ל שרש"י לא מסכים, ומה עוד שאז יש פחות לחשוש לג' כוחות, שיצא מתורת שבר ונהיה כתקיעה לרש"י, (עכ"פ אני מבין שלא באתם כאן לעסוק בהל' תקיעת שופר אלא בזכרונות על האיש, וסתם עברתי כאן במקרה אז הערתי)[/quote]

משוש דורים
הודעות: 930
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי משוש דורים » ג' מאי 22, 2018 3:11 pm

היום הלכה לעולמה, זוגתו הרבנית דבורה קולדצקי ע"ה, בת הרה"ח רבי יונה מרגליות ז"ל מחסידי ראדזין. אחיה הוא חוקר התלמוד והמדרש המפורסם הרב מרדכי מרגליות.

אום אני חומה
הודעות: 855
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי אום אני חומה » ג' מאי 22, 2018 3:19 pm

משוש דורים כתב:היום הלכה לעולמה, זוגתו הרבנית דבורה קולדצקי ע"ה, בת הרה"ח רבי יונה מרגליות ז"ל מחסידי ראדזין. אחיה הוא חוקר התלמוד והמדרש המפורסם הרב מרדכי מרגליות.

בד"ה.

אודות משפחת בית אביה: viewtopic.php?f=19&t=18691&p=181154.

פרנקל תאומים
הודעות: 4412
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' מאי 22, 2018 3:36 pm

משוש דורים כתב:היום הלכה לעולמה, זוגתו הרבנית דבורה קולדצקי ע"ה, בת הרה"ח רבי יונה מרגליות ז"ל מחסידי ראדזין. אחיה הוא חוקר התלמוד והמדרש המפורסם הרב מרדכי מרגליות.

הרבנית ע"ה, בת הרה"ח ר' יונה ורעייתו אסתר מרגליות ז"ל מחסידי ראדזין.

אחיה: החוקר פרופ' ר' מרדכי מרגליות (רעייתו רחל אחותו של הגר"י קוליץ זצ"ל רבה של ירושלים. אביהם/חמיו הג"ר דוד נחמן זצ"ל למד בצעירותו בחברותא עם מרן החזו"א זי"ע, שרעיותיהם היו בנות דודות. בשעתו ערכה רחל מרגליות, בעידודו של החזו"א, מסעות הרצאות בחו"ל בנושא חיזוק טהרת המשפחה).

אחיותיה: אשת הרב צ'צ'יק, מנהל ת"ת אהל יעקב בת"א (חתנם- הגר"ש אנגלנדר, ר"י בית שמעיה),
אשת הרה"ח ר' אברהם פריינד (חתנם- הגר"י ברטלר, ר"י איתרי).

בעמ' 4 של האשכול העלה ידידינו הרב אי"ס תמונה בה נראה אבי הרבנית, הרה"ח ר' יונה מרגליות הדור הפנים, מצד ימין לחתנו הג"ר יידל (ומצד שמאל נראה הגה"צ ר' דוד חדש). יש לי תחושה שזו תמונה מנישואיהם של מו"ר ר' יידל והרבנית ע"ה. (ר' דוד חדש מסתמא היה השושבין 'העומד מצד החתן').

שמחו
הודעות: 278
הצטרף: ו' נובמבר 13, 2015 12:37 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי שמחו » ג' מאי 22, 2018 3:52 pm

יש קשר משפחתי בין ר"י קולדצקי לר"י קוליץ? [מלבד גיס של גיס]. שהרי היינו קוליץ היינו קולדצקי.

בני ברקי
הודעות: 504
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בני ברקי » ג' מאי 22, 2018 9:27 pm

הרב אברהם פריינד מת"א (גיס של רה"י זצ"ל) ולהבחל"ח חמיו של הגר"י ברטלר שליט"א, קשור לרב זאב פריינד מירושלים ראש ישיבת עטרת ישראל הקטנה?


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 123 אורחים