מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' אוגוסט 28, 2017 2:01 pm

בן ירושלים כתב:בקצרה.
רוח החינוך בליטא ובעיקר סלבודקא - חברון שבחברון היתה , למיעוט ידיעתי, סובלנית כלפי הרוח הלאומית. ר"ד חדש גדל שם. בארץ היתה השפעה גדולה יותר לרוח החזו"א ואח"כ הרב מבריסק שהיתה שונה כמובן.

ההורים של ר' משה שמידע גרו ליד היישוב. אביו היה מתפלל קבוע בישיבה. הגרד"צ מאד לא אהב את הרעיון שהאופרוף שם. זה גם התבטא בדברים מסוימים, ואכ"מ.
ר' יידל אכן לא התבטא בדר"כ בפוליטיקה אבל רחוק היה מלהיות משהו שקשור לאגודאי. בזמנו התהלכה אימרה בשמו שהצופה (שחילקו אותו בישיבה בפנימיה לצד המודיע ושערים) אסור להכניס לבית הכסא כי לפעמים יש בו ד"ת, מעריב שזה אותיות בעברית -יש להסתפק, והמודיע אסור , כי זה בזיון לביה"כ...

אם אתה צודק, אז צ"ל שברבות השנים זה השתנה.
כלומר: עולם הישיבות והיהדות החרדית הפכו להיות מזוהים בצורה מוחלטת עם ג' (אגו"י, יהדות התורה, מה שלא יהיה), וכבר לא היה ניתן למצוא כל קשר בין ר' יידל לבין מה שנקרא בתקופתי- המפד"ל, זה פשוט לא התחבר... זאת בנוסף למשפחה החרדית המובהקת העניפה שהוא הקים.
אינני יודע מה הוא עשה לפני חמישים שנה או אפי' ארבעים שנה, אבל לא נראה לי שיש איזה שהוא שמץ של ספק בכך שבתקופה המאוחרת יותר הוא הצביע ג', לא נראה שמישהו מבני תקופתי יחשוב אחרת, הוא היה בשר מבשרו של העולם הליטאי ישיבתי וכל מהותו וסגנונו היו שם באופן מובהק, וגם מבחינה חינוכית כידוע היה אכפת לו מאד (בלשון המעטה...) שהתלמידים ימשיכו אך ורק לישיבות החרדיות. כאמור, בתקופה המאוחרת יותר עכ"פ, לא היה ניתן למצוא כל קשר בינו ובין מה שהתקרא "מפד"ל". בכלל הרבה דברים השתנו במישור הפוליטי בין פעם להיום, בעבר היו יכולים להיות יהודים שהסגנון האישי שלהם היה די חרדי, עכ"פ חרדי בעה"ב, והם הצביעו ל"חרות".

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי מיכאל1 » ב' אוגוסט 28, 2017 3:00 pm

דרך אגב, בשנותיי ההפטרה של עוד היום בנוב יעמוד נאמרה רק שיום העצמאות חל בימים ב' וה'.
אינני יודע האם בתי הכנסת הדלי"ם מוציאים ס"ת ומפטירים גם כשיום אידם חל בימים אחרים...

בקשר לגרד"צ, לא מופקע שר' יידל נהנה להכנס בו, כי לר' יידל היתה מן דווקאיות שכזאת... אבל בהחלט הוא שמר על כבודם של הבעה"ב שהיו באים להתפלל.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' אוגוסט 28, 2017 3:13 pm

באשכול על מרנא הגר"ש שקופ זי"ע התגלגל שיח אודות תאריך פטירתו המדוייק של הגרשש"ק ונוכחותו של תלמידו המובהק הגר"י קולודצקי זצ"ל עימו בעת הפטירה.
חשבתי שנכון לצרף את הדברים לאשכולינו, וכדלהלן.

לייטנר כתב:
פייביש אופטובסקי כתב:
לכבוד הרב לייטנער.
תודה רבה על תשובתך.
אך אני התכוונתי ט' מרחשון. המקור שמצאתי לתאריך זה הוא ספר זיכרון לקהילת גרודנא טור 330.
אולם בידי מידע די מבוסס על כך שבי"ד חשון ת"ש נפגש האדמור ר' מאיר מאמשינוב זצ"ל עם ר"ש שקופ זצ"ל.
ואני שואל, האם בס' 'תורה יבקשו מפיהו' יש מסמכים המבססים תאריך זה?

אינני זוכר. כמדומני שר' יידל היה במנחה בביתו כשנפטר, אך ייתכן שעזב מספר ימים קודם לכן.
מה שברור שבכ' במרחשוון טרם ידעו בארץ על מותו.


בני ברקי כתב:
הגר"י קולדצקי זצ"ל היה אומר קדיש אחרי רבו כל שנה בט' מרחשון


פייביש אופטובסקי כתב:
אין איסור לומר קדיש על נפטר גם לא ביום היא"צ - האם הרב קולדצקי חקר את היות יום היא"צ בט' מרחשון?


בני ברקי כתב:
הגר"י קולדצקי לא היה צריך לחקור את יום הפטירה, הוא היה שם (לטענתו)...


גביר כתב:ככל הזכור לי [ויתכן כמובן שאיני זוכר נכון, סוף כל סוף עברו כשלושים שנה מאז שהכרתי אישים אלה] ר' יידל ז"ל מעולם לא טען שנכח בפטירתו של רבו, אאל"ט ר' שמואל גרוסברד ז"ל הוא שסיפר שהיה שם ואמר שמבחינתו "היתה זו המכה הראשונה של השואה".


מיכאל1 כתב:
כמדומני שר' יידל עלה לארץ לפני פטירת ר' שמעון.

בזמנו ראיתי מכתב של ר' חיים עוזר עם המלצות לחמישה תלמידים מגרודנא שיקבלו סטריפיקאט, ואחד מהם היה ר' יידל, הוא היה שומר את המכתב במגירת שולחנו בחדרו, וטיפשות היתה בי שלא עשיתי העתק ממנו.
האם מישהו מכיר את המכתב ואת התאריך שמופיע עליו?


מיכאל1 כתב:
דיברתי עם חתן של ר' יידל הרב פנחס קצבורג, והוא אמר לי נחרצות שר' יידל היה בפטירה של ר' שמעון בוילנה אחרי שהישיבה נדדה ממקומה, ורוב הבחורים התפזרו ועזבו את ר' שמעון. והתאריך היה מעל לכל ספק ט' חשוון ולא שום זמן אחר.


לייטנר כתב:
ר"ל, בגרודנה.


מיכאל1 כתב:
לא. חתנו אמר לי שר' שמעון נפטר בוילנא אחרי שהישיבה גלתה ממקומה!


אליסף כתב:חתנו טועה


לייטנר כתב:
אולי אמר לך שהישיבה גלתה לוילנה, אך הוא נשאר ונפטר בגרודנה?
עכ"פ, למדנו שאין לסמוך על עדות איש מפי איש...


יושב סתר כתב:באוזניי שמעתי מפי הגר"י קולודצקי שהיה נוכח בפטירתו, בשעת מנחה, היה רגע בחוץ ולפתע יצא הגר"י קופלמן בזעקות שבר "הרבי איננו". נכנס וראהו שוכב ללא רוח חיים.
כמדו' שזה מובא גם בתורה יבקשו מפיהו, יחד עם עובדות רבות מהגרי"ק תחת השם "א' התלמידים" או משהו דומה, וכל העובדות שסיפר הושמט שמו ע"פ בקשתו.
הגר"י קולודצקי גם שמר על מיטת הגרש"ש כל הלילה ואמר תהילים עד ההלויה למחרת. ג"ז שמעתי מפיו.


מיכאל1 כתב:
ייש"כ על העמדת הדברים על דיוקם.
יתכן ואני טעיתי בהבנת הדברים והישיבה עברה לוילנה כמתואר בכתבה ור' יידל עם מספר תלמידים מצומצם נשארו בגרודנה והיו בפטירת רבם.
ויהיה הקולר תלוי בי.

בן ירושלים
הודעות: 767
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בן ירושלים » ב' אוגוסט 28, 2017 3:32 pm

פרנקל תאומים כתב:
בן ירושלים כתב:בקצרה.
רוח החינוך בליטא ובעיקר סלבודקא - חברון שבחברון היתה , למיעוט ידיעתי, סובלנית כלפי הרוח הלאומית. ר"ד חדש גדל שם. בארץ היתה השפעה גדולה יותר לרוח החזו"א ואח"כ הרב מבריסק שהיתה שונה כמובן.

ההורים של ר' משה שמידע גרו ליד היישוב. אביו היה מתפלל קבוע בישיבה. הגרד"צ מאד לא אהב את הרעיון שהאופרוף שם. זה גם התבטא בדברים מסוימים, ואכ"מ.
ר' יידל אכן לא התבטא בדר"כ בפוליטיקה אבל רחוק היה מלהיות משהו שקשור לאגודאי. בזמנו התהלכה אימרה בשמו שהצופה (שחילקו אותו בישיבה בפנימיה לצד המודיע ושערים) אסור להכניס לבית הכסא כי לפעמים יש בו ד"ת, מעריב שזה אותיות בעברית -יש להסתפק, והמודיע אסור , כי זה בזיון לביה"כ...

אם אתה צודק, אז צ"ל שברבות השנים זה השתנה.
כלומר: עולם הישיבות והיהדות החרדית הפכו להיות מזוהים בצורה מוחלטת עם ג' (אגו"י, יהדות התורה, מה שלא יהיה), וכבר לא היה ניתן למצוא כל קשר בין ר' יידל לבין מה שנקרא בתקופתי- המפד"ל, זה פשוט לא התחבר... זאת בנוסף למשפחה החרדית המובהקת העניפה שהוא הקים.
אינני יודע מה הוא עשה לפני חמישים שנה או אפי' ארבעים שנה, אבל לא נראה לי שיש איזה שהוא שמץ של ספק בכך שבתקופה המאוחרת יותר הוא הצביע ג', לא נראה שמישהו מבני תקופתי יחשוב אחרת, הוא היה בשר מבשרו של העולם הליטאי ישיבתי וכל מהותו וסגנונו היו שם באופן מובהק, וגם מבחינה חינוכית כידוע היה אכפת לו מאד (בלשון המעטה...) שהתלמידים ימשיכו אך ורק לישיבות החרדיות. כאמור, בתקופה המאוחרת יותר עכ"פ, לא היה ניתן למצוא כל קשר בינו ובין מה שהתקרא "מפד"ל". בכלל הרבה דברים השתנו במישור הפוליטי בין פעם להיום, בעבר היו יכולים להיות יהודים שהסגנון האישי שלהם היה די חרדי, עכ"פ חרדי בעה"ב, והם הצביעו ל"חרות".

אני חושב שאתה קצת מערבב דברים. בליטא הערכה לתורה היתה עצומה, ללמדנות, לגדלות. גם אצל ר' יידל ודאי שזה היה בשפע. אצלו ישיבות המזרחי וההסדר לא שידרו את , לא חינכו לזה. למשל כל עולם המחשבה היה זר לו. לכן ודאי שהתנגד ממש שתלמידים ילכו להסדר, מרכז וכו'.
מצד שני , אני לא יודע למי הצביע, אבל רוח "ההשקפה" שעליה חינכו בישיבות כמסורת החזו"א, הגרי"ז, הרב שך, ר' אהרן קוטלר וכדומה, לא היתה כוס התה שלו. כל בוגר יכול לספר לך למשל, שנתקל בזלזול מצידו בכאלה שרצו לעזוב הישיבה באמצע כדי ללמוד בישיבה ללא לימודי חול. הוא תיעב את הפרומקייט, . למשל בתקופת הרה"ר גורן, הוא מאד לא הצטרף לאוירה הכללית הישיבתית שרעשה וגעשה.


אגב נזכרתי שבשנה הראשונה (ואולי גם השניה) שלי ב"ישוב" כל הישיבה נסעה ברכבת לירושלים בכ"ח באייר, ומהתחנה בעמק רפאים רקדו דרך שער ציון עד הכותל

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי מיכאל1 » ב' אוגוסט 28, 2017 4:00 pm

אני ממש לא בטוח במה שאתה אומר

לי פעם בשיחה הוא אמר נחרצות שבחור שמגיע להתקבל לישוב, ובטופס הקבלה יש שורה "לאן תלך אם לא תתקבל לישוב?" והוא כותב שהוא יילך לישיבה קטנה הוא לא מקבל אותו לישיבה
[אם כי אני יודע על סיפור אחד לפחות שזה לא היה כך...]
ר' יידל דאג להצר את רגליהם של אותם אלו שהלכו לישיבות הסדר וכדו', והצהיר כל הזמן שכאן זה "הדרך לישיבה"

הוא אמר לי פעם שהוא ראה בחזון איש ובבית ישראל את רבותיו כאן בארץ ישראל, ומאז שהבית ישראל נפטר אין לו רבי.

מעט דבש
הודעות: 3983
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי מעט דבש » ב' אוגוסט 28, 2017 4:09 pm

מיכאל1 כתב:דרך אגב, בשנותיי ההפטרה של עוד היום בנוב יעמוד נאמרה רק שיום העצמאות חל בימים ב' וה'.
אינני יודע האם בתי הכנסת הדלי"ם מוציאים ס"ת ומפטירים גם כשיום אידם חל בימים אחרים...

viewtopic.php?p=172005#p172005

בן ירושלים
הודעות: 767
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בן ירושלים » ב' אוגוסט 28, 2017 4:32 pm

מיכאל1 כתב:אני ממש לא בטוח במה שאתה אומר

לי פעם בשיחה הוא אמר נחרצות שבחור שמגיע להתקבל לישוב, ובטופס הקבלה יש שורה "לאן תלך אם לא תתקבל לישוב?" והוא כותב שהוא יילך לישיבה קטנה הוא לא מקבל אותו לישיבה
[אם כי אני יודע על סיפור אחד לפחות שזה לא היה כך...]
ר' יידל דאג להצר את רגליהם של אותם אלו שהלכו לישיבות הסדר וכדו', והצהיר כל הזמן שכאן זה "הדרך לישיבה"

הוא אמר לי פעם שהוא ראה בחזון איש ובבית ישראל את רבותיו כאן בארץ ישראל, ומאז שהבית ישראל נפטר אין לו רבי.

ממש אין סתירה. ברור שדבר על הישיבות שזו הדרך ולא הסדר ודומיהם. ברור שהתורה והלמדנות היה בפיסגה מבחינתו אבל כל זה בלי "השקפה" ובלי פרומקייט. לסיים את הישוב וללכת לישיבה זה היה אידיאלי. אצל ר' שמואל גרוסברד או ר' מנחם פישל (שהיו רמי"ם בזמני) זה ממש היה אחרת- פרנסה נטו ולא אידיאולוגיה.
אגב, בזמני כשמילאו את טפסי ההרשמה , על השאלה לאן עוד בדעתך ללכת היה מקובל לענות " קול תורה" . אחד בזמני לא ידע מה זה וכתב "כל תורה". (כמובן בשעות הפנאי כולם רשמו שהם משחקים שחמט)

בן ירושלים
הודעות: 767
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בן ירושלים » ב' אוגוסט 28, 2017 4:33 pm

בן ירושלים כתב:
מיכאל1 כתב:אני ממש לא בטוח במה שאתה אומר

לי פעם בשיחה הוא אמר נחרצות שבחור שמגיע להתקבל לישוב, ובטופס הקבלה יש שורה "לאן תלך אם לא תתקבל לישוב?" והוא כותב שהוא יילך לישיבה קטנה הוא לא מקבל אותו לישיבה
[אם כי אני יודע על סיפור אחד לפחות שזה לא היה כך...]
ר' יידל דאג להצר את רגליהם של אותם אלו שהלכו לישיבות הסדר וכדו', והצהיר כל הזמן שכאן זה "הדרך לישיבה"

הוא אמר לי פעם שהוא ראה בחזון איש ובבית ישראל את רבותיו כאן בארץ ישראל, ומאז שהבית ישראל נפטר אין לו רבי.

ממש אין סתירה. ברור שדבר על הישיבות שזו הדרך ולא הסדר ודומיהם. ברור שהתורה והלמדנות היה בפיסגה מבחינתו אבל כל זה בלי "השקפה" ובלי פרומקייט. לסיים את הישוב וללכת לישיבה זה היה אידיאלי. אצל ר' שמואל גרוסברד או ר' מנחם פישל (שהיו רמי"ם בזמני) זה ממש היה אחרת- פרנסה נטו ולא אידיאולוגיה.
אגב, בזמני כשמילאו את טפסי ההרשמה , על השאלה לאן עוד בדעתך ללכת היה מקובל לענות " קול תורה" . אחד בזמני לא ידע מה זה וכתב "כל תורה". (כמובן בשעות הפנאי , כולם רשמו שהם משחקים שחמט)

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי מיכאל1 » ב' אוגוסט 28, 2017 7:48 pm

אז זהו, שאני יכול להגיד שהיה לי קשר טוב מאד עם ר' יידל ודיברתי איתו אישית על המון נושאים, הרב שך, גרודנא וכו'.
ולא הצלחתי אף פעם לרדת לסוף דעתו כמה השקפה ואידאולוגיה יש לו מהישוב.

אצל הרב כתריאל זה היה יותר פשוט, פעם אחת הוא היה תכליתי "זה עובד במבחן התוצאה וזהו!", וששאלתיו על המכתב של הסטייפלער התשובה הייתה "מי אמר שהסטייפלער אף פעם לא טעה?"

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' אוגוסט 28, 2017 8:31 pm

פרנקל תאומים כתב:
בן ירושלים כתב:אם אתה צודק, אז צ"ל שברבות השנים זה השתנה.
כלומר: עולם הישיבות והיהדות החרדית הפכו להיות מזוהים בצורה מוחלטת עם ג' (אגו"י, יהדות התורה, מה שלא יהיה), וכבר לא היה ניתן למצוא כל קשר בין ר' יידל לבין מה שנקרא בתקופתי- המפד"ל, זה פשוט לא התחבר... זאת בנוסף למשפחה החרדית המובהקת העניפה שהוא הקים.
אינני יודע מה הוא עשה לפני חמישים שנה או אפי' ארבעים שנה, אבל לא נראה לי שיש איזה שהוא שמץ של ספק בכך שבתקופה המאוחרת יותר הוא הצביע ג', לא נראה שמישהו מבני תקופתי יחשוב אחרת, הוא היה בשר מבשרו של העולם הליטאי ישיבתי וכל מהותו וסגנונו היו שם באופן מובהק, וגם מבחינה חינוכית כידוע היה אכפת לו מאד (בלשון המעטה...) שהתלמידים ימשיכו אך ורק לישיבות החרדיות. כאמור, בתקופה המאוחרת יותר עכ"פ, לא היה ניתן למצוא כל קשר בינו ובין מה שהתקרא "מפד"ל". בכלל הרבה דברים השתנו במישור הפוליטי בין פעם להיום, בעבר היו יכולים להיות יהודים שהסגנון האישי שלהם היה די חרדי, עכ"פ חרדי בעה"ב, והם הצביעו ל"חרות".

א) אני חושב שאתה קצת מערבב דברים. בליטא הערכה לתורה היתה עצומה, ללמדנות, לגדלות. גם אצל ר' יידל ודאי שזה היה בשפע. אצלו ישיבות המזרחי וההסדר לא שידרו את זה, לא חינכו לזה. למשל כל עולם המחשבה היה זר לו. לכן ודאי שהתנגד ממש שתלמידים ילכו להסדר, מרכז וכו'.
ב) מצד שני , אני לא יודע למי הצביע, אבל רוח "ההשקפה" שעליה חינכו בישיבות כמסורת החזו"א, הגרי"ז, הרב שך, ר' אהרן קוטלר וכדומה, לא היתה כוס התה שלו. כל בוגר יכול לספר לך למשל, שנתקל בזלזול מצידו בכאלה שרצו לעזוב הישיבה באמצע כדי ללמוד בישיבה ללא לימודי חול. הוא תיעב את הפרומקייט, . למשל בתקופת הרה"ר גורן, הוא מאד לא הצטרף לאוירה הכללית הישיבתית שרעשה וגעשה.

ג) אגב נזכרתי שבשנה הראשונה (ואולי גם השניה) שלי ב"ישוב" כל הישיבה נסעה ברכבת לירושלים בכ"ח באייר, ומהתחנה בעמק רפאים רקדו דרך שער ציון עד הכותל


א) בדיוק לכך התכוונתי.

ב) לגבי רוח "ההשקפה" וה"פרום" כמדומני שהוא היה בזה כעוד הרבה ירושלמים ותל אביבים (מהימים שעוד היו הרבה חרדים בת"א) של אז, שלא החזיקו מרוח ה'השקפה' וה'פרום' שהגיעה מב"ב. ובעניין אם הוא הצטרף לאווירה הכללית בעניין הרה"ר גורן, בתקופתי הוא לא הביע את דעתו בפני התלמידים בשום נושא ציבורי שהסעיר או לא הסעיר, הנושא היחיד שלו היה הלימוד של הבחורים וההכוונה שלהם לישיבות ולהיות בני תורה.

אמנם לגבי הזלזול שהפגין כלפי אלו שעזבו באמצע (למעט חריגים), כבר כתבו על כך באשכול שבעיקרו זה לכאורה נבע מהאופי החינוכי האופייני שלו בבחינת: התחלת אז תסיים. הוא ראה בזה איזה סוג של בריחה והוא לא נתן אמון במה שעומד מאחוריה. הוא ממש לא זלזל במי שהלך לכתחילה ללמוד ב"ישיבה קטנה", ההיפך הוא הנכון. הוא זלזל רק באלו שהלכו ל'הישוב' ועזבו באמצע.
נקודה נוספת חשובה שכתבו לעיל היא שהוא באמת סבר שעפ"י רוב אלה שעזבו באמצע לא הצליחו (עכ"פ באופן יחסי ליכולותיהם), והיו לא מעטים שעזבו באמצע אחרי ש"ראו אורות" ולבסוף נפלו הרבה (דוגמא קיצונית לכך היה ישראל סג"ל).
העניין הוא שבני העשרה נוטים לפעמים להתלהב מאד על אידיאלים גדולים שהם נחשפים להם, ובבת אחת עושים שינויים באורחות חייהם כדי להגשים את האידיאל הנכסף, ובסופו של דבר השינוי המהיר מתברר כטעות, הם נפגשים במציאות שלתוכה הם נכנסים ושלא תמיד מגשימה את האידיאלים כציפייתם, ולבסוף הם נשברים ונופלים במידה כזו או אחרת.
דוגמא נוספת לכך היא הזלזול שהפגין כלפי אלו שעשו שינויים חדים ומהירים במראה החיצוני שלהם (במיוחד אם ב"לימוד" הם היו נרפים..), אבל מי שמלכתחילה היה לו מראה "פרום", הוא לא זלזל בכך כלל. ושינויים איטיים חיצוניים שלא היוו סתירה למדרגה הרוחנית של הבחור, הוא בעצמו היה יוזם ומעודד, למשל כשהיה מורה לבחורים טובים (דווקא) "להתחיל" ללבוש כובע וחליפה בתפילות (ומי שעוד לא לבשם אפי' בשבת, היה אומר לו בהתחלה להתחיל ללובשם בשבתות, ובהמשך היה אומר לו לעשות כן גם בחול. היכרתי שלושה "גבאים" ששימשו בתפקיד בו זמנית, לראשון- שלא לבש כובע כלל, הוא הורה להתחיל לחבוש בשבתות כובע עם החליפה. לשני- שחבש כובע רק בשבתות, הוא הורה להתחיל ללבוש כובע וחליפה גם ביום חול, ולשלישי- שכבר לבש כובע וחליפה גם בחול, הוא הורה לו להפסיק ללבוש חולצות עם שרוול קצר(!) והראה לו את המשנ"ב שמעל המרפק הוי מקומות המכוסים).

ג) כלומר יצאתם לטיול? בהישוב! בתקופתי מאן דכר שמיה... ה"טיול" היחיד שהיה לנו היה התשליך בירקון.
אבל שוב, דומני (לפי מה שכתבת כאן בעבר) ששנתך הראשונה בהישוב היתה שנים בודדות אחרי שחרור ירושלים במלחמת תשכ"ז, וההתלהבות העצומה באותן שנים מיום ירושלים ומהנסיעה לכותל המשוחרר היתה כמעט קונצנזוס. כך שלא נראה לי שאפשר להסיק מזה משהו.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' אוגוסט 28, 2017 8:57 pm

מיכאל1 כתב:אצל הרב כתריאל זה היה יותר פשוט, פעם אחת הוא היה תכליתי "זה עובד במבחן התוצאה וזהו!", וששאלתיו על המכתב של הסטייפלער התשובה הייתה "מי אמר שהסטייפלער אף פעם לא טעה?"

היות שיש כאן כאלה שלא מכירים את ר' כתריאל שליט"א, צריך להדגיש שאת משפחתו (כמדומני 12 או 13 ילדים בלעה"ר) הוא חינך בסגנון ממש "פרום" בני ברקי קלאסי, וכמובן שלח את כולם לחיידר ולישיבות קטנות.

ההתלהבות שלו מ'הישוב' לא היתה מהלימודי חול, כ"א מהמשטר הקפדני הנערץ על כל בני משפחת המלוכה...

כששאלנו פעם את גיסו הצעיר הגר"פ קצבורג שליט"א מדוע הוא לא שולח את בניו ל'הישוב' חרף ההערצה שלו לחינוך של המקום, ענה לנו: "הישוב זאת ישיבה מצויינת, אבל זאת ישיבה תיכונית...".

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' אוגוסט 28, 2017 9:07 pm

בן ירושלים כתב:אגב, בזמני כשמילאו את טפסי ההרשמה , על השאלה לאן עוד בדעתך ללכת היה מקובל לענות " קול תורה" . אחד בזמני לא ידע מה זה וכתב "כל תורה". (כמובן בשעות הפנאי כולם רשמו שהם משחקים שחמט)

אמר לי פעם ת"ח גדול (מבוגרי 'הישוב') שבזמנו 'קול תורה' היתה נחשבת לסוג של אופציה בשביל המשפחות מהסוג היותר חרדי ששלחו ל'הישוב', היות שהיה בה משהו יותר פתוח להשכלה וללימודי חול (כנראה בגלל השורשים הייקים) , והיו שם לא מעט תלמידים שהיו משלימים לימודי בגרות בין הסדרים ובבין הזמנים (כנראה בהסכמה או עכ"פ בהסכמה שבשתיקה של הישיבה).

בן ירושלים
הודעות: 767
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בן ירושלים » ב' אוגוסט 28, 2017 9:57 pm

פרנקל תאומים כתב:
בן ירושלים כתב:אגב, בזמני כשמילאו את טפסי ההרשמה , על השאלה לאן עוד בדעתך ללכת היה מקובל לענות " קול תורה" . אחד בזמני לא ידע מה זה וכתב "כל תורה". (כמובן בשעות הפנאי כולם רשמו שהם משחקים שחמט)

אמר לי פעם ת"ח גדול (מבוגרי 'הישוב') שבזמנו 'קול תורה' היתה נחשבת לסוג של אופציה בשביל המשפחות מהסוג היותר חרדי ששלחו ל'הישוב', היות שהיה בה משהו יותר פתוח להשכלה וללימודי חול (כנראה בגלל השורשים הייקים) , והיו שם לא מעט תלמידים שהיו משלימים לימודי בגרות בין הסדרים ובבין הזמנים (כנראה בהסכמה או עכ"פ בהסכמה שבשתיקה של הישיבה).[/quot

אנחנו מדברים על תקופות שונות. כשאני סיימתי תלמוד תורה קול תורה היתה ישיבה לכל דבר, ולא רק אצל ייקים חובבי השכלה. בשנים הרבה יותר קדומות יש יסוד להניח שאכן כדבריך.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' אוגוסט 28, 2017 10:34 pm

בן ירושלים כתב:אנחנו מדברים על תקופות שונות. כשאני סיימתי תלמוד תורה קול תורה היתה ישיבה לכל דבר, ולא רק אצל ייקים חובבי השכלה. בשנים הרבה יותר קדומות יש יסוד להניח שאכן כדבריך.

ישיבה לכל דבר כמובן, אבל היא לא היתה נחשבת קצת יותר "פתוחה"? אם הורים היו רוצים שבנם ישלים בגרויות בבין הזמנים או אפי' בין הסדרים, הישיבה היתה מתנגדת?

בן ירושלים
הודעות: 767
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בן ירושלים » ב' אוגוסט 28, 2017 10:41 pm

פרנקל תאומים כתב:
בן ירושלים כתב:אנחנו מדברים על תקופות שונות. כשאני סיימתי תלמוד תורה קול תורה היתה ישיבה לכל דבר, ולא רק אצל ייקים חובבי השכלה. בשנים הרבה יותר קדומות יש יסוד להניח שאכן כדבריך.

ישיבה לכל דבר כמובן, אבל היא לא היתה נחשבת קצת יותר "פתוחה"? אם הורים היו רוצים שבנם ישלים בגרויות בבין הזמנים או אפי' בין הסדרים, הישיבה היתה מתנגדת?

"דוקא על הישי"ק באיתרי דברו שהיא יותר פתוחה

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' אוגוסט 29, 2017 2:08 pm

משוש דורים כתב:פרסמתי באשכול אחר שעסק בגאון המנוח, ואעתיק שוב:
שמעתי מאחד מנכדי ר' יהודה קולדצקי ראש ישיבת היישוב החדש, מעשה נפלא על הגרי"ז גוסטמן (ואפשר להעתיקו גם בהאשכול על ר"י קולדצקי).
כידוע, ר"י קולדצקי (להלן רי"ק) למד בגרודנא אצל הגרש"ש, והגרי"ז גוסטמאן היה בעת ההיא מזקני התלמידים (עלטעררס), והארי שבחבורה.
רי"ק היה מכונה בישיבה יידל סקידלר (ע"ש מוצאו), וכבחור צעיר היה מתאמץ לדבר בלימוד עם הגרי"ז גוסטמן.
רי"ק עלה לארץ, והגרי"ז עבר את אימי השואה ואחריה היגר לארה"ב. כל אותם השנים לא היה ביניהם שום תקשורת.
בשנת תשל"א עלה הגרי"ז לארץ, ורי"ק שהחשיב עצמו כתלמיד חבר שלו, שמע שארי עלה מבבל ובא עם אשתו לבקרו, (הגרי"ז התאכסן אז במלון המלכים ברחביה).
וכך תיאר רי"ק: דפקתי על הדלת, והגרי"ז השיב יבוא, נכנסתי הושטתי יד לשלום, הוא שאלני מי אתה? השבתי, אני יידל סקידלר למדתי בגרודנא בין השנים אלו ואלו, הוא השיב, איני מכירך, אמרתי לו, ישבתי במקום פלוני בישיבה, ולמדתי חברותא עם פלוני ופלוני, והוא בשלו, איני מכירך.
יצאתי מן החדר בפחי נפש, וכשהתחלתי לרדת במדרגות נזכרתי במו"מ של הלכה שהיה לי עמו בגרודנא, שבתי על עקבותי נכנסתי שוב לחדר, ופתחתי בשאלה ששאלתיו באותם הימים בגרודנא, תיכף ומיד ננער הגרי"ז הושיט לי ידו ואמר בהתעוררות, שלום עליכם יידל סקידלר.

התלאות והזוועות שעברו על הגרי"ז גוסטמאן, השכיחו ממנו את חבריו ומיודעיו, אך לא את התורה שלמד עמם, כשהזכירו לו את דברי התורה מאותם הימים נזכר על ידם גם בהם.
ללמדנו מהי דבקות בתורה.

ידידיה
הודעות: 1233
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי ידידיה » ג' אוגוסט 29, 2017 4:27 pm

פרנקל תאומים כתב:
בן ירושלים כתב:באחת השנים ביום העצמאות או יום ירושלים (איני זוכר בדיוק) במנחה לאחר חזרת הש"ץ,ר' שמואל גרוסברד שהיה ר"מ בישיבה נפל אפיים לאמירת תחנון. היו בחורים שצקצקו בלשונם לסמן לו שלא אומרים תחנון. כשתפס מה רוצים מהחיים שלו הפסיק, אבל מיד אחרי התפילה שוב נפל על פניו. בכלל הרמי"ם היו מאד ישיבישערס אבל אצל ר' דוד חדש זה היה משולב עם רוח לאומית. גם ר' יידל היה בזה "ליטאי" של פעם שהיתה להם רוח לאומית.
באחת הבחירות היתה רשימה עצמאית של ר' אברהם בויאר (האבא של ר' יודל בויאר) שלפני כן היה מנהיג המפד"ל בת"א ופרש או הופרש. היה איש מוקיר תורה ואיש חסד אבל "מזרחי" של הדור ההוא. ר' יידל דבר לאחר התפילה עם ר' מאנעס שהיה חשוב הבעה"ב בישיבה, והסביר לו למה צריכים להצביע לבויאר (לא לאגודה , כמובן). היתה אז תחושה שבכוונה דבר בקול להעביר מסר לבחורים.

בשבת האופרוף של ר' משה שמידע עם בת הגרד"צ קרלנשטיין זצ"ל שהיא נינת ר' יעקב משה חרלפ, ר' יידל האריך מאד בשבח היחוס ודבר על ר' יעקב משה והראי"ה רבו. אבל ביני לביני אינני יודע מה אמיתי ומה הצגה אצל ר' יידל. מה עוד שהיתה לו סיבה ל"הכנס" בגרד"צ שמאד לא נהנה מאופרוף לבתו ביישוב..

באופן אישי כשהתארסתי ובאתי לבשרו, דברנו על משפחולוגיה ורוח הדברים היתה מאד אוהדת את הראי"ה וחוגו.

ביום ירושלים לא אמרו תחנון? עוד חידוש. בתקופתי, יום ירושלים בוודאי היה יום רגיל לחלוטין וכמובן אמרו בו תחנון.

מעניין, דווקא ר' דוד חדש זצ"ל התאפיין באיזה רוח לאומית? מהיכן באה לו? (לאחיו ר' מאיר זצ"ל גם היה משהו מזה?)
.
קבצים מצורפים
מתוך שדות שכוסו ערפל 1.pdf
(563.05 KiB) הורד 544 פעמים

מן הדרום
הודעות: 708
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 11:26 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי מן הדרום » ג' אוגוסט 29, 2017 10:24 pm

מהו הספר שדות שכוסו ערפל, והיכן נמצא [ברשת?]

ידידיה
הודעות: 1233
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי ידידיה » ג' אוגוסט 29, 2017 10:47 pm

מן הדרום כתב:מהו הספר שדות שכוסו ערפל, והיכן נמצא [ברשת?]

https://www.obook.co.il/OBOOK/246507/אר ... וליק-פיקרש
קבצים מצורפים
b0770000143628.jpg
b0770000143628.jpg (62.08 KiB) נצפה 13537 פעמים

ידידיה
הודעות: 1233
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי ידידיה » ג' אוגוסט 29, 2017 10:49 pm

אינני חושב שיש את הספר במהדורה מקוונת.
מכל מקום את הסיפור עצמו שסרקתי לעיל שמעתי בעצמי שאבדלחט"א משרוליק ז"ל.
ובהרחבה של הפרטים.

מחולת המחנים
הודעות: 3246
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ג' נובמבר 21, 2017 3:19 pm

שמעתי שהרב ישראל רוזן ז"ל אף הוא בוגר הישוב הלך ללמוד בהתחלה בישיבת פוניבז' כאחיו הצעיר רבי יגאל שליט"א, אלא שלא הסתדר בפנימיה של הישיבה בתנאים של הימים ההם, ועל כן עזב לישיבה הדת"ל כרם ביבנה, ועולם התורה החרדי הפסיד בכך כלי יקר.

אגב, הגר"ד שמידל הוא ג"כ בוגר הישוב.

בן ירושלים
הודעות: 767
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בן ירושלים » ג' נובמבר 21, 2017 6:14 pm

שווה לדון מהי השפעתם של הישובניקים והתיכוניסטים על עולם התורה. דומני שהרבה יותר ממספרם היחסי. רק לדוגמה , ב"שארית ישראל" מהעבר כיהנו הרבנים ר' צבי פרידמן, ר' צבי ובר, ר' ישראל זיכרמן, . כך בכל המערכות. יש הרבה הסברים אפשריים לתופעה זו, ובתוך כך גם מעלות יחודיות שנרכשו בישוב. ולמרות זאת אף אחד מבוגרים אלו לא מעלה על דעתו לשלוח ילדיו לשם (ולא רק בגלל לימודי חול...)

אום אני חומה
הודעות: 855
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי אום אני חומה » ג' נובמבר 21, 2017 10:23 pm

ר' צבי פרידמן יישובניק??? חדש לי.
ומה עם אחיו ר' יואל?

בן ירושלים
הודעות: 767
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בן ירושלים » ג' נובמבר 21, 2017 10:27 pm

אום אני חומה כתב:ר' צבי פרידמן יישובניק??? חדש לי.
ומה עם אחיו ר' יואל?

לא ישובניק. תיכוניסט(לפי מה ששמעתי)

יושב סתר
הודעות: 642
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי יושב סתר » ג' נובמבר 21, 2017 11:23 pm

אום אני חומה כתב:ר' צבי פרידמן יישובניק??? חדש לי.
ומה עם אחיו ר' יואל?

תתפלא, לא רק הוא, ר' משה שמידע ור' אהוד איזנטל [חתני הרד"צ קרלינשטיין], ר' יונה זלושינסקי, ר' דוד זיכרמן, ר' יוסי פטרוף, גם הם בוגרי ישיבת הישוב החדש.
[לבדיקת אישור אי"ס]

ידידיה
הודעות: 1233
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי ידידיה » ד' נובמבר 22, 2017 8:31 am

יושב סתר כתב:
אום אני חומה כתב:ר' צבי פרידמן יישובניק??? חדש לי.
ומה עם אחיו ר' יואל?

תתפלא, לא רק הוא, ר' משה שמידע ור' אהוד איזנטל [חתני הרד"צ קרלינשטיין], ר' יונה זלושינסקי, ר' דוד זיכרמן, ר' יוסי פטרוף, גם הם בוגרי ישיבת הישוב החדש.
[לבדיקת אישור אי"ס]

הרב יוסי פטרוף לא היה ביישוב. אחיו הגדולים כנראה כן.

משוש דורים
הודעות: 933
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2016 12:23 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי משוש דורים » ד' נובמבר 22, 2017 11:08 am

ידידיה כתב:
יושב סתר כתב:
אום אני חומה כתב:ר' צבי פרידמן יישובניק??? חדש לי.
ומה עם אחיו ר' יואל?

תתפלא, לא רק הוא, ר' משה שמידע ור' אהוד איזנטל [חתני הרד"צ קרלינשטיין], ר' יונה זלושינסקי, ר' דוד זיכרמן, ר' יוסי פטרוף, גם הם בוגרי ישיבת הישוב החדש.
[לבדיקת אישור אי"ס]

הרב יוסי פטרוף לא היה ביישוב. אחיו הגדולים כנראה כן.

הוא לא למד בישיבה קטנה, אני כמעט בטוח שהוא הגיע לעטרת מהישוב, ואם לא אז מישיבה תיכונית אחרת.

יושב סתר
הודעות: 642
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי יושב סתר » ד' נובמבר 22, 2017 1:50 pm

ידידיה כתב:הרב יוסי פטרוף לא היה ביישוב. אחיו הגדולים כנראה כן.

יוסי פטרוף למד בישיבת הישוב החדש תל אביב - במאת האחוזים ללא צל של ספק

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' נובמבר 22, 2017 2:27 pm

כדכד כתב:לפי מספר הכותבים באשכול זה יתכן שגם מספר חברי הפורום בוגרי הישוב הוא די משמעותי.....

חלק נכבד ממשתתפי האשכול אינם מן הבוגרים. ישנם כאן בסה"כ כשבעה ישובניקים (חלקם השתתפו באשכול באופן זניח), אבל ישנם משתתפים שהם בנים של בוגרי 'הישוב' או תלמידים של בוגרים וכדו' וגם משתתפים נוספים.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' נובמבר 22, 2017 3:11 pm

יושב סתר כתב:
אום אני חומה כתב:ר' צבי פרידמן יישובניק??? חדש לי.
ומה עם אחיו ר' יואל?

תתפלא, לא רק הוא, ר' משה שמידע ור' אהוד איזנטל [חתני הרד"צ קרלינשטיין], ר' יונה זלושינסקי, ר' דוד זיכרמן, ר' יוסי פטרוף, גם הם בוגרי ישיבת הישוב החדש.
[לבדיקת אישור אי"ס]

הג"ר אוריאל אייזנטל מרמות ג' הוא גם ישובניק (אאל"ט), האם הוא אחיו של ר' אהוד?
הג"ר ישראל זיכרמן חבר בד"ץ שאר"י ורבה של 'ברכפלד' הוא אכן ישובניק, אבל אחד שמכיר את משפחתם אמר לי שאחיו ר' דוד זיכרמן איננו ישובניק כ"א מדרשיסט (בוגר מדרשיית נעם).


אם דיברו כאן על בוגרי 'הישוב' בכל המערכות החרדיות לסוגיהן (ואם נכליל גם את כל התיכוניסטים שהתחרדו, היריעה תגדל פי כמה), מעניין להזכיר גם את הרב שלום מאיר יונגרמן זצ"ל, מחוללה של הקהילה החרדית בזכרון יעקב, בוגר 'הישוב'.
הגרי"ח בן דב שליט"א ראש ישיבת "זכרון מיכאל" זכרון יעקב, (חתניה דבי מרנא הגרח"ג זי"ע) איננו ג"כ בוגר 'הישוב'?
(ומה באשר להראש ישיבה השני שם הגרי"מ הירשפלד שליט"א [אף הוא חתן הגרח"ג]? הוא בוודאי לא למד בישיבה קטנה, אביו הוא פרופ' שלום הירשפלד ממכון וויצמן).


והנה רק עתה הסתיימה ה'שבעה' של חבר מועצת גדוה"ת זקן המשגיחים הגאון הצדיק רבי דב יפה זי"ע, שלמד אף הוא ב'הישוב' (אם כי לפי שנת הולדתו נראה שסיים את לימודיו שם טרם התמנותו של מו"ר ר' יידל לראש הישיבה, רבי דב זי"ע נולד בתרפ"ח. ר' יידל התחיל לשמש כר"מ שיעור א' בחודש אלול תש"ד, ובהמשך אף שימש במקביל כ'משגיח' על כל הישיבה, עד קיץ תש"ח בו התחיל לשמש בפועל כראש הישיבה).

הזכירו כאן מקודם גם את הגר"ד שמידל...

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' נובמבר 22, 2017 3:24 pm

אגב, כל מי מאיתנו שמתגעגע לקולו החביב של מו"ר הג"ר יעקב בנציון קרמר שליט"א (חתנו של ר' יידל, ר"מ ש"ג ב'הישוב'), הרי שבשבועיים האחרונים מופיעה ב'יתד' מודעה בעמ' 3 פלוס כתבה בהמשך העיתון עם מכתבו ותמונתו (אצל מרן הגרח"ק שליט"א) בהקשר לבניית המקווה בכפר סבא (הרב קרמר משמש במקביל לתפקידו כר"מ גם כרב המקוואות ורב שכונה ובי"כ בעיר הולדתו- כפר סבא). יש שם גם מספר טלפון בו ניתן לשמוע את דבריו בנוגע לעניין. התקשרתי ונהנתי מאד.(עכשיו צריך גם לתרום...).

הגריב"צ קרמר הינו בוגר 'הישוב' מחזור תשל"ג, לאחמ"כ למד ב'איתרי' ובפוניבז'.

הוה אמינא
הודעות: 1444
הצטרף: ג' ינואר 14, 2014 2:08 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי הוה אמינא » ד' נובמבר 22, 2017 5:13 pm

בספר נפש יקרה שהיה להורדה בפורום זה, אודות הגר"א רייסנר, מתועד שהגרד"ל למד ביישוב והיה ישן בבית הורי הגר"א רייסנר, ואח"כ עברו שניהם ללמוד בפוניבז'. אבל מסתמא מדובר על תקופה עוד יותר מוקדמת.

ידידיה
הודעות: 1233
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי ידידיה » ד' נובמבר 22, 2017 7:46 pm

יושב סתר כתב:
ידידיה כתב:הרב יוסי פטרוף לא היה ביישוב. אחיו הגדולים כנראה כן.

יוסי פטרוף למד בישיבת הישוב החדש תל אביב - במאת האחוזים ללא צל של ספק

כיון שמר כ"כ בטוח חוזרני בי.
אם כי (כנראה בטעות) מונח בראשי ששלושת אחיו הגדולים מנעו זאת.
הוא סיים שם 5 שנים?

בן אליהו
הודעות: 1015
הצטרף: ב' מאי 31, 2010 10:05 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בן אליהו » ד' נובמבר 22, 2017 7:51 pm

ר' דב יפה זצ"ל בוגר מדרשיית נועם

בן ירושלים
הודעות: 767
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בן ירושלים » ד' נובמבר 22, 2017 8:33 pm

ידידיה כתב:
יושב סתר כתב:
ידידיה כתב:הרב יוסי פטרוף לא היה ביישוב. אחיו הגדולים כנראה כן.

יוסי פטרוף למד בישיבת הישוב החדש תל אביב - במאת האחוזים ללא צל של ספק

כיון שמר כ"כ בטוח חוזרני בי.
אם כי (כנראה בטעות) מונח בראשי ששלושת אחיו הגדולים מנעו זאת.
הוא סיים שם 5 שנים?


הערה קטנה: הרב יוסי פטרוף הוא בעל כשרון מיוחד שיושב ולומד בהתמדה רבה שנים על גבי שנים. הוא ודאי לא נופל ברמתו כת"ח מכמה וכמה גאונים אחרים. מידת דרך ארץ לכנותו לפחות בתואר המינימלי של ר'.

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי מיכאל1 » ד' נובמבר 22, 2017 8:37 pm

הוה אמינא כתב:בספר נפש יקרה שהיה להורדה בפורום זה, אודות הגר"א רייסנר, מתועד שהגרד"ל למד ביישוב והיה ישן בבית הורי הגר"א רייסנר, ואח"כ עברו שניהם ללמוד בפוניבז'. אבל מסתמא מדובר על תקופה עוד יותר מוקדמת.

אכן מדובר בתקופה מוקדמת יותר.
אך ר' יידל אמר לי שגם אז היו שיעורי חול, ועוד אמר לי שעקב שריפה שהייתה שם כל הארכיון מאותה תקופה אינו [ולכן אין אפשרות לראות כרטיס תלמיד או תמונת מחזור של הגרד"ל]

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' נובמבר 22, 2017 11:05 pm

בן ירושלים כתב:
יושב סתר כתב:יוסי פטרוף למד בישיבת הישוב החדש תל אביב - במאת האחוזים ללא צל של ספק

הערה קטנה: הרב יוסי פטרוף הוא בעל כשרון מיוחד שיושב ולומד בהתמדה רבה שנים על גבי שנים. הוא ודאי לא נופל ברמתו כת"ח מכמה וכמה גאונים אחרים. מידת דרך ארץ לכנותו לפחות בתואר המינימלי של ר'.

אכן, ר' יוסף פטרוף הינו ת"ח רחב אופקים, מעניין, מלא וגדוש.
ברצוני לדרוש לזכותו של ר' יושב סתר, שאם תסתכל בהודעתו הראשונה תראה שהוא אכן הוסיף לשמו של הרב פטרוף את התואר ר', כמו לשאר הת"ח שנקט בשמותיהם. אלא שבהודעתו השניה כנראה אגב שיטפא דלישנא אשתמיט ליה תוספת הר'. וגם אתה מזכירו בכינוי יוסי ולא בשמו המלא, ובוודאי לא התכוונת להמעיט בכבודו כ"א נקטת שיגרא דלישנא, כפי שמצוי אצלנו בהזכירנו אברכים אפי' ת"ח חשובים אם אינם משמשים בפועל באיזו שהיא משרה תורנית.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' נובמבר 22, 2017 11:11 pm

הוה אמינא כתב:בספר נפש יקרה שהיה להורדה בפורום זה, אודות הגר"א רייסנר, מתועד שהגרד"ל למד ביישוב והיה ישן בבית הורי הגר"א רייסנר, ואח"כ עברו שניהם ללמוד בפוניבז'. אבל מסתמא מדובר על תקופה עוד יותר מוקדמת.

הגר"א רייסנר זצ"ל למד גם הוא ב'הישוב'?

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' נובמבר 22, 2017 11:34 pm

בן אליהו כתב:ר' דב יפה זצ"ל בוגר מדרשיית נועם

ב'המכלול' כתוב שלמד ב'הישוב' ובאשכול אודותיו כתב תלמידו שכן ידוע אצל תלמידיו. אפשר שזו טעות.
ידידינו הרב איש ספר כתב שם את שאמר לו נכד הגר"ש קוטלר שהוא הכיר את ר' דב עת למד בישיבת 'הדרום' של הגרצ"י מלצר (דוד הגרש"ק). אמנם זה לא יתכן מאחר שישיבת הדרום (הישיבה התיכונית של ישיבת קלצק דאז ברחובות) הוקמה רק בתשי"ד.
גם מדרשיית נעם הוקמה כמדומני רק באיזור שנת תש"ה. כך שיותר מסתבר שלמד ב'הישוב'.

יתכן גם שאפשר לקיים שניים, דהיינו שלמד בתחילה במקום א' (אולי בחטיבה של המדרשייה, כיתות ז'-ח', בהנחה שזמן הקמתה היה מוקדם בכמה שנים מהזמן שהזכרתי) ולאחמ"כ עבר ל'הישוב'.

פרנקל תאומים
הודעות: 4426
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' נובמבר 22, 2017 11:51 pm

מיכאל1 כתב:
הוה אמינא כתב:בספר נפש יקרה שהיה להורדה בפורום זה, אודות הגר"א רייסנר, מתועד שהגרד"ל למד ביישוב והיה ישן בבית הורי הגר"א רייסנר, ואח"כ עברו שניהם ללמוד בפוניבז'. אבל מסתמא מדובר על תקופה עוד יותר מוקדמת.

אכן מדובר בתקופה מוקדמת יותר.
אך ר' יידל אמר לי שגם אז היו שיעורי חול, ועוד אמר לי שעקב שריפה שהייתה שם כל הארכיון מאותה תקופה אינו [ולכן אין אפשרות לראות כרטיס תלמיד או תמונת מחזור של הגרד"ל]

היו לימודי חול מראשית היווסדות המקום. אלא שבשנים הראשונות הם לא התקיימו באותו המבנה של הישיבה, והם גם לא יכלו להתקיים שם, מפני שהתלמידים אז למדו באולם שהיה מעל בית הכנסת הגדול ברח' אלנבי בת"א, והפנימיה היתה ברח' מונטיפיורי.


מה"ת שהיו אז בכלל "תמונות מחזור" וכרטיסי תלמיד?


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 142 אורחים