מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

על חכמים ורבנים, צדיקים ויראים, אנשי השם אשר מעולם. לילך באורחות צדיקים ולדבוק במעשי ישרים.
אום אני חומה
הודעות: 855
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי אום אני חומה » ג' נובמבר 01, 2016 10:43 pm

פרנקל תאומים כתב:הרב אום, מה שלומך?
אם אתה או כל כוותך תוכלו לאמת עבורי אם אכן הרב דביר שליט"א הינו מבוגרי פומבדיתא 13, ומאיזה מחזור, וגם באיזו ישיבה למד לאחמ"כ, תודתי נתונה מראש.
אגב, היכן למד העילוי המופלא הגר"י גולדשטיין זצ"ל (המדובר באשכול סמוך) טרם הגיעו לישיבת איתרי?


הגרב"מ אזרחי פירש שם מי הוא בעל המעשה?

א. הרב דביר - שמעתי מבן משפחה שלי שזוכר אותו משם אך לא מצאתי אותו בתמונות המחזור. אמור לסיים בתשלא או תשלב.

ב. הרב גולדשטיין - לפי הכתבה הנלווית ודאי. יש י. גולדשטיין במחזור תשלא אך אינני יודע אם זה הוא.

ג. הגרב"מ - לא.

בן ירושלים
הודעות: 771
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בן ירושלים » ג' נובמבר 01, 2016 10:53 pm

דומני שהרב א. דביר לא סיים.
לפי חשבוני אכן ר' יצחק גולדשטיין סיים בתשל"א.

פרנקל תאומים
הודעות: 4448
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' נובמבר 02, 2016 4:08 pm

אום אני חומה כתב:
פרנקל תאומים כתב:
אגב, היכן למד העילוי המופלא הגר"י גולדשטיין זצ"ל (המדובר באשכול סמוך) טרם הגיעו לישיבת איתרי?


ב. הרב גולדשטיין - לפי הכתבה הנלווית ודאי. יש י. גולדשטיין במחזור תשלא אך אינני יודע אם זה הוא.



כן, כשראיתי שבכתבה שם נכתב שלמד ב"מוסדות תורה בתל אביב", הבנתי שככה"נ אכן גם הוא למד בהישוב..

סמל אישי של המשתמש
מאיר סובל
הודעות: 1643
הצטרף: ד' דצמבר 21, 2011 4:14 pm
מיקום: אלעד יצ"ו
שם מלא: פלוני אלמוני

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי מאיר סובל » ד' נובמבר 02, 2016 10:58 pm

שמעתי היום מבן כיתתו בישוב, שעוד בלומדו שם כבר היה לפניו תור ממש של שואלים תלמידים. וכן שהיה 100 בכל המקצועות כולם, גם במדעים מדוייקים וגם בהסטוריה וגם בחשבון וגם בגמרא. כשרון אדיר ועם ענווה מולדת. היה עונה בשקט ובענווה לכולם. וכולם התפלאו מתי אסף את המידע הזה כשאין 40 שנות לימוד מאחוריו וכולו בחור צעיר. עכת"ד.

אום אני חומה
הודעות: 855
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי אום אני חומה » ג' נובמבר 08, 2016 12:02 am

בהקשר לווארט שהבאתי מהגרב"מ בעניין 'אשר התעללתי במצרים',
שלח לי אחד מהחכמים דפה את דברי הסה"ק אגרא דכלה בזה.
קבצים מצורפים
אגרא דכלה וארא.pdf
(360.1 KiB) הורד 496 פעמים

יושב סתר
הודעות: 642
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי יושב סתר » א' נובמבר 20, 2016 8:25 pm

בוגר נחמד שלח לי תמונות מחצר הישיבה, להבנתי הם צולמו מידי סוף שנה
111 (1).jpg
111 (1).jpg (456.1 KiB) נצפה 16851 פעמים
111 (3).JPG
111 (3).JPG (1.89 MiB) נצפה 16851 פעמים
111 (2).JPG
111 (2).JPG (1.12 MiB) נצפה 16851 פעמים

פרנקל תאומים
הודעות: 4448
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' נובמבר 20, 2016 9:03 pm

התמונות העתיקות כמובן הן המעניינות, יש לך מושג מאלו שנים הן ומי ומי ביושבים? ומי הם הרבנים היושבים לצידו של מו"ר ז"ל?

גביר
הודעות: 2760
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי גביר » ב' נובמבר 21, 2016 8:39 am

בתמונה העליונה הרב היושב לימין ר' יידל הוא כנראה הרב נפתלי לב המכונה הרנ"ל [לפי התנוחה האופיינית, לא לפי המראה, כשהכרתי אותו היה כבר מבוגר יותר]. אגב, מה אתו היום?

אום אני חומה
הודעות: 855
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי אום אני חומה » ב' נובמבר 21, 2016 11:46 pm

התמונה הצבעונית היא מקיץ תשס"ה, שזו בעצם הפעם האחרונה שמו"ר הצטלם עם המסיימים על הדשא.
מעניין שדווקא הנער הסרוג שבתמונה נשרף והלך לחברון, ולימים נלקח כחתן לנכדת רה"י, בת לבנו מו"ר ר' כתריאל.

פרנקל תאומים
הודעות: 4448
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' נובמבר 22, 2016 2:45 pm

אום אני חומה כתב:התמונה הצבעונית היא מקיץ תשס"ה, שזו בעצם הפעם האחרונה שמו"ר הצטלם עם המסיימים על הדשא.
מעניין שדווקא הנער הסרוג שבתמונה נשרף והלך לחברון, ולימים נלקח כחתן לנכדת רה"י, בת לבנו מו"ר ר' כתריאל.


כתבתי בעבר שהיו מן הבוגרים שאומנם הם עצמם לא יצאו מ'הישוב' כחרדים (כמובן הם גם לא נכנסו לשעריו כחרדים), אבל אהני להו 'הישוב' לכך שהסגנון הדת"ל בו הקימו את ביתם היה כזה, שגם את בניהם שלחו להישוב (ולא לישיבות דת"ל), ובניהם כבר הפכו לחרדים גמורים(שלא לומר בני תורה מופלגים). הנער שהזכרת הוא דוגמא קלאסית לכך, אביו שהוא רב קהילה החובש לראשו כ"ס והמבורג, למד בעצמו ב'הישוב' והמשיך משם ל'כרם ביבנה', הקים בית חרד"לי ואת בנו שלח ג"כ ללמוד ב'הישוב'. הבחור הזה היה לאחד מהטובים ביותר בין בני שיעורו, המשיך ל'חברון' והוא כיום אברך ת"ח מופלג אשר יראתו קודמת לחכמתו ועדיו לגדולות.


הרב גביר,
עיינתי בתמונות המחזור הראשונות בהן מופיע הרנ"ל שליט"א, ולענ"ד צ"ע אם אכן מדובר בו, אף שיתכן כי הצדק איתך.

יושב סתר
הודעות: 642
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי יושב סתר » ג' נובמבר 22, 2016 7:34 pm

עוד כמה תמונות נדירות
11 (4).jpg
11 (4).jpg (72.24 KiB) נצפה 16608 פעמים
11 (3).JPG
11 (3).JPG (307.92 KiB) נצפה 16608 פעמים
11 (2).jpg
11 (2).jpg (105.08 KiB) נצפה 16608 פעמים
11 (1).JPG
11 (1).JPG (583.28 KiB) נצפה 16608 פעמים

יושב סתר
הודעות: 642
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי יושב סתר » ג' נובמבר 22, 2016 7:36 pm

התמונה האחרונה שבדל חולצתו נראה צבעוני, היא מימיו האחרונים, החולצה היא של בגדי הלילה

בני ברקי
הודעות: 504
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בני ברקי » ג' נובמבר 22, 2016 7:52 pm

הוא הגיע עם פיגמה לביהמ"ד? (זה נראה תמונה מביהמ"ד).
זה התמונה האחרונה שלו?
לפי הקפטה של החתן בתמונה מהחתונה זה נראה חתונת ביתו עם הגרב"צ קרמר שליט"א.מי הם שאר הנוכחים בתמונה?

כתבן
הודעות: 158
הצטרף: ג' אוגוסט 25, 2015 11:20 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי כתבן » ג' נובמבר 22, 2016 10:21 pm

ליד החתן נראה הרב גולדוויכט מכרם דיבנה

פרנקל תאומים
הודעות: 4448
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' נובמבר 23, 2016 2:12 pm

יש"כ הרב יושב סתר,

אתחיל מהסוף:
התמונה המזעזעת (עבור כל מי שהכירו) עם הפיז'מה המבצבצת מבין שולי הפראק, היא מימי 'בין הזמנים' האחרון לימי חלדו, וליתר דיוק התמונה היא מיום 'הושענא רבא' תשס"ו. מו"ר הג"ר יידל ז"ל כבר היה אז חולה מאד מאד. בתוך ה"זמן" התגבר בכל עוז והגיע לביהמ"ד כמימים ימימה, כשהוא משדר נוכחות מיטבית. שוו בנפשכם שחרף מצבו הנורא הנשקף בתמונה זו כבר בתחילת אותו החורף, אעפ"כ אזר כוחותיו כארי והמשיך במסירת השיעורים מדי יום ביומו (למעט מספר ימים בהם היה מאושפז בביה"ח, וכמובן שגם אז הובא ר"מ מחליף למסור את השיעור במקומו), עד יום השישי האחרון לחייו (בחודש אדר) בו התמוטט בביהמ"ד בעת התפילה בסמוך לבימה (באותה שבת איבד את הכרתו וביום שני נלב"ע).
אבל ב'בין הזמנים' כשהיה אך ורק בחוג משפחתו (נכדיו הגיעו מבני ברק לערוך עבורו מנין ולהתפלל עימו בהיכל הישיבה), "הרשה לעצמו" (מן הסתם אחרי הפצרות מהרבנית תבל"ח) להקל מעליו את המאמץ (שהיה גדול עבורו לאור מצבו) להתלבש כראוי, ונשאר עם חולצת פיז'מה מתחת לפראק.

התמונה השניה, מהשוואה עם תמונתו של הגרב"צ קרמר בשנת תשל"ג (פחות משנתיים לפני נישואיו) אני מפקפק טובא אם הוא החתן, גם ר' יידל בעת נישואי הגרב"צ כבר היה נראה מבוגר יותר.
מימין התמונה, ליד החתן, יושב כמובן רבינו הגר"ש רוזובסקי זצ"ל ראש ישיבת פונוביז' (ולא הגרח"י גולדוויכט זצ"ל).
מעברו השני של החתן יושב מו"ר ר' יידל. ומי הוא הרב היושב ליד ר' יידל?

התמונה הרביעית והאחרונה היא ממעמד חנוכת הבית של ביהמ"ד הנוכחי של הישיבה ברח' פומבדיתא (לפנ"כ שכנה ברח' טרומפלדור) בשנת תשט"ז. הרב בעל הצילינדר הוא כמובן הגרא"י אונטרמן זצ"ל שהיה אז רבה של העיר תל אביב (וגם היה "נשיא הישיבה", תואר שכנראה בא לו בירושה מקודמו בתפקיד רבנותה של ת"א ומייסדה של הישיבה- הגרמ"א עמיאל).


נ"ב:
בחוברת "עול בנעוריו" יש מספר תמונות של מו"ר ר' יידל עם הג"ר אפרים ברודיאנסקי זצ"ל שבאותה תקופה שימש כר"מ ב'הישוב',
כמו"כ באמתחתי תמונה שצילמתיו בעצמי (בחתונת אחד מנכדיו) עם שר התורה מרן הגר"ח שליט"א, אולי אעלה בהמשך.

אום אני חומה
הודעות: 855
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי אום אני חומה » ד' נובמבר 23, 2016 2:54 pm

הרב פר"ת,

אני מקנא בזיכרון הבהיר שלך עד לפרטי הפרטים!

צולניק
הודעות: 1096
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי צולניק » ד' נובמבר 23, 2016 3:25 pm

פרנקל תאומים כתב:מעברו השני של החתן יושב מו"ר ר' יידל. ומי הוא הרב היושב ליד ר' יידל?



הישב ליד ר' יידל נראה כמו רמ"ד טננבוים.

לייטנר
הודעות: 5599
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי לייטנר » ה' נובמבר 24, 2016 10:12 am

.
נערך לאחרונה על ידי לייטנר ב ב' אוגוסט 28, 2023 4:49 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אום אני חומה
הודעות: 855
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי אום אני חומה » ב' נובמבר 28, 2016 3:33 pm


יושב סתר
הודעות: 642
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי יושב סתר » ב' נובמבר 28, 2016 7:35 pm

התפללו: דבורה בת אסתר לרפואה שלימה בקרוב.
אשתו של ר' יידל, נמצאת משלשום במעייני הישועה לאחר אירוע מוחי

גביר
הודעות: 2760
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי גביר » ב' דצמבר 12, 2016 8:41 am

לעומקו של דבר כתב:אגב, מה זה הכינוי 'יידל'. (שמזה נעשה 'רביל'). בליטא ואגפיה הכינוי לכאורה 'יודל' בקובוץ.

יעוין ב"ש אהע"ז קכט שמות אנשים אות י ובפת"ש שם.

גביר
הודעות: 2760
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי גביר » ב' ינואר 02, 2017 8:59 am

בימי החנוכה נזכרתי בכך שר' יידל ז"ל היה מקפיד על המכנים את החנוכה 'חג החנוכה' והיה אומר שחנוכה אינו נקרא 'חג', כיוון שאין מקריבים בו קרבן חגיגה.

לייטנר
הודעות: 5599
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי לייטנר » ב' ינואר 02, 2017 9:26 am

.
נערך לאחרונה על ידי לייטנר ב ב' אוגוסט 28, 2023 4:50 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בן ירושלים
הודעות: 771
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 1:55 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בן ירושלים » ב' ינואר 02, 2017 9:44 pm

גביר כתב:בימי החנוכה נזכרתי בכך שר' יידל ז"ל היה מקפיד על המכנים את החנוכה 'חג החנוכה' והיה אומר שחנוכה אינו נקרא 'חג', כיוון שאין מקריבים בו קרבן חגיגה.

לי זכור דוקא שר' שמואל גרוסברד זצ"ל היה מקפיד על כך.
אמנם לגופו של ענין, עי' בהושע ב, יג ברד"ק שהגדיר חג כ"שמחה שישמח אדם ויאכל וישתה ויקרא חג". אמנם הרס"ג המובא שם כנראה למד שחג משמעותו קרבן חגיגה.

בזכרוני שיש בזה גם דברים ברמב"ן פרשת אמור ולא בדקתי כרגע.

אשר תאפו
הודעות: 34
הצטרף: ה' נובמבר 03, 2016 12:19 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי אשר תאפו » ב' ינואר 02, 2017 10:19 pm

ומצאנו גם "בכסה ליום חגנו" וקאי על ר"ה. וכבר דיברו בזה.

אום אני חומה
הודעות: 855
הצטרף: ג' אוקטובר 07, 2014 2:42 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי אום אני חומה » ד' ינואר 04, 2017 1:05 am

גביר כתב:בימי החנוכה נזכרתי בכך שר' יידל ז"ל היה מקפיד על המכנים את החנוכה 'חג החנוכה' והיה אומר שחנוכה אינו נקרא 'חג', כיוון שאין מקריבים בו קרבן חגיגה.

אשר תאפו כתב:ומצאנו גם "בכסה ליום חגנו" וקאי על ר"ה. וכבר דיברו בזה.

ולי זכור שהיה מדבר על זה לפני ר"ה, והיה לועג לסבתות שמאחלות אחת לשנייה חג שמח ושנה טובה.

גביר
הודעות: 2760
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי גביר » ד' ינואר 04, 2017 8:56 am

מה יענה על הכתוב 'בכסה ליום חגנו'? ; לפני טו בשבט היה מזכיר איזה שיר של ביאליק המתאר את האילנות כעומדים בדין בטו בשבט [איני יודע לאיזה שיר כיוון, חיפשתי במרשתת ולא מצאתי] והיה מלגלג עליו שיום טו בשבט אינו כלל יום דין רק קובע לתרו"מ.

מהעבר
הודעות: 126
הצטרף: א' מאי 29, 2011 9:10 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי מהעבר » ד' ינואר 11, 2017 1:31 am

מכתב מעניין מר' איסר זלמן להרב עמיאל בעניין מינוי ר"מ לישיבת ישוב ההחדש
קבצים מצורפים
20170109_195209 (903x1024).jpg
20170109_195209 (903x1024).jpg (249.05 KiB) נצפה 13694 פעמים

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ד' ינואר 11, 2017 11:54 am

מהעבר כתב:מכתב מעניין מר' איסר זלמן להרב עמיאל בעניין מינוי ר"מ לישיבת ישוב ההחדש

רק השם לא ברור... מיהו הר"מ "ממשפחת גאוני וואלז'ין"?

מהעבר
הודעות: 126
הצטרף: א' מאי 29, 2011 9:10 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי מהעבר » ד' ינואר 11, 2017 5:41 pm

לי זה נראה כשלום מייזל

שיבר
הודעות: 848
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 12:07 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי שיבר » ד' ינואר 11, 2017 9:16 pm

גביר כתב:לפני טו בשבט היה מזכיר איזה שיר של ביאליק המתאר את האילנות כעומדים בדין בטו בשבט [איני יודע לאיזה שיר כיוון, חיפשתי במרשתת ולא מצאתי] והיה מלגלג עליו שיום טו בשבט אינו כלל יום דין רק קובע לתרו"מ.


אולי הכוונה לשיר הילדים הידוע: 'השקדיה פורחת' שהפזמון שלו: ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות... וכמו בהנ"ל דיבר על השם 'חג'.

אולי חשב שמיוחס לביאליק, אף שאינו כן (אלא השיר 'נד-נד נד-נד' למשל).

עוד על השיר האפיזודה הבאה: מסופר כי א' הרבנים ציין בספרו בנוגע לרש"י ריש פר' וישלח ששמש משמש בלשון זו"נ, ש'משוררנו הדגול' בשירו על ט"ו בשבט נקט לשון נקבה (והרי לא עשה כן אלא למען החריזה...).

ביעתא בכותחא
הודעות: 30
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 2:59 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי ביעתא בכותחא » ה' ינואר 12, 2017 6:07 pm

בעת לימודי ביישוב (סוף שנות הנ' ותחילת שנות הס') זכורני שיום אחד בסדר א', הגיע לישיבה הגאון ר' משה שפירא זצ"ל, נכנס לחדרו של ראש הישיבה זצ"ל, הסתגר איתו כשעה ויצא מן הישיבה. לא ביקר אפילו בבית המדרש.

האם ידוע למישהו על קשרים שהיו בין השנים, או שזכור למישהו האירוע והוא יודע עליו מעט יותר פרטים?

בני ברקי
הודעות: 504
הצטרף: ש' מאי 11, 2013 11:21 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי בני ברקי » ה' ינואר 12, 2017 6:43 pm

ביעתא בכותחא כתב:בעת לימודי ביישוב (סוף שנות הנ' ותחילת שנות הס') זכורני שיום אחד בסדר א', הגיע לישיבה הגאון ר' משה שפירא זצ"ל, נכנס לחדרו של ראש הישיבה זצ"ל, הסתגר איתו כשעה ויצא מן הישיבה. לא ביקר אפילו בבית המדרש.

האם ידוע למישהו על קשרים שהיו בין השנים, או שזכור למישהו האירוע והוא יודע עליו מעט יותר פרטים?



מאד מוזר!
מה שגם לא נראה שבחור ב"יישוב" יכול לזהות את הגאון זצ"ל אולי בחורים מבית וגן

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי חיים » ה' ינואר 12, 2017 7:06 pm

שיבר כתב:
גביר כתב:עוד על השיר האפיזודה הבאה: מסופר כי א' הרבנים ציין בספרו בנוגע לרש"י ריש פר' וישלח ששמש משמש בלשון זו"נ, ש'משוררנו הדגול' בשירו על ט"ו בשבט נקט לשון נקבה (והרי לא עשה כן אלא למען החריזה...).

העיר על כך "הרב" יצחק אבינרי, בהיכל רש"י ח"ב עמ' שנ, שהיה יכול לחרוז השקד פורח ושמש פז זורח, ומ"ט הוצרך לחדש מלה חדשה "השקדייה", וצ"ע.

פרנקל תאומים
הודעות: 4448
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' ינואר 12, 2017 8:37 pm

ביעתא בכותחא כתב:בעת לימודי ביישוב (סוף שנות הנ' ותחילת שנות הס') זכורני שיום אחד בסדר א', הגיע לישיבה הגאון ר' משה שפירא זצ"ל, נכנס לחדרו של ראש הישיבה זצ"ל, הסתגר איתו כשעה ויצא מן הישיבה. לא ביקר אפילו בבית המדרש.

האם ידוע למישהו על קשרים שהיו בין השנים, או שזכור למישהו האירוע והוא יודע עליו מעט יותר פרטים?


אני הק' רק יכול להעיד ששמעתי את שמו של הג"ר משה שפירא זצ"ל מפיו של מו"ר ר' יידל זצ"ל, הוא גם סיפר אודות נכדו שלומד (כלומר למד בשעתו) בכולל המפורסם שלו.

ביעתא בכותחא
הודעות: 30
הצטרף: ג' ינואר 10, 2017 2:59 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי ביעתא בכותחא » ה' ינואר 12, 2017 11:42 pm

בני ברקי כתב:
ביעתא בכותחא כתב:בעת לימודי ביישוב (סוף שנות הנ' ותחילת שנות הס') זכורני שיום אחד בסדר א', הגיע לישיבה הגאון ר' משה שפירא זצ"ל, נכנס לחדרו של ראש הישיבה זצ"ל, הסתגר איתו כשעה ויצא מן הישיבה. לא ביקר אפילו בבית המדרש.

האם ידוע למישהו על קשרים שהיו בין השנים, או שזכור למישהו האירוע והוא יודע עליו מעט יותר פרטים?



מאד מוזר!
מה שגם לא נראה שבחור ב"יישוב" יכול לזהות את הגאון זצ"ל אולי בחורים מבית וגן


על ר' משה זצ"ל שמעתי כבר שהייתי ביישוב, אך ברור לי שלא ידעתי כיצד הוא נראה.
גם אני תמהתי לאחר כמה שנים מהיכן ידעו שזה הוא, אם כי ההשערה של בחורים מבית וגן היא די הגיונית.

דעת_האברך
הודעות: 620
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי דעת_האברך » ב' ינואר 16, 2017 1:11 am

בנוגע להגאון רבי יצחק גולדשטיין זצ"ל, אני זוכר איך רבי'ל סיפר לנו על רבי יצחק גודלשטיין באחד השיעורים שלנו; וכך סיפר (בערך לפי זכרוני): 'פעם היה בחור בישיבה, והיום הוא תלמיד חכם עצום ושמו יצחק גולדשטיין. כאשר היה בחור מסרתי שיעור בכיתה זו ממש, ואמרתי חידוש מדברי הקצות החושן, ומיד נשמע קול צחוק גדול ממקומו של יצחק גודלשטיין, וכאשר נשאל למה הוא צוחק אמר, איך הקצות יכול לומר כך הרי אפשר לדחות זאת בקלות על ידי כך וכך, אמרתי לו שזכה לכוון לקושיית הנתיבות המשפט על קצות החושן, ואז שוב צחק צחוק גדול. כאשר נשאל שוב למה הוא צוחק עכשיו אמר שהדחיה של הנתיבות מצחיקה כי הלוא בעצם אפשר לומר כך וכך וליישב את הקצות, שוב אמרתי לו שכן מיישב המשובב נתיבות, ואז שוב צחק צחוק גדול, ושוב, אמר שאפשר לדחות דברים אלו, ואז אמרתי שהדחיה הזו נמצאת במהדורה בתרא של הנתיבות...'. [יכול להיות שזה המשיך שהוא יישב את דעת הקצות גם מדברי הנתיבות במהדורה בתרא אבל אני לא בטוח].
המסר של רבי'ל היה לא רק להתפעל מהגאונות של הגר"י גולדשטיין, אלא איך צריך להנות ולשמוח מדברי תורה ולחיות אותם כמו חויה עמוקה. אני חושב שהוא עצמו העריץ את הגר"י גולדשטיין על תכונתו זו.
לאחרונה לאחר פטירת הגר"י גולדשטיין אמר לי בחור שלמד כמה שנים מעלי שגם אצלם סיפר רבי'ל את הסיפור הזה.
רק לאחר פטירת רבי יצחק גולדשטיין זצ"ל קלטתי שהסיפור שסיפר רבי'ל אז היה על גאון מופלא וצנוע זה, אוי מי יתן לנו תמורתו.
נערך לאחרונה על ידי דעת_האברך ב ב' ינואר 16, 2017 2:39 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

דעת_האברך
הודעות: 620
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 9:44 am

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי דעת_האברך » ב' ינואר 16, 2017 2:32 am

קראתי את כל האשכול ונהניתי מאד להעלות נוסטלגיה משנים אלו. אכתוב כאן כמה נקודות בצורה בלתי מסודרת כפי העולה:

בזכרוני איך כשאבי זצ"ל נפטר כשהייתי ביישוב, ניגש אלי רבי'ל ופעם ראשונה במקום לומר לי דברי תוכחה ומוסר כפי ששמעתי ממנו תמיד, השתדל לנחם אותי וסיפר לי שגם אביו נפטר כשהוא היה בגיל צעיר, והוא מבין לכאבי וכו'. ומאז היחס שלו אלי היה יותר רך ונעים. כמדומני שאמר לי אז שכשאביו נפטר ניגש אליו רבי שמעון ואמר לו שהוא יהיה לו עתה כמו אבא, וכך הוא עצמו אומר גם לי...

בנוגע למה שכתבו על הקפדתו לא להסתפר ביום ראשון, גם אותי ראה פעם הולך מהישיבה בצהרי יום ראשון (קיבלתי רשות מהרב התורן), ושאל אותי לאן ועניתי לו שאני הולך להסתפר, ואז אמר לי שמקובלנו מרבותינו לא להסתפר בחלק הראשון של השבוע עד יום שלישי, כדי להראות שהתספורת היא לכבוד שבת (מיום רביעי ואילך). מאז ועד היום כמעט לא קרה שעברתי על כך למרות שלא מצאתי בשום מקום אחר מקור לזה...

פעם ביקשתי רשות בליל שבת ללכת לקרובי משפחה שהזמינו אותי לסעודת שבת, ואמרתי לו שאני מוזמן ל"ארוחת ערב". מיד עצר אותי ואמר לי שלסעודת שבת לא קוראים "ארוחת ערב"...

פעם שאל אותי אחרי קידוש לבנה למה אומרים בקידוש לבנה שלום עליכם. ואז הסביר שאחרי שאומרים "תיפול עליהם אימתה ופחד וכו'" יש לחשוש שהחבר העומד לצידי יחשוב שהתכוונתי אליו, ולכן מיד לאחר מכן צריך להרגיע אותו ולומר לו שלום עליכם...

זכורני איך היינו נמלאים יראת כבוד כשהיה אומר לנו: בלשון הזאת בדיוק שמעתי מפי מורי ורבי... ופעם כשמישהו העז להתווכח אתו על פי הספר שיעורי הגר"ש שקאפ, הוא קיבל ממש על הראש.

הזכירו כאן את היהודי הכהן שהיה בישיבה שנפטר בגיל מבוגר (רבי דב צבי), וזכורני שכשהיה עולה אותו יהודי לדוכן היה ניכר דרך הגרביים שלו שחסרים לו כמה אצבעות ברגליים, ואמרו אז בישיבה שהוא היה בסיביר ונפלו לו שם כמה אצבעות ל"ע. ההספד שהספידו רבי'ל היה מיוחד מאד וכפי שכבר הזכירו פה, ועד היום מהדהד לי ההספד באזניים, שרבי'ל אמר שתמיד הוא היה שואל יהודי זה מדוע הוא מטריח עצמו במסירות נפש במצב שלו (לעת זקנתו) לבוא לישיבה לתפילה גם בשיא הגשם ובשיא החום, ולא מתפלל בבית. וענה לו היהודי ז"ל "אברירה א ביך?", וכך היה שגור על לשונו תמיד, וכי יש ברירה אחרת מלבד לקיים מצוות התורה בכל מצב שהוא? [גם הלויה יצאה מהישיבה בגשם לפי הזכור לי].

פעם הגיע בעלב'ת אחד לישיבה והתפלל שחרית ביארצהייט על אחד ההורים שלו, וקולו היה כל כך מצחיק ומשונה שכמעט כל הבחורים התפקעו מצחוק במשך כל התפילה והיה ניכר שאפילו כמה מהרמי"ם מתקשים לשמור על ארשת פנים חתומה, אולם רבי'ל שמר על רצינות רבה. לאחר תקופה ראיתי מעשה דומה המסופר על רבי אלחנן וסרמן זיע"א לא זכור לי שהדבר חזר על עצמו שוב בשנים לאחר מכן.

בתחילת מסכת בבא בתרא שאל רבי'ל שאלה בשיעור הראשון, שכל מי שהיה בשיעור יזכור אותה לנצח: השותפים שרצו לעשות מחיצה וכו' - אם רצו שיעשו, מי מונע בעדם???
הניגון של השאלה מתנגן בראש לעד...

בנוגע למחלוקת שהיתה בינו לבין הגר"ר טרופ ויורשיו, היה בישוב את הספר בינת ראובן (בספריה הסגורה שהיתה בקומה התחתונה והיתה נפתחת רק למיוחסים בלבד בזמנים נדירים), אולם ההקדמה היתה תלושה משם. פעם מצאתי את הספר בספריית אבי ז"ל וגיליתי שיש בו טענות קשות מאד על רבי'ל כאילו השתלט על הישיבה כשהגרר"ט עזב לטיפולים, ואחר כך כשחזר הגרר"ט לא החזיר לו את המוסרות. וכתוב שם במרירות גדולה שדבר זה דיכא מאד את רוחו של הגרר"ט עד שלבסוף נפטר מדוכא מחוליו.
כשהקראתי זאת לאבי בקול תרועה - שיראה עד כמה חמורים מעשי רבי'ל - ענה לי אבי בתקיפות ממש בלתי מצויה מצדו, שלכל מטבע יש שני צדדים, ולעולם אסור לי לשפוט רק על פי טענות צד אחד. לאחר זמן ביררתי קצת על הנושא עם אחד מותיקי היישוב, והוא אמר לי שאכן אין הדברים שחור לבן כפי שהוצגו בבינת ראובן, ורק בזכות רב'יל לא התמוטטה הישיבה והתפרקה באותה תקופה. הוא העמיד את הישיבה על הרגליים, ולכן היתה לו בהחלט זכות טענה על הישיבה. איני זוכר את כל הפרטים אבל הלקח לחיים נשאר עמי תמיד!

ביחס לנוסח התפילה בימים הנוראים, אמנם תפילת רבי'ל היתה בלי הרבה ניגונים, אך מלאת לב. תפילת הרב כתריאל שליט"א זכורה אצלי מאד לטובה, ושנים אחרי הישיבה התגעגעתי לנוסח שלו בניגון הסליחות ובימים נוראים.

שאלנו פעם את המנהל דהן למה הכל צריך להיות כל כך קשה ומחמיר, ואמר לנו שאנחנו עוד נודה על כך בהמשך החיים שלנו, כי ניווכח לראות שהחיים לא מלאי שושנים והקשיים שאנחנו נתקלים בהם עתה מחשלים ומחזקים אותנו למבחן החיים...

היה ביישוב מורה להתעמלות שכינו אותו בשם הבלתי מחמיא "כרובי". הוא היה נכה ביד אחת והסיפור שהתהלך עליו הוא שהיה לו עתיד מזהיר במכון וינגייט, אך פעם אחת כשהדריך תלמידים, אחד התלמידים כמעט התהפך מהעמוד של המתח על ראשו, וכדי להצילו שלח המדריך את ידו אחורה ותפס אותו ברגע האחרון מניפוץ ראשו על הקרקע, אך המדריך עצמו קרע את הגידים בידיו, ושוב לא חזר מעולם לכוחותיו הראשונים.

ביחס למוצאי יום כיפור - כבר כתבו שביום זה היה רב'יל מוריד את כל מסכות החומרה וההקפדות שלו, והיה מתנהג הכי בשמחה ובחביבות עם התלמידים, אוכל ביחד, ושר איתם ומלמד משירי הישיבות העתיקים. הוא לימד אותנו את הניגון הידוע של "כד יתבין", ואני חושב שממנו התפשט הניגון בכל הישיבות. לצערי, גיליתי את כל זה רק בשנה האחרונה שהייתי בישיבה, כי כמו רוב הבחורים, אצתי ורצתי לאחר יום כיפור לברוח הביתה כתלמידים הבורחים מבית הספר...

השיעורים בליל שבת: מידי פעם היה רבי'ל מעורר על נושאים הלכתיים ונושאים שונים בליל שבת לפני הקידוש (בשבתות אחרות היה הרב קצבורג מוסר שיעור הלכה קצר). פעם דיבר על כך שלא ראוי להוריד את הציצית בלילה ולאחר מכן ללבוש אותה שוב (כפי שנהגו רבים בשיעורי התעמלות). טענתו כפי זכרוני היתה שמאחר ונחלקו הרמב"ם והרא"ש האם כסות לילה הפטורה מן הציצית היינו אפילו כסות יום שלובשים בלילה או דוקא כסות לילה ממש (אפילו אם לובשים אותה ביום), והמחלוקת לא הוכרעה, אם כן כאשר לובשים את הציצית בלילה אחרי שהורידו אותה נמצא כאילו מעזים להכריע במחלוקת הראשונים, שכסות יום בלילה חייבת בציצית, ורק כשהיא על הגוף כהמשך ללבישת היום אין בזה זילותא לדעה השניה כי רק ממשיכים את המצב של היום.

כן מסר כמה פעמים לפני פסח שיעור נרחב בבית המדרש על חיוב בדיקת חמץ בחדרים, ועל ידי שליח.

מהשיחות מוסר שלו איני זוכר הרבה, וסבורני שהיו פחות מושכים לבני דורנו. דווקא השיחות של שאר הרמי"ם - ובעיקר הרב כתריאל והרב קרמר שליט"א, השאירו חותם עז בל יימחה, ועד היום אני זוכר יסודות ששמעתי מהם ונקבעו בנפש.

פעם אחרת דיבר בערגה על משניות מסכת פרה, איך היו דואגים שיהיו ילדים קטנים שלא ייטמאו וכו', וגם דיבר על שערי חולדה בהתלהבות, וסיפר איך לקחו אותו והראו לו את שערי חולדה הקיימים עד היום.

ביחס למשטר המחמיר: היו כאלה שהדבר השאיר להם צלקות לכל החיים. אני הכרתי בחור שבתור ילד היה חייכן וצחקן ופטפטן, וכשיצא מהיישוב נהיה שתקן בצורה בלתי מצויה. היו עוד כמה שהכרתי שסבלו וסובלים עד היום מבעיות נפשיות כתוצאה משנים אלו.
גם הרב של מקומי היה מאד נגד היישוב כי הוא עצמו מאד סבל שם.
לדעתי הדבר תלוי בסוג הבחורים. כאלה שהינם מרדנים מטבעם ועצמאיים, דוכאו מאד ורוחם נדכאה שם יותר מדי, אולם כאלה שהיו מסוגלים להנמיך ראש ולתת לגלים לעבור מעליהם הצליחו לעבור את היישוב פחות או יותר בשלום.
רק בכיתה ה' כבר היו יותר חופשיים וכבר גס הלב במקום ובתקנותיו, וגם היתה הרגשה שכבר אי אפשר להעיף מהישיבה בכתה כזו ולכן הותרה קצת הרצועה.

המושג של ה"שטינקער" הוא לדעתי בלתי יסולח ומחנך לדברים אפלים, ואף מזכיר משטרים אפלים. גם כל מיני איסורים ותקנות שונות היו ממש בלתי צודקים ובלתי הגיוניים, כמו האיסור של "קיוסק" דהיינו לא לדבר שלושה ביחד דיבורי הבאי [למרות שבדרך כלל איסור זה לא נאכף בחומרה כל כך]. אני מאד מקוה שהיום המצב יותר טוב. למשל, איך ניתן לסגור את הפנימייה ליום שלם עד הערב? הלוא במה מדובר סך הכל - בילדים בני 14. אני זוכר איך אהבנו את ימי החנוכה בהם היתה פריבילגיה מיוחדת שהפנימייה פתוחה בצהריים...

לדעתי, היתה מצדו של רבי'ל קצת גישה של אפליה לרעת המזרחיים ("פרענקים" בעגה שרווחה בישיבה). למשל, פעם אחת אני וחבר מהכיתה שישן בחדר הסמוך השתעשענו לנו בדפיקות על הקיר בינינו. פתאום נפתחה הדלת ונתפסנו על ידי אהוד, וכמובן נמסרנו בידי רבי'ל. לי שהיה יחוס אשכנזי חשוב נגמר הדבר בנזיפה בלבד, לעומת זאת לחבר השני שהיה מזרחי, הדבר נגמר בהרחקה מהישיבה לשבוע... לדידי, היה כל היחס הזה חדש כי גדלתי במקום בו לא היה כל חילוק ואפליה בין דם לדם.

בדרך כלל האמנו שרבי'ל "ירש" את חכמתו של הסבא מסלבודקה לרדת לשורשי נפשו של כל אחד ולדעת את כל נבכיו, ולפי זה להתנהג עמו בצורה שתחנך אותו לדרך הטוב והישר, אך מקרים כאלה של אפליה הותירו משקעים באמונה זו.

פעם, לאחר שלמדתי עלי שור וקראתי את המובא בדבריו בשם שערי קדושה לרבי חיים ויטאל חשקה נפשי מאד לקרוא ספר זה, אך לא מצאתיו בשום מקום. אי לכך החלטתי ללכת לחפשו בספריית בית אריאלה ששכנה מרחק כרבע שעה מהישיבה, ובה מחלקה ענקית לספרי קודש. כמובן שיצאתי בלי אישור ובהחבא. כשחזרתי משם, מי תפס אותי מתהלך ברחוב ויצמן? כמובן מורנו ורבנו ראש הישיבה. הוא שאל אותי לאן הלכתי, והוכרחתי לענות לו את האמת, שחיפשתי את הספר שערי קדושה בתקוה קלושה שדבר זה יעמוד לזכותי. הוא הורה לי לדבר עם הרב התורן, ושוב לחזור אליו אחר כך, ותוכחתו הבלתי נשכחת היתה: "איך אפשר לחפש את הקדושה בלב הטומאה...!".

יש לציין את יחסי הריעות שנוצרו בישוב בין חברי הכיתה. דווקא היות ומדובר בכור היתוך לא פשוט, נוצרו חברויות חזקות בין החברים שעברו את כור ההיתוך הזה ביחד, הרבה יותר מהחברויות שנוצרו לאחר מכן בישיבה גדולה.
נערך לאחרונה על ידי דעת_האברך ב ב' ינואר 16, 2017 9:47 am, נערך 4 פעמים בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
ארזי ביתר
הודעות: 2276
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי ארזי ביתר » ב' ינואר 16, 2017 7:59 am

דעת_האברך כתב:פעם שאל אותי אחרי קידוש לבנה למה אומרים בקידוש לבנה שלום עליכם. ואז הסביר שאחרי שאומרים "תיפול עליהם אימתה ופחד וכו'" יש לחשוש שהחבר העומד לצידי יחשוב שהתכוונתי אליו, ולכן מיד לאחר מכן צריך להרגיע אותו ולומר לו שלום עליכם...

מבואר בלבוש (או"ח תכו, א).

גביר
הודעות: 2760
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: הגאון ר' יידל קולודצקי זללה"ה

הודעהעל ידי גביר » ב' ינואר 16, 2017 8:48 am

לי זכור שבמוצאי יום כיפור לימד את הניגון הישיבתי [של נוברדהוק כמדומה] על הפסוק מה יתרון לאדם וכו'.


חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 163 אורחים